ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2) איך קרה?
-
בוקר טוב שמוליק יקירי!!!
איזו תוספת ברוכה ומעניינת הבאת לכאן.
כזה מידע אני אוהבת כי זה כמובן שולח אותי להרחיב ידיעותי אודותיו.
ולמי שסקרן כמוני (טוב זו אינה חכמה שאני סקרנית – למדתי מהחתולה שלי )
אשלח אתכם לקישור כאן.
-
מקום הלינה שלנו ביום זה היה בעיר BAEZA – שנחשבת לאתר מורשת תרבות של אונסקו. היא שוכנת 90 ק”מ צפונית לגרנדה, שופעת בניינים יפיפיים עם סגנון בנייה רנסאנסית מהמאה ה-16.
כמקום הלינה ליום זה בחרתי ארמון : PALACIO DE LOS SALCEDO ששוכן במבנה מהמאה ה-16 עם סגנון בנייה רנסנסית-גותית, אשר שוחזר בצורה יוצאת מהכלל, עם ריהוט מותאם לתקופה של המאה ה-16, עם שכלולים של ימינו כמו מעלית, עם חזית מדהימה של המבנה ופאטיו מרהיב המשמש לארוחת הבוקר . המון פריטים בתוך הארמון נותנים את התחושה שאנו נמצאים במאה ה-16. גם אם לא תלונו שם שווה להכנס ולהציץ לתוכו. המיקום ממש במרכז העיר וחנייה אינה צמודה אלא ברחוב וזה החסרון היחיד אבל הסתדרנו עם חנייה מאד קרובה.
המלון נפתח לאחר השיפוץ בשנת 2005.
הגענו לכאן בשעה 21.30 ומייד לאחר שנדהמנו מכל היופי של הארמון הלכנו לראות את יפי העיר. והיא יפה ושווה ביקור.
-
שמאלה מהמלון נמצא בית העירייה כשלפניה מוצב פסל של אדם יושב על ספסל וקורא ספר זהו ANTONIO MACHADO אחד המשוררים הגדולים של ספרד, שתקופה מסויימת בחייו גר בבאזה, היה מורה ולימד באוניברסיטה שבעיר ולמד יוונית.
שמו המלא היה Antonio Cipriano José María Machado Ruiz: והוא נולד ב-1875. כשהיה בן 34 נישא לבחורה בת 16!!! מעניין לקרוא את תולדות חייו כאן.
עוד עברנו בדרך לעירייה את PALACIO SANCHEZ VALENZUELA SIGLO ה-16 - שגם לו פאטיו יפיפה, ששבנו אליו לארוחת ערב בשעה 23.00. כן ככה זה כשהעיר יפה שוכחים שצריך לאכול.
כשפונים ימינה מהארמון מגיעים למדרחוב במרכז כשמשני צדדיו בתי קפה, מסעדות וחנויות. במרכז מזרקה שבתמונה מטה, אובליסק גינות והריצוף עם מפתחות העיר.
ממשיכים ללכת ומגיעים ל-PLAZA DEL POPULO – שפירושה המילולי כיכר העם וכן נמצאת מזרקת האריות היפה במרכזה והקשתות שהיו אחד השערים לעיר נותרו מהתקופה שהמוסלמים שלטו בעיר, ושוחזר בשנת 1565.
-
יום 14 לטיול (חוששני שמספור הימים השתבש בדרך יתוקן בבלוג)
סיור השלמה בבאזה לאחר ארוחת בוקר טובה בפאטיו של הארמון. אהבתי שסידרו פינות שונות יפות לקחת את המצרכים.
נסענו ועברנו דרך ככר העם שם החנינו את הרכב והלכנו רגלית לאוניברסיטה אליה הצצתי קצת פנימה. האוניברסיטה נוסדה ב-1538. במאה ה-16 באזה נחשבה כעיר מסחר ועיר אוניברסיטאית חשובה. באוניברסיטה זו לימד המורה המפורסם (מהפסל שיושב על ספסל)אנטוניו מקאדו.
ממולה נמצאת הקתדרלה כשלפניה פיסול יפיפה. לכיכר קוראים SANTA MARIA
אהבתי שיחד עם זה שזהו איזור עתיק בבתים אדניות פרחים והגינון ברחובות מוסיפים המון ליופי שלה.
-
מבאזה פנינו לכיוון העיירה CAZORLA שממנה מתחיל הכביש החוצה את
שמורת CAZORLA. רצינו להציץ גם לעיירה זו אבל היא היתה פקוקה עם אפס מקומות חנייה, שוטרים כיוונו כאן את התנועה. עזבנו אותה אחרי 2 סיבובים , שגם נוכחנו שאין בה משהו מיוחד שבעטיו שווה להמשיך לחפש חנייה.
השמורה פרט להיותה שמורת טבע משובצת גם בישובים והישוב הראשון שנתקלנו בו היה LA IRUELA ששוכנת על צוק, ושמצאו בו שרידים מהמאה ה-11 מהתקופה המורית, מאוחר יותר מצודה מהתקופה הטמפלרית והיה שם מסדר היכל שלמה.
זו עיירה פיצפונת בת פחות מ-2000 תושבים ומה שמשך את עייני זהו ציור הקיר הנמצא בכניסה אליה ודמותה של איזבלה שלפי הבנתי גילתה משהו מתחת לצוק שעליו בנו .
לא הצלחתי למצוא פרטים נוספים על איזבלה ועל הגילוי שלה ולכל יודעי הספרדית אני מקווה לקבל פיענוח.
על הטירה והשרידים שלה ניתן לראות בסרטון הבא:
-
רחל,
ממשיך לטייל איתך בהנאה
התמונות נהדרות
וכמה צבעים!!!! 
עצוב לשמוע על האסונות שפקדו את ליסבון במאה ה-18... עצוב גם לשמוע שעד היום ממוקם הפסל בליסבון בו היהודים שגורשו מיוצגים כנחשים
שמח לראות שאת שומרת על המסורת וגם הפעם זכית להגיע למקום החוגג את בואך
ודרך המלכים נכנסה לרשימה שלנו של "חייבים להיות"
רובי
-
שלום לך רובי יקירי!!!
אכן אסון כבד פקד את ליסבון עם אירוע רעידת האדמה ורק צריך לקוות שלא יפקוד אותה שוב.
בכל מקום שאמרתי כי אני מישראל קיבלו אותי יפה כך שאני מניחה שאפשר להניח את העבר – לזכור ולא לשכוח אבל גם להביט לעתיד.
באשר ללדרך המלכים היא בדיוק בשבילכם ותיכף אגיע לשמורת קזורלה שבה יש גם מסלול בדיוק תפור עליכם.
תמשיך לעקוב ותודה לך.
-
גודלה של שמורת קאזורלה 2139 קמ”ר . כביש סלול לכל אורכה – A319 חוצה אותה. 2 נהרות גדולים עוברים בה גואדלכביר שכבר נתקלנו בו וכן נהר SEGURA.
עוד אזכיר לכם את נהר BOROSA שיוצר קניון יפה. הפסגה הכי גבוהה בתחומה זה הר בגובה של כ-2100 מ’. רוב השמורה בגובה 600 מ’. את נהר גואדלכביר סכרו לצורך הפקת חשמל וזה יצר אגם ארוך ויפיפה בשם : Embalse de Tranco
שנסענו לאורכו רוב היום ולא שבענו ממראותיו. מידי פעם היו נקודות עצירה של תצפית על האגם.
נקודת התפית הראשונה מביאה אותנו לצפות על מטעי זיתים שהסידור שלהם יוצר מרבדים יפים.
בהמשך ישנו גשר ובצד ימין מבנה, אנו עצרנו כי היה שם אוטובוס עם ילדים שהביאו אותם לשחות במי הנהר או נכון יותר להשתכשך כי לא היו הרבה מים בנהר גואדלכביר. זה היה יום חם לכן מתחת לעצים בצל היה נהדר אבל במזגן של הרכב היה מעולה.
ציפור אחת מצאתי לרפואה בשמורה שיש בה כ-500 מינים. כנראה שמפאת החום גם הן התחבאו בין העצים.
כל הדרך עם הרבה עצים ומידי פעם אתרי קמפינג ופעילות לבני נוער. בעיירות השונות ישנם גם בתי מלון. למשפחות עם ילדים ממליצה לקחת בית מלון באמצע השמורה ליד האגם או לפניו.
-
את פינות החמד שיצר נהר גואדלכביר תוכלו למצוא כשתראו את השלט בתמונה למטה שם יש גם גשר קטנטנן. זה מקום נהדר לפיקניק ומנוחה מהדרך.
-
בשלב תכנון הטיול מצאת מסלול הליכה בשמורה קזורלה לאורך נהר BOROSA. התלהבתי מהתמונות, הוצאתי את כל התאורים עד שמצאתי פרט קטן – 22 ק”מ אורך המסלול. ממש לא בשבילי. אבל למיטיבי הלכת שביניכם אני שמה לכם כאן לידיעתכם. ביום חם שהיה לנו אפילו ללכת מעט בנתיב זה – ויתרתי.
מה שכן עשיתי ירדתי והגעתי לכל נקודת תצפית על אגם Embalse de Tranco.
עוד על השמורה ניתן לקרוא כאן. וממסע אחר כאן ואתר נוסף כאן.
-
רחל כל הכבוד
על השקעה והסברים .אין ספק את יכולה להיות מדריכה .פורטוגל לא בתיכנון שלי עקב כך לא התענינתי .אבל הסקרנות בכל זאת גרמה לי לקרוא .תמונות מדהימות .היעד יהיה בעתיד .תודה . -
יעלי ערב טוב!!!
מודה לך על המחמאות והפירגון. אני מדריכה את בעלי בעת הטיול. לא מספיק
לקחת עוד 20 אנשים איתי כשלכל אחד יש 2 דיעות ו-3 רצונות???
אני שמחה שהסתקרנת כי סקרנות זה דבר בריא ומתגמל, על הדרך
לומדים דברים שלא הכרנו, נחשפים לתרבויות שלא ידענו
ולמרות שלא חשבנו על יעד מסויים כיעד עבורנו, הרי לפעמים אוהבים ומאמצים את
היעד שנחשפנו אליו.
-
כדי לספוג עוד קצת מהטורקיז של האגם Embalse de Tranco התיישבנו לארוחת צהריים בשעה 16.00 במסעדה קרובה לסכר, נושקת למים עם נוף לאגם, שאיני זוכרת את שמה, ההתמחות שלהם בשרים על האש, עם סלט וצ’יפס שהגיעו די מהר.
בערב זה זהו מקום הלינה האחרון
לטיול ומה יותר נעים מלבחור פראדור לסיום הטיול ומה גם שזה יצא יום הולדתו האמיתי של רפי.מי אמר שאי אפשר לחגוג פעמיים?
זוכרים שפעם ראשונה היה במלון-ארמון AVENIDA בליסבון?
ובכן היום היה יום הולדתו האמיתי ורציתי שיחוש קצת שונה מיתר הערבים.
בחרתי למרות הנסיעה הארוכה של יום זה ללון בעיר ALBACETE שבחבל למאנש
היתרון של מלון זה עבורנו שהמבנה בן קומה אחת ברובו , לא צריך להעלות במדרגות, שיש לו מסעדה שנחגוג את יום ההולדת,
והוא קרוב ליציאה לכיוון הנסיעה שתכננתי למחרת היום.
(מי שזקוק למלון במרכז העיר הוא אינו מתאים). עלות לחדר עם ארוחת בוקר וחנייה חינם 70 יורו – מלון 4 כוכבים עם חדרים מרווחים.
עבורנו זהו מלון מנצח!!!!
ארוחת הערב היתה דוגמיות – מזל שבחרנו מבחר מנות ופלוס קינוח . רעבים לא נשארנו.
לסיום הערב ארזנו את המזוודות עד חצות.
-
היום האחרון לטיול
במקום שנצפין למדריד, בחרתי ראשית להדרים כ-17 ק”מ לעבר העיירה
Chinchilla de Monte-Aragón. תשאלו ובצדק מה איבדתי כאן?
בעת הכנת הטיול ממש כשהכל כבר היה סגור, נתקלתי בצילום של הטירה
המהממת שעומדת בראש ההר, שנבנתה בתקופה הערבית,ששוחזרה במאה ה-15. ע"י Juan Pacheco, שהיה המרקיז של Villena
זו טירה שאומר בזהירות, היפה ביותר שנתקלתי בספרד. עם קירות עבים, גשר שמוליך לשער הכניסה שאם מגיעים אויבים אפשר להרימו, עם תעלת מים בעומק 16 מ’ סביב סביב שמהווה מכשול לאויבים.
-
המראות מלמעלה מהממים והיה לנו מזל עם ראות די טובה. מצד אחד רואים את השדות והמרחבים האין סופיים ומצד שני רואים את הבתים עם הגגות הישנים והחדשים.
-
כבר בהתקרבנו לעיירה זו, הבחנתי בארובות שיוצאות מעל פני הקרקע שהזכירו לי מאד את המערות ב-GUADIX. כשעקבתי אחרי הסימול ל-CASTLE והחניתי את הרכב ברחוב כי אין חנייה מסודרת, ככל שעליתי לעבר הטירה, הבחנתי ברחוב בתים שהן מערות כשהארובות יוצאות מעל הבתים. התחושה כאן היא יותר של בתים מטופחים בחזית. לכל בית גדר ועל הגדר תלוי כלוב עם ציפור בפנים. הבתים מאד מטופים עם גינות ועציצים, שלא כמו המערת שביקרנו ב-GUADIX, אם כי גם שם היו כאלה מערות-בתים. כנראה שבתקופה קדומה זו היתה שיטת בנייה נפוצה, שכן מזגנים לא היו, ובתוך המערה קריר ונעים. היום הבתי מערות האלה משופצים וזו
גם אטרקציה לתיירים וגם מקום מגורים, שתלוי ברמתו. בישוב זה אפילו ראינו כמה למכירה.
-
יש המשערים כי המורים – אנשי גרנדה הוגלו לכאן בעת מלחמת
"War of Las Alpujarras". ומכאן הדמיון בבניית הבתים בתוך המערות.
כשיורדים מההר לכיוון מרכז העיר מגיעים לכיכר המרכזית – PLAZA MAYOR שם שוכן בניין העירייה.
למתעניינים – מידע נוסף על צ’ינצ’ילה אפשר לקרוא באתר העירוני כאן.
-
ביקשתי מדוד שלי שיתרגם את הכתובת (שיר) מאירואלה. להלן:
קצת לא ברור.
הכותרת , "לה ארואלה" [כנראה שם של מקום]
אם גדולה שמכילה אצלה המון כפרים ( מועצות מקומיות ???)
חלק מאין ספור פינות מפותלות של חלומות בהקיץ שעתידים להתגלות
ארמונו המופלא המוצב על סלע גדול
מעביר אותנו לתקופת ימי הביניים.
ומפנה מקום לשטיח ענקי מהתקופה של אלמוהדים ( מלכים ערבים ששלטו בספרד )
הפרפרים הצבעוניים איסבלק ו מקהאון עפים
מתנענעים בגשם של צבעים.
מרחוק ה "מוצ'ה" (???- משהו בצבע חום ) יריעה הנותנת חיים לנוף ???
של כינורות ופאונה פראית.
חתיכה שהיא חלק מהרב-גוניות של מינים בסביבה שלנו.
-
רחל יקירתי
ממשיכה לטייל איתך
ולהנות 
, מהמסלול, מהידע, מהתמונות הנהדרות, את אלופה!!! -
אלעד היקר ערב טוב!!!
ראשית המון תודות לך על היוזמה ולדוד על הטרחה לתרגם את הכתוב בספרדית על הקיר המצוייר בעיירה IRUELA.
כיון שכמה דברים לא הסתדרו בתרגום פניתי לחברה מהעבודה שדוברת ספרדית כשפת אם וישבנו בטלפון לפצח את הכתוב.
לפי השילוב בין התרגומים כך כתוב:
אמא גדולה שאוספת הרבה נתינים שזה חלק מהיקום
של החלום שרוצה לגלות
הארמון הנפלא שמוצב על צוק ענק משדרת לנו את תקופת ימי הביניים.
המלכה איזבלה ו(כנראה המלך)מקאון
הולכים דרך שטיח ענקי כשהאריות שומרים על כל היקום (האריות היו סמל המלוכה הספרדית)
לידו הפרפרים הנפלאים שעפים ומקרינים גשם של צבעים
מדמה כאילו את המרחבים האינסופיים של צמחיה פראית בטבע.
המרחבים מסמלים את היקום האינסופי שלנו.
לך לימור היקרה
מאד מודה ומעריכה שלמרות שרק שבת את מגיעה לכאן לתת רוח גבית לסיום.
רחל
