מעט תמונות מטרק פאדום - סארצ'ו (לאדאק)
-
חזרתי אתמול מאחד הטרקים היפים שאני מכיר, טרק פאדום סארצ’ו. גובה מירבי: 5490 מ’. הטרק חייב חציית הרבה ערוצי מים (קפואים) ונחלים רחבים ויפים. במהלך ימי הטרק לא פגשנו אפילו מערבי אחד...
-
-
וואו מדהים תאי.
חבל שהקיץ הזה כבר סגור אצלי אבל זה עושה חשק מטורף.
מאיפה הצבע הזה לנהרות?
-
מטריף. יכול קצת לפרט ....?
ימי הליכה , מספר קילומטרים וגבהים .…
עושה חשק לקיץ הבא.
מוטי
-
דרור – הצבעים באים מהפוטושופ…
– צבעי המים השונים נובעים מנהרות שיש בהם הרבה סחף וחרסית ואז צבעם יהיה אפור. המים הכחולים הם בנהרות שיש בהם פחות סחף וחרסית ובסלעים יש יותר סוגי מינרלים מתכתיים, בעיקר תורכיז.מוטי – שמונה ימי הליכה. 12-20 ק”מ ביום. מעבר הרים בגובה מירבי – 5490 (פריצה לה).
הרבה לוגיסטיקה וציוד – 14 פרדות וסוסים, 9 אנשי צוות על 10 מטיילים. 3 ארוחות חמות ביום.
-
אהה מדהים ! תודה .
מה שלום בהונות הרגליים אחרי כל מי השלגים שחציתם …..
-
בקיצור פנסיון מלא
נראה מדהים.
-
איזה יופי, אין על לאדאק.
תפסתם את שפך הזנסקר לאינדוס בקונטרסט מרשים במיוחד.
אין הגעתם לפירטסה לה? דרך פורנה וטנדזה?
-
אתה צודק צביקה, ניגוד הצבעים נובע מכך שהפשרת השלגים עדיין בשלב ההתחלתי והמונסונים עדיין לא פקטור משמעותי, ביולי/אוגוסט הוא יהיה כבר הרבה יותר מלא ועכור…
ולגבי פריטסה לה, כן דרך פורנה - טסטה - טנגזה...
-
תאי תודה על ההסברים.
לא ידעתי שיש מינרל בשם טורקיז? ידעתי רק על הצבע.
אגב הניגודיות המדהימה בין הזנסקאר לאינדוס שמוסברת בחולשת הזרימה בעונה זו עדיין משאירה אותי עם השאלה אז איך האינדוס כזה קהה ועכור בזרימה ״חלשה״.
כמה שאלות:
א. האם החצי השני של יוני זו העונה לטרק הזה? (נהרות נמוכים יחסית שאחר כך לא ניתן לחצות?)
ב. האם ישנם כפרים קטנים בדרך שניתן לישון בהם (הום סטייס?) לפחות בחלק מהלילות?
ג. באיזה יום של הטרק מגיעים לפאס הגבוה ואיך עשיתם את ההסתגלות? (במארקה זה ביום האחרון והוא פס נמוך יותר למרות שפאס ראשון עושים ביום השלישי)
תודה
-
תודה תאי
מניח ש 3 ארוחות חמות ביום היוו פקטור רציני להצלחת המסע
מי הנהרות קפואים ?
באיסלנד חציית הנהרות בטרק היה עינויי וברגע שהרגליים נכנסו למים הם התנתקו מהגוף באופן אוטומטי ולקח אח'כ כשעה להפשיר אותם לקראת העינויי הבא.
מי האנשים שמרכיבים את הקבוצה ? מבוגרים שמעדיפים לעשות את זה בקבוצה ? צעירים ?
-
דרור – אין מינרל בשם תורכיז, התכוונתי לנחושת
א. כן, ביוני הנהרות עדיין רדודים יחסית (כמעט ללא מונסונים ויותר קר, כך שאין עדיין הפשרת שלגים מסיבית. יחד עם זאת, צריך להתפלל ביום של חציית נהרות ליום קר וסגרירי ופחות שמש, כי אחרי הצהריים ביום בהיר וחם, גובה מי הנהרות עולה). חובה לקחת חבל בארוך 70 מ’ (בדרך יש שני נהרות רציניים לחצות, אי לחצות לבד).
ב. בארבעת הימים הראשונים יש כפרים והום סטיי, בארבעת הימים האחרונים, רק אתה והטבע… חייבים צוות לוגיסטי (אוכל, אוהלים וכו’). יש אפשרות נוספת לטרק, בארבעת הימים האחרונים, אפשר להמשיך לכיוון דארצ’ה (לעבור דרך שינגו לה) ואז יש כפרים לאורך כל הדרך, אבל בחרתי לא ללכת בדרך זו, כי היא סלולה כבר לרכבים…).
ג. לפאס (פריצה לה) הגענו ביום השישי לטרק, שזו עלייה סבירה ויש מספיק ימים להתאקלמות לגובה. לקחתי איתי הרבה חמצן למקרה חירום (ויש איתי תמיד מספיק אמצעים לטיפול במחלות גבהים), gps שיכול להוציא הודעות וגם הודעות SOS עם קורדינטות לאיתור אם צריך (אסור להכניס טלפון לוויני להודו).
מוטי – מי הנהרות קפואים לחלוטין… :-), אבל מתרגלים.
לגבי הרכב הקבוצות שלי – אני מדריך טיולים, רוב המטיילים שיוצאים איתי, אלו מטיילים שטיילו איתי כבר שלושה – ארבעה טרקים ויותר, הצעירה ביותר היתה בת 50, המבוגרת ביותר: 72. אלו אנשים מנוסים, אוהבי טיולים וטבע, מלח הארץ. צעירים לא יוצאים איתי.
-
-
לאדאק מדהימה ! כל טרק בה מגלה נופים ואנשים מדהימים.
חציית ״נאלות״ – נחלי מים ואו נהרות שוצפים זו חוויה אבל הרגליים והבהונות. לקחו לי חצי יום להפשיר;
טרק שאהבתי במיוחד מכל הטרקים שעשיתי בכלל הנו הלסרמולה מעמק הנוברה – הונדאר למנזר פיאנג. הרבה מים אבל מעט חציות .
מאתגר .פאס של 5400 שהיה קפוא ומושלג . אבל ריק מאנשים בזמנו – 2011.
נ ב לפי הגילאים יש לי עדיין עתיד לטרק קצת …
-
צעירים.לא יוצאים איתך
אז מה לחפש מדריך אחר????
-
גם בספטמבר הנהרות בלאדאק נמוכים.
מי שממש סובל מקור המיים יכול לבקש לעלות על אחד הסוסים (רצוי לשאול את הסייס לגבי זה לפני היציאה לטרק).
-
תודה על ההבהרות והפרטים תאי.
אני עוד צריך להסתכל על המפה שאני זוכר חלקית משנה שעברה אבל האם למעשה מטרק פאדום לאמיורו נותרו 8 ימים לא סלולים?
האם תמיד הטרק התבסס על לינה באוהלים ובישול עצמי? אני מכיר אנשים שעשו אותו “אז” ולא הבנתי שזה כל כך קשה?
כן אני זוכר את הסיפור של החציות נהר מהמארקה ואת הבוקר לעומת אחר הצהריים ביולי משנה שעברה.
לנו לא היו סוסים וגם לא חבל 70 מטר ולכן את החציות והלינות ניסינו לתזמן תמיד לבוקר. איפה שחצינו את מארקה קצת מעל הברכיים ב10 בבוקרת ב4 אחהצ היה צריך ללכת עם חזה במיים או פשוט לשחות ולהיסחף (שתי גרמניות שטיילו וחצו איתנו חצו שוב באותו היום אחרי שיצאו לטיול יום).
המדריכה שלנו ושל הגרמניות היו בוחרות נתיב וחוצות ואחר כך באות לקחת אותנו ביד. היו מקומות שבהם הגשר נפל או שהזרם היה חזק מידי ואז נאלצנו ללכת על שיפועי גדה בילתי אפשריים כדי להגיע למקום עם חצייה יותר בטוחה. העזרה ההדדית בין המדריכים הייתה מדהימה ואלו שחצו ראשונים תמיד סימנו לאלו שאחריהם ולא פעם כשהיה מסוכן חיכו להעביר את האחרונים (בד”כ אותנו) ואחר כך הצטרפו בריצה לתייר או תיירים שלהם.
אני מניח שבספטמבר בסוף ההפשרות והמונסונים הנהרות יהיו שוב נמוכים אבל אני מניח שהפסגות יהיו פחות מושלגות ? ואולי גם הנהרות יהיו בצבעים בצבע אחרים.
מכל מקום חשבתי שיוני זה קצת לפני העונה והפאסים יהיו עוד מושלגים (תלוי במפנה שלהם)
תמונות מדהימות (מאתגרות אפילו את של צביקה
) וצילה תודה על שצירפת את שלך. אני מחפש את הטרק הבא בלדאק אבל לא רוצה טרק שמבוסס רק על אוהלים. אוהב מאוד את האינטרקציה עם המקומיים בהום סטיי וגם עם קבוצות תיירים אחרות בערב. -
דרור,
מפאדום עד דארצ’ה (דרומה מפאדום) השביל סלול כמעט לגמרי, אבל בהחלט אפשר ללכת בו ולהתבסס על לינה בהום סטיי בכפרים (ויש הרבה כפרים). אני בחרתי ללכת עד טנגזה ואז שברתי מזרחה לכיוון סארצ’ו (לכביש שמוביל לדארצ’ה וג’יספה). כל הקטע הזה (ארבעה ימים), חייב להיות מבוסס על לינה באוהלים, כי אין כפרים בדרך.
-
והמחיר.....
-
גם טרק פאדום למיורו סלול ברובו, למעט יומיים וחצי יפים בין פידמו ללינגשט (שלא ייסללו גם בעתיד). אבל לחלק מהחלקים הסלולים יש חלופות רגליות.
