ברלין פעם ראשונה - חזרנו
-
היי,
התיעצתי כאן לפני הנסיעה, ומרגישה צורך לחזור עם משוב לפורום הנהדר הזה.
תודה ללי סיוון ולכל השאר, קראתי את כל מה שכתבתם ולקחתי את מה שמתאים לנו.
אז ככה. נסעתי עם הבת שלי בת 19 ביום ראשון וחזרנו אתמול, חמישי בלילה.
מראש היה לנו ברור שלא נראה את כל מה שיש לברלין להציע וזה בסדר גמור.
אמרנו שתמיד אפשר לחזור לעיר להשלמות, ושאנחנו אוהבים לחזור לאותם מקומות.
כמובן שלא הספקנו את כל מה שהיה בתכנון, ובטח שנשארו עוד המוןןןן אתרים ומקומות לראות בברלין.
אכתוב בהמשך כמה טיפים שאולי כבר ידועים ואולי לא, אבל בעיקר אני רוצה קודם לכתוב מהרהורי ליבי ולשתף בתחושות שחזרתי איתם.
ראינו קמצוץ מהשפע שיש לעיר הזו להציע.
ומשום מה חזרתי ללא תחושת החמצה, ושחבל שנגמר, וחבל שאין לנו עוד כמה ימים לטיול.
לא יודעת מה קרה לי עם הנסיעה הזו, חזרתי נטולת אנרגיות, חזרתי עייפה, וחסרה לי ההרגשה הזו שפעם בעתיד אהיה חייבת לחזור לברלין.
(בניגוד לערים אחרות שהתאהבתי בהן ממבט ראשון וחזרתי אליהן גם בפעם השלישית ומניחה שיהיו עוד פעמים).
יכול להיות שממרחק של זמן אדבר אחרת וכן אחזור לברלין. כרגע זה מה שאני מרגישה.
ולמרות העייפות הכרחתי את עצמי להתיישב ולכתוב עכשיו.
אולי הכתיבה תצליח להחזיר לי מעט מהאנרגיות האבודות.
ושלא אובן לא נכון. היה לנו טיול נהדר, הכי כייף שיכול להיות אמא ובת ביחד.
היו לנו חוויות טובות, בקרנו במקומות, סיירנו, אכלנו, קנינו…
אגיע גם לחלק הזה של הסיפור.
אבל לפני הסיפור אני חייבת להתייחס לתחושות ולנסות להבין מה קרה לי במיפגש עם ברלין, וקצת קשה לי לשים את האצבע על משהו מסויים.
אולי כי העיר מאד גדולה, וכמה שקראתי לא תארתי לעצמי שהיא כל כך גדולה.
עצומה ממש.
אולי כי העיר לא יפה כמו ערים אחרות שבקרתי בהן.
אולי כי בהרבה מקומות משפצים וחופרים ופיגומים ומנופים ואבק.
אולי כי לאורך רחובות לא מעטים יש צינורות ביוב גלויים ותלויים, מראה מאד לא מלבב. הבנו שהמטרה היא לשאוב את מי הביצה שהעיר יושבת מעליה.
אולי כי במקומות לא מעטים בעיר יש ריח חזק של ביוב, וסליחה שאני לא מנסה לייפות את המציאות.
ואולי בעיקר בגלל העבר וההסטוריה שניבטים מכל פינה.
ומאד יתכן שאני רק צריכה זמן לעכל את מה שחווינו ולסדר לי את המחשבות.
מתנצלת שבחרתי לכתוב גם על התחושות האמיתיות והכנות שלי, לא תמיד חוזרים מטיול עם תחושת wow.
ואם הגעתם איתי עד הלום, הרי שאחרי ההקדמה הזו, הגיע הזמן להתיחסות ענינית לטיול.
-
מלון פארק אין.
המיקום כיכר אלכסנדרפלאץ.
אני רוצה להדגיש שעבורנו המיקום היה מצויין, לא בהכרח מה שטוב לנו יהיה טוב גם לאחרים.
נגישות לתחבורה ציבורית. אוטובוסים, טראם, תחנת רכבת שבאלכסנדרפלאץ.
ולמרות הקירבה ממש לא הרגשנו כמו בתחנה מרכזית.
מאד נוח שהתחבורה קרובה מאד.
אנחנו בעיקר ניצלנו את קווי האוטובוס 100 ו 200.
רכשנו כרטיס חופשי יומי, 7 אירו לכרטיס לאזור AB שטוב לשימוש עד 03:00 בלילה לכל אמצעי התחבורה.
המלון גבוה מאד.
אנחנו קיבלנו חדר בקומה 14, לצד שפונה לכיכר ולמגדל הטלויזיה.
חדר לא גדול, אך לנו הספיק.
חדר שירותים ומקלחון בנפרד.
קירות חדר השירותים מזכוכית חלבית.
קירות המקלחון זכוכית שקופה.
אך יש אפשרות להסיט וילון מבחוץ והכל בסדר.
זה מה שהיה בחדר שלנו, אין לי מושג אם בכל חדרי המלון זה כך.
ארוחת בוקר טובה מאד.
עמדת tourist information נמצאת בכניסה למלון. נעזרתי בהם כמה פעמים.
מאד נוח לרדת לברר, או בדרך החוצה לשאול במידת הצורך.
מרפסת תצפית בגג המלון בעלות של 4 אירו לאדם, גם לאורחי המלון בתשלום.
חנויות ומרכזי קניות, מסעדות ובתי קפה, הכל מהכל בכיכר.
היה לנו מאד נוח שהכל קרוב מאד, במיוחד ביום שהוקדש עד הצהריים לקניות כמו שהבטחתי לבת שלי.
באותו בוקר היא עלתה כמה פעמים לחדר לשים את הקניות במקום להסתובב עם השקיות.
חיסרון במלון
WIFI בתשלום של 10 אירו ליום ל 5-6 מכשירים.
לדעתי יקר, מה עוד שבמרבית המלונות החיבור הוא חינמי.
וחוץ מזה החיבור לוויפיי נותן אפשרות לגלישה רק במלון עצמו.
טיפ
מי שיש לו בבית בארץ את “בזק” כספק אינטרנט, להוריד בבית את האפליקציה bezek free wifi
האפליקציה הזו מאפשרת חיבור חינמי בכל מקום שיש בו וייפיי.
הבת שלי הורידה בבית למכשיר שלה את האפליקציה ולכן לא היתה לה בעיה במלון.
לי לא היתה את האפליקציה.
כשיצאנו מהמלון היא הצליחה לחבר אותי לוויפיי בתחנת הרכבת הגדולה שחוצה את הכיכר. ושם הורידה גם לי את האפליקציה של בזק.
וזהו. בכל מקום שהיה וייפיי התחברנו בקלות.
לפעמים החיבור היה אוטומט ולפעמים צריך היה להתחבר.
למען האמת אני ממש לא מבינה בזה (אני מאותגרת טכנולוגית, מודה בחסרון הזה שלי), בלי הבת שלי לא הייתי מסתדרת.
מס תייר
שילמתי בהגעה 18 אירו.
זו פעם ראשונה שהתבקשנו לשלם מס תייר.
או שעד עכשיו המס היה כלול בהזמנה שעשינו, או שזה משהו חדש.
בכל אופן כמובן ששילמתי.
-
היי ענת.
גילוי נאות- עדיין לא יצא לי להיות בברלין, שבוע הבא אני נוחתת שם ליום שלם לפני שממשיכה הלאה לטיסת היעד שלי, אז גם אנצל לי כמה שעות להסתובבות בעיר.
בכל מקרה, חייבת לציין שאת לא הראשונה שחוזרת מברלין עם תחושות כאלה, ושמתי לב שזה מוטיב חוזר.
חברות שלי חזרו משם ואמרו שהן ממש לא נפלו, חברות אחרות אפילו אמרו שברלין ממש overrtated , ורק חברה אחת שלי חזרה משם בתחושה של היי ושהיא חייבת כבר לחזור שוב.. כנראה שזה אינדיוודואלי.
אבל הייתי חייבת לכתוב את זה כי זו פשוט תחושה שאני מקבלת מהרבה אנשים שחוזרים מברלין משום מה.
-
היי דנוש תודה על התגובה.
הייתי חייבת לפרוק מעלי את התחושות שחזרתי איתן לפני שאכתוב בצורה מסודרת “איפה היינו ומה עשינו”
בכל מקרה, תסתובבו לכם בעיר, ודאי תספיקו לראות משהו ממנה.
תפרגנו לעצמכם משהו לאכול...
קשה לי להגיד שהעיר יפה, אבל היא בהחלט מעניינת ומרתקת.
-
ענת, מזדהה עם מה שכתבת (למעט עניין ריח הביוב, שלא היה בביקור שלנו לפני 16 שנה), מה שמדהים שגם אז סיפרו לנו על ביקורים מלפני מספר שנים שכל הזמן בונים בעיר ומשפצים! כאילו תזזית אוחזת בעיר כבר עשרות שנים…
אבל – ברלין היא עיר שבועטת חזק בבטן (להרגשתנו לפחות), דווקא בגלל שהעבר וההסטוריה שלה ניבטים מכל פינה. היינו מרותקים אליה. מעטות הערים שהותירו בנו תחושה כזאת, אם בכלל (כי קצת קשה להפריד בין חוויה אסטתית חיובית – שאין בברלין כמעט בכלל ויש גם יש בערים מרתקות אחרות כמו פריז ולונדון, נניח, לבין העניין הרב במקומות השונים בעיר).
ממש מסקרן אותי לקרוא את ההמשך…
שבת שלום,
אורנה
-
היי ענת,
ברוכה השווה!
מסקרן לקרוא מה שאת מרגישה..
ברלין נושאת מטענים, תחושות לא קלות, והרבה דברים מעניינים
אחרי פעמיים בסתיו ובחורף, נשארה לי תחושה של עוד
ומקווה שאחזור מתישהו במזג אויר חמים ושמשי..
אחכה להמשך הרשמים שלכן
תודה על השיתוף
-
היי ענת,
מסכים עם כל מילה ומילה שכתבת לגבי תחושתייך לגבי ברלין... חזרנו משם בתחושות דומות.
היינו בה בטיול זוגי בשנת 2013 בסופ"ש וסיבת ההגעה הייתה ההופעה של ביונסה...
על הדרך גם זכינו לגמר ליגת האלופות (כדורגל) שכלל 2 קבוצות גרמניות (המשחק היה בלונדון אך שודר על מסכי ענק בשער ברנדנבורג והאווירה הייתה נהדרת...).
למזלנו היו את 2 הארועים הללו לשיפור ההרגשה ומצב הרוח... ומבחינתי רק הופעה/משחק כדורגל יחזירו אותי לברלין…
רובי
-
היי ענת וברוכות השבות,
מבינה לגמרי את תחושותייך. גם לנו בטיול זוגי הביקור בברלין היה מורכב.
הכי חשוב שהיה לך ולבתך טיול מוצלח ביחד וזמן איכות. כל השאר-בונוס לטעמי.
רוצה להוסיף משהו לגבי מס התייר-אני כבר לא זוכרת אם שילמנו בנפרד. המס הוטל ב2014 והוא 5% מהתשלום ללינה. הבאים בנסיעת עסקים ויש להם אישור מתאים-פטורים. כשאני בודקת בבוקינג.קום למשל-המס כלול במחיר וזה מצויין בפירוש. המלון מעביר את המס לרשויות.
לא זוכרת את ריח הביוב, אבל גם בעת ביקורנו-סוכות שעבר-היו הרבה עבודות בנייה בעיר . זה קצת הפריע לעין ובכלל בשבילי ברלין לא הייתה עיר של שוטטות אלא של אתרים סופר מעניניים.
תודה על השיתוף, מקווה שכבר התאוששת
המשך שבת נעימה ושבוע טוב
-
ענתי יקרה
שמחה שאת משתפת כאן. גם לנו ביקור יחיד בעיר היה מורכב וחזרתי עם תחושות דומות . אנחנו היינו לקראת כריסטמס והאורות והקישוטים הוסיפו לאווירה ולהנאה.
ביום רגיל יכולה להסכים שמדובר בעיר ענקית , די כעורה שנמצאת בשיפוץ מתמיד ועם הרבה מטען רגשי .
כמו שכתבו כבר , העיקר הוא זמן האיכות והכיף עם הבת .
ממרחק של 7 שנים כמעט , אני דוקא מוכנה לחזור לנסיון נוסף .
אשמח לקרוא עוד
איריס
ומה עם תמונות ?
-
תודה לכם על התגובות, זה מעודד אותי לדעת שאני לא היחידה שחזרה מברלין עם תחושות מורכבות.
המועקה שמלווה אותי לא קשורה לאסתטיקה או לגודל העיר (אם כי זה ודאי תרם להרגשה הכללית) אלא בעיקר נובעת מהמיפגש הטעון עם העבר וההיסטוריה.
אני כנראה באמת זקוקה לזמן כדי לעכל את החוויה.
מבטיחה לכתוב ולספר את הטיול שלנו וגם להוסיף תמונות (אחרי שיעבירו לי אותן למחשב. כתבתי שאני מאותגרת… לא מצליחה לעשות זאת לבד)
-
אני מרגישה הקלה לגלות שלא רק לי ברלין ממש לא הצמיחה כנפיים…
אחי למשל יכול לחזור לשם שוב ושוב ושוב…
כך שזה באמת אינדווידואלי.
הזדהיתי עם כל מה שכתבת , מלבד ריח הביוב שאנחנו לא חווינו כלל.
וכמו רובי, כנראה שרק סיבה מסויימת כמו הופעה תחזיר אותי לעיר .
וגם אנחנו - כן נהנינו , כן חווינו וכן קנינו.
לא שהיה רע . אפילו טוב מאוד. פשוט לא נכבשתי.
ואגב, יודעת שאני אקפיץ פה רבים... כי אלכסנדר פלאץ נחשבת מוקצה פה ... אבל גם אני הרגשתי שללון באלכנסנדר פלאץ זה דווקא לא דבר רע. במיוחד במקרה שלכן ( ושלנו ) שכלל שופינג .
מאוד נוח לשים קניות בחדר , להיות קרובים לכל אמצעי התחבורה , כולל אוטובוס 100 מהכיכר , וכשאנחנו היינו גם היה יריד בערב בכיכר שהוסיף לכיף לעבור בה.
אגב, אני הבאתי מכתב מהעבודה... ולכן וויתרו לי על מס תייר…
יש לציין שזה המלון הציע לי לעשות כך בהתכתבות קודמת מקרית במייל והלכתי על זה... (למרות שלא היה מדובר כלל בנסיעה עבודה ..)
-
אני ובעלי הרגשנו בדיוק כמוך כשביקרנו בברלין. ממליצה לך בפעם הבאה לנסות חופשה במינכן. אין מה להשוות ביניהן מבחינת ההרגשה. עיר מדהימה ונעימה מאוד (אומרת את זה על אף שבני גר ולומד בברלין).
-
ברוכות הבאות ענת!
קודם כל, אחרי שביקרתי כמה וכמה פעמים בברלין, אני יכולה להגיד שהיא עברה שינוי עצום במשך השנים והיא לא דומה היום לברלין של לפני 15 שנה, לטוב ולרע.
אני הבנתי עוד לפני נסיעתך למה אלכסנדר פלאץ מתאים לך, אך היות שברלין היא עיר מאוד לא הומוגנית, ויש לה שכונות יפות יותר, מרשימות יות וכיפייות יותר, אני דבקה בעמדתי שהמקום בו לנים קובע את התחושה כלפי העיר כולה. ולכן אני תמיד ממליצה לישון ברחובות יפים, בשכונות שכיף לטייל בהן בערב ומוקדם בבוקר (זה נכון אגב לכל עיר).
וכמו נירית, גם אני חושבת שברלין היא בעיקר עיר של אתרים סופר מעניינים שאין באף מקום אחר.
ודבר אחרון – אני באמת לא חושבת שכולם צריכים לחוש אותו דבר לגבי כל מקום ואפשר לא לאהוב את מה שכולם אוהבים – אל תסקלו אותי, אבל אני ממש לא מתגעגעת לניו יורק למרות שכולם כן ולברלין אני בהחלט מתגעגעת..
מחכה להמשך הסיפור שלך.
רבקה
-
היי, שוב תודה על התגובות.
חשה הקלה כשאני קוראת על התחושות הדומות שאנשים חוו לאחר ביקור בברלין.
רבקהלה, אין לי שום בעיה עם הלינה באלכסנדרפלאץ ואני לא מבינה למה היו רבים ששללו את המקום הזה כמקום לינה.
לא הרגשה של תחנה מרכזית ולא מפחיד.
שוב, מאד התאים לנו לצאת מפתח המלון ישירות לכיכר כשכל מה שרצינו היה שם.
אז לפחות מיקום המלון זו לא הסיבה לתחושות שחזרתי איתן.
וכן, ברור שזה בסדר שלא כולם מרגישים אותו דבר כלפי מקומות כאלה ואחרים.
-
ענת יקרה,
נכנסתי לאשכול שלך אע”פ שלא הייתי מעולם בברלין ואין לי חשק עז להגיע לשם, אלא משום שאני שמחה לקרוא כל מה שאת כותבת…
לכן, גם הזדהיתי עם מה שכתבת בינתיים ותחושותיי “שלא בוער” להגיע לשם מקבלות ממך כעת רוח גבית.
גם לי יש רשימת ערים שאני חייבת לחזור אליהן מתוך אהבה – פריז כמובן, וגם לונדון, ניו יורק, פירנצה ופראג. ויש גם כאלה שמספיק פעם אחת… (חלקן בשל השפה הגרמנית שאינה חביבה עלי כלל וכלל).
תודה על השיתוף ועל הכנות. מחכה להמשך מתוך עניין…
שירלי
-
ענת,
אני כל כך שמחה ששתפת את התחושות שלך לגבי ברלין.
בעלי ואני היינו בה לפני שנתיים בדצמבר לפני הכריסמס.
היא היתה מאוד מקושטת אבל בעטה לנו חזק בבטן והותירה בנו תחושות קשות ואין בנו שום רצון לחזור אליה.
ייתכן כי היו לנו ציפיות גבוהות לאור סיפורי טיול מתלהבים בפורום וייתכן כי שמנו דגש רב מדי על הצד היהודי.
בכל מקרה אני חשה ממש הקלה לקרוא שיש עוד ששותפים לתחושות שלי.
טל
-
שירלי וטל תודה גם לכן על תגובותיכן.
אחרי ששיתפתי בתחושות שאיתן חזרתי, וקבלתי פידבקים גם כאן בפורום וגם בשיחות עם חברים, המסקנה המתבקשת מאליה היא, שזה בסדר לא להתאהב ממבט ראשון, וזה בסדר שבסופו של יום לכל אחד יש את האהבה שלו, ואת המקום שרוצים לחזור אליו עוד ועוד.
יכול להיות, ואני לא שוללת את האפשרות, שיבוא יום וכן ארצה לחזור לברלין.
יש לברלין הסטוריה מרתקת ומעניינת, אי אפשר לטייל בברלין ולהתעלם מהעבר.
אני מאמינה שכל אחד מתמודד בדרכו הוא עם הנושא הטעון והמורכב הזה.
וכל אחד בקצב שלו מעבד ומעכל את הדברים.
סך הכל היה לנו טיול טוב. ראינו, חווינו, קנינו, אכלנו…..
והכי חשוב זמן איכות הכי הכי בעולם.
ועכשיו באמת הגיע הזמן לקצת סיפורים.
-
יום ראשון
טיסת צ’רטר עם חברת CORENDON AIRLINS.
טיסה שבמקור היתה צריכה לצאת מהארץ בשעה 13:30.
כמה ימים לפני הטיסה הודיעו לנו שהטיסה תצא בשעה 15:00.
בפועל המראנו בסביבות 15:50.
הגענו לברלין בסביבות 20:00 זמן מקומי. נחיתה בשדה התעופה TEGEL.
כיוון שקנינו דיל, היו לנו העברות למלון.
פיצלו את מי שהיו לו העברות לשני אוטובוסים, מלונות למזרח העיר ומלונות למערב העיר.
שתינו היינו היחידות למלון פארק אין, והיינו אחרונות בסבב.
ממילא היה מאוחר, ממילא לא תכננו משהו ליום זה. אז דווקא שמחנו לסיבוב הזה
ולראות מה שאפשר תוך כדי נסיעה.
יום ראשון בלילה, חנויות סגורות, כמעט ולא ראינו אנשים ברחובות.
בדרך כפי שנהוג בהעברות, ליוותה אותנו נציגה של “ברלין טורס לאה” שהציעה לנו סיורים שונים לימים שנהיה בברלין.
אנחנו נרשמנו לסיור ליום חמישי, ליום האחרון. סיור לפוטסדאם ווילה ואנזה.
בהמשך אתיחס לזה, אבל בכל זאת רוצה לציין עכשיו שזו היתה החלטה נבונה מאד. אספו אותנו בבוקר יום חמישי עם המזוודות ובתום הסיור לפני הצהריים הורידו אותנו בשדה התעופה.
לולא הסיור הזה, היום האחרון היה מבוזבז מן הסתם.
עדיין יום ראשון, הגענו למלון ואחרי קבלת החדר יצאנו לסיבוב קצר בסביבה, מצאנו משהו לשתות ומשהו קל לאכול, ועל הדרך גם סידרנו את ה WIFI אצלי במכשיר, כפי שכתבתי כבר על זה בתחילת האשכול.
מחר יום חדש ונתחיל לטייל.
-
יום שני
מצטרפות לסיור מודרך בעברית, סיור המיטב של ברלין מטעם החברה של נדב.
הגענו לנקודת המיפגש במזרח העיר ברחבת האקשה מרקט, מרחק של 800 מטר מאלכסנדרפלאץ.
כיוון שהגענו מאד מוקדם, נכנסנו שתינו לפני הסיור לחצרות האקשה הופה שנמצאות ממש קרוב להאקשה מרקט.
חצרות קטנות ומיוחדות, מאד מטופחות. גלריות בתי קפה וחנויות.
וגם החצר שבה מוזיאון אנה פרנק, החצר היחידה שיש בה גרפיטי.
אבל עדיין מוקדם והכל סגור.
אמרנו שעוד נחזור לשם, זה הרי במרחק הליכה מהמלון שלנו.
ובחזרה לסיור המודרך.
היינו קבוצה של 17 אנשים, (אפשר להירשם מראש אך לא חובה).
אותנו הדריך אורן, בחור מקסים.
חמש שעות של הליכה עם הפסקת שירותים והפסקה נוספת קצת יותר ארוכה למנוחה/קפה…
אין צורך שאפרט היכן עברנו, צירפתי את הלינק לסיור.
רוצה רק לספר שאורן הסביר בסבלנות והפגין ידע רב. ענה לשאלות והיה קשוב.
מאד ממליצה להצטרף לסיור כזה, במיוחד בביקור ראשון בעיר.
לי – תודה לך על ההמלצה.
-
את הסיור סיימנו בשער ברנדנבורג ונפרדנו מהקבוצה.
משם נסענו לכיכר פוטסדאם, נכון שלא רחוק, אבל התעייפנו כהוגן מההליכה.
נכנסנו לראות את מרכז סוני, ועלינו לתצפית panorama punkt מאחד הבנינים שבכיכר. (בנין חום גבוה). 13.5 אירו כרטיס מבוגר + כרטיס צעיר
מרחק קצר מכיכר פוטסדאם נמצא מרכז הקניות mall of berlin.
נכנסנו רק לראות, לא קנינו שם וגם לחנויות לא נכנסנו. רק ככה להציץ ולהתרשם.
עייפות החלטנו שנוסעות לכיוון המלון.
הגענו לאלכסנדרפלאץ בשמונה, באמת שכבר היינו מאד עייפות.
בוקר המחרת יהיה בוקר של קניות בחנויות שליד המלון.
כיוון שהכניסה לחנות primark צמודה לכניסה למלון שלנו, נכנסנו רק להבין מה קורה שם.
עשינו סיבוב לראות איפה נמצא מה, ואם שווה להיכנס לשם בבוקר.
טוב, אז הילדה ראתה כמה דברים שתירצה לקנות.
ממילא אין לנו כח לקניות עכשיו והחנות נסגרת בשעה תשע.
מחר בתשע בבוקר נהיה בין הראשונים בחנות.
