המסע לגדנסק היפה - סיפור בשלושה קולות
-
הרבה זמן לא הייתי כאן, ובזמן הזה הגשמתי חלום.
החלום שלי היה לארגן ולהוציא לפועל סיור בלוגריות לעיר גדנסק.
למה גדנסק?
כי פולין התחילה לסקרן אותי בשנה האחרונה ואני טועמת ממנה בזהירות אבל עם צמא מאד גדול לעוד.
כי ההיסטוריה של גדנסק משכה אותי, כמו גם יופיה כעיר הנזה לשעבר.
כי יצרתי קשר עם לשכת התיירות של חבל פומרניה והם התהלבו מהרעיון והזמינו אותנו לביקור.
אז לפני שבועיים, יצאנו חמש בלוגריות למסע מרגש, מפעים, מלמד ומעצים לגדנסק המיוחדת, גילינו עיר נהדרת ומרתקת וכאן אני רוצה לספר לכם גם על מאחורי הקלעים של המסע ולתת טיפים קטנים למי שמתכנן לטוס לצפון פולין או מחפש יעד לקיץ ולחגים.
למה שלושה קולות?
כי שתיים מהבלוגריות שהצטרפו אלי למסע, זיוה רענן וינינה זלסלבסקי אפק, חברות בפורום ובעצם, כאן הכרתי אותן ועם השנים נהניו חברות וקולגות וגם הן יצטרפו לשרשור ויספרו על החוויות שלהן בטיול.
אז עד שהן תגענה אני מצרפת את הפוסטים שלנו על גדנסק (כנסו לפוסטים ותגלו מי הן שתי הבלוגריות הנוספות שחברו אלינו).
גדנסק עיר של חופש – הפוסט שלי
יום טיול מחוץ לגדנסק – הפוסט של זיוה
שייט בקייק פולני – הפוסט של ינינה
-
איזה כיף! מאד רוצה להגיע ובהחלט חיפשתי חומר, והנה הגעת (עם ארבע בלוגריות נוספות
). בינתיים קראתי רק אותך ונהנתי מאד, תודה
-
קייק פולני. חחח. זה גדול.
וכמה מילים ברצינות גם ממני
השנים שבהן ביליתי פה היו מאוד משמעותיות, וכאן הבנתי שהצורך שלי לחקור את המסעות המשפחתיים ולהמשיך לדבר עליהם ועל עולם הטיולים לאורך כל השנה, זה תחביב בעל ערך שראוי לתת לו מקום ולפתח אותו.
כשנולד הבלוג האישי נוכחתי שהוא גוזל ממני זמן רב, ובאותו זמן התחלתי להרגיש קצת עייפות החומר מהבילוי הממושך כאן (אני חושבת שביליתי כאן כעשר שנים באופן כמעט יום יומי). הכתיבה מאפשרת לי ללמוד, לקרוא ולהתפתח גם בביטוי העצמי שלי וגם בלמידה על הנושאים העולים בטיולים. זה ממש אוניברסיטה. זה הפך למשהו מאוד משמעותי בחיים שלי וחיזק את הקשרים עם ידידות ותיקות שהכרתי כאן אבל גם יצר ריחוק מההוויה של הפורום וממי שמבלה כאן היום.
אני עדיין מתגעגעת ולפעמים קופצת לפה. יש לי הרבה סנטימנטים למקום הזה. בשנים האחרונות התחלתי לצאת להרבה טיולים לבד או בהרכבים שונים אבל לא משפחתיים קלאסיים (גם זה עוד קורה אבל לעתים רחוקות). ככה זה כשגדלים, מתבגרים (שלא לומר מזדקנים, למרות שהאמת ראויה להיאמר שזה מה שקורה).
ועכשיו היציאה הזאת לגדנסק עם מיכל היתה ממש פסגה. ראשית, הכרתי את מיכל כאן בפורום, אני חושבת שאני אפילו “קלטתי” אותה כאן, אבל אף פעם לא טיילנו ביחד. שנית, זו היתה חוויה מרתקת, ואני הייתי בשנה האחרונה בבוואריה, בבייג’ין, ביפן ובפורטוגל. ההיסטוריה המורכבת של פולין, הצבעוניות של גדאנסק והחוויה החברתית אבל גם האנושית – כל אלה היו משהו מיוחד.
ופומרניה (המחוז של גדנסק) – לפי דעתי בהחלט יעד לטיולי משפחות. הפוסטים של כולנו מייצרים איזו תמונה. תקראו ותיהנו.
באהבה,
זיוה
-
תודה רבה צפנת, ממליצה לך לקרוא את כולן, תקבלי תמונה רחבה על גדנסק והאיזור.
זיוה, אכן הכרנו פה, אבל מאז זרמו הרבה מים במולטובה וגם בוויסלה...הפכנו לחברות, שותפות לקהילה, לקבוצה וזה היה הכי הגיוני שניסע גם יחד לטיול כזה. אז הסיפור הזה הוא גם שלך.
-
פרטים טכנים, גילוי נאות ומידע חיוני בטרם נתחיל:
גילוי נאות: היינו אורחות של לשכת התיירות של חבל פומרניה ושל חברת התעופה ריינאייר. במשך כמעט שנה בניתי ביחד עם אנה וקריסטינה את הנסיעה וזה בפני עצמו שווה סיפור.
הנסיעה הייתה נהדרת – בעיקר שסוג כזה של טיול הוא לא כמו נסיעת עיתונאים בה לוקחים אותך כדי לסמן V וליחצן יעד, אלא כאן היה דגש על מקומות מיוחדים ועל להביא את הקול האישי שלנו שישתלב עם הקול האישי של גדנסק.
מעבר להיבט הכלכלי, יש יתרון גדול להיות אורח כזה, כי אתה זוכה להדרכה צמודה ומגיע למקומות לא מוכרים, כמו גם קושר קשרים אישיים עם המדריכים, שמובילים לשיחות עומק על שלל נושאים, כולל יחסי ישראל-פולין.
לכל אחת מהבלוגריות נתפרה תוכנית אישית על פי תחומי הנעיין שלה וגם היה יום בו הסתובבנו יחד.
כאמור טסנו עם ריינאייר – הטיסות של רינאייר לגדנסק יוצאות בשני ושישי. ארבע וחצי שעות טיסה. השדה נמצא כעשרים דקות נסיעה מגדנסק. יש רכבת מהירה שמחברת בין השדה לעיר. אנחנו נסענו עם הסעה.
לינה – ישנו במלון Hotel Gdansk – מלון בוטיק 5 כוכבים (שעולה 100 יורו ללילה...), המלון המקסים עם הישרות האדיב וארחת הבוקר הנפלאה, נמצא במרינה של גדנסק שלטעמי זה אזור מצויין להתמקם בו.
אם נוסעים לסופ”ש אז לא צריכים רכב, אפשר להיות יומיים בגדנסק וביום נוסף לקחת רכבת לסופוט או חשמלית לאחת השכונות המיוחדות של גדנסק (פירוט בהמשך). אם נוסעים לשבוע או כחלק מטיול משפחתי מומלץ לשכור בהמשך רכב ולצאת אל האזורים היפים סביב גדנסק (פירוט בהמשך).
-
איזה כיף לדעת שהחברות שלי מטיילות יחד!
גדאנסק נראית לי מכאן ממש כמו אמסטרדאם. האומנם? עדיין לא קראתי את הבלוגים שצורפו, מתארת לעצמי שיש שם התייחסות לכך וסיבה מסויימת.
זיוה- אני כל כך מתחברת לרגשות שהעלית כאן לגבי הקשר המיוחד לפורום.
החיים לקחו אותנו למעגלים שונים, אבל כאן למדתי להרכיב טיולים, כאן למדתי לחשוב טיולים, כאן למדתי על יעדים שונים, זה בהחלט המקום שכשקצת אתפנה מעומס השגרה- אשמח להיות כאן יותר. הצצתי קצת, ואני רואה שיש כאן המון סיפורים שווים על יעדים קסומים. יש מה לקרוא, יש ממי להחכים וללמוד!
המקום הזה ממש בית עבורי. בית נוסטלגי, כזה שיש לו פינה חמה וכזה שבו היכרתי את החברות הטובות שלי.
מיקוש- אמרתי כבר ואני חוזרת על כך, איזה כיף שהתחביב שלך הפך למקצוע!
וכבר בדקתי טיסות לגדאנסק לחגים…
תודות לכן,
אורנה
-
נפלא! מעניין לקרוא ותודה על השיתוף.
-
אמנם פולין לא במגירת היעדים שלי, אבל תמיד נהנית לקרוא אותך, התמונות יפות כתמיד, ואיזה כיף לנסוע יחד סביב תחומי עניין.
-
תודה רבה אורנהלה, יש לך כבר נסיון טוב בעיר פולנית, אז מניחה שמאד תאהבי את גדנסק. קלטת טוב ואכן גדנסק דומה לאמסטרדם, כתבנו על זה בפוסט, אבל נדבר על זה גם כאן.
תודה רבה ריקי
תודה רבה אוליב, אולי הסיפור על גדנסק יפשיר את היחס לפולין.
-
בוקר טוב
נכנסתי לברך את מיקוש זיוה וינינה על המיזם היפה , כברת הדרך שעשיתן והתוצאות.
עוד לא קראתי הכל...( לאט לאט) אבל נראה שהיה סופש מוצלח מאד וגדנסק מסתמנת כיעד מעניין ואסתטי. כזה שאשמח לצאת אליו.
אגב גם ורוצלב - ברסלאו בפרק הגרמני שלה, היתה חלק מערי הנזה, והריינק ( כיכר העיר ) מזכירה מאד את הארכיטקטורה שאתן מביאות מגדנסק. גם שם יש השפעה הולנדית ( בטח ראית אורנה).
ברוכות השבות
איריס
-
תודה רבה איריס,
איזה מקסימה את שבאת לברך אותנו על המיזם.
לא ידעתי שוורצלב הייתה גם עיר הנזה, אז ממש תודה על המידע.
בגדנסק, אגב, אין כיכר מרכזית כמו שיש בערים אחרות באירופה, רחוב השוק הארוך כל כך רחב שחלקים ממנו נראים כמו כיכר.
-
איזה כייף של טיול.
תמיד נחמד לשמוע על היכרויות וירטואליות שהופכות לחברויות ב”חיים האמיתיים”.
תודה על השיתוף
-
המסע שלנו מתחיל ביום שישי. טיסת ריינאייר יוצאת בצהרים מטרמינל 1 ויש לנו שפע של זמן להגיע לשדה.
בתכנון המקורי היינו אמורות להגיע ברכבת, אבל יום קודם גילינו שיש עבודות על המילה ואין רכבת לנתבג.
אז זיוה הגיעה אלי ברכבה ונסענו ברכב שלי לשדה. עוד גילינו שאי אפשר לחנות בטרמינל 1 ונאלצנו לחנות בטרמינל 3 ולקחת שאטאל.
בשדה נפגשנו עם ינינה והכרנו את שתי השותפות הנוספות לטיול: רחלי קרוט, בלוגרית של אוכל ושנטי גדרון, בלוגרית אופנה.
טיסת ריינאייר לגדנסק הייתה צפופה, עם תינוקת צורחת ודיילים שממש מתחננים שיקנו מהם משהו.
הגענו בערך בשש לגדנסק ומסתבר שנפלנו על היום הכי גשום בשנה. שעה לפני שהגענו עוד ירדנו מטחי גשם בגדנסק והעיר הייתה מוצפת לגמרי. אבל איך שנחתנו הגשם פסק….הכל בזכות ינינה שהביאה את השמש לגדנסק.
בשדה חיכה לנו מיכהו, המדריך הראשי שלנו לארבעת הימים הקרובים. מיהרנו למלון, כדי להתארגן לקראת ארוחת הערב.
בחצי שעה שלפני ארוחת הערב, עשינו סיור קצרצר במרינה של גדנסק (שם שוכן המלון), מזג האוויר היה אנגלי להפליא, כך גם המבנים מלבנים אדומות. נשמתי את האוויר הצח בהתלהבות “יש לי הרגשה טובה מהמקום הזה” אמרתי לינינה.
-
תודה רבה חן
– הרווחתי בפורום הזה שותפות נהדרות למסע ולעוד כמה דברים.אני חוזרת לסיפור – את ארוחת הערב אנחנו אוכלות בצוותא עם המארחים שלנו במסעדה במלון.
מסעדה אופנתית ומומלצת בשם ‘Brovarnia', המגישה שילוב בין אוכל פולני מסורתי ומודרני. כולנו עטות על ההרינג, בסוף הטיול כבר לא נוכל להסתכל על הרינג, אבל בשלב הזה ההרינג עדיין קורץ לנו...
איזה כייף זה מסעדה במלון ולא צריך לחזור ברגל...ולמרות זאת ינינה ואני יוצאות לסיבוב נוסף במרינה.
זהו, תם יומנו הראשון והקצר בגדנסק, מחר לכולנו יש יום עמוס מאד.
-
סיפור בשלושה קולות -הקול של ינינה - איך הגעתי לפולין?שלום חברים,
אני מצטרפת כאן לסיפור לאחר ההקדמה של מיקה ודברי הפתיחה של זיוה.
איך הגעתי לפולין?
כבר שנתיים וחצי אני מטיילת טיפין טיפין בהרכבים משפחתיים שונים בפולין.
הנסיעה הראשונה היתה לפני כשנתיים וחצי, בזכות ביתי הבכורה.
על המסע הזה כתבתי כאן בפורום שרשור נרחב.
לפולין בעצם מעולם לא חשבתי לנסוע. בעיני רוחי היא הייתה ארץ אפורה, עניה, שעל אדמתה התחולל הנורא מכל. מי בכלל רוצה לנסוע למקום כזה?
אבל ביתי רצתה לנסוע למסע פולין עם כתתה, ואני לא יכולתי לשלוח אותה למסע אל מחנות המוות, בלי שלפחות אראה משהו מזה בעצמי.
הענינים הסתדרו כך שפגשתי אותה מיד בתום המסע הבית ספרי, ואז יצאנו למסע משל עצמנו. המסע לא היה מתוכנן , אלא פועל יוצא של החוויות שלה בטיול, השאלות שחזרה משם , ופתק אחד שהבטיח סיורים חינמיים בנושאים שונים.
הסיור היהודי שאליו נקלענו, היה כל כך מרתק, פוקח עיניים, ומציג נקודות מזויות שונות, שהיינו חייבות לשמוע עוד.
את השרשור הזה אפשר בוודאי למצוא כאן בפורום או לקפוץ רגע לסדרת פוסטים בבלוג שלי : “בעקבות מסע פולין”
לאחר הביקור שלנו בוורשה וההבנה שאפשר לשלב גם הנאה וגם זכרון היסטורי, ובעיקר לימוד והתבוננות בשינויים שמתחוללים והתחוללו במדינה, החלטנו לחזור כמשפחה. אז ביקרנו בהרכבים שונים בקרקוב, וורוצלב, , זקופנה והרי הטטרה, ופוזנן. כל ביקור כזה גילה פנים נוספות ומרתקות בארץ הזאת.
פגשתי אנשים מענינים שהסכימו לחלוק עימי את סיפורם, כך למשל יאן שנולד וגדל בוורוצלב ונאות לשוחח איתי על החיים בפולין מנקודת מבט של בחור צעיר המגלה בגיל 12 שיש לו שורשים יהודים.
למה גדנסק?
גדנסק היא סוג של סגירת מעגל בשבילי.
בגדנסק נורו היריות הראשונות של מלחמת העולם השניה – והיא אז דנציג.
בגדנסק החלו מהומות פועלי המספנות, שהביאו בסופו של דבר להתמוטטות המשטר הקומוניסטי.
מלחמת העולם השניה, והקומוניזם שזורים כחוט השני בהיסטוריה של משפחתי המורחבת. פולין היא מקום טוב, לנסות להבין חלקים מהסיפור המשפחתי.
-
בערימת הפרוספקטים שקיבלתי בעת תערוכת התיירות שהתקיימה השנה בגני התערוכה בתל אביב, היו תמונו יפות של בתים צבעוניים, תעלות מים, מנות דגים מסוגננות, ופארקים פורחים.
גדנסק האביבית לא הכזיבה.
מצרפת כמה תמונות להנאתכם
-
מיקה זיוה וינינה - גדנסק נשמעת מסקרנת והתמונות מרשימות. כמה ימים כדאי להקצות לגדנסק עצמה?
ינינה - כיף לפגוש אותך פה.
עוקבת מדי פעם אחרי מסעותייך בעולם דרך הפייסבוק.
ליאת
-
מקסים שהחלום קרם עור וגידים...
כמו בקבוצה...גם פה, נהנית לקרוא על מעלליכן
גדנסק נראית נפלא דרך התמונות שצירפתן...מחכה להמשך, בסקרנות.
-
תודה רבה לאורנה (שמחתי שהזדהית. כתבתי מהלב), לאיריס (ותודה על התוספות), לליאת, לסיון, לחן, לאוליב ולריקי.
אני מוצאת שבכל טיול יש ריגוש אחר, אם זה ההרכב החברתי, אם זה היעד החדש או החזרה אל היעד שהתגעגעתי אליו. כאן היה שילוב של האלמנט החברתי והחידוש. בניגוד לינינה ולמיכל בשבילי זו היתה פעם ראשונה בפולין. תמיד ידעתי שארצה פעם להכיר את פולין דווקא בגלל ההיסטוריה המורכבת, ולהכיר את פניה השונות ואיכשהו לא מצאתי את ההזדמנות המתאימה וגם לא שותפים בעלי עניין.
ובאמת גדנסק התגלתה כאיזשהי נקודת מפתח להבנה של הרבה דברים. לא הייתי משערת בחלומותי שהיt היתה כה חשובה, הן בעבר והן בהיסטוריה המודרנית. דווקא היום היא עיר שחיה את חייה ואינה עוד מרכז לכלום, וכנראה שטוב שכך כי אנחנו הרגשנו שם הרבה אופטימיות שבאופן אישי די התקנאתי בה. להיות מחוץ למרכז העניינים זו כנראה ברכה.
מקווה לספר עוד מחר כי אני מאוד עייפה עכשיו
-
גם אני הצטרפתי
אחרי ההצלחה עם קרקוב בהחלט שמחה לשמוע בפירוט על גדנסק.
ולמצוא פה גם את ינינה וגם את זיוה.. בכלל מושלם!
תודה לשלושתכן!
שאלה פרקטית לגבי העיתוי: אני מבינה שה"עונה החמה" באיזור היא קיץ פלוס מינוס?
