מסלול טיול לצפון איטליה- אשמח לחוות דעת
-
שלום לכולם,
הכנתי שיעורי בית ונעזרתי בהרבה בלוגים (במיוחד של סער קרני) ובפוסטים מהפורום כדי לתכנן את המסלול הזה. אשמח לדעות אם יש מה לשפר/לשנות/משהו שנראה פחות מעניין.
הטיול הוא מחוץ לעונת התיירות בסוף ספטמבר-תחילת אוקטובר.
יום 1- נחיתה בונציה והשכרת רכב,נסיעה לנקיק קגלירון וטיול בו, נסיעה לקורטינה וטיול בה (לינה שם).
- אופציונלי: מפל פאנס, פארק רוקולו שמשקיף על אגם כדורה
יום 2- אגם מיזורינה (+אופציונלי: להתחיל את מסלול שלושת השיניים, לא לעשות את כולו)> אגם דוביאקו> אגם בראייס (אופציונלי: בסוף להוסיף את מפל פאנס אם יהיה לנו זמן וכח). לינה בקורטינה
יום 3- נסיעה למעבר ההרים פלזרגו (אופציונלי: רכבל)> קניון סוטוגודה שליד המרמולדה>מעבר פורדיו (אופציונלי: רכבל)> נסיעה לעמק פאסה, לינה בקמפיטולו.
- אופציונלי: אגם פדייה (אני לא התלהבתי ממנו ממה שראיתי בתמונות)- התכנון ביום הזה הוא לעשות את אחד הרכבלים. אם ממש מומלץ אז את שניהם...
- היום הזה מרגיש לי קצת חסר
יום 4- רכבל לפסגת קול רודלה שבקמפיטלו> נסיעה לאורך עמק פאסה> אגם קרזה> נסיעה צפונה למעבר סלה (אופציונלי: חלק ממסלול נטורונדה)> לינה בסנטה קריסטינה בעמק גרדנה.
יום 5- טיול בסנטה קריסיטינה (מפל טרבלה)> טיול באורטיזיי> רכבל לעמק סוסי + ירידה ממנו לעמק וטיול קצר בו
- אשמח לשמוע אם מישהו לקח את הרכבל לעמק סוסי (סיסר אלם) ומשם ירד לעמק ועשה טיול
מפה הטיול עדיין אל מתוכנן במדוייק אבל זה התכנון:
יום 6- היום הזה הוא טיול בדרך לאגם גארדה (לינה בריבה דל גארדה). היום הזה עדיין לא סגור והאופציות הן נסיעה דרך הפרימידות ופארק מפלים גרוטה ורנון.
יום 7- מעבורת לסרמיונה וטיול בה
יום 8- טיול בריבה+ מלצ’סנה (אופציונלי: רכבל להר בלאדו), אופנציולי אם כי פחות: לימונה דה סול
יום 9+10- ונציה וטיסה חזור
תודה!
-
בוקר טוב ותודה על הפירגון..
כמה הערות קטנות: ראשית בקשר לכל הרכבלים שהזכרת – צריך לוודא האם הם עדיין פעילים בתאריכים שתהיו. סוף ספטמבר-תחילת אוקטובר זו כבר באמת סוף עונת התיירות, והרבה רכבלים נסגרים עד פתיחת עונת הסקי. כדאי לבדוק מראש כדי להימנע מנסיעות מיותרות ומאכזבות.
יום 2 – לדעתי מיותר להיות גם באגם מיזורינה, גם באגם דוביאקו וגם באגם בראייס באותו היום.. סכנה להרעלת אגמים. הייתי מוותר או על מיזורינה או על דוביאקו, ובכל מקרה – אגם בראייס יפה בהרבה משניהם, ומומלץ להקדיש לו את רוב הזמן, כולל הקפה ושיט (אם מזג האוויר מתאים)
יום 3 – אכן אגם פדאייה פחות מומלץ גם לדעתי. אם אפשר לעלות באחד הרכבלים אחרי קניון סוטוגודה – לדעתי זה די סוגר לכם את היום, כי תמיד בפיסגה אחרי שעולים יש עוד מסלולי טיול שאפשר לעשות, וחבל לעלות ומיד לרדת – הרכבלים יקרים. אם אין רכבלים, בעמק פאסה יש המון אופציות לטיולים.. כדאי להכין מראש רשימת אפשרויות (להעזר באתר של העמק ובלשכת המידע לתיירים), ופשוט לשלוף מה שמתחשק באותו הרגע. אפשר להעביר את אגם קראצה ליום הזה, כי ביום הבא אתם מתכוונים לנסוע בכיוון ההפוך..
יום 8 – אחרי מלצ’סנה ומונטה באלדו ממליץ לכם בכל זאת להגיע ללימונה סול גארדה, עיירה מקסימה. בריבה דל גארדה תוכלו להסתובב ביום 6.
תהנו!
-
תודה.
כל הרכבלים שציינתי פתוחים בתקופה זו.
בעמק פאסה התכנון לקחת רכבל לפסגת קול רודלה מהעיירה קמפיטלו שנלון בה.
האם הרכבל מונטה בלאדו שווה? (בהתחשב שניהיה כבר ב3-4 רכבלים קודמים בדולומיטים).
איזה אגם יותר מומלץ? דוביאקו או מיזורינה? חשבתי לעבור בדוביאקו פשוט כי הוא בדרך ממיזורינה לברייס…
-
שאלה נוספת על רכבלים וגבהיםשאלת השאלות שהטרידה אותי… הרכבלים עולים לגבהים של 2500-3000 מטר מעל פני הים (פורדיו מלמשל באיזור ה3000). העליה היא מהירה וממה שהבנתי באיזה ה2300-1500 ומעלה יש סכנה של מחלת גבהים. אני חוששת מהחוסר בחמצן ושזה יכול להתפתח למשהו באמת חמור. לא ראיתי על זה תגובות באף מקום על כך באירופה(מדברים על כך רק בהקשר של טרקים בדרום אמריקה). לא נראה לי שהייתי בגבהים כאלה בעבר…
אשמח לשמוע דעות, והאם אפשר בכלל לטייל בפסגות הרים כאלה…
תודה
-
* רצוי לפנות לרופא מוסמך שייתן לך ייעוץ בנושא זה.
* העליה לפסגה לא מתחילה מגובה - 0מ' ל- 2950 מ'.
העליה מתחילה מגובה- 2239 מ'.
-
למיטב ידיעתי אנשים בריאים לא אמורים לסבול מעליה לגובה 3000 מטר. אני לא מתימר להיות מומחה. אנחנו במשך שנים בלי הפסקה מטיילים באלפים עם ילדים ועלינו איתם כבר כשהיו תינוקות לגבה של 3000 מטר.
באירופה אלפי אנשים עולים ברכבלים הפופולרים של האלפים לגבהים של מעל 3000 מטר. רק על ילדים קטנים אוסרים לעלות על רכבלים כאלה ולא בכולם.
סבל בגובה הזה קורה כשנשארים בגובה של מעל 3000 כמה שעות אחרי פעילות גופנית. זה מה שקראת עליו בטרקים. אם עולים לשעה- שעתים ויורדים נדיר שמרגישים משהו. אולי סבל מקור.
אם מרגישים מצוקה בד”כ אפשר לרדת תוך כמה דקות.
-
הרכבל במונטה באלדו בהחלט יפה ושווה, תצפית יפה על אגם גארדה ומסלולי טיול בפיסגה. כמובן, לעלות רק ביום בהיר.
אגם דוביאקו או מיזורינה – אנחנו יותר אהבנו את אגם מיזורינה, אבל זה באמת עניין של טעם אישי. אפשר להסתכל בתמונות ולהחליט.
-
היי,
תחליף בן הר בלאדו (על תעשה), ללימונה דה סולל (כן תעשה), יש לך את זה ביום החמישי בדולומיטים.
כל השאר אני סומך על סער קרני
.תומר
-
למה לדעתך כדאי?
-
היי,
אתם עולים ב-2 רכבלים לפסגות:
רכבל לפסגת קול רודלה שבקמפיטלו.
רכבל לעמק סוסי (מזכיר את זה).
תהיו בגרדה ב-Limone Sul Garda.
תומר
-
לרוב מחלת גבהים היא מ-3500. נדמה לי שרשמית ההתחלה של סיכון מחלת גבהים היא מ-2500 או 3000, תלוי איפה בודקים, בטח לא 1500 (שמעת אי פעם על מי שחטף מחלת גבהים בחרמון?...). וחוץ מזה, גם אם מתחילים תסמינים אפשר לרדת בגובה והיא נעלמת – אוכל להעיד על כך מניסיון אישי בנפאל. אתה ממילא עולה ברכבל לזמן קצר ויורד, לא?
-
keves 160- עולים לגובה 2950 מ', לא ל-1500 מ' (הבדל "קטן").
אבל מן הסתם, היא תשהה באיזור הגבוה מספר ימים ולא "תטוס" מגובה -0 ישר ל- 2500מ' ומעלה.
* כל אדם ובעיותיו שלו, לכן אם היא חוששת מבעיות, אפשר לפנות לרופא.
-
למה ללון בלילה הראשון בקורטינה? יוצא שאתה עושה זיגזג. אם אין הכרח בקורטינה אפשר לישון באזור קדורה. לא חסר איפה, אוכל להמליץ.
שנית, אני מעדיף את אגם מיסורינה על פני בראייס. מה גם שמשם אולי תרצה לעלות ל-3 הפסגות (או מה שקראת שיניים) של הלברדו..
שלישית: פארק רוקולו הוא חדש, נפתח מחדש שנה שעברה, לא מכיר אותו. אבל – הכניסה אליו היא מ-Pieve di Cadore ושם תוכל לעשות עוד 2 ביקורים, לבית הולדתו של הצייר טיציאן מימי הביניים ולמוזאון המשקפיים בהמשך אותו רחוב.
אם תרצה כתוב לי בפרטי, חרשתי את האזור לאורכו ולרוחבו בגלל עבודה.
יש עוד פארק קטן בעיירה הסמוכה שאם אתה יורד אליו (ברכב) אתה מגיע לשפת האגם, יש שם גם נביעה של מים תרמליים. הוא נמצא מאחורי תחנת הרכבת ב-Calazo.
-
עד כמה שאני יודע יש בדיקה בקופות החולים למי שבסיכון. -
התייחסתי ל-1500 כי השאלה המקורית היתה “וממה שהבנתי באיזה ה2300-1500 ומעלה יש סכנה של מחלת גבהים”. לא דיברתי על הגבהים באירופה אלא על מחלת גבהים בכלל.
בכל אופן, כמו שאמרתי: אפשר ללמוד על התסמינים ואם מרגישים ברע לקחת את הרכבל למטה או לרדת באופן אחר בגובה וזה נגמר.
אגב, למעט ויש בעיות מיוחדות בנשימה, אצל אדם בריא רגיל רופא לא יכול לחזות אם הוא בסיכון ללקות במחלת גבהים או לא. זה גם לא קשור לכושר גופני. מה שכן, הוא יכול לרשום סוג של כדורים שמספקים הקלה מהירה, וסוג של שקט פסיכולוגי בכך שיש לך אותם בכיס, למי שמאוד חושש (עזר לחבר שחטף מחלת גבהים בנפאל, אם כי כאמור – תכננו את הטרק בהתאם כך שאחרי הטיפוס ל-4500 היתה ירידה מאסיבית בגובה, וזה מיד סילק את התסמינים אצל כולם).
-
לאחר בדיקה שעשיתי- האם לוותר על סרמיונה זה לא כזה נורא?אנחנו לנים בריבה דל גארדה- לאחר בדיקה הבנתי שהדרך משם לסרמיונה היא ארוכה ומתישה- מעבורת באורך של 4 שעות/ 3 אוטובוסים ארוכים/ברכב – שעה וחצי/שעתיים.
מה דעתכם לוותר עלייה אם ניהיה בריבה דל גארדה, מלצ’סנה ולימונה סול גארדה? הפסד משמעותי מבחינת נופים/עיר?
אפשר גם שיום אחד נלון דרומה יותר ליד סרמיונה אבל זה גם טרטוק עבורינו ומעדיפים לנוח יותר שם...
-
למה זיגזג? לא הבנתי. אנחנו רוצים ללון בקורטינה כי הבנתי שהמקום יפה. משם יש “מסלול מעגלי” של שלשת האגמים שציינתי .
-
תבדוק לינה באאורונצו די קדורה. גם יותר קרוב לשלושת האגמים וגם יותר זול, ואתה מרוויח עוד אגם על הדרך.Auronzo di Cadore
-
הרכבל למונט בלאדו שווה שווה !!! כמובן אם יש ראות ואין בעיה בריאותית. זה מבחינתי היה משיאי הטיול באגם גרדה. גם במעבר פורודוי אי אפשר להחמיץ את הרכבל אם לא מסכן את הבריאות ויש ראות. וגם לדעתי בהר מרמולדה.
באגם גרדה יש עוד הרבה מה לראות , יש כמה טילות מאד יפות של עיירות אגם יפות. למשל לצזה.
וגם העיר ורונה קרובה לאגם גרדה ושווה לטייל בה
-
לי עזרה במקרה דומה מנת סוכר. במקרה זה צימוקים. כמובן שלא יעזור לסובלים מסכרת. עליתי ברכבל, קצת הסתכלתי על הנוף סביב וירדתי. לא עשיתי טרק. הצימוקים עזרו לי למשוך עוד קצת זמן, למרות סחרחורת קלה. אין בעיית גבהים ממש רצינית. זה לא ההימליה או האנדים.
