הדורבנים חוזרים לארה"ב

[עודד]

איזה כיף להיזכר בעזרתך באזור הנהדר הזה. המסלול שלך ממש דומה להתחלת

המסלול שעשינו שם לפני 5 שנים.

גם אנחנו יצאנו מדנבר ועברנו בסקוטסבלף יחד עם הפארק שלה. תודה על

הצמונות מאתר המכוניות בנברסקה. לקחתי חוברות מלשכת התיירות בסקוטסבלף

והיה לי זמן לקרוא רק על אתר Chimini rock בו ביקרנו ועל אתר המכוניות קראתי רק לאחר שהגענו כבר לדרום דקוטה אז עקב חוסר הידיעה נסענו בכביש מקביל.

כמה חיפשנו לראות bighorn עם הקרניים המתעגלות היפפיות שלו והנה לך יש תמונה. גם הריינג’ר בפארק קאסטר אמר לנו שהוא מוצב שם כבר 5 חודשים ולא

ראה אפילו אחד אז התמזל מזלך. גם אנחנו אהבנו את ה- Prairie dog towns.

לא ידענו על קיומם לפני שהגענו ובפעם הראשונה שראינו אותם חשבנו שמדובר בסנאים אבל מבט יותר ממוקד מקרוב הראה שלא בסנאים מדובר.

כיף לקרוא ולהיזכר גם באתרים הנוספים שאתה מזכיר כמו החנות ב- Wall

ופארק badlands הנפלא.

תודה על ההשקעה. מחכה להמשך.

 

[דורבן]

BADLANDS NATIONAL PARK

[דורבן]

REPTILE GARDENS

בחממה – קומה תחתונה

[דורבן]

REPTILE GARDENS

בחממה – קומה עליונה

[דורבן]

REPTILE GARDENS

[דורבן]

REPTILE GARDENS

לא כל דיירי המתחם שייכים למשפחת הזוחלים…

 

[דורבן]

חוזרים אחורה בזמן ומתקדמים למפגשים מהסוג השלישי

 

לאחר ארוחת בוקר מוקדמת, נפרדנו מהמלון בו שהינו 3 לילות ויצאנו לכיוון DEADWOOD. עצרנו במרכז המבקרים ולאחר התייעצות עם הריינג'ר יצאנו רגלית ל-MAIN STREET.
נכנסנו למספר חנויות וגם ל- CELEBRITY HOTEL, בו מוצגים מספר פריטים מסרטים ומאנשים מוכרים אחרים: מכוניות, גיטרות (פיל קולינס, שריל קרואו, רוד סטיוארט, מיק ג’אגר ועוד) בגדים (חליפה של אלביס ושמלה של דולי פרטון וכן בגד שלבש מייקל ג’יי פוקס באחד מסרטי “בחזרה לעתיד”).

נכנסנו גם ל-10 SALOON    שמעוצב בסגנון שנות  1870  ~.  נחמד להסתובב בו ולראות מוצגים מתקופת המערב הפרוע והולל – כלי נשק, אזיקים, כובעים.

תמורת 10$ ניתן להגיע בדיוק לנקודה בה נורה ביל-הפרא (לא נכנסנו)

 

משם המשכנו ל- ADAMS MUSEUM, שבו מוצגים שונים משנת 1876...
לפי מה שהריינג'ר סיפר, אדאמס היה חנווני שהתעשר ונבחר לראש העיר.

 

יצאנו מ-DEADWOOD  דרך כביש 14  הנופי, נסענו לכיוון קניון SPEARFISH  ונסענו בינות למצוקים מרשימים. בדרך עצרנו בשני מפלים: הראשון ROUGHLOCK FALLS. הלכנו חלק מהמסלול – ראינו מספר מפלים נמוכים ובעמדת התצפית מפל גבוה יותר, אותו ראינו גם מהצד השני של השביל.
המפל השני מפל BRIDAL VEIL FALLS   היה דליל במים והנוף מסביב היה מרשים ממנו.
 

הגענו למרכז מבקרים ב-SPEARFISH , פשוט ולא מרשים וממנו המשכנו ל- TRI STAR  שם אכלנו צהרים ונכנסנו למרכז מבקרים קטן כולל מוזיאון קטן וחביב שהכיל פריטים מ”תקופת הזוהר” של מקום…
 

מתברר שהנקודה בה נמצא המוזיאון היא המרכז הגאוגרפי של כל מדינות ארה"ב (כולל הוואי ואלסקה) ובמקום הוקם מונומנט המציין את הנקודה. המוכרת בחנות המוזיאון שמעה שאנחנו מישראל ואחרי מספר דקות היא ניגשה אלינו עם גלויות בהן מצולם המונומנט.
 

התחנה האחרונה להיום -DEVIL'S  TOWER.   ככל שמתקרבים מבחינים יותר בייחודו של הסלע (שכיכב בסרט "מפגשים מהסוג השלישי") שנראה הרבה יותר גדול ומרשים מאשר בסרט.
בדרך למרכז המבקרים ראינו מספר איילים ונובחניות רבות. יצאנו מהרכב ועלינו לנקודת התצפית הראשונה – אין ספק שהסלע מרשים ביותר – מחורץ בגוונים שונים. לפי אגדות האינדיאנים דוב גדול חרץ בציפורניו את החריצים המאפיינים את ההר.

ליד הכניסה למרכז המבקרים מוצב חייזר (כנראה נשאר בעולם שלנו כשהגיע לסרט) ודורבן א' הפעיל את המוזיקה מהסרט, לכל צחוקם המתרגש של הנוכחים במקום.

למרבה הפליאה, היה זה אחד המקומות שאהבנו יותר עד שלב זה של הטיול.
הסתפקנו במספר צילומים ואת ההקפה שלו (כמייל ושליש) אנחנו שומרים לאחד הטיולים הבאים...
לקראת ערב הגענו ל- GILLETE.

[דורבן]

סיור פרטי במפעל, טעימה נוספת מהעבר, וסיום מרשים בנופים מדהימים

 

את הבוקר פתחנו ב- GILLETE. היינו מוכנים ליציאה בסביבות 08:00 ולכן החלטנו לדלג על מוזיאון שהיה בסביבה ונפתח רק ב-09:00.
כעבור כשעה הגענו ל-BUFALLO  ועצרנו במרכז מבקרים קטן והריינג'ר החביב הסביר לנו מה יש לעשות באיזור וצייד אותנו בפרוספקטים ובמפות.
 

התחנה הראשונה שלנו היא: MOUNTAIN MEADOW WOOL MILL. זהו מפעל לעיבוד צמר.
המקום נראה נטוש במבט ראשון, אבל אז הצצנו פנימה לאחד החדרים וראינו אנשים...
מסתבר שהם עורכים סיורים מודרכים במפעל פעם ביום בשעה 13:30…

דיברנו עם אחת הנשים שבמקום (מסתבר שהיא  מהבעלים של המפעל) והיא אמרה שתאפשר לנו להסתכל ולהתרשם. בפועל, היא עשתה לנו סיור פרטי שכלל את רוב התחנות של עיבוד הצמר עד לצביעתו (טבילה בסיר צבע, לפני אפיה בתנור). אהבנו מאוד את הסיור המיוחד ואת המדריכה הצמודה ונתנו לה עט עם תמונות של ישראל וגלויה למזכרת.

 

• טיפ קטן: אנו מחזיקים איתנו תמיד בתיק גלויות מישראל (מחולקות חינם על סטנדים בשדה התעופה) וכן עטים פשוטים (מסין...) שניתן לשלוף מהם פילם דק עם כ 5-6 תמונות מישראל – מצדה, עכו, ועוד קצת.
• לא אחת נתנו גלויה עם מסר פשוט מאיתנו , עט או שניהם לאנשים נחמדים באמצע הדרך, לאחר ששוחחנו איתם והיו חביבים, ומן הסתם גילו יחס אוהד לארץ. תמיד העניין גרר התרגשות גדולה מהמקבל, ואולי, גם קצת אהדה לתייר הישראלי ולמדינה.

 

 המשכנו ל-MAIN STREET.
נכנסנו ללובי של THE HISTORIC OCCIDENTAL HOTEL .
בלובי חפצים שונים מימיו הראשונים של המלון. למי שאינו מתארח במלון מותר להכנס למסדרון נוסף ובו תמונות וחפצים נוספים וכן ל-SALOON , בו מוגשות כיום ארוחות וקירותיו מקושטים בראשים מפוחלצים רבים.

מהמלון יצאנו לרחוב והמשכנו למוזיאון ההיסטורי JIM GATCHELL MEMORIAL MUSEUM.
המוזיאון קטן למדי (7.5 $ לכרטיס, יש הנחה ל-AAA) אך הסיור בו היה מהנה. התחלנו עם סרטון על האיש שתרם את אוספיו למוזיאון. למרבה הצער לא ניתן לצלם את המוצגים (הסיבה לכך: היות וחלק מהמוצגים היו שייכים לאינדיאנים ונחשבים מקודשים - הם ביקשו שלא יצולמו).
בין המוצגים, פוחלצים של חיות האיזור, מספר מחצבים כולל אבנים זוהרות בחשיכה, אוסף חיצים וראשי חיצים, קשתות, 3  או 4 עגלות (WAGONS), אחת מהן נועדה להסעת אסירים…

לאחר הפסקת צהרים, המשכנו בדרכנו ועצרנו ב-FORT PHIL KEARNY , לסיור קצר באתר. ראינו סרטון על המבצר שהיה קיים שנתיים בלבד בזמנים של  קרבות בין צבא ארה"ב לאינדיאנים המקומיים. אחר כך קיבלנו הסבר ממדריכה מקומית ונכנסנו לחלק מהמתחם, שברובו שומם, בגלל שבקרב האחרון נשרף עד ליסוד ע"י האינדיאנים.
 

ההסבר הדגיש את זה שהמתיישבים ביקשו מהאינדיאנים "רק" מעבר בשטחם, אך מהר מאוד עברו לכריתת עצים, בניית מבצרים, מתנחלים...לפיכך, האינדיאנים שממש לא אהבו את ההשתלטות בניגוד להסכמים, התאגדו כמה שבטים (מאוד לא אופייני) ובמהלך חכם הצליחו למשוך את כל דרי המבצר למארב מעבר לגבעות, וחיסלו בקרב את כל החיילים (81 איש). התברר גם שהמפקד המקום היה "נפל" שהוגלה לשם, והחיילים היו פנסיונרים ממלחמת האזרחים, ומהגרים חדשים מאירופה שרצו לזכות באזרחותם בעקבות ההתנדבות לשהות במבצר.
 

משם הגענו לדרך יפהפייה שעוברת ב-BIGHORN NATIONAL FOREST.
(תודה לענת, שהמליצה לנו על המקום)

מדובר ב כ-50 מייל של עליות,  תלולות לעיתים, ואחרי הפסגה, ירידות תלולות לעיתים, אבל כל הדרך, סיבובים ופיתולים – אין קטע ישר- ארוך מעשרות מטרים. אבל, הדרך העוברת בתוך קניון עם נופים עוצרי נשימה ועולה לגבהים, מדהימה ושווה מאוד את המאמץ (הלא פשוט) של הנהיגה.

בדרך ראינו גם כמה איילי BIGHORN  רובצים  בתוך העשב.

לא צילמנו, כי הדרך כל כך יפה שפשוט הצילומים היו עושה לה עוול…
 

בהמשך הדרך, עברנו על יד מפלי SHELL  בהם תכננו לבקר מחר, אך המקום סגור. מתבצעות שם עבודות שנראה שימשכו זמן מה. מי שמתכנן להגיע בקרוב – כדאי לבדוק באתר מתי ייפתח.
 

לפנות ערב הגענו ל-GREYBULL, למלון בו הזמנו סוויטה 2 חדרים, עם 3 מיטות. היחידה היתה מרוהטת ומעוצבת יפה : חלק מהתמונות היו למעשה פאזלים ממוסגרים עם תמונות מהאזור. אהבנו.
(בקצות המתלים של המגבות היו ראשי חיות ממתכת וגם הווילונות בחדר המקלחת היו ברוח המקום).
 

את ארוחת הערב הקלה אכלנו ב- A & W  המקומי, שממש צמוד למלון. נראה שכל תושבי המקום היו שם (כ 15 איש...) , ואיתם כל פשפשי האיזור, אז אכלנו מהר וחזרנו לחדר.

[דורבן]

יום שהיה אמור להיות פשוט ואפרורי הפך ליום של WOW

 

לפי התכנון המקורי, היינו אמורים להתחיל את היום ב- SHELL FALLS, משם לעצור במוזיאון התעופה המקומי ב-GREYBULL   , לעבור דרך CODY  ולסיים ב-RED LODGE.
היות וראינו אתמול שהמפלים סגורים החלטנו לקום קצת יותר מאוחר הבוקר. למרות זאת, לבנים לא בא לחכות עד לשעה 09:00 לפתיחת המוזיאון ולכן חשבנו איך נעביר את היום.

את מרכז בפאלו ביל על שלל המוזיאונים שלו בקודי בזבזנו בטיול הקודם שלנו אז החלטנו להגיע למרכז המבקרים ב- CODY  ולברר מה יש עוד לעשות באיזור.
בדרך דורבן א' הציע תכנית הכוללת את ילוסטון כבר היום!

לאחר התייעצות עם הריינג'רית (שממש התחננה שניקח חטיפי-בריאות בחינם שהשאירה שם חברה מסחרית, ותקעו את המרכז עם כמות אדירה.... טעמנו...לא משהו...לא פלא שנתקעו עם כמות...) התכנית (להיום ומחר) קרמה עור וגידים: החלטנו להיכנס לילוסטון דרך הכניסה המזרחית, CODY, בה טרם ביקרנו, לטייל בילוסטון ולהגיע ל-RED LODGE  דרך BEARTOOTH HWY. מחר ניסע את הדרך הזו בכיוון השני, נמשיך לכביש הנופי ב- CHIEF JOSEPH HWY וניכנס לילוסטון (שוב) דרך CODY. סיפור של יותר מ 200 מייל.
 

יצאנו ממרכז המבקרים להצטיידות קצרה בוולמרט. ממש ביציאה מ-CODY  עצרנו בסכר המרשים BUFFALO BILL DAM. הנוף מסביב מקסים!
עשינו סיבוב קצר על הגשר, צילמנו תמונות ונכנסנו גם למרכז המבקרים.

 

כעבור כשעה, נכנסנו לילוסטון. זמן קצר אחרי הכניסה כבר ראינו מספר ביזונים בצידי הדרך ואמא דורבן ראתה   YELLOW BELLY MARMOT יושב ממש קרוב לכביש.
כשהגענו לפארק עצמו,  די מהר ראינו את ההפניה לאיזור ה-MUD VOLCANO. עלינו לסיבוב על ההר וכמובן לא שכחנו לצלם.
 

רצינו לעצור לאכול בחורשה בדרך ל-CANYON VILLAGE , אבל לא מצאנו שולחן פנוי. לכן, המשכנו לאחד המקומות האהובים עלינו ביותר בפארק, ARTIST POINT . נראה לנו שבזמן שחלף מאז הפעם האחרונה שהיינו פה, מספר עצים נפלו ופתחו אפשרויות תצפית (וצילום, כמובן) חדשות...
צילמנו את המפל כמעט מכל זווית אפשרית וכמובן את הגבעות הצבעוניות בצד השני של התצפית.
 

בדרך חזרה, עברנו שוב בחורשת הפיקניקים והפעם מצאנו שולחן פנוי. הוצאנו את הצידנית ונהנינו מההפוגה בדרך.
 

טיפ: אנחנו נוהגים לקנות בנוסף לבקבוקי מים, גם מיץ תפוחים באריזה של 4 ליטר. אחרי שהסתיים הגאלון הראשון, מילאנו בו מים והשתמשנו בהם לשטיפה. שהרי ברוב האתרים בטבע אין מים זורמים. למטרה זו, אין בעיה שישכב באוטו ויתחמם.
 

התחנה האחרונה להיום בפארק, TOWER FALL. המסלול לשם קצר למדי והמפלים נראו לנו חיים יותר מבעבר.

 

יצאנו מהפארק דרך LAMAR VALLEY , בו ראינו מספר עדרי ביזונים וגם קבוצת איילים מרוחקת, בואכה COOKE CITY  ומשם כאמור דרך BEARTOOTH HWY המדהימה.
 

האמת שקצת התלבטנו לגבי המעבר בדרך הזו (במיוחד כשנאלצנו לקצר קצת את הטיול וחשבנו איפה אפשר לקצץ), היות ובפעם הקודמת הפתיע אותנו שלג בסוף יולי וחשבנו שאולי נתאכזב…

היום עשינו את הדרך בכיוון ההפוך (בעליה, מכיוון COOKE CITY  ל-RED LODGE) ולשמחתנו נהנינו מאוד ממנה. מטפסים גבוה-גבוה והנוף מדהים. אמנם אין שלג, אבל פה ושם ניתן לראות שאריות קרחונים שתלויים על ההרים, זאת בנוסף למספר אגמים שמקשטים את ההרים.
 

טיפ: הדרך לא פשוטה, עולים גבוה ומתפתלים הרבה, אבל לעומת הנסיעה הקודמת שלנו,לפני שנתיים, מייד כשיוצאים מ- BEARTOOTH HWY (לכיוון  RED LODGE) מתחיל כביש ששופר לאין ארוך, בתוספת שוליים, מעקות בטחון, סימונים וסלילה חדשה. ממש כיף לנהוג על אף התוואי המשוגע.

בדרך ראינו YELLOW BELLY MARMOT ובאחת התצפיות ראינו במורד ההר חיה קטנה שהתרוצצה במהירות. בגלל המרחק קצת קשה היה לזהות, אבל זה בוודאות לא היה סנאי. אולי ארנב או משהו דומה...

הגענו ל-RED LODGE  למלון בו היינו בפעם הקודמת, אפילו לאותו החדר...
כשיצאנו לאכול ארוחה קלה במזנון מקומי, בעודנו מחכים לאוכל, 2 משפחות איילים חצו את הכביש מולנו. המקומיים ממש לא התרגשו – הם רגילים לזה... לנו, זה עדיין מיוחד!

[דורבן]

DEADWOOD

 MAIN STREET

[דורבן]

DEADWOOD

CELEBRITY HOTEL

[דורבן]

DEADWOOD

 

SALOON 10, בו נורה WILD BILL 

 

[דורבן]

DEADWOOD

 

ADAMS MUSEUM

 

[דורבן]

ROUGHLOCK FALLS - SPEARFISH CANYON

[דורבן]

GEOGRAPHIC CENTER OF THE NATION

 

 

GEOGRAPHIC CENTER OF THE NATION MONUMENT 
BELLE FOURCHE

 

[דורבן]

עוד נופים עוצרי נשימה!

 

כשהתארגנו ליציאה, לאחר ארוחת בוקר קלה בחדר,  דורבן ב' קרא לנו החוצה, לראות מספר תרנגולי הודו ששוטטו בחוץ…

 

את הבוקר התחלנו בדרך BEARTOOTH HWY המדהימה. למרות הערפל הקל עד בינוני שליווה אותנו, נהנינו מהנופים שנגלו לעינינו מכל עבר. ככל שעולים לכיוון הפיסגה רואים יותר ויותר קרחונים "תלויים באוויר".

אחר שעברנו את שער הכניסה, עצרנו מידי פעם בצד הדרך לתצפיות על האגמים היפהפיים שמשובצים בינות להרים. עצרנו ליד אחד הקרחונים, הלכנו אליו ונגענו בו. האדמה היתה קצת טובענית, אבל מצאנו מסלול לא רע על גבי אבנים שהיו בסביבה ובין פרחים קטנים שקישטו את הדרך.

בהמשך, בקושי מצאנו את הסימון של הפסגה והצטלמנו ליד השלט.
לאחר מרחק קצר, התחלנו בירידה שהיתה יפה לא פחות…
 

את הדרך הזאת עשינו בעבר, כשהיה מושלג (מראה מדהים) והפעם נסענו משני הכיוונים, ללא שלג, ועדיין מדהים. לא סתם המסלול נחשב לאחד הכבישים היפים ביותר בצפון אמריקה.
 

בסיום הדרך, לאחר מספר מיילים, פנינו לכביש הנופי CHIEF JOSEPH HWY, לכיוון CODY, שקצת אכזב אותנו בהתחלה  (יפה, אבל לא עוצר נשימה.  לאחר מספר נסיעות בכבישים מדהימים בימים האחרונים, זה נראה פחות יפה).
ככל שהדרך התקדמה הנופים הפכו ליותר ויותר מרשימים. אחת הנקודות הראויות לציון היא מעבר על גבי גשר מעל לתהום שפעורה לגובה מרשים ביותר. עצרנו כדי להתרשם, יחד עם מספר מטיילים נוספים. אחת מהן טיילה עם כלב. ניגשנו ללטף אותו ופתחנו איתה בשיחה. לאחר ששמעה שאנחנו באים מרחוק היא ממש התנצלה (יותר מפעם אחת!) על הערפל שאופף את הכביש בגלל השריפות הגדולות במערב…
 

אחרי הגשר, לכיוון CODY, הנוף הולך ומשתפר, כך שבסיום בהחלט שמחנו על הארכת המסלול לטובת הכרת הכביש הנופי הזה. מומלץ!
 

בסיום הדרך נכנסנו ל-CODY   לקניית חירום בוולמרט. אתמול אחת הסוליות  (ניו-בלאנס מפוארות....) של אבא דורבן החליטה להתחיל בתהליך מואץ של היפרדות מהנעל… הפתרון היה רכישת נעליים לא ממותגות ב 10$, שעד כה, אחרי יומיים וקילומטרים הליכה, הוכיחו שההחלטה היתה מצויינת.
 

נכנסנו לילוסטון מהכניסה המערבית, כדי לחצות את הפארק ולהגיע לווסט ילוסטון. פרט לביזון בודד באמצע הדרך, עדר אחד גדול באיזור היידן ו-ELK  אחד שרבץ בתוך עשב בהמשך לא ראינו חיות (ברבורים לבנים באגם נחשבים?)...  אמנם עברנו ליד התקהלות גדולה, אבל הסתבר שהדב השחור שנראה במרחק, נעלם דקות לפני שהגענו…

עייפים הגענו לווסט ילוסטון לגלות שיש בעיה עם החדר שהזמנו. החדר שייעדו לנו סובל מבעיות צנרת  ובגלל שפקידת הקבלה לא הצליחה ליצור איתנו קשר היא הזמינה לנו חדר במלון אחר...באותו מחיר כמעט (+2$ לכל לילה. Pioneer Hotel)

נסענו למלון השני שאמנם הוא קצת מיושן, אבל קיבלנו יחידה שכוללת שני חדרי שינה (עם 3 מיטות סה"כ) ומטבח קטן ומאובזר – מקרר בגודל ביתי, כיריים, מיקרו, טוסטר ואילו שולחן קטן עם 4 כיסאות!
 

יצאנו לסופר להצטיידות קלה וחזרנו לקראת שינה מבורכת, לאחר יומיים מאומצים ביותר של נסיעה.

 

[דורבן]

יום של התפרצויות...

 

לאחר ארוחת בוקר "ביתית" במלון יצאנו לכיוון ילוסטון.

בביקורים קודמים ראינו רוב הזמן ELKS   ואפילו ביזון או שניים בדרך. הפעם, ממש שומם…

הגענו למרכז המבקרים באגן העליון – UPPER GEYSER BASIN, ליד ה-OLD  FAITHFUL.
הריינג'רים דחקו בנו לצאת מיד לדרך, לשביל שעל הגבעה ממול – כדי לצפות בהתפרצות קרבה והולכת של BEEHIVE GEYSER.  בתחילת הדרך לגבעה, כשעברנו ליד ה- OLD  FAITHFUL, ראינו ביזון שבחר לנוח דווקא ליד הגייזר. הריינג'רית שצעדה לידנו קראה לקהל – "היש משהו שמייצג את ילוסטון יותר מביזון על רקע הזקן הנאמן"?  המשכנו בהליכה מהירה וזמן קצר לאחר שהגענו קרוב לגייזר וניסינו למצוא מקום בין אלו שכבר המתינו, הגייזר התפרץ. הייחוד שלו, פרט לעובדה שהוא מתפרץ לגובה רב יותר מזה של הזקן הנאמן, צורת ההתפרצות צרה יותר וממוקדת והזכירה לנו להביור…

בזמן שצפינו בהתפרצות שמענו בקשר של הריינג'רים שהביזון, אותו ראינו, החליט לעלות על המדרכה וחיפשו מתנדב להרחיק את האנשים... בנוסף שמענו עדכונים על גייזרים ידועים שהתפרצו, שכללו את זמני ההתפרצות.

לא הרחק משם, ממש בקצה השביל, הגענו ל- LION GEYSER COMPLEX  שם חזינו בהתפרצות של LION GEYSER. המשכנו לטייל בינות לגייזרים ולבריכות צבעוניות בדרך ל-MORNING GLORY POOL.
קצת לפני שהגענו לקצה המסלול ראינו ביזון נח בין העצים. הבריכה עצמה יפהפיה ונראתה לנו שווה יותר מהפעם הקודמת. בהחלט יכול להיות שלשעה בה רואים אותה יש השפעה.
 

התחלנו לחזור לכיוון מרכז המבקרים בדרך הסלולה, מקווים שאולי הפעם נצליח לחזות בהתפרצות של CASTLE GEYSER. לפי התחזיות השעה משוערת  עברה בכ-10 דקות, אבל זו רק תחזית. ככל שהתקרבנו למקום, ראינו יותר ויותר אנשים ומכאן שהגייזר טרם התפרץ. מסתבר שהגייזר פשוט חיכה לנו. פחות מדקה מרגע שהגענו הוא התחיל להשפריץ כמויות של מים אל על!

חשבנו לסיים את המסלול ולחזור למרכז המבקרים, אך דורבן א' התעקש שנחזור על עקבותינו לחזות בהתפרצות של DAISY GEYSER. הפעם, לשם שינוי, חיכינו וחיכינו וחיכינו וכמעט התייאשנו. ממש דקה לפני סיום טווח התחזית הגייזר התפרץ. האמת שקצת הופתענו, כי חשבנו שהגייזר הוא אחד אחר שהיה לידו שסער כל הזמן...

הפיצוי על ההמתנה הארוכה הגיע במהרה. בעוד אנחנו צועדים בשביל, ראינו בצד הדרך KOYOTE , שהחליט לפתע לשנות כיוון, חצה את השביל הסלול והמשיך פנימה לאחו, במקביל אלינו...וממש לא התרגש מנוכחות האנשים סביבו.

סיום נחמד למסלול היתה ציפור סגולה שישבה על סלע במרחק לא גדול מהשביל.

 

בסה"כ, מבחינה גייזרית, היה לנו יום ממוזל – זכינו לראות התפרצויות של גייזרים שמועד הפעילות שלהם לא צפוי או בטווחי זמן רחבים, וזאת עם המתנה ארוכה אחת בלבד.
 

מרוצים נכנסנו למרכז המבקרים, למלא בקבוקי מים ולשאול את הריינג'ר האם יש נקודת תצפית ל-GRAND PRISMATIC SPRING. מאוד אהבנו אותה בביקור הראשון שלנו בפארק. בביקורים הבאים  ראינו אותה פחות מרשימה ולעיתים גם כמעט שלא ראינו אותה כלל בגלל האדים ותנאי הראות הירודים שהיו.

הריינג'ר הסביר שיש מסלול שאורכו כמייל לכל כיוון במגרש חנייה על עפר, כשני מייל ממרכז המבקרים, עם הכוונה ל-FAIRY FALLS  (שהמרחק אליהם גדול יותר).

בדרך לתצפית, עצרנו ב-BISCUIT BASIN והתרשמנו מהגייזרים והבריכות, למרות שכמעט לא צילמנו אותם היות והסוללה של המצלמה עמדה להיגמר…

 

משם – מרחק קצר ואנחנו רואים מגרש עפר. ממש קרוב לכניסה מוצאים חניה.

כשהגענו לתחילת המסלול התברר שכבר היינו במקום הזה בעבר, אבל ידענו רק על המפלים והמרחק (כ-5 מייל) . זה לא נראה לנו מתאים בזמנו ולכן ויתרנו.

מחציתו הראשונה של המסלול שטוחה למדי ונוחה להליכה. החלק האחרון, עליה תלולה של 400 יארד. קשה. בינות לעצים רואים את הבריכה המפורסמת וזה מעודד לעשות מאמץ ולהגיע לתצפית.

 

מה נאמר ומה נגיד – המילים פשוט נעתקו מפינו – הלוואי וידענו על התצפית הזאת קודם. במילה אחת – מדהים!!!
עמדנו שם דקות ארוכות ולא רצינו לחזור לרכב...
 

התחנה הבאה והאחרונה ליום זה –MIDWAY GEYSER BASIN. המראות פשוט מרהיבים, בשלל צבעים. לרוע המזל, תוך דקות, השמיים התקדרו ועננים כיסו את השמש. כשהגענו ל- GRAND PRISMATIC SPRING ממש התאכזבנו. בקושי ראו את הבריכה וגם הצבעים היו חיוורים. מזל שעלינו לתצפית!
למרות כל זאת, העננים השתקפו במים שבין השביל לבריכה ונראה היה כאילו אנחנו הולכים על גשר על פי תהום עמוקה ביותר (לא בטוח שהתמונות תשקפנה...)

עייפים אך מרוצים, החלטנו לסיים את היום ובדרך החוצה, ממדיסון, ראינו מספר נקבות ELK  בצידו השני של הנהר. מתנדבת סימנה למכוניות להמשיך לנסוע. כמו כולם, עצרנו בצד הדרך וצילמנו…

 

[דורבן]

מפלים ובריכות בשלל צבעים

 

עוד ארוחת בוקר ביתית לסיפתח של היום ויוצאים לדרך.

בכניסה לפארק מכוניות מועטות בלבד, אך כבר אחרי נסיעה של מספר מיילים מתחילים להשתרך מאחור בזנב שיירה. הסיבה – משפחת  ELKS  מתרחצת בנהר. הצלחנו לצלם נקבה וגור/ה בנהר וכן זכר שעמד על הגדה הרחוקה.
בצומת מדיסון פנינו שמאלה וכעבור מרחק קצרצר ראינו נקבת ELK  נוספת בין העצים.

התחנה הראשונה שלנו להיום – GIBBON FALLS. בניגוד לרוב האנשים שהיו במקום, אנחנו יורדים לתצפית הנמוכה – מרחק קצר יחסית, בשביל נוח והעיקר – המראה של המפלים. שווה.
 

ממשיכים לאגן נוריס האהוב. הפעם התחלנו בשבילTRAIL  BACK BASIN, הפחות מתוייר. במרחק לא רב מתחילת המסלול נמצא STEAMBOAT GEYSER המעלה עשן... ממשיכים בלולאה שאורכה כמייל וחצי בינות לעצים, בריכות וגייזרים. נחמד.
 

כמובן שלא ויתרנו על PORCELIN BASIN TRAIL. פשוט אין מילים. כל כך הרבה צבעים מיוחדים והתפאורה – הרי ילוסטון הצבעוניים מנוקדים בעצים. תאווה לעיניים!
 

ממשיכים לאיזור קניון ילוסטון.
ראשית עוצרים לארוחת צהרים מוקדמת (כשהולכים נעשים רעבים...) בחורשה שאחרי הגשר.

ממשיכים בגדה הדרומית ל-VIEW OF BRINK OF UPPER FALLS.
פרט ל-ARTIST POINT, בה היינו לפני מספר ימים, זו הנקודה היחידה בה ניתן לבקר בגדה הזו. השאר (כולל מדרגות UNCLE TOM) סגורות לשיפוצים...
 

טיפ: בחניה זו שירותים "רגילים" ועמדה למילוי בקבוקים.

 

כשאנו מתקרבים לנקודה לא רשמית, שמשקיפה לנהר. לפתע איש אחד שואל אותנו מאיפה אנחנו. אמרנו – "ישראל" הוא מושיט לנו יד ללחיצה ואומר – "שלום" בעברית. הוא סיפר לנו שאביו עבד עם משה דיין!

יורדים במדרגות לתצפית. ברחבה – בצד אחד הנהר עם מספר מפלים נמוכים ובצד השני (מרחק מטר או שניים) המפל.
 

יוצאים לכיוון הגדה הצפונית.

מתחילים במסלול הפתלתל והתלול (כ-8 מפלסים שהולכים ויורדים למטה) לכיוון ה-BRINK OF THE  LOWER FALLS. אמנם הירידה לא הכי קשה, אבל העליה שמצפה בדרך חזרה…היינו פה בעבר ואנחנו יודעים שהמאמץ משתלם!
מיועד למיטיבי לכת ומיטיבי נשימה. לנו נגמר האויר...

תוך כדי ירידה מגניבים מבטים למפלים שעל הגדה שממול וכן לנהר שזורם למטה.
ב-2 נקודות התצפית למטה חוזרים ומתפלאים מההוד וההדר של הטבע!
 

לאחר שסיימנו את המסלול, המשכנו רגלית מספר מאות מטרים לכיוון השני לתצפית העליונה (LOOKOUT POINT)  פשוט יפה!
דורבן א' רצה לרדת לתצפית  נוספת במסלול  RED ROCK TRAIL.
הרגליים שלנו כבר מתחילות להתעייף ולכן ויצרנו על הירידה וגם על צעידה רגלית במסלול שמעל הגדה ועברנו ברכב לתצפית ה-GRAND VIEW.

למרבה הצער, התצפית האחרונה בגדה – INSPIRATION POINT  סגורה גם היא…
 

החלטנו  לחזור לכיוון 'הבית' ובדרך עוצרים ב-ARTIST PAINTPOTS.
דורבן ב' כבר עייף ולכן רק אמא דורבן ודורבן א' עלו על הגבעה ליהנות מהנוף וצבעים.
 

חזרנו אחר הצהרים למלון כדי לתפוס קצת מנוחה לקראת היום האחרון בפארק – מחר...

מכיוון שהגענו מוקדם, טיילנו קצת בקניון (קניות) המקומי. לאחר שעברנו את פסאג' חנויות השוק, הגענו לחנות בסוף הרחוב Yellowstone Outlet, 22 Canyon)) בה קנינו מוצרים איכותיים ויפים בביקורים הקודמים . גם הפעם לא התאכזבנו, וקנינו מספר פריטים לכל המשפחה, במחירים סבירים לגמרי, בהתחשב במקום.

 

[דורבן]

TRI STAR MUSEUM

[דורבן]

TRI STAR MUSEUM