האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!
-
יום 7 – יום שני
כבר בדרך לחדר האוכל ,( דרך סבוכה עם החלפת 2 מעליות שאינן נמצאות באותו המקום), דרך השמשה הבחנתי באגם אשי שהצטלם נהדר. חיכיתי לרגע שנצא אליו.
את חדר האוכל כבר קישטו לכבוד חג הדלועים.
-
בסיום ארוחת הבוקר ניגשנו לטייל על גדות אגם אשי.
לצערי היה באמתחתי רק הנייד והתמונות אינן איכותיות.
זו היתה אווירה פסטורלית . רק אנחנו והאגם , דייגים בתוך סירות דגים באגם.
-
רחל
רק בשביל המוזיאון הזה רוצה לסוע שוב להקונה , לא ידעתי על קיומו
אנחנו עשינו את “סיבוב הקונה” שיש בתוכניתו אטרקציות יפות כולל השייט באגם וגם עליה להר הגעש ואכילה של ביצים קשות שחורות שבושלו מתחת לאבנים הבוערות של הלבה.
האונסן – אהבתי מאד וטבלתי כמה פעמים, התעלמתי מיתר לחץ הדם שלי וחוויתי חוויה תרבותית – אבל יתכן ולקחתי סיכון.
כמה געגועים את מעוררת בי.
זה טיול שדורש המון הכנות – כמעט שנה מראש עבדנו על האירגון .
היו לנו המון נסיעות רכבת שינקנסיין שיש לארגן את מסלולה מראש.
גם הלינה ב“בית שלום” בטוקיו דרשה הזמנה זמן רב מראש כי יש המון ביקוש ורק 3-4 מיטות.
בית שלום הוא “כנסיה” ובבית התפילה שלהם יש מגן דוד ענק בנוסף לסממנים הנוצרים. ישבנו שעות עם אקי ,שהוא מנהל בית שלום , שרצה שנמשיך ונספר על חיינו בישראל.
הוא ואשתו מקבלים את הישראלים בחום וארוחת הבוקר שהם מכנים לנו ממש מביכה בשפע שלה ובתשומת הלב לפרטים
נפגשנו עם חברי ההקבוצה (גם מהירושימה וגם מקיוטו ) באוניברסיטה בירושלים שהם מגיעים ללימודי תנ”ך,
רחל יקרה, אשרינו שזכינו לדיווח כל כך יסודי ושופע גם באסטטיקה וגם באגדות וכמובן בהמון מידע
תודה לך
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!ירדן יקירתי שבת שלום
איזו עבודת הכנה עשיתם. שנה!!!
כשאני מכינה טיולים חצי שנה עד 8 חודשים רפי חושב שאני מגזימה. אראה לו את דבריך.
בכל אופן כששבנו מספרד- פורטוגל התחלתי לחפש טיסות ליפן ומצאתי שהן יקרות מאד, הוספתי את עלות השינקסן והמלונות והגעתי לטיול יקר יותר מהמאורגן.
מה גם שלא הייתי מספיקה לשנה זו שהחגים נפלו באוקטובר ויש סיכוי לראות את השלכת.
הבטתי בלוח השנה ובשנה הבאה הם נופלים על ספטמבר אז גם מזג האויר פחות מתאים מבחינתי.
לכן מכל הסיבות האלה בחרתי בטיול מאורגן שמבחינת אירגון וערך מוסף הכל דפק כמו שעון ואכן הגעתי לסמינר.
אהבתי לשמוע על קמצוץ מהחוויות שלכם שחוויתם.
תודה לך על הליווי הצמוד. ותודה לך על הפירגון הרב.
-
Owakudani- העמק הרותח שהייתי קוראת לו עמק הגיהנום.
זה המקום שרצינו להגיע יום קודם ונסגר עקב הגזים המסוכנים ומזל שנסגר כי הגענו ביום זה שהיה בהיר עם ראות טובה.
ריח של ביצים סרוחות עלה לאויר. ואכן אפשר במרכז המבקרים לקנות ביצים שחורות שעושים אותן מהגזים האלה.
וברגע אחד התגלה לנו הסמל הלאומי של יפן – הר פוג’י, במקום שיהיה מעוטר בשלג על פסגתו מעוטר בשובל ענן כמו צעיף לצווארו. לדברי יואב זהו רגע נדיר כי רוב הזמן הוא מכוסה עננים ואנו זכינו לראותו.
אח”כ הגיעו עננים וקצת התחילו לכסותו.
-
נכון שאי אפשר להתחיל את הבוקר ללא משפט הבוקר?
מיהרתי להראות לכם את הר פוג’י לפני שיתכסה עננים.
אגב, גם היום בעודי כותבת שורות אילו הואוקודני סגור מפאת גזים רבים.
דרכי הגעה לתצפית ניתן לקרוא כאן.
משפט הבוקר: להבין אחרים זאת תבונה
להכיר את עצמנו זו הארה.
השינטו הינה פילוסופייה המכוונת לנפש פנימה. למרות שבהרבה ספרים גם של בן עמי שילוני וגם בכתבות של גיל חסקין ועוד הם כותבים כי שינטו הינה דת, המדריך שלנו יואב מבהיר כי שינטו אינה דת זה רק חלק מהתבוננות נפשית פנימה.
להלן ההסבר מפיו: מהי דת? מקובל להניח שדת נשענת על מערכת סדורה של כללים וחוקים המאוגדים בדרך כלל בכתבי קודש שאין לערער עליהם.
במובן זה קשה מאד להגדיר את השינטו כדת כיון שאין ציווי מיוחד, אין כתבי קודש, אין מערך של כללים או חוקים או של ממסד עליון הפוסק הלכה בהתאם.
בנוסף שינטו מייחס חשיבות רבה להרמוניה של חיינו כאן ועכשיו.
לא ידוע על תורת גמול , תורת העולם הבא , או מסגרת של ציוויים מחייבים.
התפיסה המערבית לדבריו, נשענת על יסודות שונים לחלוטין מזו המקובלת ביפן. לכן יהודי השומע על אלת השמש מחבר את זה לעבודת אלילים, לאמונה דתית ולמלחמת האמונה באל עליון יחיד ובורא עולם בפאגאניות.
זו תמונת עולם הנשענת הנשענת על מערכת החינוך הישראלית, גם החילונית על הסיפור של המאבק באמונה הכנענית, והנחלת הכללים הישראלים בסיפורי המקרא.
יהודית וישראלים ייטו באופן אוטומטי לקרוא לכל התייחסות רוחנית בשם דת. לדבריו, זהו שימוש לא זהיר שיש לו משמעות מוגדרת ומקובלת. החיבור בין המונחים שינטו ודת הוא חיבור שאינו במקומו, ואפילו פוגם בהבנתנו את עולמם של היפנים שנשען על מסורות שונות משלנו בכך שאנו מנסים לתרגם עולם מושגים זר למבנה המחשבתי שלנו במקום להבין את דרך החשיבה השונה שלהם.
כך הדבר לגבי המושג דת וגם לגבי מושגים יפניים אחרים כמו מקדש, מנזר, מעמד חברתי, תור, ניגוד משלים וכד’. יש לנסות להבין את המשמעות המקורית ולצמצם את הרצון שלנו לתרגם למונחים שאנו מכירים.
-
מה בעיתונות ביום זה?
ראשית כמעט תמיד ישראל אינה מופיעה על סדר ההתעניינות בעיתונות ביפן. מה שכן מעניין אותם המאבק בין מצרים לאתיופיה.
מבחינה פנימית מה שמעניין את היפנים זה החינוך. הם גם בודקים כיצד מכל המדינות באיזורם יפן לא הצליחה להנחיל את האנגלית לתלמידים.
נושא הגרעין אינו יורד מפרק היום ומטריד אותם מאד.
נושא שמדיר שינה מעיניהם זה נושא דגי הטונה. היפנים אוכלים את כל מה שזז בים וכך רוקנו את האוקיינוסים שסביבם. המחסור גורם להעלאת המחיר
נושא נוסף רכב סולרי. יצרן זכוכית ענק הודיע שהוא נכנס לעסקי הסוללות המיועדות לרכבים, והם מניעים לתהליך זה במלוא הכוח.
מצאתי כי תערוכת רכב ה-45 במספר מתקיימת בטוקיו מ-28.10.17-5.11.17 וגם אם אינכם בתאריכים האלה שם כדאי להציץ אודותיה ולקרוא כאן.
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!עלינו על רכבל במהלכו ראינו שוב את התפרצויות הגזים ואת אגם אשי המדהים.
הר פוג’י הוא ההר הגבוה ביפן ומתמר לגובה 3776 מ’. הוא נקרא הר פוג’י סאן תוך הענקת כבוד. הוא הר געש פעיל שהתפרצותו האחרונה אירעה בשנת 1707.
לצעירים ולבעלי הכושר ניתן להעפיל עליו.
הר פוג’י נחשב להר קדוש. עד כדי כך קדוש שנשים לא הורשו לעלות עליו עד תחילת תקופת מייג’י.
אגדה יפה סיפורו של חוטב הבמבוק – סיפור על חוצנית משנת 1891
לקוח מאתר יפן מונוגטארי כאן
בעבר הרחוק חי לו חוטב במבוק זקן עם אשתו. כל יום יצא הזקן לאסוף במבוק, והתקין ממנו פריטים שונים למכירה וכך הזוג התקיים. יום אחד החוטב הבחין באור הבוקע מתוך גזע במבוק אחד ביער. הוא התקרב, ולמרבה הפתעתו ראה בתוך הגזע החלול תינוקת קטנה עטופה כולה באור זוהר. הוא לקח את התינוקת הביתה, והזוג החליט לגדל אותה כבתם. מאז שהזקן לקח את התינוקת לטיפולו הוא התחיל למצוא מטבעות זהב בתוך גזעים של עצי במבוק, וכך הזוג הלך והתעשר במהירות.
Ogata Gekko, מתוך "שניים עשר חודשים בהדפסים", החודש ה-6, 1890
והתינוקת גדלה ממש לנגד עיניהם, ותוך שלושה חודשים כבר נראתה כנערה צעירה יפיפייה וקיבלה את השם קאגויה, הזוהרת. שמה יצא למרחקים, וכך הגיעו מכל קצות הארץ מחזרים מלאי תקווה להתדפק על דלתו של הזוג הזקן. אולם, הנערה לא הביעה כל רצון להיענות לחיזוריהם ולהתחתן. המחזרים הסתובבו יום וליל סביב גדר הבית בתקווה לפחות להציץ בקצה שמלתה של הנערה, אך הכל היה לשווא. בסופו של דבר רוב המחזרים התייאשו וחזרו לבתיהם, אך עדיין נותרו חמישה עקשנים במיוחד שלא היו מוכנים לוותר. הם הצליחו לתפוס לשיחה את חוטב הבמבוק והפצירו בו שידבר עם בתו על יתרונות הנישואים.
המחזרים מתדפקים על שער ביתו של חוטב הבמבוק. מתוך מגילת "סיפורו של חוטב הבמבוק", 1646, אוסף של הספריה הלאומית של יפן
חוטב הבמבוק עצמו דאג מאוד לעתידה של בתו המאומצת. הוא ידע שאיננו איש צעיר ושלא נותר לו זמן רב לחיות, והיה לו חשוב לחתן את הילדה, כך שיהיה מי שידאג לה לאחר מותו. כך הוא גם אמר לקאגויה. הנערה החליטה שצריך איכשהו לרצות את אביה המאמץ, אותו היא אהבה מאוד. היא אמרה לו שהיות והוא מבקש ממנה, היא לא יכולה לסרב, אך היא מעוניינת לוודא שהבעל לעתיד באמת אדם שאפשר לסמוך עליו, ולשם כך היא תתן לכל אחד מהמחזרים העקשנים משימה שיהיה עליהם לבצע. הזקן הסכים והעביר את בקשתה של קאגויה למחזרים: מאחד המחזרים ביקשה הנערה שיביא לה את קערת הנדבות של הבודהה; מאחר ביקשה שיילך להר הוֹראי המיתולוגי ויביא לה משם ענף של עץ ששורשיו עשויים מכסף, גזעו מזהב, ופירותיו הם אבני חן לבנות; מהשלישי ביקשה שיביא לה בגד העשוי מפרוותו של עכברוש האש הסיני, העמידה באש; מהרביעי ביקשה שיביא לה את אבן החן בעלת חמשת הצבעים מראש של דרקון; ומהחמישי היא ביקשה שיביא לה את צדפת הקמע המיוחדת של סנונית, הנחשבת כמגנה על יולדות.
כששמעו המחזרים מה מבקשת מהם, קראו בפה אחד: אבל זה בדיוק כמו להגיד לנו לעוף מפה! ובכל זאת אמרו שינסו למלא אחר בקשותיה. כמובן, אף אחד מהם לא באמת עמד במשימה.
חמשת המחזרים מתקבלים בביתו של חוטב הבמבוק. מתוך מגילת "סיפורו של חוטב הבמבוק", 1646, אוסף של הספריה הלאומית של יפן
המחזר הראשון, הנסיך אישיזוּקוּרי, הבין שאין כל סיכוי למצוא את קערת הבודהה, והשיג קערה אחרת, שהיו אמורות להיות לה איכויות פלאיות כיוון שעמדה במטבח מול דמותו של קדוש בודהיסטי חשוב. לאחר שלוש שנים של היעדרות הוא הגיע עם הקערה, אך קאגויה ראתה מיד שלא מדובר בדבר האמתי, כיוון שקערתו של בודהה הייתה אמורה לזהור, והקערה שהביא לה המחזר לא זהרה כלל.
למעלה משמאל קאגויה והוריה בוחנים את הקערה שהביא אישיזוקורי. הוא בינתיים מחכה (למטה מימין). מתוך מגילת "סיפורו של חוטב הבמבוק", אמצע תקופת אדו (1600-1868), אוסף של אוניברסיטת ריקיו.
המחזר השני, הנסיך קוּראמוֹצ'י, גם הוא החליט שאין טעם לצאת למסע אל ההר, שעל פסגתו לפי האמונה הסינית נמצא גן העדן. הוא בנה בקתה מיוחדת וסודית מאוד, זימן את התכשיטנים המוכשרים ביותר בממלכה, והושיב אותם לעבוד. המלאכה לקחה שנים רבות, אך לבסוף הגיע הנסיך המאושר אל ביתו של חוטב הבמבוק, הציג את הענף וסיפר ארוכות על התלאות שעבר כדי להשיגו. קאגויה לא הצליחה למצוא פגם בענף היפיפייה, וכבר חשבה שאין לה ברירה אלא להתחתן עם אישיזוּקוּרי, אלא שאז הגיע שליח של התכשיטן הראשי עם מכתב, בו מתלונן התכשיטן על הלנת שכר, בגין העבודה על הענף שביצע עבור הנסיך. כך, הנסיך אישיזוקורי נאלץ לשוב לביתו בבושת פנים.
קאגויה והוריה בוחנים את הענף שקורומוצ'י הביא, בזמן שהוא מחכה במבואה. מתוך מגילת "סיפורו של חוטב הבמבוק", אמצע תקופת אדו (1600-1868), אוסף של אוניברסיטת ריקיו.
המחזר השלישי, שר הימין בשם אָבֶה מימוּראג'י, איש בעל אמצעים, פנה לסוחר סיני וביקש ממנו להשיג עבורו את הבגד מפרוות עכברוש האש. הסוחר אמר שלא ידוע לו על קיומו של בגד כזה בסין, אבל הוא שמע עליו וינסה לבדוק אם אולי מישהו יוכל להשיג את זה מהודו. בסופו של דבר שלח הסוחר הסיני מכתב לאבה ואמר שהבגד נמצא, אך הכסף שאבה שלח אינו מספיק, והוא מבקש סכום נוסף. אבה שלח את הכסף והגיע עם הבגד לביתה של קאגויה. הזקן והזקנה שמחו מאוד למראה הבגד המרהיב וקיוו שהנה סוף סוף הצליחו לסדר חתן לבתם המאומצת. אך קאגויה ביקשה לבדוק את מקוריות הבגד, והורתה להכניס אותו לתוך האש. הבגד, כמובן, נשרף, ושר הימין שב לביתו.
אבה מקבל את הבגד משליחו של הסוחר הסיני, שמספר לו על כל מאמציו של שליחו להשיג את הבגד הנדיר. מתוך מגילת "סיפורו של חוטב הבמבוק", אמצע תקופת אדו (1600-1868), אוסף של אוניברסיטת ריקיו.
המחזר הרביעי, היועץ הבכיר אוֹטוֹמוֹ נוֹ מיוּקי, קרא למשרתיו והורה להם להביא את אבן החן בעלת חמשת הצבעים מראשו של דרקון. המשרתים רמזו לאדונם שזו משימה בלתי אפשרית, אך היועץ ציווה עליהם לצאת לחיפושים ולא לשוב בלי האבן. המשרתים חילקו ביניהם את הכסף שקיבלו מאדונם וכל אחד פנה לדרכו, מי לביתו ומי למסע תיירותי, אך אף אחד מהם לא הלך לחפש אחר האבן. כשראה אוטומו, לקראת חגיגות השנה החדשה, שהמשרתים לא חוזרים, הוא החליט לצאת לחיפושים לבד. הוא החליט שזאת לא צריכה להיות בעיה גדולה לתפוס איזה דרקון בים ולקחת ממנו את אבן החן, וכך שכר ספינה ויצא לחיפושים. אך זמן קצר לאחר שיצאו אל הים התחילה סערה נוראית והספינה עמדה לטבוע. הקברניט אמר שמעולם לא חווה סערה כזאת, ואין ספק כי נגרמה על ידי דרקון, שהבין שאוטומו מעוניין להורגו. אוטומו חזר והבטיח לדרקון שהוא לא מתכוון לפגוע בו והסערה שככה. בקושי רב הגיעה הספינה לחוף מבטחים, שם פגשו את אוטומו משרתיו, ששמעו על מה שקרה לו. הם התנצלו שלא חיפשו את האבן של הדרקון, ואמרו שהם מקווים שייקח אותם בחזרה עכשיו כשהוא ראה כמה מסוכן ובלתי אפשרי מה שהוא ביקש. אוטומו מאוד שמח לראות את משרתיו והאשים את קאגויה בכך שזממה להרוג אותו ואת אנשיו. הוא חזר לביתו ולא שב לחזר אחריה, מה ששימח מאוד את אשתו הראשונה.
אוטומו נו מיוקי במהלך הסערה בים. מתוך מגילת "סיפורו של חוטב הבמבוק", אמצע תקופת אדו (1600-1868), אוסף של אוניברסיטת ריקיו.
המחזר החמישי, יועץ תיכון בשם איסוֹנוֹקאמי נוֹ מרוֹטרי, ביקש ממשרתיו לאתר מקום בו מקננות סנוניות, כדי שיוכל לקחת מהן את הקמע. לבסוף שמע שיש סנוניות רבות סמוך למטבחים הקיסריים ושלח את אנשיו לשם. אולם, המשרתים הקימו מהומה כה גדולה עד שכל הסנוניות נבהלו ופרחו משם. אחרי שקיבל עצה מאחד העובדים של המטבחים, החליט ללכת לשם בעצמו ובשקט. משרתיו הכינו מתקן מיוחד עם סל גדול, שיעלה את היועץ אל קן הסנוניות כשיהיה ברור שהסנונית עומדת ללדת (שכן, לפי האמונה הקמע "נולד" יחד עם הגוזל. וכן, לפי הסיפור הגוזל נולד ולא בוקע מביצה). כשהעלו את היועץ אל הקן הוא ראה שהסונית הרימה את זנבה ומסתובבת, שזהו סימן בטוח ללידה, הוא הושיט את ידו ותפס דבר מה חלק. בחושבו שזהו הקמע, הוא ביקש ממשרתיו להוריד אותו מיד, אך המשרתים משכו חזק מדי בחבל והיועץ צנח אל הקרקע ונפגע בגבו. יותר מכך, התברר שמה שחשב לקמע המיוחל היה למעשה גללים של סנונית. בסופו של דבר איסונוקאמי המסכן מת מפצעיו, לאחר שקיבל מכתב לבבי מקאגויה המצטערת על נפילתו הקשה.
איסונוקאמי נו מרוטרי אחרי שנפל על גבו בניסיון להשיג את הקמע הנחשק מקן הסנוניות. מתוך מגילת "סיפורו של חוטב הבמבוק", אמצע תקופת אדו (1600-1868), אוסף של אוניברסיטת ריקיו.
וכך, קאגויה לא התחתנה עם אף אחד מהמחזרים. אולם כעת הופיע המחזר רם המעלה מכל. שליחת הקיסר הגיעה לביתו של חוטב הבמבוק וביקשה לראות את קאגויה ולשלוח אותה לחצר הקיסר, ובתמורה הבטיחה לחוטב הבמבוק שהקיסר יעניק לו תואר אצולה ותפקיד בחצר הקיסר. אך קאגויה אמרה שאין לה שום ספק שאם תלך לשרת בחצר הקיסר היא תמות והאב המאמץ האומלל נאלץ לדווח לשליחי הקיסר שאחרי הכל הוא לא יוכל לשלוח את בתו. אולם, הוא הציע כי הקיסר יגיע לביתו והוא יאפשר לו לראות את קאגויה. הקיסר שמח מאוד, והגיע לביתו של חוטב הבמבוק כשעבר בסביבה במסגרת מסע ציד קיסרי. הוא נכנס אל החדר בו ישבה קאגויה והצליח לראות אותה. היא נסיתה לברוח ולהסתיר את פניה, אך היה מאוחר מדי. הקיסר ראה כמה יפה היא ואמר שכעת הוא חייב לקחת אותה עמו, אך ברגע שאמר את זה קאגויה נעלמה לנגד עיניו. הקיסר הבין שהיא לא בת תמותה רגילה, הבטיח לא להתעקש יותר ושב לארמונו. עם זאת, אהבתו כלפיה לא פחתה והוא המשיך לשלוח לה שירים ופרחים, והיא גם דאגה לשלוח לו מכתבים.
הקיסר וקאגויה נפגשים (בחלק העליון). מתוך מגילת "סיפורו של חוטב הבמבוק", אמצע תקופת אדו (1600-1868), אוסף של אוניברסיטת ריקיו.
חלפו להן שלוש שנים. בתחילת השנה הרביעית כולם שמו לב שקאגויה יותר ויותר בוהה בירח ונראית מהורהרת ועצובה. כששאלו אותה מה מציק לה, היא אמרה שזה שום דבר, אך לילה אחד בחודש השמיני, בעודה מסתכלת על הירח היא פרצה בבכי מר, והפעם החליטה לגלות את כל האמת להוריה. היא סיפרה שהיא נולדה על הירח והגיעה לארץ בשל התחייבות מהעבר, אך כעת, בליל הירח הקרוב, אנשים מארצה יגיעו לאסוף אותה אל עמה ואל הוריה שנותרו על הירח. היא אמרה שהיא התחננה כל פעם להניח לה להישאר בארץ עוד שנה אחת, אך השנה בקשתה לא נענתה והיא תיאלץ לעזוב. הקיסר, ששמע על כך, שלח אלפיים לוחמים מהמשמר הקיסרי לביתו של חוטב הבמבוק והורה להם לירות ברגע שיבחינו בעצם כלשהו המגיע מהשמיים. קאגויה הזהירה אותו שאמצעי הלחימה של המשמר הקיסרי לא יועילו נגד אנשי הירח, אך הם בכל זאת נשארו על המשמר.
לקראת חצות כל סביבת הבית הוארה באור בוהק של עשרה ירחים מלאים ומהשמיים ירד ענן ועליו אנשים שהביאו עמם גם כרכרה מעופפת עבור קאגויה. כל מי שהיה בבית וסביבו קפא במקום ולאף אחד לא היה אומץ לתקוף. אחד מאנשי הירח שנראה כמו המלך קרא לחוטב הבמבוק והסביר לו שקאגויה נשלחה אל הארץ בגלל חטא כלשהו שביצעה, וביתו של החוטב נבחר משום שהוא ביצע מעשים טובים בעבר ואנשי הירח בחרו לתגמל אותו, וכך שלחו לו את קאגויה וגם זהב בתוך גזעי במבוק. תקופת העונש של קאגויה הסתיים וכעת הם חייבים לקחת אותה בחזרה לירח. אך חוטב הבמבוק עדיין סירב לפתוח את שערי ביתו ולהניח לקאגויה ללכת. לפתע שערי ודלתות הבית נפתחו מעצמם, ולא הייתה לקאגויה ברירה אלא לצאת. אנשי הירח הביאו לה בגד עשוי נוצות ואחד המשרתים הושיט לה בקבוקון עם סם החיים, בטענה שהוא אמור להחזיר לה כוחות, אחרי ששהתה במקום כל כך נחות ומזוהם. קאגויה הביעה צער רב על כך שעליה לעזוב את האנשים שטיפלו בה כל כך טוב לאורך השנים. היא השאירה להוריה את הגלימה שלבשה וביקשה שיביטו בה בלילות ירח מלא וייזכרו בה. עבור הקיסר היא ביקשה להשאיר את הבקבוקון עם סם החיים. לבסוף היא נכנסה לכרכרה המעופפת ועלתה לשמיים בלוויית מאה אנשי ירח.
Tosa Hiromichi/Tosa Hirosumi, קאגויה חוזרת לירח, סביב 1650
קשה לתאר את מצוקתו הנפשית של הקיסר, כשהוא שמע את הדיווח של אנשיו על מה שהתרחש וקיבל את מתנת הפרידה של קאגויה. הוא כתב שיר המבטא את צערו על עזיבתה של קאגויה, שבלעדיה אין לו כל צורך בסם החיים. לאחר מכן, הוא ביקש מאנשיו שייקחו את השיר ואת הבקבוקון עם הסם להר גבוה וישרפו אותם שם. הבקבוקון והמכתב בערו ובערתם לא שככה, ועד היום אפשר לראות עשן העולה מראש ההר, שקיבל את השם פוג'י, אל-מוות*.
* 不死 – ניתן לקרוא את הסימניות כ-fushi או fuji. קיים גם הסבר לפיו הסימניות המשמשות היום לכתיבת שמו של הר פוג'י 富士, שאחת מהמשמעויות האפשריות שלהן היא "שפע" ו"חיילים", גם הן זכר לסיפור על קאגויה, שכן חיילי משמר רבים נשלחו להר כדי להבעיר את המכתב והבקבוקון. וכמובן ידוע שהר פוג'י הוא הר געש, שבתוקפה העתיקה היה פעיל.
-
תמונות שצילמתי מהנסיעה ברכבל לעבר אגם אשי
-
מרכז המבקרים של הר פוג’י – מאד מעניין. צפינו בסרטון כשברקע דגם של ההר מואר באורות מתאימים להתפרצות הר הגעש .
לא רוצה לקלק לכם אז רק תבואו ותתרשמו.
-
אם חשבתם שלילדים ביפן אין שעשועים אז טעיתם.- ביג מיסטייק.
בטוקיו ראינו דיסנילנד . כאן בדרך ממרכז המבקרים ליעד הבא
ראיתי את מתקני העינויים של פארק שעשועים נוסף.
מוזיאון המדע שביקרנו בטוקיו
גן הפסלים בהאקונה עם פינת הילדים.
השייט על ספינת פיראטים.
ומצרפת לכם קישורית לכתבה על פעילות עם ילדים ביפן.
-
גידול האורז ביפן
יפן כפופה בכל אורחות החיים לפרוטוקולים. על הפרט לציין לפרוטוקלים לטובת הקהילה וכדי להגיע להישגים. כל החלטה מתקבלת ע”י הסכמות.
הכלכלה ביפן נשענת הרבה על האורז. ללא אורז המדינה עלולה ללכת לאובדון.
כדי לגדל אורז דרושים הרבה מים.
כל כמה בתים מגדלים אורז ליד ביתם בחלקות קטנות, וכדי לנצל את המים להשקיית השדות, הם מועברים בתעלות ובעלי הבתים מגיעים להסכמות כמה מים יקבל כל אחד לצורך השקייה. ללא ההסכמים האלה אין להם אורז.
כשתצפתתי מבעד שמשת האוטובוס ראיתי הרבה מאד שדות אורז ליד הבתים לעיתים עדיין גדלים ולעיתים כבר נתלים לייבוש. כיון שקיים מחסור בכוח אדם עובד ביפן, ראינו גם אוטומציה שנכנסה לענף זה, טרקטרונים קטנים מסייעים במלאכה.
-
רחל,
איזה יופי של תיאור ואיזה יופי של תמונות. כשהייתי בטוקיו הזדמן לי להיכנס למרכז קניות באזור שאינו תיירותי מובהק ונתקלתי שם ברכבת הרים שעוברת בתוך קירות הקניון עצמו…
רחל, אני מצרפת לך תמונה שצילמתי מביקור ביום ראשון (בניסיון לצפות בהכנות לחתונות מסורתיות) ב- Meiji Shrine
הילה
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!ביקור בחוות וואסאבי
רק נכנסנו לחוות וואסאבי, יפנית חביבה קיבלה את פנינו בשמחה. אבל לנו לא היה זמן להתעכב אצלה וחבל.
הוואסאבי זקוק להרבה מים לצורך גידולו ומה שעשה גאון מקומי, שלא הלך בתלם בהתאם לפרוטוקול, הוא הסיט מימיו של נחל כדי להשקות את הגידולים. הוא גם הפך את המקום לאתר תיירות ובאים לראות את החווה, לקנות וואסאבי שמשמש הרבה לתיבול בסושי.
הוא עשה אתר הנצחה למייסדים של החווה ובנה מקדש קטן. במשטח החווה גם מתקן טהרה כמו בכניסה למקדשים הגדולים.
אנו טעמנו גלידת וואסאבי והיתה טעימה.
-
עוד כמה תמונות מחוות גידול הוואסאבי ששמה: DAIO WASABI FARM
נמצאת באי הונשו . האתר שלה ביפנית לאילו שקוראים שוטף יפנית הוא כאן.
כתובת המקום כאן: Japan, 〒399-8303 Nagano-ken, Azumino-shi, Hotaka, ３６４０
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!הילה – איזו תמונה מהממת!!!
לי לא יצא לראות אף חתונה במהלך הטיול וזה די איכזב אותי.
בעלי ראה במקדש אלף הפנסים כלה אבל בקושי צילם אותה.
לפחות אני יכולה להתהדר שראיתי גיישה אמיתית.
מודה לך על המחמאות ואם יש לך תוספות נוספות – אשמח כמובן.
אם במקרה את זוכרת שם הקניון שראית את רכבת ההרים זה יעזור מאד.
מודה לך מאד ושבוע טוב!!!
מעניקה לך כמה עצים בשלכת מהדרך לחווה.
-
רחל היקרה,
אני ממשיך לעקוב בהנאה רבה מאוד וללמוד על המקום המיוחד הזה.
על הקשר המאוד מעניין בין בודהיזם ליהדות תוכלי לקרוא עוד כאן.
ממתין להמשך .…
שבוע טוב שיהיה,
שמוליק
-
בוקר טוב רחל !
גם אני עדיין פה וממשיך לעקוב באדיקות ובהנאה רבה
בהמשך טיולכם ברחבי יפן .
תודה !
שבוע טוב !
-
רחל היקרה,
השלמתי קריאה.
תודה עבור ההסבר המלומד על השינטו.התחדשתי!
התמונות של הר הפוג’י יפיפיות! ותמונות הילדים- שובות לב!
האם את ממליצה לנסוע ליפן בתקופת חגי תשרי או בחודש מרץ בעת פריחת הדובדבן?
נילי
-
ערב טוב חברים יקרים !!!
שמוליק – נהניתי לקרואת את המילים החמות שלך ושמחתי מאד לקרוא בקישור שהבאת את דבריו של הרב יעקב נגן שאני יודעת כמה אתה מוקירו. מעניינים דבריו איך הבודהיזם מתבסס בעצם על יסודות מהתנ”ך. ואם ארחיק לכת אוכל לאמר כולנו בני משה. או שמא הרחקתי רחוק מדי…
המטייל המתמיד – תודה לך יקירי שאתה מלווה אותי בכל טיולי . אתה בוודאי יודע כמה זה נותן כוח להמשיך לכתוב תאור כה מפורט.
נילי חברתי מימים ימימה – שמחתי לחדש לך על השינטו.
מודה לך על הפירגון.
לגבי מתי לנסוע הייתי אומרת שזו שאלת מליון ה-$.
יוכלו להשיב לך טוב יותר ממני אילו שהיו בשתי תקופות אילו ביפן.
מבחינתי לא היתה לי אופציה אחרת מבחינת מקום העבודה.
אני יודעת מסיפוריה של בתי ותמונותיה, כי באביב כשמתחילה פריחת הדובדבן היפנים יוצאים בהמוניהם לגנים הפורחים ועורכים פיקניקים וזו ממש חגיגה. הם יושבים על מחצלת עם כיבוד ומזמינים זרים לשבת ולאכול איתם.
הבעיה שקשה מאד לצפות מתי תתחיל השלכת והיכן תמצאי בטיול כשזה יקרה או שמא בכלל תפספסי. הפריחה תלויה איך היה החורף באותה שנה. עד מתי היה ועוד כמה פרמטרים. תשאלי את רובי שחווה את הפריחה.
בשלכת קיימים אירועים אחרים – פסטיבלים לרגל סיום קציר האורז, כפי שאנו חווינו בטקאיימה וזו חוויה מרשימה ושונה פלוס לראות את העצים הבוערים.
שנה הבאה החגים יוצאים בספטמבר ואז לא תמצאי שלכת בכלל.
אצלנו בתחילת הטיול היתה מועטה ולקראת סופו ראינו יותר.
זיוה שנוסעת אוטוטו בוודאי תחזור עם שלכת מרשימה יותר – אני משוכנעת בכך..
בשבילך אני שמה רק כמה תמונות מהפסטיבל הזה שעוד נגיע אליו.
שבוע טוב לכולם.
