ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2) איך קרה?
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2) איך קרה?בשנת 1755 פקדה את ליסבון רעידת אדמה חזקה מאד 8.9 בסולם ריכטר. ליסבון כמעט חרבה לגמרי ורק רובע אלפמה העני שרד. לא שאני חושבת שהמבנים שם נבנו בצורה טובה יותר. היא שוקמה ע”י המרקיז פומבל. מייד אחרי רעידת האדמה החזקה כאילו זה לא הספיק, פרצה שריפה ובעקבות רעידת האדמה גם גלי צונמי ענקיים שטפו את העיר. מי שלא נספה ברעידת האדמה, נספה בשריפה, ומי ששרד בשריפה נספה בצונאמי. 75000 איש נספו באסון זה. באופן ישיר.
ואני רק חשבתי שלא יקרה דבר בעת ביקורנו שם.
ליסבון שהפורטוגזים קוראים LISBOA (מבטאים לישבואה) ,נוסדה במאה ה-12 לפני הספירה כתחנת מסחר פיניקית ומאז התחלפו בה היוונים, ברומאים, ואחריהם הויזיגותים, ואחריהם המוסלמים והנוצרים. תקופת "תור הזהב" שלה היה במאות ה-15 וה-16 כאשר פורטוגל היתה אימפריה ימית גדולה שממנה יצאו המסעות הגדולים לגילוי העולם של וסקו דה גמה, מגלן והנרי הספן, אז היא הפכה לבירה עולמית של ממלכה ששלטה על מדינות ביבשות שונות, החל מברזיל בדרום אמריקה ועד מקאו, סין והודו באסיה. בתקופה זו נבנו בעיר ובקרבתה מנזרים מרשימים וארמונות מפוארים.
מהמסעדה פנינו ימינה והתחלנו ללכת ברחוב עד הגיענו למעלית שמעלה לתצפית יפה על העיר. שם המעלית שתוכננה ע”י תלמיד של אייפל – ואכן מזכירה את המגדל הידוע. גם היא עשוייה מברזל.
Ascensor de Santa Justa – רק שהמעלית אינה מעלה לגמרי עד למעלה. צריך לעלות ברגל עוד כ-30 מדרגות לולייניות צרות כדי להגיע לרחבת התצפית. זו תצפית מרהיבה שהתור לעלייה אליה ארוך. בעוד אנו ממתינים לתור התחלנו לשוחח עם זוג צעיר שעמר בתור לפנינו. קלרה מליון בצרפת וסימון מוארמונט בארה”ב. נקשרה בינינו שיחה ערה, שבמהלכה התחלנו לספר להם על מקומות הביקור היפים בארץ.
החלפנו שמות , ביקשנו חברות בפייסבוק, ונפרדנו כידידים עם הבטחה שנעשה להם סיור בארץ כשיגיעו לביקור.
-
מה שמאד התפעלתי בתצפית זה מהגגות הכתומים שכאילו כולם חדשים.
וכן עד כמה אנו קרובים לים מנקודת התצפית.
-
PLAZA COMMERCIAL – ככר המסחר לא נקראה כך לפני רעידת האדמה בשנת 1755.
לפני רעידת האדמה כאן היה מקום מושב המלוכה במשך 200 שנה. השם הקודם של מקום זה היה: Terreiro do Paço (The Palace’s Square). כאן התגוררה משפחתו של המלך מנואל הראשון. לאחר רעידת האדמה המרקיז Marquis de Pombal שילב בכיכר החדשה מבני ממשל שניהלו את היבוא והיצוא. הוא הפך את המקום לשער הכניסה לליסבון. קשת הנצחון המרשימה הושלמה רק בשנת 1875!!!
היא תוכננה ע”י Veríssimo da Costaומשקפת נצחון . יש שם את מגלי הארצות , את הנהרות הגדולים של פורטוגל הדואורו והטאז’ו שנשפך לים ממש ליד מקום זה בליסבון.
עוד בכיכר פסל מרשים אדם רוכב על סוס – זהו Dom José – המלך. למרגלות הסוס ישנם נחשים וזה מסמל את היהודים שגורשו מליסבון בשנת 1400.משני צידי הפסל פילים המסמלים את הנצחון על הודו בסחר התבלינים.
-
כשסיימנו לבקר בככר קומרשיאל כבר לא היה לי כוח לעמוד. הפתרון לקחנו טוק טוק
לסיור תצפיות ברחבי העיר לקראת שקיעה . רעיון טוב אבל הבחור האירי שנהג בטוק טוק היה פרוע בנהיגתו. הרכב לא מצוייד בבולמי זעזועים טובים והרגשנו כל מהמורה בכביש. רק רצינו שהסיוט הזה יסתיים ויביא אותנו בחזרה לארמון- מלון שלנו. העלות שהיתה לסיור זה 50 יורו.
נקודת עצירה היתה ליד כנסיית SE המרשימה במיוחד מבפנים מפאת גובהה.
עצרנו בתצפיות שונות שלא נפלתי מהן.
ביום זה הלכנו 15 ק”מ.!!!
-
עוד הגענו במהלך הסיור הממונע בטוק טוק לרובע אלפמה שבכל בית שני מתקיים מופע פאדו.
כיון שתקליט של מוסיקת פאדו של עמליה רודריגז כבר יש לי בבית מהטיול הקודם בפורטוגל, והיות ולא הרגשתי הכי נעים בשכונת אלפאמה לטייל בלילה, החלטתי שנוותר על בילוי זה.
במהלך הסיור עם הטוק טוק גיליתי כי בשכונת אלפאמה קיים מוזיאון פאדו – כדאי לבדוק אולי שווה לבקר.
-
יום 10 לטיול
זהו היום השני בליסבון. החלטתי שביום זה היות ואינו נופל ביום שני, כפי שקרה לנו בפעם הקודמת, נבקר במנזר ז’רונימוס. ניגשנו לקיוסק שמוכר כרטיסים לטראם, שנמצא בכיכר משמאל למלון שלנו. קניתי לכיוון אחד לקו 15 שמוביל לרובע BELEM.
עד שיגיע הטראם אני ניגשת לשרותים במלון FIGUERAS , הנמצא בכיכר בשם זה ממש מול השוק, ורואה את הכיור בצורת אבטיח חצוי. באויר ריח של אבטיח. היות וחששתי כי נפסיד את הטראם אז צילמתי צילום וחיש יצאתי משם. עוד נגיע לכאן בערב.
הטראם נוסע ונוסע, וזה אינו נגמר. איטי מאד. בתוך הטראם אין איזשהו סימן כי הגענו לתחנה הייעודית שלנו המנזר. אין את מי לשאול כי כולם שם תיירים. בשלב מסויים אנו יורדים וכנראה שהיינו צריכים להמתין תחנה נוספת. מצד שמאל האנדרטה למגלי הימים, מצד ימין פארק שאני מזהה פגודה יפה, ופריחת עצים נהדרת, ומחליטה כי שם נפנה ימינה. בדיוק באותו זמן בפארק איזו תערוכה בנושא בריאות (רייקי, תרפיה, ריקודים ועוד) עם דוכנים ובובות מחופשות עבור הילדים. מאד שמח שם.
וכשמתקרבים למנזר – שומו שמיים !!! תור מכאן ועד להודעה חדשה. בצער רב אנו מוותרים על המנזר שיוותר לפעם אחרת.
הטיפ היומי: טעות!!!! אין להגיע לביקור במנזר בבוקר אלא אחה”צ.
-
באין מנזר יש עוגות. זכרתי את הטעם הטעים של העוגיות הקטנות האלה שמכינים כאן עוד מהטיול הקודם, שטעמתי מהן גם בבית קפה קולומבו בדרום אמריקה אך לא היה אותו הדבר. הגעתי שוב הלום. המקום עמוס לעייפה כפי שלא זכרתי אותו מהביקור הקודם. טור אנשים עומד לפני הכניסה על המדרכה בחוץ וממיתין לקנות מ”הזהב” הזה. בפנים מוציאים מגשים בלי סוף לתוך החנות והם מתחסלים במהירות. מי קונה עוגיה אחת? תיים לפחות כי הן קטנות ומאד טעימות. מחכה כבר לביקור הבא. המקום נוסד ב-1837 ובחנות פנימה רואים על הקיר תמונות כיצד הסבתא יושבת ומכינה . המתכון הינו סודי ועובר מדור לדור.
תכנסו לכאן ולא תשכחו את הטעם לעולם. הוא יחזיר אתכם שוב ושוב.
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2) איך קרה?TROPICAL BOTANICAL GARDEN
אחרי ההמולה שהיתה בבית הקפה רציתי משהו רגוע, שקט ושלו. הגן הזה היה בדיוק מה שחיפשתי. על הגן ושעות פתיחה ניתן לקרוא כאן.
אני מטבעי אוהבת מאד גנים. לא היתה לי חוות דעת עליו באיזו רמה הוא, אבל
אמרתי ננסה. מוכרת הכרטיסים שראתה שאנו לא צעירים מייד שאלה בני כמה אנחנו ומכרה את הכרטיסים , שגם כך עלותם זולה, בהנחת פנסיונר.
הגן משובץ בפסלים, גשרונים, ברווזים, פינת המזרח הרחוק, פינת טווסים. מאד מתאים עם ילדים.
אל תרגישו שהוא אתר חובה – אבל למי שזקוק לקצת שקט מההמולה זה המקום .
-
הסיור בגן הבוטני הוא לשעה קלה ונינוחה הרחק מהמולת הכרך והכניסה מימין למנזר ז’רונימוס.
-
צהרים אכלנו במסעדה איטלקית : NOSOLO ITALIA הצופה עם האנדרטה לתגליות. בחרתי בה רק בגלל זה שרציתי להביט יותר באנדרטה, למרות שזה היה יום ערפילי ומעונן.
-
אנדרטת התגליות נקראת – Padrão dos Descobrimentos
היא גם נמצאת ברובע בלם בסמוך לים, בשפכו של נהר הטאז’ו.
ממש ליד המסעדות שלא היו קיימות בביקורי הקודם.
האנדרטה הזו נבנתה בשנת 1960 בעת שמלאו 500 שנה להולדתו של אנריקה הנווט. (יש המספרים כי הנ”ל לא היה נווט ולא ספן.) הוא כונה הנווט רק במאה ה- 19 ע”י היסטוריונים גרמנים ואנגלים בגלל תרומתו הגדולה לימאות ולתגליות.
האנדרטה הקודמת שעמדה במקום זה הוקמה בשנת 1940.
האנדרטה מאד מרשימה וגובהה 52 מ’. משני צידיה כאילו מטפסים על ספינה מיטב מגלי היבשות שפוסלו באבן כשבראשם צועד אנריקה, וביניהם מגלן – הראשון שיצא להקיף את העולם והגיע לדרום אמריקה, ואסקו דה גאמה – שהגיע להודו וברתלומיאו דיאז הראשון שהגיע לכיף התקווה הטובה, שם ביקרתי שנה שעברה ופסל שלו ניצב באיזור ..
כמו כן, בין העולים בתור כורע המלך אפונסו החמישי, אביו של המלך ז'ואאו הראשון.
מי שעוד מופיעה בפיסול הינה המלכה פיליפה – שהיתה בת למשפחת מלוכה אנגלית.
מעניין לקרוא על הרקע של המלכה וסיפור נישואיה הפוליטיים לצורך הברית בין אנגליה לפורטוגל בכתבה מתוך טבע הדברים כאן.
הפעם למרות הראות הערפילית החלטנו לעלות במעלית לתוך האנדרטה, ולצפות בתצפית שהיתה מרהיבה דווקא על מנזר ז’רונימוס. בימים בהירים בטוח שהתצפית יפה לכיוון הים. במסגרת התגליות שלי גיליתי מהתצפית למטה את הפסיפס – (בריצוף פורטוגזי שנקרא calçada) היפה של היבשות ואת ציון השנה שכל אחד יצא אליהן בתוך שושנת רוחות יפה. הפסיפס ניתן במתנה ע”י ממשלת דרום אפריקה בשנת 1960.
עוד גיליתי במרתף בקומה 1- תערוכה מעניינת על העבדות, ומי שניקתה את השירותים היתה בחורה מדרום אפריקה שלא ידעה אנגלית אבל הבינה אותי כשסיפרתי לה שביקרתי בדרום אפריקה. שנה שעברה.
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2) איך קרה?כשירדתי למטה צילמתי את הפסיפס מקרוב שאז רואים גם את התאריכים ואת האיורים היפים שנוצרו. עבודה יפיפייה ולחשוב שזה אינו ציור!!!
משם לקחנו מונית שתביא אותנו במהירות למלון. אבל רגע לפני שעלינו למלון הלכנו לסניף H&M שנמצא לא הרחק מהמלון וקנינו מתנות ביגוד לנכדים.
כששבנו למלון עם כל השקיות, מחוץ למלון כיבדו אותנו באייס קפה עם שוקולד וקפוצ’ינו מסטארבקס. הם ידעו מתי לכבד ואת מי. מייד נכנסנו לשתות שם ספל גדול מהאייס הטעים הזה עלות 5.45 יורו לספל לא זול אבל טעים.
כשנכנסנו למלון היה רסיטל ג’ז על פסנתר למשך שעה. היה נהדר גם לנוח וגם להנות מהנגינה .
-
את הערב חתמנו עם סיור ממונע במונית שביקשנו במלון שהאחראי על נושא התחבורה יארגן לנו. הוא נתן לנהג מונית את רשימת התצפיות היפות שיוביל אותנו במחיר מוסכם מראש של 20 יורו. הסיור הזה היה מיותר שכן ליסבון אינה מוארת כה יפה כמו פראג ובודפשט, והתאורה הכי יפה נמצאת דווקא סביב המלון שלנו.
ביום זה כששבנו מהקניות, חלצתי נעליים וכשהלכתי יחפה בחדר, עמוד של ספסל הפריע לי ונכנסתי בו חזק. כתוצאה נשברה אצבע ברגל . ראיתי כוכבים אבל לא ויתרתי ללכת בצליעה עם כאבים עזים עד כיכר פיגוארה להראות לרפי את השירותים במלון פיגוארה.
-
יום 11 לטיול
נפרדים מהמלון-ארמון בצער רב , נוסעים לעבר גשר 25 DE ABRIL
הגשר נבנה ב-1966 כגשר למכוניות עם 6 נתיבים, ואולם בשנת 1999 נוספה לו קומה נוספת עבור רכבות. 2 רכבות יכולות לנוע עליו בו זמנית בנוסף לכלי הרכב.
הגשר דומה במראהו ובצבעו לגשר בסן פרנסיסקו ה-GOLDEN GATE. אמנם אותה חברה שבנתה את הגשר השני בסן פרנסיסקו – אוקלנד ביי ברידג' - הקימה גם את זה, אולם לא את הגולדן גייט.
שמו הראשון של הגשר היה שונה אבל אחרי מהפכת – Revolução dos Cravos
שארעה ב-1974 והורידה מהשלטון ללא שפיכות דמים את השלטון הצבאי ששלט שם, הוסב שמו לשם הנ”ל.
הגשר היפה הזה הוביל אותנו לאנדרטה המרשימה שדומה לאנדרטה בריו דה ז’נירו שבברזיל עם הפסל של ישו פורש ידיו לצדדים, כשהוא נישא על עמוד יווני ומתנשא לגובה 28 מ’. שם האנדרטה .Cristo Rei שפירוש השם המלך קריסטו והכוונה לישו.
-
רחל,
טיול מדהים וצבעוני ותמונות שמזמינות לבואנ לטייל.
גם את מקומות הלינה ידעת להזמין בכשרון רב.
שומר לי את הקישור לכשנגיע לשם.
תודה
-
תודה לך יורם יקירי !!!
על תגובתך החמה ומאד מקווה שלא ירחק היום ותגיע גם
למדינות אילו שיש להן הרבה מה להציע.
רחל
-
ALGARVE - דרום פורטוגל עם החופים הכי מדהימים!!!אנו נפרדים מליסבון ונוסעים דרומה לאיזור ALGARVE על האוטוסטרדה המשעממת לכיוון עיר החוף בה נמצא המלון שלנו בטיילת צמודה לחוף בעיר פורטימאו – אבל עד שנגיע לשם
יש לנו לגמוע מרחק לא מבוטל של קרוב ל-300 ק”מ די משעממים, שאותם אני שוברת כשכבר כלו כל הקיצים בעיירה מקסימה בשם SILVES. זו עיירה ששיחקה תפקיד חשוב בתקופת המורים והיתה עיר הבירה של האיזור. היא מוקפת חומה מרשימה מאד, שנשמרה מעל 500 שנים. כמובן שבראשה מצודה. כאן אפשר לגלות את פורטוגל “האמיתית” שאנו גילינו באחת המסעדות החינניות, כשחיפשנו שירותים. ברחבה של המסעדה, בחצר – להקת נגנים עם מוסיקה עממית , שמנגנת שם רק בימי ראשון וכל קהל הסועדים מצטרף לשירה– ואנו בדיוק הגענו לשם ביום ראשון בינגו .
על נהר ARADE קיים בסילבס גשר מתקופת הרומאים שעצרנו במיוחד לצלמו.
וכן ציורי קיר מדהימים מסיפורי אלף לילה ולילה ופיסול .
לחופים המדהימים עם הצוקים בשלל צורות וצבעים עוד נגיע בהמשך היום.
-
הבתים בסילבס מאד צבעוניים, אמנם בבוקר בליסבון היה מאד קריר ונעים אבל כאן בסילבס השמש יוקדת. לחנייה ליד החומות שחנינו יש לעלות ולי אין כוח לעלייה הזו,
לכן אני מתחילה ללכת לאורך הרחוב שניסע בו עם הרכב ולהציץ על הבתים היפים שכל כך יפה צבועים, עד שרפי יאסוף אותי מהדרך.
-
אנו מוצאים חנייה נוספת קרוב לגשר הרומאי ומצד ימין לנו מבחינה בגינה עם מזרקות כשמאחוריה מבמץ קיר עם ציור קיר ארוך. אנו יורדים ורואים את עלי באבא עם רקדנית בטן כשמצידו האחר של הרחוב שודד נוסף.
בהמשך פיסול מודרני של ערביות עם כדל הראש בתוך בריכה קטנה ושלט לפני בפורטוגזית ובערבית שכמובן באותו הרגע לא הבנתי על מה מדובר.
הפיענוח כאן: סילבס כאמור היתה כבושה ע”י המורים בשנת 713 לספירה והפכה לחלק מהאמירות של קורדובה. במאה ה-10 לספירה היא היתה אחת מהערים החשובות תחת אל-אנדלוס.הפכה להיות עצמאית משנת 1027 תחת משטרו של איבן מוזאין ובנו , אשר גורש מהשלטון ב-1051 ע”י AL MOUHTAMID IBN ABAD שאותו מצאתי על השלט שם, שהיה גם סופר ושלט על סילבס..
למה זכה האדון הנ”ל שיהיה שלט על שמו שם ולפיסול – על זה אין לי תשובה. אם מישהו יודע אשמח לעזרה.
-
המבט היפה ביותר על המצודה של סילבס הוא מהמפלס של הנהר ממש ליד הציורי קיר. ניתן לקרוא עוד על סילבס כאן.
