כשתאלם תרועת הפסטיבלים ...
-
מקדש דמנהורבוקר טוב
תודה רבה אורלי , ג’ני וורד על התגובות המפרגנות .
אני ממשיכה –
ליד IVREA בעיירה Baldissero Canavese במחוז פיימונטה , לא רחוק מטורינו שוכנת קהילת דמנהור .
מה זה דמנהור ?
דמנהור היא קהילה רוחנית ( כן , מעין כת … ) שחבריה מאמינים באומנות ושחזור מסורות פגאניות כמו טוטמים , מעגל אבנים , הוראקל כאמצעי לשינוי פנימי והבאת הטוב. כמו קבוצות אחרות הם דוגלים באחווה ריעות ומציאת הטוב באדם .
חברי הקהילה עוסקים במדיטציה וחיים בקומונות של עד 20 אנשים הנקראות נוקלאו ומפוזרות בכמה כפרים בסביבה. חברי הקהילה הפעילים עובדים בשירות הקהילה וגם לוקחים לעצמם שמות חדשים של פרחים ובעלי חיים .
אני ממש לא רוחניקית ולא מתחברת לקבוצות מעין אלה, אז על מה ההתלהבות ?
במשך כמעט 40 השנים האחרונות ( הקהילה נוסדה ב 1978 ותכף חוגגת 40) בנו החברים , שלרובם לא היה כל רקע באמנות , מקדש תת קרקעי . המקדש עצום בגדלו ונבנה לעומק של 78 מ’ פנימה. כן … כמו רב קומות תת קרקעי.
כולו אולמות צבעוניים ומרהיבים המכוסים פסיפסים , ויטראז’ים , זכוכית ופסלים . מוטיבים של חיות ופרחים הם השולטים והמקום נראה כשעטנז של תאור גן עדן ואומנות מצרית .
אל האולמות מגיעים בשרשרת מחילות ומדרגות תת קרקעיות . המון מחילות ( לנו הזכירו את המחילות בעזה ותהינו מי למד ממי ..
)הדלתות לעיתים נסתרות והאוירה כולה לקוחה מסרט של אינדיאנה ג’ונס.

הכניסה אל המקדש מתוך מעלית שנמצאת בבית פרטי ופשוט למראה . שום סממן חיצוני למקדש . בית כזה שלא הייתם מעלים בדעתכם שמקדש כזה בנוי תחתיו.
מעל המקדש יער שגם לו משמעויות מיסטיות ורוחניות .
ולמה בנו לעומק ? המדריכה הסבירה לנו שכמו שחפרו את האדמה מצופה מהאדם לחפור בנפשו ולמצוא משמעויות פנימה. המקדש בנוי במקום שהוא חיבור של 4 קוי אנרגיה קוסמיים .
זוכרת שפעם קראתי על הקהילה ועל המקדש היחודי כאן בפורום, אבל הדבר נשכח ממני ויופי שלט איט הזכירה והציעה לנו להצטרף לסיור במקום . תודה יקירה ! שמחתי לפגוש אתכם שם.
הסיורים במקום נעשים רק במסגרת סיורים מאורגנים . אפשר לקחת סיור של חצי יום ( שהיו בעצם 3 שעות ) או של יום שלם. מי שמתעניין יותר בתורת המקום יכול לעבור שם סדנאות בנות שבוע. יש להם אפילו מתחם צימרים .
היות ואין אפשרות לצלם במקדש מצרפת לכם את הכתבה הזאת של זאב בן אריה שגם מוציא סדנאות מהארץ למקום . בכתבה הרבה תמונות אוטנטיות . זה אפילו יותר מרשים במציאות !
את הסיור העבירה אחת מותיקות הקהילה. הסיורים די יקרים – 69 יורו לאדם לסיור של חצי יום. בעינינו היה שווה. מקום כזה ממש לא רואים כל יום .
המדריכה היא גם פקידת הקבלה במרכז המבקרים , גם הגזברית , קצינת העתונות ונהגת שודים מיומנת שהעלתה אותנו בזריזות ומיומנות בכפר ההררי.
חייבת לציין שבשלב מסויים חלקנו חטף קצת קלסטרופוביה בעומק האדמה ורק חיכינו שישחררו אותנו משם ..

בשום מקרה אחר כנראה שלא היינו מגיעים , אבל אם אתם באזור אני חושבת שהמקום המיוחד שווה ביקור.
בפנים אסור לצלם . כנראה גם בחוץ אבל היות ועלינו לא נאסר במפורש , הרשתי לעצמי כמה תמונות חוץ אחרי שהמדריכה שחררה אותנו לסייר באופן עצמאי .
אז הנה כמה תמונות ומקווה שלא יביאו עליי קארמה רעה .

אגב- למעוניינים: בתמורה לתשלום נאות , אתם יכולים לארגן באמפי של המקום כנסים , חתונות ואפילו בר מצוות . הכל הולך …

-
נשמע ממש מעניין. לא שמעתי בעבר על המקום הזה.
בטוח הייתי מקבלת התקף קלסטרופוביה...
-
תודה חן . אכן היה מעניין .
אחרי שנטענו בהרבה אנרגיות טובות נסענו ל IVREA לשחרר אותן בקרב התפוזים. הגענו בשבת בערב זמן פתיחתו הרשמית של הפסטיבל .
ב IVREA אין הרבה אפשרויות לינה . היות וידענו שמרכז העיר יסגר לרכב פרטי העדפנו ללון מחוץ לעיירה.
היו לי כמה אופציות , בסוף בחרנו במלון GARDENIA בו לנו גם ג’ני וג’מוס . המלון פונקציונלי , נעים וממוקם טוב לפסטיבל . המחיר לא יקר , החדרים מרווחים וארוחת הבוקר די טובה.
מינוס קטן – שמיכות צמר איומות שחשבתי שתם זמנן .. אבל זה באמת בקטנה. סה”כ היה מוצלח ונוח. במקרה הזה ההזמנה נעשתה דרך בוקינג.
בחדר חיכו לנו עלונים ומפות של הפסטיבל .
מתמקמים , נחים קצת ובסביבות השעה 19.30 יוצאים לעיירה לחגיגות הפתיחה .
חשבנו שיש לנו המון זמן עד הארוע שנפתח בשעה 21 . אז חשבנו … אוף איזו טעות זו היתה .

אבל לפני זה עוד כמה מדמנהור



-
אני בכלל ולגמרי לא רוחנית אבל זה מרתק אותי לגמרי
אתם ראיתם את "מכונת הזמן שלהם"?את העיצובים הספירליים? הקונסטרוקציה שמזכירה מכונה? כי את יודעת שאומרים שאם אדם נכנס לתוך זה הוא נעלם
...למסע בזמן 
ואם מקשיבים להרצאות שלהם מבינים שמדובר בשנים של מחקר פיזיקאי שנקרא פיזיקה אזוטרית תחום של מדע שחוקר מסע בזמן,
הקהילה הזאת מאמינה שבספירלות האלה מתרכזת אנרגיה כלשהי השד יודע מה זה הדבר הזה , מעין אפקט סלפי שמחזיר חזרה אנרגיה מהצד השני (ובזה הקהילה הזאת מתמחה בעצם ) וככה הספירלות האלה יוצרים מין רשת אנרגית שזה הזוי יותר מהזוי. ומרתק ג’יזס כמה שזה מרתק הדבר הזה...
אז איריס ולט איט דרלניג בתור אוהדות מסע בזמן של אוטלנדר הייתי מצפה שתקפצו בזמן ותביאו לי משהו מג'יימי בעזרת הספירלות של דמנהור

-
קרב התפוזים ב IVREAעל הקרנבל ההיסטורי של IVREA כתבה ג’ני בהמון חן ובפרוט רב בבלוג שלה.
לא אחזור על הרקע ההסטורי ועל סיפור המעשה תוכלו לקרוא את זה שם .
פרטים טכנים ורקע תכלו למצוא באתר הרשמי של הפסטיבל. כרגע עוד לא פורסמו תאריכים לשנה הבאה אבל לפי חישוב זהיר זה יקרה בין 2 – 5 במרץ 2019.
קרוב למועד תפורסם התוכנית המלאה עם מוקדי ההתרחשות . הפרוט באתר טוב וקל לתכנן רק בעניין אחד פישלו לטעמי השנה וזה החניה.
לא היו מספיק חניונים ולא היו שרותי חנה וסע כמו שהבנתי שהיו בשנים קודמות .
סביב ארוע הפתיחה באותה שבת בה ביקרנו, היה כאוס שלם בנושא החניה. אנחנו הסתובבנו מעל לשעה וכל החניונים סביב העיר היו מלאים עד אפס מקום . כמעט התייאשנו וחזרנו למלון בלי להשתתף בארועים .

בסוף מצאנו חניה לא רחוק מספורמרקט BENETT הנמצא ליד תחנת הרכבת . מרחק של 20 דק’ הליכה מכיכר העיריה, בה התרחש הארוע המרכזי – ההכרזה על בת הטוחן – נערת הפסטיבל לשנה זו .
בגלל ההתברברות שלנו והקושי למצוא חניה הגענו לאזור הכיכר רק סמוך לשעה 21 . היות וכל תושבי העיירה ומבקרים רבים רוצים להגיע לאותו מקום והכיכר העתיקה קטנה למדי , שוטרים מווסתים את כמות הנכנסים . כך שלמרות שהגענו בשעת הפתיחה הרשמית, לא הורשנו להכנס לכיכר בשל העומס הרב.
נעצרנו במחסום מרחק 50 מ’ מהכיכר. כן , “ להגיע לבאר ולא לשתות ממנה… “ זו הייתה ההרגשה.
המשכנו לכיכרות סמוכות ושם היו מסיבות , מוזיקה לריקודים ודוכנים אבל על הכרזת פרנצסקה בת הטוחן רק שמענו . היה מעט מאכזב.

הצטיידנו במצנפות אדומות במחיר מופקע. מסתבר שזה היה לתרומה. שיהיה ..
ולמה מצנפות אדומות ?
המצנפות האדומות מסמלות שאתם לא מתחרים , אלא צופים . זאת כדי שלא יזרקו עליכם תפוזים ולא תפגעו בקרב.
אכלנו קצת אוכל רחוב של הפסטיבל וחזרנו למלון . חושבים איך להתארגן למחר כדי להנות מארועי הפסטיבל .
אם היה משהו בכל הטיול הזה שלא היה הכי מוצלח, זה היה הערב הזה . מסקנה אישית שלי – אם אתם מתכוננים להגיע לארוע הפתיחה תקחו מקדם בטחון הרבה יותר גדול ותגיעו יותר מוקדם . הארגון האיטלקי כאן לא היה בשיאו .
מקדימה ואומרת – ביום שאחרי כבר היה הרבה יותר טוב ונהננו מאד !!!


-
ג’ני דרלינג … לא זכורה לי שום מכונת זמן ספירלית
אז או שהם ירדו מהרעיון או שזה חלק מהסודות המקצועיים שהם לא מראים

ואולי פספסתי ….
בכל אופן מסכימה שמרתק זה היה
-
לגבי מקדש דמנהור (חוות דעתי האישית):
מודה באשמה שהצעתי לאיריס בזמן אמת לבוא.
אני דווקא לא קלסטרופובית וגם חשבתי שיש לי חוש התמצאות, אבל אחרי שעה שהמדריכה הובילה אותנו בין כל המחילות, ולא נעים להגיד אבל די ז@#$%^ לנו את השכל, אמרתי לעצמי חלאס. איך יוצאים מפה?!
לא היה לי מושג מה הדרך החוצה. המבנה כל כך מפותל והמחילות מובילות אותנו גם לגובה וגם לעומק ההר ולא רק במישור אחד. הציורים על היו דיי הזויים והמדריכה ובת לוויתה אינן my cap of tea. גם אסור היה לעזוב את המדריכה ואסור היה לגעת בקירות.
מאוד שמחתי שאיריס הצטרפה אלינו. היינו סך הכל 6 מבקרים בסיור והצמידו לנו את המדריכה ועוד שומרת שהזכירה לי את האנשים במקדש חסרי הפנים במשחקי הכס. לפחות בהתנהגות שלה. היא הלכה אחרינו בדממה וסגרה מאחורי גבינו את הדלתות. אז יחד עם איריס ובעלה ויחד עם זוג חברים נוסף הרגשתי נוח יחסית. יותר נעים להיות בקבוצה מוכרת. לבד, אין מצב שהייתי נכנסת.
מיותר לציין שכולנו הלכנו בסבלנות אחרי המדריכה עד שהיא הוציאה אותנו מההר וראינו אור יום אחרי קצת פחות משלוש שעות.
אז האם אני ממליצה?
לא יודעת.
זה מוזר.
זה שונה.
זה הזוי.
אבל ממש לא חובה.
מה שבטוח ששלוש שעות זה המון זמן במחילות. לא ממליצה סיור ארוך מזה.
לחזור לסיור נוסף – אין מצב!
אגב איריס, בדיעבד בשלב ההרשמה בקופה, אני מצטערת שנתנו פרטים מלאים שלנו. לבאים אחרי הייתי ממליצה להשתמש בזהות בדויה ולהגיד שהדרכון נשאר במלון. לא רואה שום סיבה להשאיר במקדש דמנהור פרטים אישיים.
תכלס מדובר בכת לכל דבר ועיניין.
החברים בדמנהור משנים את שמם. הילדים לא הולכים לבית ספר עד גיל 16. ויש ודאי עוד סממנים אם נעמיק בנושא.
הם גם ביחסים לא טובים עם השלטונות האיטלקים

אז אישית, אני מעדיפה איטלקים חסונים שזורקים תפוזים מאשר את חסרי הפנים הללו

-
ג’ני, סורי… לא הציעו לנו לחזור בזמן. כנראה ביום שלנו הם לא לקחו את מה שלקחו ביום שאתם ביקרתם

-
לט איט , שמחה שחלקת את דעתך על המקום.
למרות שסהכ היה לנו מעניין , אני מסכימה שדמנהור מקום הזוי ומאד מגלומני….
חובה בטח לא! אבל אם אתם בסביבה לדעתי כן שווה ביקור.
ולמראה תמונות המייסדים המתים המעטרים את הקירות ( שחלקם הגדול נראה שהלך לעולמו בגיל צעיר) גם אנחנו תהינו מה הם לקחו



-
איריס יקרה,
קראתי בעניין רב על הדמנהור הזה (שנשמע ממש שם הודי) ואני בטוחה שכשאגיע לאיזור אבקר שם – זה נשמע מאד מרתק! גם אני לא רוחניקית, אבל בהחלט אוהבת לשמוע על דברים כאלה ביזארים….
לטיט, הרגת אותי עם האיזכור לשומרת ממשחקי הס
ונזכרתי אגב בפסטיבל הויקינגים “שלנו” – גם הם היו הזויים…ונחזור לתחפושות ההורסות!! הלוואי שהיתה לי אחת כזו, למסיבת פורים
איזה צילומים מקסימים שאת מביאה כאן איריס!ממש ממש בא לי לנסוע לפסטיבלים האלה! וזה יקרה רק אולי בשבתון הבא…
עד אז, אמשיך ללוות אותך בהנאה גדולה!
נשיקות,
שירלי

-
קרנבל התפוזיםתודה רבה שירלי יקירתי
כשהיינו שם חשבתי שאת תאהבי מאד את הפסטיבלים
אני בטוחה שעוד תגיעי …

=====================================
אנחנו ביום החמישי לטיול והיום הארוע המרכזי של קרב התפוזים .
לאור ההצלחה המסחררת שלנו בערב הקודם, אנחנו מחליטים לצאת לעיירה מיד אחרי ארוחת הבוקר. בזמן הצק אאוט אנחנו שואלים את פקיד הקבלה שהוא גם הבעלים, איפה כדאי לחנות ? הוא עושה פרצוף של “ משתתף בצערנו “ ומציע שננסה לחנות ליד בית הקברות .

ברור קצר מעלה שבית הקברות נמצא לא רחוק משער 6 במפה שצרפתי. מיקום לא רע.
אגב, צמד נשים מישראל שפגשנו בארוחת הבוקר אמר לנו שבחרו לנסוע מהמלון לעיירה במונית. כך עשו בערב הקודם וכך יעשו גם היום . אז זו גם אפשרות . אנחנו לא מתכוונים לחזור למלון . הערב נלון ליד שדה התעופה ברגמו ממנו נטוס מחר.
למרות שהקרב המרכזי מתחיל בשעה 14, אנחנו מגיעים לעיירה כבר בסביבות השעה 11 . אולי טיפה קודם. אין מצב אמרנו שנגיע עד העיירה הזו , סוף העולם שמאלה ולא נראה את הקרב כמו שצריך.

זה היה פתרון טוב. חנינו במגרש חניה מאולתר שהכשירו ליד בית הקברות . עשינו הליכה נינוחה לאורך הנהר. זה לקח פחות זמן מהערב הקודם . קנינו בשער כרטיסי כניסה ( הארוע המרכזי בתשלום של 10 יורו למי שאינו תושב המקום ).
חבשנו את המצנפות והתחלנו ללכת בעקבות הצועדים כלפי כיכר העיריה.
כבר בשעה זו תזמורות , רקדניות ומעודדות בצירים הראשיים . גם חברי הקבוצות המשתתפות בקרבות מגיעים לבושים במדים הססגוניים .
מרכז העיר מתמלא אט אט , אנחנו מצטלמים עם ארגזי התפוזים המסודרים אלי קרב ומתכוננים ….

-
בסביבות השעה 11.30 בת הטוחן ובני לוויתה מגיעים לכיכר העיר. הם נכנסים לבית העירייה בפמליה חגיגית לקבלת פנים של כל המי ומי באחד האולמות .
למרבה הפלא , הארוע הזה היה פתוח לכולם . נכנסנו לבית העירייה ללא מפריע והצלחנו לעמוד על המרפסת, בה ערב קודם הוכתרה פרנצסקה. נכנסו לאולם קבלת הפנים , הצטופפנו עם כולם וצפינו בטקס מקרוב והתרשמנו עמוקות מכל ההצגה .
תכלס היה נחמד מאד והיווה תיקון לערב הקודם.

הנה תמונות של בת הטוחן ומלוויה. אם היה רגע שהצטערנו שהגענו רק עם טלפון בתור מצלמה , זה הרגע . סליחה על איכות התמונות .


-
הסתובבנו עוד קצת בכיכרות , ספגנו אווירה חגיגית ואת יתרת הזמן עד פתיחת הקרב הרשמית העברנו בבית קפה ממש מול בית העיריה, עם נקודת תצפית מצוינת לכיכר .
יש לציין שכמעט ואין מסעדות ובתי קפה פתוחים ביום הזה. האפשרויות הקולינריות מצומצמות מאד. רוב העסקים סגורים .
גם בית הקפה בו ישבנו כיסה את הדלפקים וארונות התצוגה בניילונים וניירות כדי שלא יתלכלכו מנתזי התפוזים . לא נעשתה הגשה לשולחנות והוא תפקד יותר כבית קפה בשרות עצמי עם מבחר קטן ומצומצם .
כל הבתים והמרפסות באזורי הקרבות נאטמים באותה הצורה.
לקראת השעה שתיים נעמדים הצופים מאחורי הרשתות המיועדות להגנה.
תכף יתחילו הקרבות ויגיעו הקבוצות . בכיכר שלנו שתי קבוצות זאת של הלב השחור וזאת של הגולגלות . אנחנו אנדרדוגים הולכים עם הגולגלות ….
עוד לפני הקרב, בת הטוחן שוב מגיעה על כרכרה , פותחת רשמית את הקרבות . היא זורקת פרחים לקול תרועות הצופים .
אחר כך יתחיל הקרב . “ הרעים “ מגיעים על עגלות רתומות לסוסים . הטובים ,חברי הקבוצות נלחמים בהם וזורקים עליהם תפוזים מהארגזים שבכיכר .
כל כמה דקות מגיעה כרכרה אחרת והשמחה רבה . נראה אולי אלים אבל הכל נעשה באווירה טובה .
צופים אמיצים נעמדים מחוץ לרשת וחוטפים תפוזים בלי הכר. אנחנו עומדים מאחורי הרשת אבל בקו ראשון . גם לשם מסתננים תפוזים טועים וגם אנחנו קצת חטפנו … בקטנה . יש לציין שכמו כל שנה היו גם נפגעים . צריך לשמור על כללי הזהירות .
הנה סרטון שצלמנו
שממחיש קצת מהאווירה . בסך הכל היה מגניב ביותר . פרוע ושונה . אנחנו אהבנו וגם צחקנו .
התמונות שלי ברובן מבעד לרשת. ג’ני וג’מוס היו אמיצים יותר וצלמו גם בכיכר עצמה.





-
אני מעלה עוד סרטון להמחשת האוירה .
ועוד אחד
לא פשוט לצלם מבעד לרשת ...
הקרבות לוקחים כמה שעות או עד שנגמרים התפוזים .

הרחובות המרכזיים מלאים אחר כך בשאריות תפוזים . צריך להזהר לא להחליק .
אנחנו נשארנו עד ארבע וחצי לערך . קשה לעמוד זמן רב באזור צפוף כמעט ללא תזוזה .
בשלב מסויים עברנו לכיכר אחרת אבל הקרב שם נראה פחות או יותר אותו דבר.
מי שנשאר לילה נוסף באזור יכול להנות מזיקוקי דינור שנערכים בתשע בערב.
מוסיפה עוד כמה תמונות מהפסטיבל. אנחנו נהננו ואני ממליצה לבעלי ראש פתוח . שונה מכל דבר אחר שראיתם .


-
את הלילה האחרון העברנו במלון נחמד מאד Airport Hotel Bergamo כמה ק”מ משדה התעופה של ברגמו .
חדרים גדולים וארוחת בוקר מצוינת וכל זה במחיר של 59 יורו לזוג. הוזמן דרך בוקינג . יש שאטל חינמי של המלון לשדה. המלון קרוב מאד לדקתלון וגם לקניון גדול ORIO CENTER בו אכלנו ובילינו את הערב האחרון .
טיסת ראיינאיייר נוחה של השעה 11.20 יצאה בזמן . יש לציין שהטסים לישראל צריכים לעבור בדלפקי הצק אין גם אם הם טסים ללא מסירת כבודה , וגם אם עשו צק אין אונליין .
יש לגשת קודם לדלפקי ראיינאייר , להציג את הדרכונים לבדיקה ולקבל חותמת על כרטיסי הבורדינג לפני שעוברים את הבטחון . הם קראו לזה visa check . סידור שלא ראיתי בשדות אחרים . חשבנו שזה יהיה במקום בקורת דרכונים , אבל לא … עברנו גם את זה. הטיסות לישראל יוצאות מהקצה של אגף B המרוחק. יש לא מעט הליכה. קחו זאת בחשבון ואל תצאו אל הגייט ברגע האחרון .
היו לי כוונות , כנראה לא ממש מעשיות, להגיע לברגמו לביקור קצר בערב האחרון . לא הספקנו .. היות והשדה בברגמו הוא מוצא נהדר להרבה טיולים באיטליה , אני מניחה שעוד נגיע אליה .
היה טיול זוגי כיפי ומוצלח . תודה שטיילתם איתי
איריס

-
כיף כיף כיף של טיול .
תודה על השיתוף
אחלה תמונות שמת פה
אני מאוד נהניתי לטייל איתכם וגם להזכר .
הערה קטנה לגבי החניה. אנחנו הגענו בבוקר וחנינו ממש ליד אחת מעמדות התשלום ואחרי סיבוב ואכילת שעועית החלטנו לנסוע לעיירה סמוכה(פונט סנט מרטין) לצפות שם במצעד שלהם ובגשר העתיק . כשחזרנו בצהריים חנינו תוך כמה דקות בחניה שהתפנתה ליד תחנת הרכבת מה שהתברר כמקום אפילו קרוב יותר למרכז העתיק.
-
איריס דייייי,
הרגת אותי עם דמנהור. זה אמיתי???
הזוי ומפחיד ככל שזה נשמע בא לי לראות את זה בעיניים.
יש תאורה בפנים? או שבנוסף להכל גם הולכים לאור נרות?? מדרגות? צריך כושר ? לא פחדתם שכל המבנה הזה התמוטט עליכם???
-
שרון, עד שאיריס תענה, אתן לך את תשובתיי הצנועות:
זה אמיתי.
יש תאורה בפנים.
יש מדרגות ויש מעליות.
לא צריך כושר, צריך סבלנות.
אני כן פחדתי שכל המבנה הזה יתמוטט עלינו. ביחוד האולמות הגדולים.
-
לט איט תודה על התשובה המהירה. האמת שעד שלא קראתי את התובנה שלך לעיניין חשבתי וואו איזה מגניב. ואז הייתי צריכה לחשוב שוב. עדיין אני חושבת שזה מעניין/ מטריד/ מפחיד/ מוזר שצריך לראות כדי להאמין.
אם הם ככ מאמינים באחווה ורעות איך זה שהם לא נחמדים?
-
תודה איריס על טיול שונה, מקסים וצבעוני שמתאים בול לפורים שלנו הקרב ובא .
הקטע של דמנהור מעניין, אבל לא נרה לי שהייתי נכנס לכוכים של כת הזויה, שלא בטוח מידת שפיותם. האזכור שלך של חסרי הפנים מעביר בי צמרמורת..
אבל לקרוא זה מעניין.
נהנתי לטייל אתכם, ומחכה לסיפור הבא שלך!