המסע לגדנסק היפה - סיפור בשלושה קולות
-
הקול של ינינה: קצת תגובותאני שמחה שגדנסק מעוררת כאן עניין, כי היא יעד מוצלח ביותר .
אז תחילה מענה לשאלות :
לpninit1234 – אם מדובר בחופשה שכוללת את גדנסק ואת הסביבה שלה של הים והאגמים האביב והקיץ הוא בהחלט העונה. זה איזור מעולה לטיול משפחתי המשלב בין עיר ואיזורים כפריים.
אנחנו היינו בתחילת מאי , וכבר היו ימים חמים מאוד. אז בקיץ יהיה חם עוד יותר. אני ממליצה לודא שיש מזגן בדירה או בחדר במלון.
באופן אישי את מעדיפה את אירופה קריקה – סתו וחורף.
לliatkorman – ליאת, כיף להפגש גם פה. אני חושבת שכדאי להקדיש לגדנסק עצמה (לא כולל סופוט וגדיניה ושאר טיולי יום ) 3-4 ימים.
סיון – שמחה שהצטרפת. אנחנו מתחייבות לא לשעמם פה. שמרנו כמה “גודיז” רק לחברי הפורום
ChenRaz – חן, זה כיף לפגוש את האדם מאחורי הדמות הוירטואלית. בהתחשב בעובדה שאנחנו כאן חולקים אהבה לטיולים, כשנפגשים מיד יש על מה לדבר , ואיזה תחושה שמי שאני מדברת איתי מבין לליבי.
איריס- טוב שהזכרת את וורוצלב. יש באמת לא מעט דברים מקבילים מבחינת ההיסטוריה של שתי הערים האלה, גם ההיסטוריה הכללית וגם ההיסטוריה היהודית. אבל יש גם הבדלים באיך שהאנשים מתיחסים לעיר שלהם ולשורשיהם. העובדה שמהלך היציאה מקומוניזם לחופש החל בעיני רבים כאן בגדנסק בהחלט גורם לאנשים פה לגאוות יחידה.
אוליב – אמרת שפולין היא לא במגרת החלומות . האם גדנסק היא פולין? או שאולי היא העיר החופשית דנציג? במשך מרבית ימיה של גדנסק תושביה דברו גרמנית. אפילו המילה הפולנית לענבר , הזהב של העיר , מקורו במילה גרמנית (והמילה הסלאבית כבר מזמן נשתכחה ). זה מה שמרתק אותי לאיזור הזה, של השפעות הדדיות של תרבות. זה גם מקום טוב להתחיל ללמןד על מלחמת העולם השניה והתהליכים שהיא התניע . תהליכים שנמשכים עד היום. לדעתי אנחנו עוד באפטר שוק
ריקי, אורנה – טוב שאתן פה. כאן בפורום העזתי בכלל להתחיל לכתוב משהו על הטיול שלי. את סיכום הטיול הראשון שלי שכלל גם חוויות, העליתי פה. ותוך כדי שאלות ותשובות למדתי לא מעט על עצמי.
גם היום עם כל מדיות השיתןף למיניהן , עדיין לפורום הישן והטוב יש הרבה יתרונות.
התגעגעתי, אז באתי.
-
ינינה, איזה יופי ההבהרות שלך. את כל כך מסודרת.
לשאלת הכמה ימים – אני חושבת שזה אינדווידואלי (כרגיל). המרכז לא גדול ומי שמסתפק בשוטטות וטעימה מהנאות החיים שהעיר מציעה ימצה אותה ביום. השותפות שלנו לטיול, רחלי קרוט ושנטי גדרון חזרו עם הרבה המלצות על קניות בעיר, אז זה בוודאי לוקח עוד יום למי שאוהבת את הסצנה ואולי אפילו יותר כי יש קניונים בגדאנסק ובגדיניה הסמוכה.
מיכל תראה בטח בהמשך תמונות מרהיבות מביקור בשכונה שנמצאת במרחק ממרכז העיר. לא רוצה להקדים את המאוחר ולגנוב לה את הכיף, רק מזכירה כדי להמחיש שאת הביקור בגדנסק ניתן לכווץ וגם להרחיב.
יש בגדנסק הרבה מוזיאונים שבעיני שווה לבקר בהם. למי שנמנע ממוזיאונים אין לדעתי מה לחפש מעבר ליומיים בעיר. הטיול שלנו היה מעין תקציר, ואני ביקרתי רק במוזיאון האמבר (אבן הענבר) שהוא לכאורה שולי אבל מייצג את אחד הנרטיבים המרכזיים של העיר.
יש בעיר מוזיאונים היסטוריים שהפעם לא הספקתי לבקר בהם מחמת הזמן הקצר אבל למי שמתכנן נסיעה עצמאית אני חושבת שכדאי מאוד. אני כבר מתחילה לחשוב על ביקור עתידי בעיר ואז ברור לי שאהיה במוזיאון מלחמת העולם השנייה ובמוזיאון העיר החופשית. גם המוזיאון הימי נראה מעניין היות שגדנסק החזיקה כל השנים את המפתחות לים הבלטי. ינינה מציעה בבלוג שלה כמה מוזיאונים לביקור עם ילדים.
בקיצור, שאלת האורך תלויה באופי שלכם כמטיילים והיא נעה בין יום לארבעה ימים למי שיסודי.
-
אם לחזור בכל זאת ליומן הטיול, אנחנו עדיין ביום הראשון. אנחנו מגיעות עם המונית לעיר ואני מתרגשת כמו שאני מתרגשת תמיד במפגש חדש עם יעד שאני מגיעה אליו לראשונה. המונית מביאה אותנו לנמל העתיק לאורך נהר המולטווה. המדריך מספר לנו על האי גרנרי שהיו בו בעבר כ-400 מחסנים, וכל ספינה שהיתה צריכה לעבור בנמל נאלצה להתעכב באי או באחד הרציפים שעל הנהר למשך שלושה ימים ולשלם מס בהתאם. הוא מסביר ואני רואה הרס ובתים בבנייה ומנופים. המחסנים ההיסטוריים נהרסו במלחמת העולם השנייה (כמו כל העיר) ועדיין לא שוקמו.
אבל מהר מאוד אני רואה גם את הבתים המרשימים שבגדה ממול, את הספינות עם הטרנים הגבוהים, ומה שהכי מרשים הוא המנוף האדיר מימי הביניים. מכל זווית שאני מצלמת הוא נדחף לתמונה, והאמת היא שאני לא מנסה להיפטר ממנו כי הוא כל כך מיוחד וייחודי לגדאנסק. זהו המנוף הגדול ביותר שקיים מימי הביניים. ומול המבנה האייקוני הזה נמצא המלון שלנו, שהיה בעצמו מחסן של בנמל בעבר. כל הקקופוניה הזאת של התרנים, צבעי הספינות, המנוף העתיק, המנופים המודרניים, הנהר, הבתים ההדורים ממול – עושה לי טוב על הלב.
המרחק מכאן למרכז העיר קצרצר. בהחלט אפשר ללון גם במרכז אבל אני מאוד אהבתי את האווירה בנמל ושמחתי שלנו במלון הזה.
אגב, למרות אהבתי להרינג הפעם פחות התחברתי לצד הזה (סתם עניין של מצב רוח) אבל האספרגוס שהוגש כמעט עם כל דבר היה בשבילי ההילייט. מרק אספרגוס, דג עם אספרגוס, סלט בארוחת הבוקר עם אספרגוס, גבינה מלוחה ועגבניות חיות. הייתם מאמינים? הרבה ירקות חיים וטריים הוגשו שם בארוחת הבוקר, כמו שאנו הישראלים אוהבים.
-
תודה לכן בנות על הרשמים וההגיגים . התמונות ממש יפות !!!
איך כתבתי בפייס – המרענן הרשמי של הקיץ
-
איזה כיף פה ! אני קצת מקנאה שאין לי בלוג ולא הוזמנתי לגדנסק…
כל אחת מכן היא אוצר וביחד זה פי 3 ,
ואם כבר כולכן כאן יחד אז :
את האשכול של ינינה עם המסע לפולין עם הבת אני לא שוכחת , העלה הרבה מחשבות כשאני עצמי השתכנעתי להסיר את המחסום ולהגיע לפולין ,
בבלוג של מיכל אני מבקרת הרבה ותמיד מוצאת אוצרות , רעיונות וקישורים ,
כיף לקרוא אותך
לזיוה אני חייבת תודה על פסטיבל האורות בברלין ששלחת אותי אליו בביקורי הראשון בעיר ובכלל על תרומתך הרבה בפורום.
קראתי את הפוסטים וממשיכה לעקוב גם כאן
עדי
-
תודה רבה איריס ועדי על התגובות החמות. כיף לשמוע. נמשיך בקרוב.
-
ברור שאנחנו עדיין באפטר שוק.
סבתי היתה ניצולת שואה.
חמותי ניצולת שואה. גם אני וגם ילדי דור שלישי [מוזר, כן] אבל בעוד שסבתי שתקה [והחלה לדבר רק כשהייתי בת מצווה] חמותי ממש לא שותקת, וילדי גדלים עם כל מיני סיפורים כסיפור לילה טוב, ובכן, סיפורים שאם היו כתובים בספר אני הייתי נמנעת מלספר.
כתבתי כאן בעבר שהיה לי קשה להגיע להונגריה – נסעתי לכנס, וקצת טיילתי שם – בגלל ההיסטוריה המשפחתית.
אז פולין, כן, וגם גרמניה, כנראה מעבר ליכולות שלי כרגע.
[ויש לנו משפחה בגרמניה...לא נוסעים לשם].
קיבלתי הצעה לפוסט דוקטורט בגרמניה, הצעה מעולה, ובסופו של דבר סירבתי כי לא היה שום סיכוי להתגבר על האפטר שוק הזה [בהנתן ההרכב המשפחתי הנוכחי שלנו].
וכן, אני חובבת היסטוריה גדולה.
-
בוקר טוב
קראתי את הבלוגים ואקרא בהמשך ברצף את הפירוט היומי שהתחיל להתגלגל פה. ואהבתי מאוד.
תודה רבה על השיתוף
גדנסק מצטיירת פה בתמונות ובבלוגים כיפה מאוד וכנעימה ביותר לסופ”ש נחמד ותרבותי.
מודה שכף רגלי טרם דרכה בפולין למרות מוצאי הפולני. עכשיו בהחלט כבר יש על מה לדבר...
גאה בך מיקוש חברתי היקרה על היוזמה והארגון של המיזם המקסים הזה ושמחה מאוד בשבילך לראות עד כמה הוא היה מוצלח
אז שוב תודה לשלושתיכן על השיתוף
יום קל ושקט
לימור
-
בוקר טוב,
איזה כייף שהצטרפו עוד קוראות לסיפור וכמה קל וכייף לספר בשלושה קולות, (בעיקר ששניים מהם אינם אני...חחח).
ליאת, סיון, פנינית, עדי, – ממש כייף לראות אתכן פה.
אוליב ואיריס – כייף שאתן עדיין פה.
לימורי – זורקת לך אתגר – טיול סופ”ש זוגי לגדנסק לך ולמ’. ותודה על הפירגון
גדנסק – היום השני – היום המפוצל
ביום הזה כל אחת קיבלה מדריכ/ה פרטי/ת ויצאה ליום סיור שנתפר עבורה לפי תחומי העניין שלה.
המדריכה שלי הייתה אניה המקסימה. אישה בת שישים, אבל שנראית ומתנהלת כמו בת 40. מורה במקצועה, אישה מאד צנועה, חובבת טיולים, עם ענין מאד גדול בהיסטוריה, אמנות, אדריכלות וגם עם סקרנות גדולה לנושא של יהדות וישראל.
צינתי את גילה במכוון, כי אניה שייכת לדור הביניים. הדור שנולד בעיר אחרי המלחמה, אל תוך הקומוניזם. ובמקרה של גדנסק יש לזה משמעות כפולה ומכופלת.
לתחושתי, כדי ליהנות מביקור בגדנסק צריך ללמוד קצת היסטוריה.
בגדנסק, הכה שלווה כיום, התרחשו ארועים מאד משמעותיים שהשפיעו על פולין ובעצם על העולם כולו.
שיעור היסטוריה מקוצר
בשנת 1361 הצטרפה גדנסק לברית ערי ההנזה, בהמשך זכתה למעמד של עיר חופשית משגשגת ולאחר מכן הייתה עיר פולנית.
מסוף המאה השמונה עשרה ועד סוף מלחמת העולם הראשונה סופחה גדנסק לפרוסיה.
בין שתי מלחמות העולם, היא זכתה שוב למעמד של עיר חופשית ונקראה בשם הגרמני 'דנציג'.
כ־90% מתושבי "העיר החופשית" היו גרמנים במוצאם, ו־8% פולנים. על פי הסכם ורסאי הופרדה העיר מגרמניה, והושמה תחת חסותו של חבר הלאומים. לפולין נשמרו זכויות מיוחדות כלפי העיר: והיא ייצגה את העיר כלפי חוץ.
אלא שהגרמנים לא ויתרו עליה בקלות וב-1 בספטמבר 1939 ספינה גרמנית הפציצה את המחנה הצבאי הפולני ברציף וסטרפלאטה וכבשה את העיר. המיעוט הפולני בעיר ניסה להתנגד לסיפוח אך לבסוף כשל ונידון למאסר או למוות. וכך זכתה גדנסק לכבוד המפוקפק בתור העיר בה פרצה מלחמת העולם השנייה.
לאחר המלחמה, בוועידת פוטסדם, הוחלט על מסירתה של העיר לפולנים. תושביה הגרמנים של דנציג גורשו או ברחו ממנה ובמקומם הובאו, במסגרת חילופי אוכלוסין והזזת הגבולות מערבה, תושבים חדשים מאזורים שהיו בשעתו מזרח פולין.
40 שנה מאוחר יותר תפרוץ בה המהפכה שתשנה את פני מזרח אירופה. אבל אני מקדימה את המאוחר.
ההורים של אניה נשלחו לאחר המלחמה מלבוב (שסופחה לברית המועצות) כדי ליישב את איזור גדנסק. הם התייבו בגדיניה הסמוכה, שם נולדה אניה. אניה למעשה שייכת לדור הראשון שנולד בגדנסק לאחר המלחמה.
היום בו טיילתי עם אניה היה שזור בשיחות אישיות, פוליטיות, חברתיות ועוד, כל כך שמחה על ההזדמנות הזו.
-
מרתק! בהקשבה מלאה, מחכה להמשך
-
יום שני - הסיור העירוניתכנית הסיור שלי ושל אניה בחלקה הראשון הייתה דיי באנלית וגם חפפה בחלקה לתוכנית של זיוה ולדברים שנראה ביום למחרת. אז ביקשתי מאניה לשנות את החצי הראשון של היום ולמצוא לי גם בגדנסק העתיקה – דברים מיוחדים, קצת אלטרנטיבים, שקשורים לעיצוב או תרבות אורבנית.
אניה קפצה על המציאה ולקחה אותי לשוטט ברחובות הצדדים של העיר העתיקה.
אגב, אני אומרת עיר עתיקה, אבל השם הנכון הוא main city. גדנסק כולה נהרסה במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הוחלט לשחזר את הmain city שזה החלק של העיר שנבנה בתקופת תור הזהב בה העיר הייתה עשירה כל כך עד שהיו מוסיפים לבירה זהב....
אז שוטטנו לאורך הנהר, עלינו לכמה תצפיות נוף, עברנו ברחוב מאריקה היפהפה ופגשנו פסלי אבן בדמותם של יצורים מיתולוגים, ש"מתגוררים" על המעקות המובילות לבתי המגורים ומשמשים כמרזבים.
-
לאחר מכן, אני לקחתי את אניה לשני בתי קפה מדליקים, שמצאתי בחיפוש שעשיתי מראש. בתי קפה שמעוצבים בסגנן רטרו – Café Joseph K.- בעיצוב אקלקטי מטורף, מלא בחפצים ישנים ומכשירי חשמל מתחילת המאה
וKawiarnia Retro שעושה הומאז’ לשנות העשרים, אבל בסגנון יותר קלאסי.
שניהם נמצאים בתחילת רחוב Piwna. שהוא כשלעצמו רחוב מאד נחמד ואם וינטג’ עושה לכם את זה, אז יש בו גם מוזיאון לצעצועים עתיקים.
אניה התלהבה ואמרה שכעת היא תצרף את שני בתי הקפה הללו לתכנית הסיורים שלה. בקיצור, אני את שלי עשיתי.
-
איזה מזל שגיליתי את השרשור שלכן, מה, אתן לא יכולות להגיד מילה???
אז, קראתי את הפוסטים המעניינים שלכן, אבל יש משהו שובה לב בכתיבה כאן ושמחה שחזרתן לזה. מעורר מחשבה.
התמונות שלכן יפייפיות, לא נורא שכבר אמרתי ואומר שוב.
מעניין אותי פרט שולי לגמרי – מתי התחילו לשחזר את מרכז העיר? בזמן הקומוניזם או אחרי החיבור לאיחוד האירופי?
תמשיכו תמשיכו…
רבקה
-
מה לא אמרנו לכן שאנחנו מתחילות לכתוב? ממש מחדל, אני אקים ועדת חקירה מי אחראית לזה (כנראה שאני)….
לגבי מרכז העיר – אחרי המלחמה, בשנות החמישים, היו דיונים מה לעשות עם ההריסות – היו שחשבו שיש לבנות מבנים חדשים (כמו אלו שנבנו על הריסות העיר העתיקה ומחוץ למרכז, כלומר מבנים קומוניסיטים מכוערים ושיכונים), היו שחשבו להשאיר את ההריסות כזכרון למה שקרה והיו שחשבו לשפץ בדיוק כפי שהיה.
מזל שהתוכנית השלישית היא זו שיצאה לפועל.
אבל – זה תהליך שלוקח הרבה מאד זמן ועדיין לא הכל גמור וגדנסק ממשיכה להשתפץ ולהתפתח. גם במתחם של העיר המרכזית ובעיקר באיזור של המרינה.
מצרפת תמונה שממחישה את תנופת הבנייה.
-
החלק השני של היום היה המרתק ביותר – סיור בשכונת Zaspa
השכונה נבנתה במודל השיכוני שמוכר לנו כל כך טוב מישראל. לרגע היה אפשר לחשוב שהגענו לחולון. מקבץ של מבנים זהים זה לזה, בלי ייחוד או זהות, מנוגד לחלוטין לאינדיבידואליזם של הבתים בעיר העתיקה. רק שבמקרה של שכונת Zaspa היה ייחוד אחד קטן. הוחלט שבכל מבנה יהיה גם סטודיו אחד של אמן, מה שהפך את השכונה לכר פורה לרעיונות אמנותיים.
מאז נפילת הקומוניזם חלה התעוררות גדולה באמנות הרחוב במדינה. וכך הוחלט לצייר ציורי קיר ענקיים על קירות מבני השכונה. זה התחיל בכמה ציורי קיר אייקונים והתרחב לכדי למעלה מ60 ציורי קיר ענקים, 19 ציורים בפורמט קטן יותר בכניסות לבתים, בית ספר לאמנות ציורי רחוב ופסטיבל ציורי רחוב בינלאומי.
בשלב הזה יש סיורים מאורגנים בשכונה, אבל רק בפולנית. בעקבות ההתלהבות שלי מהסיור, חושבים בלשכת התיירות לבנות סיור באנגלית. אז אם אתם מעוניינים לסייר בשכונה עם הדרכה (מומלץ) תבדקו ישירות מולי או בבלוג אם הסיור כבר קיים.
ניתן להגיע לשכונה בטראם ממרכז גדנסק. פרטי הגעה מדוייקים אצלי בפוסט.
-
-
-
הגיע זמן ארוחת צהרים ואותה אנחנו עושות בעיר גדיניה.
גדיניה היא העיר השלישית בטרימיאסטו ומבחינתי היא האכזבה של הסיור.
היא משווקת כעיר לבנה של מבני באוהאוס ואכן הסיפור של גדיניה מרתק. היא נבנתה לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר הפולנים רצו עיר נמל נוספת, כי למרות שגדנסק הייתה עיר חופשית, בפועל היא הייתה גרמנית.
הוחלט על בנייה של עיר נמל “חדשה מהניילונים”, עם תפיסות אדריכליות חדשניות שהושפעו מהמודרניזם ששלט אז בעולם – באוהאוס, לה קורובוזיה וכד.
מזכיר לכם עיר כלשהי?
ואכן, גדיניה היא אחותה התאומה האובדת של תל אביב.
אניה לקחה אותי לסיור בגדיניה, כולה התלהבות על הקונספט הייחודי...והופתעה לגלות שאני כבר מכירה אותו “מהבית”. העניין שתל אביב הרבה יותר יפה ותוססת….ולמרבה ההפתעה דווקא בתל אביב השתמרו יותר בתים מודרניסטים מאשר בגדיניה.
-
מה בכ”ז יש בגדיניה?
פסטיבל מוזיקת רוק מאד מפורסם שמושך אליו אמנים מפורסמים מכל העולם.
אקווריום שנחשב לטוב מסוגו
חופי ים פחות עמוסים מאשר בגדנסק וסופוט
טיילת יפה שמשלבת בין ים להרים
מסעדות טובות (כך אומרים. המסעדה בה אכלנו באמת הייתה טובה).
קניון ענק למי שמחפש שופינג
מוזיאון הגירה שנמצאליד הנמל ומספר את סיפורם של המהגרים מפולין ואל פולין
אם מגיעים לזמן ארוך לאיזור של גדנסק, אז אפשר לשלב יום ביקור בה. אבל לא אם מגיעים רק לסופ”ש. כל הפרטים באתר של גדיניה.
-
אחרי שביקרנו בתל אביב בגדיניה, גם אניה וגם אני היינו זקוקות לזריקת קפאין ואניה לקחה אותי למתחם חדש וטרנדי בפרברי גדנסק - garnizon kultury.
מדובר בשטח עצום בו שכן הצבא הפולני במבנים עתיקים, הצבא פינה את המבנים, הם שופצו ובמקומם נפתחו מסעדות, בתי קפה, חנויות עיצוב ובוטיק מיוחדות.
(קצת מזכיר את הסיפור של שרונה בתל אביב...הרבה קווי דימיון לת”א מצאתי בטיול הזה
)אנחנו ישבנו במבנה משופץ שמשמש גם כחנות ספרים מדהימה, גם כבית קפה (עם עוגות גבינה שוות) וגם כחנות למוצרים בעיצוב פולני.
לאחר הקפה אניה החזירה אותי למלון שלנו. נפרדתי ממנה בחיבוק והבאתי לה תשורה מהארץ, אניה ממש ממש התרגשה מהמחווה ואלו בדיוק הרגעים הקטנים שעשו לי את המסע הזה למיוחד.
הלכתי להתארגן לארוחת הערב החגיגית ובעיקר לשמוע איך עבר על חברותי למסע היום. אז מחכה לזיוה וינינה שיספרו על היום שלהן. ועד אז לילה טוב.
