באיזה כרטיס אשראי כדאי להשתמש בארצות הברית ?
-
היי
יש לי כל כך הרבה מועדונים
איזה הכי מומלץ מבחינת עמלות ?מסאטרקארד "חבר"
שופרסל לאומי קארד
ויזה קאל
תודה לעוזרים
-
כיוון שתנאים יכולים להשתנות בין כרטיסים ובין אנשים, הכי בטוח זה לשאול את חברות האשראי מה התנאים שכל כרטיס נותן עבורך אישית.
אופציה נוספת זה לקשר כרטיס אשראי (בנקאי) לחשבון דולרי בחשבון שלך ואז תכלס משלמים רק פעם אחת על רכישת הדולרים. (אני חושבת).
-
אם הכסף שלך הוא בשקלים, לקשר לחשבון דולרי זו כנראה אופציה פחות טובה כי צריך לרכוש דולרים בשער מזומן (גבוה).
אפשר לברר בכל אחת מהחברות מה עמלת ההמרה שלהן. אפשר גם להתמקח (יש לפניך טיול עם הרבה רכישות). אם אתה נוהג לקנות ברשת מידי פעם (איביי \ עליאקספרס וכו) תוכל לבדוק את דפי החשבון שלך – עמלת כרטיס האשראי מופיעה שם.
העמלה המקסימלית שמותר לגבות היא 2.5% או 3% אבל ברוב המועדונים (אני מניח שחבר נותן תנאים טובים) אפשר להשיג עמלות נמוכות ביותר – למשל עמלה של 0.5% בחלק מהמועדונים. כזכור העמלה היא על השער היציג ולא שער מזומנים.
-
בנוסף חלק מהמועדונים מאפשרים דחיית תשלום ללא עמלה, דהיינו, במקום שחיוב בחו”ל ירד מיידי, מקבלים שוטף או שוטף + 30.
-
לגבי דחיית התשלום (שוטף, שוטף פלוס) – שימו לב שחלק מהמשמעות היא מסגרת אשראי תפוסה.
אם מגהצים במהלך הטיול כמה עשרות אלפי שקלים – נדרשת מסגרת מספיקה.
-
ראשית, ככול שאני זוכר אסור או יש להצהיר אם מגיעים לארה”ב עם יותר מ 10 אלף דולר מזומן (לדעתי למשפחה), תקנו אותי אם אני טועה.
שנית, מניסיוני (וגם לאור המלצות מפורום זה) אני שילמתי רוב הרכישות הגדולות (כרטיסי טיסה, מופעים, מלונות, השכרת רכב) שרובם נעשו מראש, באמצעות חשבון $ ושיוך כרטיס האשראי לחיוב זה. נושא העמלות הוא גם פונקציה של דרישת הלקוח/סיווגו מול סניף הבנק בו מתנהל החשבון ושאני רכשתי $ באתר הבנק אז השער היה השער היציג בתוספת עמלה זניחה ביותר של כמה עשרות שקלים לפעולה.
שלישית, גם את רוב הקניות בחנויות הגדולות (בגדים וכו) ערכתי באשראי, זה מאפשר מעקב ברור ואין צורך להסתובב עם מזומן ולטעמי זה הרבה יותר נוח והרגשה בטוחה והעמלה לטעמי זניחה לעומת ההוצאה הכללית ואל מול תחושת הביטחון והנוחות. כמו שנאמר פה לא אחת, את רכישות הדלק או בחנויות קטנות לא מומלץ להשתמש באשראי.
רביעית, בארה”ב (ורוב מדינות העולם,חוץ מישראל בשלב זה) אתם נדרשים בקוד 4 הספרות (כמו במשיכת מזומן בכספומט/ATM) בהעברת כרטיס האשראי.
-
אני מנחש שב"חבר" העמלה הנמוכה ביותראתה יכול להסתמך על הניחוש שלי או פשוט לברר עם חברות האשראי
-
השוואה בין חשבון בנק דולרי לרכישה ישירה בכרטיס אשראילמשל בכרטיס אשראי היטקזון (ויזה כ.א.ל) אני משלם יציג + 1%
http://www.priority-software.com/wp-content/uploads/2015/01/ HTZ-01_15_.pdf
יש לי כרטיס ישרכארט (קורפורייט) שהעמלה בו נמוכה בטיפה פחות.
הבנק רוצה ממני עמלת מינימום 12 שקלים או 0.2%, הגבוה ביניהם.
זאת אומרת שבמקסימום בחשבון דולרי בבנק אני מרוויח 0.6%.
אם נניח סכום נכבד של נניח 10,000$ להוצאות דולריות (אם רוכשים כרטיס טיסה אצל סוכן אזי ההוצאה שקלית) במקסימום ארוויח מהתנהלות עם חשבון דולרי 60$.
מקסימום כי אם הבנק העביר סכומים קטנים משקל לדולר הרי שאני משלם עמלת מינימום ואז הרווח קטן יותר או שאני בכלל בהפסד.
מצד שני יש את כאב הראש וטעויות הבנק/חברת האשראי, למשל כשעוד שילמתי בחו”ל עם כרטיס בנקאי קישרתי את הכרטיס לחשבון דולרי.
כשנסעתי לבריטניה כמובן שגבו ממני שער המרה כפול, מפאונד לדולר ומדולר לשקל במקום ישירות מפאונד לשקל.
בשיחות טלפון הבנק האשים את חברת האשראי, חברת האשראי סירבה לדבר איתי כי הכרטיס בנקאי ואני צריך להסתדר מול הבנק….
שבוע של שיחות טלפון עד שבסוף הוחזר לי הכסף עם הבטחה שעכשיו הם סידרו את מה שצריך ובנסיעה הבאה הכל יהיה בסדר.
תנחש מה היה בנסיעה הבאה? שום דבר לא היה בסדר, בדיוק אותו חיוב בהמרה כפולה.
אז ביטלתי את הקישור לחשבון הדולרי. אמנם אני עובד קשה בשביל כל גרוש, כולל ה 60$ מהדוגמה אבל אני לא מתכוון להמשיך ולעבוד בתיקוני טעות של הבנק (או של חברת האשראי, לך תדע מהי האמת...)
אגב אין מגבלה לסכום הכסף שאתה יכול להכניס לארה”ב – אתה רק חייב להצהיר עליו.
סכום גדול במזומן עשוי להביא לחקירה, למה שאדם מין הישוב יסחוב עליו סכומים גדולים?
-
בבנק הפועלים הסבירו לי ככה – כרטיס אשראי בנקאי (של אותו בנק, אצלי זה מאסטרקארד) ניתן לקשר לחשבון דולרי ואז אין עמלות עסקה אלא רק שער המרה של הבנק.
בכרטיס אשראי חוץ בנקאי יש גם המרה בשער הבנק וגם עמלה על כל עסקה. אצלי בכרטיס שופרסל העמלה היא 3%!!! על כל עסקה. בבנק אמרו שלא ניתן לקשר את הכרטיס החוץ בנקאי לחשבון דולרי (לא בטוחה אם זה מידע נכון או זה היה האינטרס של הבנקאי לומר זאת).
להעביר כסף משקלים לדולרים זה לא בעיה עושים באתר הבנק בעמלה של שקלים בודדים. שיטה משתלמת לפע דעתי.
-
עמלת עסקה, שער המרה - כולם שמות מגוונים לאותו דברלגבי: “ואז אין עמלות עסקה אלא רק שער המרה של הבנק”
אין שום הבדל בים “שער המרה” לבין “עמלת עסקה”. זה פשוט שמות שונים לאותו דבר. הרבה חנויות של המרת כספים תולים שלטים: “ללא עמלות”. למה? כי זה מסר שיווקי שנקלט אצל הלקוחות. אבל כמובן שאין כזה דבר “ללא עמלות”. למה? כי בית העסק צריך להרוויח. מה עושים? קוראים לזה “שער המרה”. אבל אין שום הבדל. שער המרה = עמלות.
כאשר מעבירים כסף בחשבון מחשבון שיקלי לחשבון דולרי – למעשה רוכשים דולרים במזומן – לפי שער מזומנים. שימו לב – עוד דרך למעשה לגבות עמלה, או בעצם שם אחר לעמלה. כמה העמלה? תחלקו את שער מכירה מזומנים בשער היציג. לדוגמא – נכון להיום, לפי אתר בנק לאומי – היחס הוא 2.2%. כלומר העברה של ש”ח אל $ בחשבון דולרי עולה 2.2% עמלה + תשלום נוסף (שגם הוא מכונה עמלה). זה יקר יותר מרוב כרטיסי האשראי במשק!!! אגב אם בסוף הטיול נשארים דולרים בחשבון ורוצים להמיר הפוך משלמים שוב עמלה.
כך יוצא שתשלום בכרטיס אשראי זו הדרך הזולה ביותר. ואם כרטיס שופרסל גובה 3% – תחליפי לכרטיס אחר. לא קשה למצוא כרטיסים שגובים עמלות הרבה יותר נמוכות.
-
שאלה בנושא,
יש לי כרטיס מאסטרקארד של פועלים, למישהו היה ניסיון איתו בארה”ב?
יש מקומות שלא מקבלים אותו?
בבנק הפכו שהחיוב יהיה דולרי, ואני ארכוש פשוט דולרים לחשבון(סטודנט אז יש לי פטור או הנחת עמלת המרה ויוצא באמת הרבה יותר זול, 1% בלבד להמיר ).
וככה שמגהץ בחו”ל דולר מול דולר אין עמלה, רק משיכת מזומן מכספומט.
ממה שבדקתי זה הכי משתלם, השאלה האם מישהו נתקל בבעיות עם מאסטרקארד בטיול שלו?
תודה ! -
אין שום בעיה עם מסטרכארד בארצות הברית
-
למה שיהיו בעיות עם מאסטרכרד? הוא מתקבל בכל מקום. -
"שער המרה" זו עמלה "בעזרת השם"הבנק נותן לעמלה שם אחר וזה מאוד עוזר לו למכור לחלק מהאנשים.
אין עמלה, רק שער המרה. בשניהם משלמים כסף לחלפן אבל בעזרת השם השונה אפשר למכור יותר.
-
כאשר אני קונה בארהב מכרטיס אשראי אני מחוייבת בשקלים כלומר גם יש שער המרה, הרי הם לא גובים לפי שער יציג… ובנוסף ישנה שורת עמלה של כך וכך אחוזים.
בכרטיס אשראי בחשבון הדולרי מחייבים בדולרים ואין עוד שורת עמלה, אני אכן שילמתי את ההמרה כשהעברתי את הכסף שלי משקלים לדולרים.
כלומר לפי הבנתי בכל מקרה יש המרה של מטבעות, ובכרטיס שאינו מקושר לחשבון דולרי שלי יש בנוסף עוד שורת עמלה.
אז מה לא הבנתי??? איפה הבנק עובד עלי?
-
בעת חיוב בשקלים (לא חשבון דולרי) חברות האשראי היום מחוייבות בחיוב לפי שער יציג (למטבעות שיש להם שער יציג). מותר להן לגבות עמלה. העמלה מסתובבת בתחום של חצי אחוז (לכרטיסים מועדפים/מועדונים) ועד 3 וחצי אחוז (למי שאין לו הטבות) העמךה וגם ההטבות שונה בין חברות האשראי השונות.
אין עמלה נוספת. כלומר אותם 0.5-3.5 אחוז זה כל העמלה, ואין בנוסף הפרש שער.
בכרטיס דולרי השאלה היא איך מגיעים הדולרים לחשבון. בהנחה שחיי היום יום שלנו הם בשקלים הרי שאנחנו צרכים לקנות דולרים. אם הבנק קונה עבורינו דולרים הרי שהוא גובה עמלות ׁׁ(כולל עמלות מינימום) וגם הפרשי שער. אם יש לכם הטבות מט”ח בחשבון זה עשוי להיות עמלות נמוכות ושער טוב. אם אין הטבות מט”ח זה עשוי להיות יקר.
בנוסף יש את השאלה של עמלות המינימום. האם מראש ממירים נגיד 40,000 ש”ח לדולרים (ואז מה עושים עם העודף אם יש בסוף הטיול) או שכל פעם שיש חיוב הבנק ממיר עבורינו דולרים (ואז צריך להבין האם יש עמלת מינימום שיכולה להצטבר).
בתחום הזה יש שוק שבו לכל אחד מאיתנו יש תנאים אחרים. למשל רבים מאלו שעובדים בחברות הייטק, משרדי עורכי דין ועוד זכאים לכרטיס אשראי עסקי חוץ בנקאי בתנאים מאד טובים, אפילו אם הם עצמם לא עשירים בכלל (לדוגמא מזכירה במשרד עורכי דין ולא השותף הבכיר). לעומת זאת הרבה פעמים יש הטבות לסטודנטים דווקא בתוך הבנק ולא בחברות האשראי ולהם אולי מתאים חשבון דולרי.
יש מועדוני לקוחות שונים ועוד.
-
אז זהו שבחיוב בכרטיס אשראי הם כן גובים לפי שער יציג + עמלהשהעמלה נעה בין כלום (הלואי עלי כרטיס כזה) דרך כל מיני אחוזים ועד לבערך 3%.
יש עמלה נוספת של שורה בחשבון הבנק, אם ממילא עושים שימוש בכרטיס אז העמלה הזו לא רלוונטית.
בבנק אני לא יודע כמה את משלמת על העברה משקלים לדולרים. את משלמת לפי שער המחאות מכירה? לפי שער יציג + עמלה? יש עמלת מינימום? יש עמלת שורה?
-
היתרון שבחשבון הדולריהיתרון בחשבון דולרי הוא בעובדה שניתן לרכוש כאשר שער הדולר נמוך.
כאשר אתה קונה באשראי רגיל אתה לא שולט על שער הדולר.
כיוון שבדרך כלל מתכננים טיול כזה זמן רב מראש, זה עשוי להיות יתרון.
-
השקעה במט"ח היא השקעה מאוד ספקולטיביתהתיאור שלך הוא השקעה במט”ח כדי לנסות לקבל רווח.
הניסיון של 10 השנים האחרונות ויותר מראה שזוהי השקעה מאוד ספקולטיבית שבד”כ מפסידים בה כסף.
בתיאור שלך פוטנציאל ההפסד קטן יחסית, אצל אליעזר פישמן ההפסד היה במיליארדים אבל הרעיון אותו רעיון.
-
מחמיאה לי מאוד ההשוואה
לי קל יותר (מבחינת התכנון התקציבי) להתנהל כך..…
ברור שכל אחד יעשה הטוב והנכון עבורו.
