כשאתם באירופה, אתם אומרים שאתם מישראל?
-
כן, כי אני לא מוצאת סיבה לשקר. ממילא גם אין לי רעיון למדינה אחרת ממנה אני עשויה לבוא. נראה לי רעיון מוזר.
עד היום לא היו כל תגובות מיוחדות, לאחרונה נתקלתי בנותנת שירות נהדרת שלא ידעה איפה זה ישראל.
ב-2004 היו לי אינטראקציות לא נעימות עם עובד מצרי במלון פריזאי, שידע שאני מישראל כנראה לפי הרישומים. היו לו הרבה טענות והוא דיבר בחוסר סבלנות וסובלנות, עד שהיה לו לא נעים ממני. אבל כמי שיודעת להסתכל היטב על עצמי ועל זולתי, ברור היה לי שזהו אדם שרע לו בחיים ממילא וזו בסך הכל הוצאת קיטור שהתלבשה על הנושא הזה. היה לי צר עליו.
-
איני בטוחה שזה נכון “דתיים באירופה נמנעים מללכת עם כיפה”. כמובן תלוי איפה אבל תכל’ס רבים מאד מאד הדתיים המקומיים שהולכים בנחת עם כיפה.
והאמת- כובע בייסבול לא עוזר כי זה כמו לכתוב על המצח- אני דתי שלא רוצה שיראו את הכיפה. מזהים אותנו מקילמטר..
-
אנחנו מצניעים סממנים דתיים וישראלים, כי אין לי רצון ללכת עם מטרה מסומנת על הגב. אבל כשמישהו נותן לי שירות או יוצר איתי קשר אישי ושואל למוצאי, אני לא מוצאת סיבה לשקר. ואם הישראליות שלי לא בא לו בטוב, לא נורא.
בכל מקרה, כמו שכתבתי בשרשור אחר, המוסלמים מזהים אותנו באותה מהירות שבה אנחנו מזהים אותם, גם בלי שנדבר או נשלוף ספר בעברית. המראה החיצוני וההתנהלות שלנו מאוד דומים לשלהם.
-
גאווה ישראליתאני גאה בהיותי ישראלית.
אולי זה המקום, כאשר אנו מתנהגים באדיבות, בנחמדות, מסבירים פנים, חברותיים, שומרים על הסביבה- ליחצן את ישראל היפה?!
-
לפני כ15 שנה היינו בטיול בחבל הבסקים.
הבסקים ידועים בהזדהות שלהם עם הפלסטינאים בעיקר בשל העובדה שהם רואים את עצמם כעם כבוש ע”י הספרדים.
בסן סבסטיאן נשאלנו פעם מאין אנחנו ואמרנו ישראל-המוכרת התמלאה אור ושמחה שנכנסנו לחנות שלה...אפילו עשתה לנו הנחה יפה.
לעומת זאת, דווקא בחלק הצרפתי של הבסקים בעיר ביאריץ מוכרת שאלה אותנו מהיכן אנחנו ושסיפרנו לה היא שאלה “פלסטין”? תיקנו אותה ואמרנו “ישראל” היא עשתה בידה תנועת ביטול והפכה לחסרת סבלנות…
יצאנו בהפגנתיות מהחנות.
יש גם כאלה!!!
-
אם לא מדובר בסיטאציה חשודה במיוחד - בהחלט אומרים שמישראלמעולם לא נתקלתי בעויינות, כולל מירדנים סורים איראנים כוייתים ועוד אנשים שמקורם בביצה המזרח תיכונית.
מצד שני אני לא אכנס לאמצע קהל משולהב בהפגנת BDS ואכריז שאני ישראלי.
-
גם אנחנו דתיים, ונראים כמו דתיים, וכשהסתובבנו באוסטריה, בפראג, בבודפשט, מעולם לא נתקלנו ביחס עוין וגם לא קרוב לזה.
להיפך, זכינו להרבה מבטי הערכה. וכשאמרנו שאנחנו מישראל ההערכה בוטאה במפורש.
אני חושבת שזאת רק התקשורת שמנפחת כל דבר לממדים חרדתיים.
עם ישראל אמור להיות אור לשאר האומות.
בואו נהיה גאים בזהותנו היהודית והישראלית!
-
סתם שאלת תם: איך לענות שאתה מהמזרח התיכון זה יותר טוב? הרי רוב הסיכויים שימשיכו וישאלו מאיפה במזרח התיכון, ולמקרה שפספסת, גם להיות ממדינות אחרות במזרח התיכון בימינו זה לא באמת להיט – גם כלפי מוסלמים/ערבים יש לא מעט דעות קדומות בעולם בימינו שירתיעו את השואלים (לראייה: ההיבהלות האוטומטית של לא מעט מאנשי הפורום מאפשרות לפגוש פליטים/מהגרים באירופה).
לא הייתי בונה יותר מדי על כתבה בתקשורת הישראלית. התקשורת והפוליטיקאים שלנו הם גם אלו שמנפחים את החרדות והדאגות הללו, לפעמים בלי קשר למציאות. כשהייתי בזמן צוק איתן בחו”ל חברים שלחו לי לינקים לכתבה על הפגנה עצומה אנטי ישראלית, סוערת ואלימה – במקרה עברתי שם באותו היום, 300 איש עומדים בשקט עם שלטים, כששיא העניין של המקומיים בהתרחשות היה להתלונן שהמפגינים גורמים לפקק תנועה דווקא בסופ”ש.
בהרבה מקומות באירופה רואים חרדים ודתיים עם כיפה שלא שמעו על הכתבה הזו מעולם. לא שאמליץ על ללכת עם דגל ישראל פרוש על החולצה, אבל גם אין צורך לנסוע בחששות מכל אדם שני. הסיכוי כן קטן, ואם אתה חושב אחרת – למה לנסוע לחופשה למקום שמעורר בך הרגשה רעה של חוסר ביטחון?
-
שירשור מעניין!
לא זכור לי שנתקלנו אי פעם ביחס עוין או אנטישמי. ואם שואלים אותנו אנחנו אומרים שאנו מישראל.
שנה שעברה קרו לנו 2 מקרים מצחיקים באותו יום. היינו באינסברוק שבאוסטריה. בילינו כמה שעות טובות בפריימרק, כשלפתע ניגש אדם זר אל בעלי ושאל אותו בהתלהבות אם הוא מישראל. בעלי השיב בחיוב. הזר כל כך התלהב שכמעט חיבק אותו מרוב אושר, וסיפר שהוא במקור משכם (!!) ושהוא חי באוסטריה כבר הרבה שנים, ואמר שנפנה אליו בכל בעיה שהיא…
כשהמשכנו בדרכנו משם, ישבנו במסעדה איטלקית לאכול פיצה, כשהמלצר ישר הגיע אלינו ושאל אם אנחנו מישראל… שוב השבנו בחיוב, והוא החל לספר לנו בהתלהבות שהוא מטורקיה ושהוא חי באירופה כבר הרבה שנים, מסתובב ממדינה למדינה…
בשוייץ, לפני 7 שנים, במרומי הטיטליס, עובדת צעירה ומתוקה התלהבה מכך שאנו מישראל וישר סיפרה שדוד שלה ביקר פה…
-
לא קשור לאירופה אבל סיפור שהיה לנו כיף להיתקל בו- כשאנחנו היינו בויאטנם היתה תופעה מדליקה שנתקלנו בה- כששאלו מאיפה אנחנו וענינו שאנחנו מישראל (כשעירוניים שאלו, כפריים באמת לא ידעו)- הרבה פעמים נעננו בהתלהבות ובקריאות כמו ״אומת הסטרטאפ״, ״וואוווו אנשים חכמים״ ועוד. הבנו מהמדריך שזה משהו שמועבר לפעמים אפילו בבתי הספר.
סתם סיפור נחמד….
ולשאלה עצמה- כששואלים אותנו אנחנו עונים (אבל כמובן שצריך להיות מודעים לסיטואציה כמו שכתבו אחרים, 99% מהמקרים אפשר לראות שמדובר באדם תמים ששואל מסקרנות). התגובות אגב נעות מהתלהבות-לזה שלא באמת אכפת להם (זאת אומרת ממשיכים כרגיל). לא זכורה לי סיטואציה שזכינו ליחס שלילי בגלל זה. מה שכן, כמו שכתב אנשיםטובים אנחנו כן מצניעים כתובות בעברית (לא הולכים עם תיקים או חולצות עם כיתוב).
-
מצטרף למה שהחברים כתבו. מצד אחד לא צריך להתבלט ולצעוק בעברית או ללכת עם בגדים/תיק עם כיתוב בעברית. מצד שני, התקשורת אצלנו בארץ מגזימה. לרוב האנשים לא אכפת מאיפה אתה ובלא מעט מקרים אפילו תקבל סימפטיה כשישמעו שאתה מישראל. ברור שיש גם מקרים אחרים,של כאלה שלא מחבבים אותנו אבל זה המיעוט.
-
זו תגובה נפוצה בקרב מדינות בעלות תרבות סינית או קרובה לה – גם בסינגפור, טייוואן, סין וכו’. הם משוכנעים שהישראלים הם אומה של גאונים, וגם לפעמים מנסים ללמוד מהישראלים במישור העסקי/צבאי/אקדמי, ואפילו נתקלתי בטייוואן ברשת מלונות שמתהדרת בכך שהיא פועלת על פי עקרונות התלמוד היהודי, מה שזה לא אומר...
-
במוצאי יום כיפור כשיצאתי למרפסת של המלון התברר לי שהבנין היפה עם הויטראז’ים ממול הוא בית כנסת.
קהל יהודים גדול יצא ממנו,
מטרים בודדים וספר התורה נכנס מתחת למעיל.
עוד מטרים בודדים והכיפה נכנסה לכיס.
