המסע לגדנסק היפה - סיפור בשלושה קולות
-
מיקוש חברתי היקרה!
עצוב לי שדברים לא נעימים קורים מאחורי גבך מאחורי הקלעים.
אני בהחלט מבינה לליבך ולרצונך לפסק זמן מהפורום.
מקווה שדברים ירגעו עם הזמן ותוכלי לחזור אלינו במהרה
אני רוצה לציין את תרומתך האדירה לפורום זה. סיפורי הטיולים שרשמת מוצלחים ביותר ובהחלט עזרו למטיילים אחרים ואני ביניהם. אני כותבת עכשיו במקביל אליך את סיפור סלובניה שלי. בין היתר נעזרתי במירוץ למיליון סלובניה המקסים שלך.
תרומה אחת מני רבות ואמן ותימשך בעתיד. אז תודה רבה רבה לך
אוהבת אותך תמיד, בפורום ומחוצה לו
נשיבוקים
לימור
-
חברותי היקרות – מיכל ינינה וזיוה –
כתבתן כאן את אחד השרשורים המעניינים והמעמיקים שנכתבו אי פעם בפורום הזה. הוא מעניין לכשעצמו, ללא קשר אם זה היעד הבא שלי או לא.
השתקעתן כאן בכתיבה ובתמונות והשלמה בין הסיפורים שלכן מעניינת עוד יותר – נקודת המבט של כל אחת מכן הוסיפה.
אני מקווה שהטיולים הבאים שלכן יניבו סיפורים מעניינים לא פחות, ואני מקווה שכפי שאני ליוויתי אתכן בשקט לאורך כל הסיפור היו עוד רבים כמוני.
תודה!
רבקה
-
תודה, רבקה, ענת, עדית, לימור, יפה וכולן כולן. תודה גדולה גם לשותפות שלי לטיול ולעולם הבלוגינג (שזה עולם אדיר ומרתק ודרך אישית של התפתחות ויצירה)
ולמיכלי – את אדירה.
-
לימורי, תודה על התגובה מחממת הלב. את הלוא יודעת בדיוק מה קרה/קורה מאחורי הקלעים. נשיבוקים בחזרה.
רבקה – תודה רבה, אכן השקענו מאד ותודה על הפידבק וההערכה. הליווי שלך הורגש לאורך כל הדרך, עוד משלב התכנון….
זיוה – מחכה לנסיעה הבאה המשותפת שלנו. את אדירה בעצמך….
נפרדת בכמה תמונות מהפרברים…..מתחילה עם סופוט היפה, שהייתה מאד נעימה ומפתיעה לטובה בטייק 2. ממליצה בחום לקפוץ אליה ברכבת לכמה שעות.
ישן מול חדש. נוצץ מול מתקלף. זוהי גדנסק עבורי. גם בפעם הראשונה וגם בפעם השנייה.
-
תמונות אחרונות לגמרי מפרברי גדנסק:
למי שיש מספיק זמן, ממליצה על שכונת ושץ’ הנעימה שהולכת ומתפתחת, גן עדן לטבעונים (בכלל גדנסק ופולין גילו את הטבעונות לאחרונה ויש גם היצע לא רע של מקומות עם תפריט ללא גלוטן).
אהבתי גם את האיזור שהולך ומתפתח סמוך למוזיאון מלחמת העולם השנייה ובמקביל גם את השיכונים הישנים אך המטופחים מהמוזיאון בחזרה למלון שלנו (מרקיור).
ובתמונה של המנופים המפורסמים של המספנות. אני מעביה את השרביט לינינה שתסגור את הסיפור עם סולידריות שלה.
-
סוף דבר ? סולידריות או לא להיותחברים יקרים, רגע לפני שאני אומרת את דברי הסיום שלי אני רוצה להשלים שני חובות. הראשון הוא הרשמים שלי מהביקור בסולידריות.
המוזיאון נפתח ב2014 במטרה להיות “מרכז סולידריות” עולמי, ולקדם דמוקרטיה, שיתוף פעולה, וחופש. במקום נערכים כנסים, וקורסים למנהיגות לדור הצעיר, והוא נתמך בתקציבים על ידי האיחוד האירופי.
במקום יש תערוכה קבועה ובה מסופר סיפור סולידריות והשינוי הגדול שהיא הביאה. התערוכה נותנת רקע על היחסים בין ברה”מ הסוביטית לפולין, החיים תחת המשטר הקומוניסטי, נסיונות התקוממות אחרים בגוש הקומוניסטי, תמיכת הכנסיה בנאבקים כנגד המשטר, והתלשלות המאורעות בימי אוגוסט 1980 שהביאו להסכם 21 הסעיפים , בו הוענקו זכויות לאיגוד הועלים, ובעצם הוא הוריד את המונופול של המפלגה הקומוניסטית. כידוע הקומוניזם לא נפל ב1980, כשנה וחצי אחרי ההסכם, לאור התגברות הכוח של האיגוד הטיל גנרל ירוזלסקי – אז בראש פולין – ממשל צבאי ורדף את ראשי האיגוד.
המוזיאון בהחלט שווה ביקור, הייתי מקצה לו 2-3 שעות. ממליצה לבוא עם ראש נקי, “על הבוקר”. יש הרבה מידע ונדרשת סבלנות לקרוא אותו. אפשר לקחת גם מדריך קולי.
יש גם מרפסת תצפית על המספנות – שאנחנו פספסנו אותה. ועל כך אכזבתי רבה.
את החוויות שלי בביקור, וכמה דברים מענינים שגיליתי אחרי הביקור אפשר למצוא בפוסט שלי – סולידריות – האמת והסמל ומה שביניהם. (יש שם דעות פוליטיות שלי, ואני נמנעת מלכתוב דעות פוליטיות כאן בפורום )
אני התאכזבתי מהביקור בכמה רמות. המדריך שלנו היה בעל דיעות מסוימות, שהיו מאוד פטריוטיות לפולין. זה גרם לו לספר את הנאראטיב של כל נפילת הקומוניזם בצורה מוטה. בגלל שהיינו מחויבים לסיור איתו, לא הספקתי לטייל ולקרוא בעצמי.
אני ממליצה לטייל במקום לבד, ללא מדריך.
האכזבה השניה היא שלא ראיתי קונטקסט כללי של מה התרחש בעולם והביא בסופו של דבר לנפילת הקומוניזם . (ברה”מ הסתבכה באפגניסטאן, ארה”ב פתחה בפרויקט מלחמת הכוכבים, שהביא למרוץ חימוש מטורף שדלדל את ברה”מ) – אם היה והמדריך שלנו לא הסב את תשומת ליבנו – אז אני מתנצלת מראש בפני המוזיאון.
האכזבה השלישית היא שאם מדובר בכך שמרכז סולידריות הוא מרכז לקידום החופש והדמוקרטיה, קיוותי לשמוע יותר על הנושא , על הפעולות האלה שמתרחשות בכל אירופה. אולי לדבר עם נציג של המוזיאון , או שהמדריך יספר על זה. כזכור היינו בטיול בלוגרים, ובתיאטרון שייקספיר אכן היתה הזדמנות כזאת. אני לא רואה ערך בהדרכה , שהכל כתוב על הקירות.
אם מי מכם ביקר שם – אשמח מאוד לשמוע על התרשמותו.
-
הי בנות יקרות,
הגעתי באיחור משמעותי, אבל הגעתי…
קראתי אתכן, בשלושה קולות, והיה מרתק. נהניתי מעושר המידע שפרשתן כאן על מקום שהוא לא באמת על מפת התיירות של הישראלים (בטוחה שאחרי הביקור שלכן הוא יקפוץ גבוה גבוה למגירות החלומות של אנשים).
נהניתי גם לקרוא את הדיון המרתק שהתפתח על פולין – כן או לא, ואם כן – אז באיזה אופן? זה לא מובן מאליו לקיים דיון שכזה שמעורר רגשות עזים מכל הצדדים.
התמונות והחוויות שלכן מדברות בעד עצמן!
תודה על השיתוף כאן ובערוצי התקשורת האחרים
אורה -
פשוט מרתק!
עקבתי כעת אחרי כל הסיפור ומצטרפת למחמאות של קודמותי אודות הדיון המעניין שהתפתח כאן.
אני מאלו שחשבו שלא ייסעו לפולין או הונגריה אף פעם ונסעתי בסוף לטיול שורשים עם אמי ואח”כ לטיולים שורשים בהונגריה עם אבי.
העמדה שלי כלפי פולין והונגריה התרככה אחרי הנסיעה הזו, בעיקר בגלל שהבנתי שאם אבחר מדינות לפי שנאת היהודים או האנטי לישראל לא אצא מזה….
דווקא לגרמניה עדיין קשה לי לנסוע.
תודה ינינה, מיקה וזיוה.
-
חזרתי להשלים קריאה ,
תודה על אשכול מרתק של שלושתיכן.
יש לי מחשבות לחזור לקרקוב ואולי אחליף בביקור בגדנסק. שפע המידע פה בהחלט תרם לי.
שוב תודה
עדי
-
תודה רבה אורה, ג'ייד ועדי. שמחה שבאתן לכן ושהיה לכן מעניין.
-
תודה רבה אורה, שמחה מאד ומוקירה את התגובה שלך
תודה רבה ג’ייד, אני דווקא התחלתי את המסע למזרח אירופה עם הונגריה, משם ברלין ורק אז פולין שעד לפני שנה לא היה מצב שאגיע אליה. ההורים שלי, בעיקר אבא שלי, לא מוכנים לשמוע על פולין, גם לא מסע שורשים. אבל דווקא את התחושה האנטישמית, כמעט נאצית, אחותי חוותה בדרום טירול….
עדי, איזה כייף שאת מלווה אותנו. אני חושבת שבמקום פעם נוספת לקרקוב כדאי שתסעי לגדנסק, כדי לגוון. גדנסק מאד שונה בהוויה שלה מורשה וקרקוב.
ינינה – מאד אוהבת את ההסתכלות שלך על הקומוניזם במזרח אירופה ועל מרכז סולדריות. יש לי כמה דברים לורמ על מרכז סולידריות ואני חייבת לך ולעידית גם תשובות על מוזיאון מלחמת העולם השנייה. זה במידת מה כרוך זה בזה. אבל זה דורש זמן ניסוח, אז לא כרגע. אולי בהמשך.
-
אז לאחר כל היופי הזה והסיפורים שלכן, שוקלת ברצינות טיסה לשם בספטמבר….
הטיסות לא משהו אבל נמצא את הדרך...
-
תודה רבה מיקה, ינינה וזיוה
עקבתי בענין רב למין ההתחלה.
גדנסק בהחלט בתכניות, ועכשיו, אחרי הפוסט המחכים, המסקרן והנפלא שלכן - עוד יותר.
להמשך עוד הרבה טיולים מוצלחים, יחד ולבד!
-
סופוטתודה רבה יפה וצפנת, על התגובות מחממות הלב
מצרפת לכן כתבה שכתבתי עבור מאקו חופש אודות עיר הנופש סופוט, אולי תקבלו גם ממנה רעיונות לביקור שלכן.
אני ממליצה על חצי יום-יום בסופוט, אבל אני לא ממליצה ללון שם, עדיף בגדנסק.
-
תגובה לינינהינינה,
לא כתבת מה החובה השנייה שאת צריכה לספר, אני סקרנית לשמוע….
.
אני אגיב לך כאן על מרכז סולידריות ובקרוב גם אשלים את החובה שלי כלפיך וכלפי עידית לגבי מוזיאון מלה”ע השנייה.
ראשית אומר שגם אני מתעניינת במזרח אירופה דרך הפריזמה של הקומוניזם. זה התחיל בבודפשט, עבר לברלין ואח”כ לפולין. בעיקר בגדנסק. (בקרקוב בעיקר שמתי דגש על הפן היהודי).
אני הרגשתי שהביקור במרכז משמעותי ביותר ואי אפשר לבקר בגדנסק מבלי להגיע אליו ולהכיר את הסיפור, גם אם הנרטיב במוזיאון מוטה לטובת פולין או לטובת לך ולנסה/לך קושינסקי זה עדיין חשוב לבקר במקום כדי להבין מה קרה שם.
באמצע הסיור פרשתי מכם והתחלתי להסתובב לבד. לא הצלחתי להתרכז גם במוצגים וגם בחפירות של מיכהו. ברגע ששוטטתי לבד, הצלחתי לקלוט את הסיפור בדרך שלי, בלי הטייה של המדריך, ואפילו מצאתי התייחסות למה שקרה בעולם בתקופה הזו. אגב בזמן שהיינו במוזיאון הייתה בדיוק תערוכה מתחלפת על האביב של פראג.
אם אחזור לגדנסק עם המתבגרים שלי, אשוב למרכז ואבדוק לעומק את התערוכות שלו.
אני מסכימה איתך בהחלט שהיה כדאי להפגש שם עם נציג של המוזאון ולסייר איתו ולא עם מיכהו. לדעתי היינו גם צריכות להגיע לשם על הבוקר, כשהראש נקי והרגלים לא כואבות.
נדע להבא….
-
ד"ש מגדנסקאני כעת כבר כמה ימים בגדנסק (כחלק שהות ארוכה בפולין ובלטביה במשך כל הקיץ עם משפחתי) ורציתי לומר תודה רבה על המידע בשרשור הזה, בבלוגים שלכן וגם בפרטי (ספציפית למוזיאון מלחמת העולם השנייה, עליו התלבטתי).
מצרפת כמה תמונות מגדנסק. מחר נוסעים למלבורק.
-
וקצת תמונות מסופוט שהנוער שלי העדיף על פני גדנסק בגלל המדרחוב והים…..
היינו גם במרכז סולידריות ודווקא שם הם הפתיעו לטובה והתעניינו.
למוזיאון מלחמת העולם השנייה הלכתי לבד.
-
תודה רבה על התמונות, עידית.
אתם תהיו מחר בפסטיבל במלבורק. איזה יופי. האם ידעת עליו? מקווה שתיהנו ושלא יהיה צפוף. אשמח לראות תמונות.
-
עידית,
כמה מרגש לקבל ד”ש כתוב ומצולם!!!!
תמשיכו ליהנות, גם בפולין וגם בלטביה.
שמחה שהלכת בסוף למוזיאון מלחמת העולם השנייה.
ולאור הארועים האחרונים בארץ ומאחר שבפולין עסקינן אני חייבת לשתף תמונה רלוונטית ומשעשעת מבית “הפולנייה”.
-
קראתי עד הסוף, וכל מילה.
כחובבת היסטוריה, מעניין מאד, מרתק ומעורר מחשבה. לגמרי עושה חשק.
כדור שלישי, אני מתקשה להאמין שאני ספציפית אגיע לפולין. אני לא נגד באופן עקרוני, פשוט לא חושבת שאני אישית אצליח לעשות זאת.
השבוע עיינתי בספר התמונות של רומן וישניאק, שנקרא “העולם שנכחד” [תרגום חופשי שלי]. התמונות מספרות סיפור של עולם, לא סיפור של הכחדה. זה מתחבר לי לטיול שלכן.
תודה על הנגשת עוד פיסת עולם במילים ובתמונות. מוכשרות שלושתכן.
