סיכום טיול בקרוואן "דנבר מעגלי"
-
שלום לכולם !
האמת שהכותרת המקורית לטיול הייתה “חזרה לשננדואה פארק לאומי והרי הבלו רידג’ הפעם ללא קרוואן 25 פיט עם SLIDE OUT “
מיד עליתי על זה : אין מצב שכותרת כזאת תיכנס טוב לתוך שורת הכותרת באתר
ומיד תנזול תגלוש לסיכום עצמו !
אין מצב זה דבר שלא יעשה !
מיד שינינו את יעד הטיול ! (גמרתי את ההקצבה לסימני קריאה נראה לי ...)
נו טוב , זה לא בדיוק מה שהיה .
אז מה היה : זרע הטיול נולד כמו מספר טיולים בעבר עקב אירוע משפחתי ,במקרה זה חתונה שעתידה להיערך במסעדה יוקרתית מול קו החוף של מנהטן (איפה התאומים שצריך אותם ?)
התאריך 7 לאוקטובר .
ישבנו וחשבנו מה ישתלב טוב עם האזור והתקופה : זה בא מהר , נחזור לשננדואה
ואולי גם נתפוס שלכת .
אלא מה הצעירה מתגייסת .
תאריך הגיוס בתחילת ספטמבר .וכל הזמן יש איזה חוסר וודאות לגבי לוח הזמנים
אמרנו אין ברירה צריך לנסוע בלעדיה ולהשאיר אותה לבד לשבועיים .
זה לא היה קל לחשוב על השארתה לבד כ 3 שבועות אחרי הגיוס אבל בהתיעצות מלאה איתה הבהירה לנו שאין בעיה ( ואולי אפילו אהבה קצת את הרעיון ? )
נגשנו בלית ברירה קצת באיחור להזמנות .
היה ברור מיד שזה טיול עם רכב רגיל ולא קרוואן . למה תשאלו ? ככה בואו לא נכנס לזה .
עשינו מסלול שהיה הרבה טבע וקצת היסטוריה ופה ושם איזה עיירה לקניות ו וולמארטיזם .
הזמנו רכב SUV כדי שנוכל להשתתף בקרבות המשוחזרים בגטיסבורג והסביבה
וגם למען השדרוג .
הזמנו מלונות בקפידה כולל מקומות שזכרנו מפעם כמו PEAKS OF OTTER
ועוד מקומות שזכורים לנו מפעם .בכולם הקפדנו כמו תמיד שתהיה אפשרות ביטול כי אין לדעת .
כמובן טיסות הכי סבירות שמצאנו שוב עם אפשרות ביטול .
גמרנו את רוב התכנון וההזמנות קנינו ערכת בדיל מושלמת (חיילים תותחים משאיות וכו’ )כדי שנוכל לתרגל מראש ונבוא מוכנים והלכנו לישון בשלווה
עם חלומות עקובי דם ותימרות עשן .
ואז יום אחד בשלהי יולי (איזה מילה פיצוץ !) אני זוכר שהיה יום חם (וואלה ? -אופס מילה שאסור להגיד ...)הגיעה בדואר מעטפה מאורכת עם משולש שחור זוהר (הוא לא זוהר) עם 4 מספרים בתוכו .
פתחנו בחיל וגם ברעדה את המעטפה ומצאנו צו גיוס חדש בגודל טבעי שאמר
שתאריך הגיוס נדחה בחודש !
מה מה זה אומר למה כמה ועוד כל מיני מילים נזרקו לאוויר .
אמרנו נחשוב על זה קצת ונראה מה עושים .
לקח לנו 24 שעות עד שירד לנו הכרטיס חיוג (?) והבנו שזה אומר שאנחנו זזים מהארץ 3 ימים אחרי שהילדה מתגייסת ושזה לא הולך לקרות .
ואז הבריק לנו : עכשיו אפשר להקדים ולנסוע ולקחת אותה איתנו ואולי כן עם קרוואן ?
אלא מה זה אמר שלא נהיה בחתונה .
החלטה לא קלה אבל אמרנו נהיה קודם ונראה את כולם וגם נוכל לעזור לסדר את השולחנות (יא קיבוצניק!)
היה אכן קצת לא נעים להודיע שם שלא נגיע (גרם לנו להרגיש כמו משתמטים...)
דבר ראשון צריך לבטל המון דברים (המון המון ) טיסה : נפרדנו מ480 דולר כואבים למדי . מלונות רובם היה ביטול און ליין חוץ משניים שהביטול טלפוני
שאך במקרה ? היו גם היקרים ביותר וכנראה גם המיוחדים .
לקצר (?) הכול בוטל פה ושם עם איזה קנסון קטן אבל זה היה מאחרינו .
לעומת זאת רכב שהיה מוזמן לכמעט שבועיים החזיר סכום יפה ואמרנו אולי אפשר לעשות מזה סטרט אפ ?
הסתכלנו קדימה ואמרנו עכשיו שאין למעשה מגבלות אמיתיות לאן נסע .
ניוזילנד !! ישר אמרנו ביחד .
נו כן וגם החתןכלה יבואו לשם .נו פעם אחרת .
אזור דנבר שהיינו בו בעבר הדי רחוק צץ ועלה יחד עם כמה אזורים נחשקים אחרים אבל לא היה הרבה זמן להתלבטויות והוחלט : דנבר מעגלי עם קרוואן 25 פיט וכולי (ומה עם הכותרת חוכם ?)
דבר ראשון טיפול בטיסות : דרך הסוכנת מיקי מMIKYWAY בבית השיטה שעשתה גם את ההזמנה הקודמת . היא עשתה את עבודת שינוע הכספים מטיסה לטיסה ולנו נותר רק ההפרש (אאוץ’)
קרוואן : מהטיול הקודם שאף הוא הוזמן באיחור ידענו שיהיו בעיות והתקשרנו לשתי החברות (זאת שנשמעת כמו מונטנה וזאת שנשמעת ממש קצת כמו הום סנטר …..)
אכן הייתה בעיה ובמו שראינו בעבר דווקא לזאת שמזכירה את מונטנה היו יותר פתרונות ,אבל בסוף הוזמן קרוואן 23 פיט מחברת אפולו שעוד נכנס בה בהמשך .
חניוני לילה :
אמרנו בחוכמתנו הגדולה ננסה קודם כל במקומות הבעיתיים .
דבר ראשון ילוסטון .
נו איך נגיד הכל עושה רושם כבר דיי מלא וצריך להזדרז .
ההזמנה שם מתבצעת דרך אתר ,אין בחירה של כלום חוץ מתאריך ותכלס עד שלא מגיע האישור אין ידיעה מה קורה .
הגיע האישור ועברנו לגרנד טיטון .
שם כבר היה צריך לחשוב טוב איפה רוצים ואיך מתכננים את הזמן שם .
בפעם שעברה רק עברנו ביעף ולכן החלטנו להקדיש יומיים .
מה זה הכל מלא ! מה זה מלא סיכה אי אפשר להכניס .מה אנשים לא מבינים שזה כבר סוף העונה ?
התפרשנו יותר מסביב ומצאנו חניון פרטי בצד המערבי בעלות של 108 !!!!!
דולר ללילה !! הזמנו בלב כבד למרות שממה שאפשר היה לראות באינטרנט לא נראה משהו .
שוב הוכחנו שאנחנו חכמים (לא טיפשים) ווידאנו שיש ביטול (רק הקנס היה בערך כמו מחיר מלא בחניון נורמלי !)
לבסוף מצאנו מקום בחניון ממש ביציאה בואכה ילוסטון ונקרא HEADWATERS
החיסרון הגדול צריך למחרת לחזור את כל הפארק ,ואולי זה לא נורא כלכך ??
ביטלנו את החניון השערוריתי מקודם ספגנו את הקנס כבר מתוך הרגל וחפשנו מה עושים עם לילה NO 2 .
קולטר ביי : חניון גדול אבל החלק שאפשר להזמין כבר מלא .
אמרנו :נקום מוקדם (כמו חליבת בוקר) ונמצא מקום .נו בלית ברירה זה מה שיהיה .
באיזה שלב חלחלה ההבנה שהולך להיות קר למדי בחלק מהמקומות והבנו שיש להתחשב בזה .
קודם כל רצוי יותר מתמיד שיהיה חשמל (למרות שהחימום עובד על גז )
הדאגה הנוספת היא למערכות המים שעלולות לקפוא בטמפרטורות נמוכות מאפס
וזאת כבר הסתבכות עם חברת הקרוואנים .
DEVILS TOWER או בעברית מגדל השטן : הזמנו ב KOA כי לא הייתה אפשרות להזמין בחניון הציבורי ,למרות ששיערנו שלא תהיה בעיה .
בכלל יצא בסוף שהזמנו לא מעט ב KOA שגם די הפתיעו עם מחירים הוגנים .
פארק לאומי הרי הרוקיז .
יש אתר מסודר לחלק מהחניונים וראינו מיד שכמעט מלא אז לא חיכינו יותר מדי והזמנו . ללא חיבורים ואמרנו “יהיה בסדר”
קאסטר פארק מדינה .
המדינה כידוע דקוטה הדרומית .
מכיוון שזה פארק גדול חשבנו שנחלק את 2 ימי הלינה ל שני חניונים נפרדים .
כי הריי כל חניון הוא הפתעה מתגשמת (גם לרעה לפעמים ...)
אחרי ששככה ההמולה התפנינו לתכנון המסלול תוך ידיעה ברורה שאנחנו ממש באיחור .
-
בקאסטר יש מספר חניונים ,זה אולי פארק מדינה אבל לא המערכת הרגילה והמוכרת של שאר ארהב של ההזמנות .כלומר לא RESERVEAMERICA
האתר של כל חניון מסודר כולל תמונות וראינו שמתמלא אבל אין לחץ .
מכיוון שחיפשנו אטרקציות לשלב במהלך הטיול מצאנו בקאסטר סיור ביזונים
ויש משולב שנקרא למרבה ההפתעה “קומבו” השילוב עם ארוחת ערב על האש ואומן שמופיע בשירת קאנטרי אותנטית .
מכיוון שמתקרב סוף העונה היינו קצת שאננים ולקחנו את הזמן באמת כדי לתכנן טוב את הפארק .
אחרי התלבטות הזמנו לילה אחד בחניון ציבורי עם חשמל צמוד ללודג’ ממנו יוצא הקומבו .
את הלילה השני הזמנו בחלק הדרומי של הפארק כי הרי אנחנו יורדים אחר כך לנברסקה (בשביל מה ??) ולא בדקנו את האותיות הקטנות …..
ואז ניגשנו להזמנת הקומבו .
המזכירה היתה מאד נחמדה אבל קצת פחות שאמרה שהיום שבו אנחנו מעונינים הוא FULLY BOOKED !!
תגידו מה זה פה ? מי מטייל בכלל בזמן הזה ?
נו טוב מה עם יום לפני ?
אין בעיה . נפרדנו מ91 דולר לראש ואמרנו עכשיו צריך לסדר את הזמנת החניונים .
הביטול הוא טלפוני ועכשיו ניגשנו לקרוא את האותיות הקטנות ראינו למרבה הזוועה (נו נו לא צריך להגזים) שיש על כל הזמנה קנס של לילה אחד !
ומה אנחנו החכמים , הזמנו לילה אחד בכל חניון .
אמרנו לעצמנו הרי אנחנו לא רוצים לבטל רק להזיז יום אחד את אחד החניונים .
בטח לא תהיה בעיה -הרי זאת אמריקה .
כמו שאומרים באמריקה “DREAM ON “ .
הריינג’ר או מה שזה לא היה מצד שני היה אדיב אבל לא היה מוכן להזיז בשום אופן .
הוא אמר כל הזמן תבטלו ,מה עם הכסף שאלתי ? כבר השתמשנו בו
הייתה התשובה . באיזה שלב התייאשנו ואמרנו לו בהתרסה : אתה יודע מה תשאיר את ההזמנה ,ומצידנו שהסייט ישאר ריק ! ותדע לך שלא מאיימים על בטלן בביטול ! (נו המקור נשמע יותר מוצלח ….)
רק שתדע לך שנבוא לבדוק כל שעתיים שהסייט נשאר ריק .הרי המרחק בין החניונים סך הכול איזה 50 מייל .
הסכום היה כ 33 דולר שהתווסף לעמודת הביטולים והקנסות שכבר ביססה את עצמה בעולמנו בצורה מכובדת למדי .והזמנו לילה נוסף בחניון הראשון
מארון בלז : מקום שהתגלה לנו די במקרה ואחרי שראינו את התמונות החלטנו
לשלבו בטיול (ועוד ייכתב רבות עליו )
חניוני לילה 3-4 מספר מבטיח כן ? חניון אחד 4 סייטים אחד עם 2 !! והשלישי משהו באמצע .
אין הזמנה זה WALK ON שזה המקבילה ל F C F S .
אין מצב .
עשינו הזמנה בעיירה קרובה לאספן ששם יש מערכת של שאטלים למארון – זה בהמשך .
שאר המקומות הוזמנו ללא בעיות מיוחדות ונשאר לנו רק הלילה הראשון שצריך להיות קרוב לדנבר בגלל הסיבות הרגילות וההגעה המאוחרת יחסית לדנבר .
חיפשנו מסביב כמה ימים ובסוף הוחלט על פארק מדינה בשם ST VARIN
למה קוראים לו כך ? יש סיבה כנראה אבל לא אני הכתובת .
מה מיוחד בו ? הסייטים נראו מפוזרים בין אגמונים קטנים ( אולי ביצות ? ) ( למה אולי ?)
אבל אמרנו לעצמנו שהעונה שהיתושים שוחים במעלה הנהרות וחוזרים למקום בו נולדו כדי להטיל את הביצים ולהתרבות כבר נגמרה (??!!??)
והזמנו .
זהו שוב הלכנו לישון עם חלומות על קרבות עקובי דם אבל נגד יתושים הפעם .
תאריך הטיסה מתוכנן ל 31 באוגוסט 5 ימים משפחה והכנות לחתונה ואז המראה בשעות הבוקר הלא מוקדמות מלה גוורדיה (BIG MISTAKE )
לדנבר ולקיחת הקרוואן בין 11 ל 13 .
האמת אנחנו לא אוהבים לקחת את הקרוואן מאוחר , זה גורם לקניות וההגעה לחניון הראשון להיות בלחץ לא קטן שהולך ומתגבר ,אבל זה מה יצא .לא הייתה שום אופציה אחרת .
ועכשיו נותר רק לחכות .
כ10 ימים לפני הטיסה מצלצל הטלפון במפתיע (למה במפתיע ? כי זה יוצר דרמה ….)
מהצד השני דיברו באנגלית שזה כבר מלחיץ קצת . שלום מדברים כאן מחברת אפולו . נו מה יש ,ביטול ? לא נמאס לכם ?
לא , יש הרבה לחץ ביום שהזמנתם ורצינו לברר אם יש אפשרות שתבואו מוקדם לתחנה !? ברצינות ? עכשיו אתם נזכרים ? כמה מוקדם שאלנו ? 8 בבוקר .
זה היה יכול להיות מושלם אבל לא מתאים לקארמה שכבר התהוותה על הטיול
אמרנו לו ,אנחנו מגיעים בטיסה מנויורק ואין אפשרות לשנות זאת .
נו טוב אז קחו בחשבון שיהיו עיכובים . מזל שהם לא יודעים שהבטחות צריך לקיים .
כשבוע לפני הטיסה בשלהי אוגוסט ( אני חושב שהיה חם ...) הגיעה ביום בהיר עוד מעטפה מוארכת עם משולש שחור זוהר (הוא כבר לא!) עם אותן 4 ספרות בתוכו .
נו מה עכשיו ? אני כבר מוציא את יומן ההזמנות.
פתחנו הפעם ברעדה וחיל ומצאנו צו גיוס בגודל מלא שהודיע שהגיוס נדחה בעוד חודש .
נו מה טוב שאפשר לסמוך על צהל .
ואז אמרנו בעצם אפשר לחזור לתוכנית המקורית (ולהתעלם מהכותרת...) ולהיות בחתונה .
השתעשנו ברעיון של שוב לבטל הכול ואחרי כ דקה וחצי גנזנו את זה סופית .
אמנם יהיה קצת לא נעים שעכשיו ידעו החתןכלה שכן יכולנו להגיע אז אמרנו : לא מגלים וזהו .
זהו הגיע יום הטיסה ,הגענו עם המונית לנתבג פרקנו את המזוודות (המטיילים היחידים בארץ שלוקחים יותר לארהב מאשר מחזירים חזרה וזה כולל את הקניות !!)
הכול עבר מהר ועלינו למטוס . אם יש משהו שאנחנו לא אוהבים זה להגיע מאוחר לארהב לקחת רכב ולהתחיל לנסוע בלילה ,רצוי שיהיו כמה שעות אור ואנחנו בהחלט מכוונים לזה מראש .
הפעם היינו אמורים לנחות בסביבות 18 שזה בתחום סביר וייתן לנו כשעתיים של אור שזה מספיק בהחלט .
עלינו על המטוס וישבנו בצפייה מרוגשת .
וישבנו וישבנו .
באיזה שלב החליט הדייל הראשי שאולי כדאי להסביר משהו לנוסעים (אותם אלה שבסוף הטיסה אומרים להן מקווים שנהניתם לטוס איתנו ומקווים שתחזרו לטוס איתנו ...
הוא אמר שיש נוסע שהמזוודות שלו על המטוס אבל הוא לא !!
ישר פתחנו את החגורה ויצאנו מהמטוס .נו טוב לא ,אבל אם היינו יכולים .
לזכותם יאמר שאחרי רבע שעה באמת ראינו מתחתינו שהוציאו חלק מהמזוודות ושיש שתיים על הקרקע .
אמרנו נו שעה איחור זה עוד איכשהו .
אז אמרנו .
המזוודות נעלמו אבל המראה ? נאדה .
אחרי שעה !! שמענו רעש קצת שונה של המנועים ( שזה מעודד בדרך כלל...) והדייל הראשי הודיע שהמזוודות לא היו בכלל במטוס אלא נתקעו על המסוע !!
נו תחשבו : מה הסיכוי לצירוף מקרים כזה שהנוסע שלא הגיע לטיסה דווקא המזוודות שלו נתקעו על המסלול ? מה שנקרא FAKE NEWS במיטבן !
חברת התעופה למי שזה מעניין אותו הייתה יונייטד .
הטיסה עברה בסדר גמור תוך כדי שאנחנו רואים איך שעות האור הולכות ומתכלות להן אבל אמרנו נשרוד גם את זה .
ההגירה עברה מהר (דרכונים זרים...) וניגשנו לאלמו \ נשיונל להוציא את הרכב
הוזמן SUV שאמור לשמש במעבר השטחים הפתוחים של נויורק כולל לונג איילנד
או לחלופין לשדרג את חווית הנהיגה ורמת הבטיחות .
עשינו את הטופסולוגיה והפנו אותנו לרכב ספציפי (מה קרה לבחירה )
הרכב מסוג ג’יפ גדול כהה ומבריק .
מה בודקים דבר ראשון ? מיילים .
9000 ומשהו בהחלט סביר .
העמסנו את המזוודות ועלינו על הרכב תוך כדי תכנות ה ג’יפיאס והוויז .
מוכנים לתזוזה אמרנו היי בעצם לא בדקנו את הרכב בכלל .
נו למי יש כוח , מאוחר וחושך וכו’ .
נו בסוף לא ויתרתי ויצאתי לבדוק .
מאחור בסדר ,שריטות אין . מקדימה נראה בסדר ומה זה ? הלו הלוחית רישוי
תלויה על בורג אחד באלכסון מאיים (קצת כזה )
נו מה עושים ? אם מי יש לדבר פה בכלל ?
לפתע הגיח בחור צעיר ונמרץ שניחשנו שהוא מהחברה (והלוגו על החולצה גם עזר...) מה הבעיה שאל ? הצבעתי עם היד כי כוח לדבר כבר לא היה .
תראו אני יכול לחפש רכב אחר אבל אין כל כך או שתיסעו ככה .
זה היה מפתה אבל אמרנו ומה אם זה יעוף ?
תנו לי לבדוק אמר והלך .
אמרנו לילה ארוך ולבן יהיה .
למרבה הפלא חזר אחרי 3 דקות עם ניסאן רוג גדול שחור מפואר ומבריק .
העברנו את המזוודות בדקתי קצת את הרכב עם דגש על הלוחית רישוי כי אולי זה מחלה שלהם ? ןנכנסנו לרכב .
למרות הכל עדיין צריך לבדוק את המיילג’ .
הסתכלתי וראיתי מספר 312.7 . ??
משהו לא בסדר … בדקתי שהנקודה זה לא איזה כתם שאיזה עכבר השאיר
ונקשתי עם האצבע בתקיפות על המספר .
אין שינוי . נו טוב איך אומרים : חדש לגמרי לגמרי וזה לדעתי חייב להיות איזה שיא – בטח שלנו .
הגענו בשלום למשפחה וכדי לקצר (עכשיו נזכרת ?) ברפרוף : הביקור המשפחתי היה מעולה וכלל ביקור באתר המסעדה לחתונה , ארוחת טעימות להחליט על מנת הדגים והמנות הראשונות ( לא קיבלו את מה שאמרנו ..)
עזרה בבחירת ההינומה ! שעלתה 1200 דולר (ים של סימני קריאה כאן )
ושאלה שנשארה פתוחה : אם ככה עלתה ההינומה אז כמה לעזאזל עלתה השמלה ? אבל בכיף שיהיה .
בסך הכול כאשר באים לאירוע כמו חתונה אז הרבה מאוד מהביקור נסוב סביב זה
ככה שמה שיצא שהיה הרבה יותר זמן נטו למשפחה וזה היה נחמד מאד .
ובבוקר יום הטיול הראשון קמנו מוקדם (מה זה מוקדם) ויצאנו ללה גווארדיה
למה טעות : רק בדיעבד התברר לנו ששדה התעופה לה גווארדיה עובר שיפוצים נרחבים ביותר (יותר יותר) ויש שם עומסי תנועה מטורפים בשעות מסוימות .
לכן יצאנו יותר מוקדם מהמתוכנן שגם כאן היה כבר קצת טווח בטחון מופרז …
בקיצור הגענו ללה גווארדיה יום קודם .נו טוב לא ,אבל הגענו בפועל די מהר כולל אפילו ברבור קטן באזור השדה . מחברת ההשכרה לוקחים שאטל שמביא אותך אל השאטל לשדה . נשמע מסורבל וזה מסורבל אבל כמו באמריקה עובד ואפילו אף נהג לא מצפצף .
והמראנו לדנבר בזמן וללא שום בעיות מיוחדות .
(.
-
טוב מרגיש חייב להתנצל קצת על הטחינה ( ועוד לא התחלנו את הטיול אפילו )
נחתנו בדנבר וחיפשנו וגם מצאנו מונית שלקחה אותנו לאתר של אפולו .
הם לא עושים הסעות רק מחזירים 35 דולר כיוון אחר עם הצגת חשבונית .
הדרך לדנבר שנמצאת די רחוק מהשדה הפתיעה אותנו לרעה .
מין שטח גלי ברובו מכוסה עשב חום ויבש ודי מכוער .
נו טוב מה אנחנו גרים שם?
הגענו לאפולו שילמנו כמעט 50 דולר לנהג (נו ברור שזה לא יצא 35 או פחות ….)
ושילחנו אותו לדרכו .
כבר מבחוץ רואים חלק מהקרוואנים עומדים מחוץ לתחנה וכולם נראים חדשים , טוב הרי הם מבטיחים רכבים עד חצי שנה על הכביש .
מכיוון שאמרו שיהיה עומס היינו מוכנים לזה נפשית ואז היה משבר כי עומס לא היה
מה זה לא היה – בכלל אף אחד לפנינו .
נו זה טוב לא ?
נכנסנו למשרד קיבלו אותנו יפה ואנדריאס שישב מולנו התחיל להסביר לנו על התהליך .
בשלב מסוים נכנס עובד נוסף גבוה וקרבי כזה ושאל מאיפה אנחנו .
הסתכלנו ימנה ,הסתכלנו שמאלה ואמרנו -ישראל .
אה הוא אמה אני הייתי בחיפה ! אורלי חדה וחריפה אמרה לו היית ב NAVY !
(חיל הים האמריקאי ) נכון מאד אמר . קשקשנו קצת וחזרנו לאנדריאס .
למרות השם היפה שלו הוא לא היה נורא נחמד וההסבר נשמע נורא קשוח .
אולי סוף העונה ?
בארץ עשינו כל מיני בטוחים כי רצינו שקט בראש .
בחלק יש בטח חפיפה אבל שיהיה . גם לקרוואן הרחבנו את הביטוח כדי להיות רגועים וברור שהכול חינם אין כסף .(נו נראה לכם ? ) בקיצור מכוסים היטב .
אנדריאס באיזה שלב הציע לנו ביטוח כולל כזה (בנוסף על מה שכבר יש ) בעלות של 22 דולר ליום והתחיל לאיים שאין כיסוי לגג ולמרכב ולמראות וכן הלאה .
האמת בשלב זה כבר לא ידענו מי נגד מי ואמרנו לו “ אתה יודע מה קחו את הקרוואן תחזירו את הכסף אנחנו חוזרים לארץ הקודש “
לא אמרנו זאת . אבל קצת אולי חשבנו ככה .
החלטנו : חיים על הקצה , יש לנו כל מיני בטוחים ונקווה שיספיק .
נפרדנו ללא לחיצת ידיים (נו טוב כן ) ויצאנו אל הקרוואן שחנה מחוץ למגרש החנייה ,מה שנקרא מוכן לתזוזה .
כבר מרחוק אנחנו רואים מישהו עומד עם קלסר ורושם כל מיני הערות .
התקרבנו וראינו שהוא בודק כל מיני נקודות שחורות על הקרוואן עם זכוכית מגדלת .(טוב הוא היה בודק עם זכוכית מגדלת אם הייתה לו ...)
היי מה קורה כאן ? שאלנו . אני מסמן אם יש פגיעות על הרכב .
ישר הוצאנו את הדלי והסמרטוט רצפה (לא אמין – אין סמרטוט רצפה בארהב )
וישר התחלנו לקרצף מבחוץ .
אחרי כמה דקות והרבה סבון הבנו שזה בעצם לטובתנו ומה שלכלוך ולא יופיע בסוף אולי יחזירו לנו כסף על דפיקות ש”תיקנו” . וגם מזה אולי אפשר לעשות סטארט אפ ?
בשלב מסוים ראיתי שיש סולם צמוד על הקרוואן מאחור (פעם ראשונה שלנו !)
ישר תפסתי ורציתי לעלות . לא לא לא אסור לעלות אמר .
רק להציץ על הגג אמרתי לא ממש לעלות .
בשום אופן לא ,אסור . אם אתה רוצה אחרי שתצא 200 מטר מהתחנה אתה יכול .
נו כאילו שזה יקרה . האמת שזה הדליק איזה מנורה ורדרדה אבל התעלמנו .
בדקנו שמן מים וכו’ ויצאנו לדרך .היעדים הקרובים : סייפווי ווולמארט .
בסייפווי הייתה חוויה נעימה כרגיל הצטיידנו לפי רשימה וכמובן הרבה בשר לגריל שיקנה עוד מעט בוולמארט .
בקופה – מדהים עדיין הכרטיס שעשינו לפני שנים עובד ונתן הנחות נחמדות בעיקר על הבשרים .
וזזנו לוולמארט .
האמת ברגע שמזמינים לקרוואן את כל הערכה האישית שזה מצעים וכלי בישול ואוכל , יש קצת פחות מה לחפש בוולמארט כי שאר הדברים כמו חולצות מכנסיים ושאר ירקות אפשר בהמשך ולא חייבים דווקא ביום הראשון .(ממש לא)
מה כן וזה חובה מבחינתנו :גריל גז קטן שיוציא מכל אותם בשרים את המיטב .
נכנסנו לוולמארט ואני ישר ניגשתי לאזור בו הגרילים רועים להם באין מפריע .
הסתכלתי ימינה , הסתכלתי שמאלה – אין !!
מה קורה ? חיפשנו עזרה ולא הייתה והתשובה שכנראה זה סוף העונה .
ברוך ! מה עושים ? נו אמרתי נקנה פחמים וננפנף כמו פעם לפחות לערב הראשון .
אבל איפה יהיו הפחמים ? אמרתי אנחנו לנים בפארק מדינה תמיד יש בכל סייט איזה גריל מובנה כזה . נסתדר מה לא ?
ויצאנו לכיוון ST VARIN שעדיין לא ברור מקור השם שלו.
הגענו די מהר למה קרוב והתחלנו לארגן את הקרוואן (פריקת מזוודות הוצאת המקינטה וכו’)
אני הסתכלתי על הגריל וראיתי שהמרחק בין הקרקע לרשת גדול מאד והיה ברור שתהיה בעיה .
בינתיים גם הבנו שהתאוריה שלנו לגבי היתושים הייתה מוטעית והם אכן כאן BIG TIME התפנינו עכשיו לטיול קצר בחניון מה שחובה כמעט בכל חניון בו שהינו . סך הכול נחמד אם מין אווירת נוף של בריכות דגים שזה הכי קרוב שאני יכול להסביר .
התארגנו לארוחת ערב ,אני הדלקתי את הפחמים ושמתי הרבה אבל איך אומרים
הפחמים דולקים יפה אבל חום ? העברתי את היד ממש צמוד ולא מרגישים כמעט כלום .
בסופו של דבר הצלייה הושלמה במחבת והאמת יצא ממש בסדר כי איך אומרים : שהבשר איכותי קשה להרוס .
אבל היתה כאן בעיה שצריכה פתרון ומהר .
-
בלילה לפני שהלכנו לישון פתחנו חלונות ופתחנו את הצוהרים שנמצאים בגג הקרוואן .יש 3 אחד במקלחת אחד בחדר השינה של ההורים ואחד מעל תא הנהג שם ישנה החיילת לעתיד .
אלא מה ההוא מעל תא הנהג לא נפתח .
ניסיתי קצת בכוח לסובב את הידית ולא עזר , כאילו דבוק למסגרת או משהו .
נו טוב מחר יש גם יום ולילה טוב .
למחרת בבוקר כבר הופעלה תרגולת קפה ויצאנו מוקדם יחסית כמו שתכננו .
היעד פארק לאומי הרי הרוקיז .
בדרך עוד עצירה הכרחית בוולמארט אולי שם נמצא משהו גרילי .
נכנסנו לוולמארט שוב חזר על עצמו .
אמרתי בלית ברירה נקנה גריל פחמים . מצאנו אחד עגול ממש קטן צבוע בורדו עמוק ונפרדנו מ 14 דולר שככה גם אם לא יתפקד לא הוצאה ענקית .
היעד המרכזי שם ,לנו לפחות היה BEAR LAKE שלמען זה הוזמן מקום בחניון הלילה MORAIN PARK C.G .
שוב ללא חיבורים ,למה מי אמר שיהיה קר ?
כדי להגיע לאגם נוסעים עם שאטל שאפשר לעלות עליו בכל מיני מקומות .
היו דיבורים ברשת על מצוקת חנייה במקום בו השאטל עובר ולכן גם הייתה היציאה המוקדמת .
אמרנו נעצור במרכז המבקרים ושם ידריכו אותנו .
בדרך למעלה באמצע הכביש המתפתל צץ לנו איזה אייל וחסם את התנועה לכמה דקות (מה שגם אפשר צילום )
בסופו של דבר ההמלצה שלהם הייתה סעו לחניון ,תתמקמו ותלכו ברגל לתחנה .
כך עשינו (ברור) למרות שהייתה הליכה לא ממש קצרה ןנסענו עם השאטל לאגם הדוב .
באגם הדוב עשינו מסלול היקפי לא קשה למרות שגובה המקום בהחלט תרם לקוצר נשימה והקשה קצת על ההליכה .
שסיימנו את המסלול מסביב לאגם במעשה ממש לא אופייני לנו לקחנו עוד מסלול לאגם הנימפה ,מסלול לא ארוך אבל עם עליה של 70 מטר .
איך נגיד היה לא קל .כל מטר הליכה הרגיש כאילו זה גם מטר עלייה .
אגם הנימפה יפה האם שווה ?אולי .הזכרנו לעצמנו שמסלולי הליכה קשים הם לא ממש הכוס תה שלנו .
לגבי הקור : בעבר בקרוואנים שלקחנו הייתה מערכת חימום שעבדה על גז .
ללא חשמל אפשר היה להפעילה לכשעתיים בלי שיגמר מצבר הרכב .(המאוורר עובד על חשמל )ועבדה מעולה .
באפולו נאמר לנו שיש שינוי ועכשיו החימום עובד על חשמל ????
היי מה זה שיפור שלילי ? מה עושים אם אין חשמל שאלנו ? מפעילים גנרטור .
אבל האם לא ברור שאיפה שאין חשמל יש הגבלות חמורות לגבי הפעלת גנרטור?
נו לא נתנו תשובה אבל זה היה קטע מדאיג ,כי אם יהיה קר ולא יהיה חשמל מה עושים ?
ומעל כל זה הם אמרו שאם מפעילים אפילו בטעות את החימום ואין חשמל יתחיל הגנרטור לעבוד אוטומטית !!
נו טוב ,חזרנו לסייט קפה ומנוחה ומתארגנים לארוחת ערב .
אמרתי נדליק את הגרילון מוקדם ואולי תהיה תוצאה טובה .
לגרילים האלה למי שלא מכיר יש מין פתח עם 3 חורים בחלקו העליון .
כאשר פותחים יותר החום נפלט החוצה ויוצר מעין שאיבה של אוויר מהחלק התחתון מה שאמור ללבות את הגחלים עצמאית (תחליף לנפנוף).
חמוש בחוקי פיזיקה אלה הדלקתי את הפחמים עד שבערו יפה סגרתי את הגריל
ונתתי לו לעבוד בסבלנות .
אז סבלנות הייתה אש וחום לא ממש .
צלענו את הארוחה השנייה והלכנו לישון מתוסכלים למדי .(בעיקר אני כנראה )
אמרנו מחר ננסה אולי חנות בתחנת דלק או משהו וזה יהיה כנראה ניסיון אחרון
כי בקצב הזה יגמר הטיול כבר .
-
קמנו למחרת קפואים למחצה ואמרנו צריך לקנות עוד שמיכות אבל דחוף !
איפה ? נו וולמארט כמובן ובסתר חשבתי נו אולי איזה גריל יצוץ .
חתכנו את כול הפארק נופים לא רעים הרים גבוהים ופה ושם מעט שלג .
בדרך תכננו לעצור במרכז המבקרים בצדו השני של הפארק .
הגענו למרכז המבקרים בערך ב 8 וחצי ומה ? סגור ! נפתח רק ב9 וחצי .
נו תהיו בריאים אמרנו וטסנו במורד הכביש לכיוון עיירה שנקראת קרבונדייל שם גם הוזמן החניון ליומיים הקרובים KOA .
חלק מהדרך עברה בכביש 70 שזה כביש מהיר לכל דבר .
הייתה הפתעה גדולה ! כביש פשוט מהמם ביופיו ,מתפתל בין הרים ונהר זורם בחלק הדרך .
בקרבונדייל עצרנו כאמור בוולמארט לקנות שמיכות ואולי ….
הייתה הצלחה חלקית (שמיכות בלבד !)
מיהרנו להמשיך על מנת להגיע לחניון כי הרי מחכים לנו (נו נו )
באיזה שהוא שלב ראיתי פתאום שלט ענק LOWES זאת חנות שקצת מזכירה את וולמארט ,לא היינו אף פעם ותמיד חשבנו שהם עוסקים בעיקר בעיניני גינון .
אמרתי צ’אנס אחרון אולי נכנס .
נתנו לי צ’אנס עצרנו ונכנסנו לחנות .
בכניסה פנינו ימינה כי הרגיש נכון ומיד מעבר לשורת המדפים הראשונה :
עכשיו מוזיקה שמימית : הגענו לגריל HEAVAN ! לא פחות כמה עשרות מפוזרים בכל השטח מסביב !.
עשינו סיבוב קצר בין הגרילים המרשימים והגדולים מדי לצרכינו כרגע וידענו שאת מה שאנחנו מחפשים נמצא על איזה מדף .
נכנסנו למעבר הרלוונטי והנה שם במדף השלישי מונח לו גריל מוכר וחביב .
עכשיו רק צריך למצוא קופסה סגורה עם כזה בתוכה .
הסתכלנו ימינה , הסתכלנו שמאלה , והפעם גם למעלה ולמטה – אין !!!
והייאוש מתחיל לחלחל .
אמרנו חייבים לשאול מישהו .מיד צצה לה עובדת ששאלה מה רוצים .
במבט ראשון היה ברור לגמרי שהיא נצר ישיר של משפחת המצליבים (יעני צנונית...)אבל לא ויתרנו .
אמרנו לה אנחנו צריכים את הגריל הזה בדיוק או איזה אח תאום שלו .
היא הסתכלה ימינה הסתכלה שמאלה ואמרה אין ! אמרתי אבל לא הסתכלת למעלה ולמטה .אין אמרה .
אמרנו תני לנו את זה מהתצוגה ונהיה מאושרים ונזכור אותך כל ימי חיינו לפחות לחצי שעה !כבר עשינו זאת בעבר וזה חוסך הרכבה שזה גם נחמד .
אי אפשר כי זה מלאי . כלומר זה האחרון ואם תיקחו אותו זה ימחק את המלאי ? פירוש שלי .וממילא חסר הווסת (מה שהיה נכון )
הייאוש כבר הגיע לרמה מדאיגה .
שאלנו אולי אפשר לדבר עם איזה מנהל ? לא אי אפשר וזה גם לא יעזור לכם כי אני מכירה הכול כאן .
בשלב זה הבנו שאבוד ושמנו פעמינו ליציאה שאני גורר רגלים ברעש ותסכול .
ממש ביציאה יש מין דלפק שרות לקוחות כזה ושם עמדו שתי בנות צעירות וחייכניות (מה כלכך שמח ?) והן שאלו בחדווה אמריקאית מקובלת אם אנחנו מרוצים ואם מצאנו את כל מה שחיפשנו (וזה מתורגם במדויק )
ידענו שזה אבוד ואמרנו בלשון רפה שלא .
הן מיד נדרכו ושאלו מה הבעיה .
סיפרנו להן ללא תקוה ואמרנו שרצינו לדבר עם מנהל אבל נאמר שלא יעזור .
הן ישר אמרו :אתם יודעים מה אכן אתם צריכים מנהל .
או קיי איפה מוצאים אחד כזה ? הנה מאחריכם.
ובאמת עמד שם בחור שמנמן וחייכני שכתובת מנהל טבועה לו על המצח .
במה אני יכול לעזור שאל ?
סיפרנו לו שברור לנו שלא יעזור כי הרי ראינו מה קורה על המדפים .
הוא אמר תשמעו :אם זה על המדף ,אין מצב שאין או שלא נמצא .
טוב בוא אמרנו בסקפטיות .
הוא קרא גם לצנונה והלכנו למדף .
הסתכל על המוצר ואמר לצנינית בואי איתי .
אנחנו נשארנו שם מנסים בכוח לדכא כל שבב של תקווה כדי לא להתאכזב
ושיהיה כוח לסיים את היום .
אחרי 3 דקות הוא חוזר ובידיו קופסה מוכרת וסגורה כחדשה .
הנה יש אמר .מיד אחריו הולכת צנוניתה עם עוד 3 !!! קופסאות בידיה .
מה נגיד אני הייתי על הגג .
הוא שאל אותנו מה עוד מחפשים ואמרנו אתה יודע מה ,לדרמן .
בואו איתי . לקח אותנו טיפל בנו אישית וקנינו לדרמן בערך בחצי מחיר מבארץ .
נפרדנו ממנו אסירי תודה ואמרתי לו : אף פעם לא קנינו אצלכם תמיד וולמארט
היום הרווחתם אותנו כלקוחות נאמנים .
ונסענו הלאה שאני חושב בלב שאני מקווה שלא יפטרו אותה (סתם שקרן )
הגענו לKOA נחמד קצת צפוף אבל זאת החניה ליומיים הקרובים .
בדלפק הקבלה אמרו לנו שיש דוב שכמעט כל לילה מסתובב בחניון ואפילו רובץ כמה שעות בלילה על יד המשרד .ובאמת ראינו שם שקע גדול ועשבים רמוסים .
חשבתי אולי נקום מוקדם ונבדוק את העניין ? לא קיבלתי אישור אז לא .
התארגנו על קפה ופיצוחים ואז מקלחת (הרי שילמנו לא )
בערב תוך כדי הכנת האוכל – פתאום !! דפיקה בדלת . עלו עלינו אמרתי
ושלחתי יד למחבט הבייסבול שעדיין לא קנינו .
יבוא אמרנו בזהירות והדלת נפתחה לרווחה (וואי איזה הגזמות) עמדה שם אישה לא צעירה (שבדיעבד נפגשה עם הנשים במקלחות ) ואמרה שלום שוב , אני ובעלי פה בסייט קרוב עושים מדורה ומזמינים אתכם להצטרף .
הסתכלנו אחד על השנייה ,טוב למי יש כוח לזה ?
אמרנו תראי אנחנו עייפים ועוד לא אכלנו אז נראה .אין בעיה תגמרו הכול ותבואו .
טוב סיימנו הכול וחשבנו לעצמנו שלא לבא זה יהיה קצת גסות רוח .
אמרנו נלך ושימאס נגיד לילה טוב בנימוס ונפרוש .הבאנו קצת תמרים כי אי אפשר בלי כלום והצטרפנו למדורה .
האש כבר הייתה די חלשה כך שהיה ברור שארוך מאד זה לא יהיה .
האישה הציגה אותנו בפני בעלה והוא אמר היי אני הייתי בחיפה !
אנחנו כמו התאמנו מראש ישר אמרנו אתה היית ב NAVY (צריך להגיד את זה מהר לפני שהוא יגיד אחרת מה זה שווה ?)
ואכן הוא היה .
באיזה שלב הוא אמר שבעצם סבתא שלו הייתה יהודייה !
אמרתי לו אולי אתה לא מודע לזה אבל זה אומר שאתה אחד מאתנו כלומר יהודי .
היה איזה רגע קצת לא נוח שהרגשנו שלא בטוח שהוא כל כך מאושר או מעונין בשיוך הזה .
בהמשך גלשנו כמובן לפוליטיקה ,הוא אמר שהוא היה עם אובמה אבל התאכזב ועבר לצד השני .
אמרנו לו מה עם טרמפ הוא לא קצת משוגע ? (אמרנו בזהירות כדי לא לפגוע )
הוא ענה שיש לו יציאות בעיתיות אבל מעבר לזה הוא עושה עבודה לא רעה .
הם הסבירו לנו את כל מה שקשור לאובמה קר שזאת קטסטרופה גדולה להרבה אמריקאים והתברר לנו שמה שאנחנו רואים מכאן לא ממש משקף את המציאות .
האמת שהיא כל הזמן רצתה לשמוע עלינו ועל החיים בישראל וניסת להשוות מול מה שלהם יש אבל בעלה כל הזמן משך לפוליטיקה ,סך הכול היה נחמד והאש כבתה ובאמת כבר היינו עייפים אז נפרדנו מהם וזזנו לישון .
תרגולת הטרום שינה כוללת תמיד כמעט משחק רמי קוב נייד במיוחד לטיולים
מאד מומלץ .
מחר מארון בלז .
-
תודה על הסיכום. נראה שעברתם מסלול מכשולים בדרך לטיול. מקווה שלמרות זאת הטיול היה מדהים כמו הנוף של איזור הזמן mountain.
-
אילן, איזה מתח -
מחכה להמשך...והעיקר שמצאתם גריל
-
אילן -כמו בעבר, אתה לא מאכזב עם הכתיבה הנהדרת שלך.
העניין הזה עם חימום הקרוואן באמצעות חשמל, הוא באמת מאוד מוזר.
אני כל כך יכולה להזדהות עם הבלבלה הזו של ילדה לפני גיוס...
אני ממתינה בסבלנות להמשך.
-
יישר כוח!
אכן כתיבה אופיינית לך, אמתית ,משעשעת ,ומלאה תובנות- ממש לעומקם של דברים,גם אם לא הכל וורוד/דבש!
הערה:- מרון באלז הוזכרה לא פעם בפורום הזה,אתה פשוט צריך לבקר אותנו יותר
רק נרוויח מכך!
תודה
מוני
-
כאמור למארון בלז הגענו במקרה .
שהתחלנו לבדוק איך ומה כולל חניוני לילה התברר שממש לא מובן איך העסק מתנהל שם .
עונת השלכת נחשבת לעונה העמוסה ביותר במארון ונושא החנייה הוא אישו רציני .
לפני הרבה שנים לא היה פיקוח כלל על מי נכנס לשם ונכנסו המון כולל טרקטורונים ושאר מריעין בישין .
מה שקרה שכל האקולוגיה של המקום השתבשה לחלוטין .
לא הייתה יותר שלכת ובעלי החיים גם סבלו . (אפילו גר שם זאב עם כבש בשלב מסוים ...)
ואז הוחלט לסגור כמעט לחלוטין את הכניסה ,צמצמו את מגרשי החנייה והמקום חזר לקדמותו .(הכבש עבר למלון)
הבנו שיש שאטל שיוצא מאספן אבל שבתקופה זו יש מצוקת חנייה גם שם .
אחרי שיטוט נרחב ברשת הבנו שיש סידור חדש של שאטל מחוץ לעיר שמביא אותנו עד לשאטל המיוחל .
לא היה ברור בדיוק מאיפה יוצא ובאיזה שעה .
לחץ !!
אמרנו , נשאל ב KOA וחלמנו שאולי יש להם הסעה ?
אז מותר לחלום ….
בפועל הסידור ממש פשוט ונוח וצריך בסך הכול להגיע לשאטל מחוץ לעיר .
בררנו בדיוק להיכן צריך להגיע קמנו מוקדם (איך לא ) והגענו אל מגרש החנייה .
כבר ממרחק רב היה ברור שבעיית הנייה לא תהיה שם .
קרוואן אחד (שנראה שחנה שם בלילה ) ואיזה 5 מכוניות נוספות .
לחץ!!
אולי זה בכלל לא כאן ?
אמרנו יש חנייה חינם למה לא ננצל זאת בכל מקרה ?
חנינו ארגנו את הציוד (מים אוכל מצלמה וכו’)
וירדנו מהרכב .
בצדו הרחוק ראינו ג’יפ של ריינג’ר חונה ואמרנו זה ממש סימן טוב .
תוך כדי נפתחה דלת הג’יפ ויצאה ממנו ריינג’רית צעירה ונמרצת .
הסתכלה ימינה ,הסתכלה שמאלה (אנחנו באמצע כן?)
ראתה אותנו ופתחה בשעטה לכיווננו תוך ניפנופי ידיים וקריאות שמחה .
אמרנו קרובת משפחה ? לא
היינו יחד בפלמח ? לא לא (אנחנו לא בגיל וגם היא לא )
היתה מתדנבת בקיבוץ ? ממש לא .
אז מה כן ?( נו תגיד כבר ,רינת במתח ...)
התברר שזה היום הראשון שהסידור הזה פועל .(ידענו ושכחנו)
אנחנו הראשונים שהגענו !
היא תפקידה לדאוג שהעסק יעבוד ולהכווין את הקהל .(אנחנו)
מכיוון שהיא כבר הייתה שם קצת זמן הייתה מודאגת שאף אחד לא יבוא
ושהגענו הרגישה שיש פתאום משמעות לקיומה .(נו נו בע”מ לגמרי)
קשקשנו קצת (בדקנו שורשים ולא מצאנו כלום ) ועלינו על האוטובוס .
לא מיניבוס אלא אוטובוס בגודל מלא שמחכה לכל ההמונים שיגיעו ….
בוקר טוב לנהג ויצאנו לדרך ( הסעה פרטית כן?)
אחרי כרבע שעה הגענו למקום בו יוצא השאטל למארון ושם גם קונים כרטיסים .
לא זוכר כמה כסף – מעט .אמרנו שלום ולא להתראות לנהג כי למה שנתראה אתו עוד פעם בחיים ?
בינתיים ראינו גם שאם היינו מגיעים עם הקראוון היינו כנראה בבעיה כי מגרש החנייה קטן וצפוף.
אמרנו לעצמנו שבסך הכול הסידור מעולה אבל לנוכח “המוני הנוסעים” אולי יש מצב שיבטלו ?וחבל .
מצד שני זה ממש תחילת השלכת ואולי ישתפר בהמשך .
עלינו על השאטל שהיה די מלא ויצאנו לדרך .
הנסיעה קצרה גם כרבע שעה בדרך יפה ומפותלת .
קצת לפני החניה בפנים חלפנו על פני אחד מחניוני הלילה ונראה שיותר מתאים לאוהלים בכלל .
הגענו וירדנו מהשאטל . אין שם יותר מדי מסלולים ודי ברור הכיוון .
משמאל יש אגם לא גדול שכאשר השמש זורחת ההרים ממול (הבלז) משתקפים בתוכו וזה הייחוד של המקום .
מה נגיד המקום לא גדול אבל !!! לדעתנו אחד היפים שראינו בכל הטיולים שלנו !!
מזכיר קצת את אגם מוריין ברוקיז הקנדיים רק בלי הזמזום האסיאתי שרק הולך ומתגבר משנה לשנה .
מכיוון שהיינו בין הראשונים ולא היו הרבה אנשים ממילא שעטנו קדימה (מה רק לריינג’ריות מותר) כדי להיות בתוך השטח לבד .
כמה תמונות ליד האגם וזזים .
אחרי שעברנו את האגם התגלה לו ספסל עץ נחמד שאך במקרה (ממש)
נמצא בנקודה הטובה ביותר מבחינת הנוף . ממש מול שתי הפסגות המושלגות למחצה .מקדימה נחל קטן מפכה על תקן WATER FICHER .
היינו ממש לבד ואמרנו נתפוס את הספסל ונאכל ארוחת בוקר כי אין מקום כמו זה .
אחרי שנסיים נתחיל להשכיר את הספסל למי שירצה (כולם כולם ) והנה סטארט אפ.
הוצאנו את הכבודה וישבנו לאכול .
מה נגיד : שקט מדהים ,נוף מדהים עוד יותר ושלווה ענקית שפשוט זורמת ישר לעורקים .
באמצע הכריך פתאום צץ על גדת הנחל מלפנינו במרחק של 6-7 מטר משהו שנראה כמו חמוס שחור!
מפזז להנאתו ללא פחד .
תשאלו איפה התמונות ? גם אני שואל ….
אבל לא מספיק עד מדינה צריך הוכחות מוצקות לא ?
אני אנסה לעמוד על שורש העניין .
בטיולים שלנו אני עושה את עיקר עבודת הצילום .
כאשר מצלמים משהו מזדמן וחולף (כמו חמוס שחור למשל) מי שמצלם מאבד קצת את קסם הרגע כי דרך העינית זה כמו תמונה .
נכון שאפשר אחרי לראות את התמונות ואפילו איזה סרטון קצר , אבל אין כמו הכמה שניות המיוחדות האלה שזה רק אתה ובעל החי .
נכנסנו למעבה היער במסלול שדי היטשטש אבל לא הייתה כל בעיית התמצאות .
תוך כדי הדרך חזרה הרהרנו שאם היינו מגיעים לכאן עוד כשבוע 10 ימים ,השלכת הייתה בשיאה ואז המקום היה ממש בשיאו .
תכלס למי שיכול סוף ספטמבר או תחילת אוקטובר הזמן האידיאלי - מומלץ ביותר .
תוך כדי צילום לאחור (כבר התרבו המבקרים ) נענו חזרה לכיוון השאטל .
חזרנו אל מרכז המבקרים וחיפשנו את ההסעה חזרה .
אוטובוס דומה לזה שבאנו אתו (נו מה דומה – זה אותו אוטובוס ) וגם הנהג היה דומה בצורה חשודה לקודם (די) .
הרגשנו קצת לא נעים כי לא אמרנו לו להתראות אבל לא הייתה ברירה אז התגברנו .
הגענו לחנייה וראינו שהקרוואן עוד שם (למה שלא יהיה ?)
הפעם אמרנו לנהג שלום וגם להתראות כי מי יודע ?
ונסענו חזרה ל KOA מלאים שלווה ורוגע .
-
הערב בחניון עבר הפעם ללא הפרעה , מחר עולים עד לפרייס שביוטה .
בערב ניסיתי שוב לפתוח את הצוהר הקדמי (זוכרים) והפעם הפעלתי יותר אלימות עד שההברגה של הידית תכלס נדפקה .
אמרתי אם ככה נעזוב את זה ורק שאפולו לא ידביקו לנו משהו .
קמנו בבוקר מוקדם שלא כהרגלנו (?) יען כי היום נסיעה ארוכה עד לפרייס .
בזמן התכנון יש תמיד רצון לשלב אטרקציות או דברים אחרים ושונים כדי קצת לשבור את שגרת הטיול (המבורכת בסה”כ)
אמרנו אולי בפרייס נישן לילה אחד במוטל ?
אמרתי זורם וגם נאכל בחוץ איפה שהוא .
לאחר בדיקה נבחר הLEGACY INN שקיבל חוות דעת ממש טובות וסוויטה עם שני חדרים עלתה כ 100 דולר כולל מיסים שזה סביר .
אני לא הייתי מעורב בבחירה ולא ראיתי את המוטל עד שהגענו לשם .
אגב יש להם חניון לילה שלהם צמוד למוטל ועושה רושם די נחמד .
תוך כדי הנסיעה פתאום הצוהר הקדמי החליט שזה הזמן להיפתח !
לא הגיוני! זה בנוי כך שהסגירה היא לאחור כך שרוח מקדימה בזמן הנסיעה אמורה לסגור אותו ולא לפתוח . נו טוב כבר שמנו לב שחוקי הפיזיקה לא מתפקדים כאן .
עצרנו בחנייה ועליתי על הסולם כדי להציץ מה קורה שם .
מה עייני רואות ? מישהו הדביק את הצוהר מבחוץ עם סרט דביק כסוף כזה .
עכשיו קצת יותר הסתדר האיסור החמור שהטילו עלינו באפולו לגבי עלייה על הגג .
כנראה בגלל שזה סוף העונה וצריך אם רוצים לתקן להוציא את הצוהר עם כל הבית שלו והם כנראה מוכרים את הקרוואן בסוף העונה אז למה לתקן ? שיהיה בעיה של מי שיקנה .
ניסיתי לשחק עם הידית ועם קצת חבטות עדינות הצוהר נסגר .
הוריי ! יצאנו חזרה לדרך ועברו בערך 6 דקות עד שהצוהר נפתח שוב .
אמרתי יאללה נעזוב זה כרגע ונראה בערב .
הגענו לפרייס ואחרי התברברות ממש קטנטנה הגענו לחניית המוטל .
WHAT הגענו לפארגו !!!!!
למי שמכיר את סדרת הטלוויזיה יבין . למי שלא מין מוטל עם קומה אחת ,החדרים מסודרים ב ח’ מסביב . בדירה השנייה מימין היה רצח לפני שבוע
ובדירה האמצעית מענים מישהו EVEN AS WE SPEAK !!
זה כדי להכניס אתכם לאווירה .
עשינו צ’ק אין ואמרנו לבעלת המקום (פולניה בעלת מראה ארי מעורר קצת חוסר נוחות ...) שאנחנו רוצים להחנות את הקרוואן מול החדר , אין בעיה אמרה .
בשלב הזה אחרי שחנינו חשבתי לעצמי ששתי יריעות מסביב לקרוואן היו יוצרות חלל מושלם לאיזה פשע עסיסי .
הסוויטה ממש גדולה ומרווחת חדר נפרד למתגייסת ויש כניסה נפרדת לשירותים \מקלחת לכל חדר .בדרך כבר ראינו שממש קרוב באזור יש כמעט את כל רשתות המזון המהיר המוכרות לנו ושלא תהיה בעיה להגיע ברגל לאחת מהן .
עכשיו עדיין יש את הבעיה של הצוהר הקדמי .
אני לא יודע איך אצלכם ,אצלנו משנזרע איזה זרע (אפילו קטנטן) אין מנוחה עד שמשקים אותו ,מגדלים אותו, קוצרים אותו, אורזים ומוכרים ….
ידעתי שבמוקדם או מאוחר (כנראה מוקדם...) אני אמצא את עצמי על גג הקרוואן .
דיסקסנו בינינו (אגב מילה זאת מגיעה ממכונה שנקראת דיסקוס , והמילה לדסקס מתייחסת לפעולה בשדה אחרי חריש ולפני זריעה )
מה יהיה הפתרון הטוב (לא להחליף קרוואן לא הוצע )
אמרנו מה שהיה טוב קודם יהיה אולי מספיק טוב בהמשך , כלומר סרט דביק כסוף רחב כזה .
איפה מוצאים שאלנו את עצמנו ? מישהו אמר וולמארט . נו באמת לא נעשה סיבוב בעיר עכשיו .
אבל איך קוראים לזה בכלל .
אמרתי אין מנוס צריך לשאול בקבלה .
לקח לנו לא מעט זמן לשכנע את בעלת המקום שאנחנו לא מתכננים לקשור מישהו או לענות אותו וצריכים את הסרט הדביק רק לתיקון .
היא אמרה לבסוף: קוראים לזה DUCK TAPE .
חשבתי לעצמי למה ? אולי זה שימש את מפטמי האווזים לסגור להם את המקור אחרי ההאכלה בכוח? אבל DUCK זה ברווז בכלל…..
נו טוב איפה יש ? יש פה ממש קרוב חנות צמודה לתחנת דלק ואם לא שם טיפה בהמשך הרחוב יש מין דמוי וולמארט קטן ,שם בטוח תמצאו ..
ניצלנו את ההזדמנות ושאלנו לגבי מסעדה (ממש התפרענו !!)
היא אמרה שבפינה יש מסעדה שנקראת JB’S ונחשבת טובה .
הודינו לה ושמנו פעמינו לכיוון החנות היותר קרובה – נו מה .
נכנסנו לחנות והלכנו לכיוון האזור שבו יש סיכוי למצוא DUCK TAPE .
איך ידענו תשאלו ? יש לנו רקע טכני עשיר.
הגענו למדף הרלוונטי הסתכלנו ימינה , הסתכלנו שמאלה -אין .
אבל פתאום אני רואה חבר מוכר (תופים) איזולירבנד !!
אמרתי מעניין איך קוראים לזה האמריקאים . הורדתי מהמדף וקראתי ELECTRISION TAPE .
אמרתי לעצמי מה יש להם לאמריקאים האלה ,למה צריך לשנות כל דבר יש שם כל כך טוב כמו איזולירבנד ולראיה יש אפילו להקה שנקראת בשם זה (גם כן ראיה ?) ויש גם רד בנד אבל זה לא קשור .
מיד בראש מתחילה מנגינה : מלודי רק אלייך מלודי הנפגש אצלי אולי ?
יצאנו לכיוון הדמוי וולמארט ושם כבר שאלנו איפה ימצא הסרט הדביק המבוקש .
הצלחה ! על המדף מונחים להם כמה גלילים כסופים ! לקחנו 3 והחזרנו 2 ,שילמנו ויצאנו לכיוון המסעדה .
המסעדה ממש נחמדה מחולקת לכמה חללים כשבכולם יש מספר סועדים .
לא ברור למה לקחו אותנו פנימה והושיבו אותנו לבד .
אולי משהו דבק בנו ונראינו חשודים ? בהמשך נכנסו עוד כמה סועדים והחשד שלנו התפוגג משהו .
נגשה אלינו מלצרית כהה וצעירה שלא עשתה לנו כל רע ושאלה מה רוצים .
היתממתי ושאלתי ? IS THERE DUCK ON THE MENU
היא ישר ענתה : IF THERE IS NO DUCK YOUR RATHER STUCK
ונראה אתכם מוצאים מאיפה זה בא .
הארוחה הייתה מצוינת ולא יקרה ,לא אפרט את התפריט מפאת מוצאן של כמה מהחיות שאכלסו את התפריט רק נגיד שזה מתחרז עם וזיר .
חזרנו למוטל וראינו שהקרוואן עוד שם ואין צרחות מאף חדר .
סיכמנו שלמחרת בבוקר מטפלים בצוהר הקדמי .
בבוקר קמנו עוד יותר מוקדם יען כי יש תיקון על הפרק .
מכיוון שירד קצת גשם בלילה הגג היה קצת רטוב וחלק עם שכבה דקה של אבק רטוב שהפך לבוץ בעצם .
עליתי בזהירות כאשר אני מזמזם לעצמי ( על תקן שורק משהו בסמטה חשוכה )
הולך הולך הולך למלודי שלי ותהיי שלי , זחלתי על 4 והגעתי לצוהר המדובר .
בחוץ השתוללה סערה אדירה (נו למה סתם ?) בכל אופן הורדתי את הסרט הישן
ניקיתי מסביב שיתפוס (מה שקוראים עבודה מקצועית) והדבקתי 4 חתיכות מסביב .
נראה מעולה ומשהו שיחזיק מספיק זמן .
ירדתי מהגג (נו מה יש עוד לעשות שם ) ומי לא בא לקראתי – חיים הכט .
מחר טיטון .
-
איזו כתיבה משובחת.
כרגיל 8תענוג לקרוא את שאתה כותב.
-
תענוג גדול לקרוא תודה רבה לך
והציטוט מהמלון של פולטי
-
טוב ,האמת טיטון זה מחרתיים .
תודה למגיבים ושאפו לפירו (מזל שלא הבטחתי פרס…. )
כדי לא לגמוא מרחקים מופרזים חלקנו את המרחק ליומיים ,מה גם שאנחנו ישנים בHEADWATERS שזה ממש בצפון הפארק .
קמנו בבוקר על צד ימין כהרגלנו , התרגולות הרגילות וניגשנו לאכול ארוחת בוקר
יען כי שילמנו .
הארוחה הייתה בסדר וראינו שעל הקירות תלויות כמה שמלות כאלה מפוארות למדי ונראות מתקופה אחרת .
שאלנו את בעלת המקום\מלצרית \טבחית מה פירוש .
היא אמרה שהן היו של סבתא שלה וחשוב לה שהאורחים יראו .
מה שנראה לא תואם כל כך היו תגי המחיר על השמלות ?
האמת יצאנו בהרגשה לא ממש נוחה משם והיום עם כל מה שקורה בפולין ? מי יודע .
לפני שיצאנו הקפדנו להעלים את כל הראיות , מחקנו טביעות אצבעות ועפנו משם לפני שששש.
היום קניות והגעה מוקדמת יחסית לחניון הלילה , למה ? למה לא .
אנחנו עקבנו כל הזמן אחרי התחזית , היומיים הקרובים שמתוכננים לטיטון וללא חשמל היו בהחלט בתחום הטמפרטורות הרגילות ,משהו כמו 7-8 צלסיוס בלילה .
מה שהדאיג מאד הייתה חזית קרה שנעה לאזור ואמורה הייתה להביא לילוסטון (היעד הבא אחרי טיטון) טמפרטורות נמוכות מאד .
אמרנו נראה עד שנגיע ונחליט מה עושים .
לא ארחיב על חניון הלילה PHILIPS RV PARK היה נחמד ודי יפה ומה עוד צריך ?
בלילה היה קר למדי ,די קרוב לקפיאה והחימום עבד יפה .
קצת הסבר על החימום .
ההפעלה פשוטה יש מתג שצד אחד קירור וצד שני חימום ומתג טמפרטורה .
הבעיה שהעסק די רועש . ועיקר הבעיה שברגע שמגיע לטמפרטורה הרצויה הכול מפסיק ואז יש שקט עד שמתחיל לעבוד שוב .
בפועל אי אפשר לישון ככה ! וזה גם מפריע לשכנים .
נעזרנו בשמיכות הפליז מוולמארט והיה סבבה .
יום אחד קדימה , יצאנו לכיוון גראנד טיטון N.P
היינו כבר בעבר אבל הרגשנו שדי ריחפנו מעליו .
הפעם החלטנו להוסיף יום ואולי גם איזו פעילות ספורטיבית .
לא הוזמן כלום והתכנית הייתה שיט קיאקים על אחד האגמים פעילות רגועה ולא אתגרית .
הדרך הייתה די ארוכה והגענו אל חניון הלילה לפנות ערב .
בקבלה הייתה צפיפות משמעותית ואמרנו מזל שיש הזמנה .
ההתנהלות בחניון זה הייתה די גרועה וגם החניון עצמו עשה רושם של תחזוקה ירודה וקצת אכזב .
המחיר לעומת זאת היה ממש שערוריתי : מעל 60 דולר ללילה .וזה פארק לאומי !
ישנו כאמור בכמה וכמה KOA בטיול זה ורובם עלו כ 40 ומשהו ושאלנו את עצמנו מה ההיגיון כאן .
המסקנה שלנו היא שהביקוש גדול מההיצע ולמרות שזה פארק לאומי הם מנצלים זאת לרעה !
כשירדה החשכה התברר שאין לחלוטין תאורה בחניון .
במידה מסוימת זה טוב כי זה טבע נטו אבל היה כל כך חשוך שהיה צורך בפנס כדי למצוא את השירותים למשל .
לגמרי במקרה קנינו כמה ימים קודם מעין פנס אצבע אבל קרבי כזה ( 9 $).
ואור מה זה אור ממש כמו משאית (בכל הרצינות ) מומלץ !
למחרת קמנו כשהתעוררנו ( מוקדם) ויצאנו לחרוש את הפארק במחשבה אולי לראות קצת בעלי חיים .
התכנית : סיור בפארק , ושייט קיאקים על ג’קסון לייק .
אבל לפני הכול חזרה לחניון הלילה קולטר ביי שם לנים הלילה וצריך לתפוס מקום.
אין לנו הזמנה וזה קצת הלחיץ (לא אותי...) אבל אמרנו נגיע מוקדם נמצא מקום יפה ויהיה בסדר .
בדרך ראינו שועל חולף (חלף מהר) והגענו לכניסה לקולטר ביי .
כבר בכניסה עמדה שיירה ארוכה וראינו שמכיוון החניון יש שיירה של יוצאים .
בפועל רכב שיוצא שם את הפתק שקיבל בתיבה . כמעט מידית יוצאת ממ”רית
(ממלאת מקום ריינג’ר) לוקחת את הפתקים ומיד נותנים את הסייטים שכרגע התפנו למי שנכנס .
בקיצור ,איזה לבחור סייט ואיזה נעליים .
נו אמרנו נתחנן לריינג’ר שייתן משהו ראוי .
התחנה מאוישת על ידי 3 לא פחות . והאמת שכל כך עמוס שזה מוצדק ותורם למהירות השרות .
הגענו לעמדת התשלום אמרנו מאיפה באנו (מרחוק ,כאילו השקענו...) וניסינו לשכנע את הריינג’ר שייתן משהו טוב .
הוא היה נחמד באמת אבל אמר שכל הסייטים טובים .
נכנסנו לחניון מצאנו את הסייט ואמרנו : בהחלט יפה הצליח לנו.
אחרי התארגנות קצרה יצאנו לתור את הפארק .
האמת שבפארק זה למי שלא עושה מסלולי הליכה או פעילות ,העסק ממוצה די מהר .
בפועל נוסעים על כביש אורך כאשר הפארק (בכיוון שלנו) כולו מימין .
הנוף יפה והטיטונים מרשימים אבל זה בערך זה .
ג’ני לייק נחמד אבל אין לו יחוד ואחרי שהולכים קצת לאורכו זה מספיק .
בקיצור למי שקצת קצר בזמן יכול בהחלט להסתפק ביום אחד .
אחרי שמיצינו את האגם מצאנו מקום לארוחת בוקר .
למי שלא טייל בקרוואן : ארוחת הבוקר זה לא כריכים ומים .
פותחים שולחן ומוציאים מהמקרר כל טוב .לפעמים עושים חביתות (עם או בלי תוספות שלא יוזכרו בשם...)
בקיצור אחד היתרונות של הקרוואן – האפשרות לעצור במקום יפה לאוכל עם נוחות והגיוון של בית .
ונסענו לג’קסון לייק .
כמות המכוניות שמסתובבת בפארק פשוט עצומה ואמרנו לעצמנו אם זה ככה עכשיו , מה קורה בשיא העונה ? ברור גם שהסיכוי לראות בע”ח כמעט ולא קיים .
בכניסה לאזור האגם יש מעין מרכז נוחות עם חנויות וכן הלאה .
צפוף מאד ואפילו חנייה היא קצת בעייתית והקרוואן הגדול בהחלט מאתגר .
בסוף נמצאה חנייה אפילו קרובה למדי לאזור הירידה לאגם .
שכרנו קיאק זוגי אחד ובודד אחד לשעתיים, לא זול אבל חייבים פעילות לא ?
היה נחמד . מקבלים מפה והסבר ממה צריך להיזהר .יש הרבה מפרצונים ושטנו בניהם עשינו חנייה לאוכל ( איזה ארוחה זאת ?) והחלק האתגרי כאן היה לדאוג שחוזרים בזמן אחרת צריך לשלם אקסטרא .
בגדול שעתיים זה מספיק בהחלט וחזרנו עייפים אך רצוצים לחניון .
תרגולת חניון לילה : סוגרים את המיילג’ מארגנים את פנים הקרוואן ויוצאים לשולחן בחוץ עם :פיצוחים (מיקס) ושתיה איש איש לפי טעמו .
עיתון ,ספר אינטרנט אם יש ושלווה שהבאנו כזכור עוד ממארון .
אחרי חצי שעה בערך פתאום רעשים מתוך היער -ועכשיו זה ג’קל והייד .
אולי דוב ? מצד אחד רוצים מצד שני לא בטוח שרוצים ….
היינו בשקט ולפתע נכנסו לתוך הסייט 2 אימהות MULE DEER ( נקראים ככה בגלל האוזניים הגדולות ולא בגלל בעיית אופי ) עם שתי בנות צעירות .
היינו שקטים שקטים וגם הן ופשוט ישבנו והסתכלנו בפליאה .
אכן רגע קסום ביותר .
התמונות צולמו בסלולארי כך שהאיכות ככה .
שימו לב לתמונה השלישית , את מי צילמנו שם ?
-
למחרת קמנו נקודה .
יצאנו מהחניון (לא שכחנו לשים הפתק) ויצאנו היישר לילוסטון .
טמפרטורה חזויה :הערב 2 מעלות צ ומחר 24 פרנהייט !!! או מיי גוד .
בתרגום מהיר זה 4.4 מעלות צלסיוס מתחת לאפס !
עשינו אחד ועוד אחד ובכל פעם יצא לנו קרח .
אמרנו לעצמנו :כבר מזמן לא ביטלנו כלום והנה צצה לה הזדמנות פז !
עשינו חישוב מהיר ובלב לא קל (אבל חם) הזמנו ב KOA בקודי ביציאה המזרחית של ילוסטון .
שני הלילות היו מתוכננים לחניון קניון וילג’ , זה ממוקם באמצע ה8 וכך אפשר למצות היטב את שני הלופים .(לא לופר -לופים)
נו טוב , תכנית לחוד ומציאות לחוד .
נכנסנו לילוסטון הראינו בגאווה את הכרטיס (AMERICA THE BEUTIFUL) שרכשנו כבר ברוקיז והיום אנחנו מתחילים להרוויח עליהם , אפילו חשבנו לצאת ולהיכנס כמה פעמים ולהגדיל את הרווח (סטארט אפ ? לא נראה לי ...)
כבר מקודם ידענו שהכביש לממות’ סגור בגלל שיפוצים אז אמרנו :נו מזל שהורדנו יום (מה שתגיד...) עכשיו נראה מה עם איזה זיכוי .
אמרנו כבר בבית שנעשה את הקטע השמאלי ואת אולד פיית’פול בהתחלה (כי הרי חייבים ) ולמחרת את כל מה שמימין בלופ .
הגענו לזקן הנאמן וחנינו הכי רחוק שאפשר ( למה ? ככה ,זאת שריטה אצלנו...)
לא נלאה אתכם כי כבר דשו בזה המון .
רק אומר שמדהים אותי כל פעם מחדש איך כל כך הרבה מפגרים (כן גם אנחנו) יושבים ומחכים לאיזה שפריץ של קיטור שיצא מהאדמה .
נגמר השפריץ ,קצת חנות מזכרות וזזים .
הגענו בעצלתיים לחניון הלילה ונכנסנו להירשם וכל זה .
בפנים 4 תורים צפופים ולחוצים והתחלנו לשמוע מכל הכיוונים על אנשים שכנראה מבטלים את הלילה של מחר (חכמים אין מה להגיד )
נעמדנו בתור השמאלי (למה ? ככה)
ריינג’ר יצוגי כזה שזוף - ומחכים .
האמת הלך ממש לאט . לא רק אצלו אצל כולם לא ברור למה .
הגענו אליו ונתנו לו את דף ההזמנה .
אה ישראל אמר . עכשיו שימו לב : הוא לא אמר OH ISRAEL אלא אה ישראל
בעברית כזה כאילו !
מיד נדרכנו ….
אני הייתי בחיפה ! אמר
שנינו מיד (אבל מיד !) אתה היית בNAVY !
לא ,אמר .
מה לא ? אז למה חיפה מה בשביל הכרמלית ?
אני בהיי . אה כן כן גם אנחנו , זרמנו - הלו אנחנו בילוסטון ! (וזה גם מסביר את חיפה ?)
לא לא ,אני בהאיי ?!?!
אתה מה ?
אני בהאיי
לקח לנו כמה שניות להבין .
אני לא יודע מה אתכם אני תמיד כשחשבתי על הבהאיים (וזה קורה כמעט כל יום ) תמיד דמיינתי אנשים נמוכים קצת כזה כמו מונגולים כאלה עם לבוש כפרי חום (מה למה ? )שעובדים בגנים כל היום כדי שאנחנו נוכל לבוא בהמונינו לבקר וליהנות שם ?
והוא היה הפוך מזה לגמרי .
האמת ממש ממש לא ידענו מה להגיד .
דיברנו על זה בצמצום וניגשנו לברר מה לגבי הביטול .
עלות לילה היא בערך 33 דולר .
אתם מקבלים 17 דולר חזרה ? למה ? בגלל מה שחשבתם עליי … לא סתאם
זאת המדיניות .
נו טוב שיהיה אמרנו כאילו שהייתה לנו ברירה .
נפרדנו ממנו ללא דמעות ויצאנו לכיוון הסייט שלנו .
גם קיבלנו שובר למקלחות שנמצאות ממש על יד תחנת הריינג’רים .
אמרנו נראה מה המרחק ואם כדאי בכלל .
בפועל החניון פשוט עצום ,מחולק לחלקים שונים שגם הם מסתעפים עוד .
אמרנו :נו יהיה עוד נייר למדורה (הלו ,מה -זה נייר בגודל כרטיס אוטובוס )
לקח כמעט 10 ! דקות עד שהגענו לסייט .
איך אומרים סייט ילוסטון טיפוסי :בתוך יער יפה ושקט ושלווה מסביב .
לא ארחיב יותר על ילוסטון כמו שנאמר לעייל .
אתן לתמונות לדבר מחר קודי ואז לכיוון בופאלו (וויאומינג כמובן )
-
-
-
כותרת משנה: הבריחה מילוסטון
העברנו ערב נחמד בחניון שכלל בשר על הגריל ,צ’יפס מתובלן ולאחר מכן קפה הפוך עם בלוברי מאפין ועוגיות ג’ינג’ר רכות .
היה קר למדי אבל בר שרידה .
התכנית למחר לקום מוקדם כדי להספיק משהו בכל זאת מילוסטון ולקראת צהריים
עת הטמפרטורות המקפיאות אמורות לגלוש אל הפארק מכיוון מערב לזוז לקודי
שם הוזמן על הדרך מקום ב KOA .
היה קשה ! אבל עמדנו בתכנית זאת במדויק .
ביציאה מילוסטון עמד ביזון ענק ואדיש שיצר פקק תנועה לא קטן , אנחנו היינו רגועים : הרי עוד כמה ימים יש לנו סיור ביזונים ונראה כמה שנרצה .
לקראת היציאה נעשה ממש קר ואמרנו לעצמנו (וגם טפחנו לעצמנו על השכם ) הייתה החלטה ממש נכונה לעוף מפה מוקדם .
האמת ידענו על כמה שוכני אוהלים בחניון שנשארו שם לאותו לילה וקצת חשבנו עליהם וככה התחממנו ….
אם לסכם את ילוסטון : זאת הייתה הפעם הרביעית שלנו כך שלא הרגשנו כל החמצה .
הרושם לצערי שלילוסטון יש היום פחות משמעותית מה להציע למבקרים .
פחות חיות וגם האתרים השונים בתוך הפארק עשו רושם שקצת דועכים .
בממות’ לא היינו אבל בפעם הקודמת כבר הייתה התייבשות משמעותית של שטח מאד גדול .
אולי מקרי ?
אחרי קודי המשכנו לכיוון בופאלו כאשר היעד הנראה לעין הוא DEVILS TOWER
הזכור למי שלא מכיר מהסרט המיתולוגי “מפגשים מהסוג השלישי “ או בקיצור מפגשים .
הדרך לבופאלו יפה מאד ועולה לגבהים די רציניים .
באמצע הדרך ככה די קרוב לשיא הגובה פתאום משהו בשמיים ! האם זו ציפור ? לא לא
האם מטוס ? לא לא
האם סתם עב”ם ? חבל אבל גם לא
נו (באמת נו ) שלג ! והאמת די כבד .
בשלב זה נהיה באמת מלחיץ נסענו בשיירה ,העצים מסביב כבר מכוסים שלג
ועושה רושם שלא יפסיק בקרוב .
נעשה קר ואנחנו מהרהרים בשרשראות השלג שאין לנו .
הגענו לפסגה ולאחריה השלג התמעט .
גלשנו לתוך בופאלו פולטים אנחת רווחה משמעותית .
-
הלילה בבופאלו עבר ללא אירועים מסעירים כל שהם (חוץ מהסטייקים)
ולמחרת יצאנו בדיוק בזמן לכיוון מגדל השטן .
התכנית המקורית הייתה לישון בחניון הציבורי לא רחוק משם ללא הזמנה מוקדמת וללא חיבורים .אמרנו אין מצב שיהיה מלא .
לאור הקור שצפוי החלטנו לשנות ולהזמין מקום ב KOA שממוקם ממש למרגלות התופעה .
יש איזה נקודה בכביש ,שם ההר ( איך לקרוא לזה ?) מתגלה בפעם הראשונה וברור ששם יש חנייה עמוסה .
עצרנו עם כולם צילמנו והמשכנו .
הגענו למרכז המבקרים שרוב הדרך רואים את ההר מכל מיני כיוונים וזוויות .
ירדנו מהקרוואן בחנייה וההר ממש מולנו ומעלינו .
היינו פה פעם ראשונה ב 1984 (אולי כן היינו בפלמח?) וזה היה בעקבות ההגעה של הסרט לארץ .
התאוריה האינדיאנית מדברת על זה שדב ענק טיפס על ההר ובירידה נאחז בציפורניים וזה יצר את הפסים .
לי יש תאוריה אחרת : הכול הרי בנוי ממשושים . ובריכת משושים הרי יש לנו בארץ
(תשאלו את אסאד….)
בזמן שהיוצר הגדול (וכל אחד יקרא לו כרצונו) יצר את בריכת המשושים שלנו
הוא לחץ אגודל ענק ונוצרה הבריכה .
מהלחץ שנוצר בתוך כדור הארץ משהו היה חייב לצאת איכשהו וזה יצא ממש כאן .
נכנסנו למרכז המבקרים ויצאנו למסלול סובב הר לא ארוך משהו כמו שעה ורבע הליכה .
בדרך ראינו גם כמה משוגעים שהחליטו לטפס על הדבר הזה .
למה ? אני שואל אתכם (ולא זה לא בגלל שזה שם ...)
היה איזה זוג באמצע הדרך שהאישה הייתה כנראה במצוקה ,או שלפחות ככה נשמעה . עצרנו לזמן ממושך כי חשבנו :אולי יהיה מה לראות…
לא הייתה תוצאה אז המשכנו ואמרנו נחפש מחר בעיתון .(USA TODAY)
אין ספק שכל התופעה הזו די מדהימה ואני ממש ממליץ למי שיכול לעשות את הגיחה לכאן .
