סופש זוגי בפראג (סיפור)
-
המשכנו להסתובב בעיר.
חזרנו לשוק לקנות מזכרות.
הלכנו לרחוב Na Příkopě ומצאנו שם חנות של המליס. התאמנו בה בקניות לקראת לונדון.
-
לפעמים יש תחושה בפראג שהגעת לבירה קווקזית כלשהיא. הבתים הישנים מעוטרים בזהב.
תראו למשל את החנות בנטון. גרם מדרגות מזהב.
-
שמענו שליד הפלאדיום יש דוכן של פלאפל כשר. בלי להגזים, חצי שעה חיפשנו אותו. ניסינו בעזרת ה GPS, בעזרת google maps, שאלנו עוברים ושבים. בסוף מצאנו אותו סגור לכבוד יום שני.
במקום הפלאפל החלטנו ללכת למלון הכשר "קינג דיויד" לאכול צהריים.
בדרך לארוחת הצהרים קניתי עודTrdelnik לצלם לכם. מה אני מוכן לעשות כדי שלא תפספסו את התמונה.
יש כמה אפשרויות מילוי: מריק לגמרי שאז זה סתם קיורטוש, עם תותים, עם קצפת, עד לגירסא הזאת שהיא שיא השחיתות.
-
בהרבה חנויות מזכרות... בעצם בכולן מוכרים מוצרי קאנאביס. שוקולדים וסוכריות על מקל, אבסינת' ועוד. הקנאביס מדולל ל10% חומר פעיל. זאת אומרת שזה לא ממסטל בכלל.
-
התפללנו תפילת מנחה באלטנוי שול.
חזרנו למלון אינטרקונטיננטל לקחת את המזוודות שלנו ונסענו במונית שהם הזמינו בשבילנו לשדה התעופה.
-
אתם חושבים שהטיול עבר חלק?
נחתנו ונסענו בשאטל לחניון לטווח ארוך. כזכור אנחנו חונים במגרש הכי רחוק.
כשבאנו להניע, המצבר שלנו היה ריק.
המכונית שחנתה מאחרינו נצמדה אלינו. היא הפעילה את האזעקה שלנו עד תום המצבר.
אתם רואים? פטור בלי כלום אי אפשר.
עכשיו הלכתי ברגל עד למשרדים של החניון לקרוא לחילוץ שיעזור לנו להתניע (במקביל אלינו עוד שלוש מכוניות היו צריכות את אותו הסיוע)
כשהמחלץ שמע מה הדגם של המכונית שלנו, הוא היה סקפטי שהוא יצליח לעזור לנו. כבר נכנסתי לסרטים איך אנחנו נוסעים לפתח תקווה וחוזרים לפה אחר כך עם מצבר חדש...
למרבה המזל, עם העזרה שלו הצלחנו להתניע ולחזור הביתה.
(בדרך כלל כשנגמר לנו המצבר אי אפשר להתניע את המכונית עם כבלים. או שגוררים את המכונית למוסך או שאנחנו קונים מצבר חדש בחנות ומחליפים אותו בחניה)
למצבר שלום עד היום.
-
-
אז תודה אלעד על סיור כייפי בעיר היפהיפיה הזו.
בודפשט היא כייפית ויפה ואשמח לחזור אליה בכל עת אבל לטעמי לפחות אין ספק שפראג היא האחות היפה יותר, המלכותית, האריסטוקרטית.
-
אלעד, השלמתי קריאה.
הפעם בלי שום התקף לב או צורך במכונת הנשמה... ( מצבר זה בקטנה..)
הייתי בפראג לפני שנים רבות ואני כנראה צריכה חוויה מתקנת שם... אבל איכשהו תמיד היא נדחקת להזדמנות אחרת.
אולי ניתן לה צ'אנס בטרום כריסטמס. נראה.
תודה על השיתוף
שבת שלום
עדי
-
מסכימה עם עדי – מצבר זה ממש בקטנה אצלכם, יופי של פראג היתה לכם.
כרגיל מגיעה באיחור, אז התגובה על המרתון בירושליים מעט לא קשורה – אבל עדיין אי אפשר שלא להתפעל, עבורי השתתפות במסלול של 10 ק”מ במרתון י”ם עם כל עליותיה וירידותיה של העיר היה מרגש אבל די והותר.
42 ק”מ גם בלי עליות נכנס במיידי לקטגוריה של ניסוי בבני אדם.
אגב, בתור אחד שהשתתף בניסוי אכזרי, נראת מאוד רגוע. אז במיוחד בשבילך
יש שידור חוזר (אם כי לא מלא) בקרוב במסגרת המכביה .
שיהיה קיץ נעים ומוצלח
טל
-
אלעד, עד הודעה 86 הייתי צריכה לחכות??? מה זה משנה מה? כמו שאמרת אין פטור בלי כלום
, עכשיו הטיול מושלם!, בהתחלה חשבתי שזה יהיה טיול הסגווי ההזוי משהו...בגיהנום הלוהט הזה נהניתי לטייל איתכם בפראג הקרירה, גם אני כמו איילת ביקרתי בה מזמן לפני מליון שנים, וגם אצלי ביקור חוזר תמיד נדחה.
-
שמוליק – תודה על הלווי.
בתחרות היופי, פראג לוקחת בקלות.
עדי – טרום כריסמס בפראג צריך להיות נפלא. גם לנו בא לחזור לשם לטרום כריסמס.
בהצלחה במרתון של בודפשט.
טל – כל הכבוד שרצת 10 בירושלים.
באמת שהמצבר בקטנה. עדיין לא נגמר המשפט עם האוטובוס מהקיץ הקודם אז באמת מספיק לנו בינתיים מקטסטרופות ומתאים לנו לטייל בשלווה.
שרון – אם לא היה קורה כלום, אבל ממש כלום, הייתם חושבים שמישהו אחר פרץ לחשבון שלי ומספר במקומי על טיולים.
בזכות המצבר אתם בטוחים שאני זה אני וכשצריך להשתבש משהו, אפשר לסמוך עלי.
-
היי אלעד,
הגעתי לקו הסיום לאחר נחיתה מ-8 ימי טיול באלפים הברניים הירוקים ומלאי המים.
מובן שלא רצתי….
אני עולה ברכבלים, בקרוניות וברכבות- אוהבת את מחלת רכבלת שלי.
בפעם הבאה תחפש מרתון שם. ממליצה על האיזור.
הסיפור שלך על פראג נהדר, למרות שלא התלהבת.
אני מכורה לסיפורים האישיים שלך.
אהבתי בדומה לרחל את התוספות ההיסטוריות.
מובן שאהבתי את הלויי של החלונות הגבוהים ואריק איינשטיין.
ולהיכן נעלם השיר הנפלא מפסטיבל הזמר?
נילי
-
אלעד, הסיפורים שלך תמיד מעניינים ומצחיקים, אם כי אני בטוחה שלא צחקת כשגילית שנגמר המצבר.
מירה
-
נילי – עוד מעט תספרי לנו על שוויץ? כיף!
אל תקחי חיסון נגד רכבלת.
מרתון בהרים זה רק למשוגעים. אנשים שפויים בדעתם מעדיפים לעשות מרתון במישור.
באמת שחיכיתי שתחזרי ותצרפי לנו את השיר היפה הזה.
מירה – ברוכה הבאה מצרפת. הכיף שלנו ימשיך בסיפור שלך.
ואת צודקת. ארבע בבוקר זו לא שעה מצחיקה בכלל בשביל קונצים כמו מצבר גמור.
