המסע לגדנסק היפה - סיפור בשלושה קולות
-
בוקר טוב,
תמי ונילי, כייף לקום בבוקר ולגלות את התגובות שלכן.
תמי – אני מאד שמחה שאת כאן
. גם אני הרגשתי בשנה האחרונה (מאז שהסכמתי “לנסות” את פולין) שיש קצוות באופי הביקור בפולין – או שנוסעים אליה לטיול שורשים/שואה או שנוסעים לערוך קניות בזול.בנסיעה שלי לורשה רק טבלתי אצבע במים הפולנים, אבל בסיור בקרקוב כבר ראיתי שיש בפולין הרבה מעבר לרק שואה או רק קניות ושאפשר לבנות נסיעה המשלבת בין מספר תמות.
הסיור לגדנסק כבר עלה מדרגה, כי גם מבחינה היסטורית עסקנו בתקופות אחרות ולא רק בהיבט של מלחמת העולם השנייה. ו”כחובבת קומוניזם” הביקור הזה היה מאד מרתק עבורי.
צריך לזכור כי פולין היא מדינה ענקית ואינה מיקשה אחת. לא מבחינה היסטורית (הייתה מחולקת מאות שנים בין פרוסיה, רוסיה ואוסטרו הונגריה מה שהשפיע על התרבות והדמוגרפיה שלה) ולא מבחינת יחס ליהודים, אבל זה דבר שמגלים רק אחרי מספר נסיעות (וינינה היא המומחית כאן).
נילי – כל כך משמח שהצטרפת לסיור
. ראשית גרמת לי להסמיק ואני שמחה שסקוטלנד הנפלאה שלך הייתה גם בזכותי.אני מאד מסכימה עם האבחנה שלך בין אופי הסיפור בבלוג לבין זה שבפורום ואכן מבחינתי כאן אני יכולה לספר בשלבים או מבחינה כרונולוגית מה שלעיתים פחות מתאים לי בבלוג.
ולכבודכן מצרפת שיר:
-
בנות יקרות
תודה על השיתוף בטיולכן.
אנחנו גילינו את פולין ה”אחרת” במסגרת זוגית ומאז הספקנו להיות בורשה, קרקוב ולאחרונה בוורצלאב שאהבנו מאוד
רבים מרימים גבה כאשר אחנו מספרים שמתעתדים להגיע לפולין בשל ההסטוריה וכפי שנידון פה בהרחבה בשרשור
אני שמחה לגלות שגם גדנסק נראית יפה ומעניינת והכנסתי אותה לרשימת היעדים
תודה על השיתוף
נעמה
-
שלום שלום,
נוספו כאן באשכול תמונות יפות ופרטים מעניינים לא מעטים על המסע שלכן. מודה ומתוודה ששוכנעתי מכן שישנם מקומות יפים יותר ורבים שרציתי להגיע אליהם טרם האשכול הזה, כך שפולין על מטעניה הרבים לא מטפסת אצלי למקום טוב יותר ברשימת החלומות (הטובים).
רציתי להודות לזיווה על שהזכירה לי את הספר הנפלא ׳בנדיט׳ של איתמר אורלב, אותו הוספתי מיד לאשכול הסמוך של שמוליק.
שיהיה רק טוב,
אורנה
-
אוליב ואורנה, תודה על כך שלמרות הקושי עם פולין אתן ממשיכות לעקוב.
נעמה, אני מאד מזדהה עם הסקרנות ההיסטורית שיש גם לכם כלפי פולין וגם בסביבתי הקרובה (הורים,אחים) מרימים גבה על הבחירות הללו. מניחה שמתישהו אגיע גם לוורצלב.
-
היום המשותף שלנו
בוקר טוב, ינינה תחזור לספר את קורותיה ביום הטיול שלה במהלך שבוע הבא ועד אז אני קצת מדלגת בזמן ועוברת ליום המשותף שלנו, בו סיירנו חמישתנו יחדיו.התחלנו בסיור בעיר המרכזית של גדנסק. מיכהו המדריך שלנו הגיע מצוייד בתיק עור ובו מפות היסטורית, לכל שאלה שלנו הייתה לו מפה בשלוף.
בתחילת הסיור היינו מרותקות להסברים ההיסטוריים שלו ואף שאלנו אותו שאלות רבות, בעיקר על התקופה בה גדנסק הייתה דנציג העיר החופשית ועל התקופה שלאחר מלחמת העולם הנשייה, בה יושבו בעיר פולנים שהועברו ממזרח פולין (כיום אוקראינה ובלרוס) במסגרת חילוף אוכלוסין.
במדרחוב הראשי של העיר ישנו מוזיאון שמוקדש לתקופה זו. אנחנו לא הספקנו לבקר בו כי היה סגור. אבל הוא נראה לי מומלץ.
-
הבעייה שכנראה, בלי משים, לחצנו למיכהו על מנגנון כלשהו והוא עבר למצב “חופר” ומאז אותו רגע לא היה לנו ‘רגע שקט’...היה לו מה לומר ולספר על כל דבר..כולל מפות היסטוריות שיתמכו במידע...בנקודה מסויימת זה כבר היה מתיש.
שתי הבלוגריות הצעירות, רחלי ושנטי פרשו בשלב מאד מוקדם, אנחנו המשכנו עם מיכהו, אבל פה ושם חמקנו כדי לצלם וגם כדי לזכות בקצת שקט מהחפירה.
אני למשל הוקסמתי מהגרוייגלים – פסלי האבן המשמשים כמרזבים שגיליתי גם במרחוב הראשי, בכל פעם שהייתי זקוקה לקצת מנוחה, הלכתי לצלם גרוייגל….
-
לרגע קט אף חשבתי לפרוש מהקבוצה ולחמוק לאחת מהסימטאות שכל כך קרצו לי….מעניין מה יש שם בסוף הסמטה? לאן היא מובילה?
-
האם הייתן ממליצות על העיר גם לביקור עם ילדים? או מתאימה יותר לביקור מבוגרים?
נעמה
-
היי נעמה,
אנחנו בהחלט ממליצות על גדנסק כבסיס לטיול משפחתי.
אפשר לבלות 3-4ימים בגדנסק ובסופוט הצמודה אליה. כאשר כל עיר נותנת מענה אחר. גדנסק היא עיר קלאסית עם מוזיאונים שמתאימים גם לילדים ואילו סופוט היא עיר קייט, עם שלל פארקים וחופים ובתווך יש אטרקציות בין גדנסק לסופוט.
לאחר מכן אפשר לשכור רכב ולבלות שבוע באגמים הקשובים או באגמים המזורים (קצת יותר רחוק).
מצרפת את הפוסט שלי על גדנסק עם ילדים.
ואת הפוסט של ינינה באותו נושא.
-
הנקודה הבאה אחרי הסיור בעיר המרכזית היא אחת מציוני הדרך החשובים בגדנסק ולמעשה בכל פולין – מרכז סולדיריות, המספר את סיפורה של תנועת סולידריות שהביאה להתמוטטות המשטר הקומוניסטי בפולין.
אני אשאיר לינינה לספר בהרחבה על המרכז ועל התנועה, רק אומר שהוא השאיר עלי רושם רציני, בעיקר שאני מספיק גדולה כדי לחוות את הארועים בזמן התרחשותם וכבר אז להתפעל מפועלו של האיש המשופם.
ארוחת צהרים סבירה אכלנו במבלת בירה חדשה סמוך לתחנת הרכבת, סיור מיותר במבשלה עצמה ומיהרנו לעיירת הקייט סופוט.
-
היעד הבא שלנו היא עיירת הקייט סופוט. כאן חל פספוס לטעמי. הוקצב לנו זמן דיי קצר לשוטט בה לבד עד ארוחת הערב.
אז מצד אחד היה מאד נחמד לשוטט סוף סוף לבד, מצד שני הזמן היה קצר ומצד שלישי הרגשתי שחסר לי קצת ידע על העיר.
מכיוון שההתרשמות שלי מהעיר היא חלקית, לא ארחיב כעת עליה. כנראה אשוב אליה בסוף החודש ואז אוכל לפרט ולהמליץ במידה ואתלהב.
בכל מקרה, חלקנו הלכו למזח הארוך ולחוף הים שם פגשו הפתעות...(וזיוה תדגים בסיפור ובתמונות)
אני הלכתי לצלם צבעונים בפארק היפהפה:
-
ואח”כ מצאתי בתים מאד מעניינים, מתחילת המאה, שרואים שידעו בעבר ימים יותר טובים….כולי סקרנות לגלות מה הסיפור של סופוט….עיר שמזכירה קצת ערי חוף אנגליות, שגם הן ירדו מגדולתן, יש בה משהו דקדנטי מצד אחד ומצד שני היא אחת מערי הקייט המתויירות ביותר בפולין.
-
כעבור שעה וחצי של שיטוט נפגשנו לארוחת ערב במסעדת POLSKIE SMAKI CAFE RESTAURANT שממוקמת מול הים.
אחת המסעדות הטובות ביותר בטיול, אם מזדמן לכם להגיע לסופוט, אל תפספסו את המסעדה, שלמרות שהיא נראית מפונפנת היא לא יקרה.
אני מצטטת מה שכתבה בפוסט שלה רחלי קרוט, מהבלוג קרוטית:
“למסעדה תפריט מגוון ומאוד איכותי (מדובר במסעדת גורמה יותר מאשר מסעדת פועלים) עם כמה אופציות לכיסונים מהמטבח הפולני שנקראים פירוגי ותוכלו למצוא אותם כאן בשלל מילויים – סלמון, ברווז, פטריות, תרד או גבינות ולצידם בתפריט גם מרק דגים פולני, סלטים עם המון ירקות עונתיים, דגים בהמון וריאציות (האזור מתמחה בדגים מדהימים וטריים) עם דגש על הרינג, אותו תמצאו כמעט בכל מסעדה, וכמובן תפוחי אדמה – חומר הגלם הכי אהוב בפולין אחרי הרינג ושמיר.”
-
סיכום בינייםינינה אוטוטו חוזרת להשלים את היום שלה ואת זוית הראייה שלה על היום המשותף (ספויילר – כל אחת חוותה את היום הזה אחרת). גם זיוה תצטרף לספר על חוויותיה ביום הזה.
אני אוטוטו יוצאת לנסיעה נוספת לגדנסק (קשור למה שקרה לנו ביום האחרון) ואשוב עם מידע על מוזיאון מלחמת העולם השנייה ועוד המלצות.
בינתיים, אם אתם רוצים להרחיב ידיעותיכם על גדנסק מנקודת מבט תרבותית-היסטורית- ספרותית ואף יהודית ממליצה מאד לקרוא את הכתבה הנהדרת של רוני סומק בעיתון הארץ משנת 2010.
-
שלום לכם, נעדרתי לזמן מה בגלל שלל אירועים מאוד משמחים בקרב המשפחה, שדרשו תשומת לב. וביניהם הובד ה שהנערה , (זאת שבזכות טיול בת המצווה שלה התחלתי לכתוב בפורום ) השתחררה מצה”ל פרשה כנפיים ועפה לה לארצות הברית של אמריקה (מקווה זה יניב סיפור טיול משל עצמו )). עכשיו אני כאן להשלמות.
אתחיל בהסתייגויות לדעתה של מיכל (מה שאומר ששני אנשים מטיילים באותו מקום ומספרים אחרת על הטיול ).:
- הביקור במרכז סולידריות היה מאכזב מבחינתי. אני ממש רציתי להגיע לגדנסק כדי לבקר במרכז הזה, והרגשתי אכזבה רבה (תיאום ציפיות ). המסע שלי במזרח אירופה הוא במידה רבה מסע בעקבות הקומוניזם. וכמעט בכל עיר אני מחפשת את השרידים, שלה , את הביטוי שלה, ומתענינת איך חיו האנשים. ( למשל בוורשה המרכז שלה נראה לי מצועצע מדי וטו-גוד-טו-בי טרו אז הלכתי לחפש מעבר לנהר , גם בבודפשט ובריגה התעניתי ביחודיות של הקומוניזם, ובאיזור סיגולדה בלטביה אפילו הלכתי לבקר בבונקר סובייטי) . עליתי לארץ בגיל 3 ממוסקבה, ממעוז הקומוניזם ובבית היו מצד אחד דעות אנטי-קומוניסטיות, ומצד שני סיפורים מיתולוגיים על תחמנות כדי לשרוד. תכלס – המרכז לא חידש לי דבר , בניגוד לסיורים שציטטתתי והיה נראה לי שהדברים גם מופשטים מדי, ו”פולניים” מדי. אבל אתיחס לזה באריכות יותר בהמשך.
הביקור במבשלה – נהניתי כל כך. את הסיור ערך לנו יוהאן המייסרבראור (או הבראורמייסטר – לא בטוחה מה מקדים שם למה בגרמנית). והוא אכן היה מגרמניה , והכי יקה שאפשר להיות. הייתם צריכים לראות איך המחסנים נראים , או איך המעבדה שלו שבה הוא רוקח את המשקאות הכלים – מסודר טיפטופ- נקי, מאורגן. חוץ מזה הוא היה איש חביב ביותר שאוהב את עבודתו אהבה רבה וממש שמח לספר לנו כל מיני אנקדוטות, ומרזי המקצוע ( אם משיהו אומר לכם שיש להם מתקום עתיק מהמאה ה15, אל תאמינו לו. את מה שששתו אז איש לא יכניס לפיו היום ...) . זה ממש כיף להקשיב לו. בנוסף לבירה ששתיתי קודם הוא מכבג אותנו ביד רחבה גם מהבירה שנמתאת בתהליך וכך אני לומדת שההחלטה מתי מוכן או לא היא לא חד משמעית אלא נתונה להחלטת הטועם. וזה מה שמבדיל בירת בוטיק.
עוד נקודה לזכותו של יוהן היא שהוא עמל כדי להחזיר לעולם האלכוהול את בירת היופן Jopen שבה התגאתה גדנסק.דנציג במשך שנים. הבעיה היא שנדרשים שמרים מיוחדים בתהליך גידול מיוחד והמלחמה הביאה קץ על גידול המשרים האלה. כעת הוא מנסה לטפח חדשים. בירה זו היתה עשירה באלכוהול, במרקם נוזלי, ולא שתו אותה כמו שהיא- אלא הוסיפו למרקים ולסירופים. חשבו שזה טוב לבריאות. את הבירה הזאת יצרו החל מסוף המאה ה16 . בהתחשב בהערה בפסקה הקודמת – המתכון נשמע לי מפוקפק – אבל בטח יוהן כבר ימצא דרך לשדרג אותו.
(אני פשוט חושבת שזיוה ומיכל לא שתו מספיק כדי להשתחרר קצת מחובתן לקוראים שלהן בבלוג ולהנות קצת. סיפור הבילוי הלילי שלנו ימחיש את זה שוב – אבל אני מקדימה את המאוחר)
דווקא על המסעדה בסופוט אני לגמרי מסכימה – שהיה מוצלח ! אני מרפת כאן פוסט סיכום קצר עם כל רשימת המסעדות שהיינו בהם וגם הבארים – לטובת הממריאים בקרוב. אני כמובן ארחיב בהמשך על המענינים שבהם : המדריך ה (כמעט) שלם של ינינה לגדנסק
אז בנתיים לחיים!
-
חחחחח...ינינה, הפוך, גוטה, הפוך….
הבעייה הייתה ששתיתי יותר מדי בארוחה במבשלה, ואת רב הבירה שתיתי על בטן ריקה, כך שהייתי חייבת לנוח קמעה על הספה הנוחה במסעדה, בשעה שאתן הקשבתן ליוהן, כדי שאצליח לצלוח בשלום את הביקור בסופוט….
לגבי הסיור בלילה, אני אפרט את התיאוריה הקונספירטיבית שלי אודותיו אחרי שתספרי עליו...
-
נעמה – אני שמחה שהצטרפת. אני מגלה את פולין כבר שנתיים מבלי באמת אי פעם לרצות להגיע אליה. גדנסק לדעתי מצויינת לילדים כי היא כמו וורוצלב ופוזנן בגודל המתאים – לא גדולה מדי , לא קטנה מדי ומתאימה גם לילדים וגם למתבגרים)
נילי – תודה על התגובה מחממת הלב שלך. אולי באמת צריך לעשות פה קאמבק בפורום. יש פה קסם מיוחד באופן כתיבת הסיפור וכמובן התגובות שלפעמים אפילו משפיעות על השתלשלות הסיפור. ומעשירים אותו.
תמי – אני חייבת להגיד שהעניין שלי בפולין הוא בראש ובראשונה אינטלקטואלי. אני לא יכולה לבקר שם בלי לחקור משהו בקשר הקומוניסטי או היהודי. אבל אני יכולה לקחת את זה במנות קטנות. אז העלות של פולין מאפשרת לי לבוא להרבה גיחות קטנות . (קרקוב- פעמיים , וורוצלב- פעמיים , ורשה , סקופנה -פעמיים , פוזנן, גדנסק )
אוליב – תגדירי פולין ? פולין של לפני המלחמה? פולין של עכשיו ? המורכבות היא מה שמושכת אותי. never say never )(אני אומרת רת זה ללא שום שפיטה והכל ברוח טובה, בחיי שהחיים מגלגלים אותנו למקומות שלא דמיינו )
-
איזה יופי של סיפורתודה, על הסיפור והתמונות הנפלאות.
כייף לכן שאתן מצליחות להתעלות מעל מה שקרה שם….
-
אהלן בנות יקרות!!!
אתמול נאבקתי מספר פעמים באתר הזה, ולא הצלחתי לרשום דבר כי האתר לא הצליח לזהות אותי. זה היה כשניסיתי מהנייד.
היום אני מנסה במחשב אחר והנה אני כאן.
אהבתי מאד את הטריו שלכם ואיך כל אחת לוקחת את גדנסק מזוית ראיה אחרת.
אהבתי מאד את ציורי הקיר היפים שמיקה העלתה, את השייט בתעלות של ינינה ואת התובנות של זיוה על העבר והאוכלוסיה שנמצאת שם שלא היה לי שמץ לגביהם.
גם לי יש מחסום לגבי ביקור בפולין למרות שאיני בת למשפחה ניצולת שואה.
אז בינתיים רק מתרשמת ממה שאתן כותבות ומנגישות לנו את העיר לטיול עתידי.
נסיעה טובה מיקה לסיבוב נוסף בגדנסק.
רחל לבון
-
יפה, אני שמחה שהצטרפת לקוראות הסיפור, כמו שינינה כתבה, העניין שלנו בפולין הוא דווקא בגלל מה שקרה שם, בגלל המורכבות, בגלל שפולין זה לא הרע המוחלט (כמו הגרמנים), אבל בטח שגם לא הטוב המוחלט (היה בכלל טוב מוחלט?)
וביקור בפולין זה גם להביט מעבר להיסטוריה היהודית – ללמוד על התקופה הקומוניסטית, להכיר את ההווה.
רחל, איזה כייף שהצלחת בסוף להגיב (כמעט הגבתי עבורך
), מקווה שנצליח להנגיש לך את גדנסק, אני בטוחה שביקור בפולין יהיה לך מרתק הן מהבחינה ההיסטורית והן מהבחינה האמנותית.
