חוויות ורשמים בין אוסטריה לדולומיטים....
-
שלום לכולם,
גם אנחנו זכינו לתגובה הרגילה -עוד פעם לאוסטריה? שוב לאלפים? לא נמאס לך?
אז לא-אף פעם לא נמאס לי מהאלפים ואחרי יותר משלושה שבועות בנורווגיה בקיץ שעבר, חיפשתי משהו שיכול קצת להתחרות.
למען האמת בהתחלה חשבתי לשלב את האלפים עם הרוויירה האיטלקית -וצ’ינקווה טרה או הצרפתית, אבל בסוף זמינות הטיסות ואיכותן היא שהכריעה את הכף…
אז מה היה לנו?
טיסות לופטהנזה למינכן ובחזרה-טסנו עם לופטהנזה מספר פעמים ואף פעם לא התאכזבתי. למרות שהיה איחור בדרך חזרה (לטענתם עקב “פקקי תנועה” במרחב האווירי האירופאי) הטיסות היו נהדרות. יש יתרון מבחינתי לטוס ביום שישי בצהריים ולחזור בשבת. המטוסים לא היו עמוסים ואפילו האוכל ראוי למילה טובה...באמת…
הדבר היחיד שהיה קצת הזוי-הצ’ק אין נערך בטרמינל F הידוע לשמצה בשדה. ואז עולים על אוטובוס שמחזיר לשער הרגיל של לופטנהזה. לא ברור לי מה הסרבול הזה בעצם תורם מבחינה בטחונית או אחרת. כולם יצאו מהשער לחלקים אחרים , בתי קפה, קניות בדיוטי ונאלצנו לעבור שוב בידוק קפדני ביותר!!
רכב שכרנו מאוויס בשדה העופה של מינכן. היות שנחתנו בערב, לקחנו את הרכב בבוקר שלמחרת. הדוכן שלהם היה מאד עמוס. הגענו יחסית מוקדם וחיכינו בתור כמעט שעה. אלו שהגיעו אחרינו חיכו גם יותר. קראתי על תורים של שעתיים ואפילו שלוש. אבל המחיר היה טוב והשירות בסדר. אבל הפעם קיבלנו רכב פחות מתאים לנסיעות באלפים מבחינת “הסחיבה” שלו. אמנם עלה אבל לאט..וגם לא היה חסכוני. לאחר מספר ימים בהרים התחלנו לכנותו “קקייה” ...
כמובן רכשנו את כל הביטוחים. ההחזרה הייתה קלה ומהירה מן הלקיחה. התהליך ידוע-ההחזרות מכל החברות מתנקזות לחניון אחד. עובדת בדקה את הרכב והנפיקה לנו קבלה חתומה שהכל בסדר.
לינות -הזמנתי בעיקר בבוקינג.
המלון הראשון עם שאטל מהשדה וממנו
Holiday Inn Express Munich Airport. הוזמן ישירות באתר. היה בסדר גמור. ארוחת בוקר מצויינת לדעתי, נקי ולמרות הקרבה לשדה לא שמענו את הרעש של המטוסים.
גם המלון האחרון קרוב לשדה הוזמן באתר. Ibis budget פשוט ובסיסי, אבל מודרני ונקי. ארוחת בוקר מספקת. סמוך למרכז קניות ענק, מסעדות ובתי קפה, וקרוב למרצאות בארדינג.
הלינות הבאות:
Hostel der Athleten -אחד המקומות היותר זולים באזור הזה של דרום בווריה. אכסניה חביבה, קרובה לפרטנאך-קלאם (שהיה סגור) ולמסלולי הליכה באזור. לקחנו חדר זוגי , יש מטבח משותף, חנייה ו-וווי-פיי סביר בחינם , נקי וזה מספיק לנו.
Appartementhaus Egga- -מקום ממש כיפי . מלון דירות משפחתי. המנהלות שקיבלו אותנו דוברות אנגלית, מקסימות ועוזרות. קיבלנו כרטיס אורח שמקנה הנחות לאתרים ותחבורה ציבורית חינמית. הדירה הייתה נקייה ומסודרת. מקום שקט בעיקרון, רק שבדיוק היו שיפוצים במלון קרוב, אבל לא עבדו בערבים כך שזה לא הפריע לנו. יכולה להמליץ בחום על הדירה הזו ב brand, vorarlberg.
שם ישנו 5 לילות וטיילנו באזור הקרוב וגם היותר רחוק במקצת.
Appartement Rosengarten בעמק אוטץ. דירה קצת פחות מוצלחת מהקודמת, אבל עדיין ממש בסדר. דירה מרווחת, נקייה , מרפסת ענקית מול הנוף, קרוב למרחצאות ובערך באמצע העמק כך שניתן לטייל להרבה מקומות. במקום זה לא מחלקים את כרטיס האורח וזה קצת חיסרון. הבעלים חביב , אפילו מדבר קצת אנגלית מה שהקל על התקשורת. כאן לא קיבלנו סבון כלים או כלי ניקוי והיה רק סבון ידיים. אבל דברים כאלו לא כל כך מפריעים לנו.
גם כאן לנו 5 לילות וטיילנו בעמק.
בדרך לדולומיטים ישנו לילה אחד ב Pension Alpenblick . פנסיון נחמד בנוף מרשים. המקום לא זול אבל גם לא מאד יקר. ארוחת הבוקר והערב שאכלנו שם היו טובות.בפעם הקודמת שטיילנו בדולומיטים לנו בעיקר בקמפינגים. כשחיפשתי דירות- ראיתי שהן מאד יקרות. לקח לי קצת זמן למצוא משהו קצת יותר זול. אז הדירה ב Residence Campolongo הייתה די בסיסית אבל מאד מאד נקייה. לנו היה כל מה שהיינו צריכים, אבל לא הייתה מפנקת. המיקום היה נהדר-בדיוק בשיא מעבר הקמפולונגו. מהחלון הבחנו במרמיטות “מתחרדנות” עם קרני השמש הראשונות. לקומפלקס יש גם סאונה, שזה נחמד למי שאוהב. מאד הקפידו על הפרדת אשפה, יותר מאשר באוסטריה, מה שקצת הפליא אותי. בהחלט ממליצה עליה לזוג או משפחה קטנה שרוצה לחסוך בלינה ומסתפקת במשהו בסיסי. כאן היינו 6 לילות .
ואחרון ובהחלט חביב -הפנסיון Haus Kendlbacher-הפתעת הטיול. אמנם החדר קטן יחסית, אבל המיקום נהדר לטיולים בין הגרוסגלוקנר למפלי קרימל, כולל הפארק hohe tauern. יש מטבח משותף מאובזר לחלוטין וכמובן אפשר לשמור דברים במקרר. הבעלים מקסים! יוצא מגדרו לעזור ולהמליץ על מסלולים ודברים לעשות בשמש ובגשם. ומקבלים את כרטיס הפארק המקנה אטרקציה חינמית אחת ביום ו50% הנחה על השנייה, שימוש חופשי בתחבורה ציבורית כולל רכבת מקומית העושה את הדרך המתפתלת בין הכפרים. הכרטיס חסך לנו הרבה מאד, כולל תורים…
כאן לנו 4 לילות. וחבל שלא יותר...
כמובן שרוב הטיול היה מבוסס נופים ורובם מרהיבים, אבל היו לנו גם מספר אתרים היסטוריים ומוזאונים שווים ומעניינים. בעיקר בימים היותר גשומים.
כשבמקומות רבים היו גלי חום ובצורות, אצלנו היו ימים קרירים ואפילו די גשומים, בייחוד באוסטריה. בעיקר נעזרתי באתר מזג האוויר meteo blue שהתגלה כמאוד אמין (דיוק של שעה-שעתיים) בתחזית ליום הבא. לצערי. כי כשהוא חזה גשם-הגשם אכן הגיע, ושעה אחת קודם...
-
נירית,
איזה כיף שאת כותבת את סיפור הטיול שלכם!!
כל סיפור שלך הוא אורים ותומים בשבילי , וחלקים מהסיפור החדש יתנו לי רעיונות לתכנון הטיול הבא שלנו – בקיץ הבא.
גם אנחנו נחזור לאוסטריה בפעם השניה בתוך שנתיים כשהשנה לגיוון היינו בצפון נורבגיה.
כעת ממתינה להמשך הסיפור שלך ואל תחסכי בתמונות ופרטים
ורדה
-
אוי נהדר! הכל אזורים שאני מכורה אליהם, עם חיבורים מעניינים, ואני מאוד מקווה שיהיה לך כוח לכתוב כמה שיותר!!
-
היי נירית
מזמן לא קראתי סיפור שלך.
איזו הפתעה נעימה ועוד על אזורים כל כך כייפים, שאני כל כך אוהבת. יופי.
אקרא בהמשך. בינתיים מצננת עצמי בתמונות השלג
נהדר!
תודה
לימור
-
נירית,
כמה כייף לטייל איתך, כמה יפה את כותבת
והתמונות נפלאות מצננות ומקררות
תודה שאת משתפת
-
בתים מצויירים באובראמרגאוהיינו צריכים לבחור מסלול נסיעה ובגלל געגוע לבתים המצויירים ולנופי האלפים הבווריים -החלטנו שניסע דרך oberammergau ו Garmisch-Partenkirchen.
אובראמרגאו ידועה בעיקר בגלל בתיה המצויירים והמחזה הגרנדיוזי על חיי ישוע שאנשי הכפר מפיקים כל עשור.
לפני כמעט 400 שנה אנשי הכפר עשו עסקה עם האל-אם תיעצר המגפה השחורה שהגיעה אל האזור בשלהי 1632 וקטלה כ20 מתושביו, הם יפיקו כל עשר שנים את המחזה על חיי ישוע ויסוריו.
ואכן האל עמד בעסקה ובמאי 1633 המגפה נעצרה. שנה לאחר מכן העלו תושבי הכפר את המחזה רב המשתתפים בפעם הראשונה ומאז-המסורת נמשכת כל 10 שנים (עם הפסקות בגלל מלחמות העולם ועוד קודם לכן פעם אחת בגלל חילוקי דעות בין כנסיות).
כמובן ששיש למחזה “שורשים אנטישמיים” והוא גם זכה לאהדתו של היטלר. בהשפעת הידברויות בין רבנים לכמרים וגם בהשפעת סקנדלים שהתעורר בכנסיה הקתולית, נערכו שינויים -כנראה לא מספיקים במחזה. המחזה מושך אלפי מבקרים לכפר ולא פשוט לשנות מסורות עתיקות במקום כמו בווריה. ובכל זאת יש התקדמות ואפילו סוג של דיאלוג בין רבנים וראשי יהדות לבין האחראים על ההצגה, במאים ומשתתפים בכפר. למרות זאת הדעה הרווחת היא שהשורשים למחזה לא רק אנטישמיים אלא שיש לכפר גם עבר נאצי לא פשוט. לא סתם היטלר התלהב ממנו ומן המחזה. על הבעייתיות של המחזה אפשר לקרוא בכתבה הזו של זאב אברהמי.
כל מי שטייל בבווריה, טירול ובדולומיטים ראה את הבתים המצויירים היפים.
כנראה שמקורה של המסורת הזו היא בכפר אובראמרגאו.
מדובר בטכניקת “פרסקו” שבה נצבע משטח טיח לח והצבעים המינרליים (תרכובת ייחודית לכל אומן!) מגיבים עמו ומתייצבים.
בגרמנית הטכניקה הזו מכונה Lüftlmalerei. כנראה בגלל שמו של ביתו של האומן Franz Seraph Zwinck שהיה בין הראשונים והמפורסמים לצבוע בתים בדרך זו באזור הזה. אם כי יש שחושבים שהשם בא מ”LUFT “ שזה אוויר בגרמנית בגלל שהאמנים היו כאילו מתעופפים באוויר בעת הציור…דווקא השערה חביבה אבל כנראה לא נכונה.
הציורים העתיקים הם מהמאה ה-18 והבתים היפים ביותר נמצאים כך אומרים ברוב בווריה. הראשונים באובראמרגאו ומיטנוואלד. רוב המוטיבים דתיים נוצריים, אבל יש גם ציורים המתארים חיי מסחר ואת בעלי הבתים.
הרעיון של צביעת הבתים הגיע מאיטליה הלא רחוקה. שתי העיירות מיטנוואלד ואובראמרגאו נמצאות על הדרך בין ונציה לאאוגסבורג וביניהן נעו לא רק סחורות אלא גם רעיונות תרבותיים ואומנותיים וזה אולי מסביר השפעות של סגנון רובנס על הציורים.
כמובן שהציורים נועדו לפאר והדגיש את מעמדם של בעלי הבית.
הבית המפורסם ביותר של הכפר הוא “בית פילטוס” הציורים של צווינק עצמו. הבית ניצל ברגע האחרון מהרס כתוצאה ממחאת התושבים וכיום יש בו סדנאות של אומנים שונים ותערוכה על הכפר. הכניסה חינמית. החדשות הרעות הן שמשרדי המועצה מתוכננים לעבור לשם מה שיאלץ להעביר את סדנאות האומנים למקום אחר.
-
תודה לימור , פסגות, ורדה וענת שהצטרפתן.
כיף לקרוא את ההתייחסויות והתגובות החמות.
...המשך יבוא….עוד הערב...
-
נירית,
איזה כייף למצוא כאן סיפור שלך וכבר בהתחלה גם להזכר למה
עם מידע מעניין ותמונות נהדרות. לגרמיש זכור אצלנו חסד נעורים ולמי שמגיע אמליץ גם לבדוק את לו״ז הארועים באיצטדיון שם שאירח את משחקי החורף – ואיני מתכוון לארועי ספורט דווקא.
משהנחנו את חפצינו כזוג צעיר לפני שנים לא מעטות בדירה שאיתרנו – נחו עינינו על פומפלט שבישר על קונצרט של הפילהרמונית של וינה באצטדיון.…
שיחל בעוד ….. כעשרים דקות.
טסנו חסרי נשימה לאוטו, הגענו, שמחנו כל כך שהיו עוד כרטיסים והיה ערב נפלא.
(ההמשך היה מעט פחות מוצלח כשהתחוור לנו שאיננו זוכרים את כתובת הדירה - אותה איתרנו לפני הקונצרט המדובר תוך כדי נהיגה בעיירה – כן – פעם גם זו היתה דרך…
לבסוף בחשיכה מוחלטת ולאחר משחק חפש את הסימנים המוכרים - הצלחנו לעמוד במשימה).
עם חזרתנו (זו השנה השנייה ברציפות, אפרופו חזרה) מהולנד – וכתרופה הבדוקה היחידה שעובדת – החלנו להרהר ביעד לשנה הבאה.
האלפים הברניים הקדימו אך במעט את הטירול ונראה מה יתרחש בתום הקריאה כאן
אז גם אני ממתין להמשך.
שמוליק
-
היי נירית
ברוכה השווה
נופים מרהיבים!
כייף לקרוא על הטיול שלך, מצפה להמשך
תודה על ההשקעה
-
גרמיש פרטנקירכן..נוף מרהיב ועבר אפלתודה לי ושמוליק. שמחה מאד לראות אתכם כאן.
שמוליק, איזה סיפור! חשבתי שרק לנו קורים דברים כאלו…
האכסניה שלנו ב GaPa ממש סמוכה לאיצטדיון האולימפי. היות שממילא הפרטנאך סגור-זו הזדמנות להציץ לאתר ולתערוכה שנערכת שם ובאותה הזדמנות להיזכר בעברה האפל של העיר היפה הזו.
היטלר חייב את שתי העיירות גרמיש ופרטנקירכן להתאחד לעיר אחת לפני משחקי החורף האולימפיים של 1936. האולימפיאדה בברלין באותה שנה הרבה יותר זכורה ומדוברת, אבל גם כאן יש סיפור.
מצמרר להיווכח שהאיצטדיון, כולל תאי הצפייה נשאר כמעט בדיוק כפי שהיה בזמן הבנייה וקיום התחרויות. השלטון הנאצי השתדל “להיראות טוב” באותו זמן, אבל רדיפות היהיודים ומתנגדי השלטון כבר החלה. חוקי נירנברג נחקקו מספר חודשים קודם לכן.
תושבי המקום, כמו תושבי שאר בווריה לא בדיוק התנגדו לשלטונות ודי שתפו איתם פעולה. האזור היה פופולרי בקרב בכירי הנאצים, עד כדי כך שמספרים שהיטלר חשב להקים כאן בית נופש. הוא לא הצליח לרכוש את המקום שרצה ובסופו של דבר,הסתפק הצורר ב”קן הנשרים” ברכטסגאדן…
הכניסה לאיצטדיון עצמו חינמית אבל תערוכה עולה סכום קטן. השם מאד מתאים “הצד האפל של המדליה”. הכיתוביות בגרמנית אבל ניתן לקבל חומר באנגלית והתערוכה ממש מעניינת, לטעמיי.
לדעתי, כדאי להקדיש קצת זמן בין הזוגשפיצה המרהיב לערוץ המקסים ולבקר גם באתר זה. הוא בדיוק בדרך לקניון, שמקווה שייפתח בקרוב. הוא נסגר עקב שטפונות שהרסו חלק מהשבילים והגשרונים בתחילת יוני ועדיין לא נפתח.
גם הרחוב ההיסטורי ludwistrasse שווה סיור קצר. בתים מצויירים מדהימים.
אגב, מקומות לינה רבים בעיירה מספקים כרטיס אורח המקנה נסיעה חינמית באוטובוסים המקומיים. די נוח להחנות את הרכב ולנסוע למרכז או לחזור ממנו ככה. אם יש זמן אפשר לטייל גם בכפרים הסמוכים. לא הספקנו.
כדאי להיכנס לאתר הזה ולראות תמונות “לפני ואחרי” של האיצטדיון. ובכלל יש שם דברים ממש מרתקים. וכאן יש עוד הרחבה בנושא.
ועוד דברים שניתן לראות ולעשות בGaPa.
-
הי נירית
גם אני הצטרפתי נהנת מהתיאורים והתמונות.
טל
-
מתעודדים עם פעמון השלוםאחרי שרכשנו את מדבקת האוטוסטראדות אנחנו נכנסים לאוסטריה.
תמיד כשאני עוברת גבול באירופה (בין מדינות -שנגן) אני מתמלאת פליאה וקנאה. עוברים את השלטים הכחולים עם הכוכבים ואופ-אנחנו במדינה השכנה. הנופים בעצם אינם משתנים. אותו ירוק ואותה שלווה. (ואותו צד אפל, גם).
עוברים את זיפלד ופונים לכיוון Mösern, כפר חביב שסמוך לו הוצב “פעמון השלום”.
מדובר בפרוייקט משותף לחבלים האלפיניים: Bavaria , Graubünden , Lombardy , Salzburg , St. Gallen , South Tyrol , Ticino , Tyrol , Trentino and Vorarlberg , Baden-Württemberg. חבלים אלו הקימו קבוצת עבודה הפועלת לשיתוף פעולה בנושאים סביבתיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים בין כל האזורים האלפיניים. הפעמון הוצב לרגל 25 שנה לארגון זה.
מדובר בפעמון גדול, השוקל מעל 10 טונות וצליליו נשמעים למרחוק. כך חקוק בלוח שבבסיס עליו ניצב הפעמון : “אני מצלצל בקריאה לשכנות טובה ולשלום בין המדינות האלפיניות” והייתי מוסיפה, לתומי-וכל העולם..
הפעמון הוצב ב1997 ומאז מצלצל כל יום ב5 אחרי הצהריים ובאירועים מיוחדים.
אומרים שמדריכי תיירים מקומיים יכולים גם הם להפעיל אותו לקבוצות. אנחנו לא זכינו …
הנופים מסביב נהדרים ולא סתם הצייר אלברכט דיורר התאהב באזור וצייר אותו בחלק מהציורים שלו, כולל דיוקן עצמי. הוא הגיע לכאן בעת מנוסתו מהמגפה מנירנברג מקום הולדתו לאיטליה..ב1494-95. את הציור ניתן לראות במוזאון הפראדו במדריד…
מי שיש לו זמן יכול לעשות מסלול הליכה בין כמה אתרים באזור, כולל אגם. מדובר ב7 ק”מ. לנו עוד הייתה נסיעה לא קצרה לפנינו אז השארנו את הרכב בכנסייה של הכפר והלכנו קצת ברגל לפעמון עצמו.
-
תודה לך טל
-
מקסים נירית
את מספרת ומסבירה כל כך יפה בתוספת התמונות זה פשוט מושלם
תודה
ממשיכה לעקוב וללמוד
-
מטירול לפורלברג דרך מעבר סילוורטהשוב תודה ענת יקרה
מעברי ההרים הם אחד מהדברים האהובים עליי באלפים ובהרים בכלל. ובכל זאת, היות שכבר נסענו בסילוורטה התכנון היה לוותר הפעם...אבל בכל זאת בסוף מצאנו את עצמנו כן “עושים” שוב את הכביש האלפיני (כביש אגרה, 15 אירו למכונית, הלוך ושוב אם רוצים, כלול בפאס האזורי) היפה הזה. לא עמדנו בפיתוי. בכל זאת זה המעבר המחבר בין טירול לפורלברג, היעד שלנו...
ההחלטה הייתה ספונטנית ולכן לא קראתי את הטיפ שבין העיקולים 22-23 -21 יש תצפיות יפות לצילומים. אז כדי להנות מהם צריך להיכנס לאתר הדרך…ורצוי לפני הטיול..
הוא כתוב גם בפלאייר שמקבלים עם התשלום אבל לא הסתכלתי
…הדרך כוללת 34 עיקולים , אבל היא באמת כל קשה לנהיגה. הכביש נפתח לכל אורכו ב1954והורחב לשני נתיבים ב1961. הדרך נופית מאד , כדאי ללכת סביב ה אגם (בערך שעה וחצי) והמסעדה מול האגם טובה אבל לגמרי לא זולה…
יש גם רכבל למי שרוצה לתצפת טוב יותר ולעשות עוד מסלול הליכה בנופים נפלאים. את כל זה עשינו בפעם הקודמת. הפעם רק נסיעה (בקושי פוטו
ולאוטו
).זה הקישור לתמונה מהויק.
-
איזה כיף!!! סיפור טיול של נירית.
"מכרה זהב" סיפורי הטיול שלך.
וכמה כיף לחזור לאוסטריה האהובה!
אני כאן. קורא בהדיקות ולא אפריע יותר...
-
הלונרזי-נוף מרהיב וטעימה מאיתני הטבעתודה אלון.
והערה לך ולכולם, -אשמח “להפרעות ולשאלות”…
ברנד מקסימה ובכל זאת לא כל כך מתאימה ללינה אם רוצים טיול כוכב בפורלברג. ידעתי את המגבלות והיא נבחרה בגלל הקרבה ללונרזי ולעוד מספר מקומות שרצינו לטייל בהם וכמובן הדירה הזולה יחסית שהתבררה כטובה ומתאימה לנו. הדרך לכפר המקסים די פתלתלה וה”קקייה” שלנו עלתה לאט…
אגם הירח -Lünersee מכונה “הפנינה של האלפים” או לפחות של הרכס המקומי- ה Rätikon.
אכן האגם מקסים ושמחנו לחזור אליו. הוא היה אחד האגמים הטבעיים הגדולים באלפים, עד שבנו את הסכר לצורך הפקת חשמל למספר ערים ואזורים. הסכר שנבנה ב1958 הוסיף כ70 מ’ לעומק האגם ובטח פגם גם ביופיו. אבל עדיין הוא נפלא.
חשבנו הפעם לעשות מסלול לGafalljoch , נקודת תצפית על גבול אוסטריה-שוויץ. התחלנו במסלול שחופף תחילה להקפת האגם, תוך שאנו נהנים מהפריחה האלפינית והנופים.
אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד.
זמן קצר לאחר שהתחלנו את המסלול ענן כבד עלה מהעמק וממש החשיך את האגם וסביבתו. דקות ספורות לאחר מכן “נפתחו ארובות השמיים” וגשם עז מלווה בברד התחיל לרדת. בלב כבד ויתרנו על המסלול וחזרנו לרכבל.
ידענו שירד גשם על פי התחזית בערך ב2 אחרי הצהריים. אבל הוא הקדים…
הגשם היה ממש חזק וגרם להרס שבילים סביב האגם וסחיפת חלקים קטנים מהכביש המוביל מברנד לתחנת הרכבל ה Lünerseebahn. נאלצנו לחכות קפואים ורטובים עד שיפתחו את הכביש כדי לחזור לדירתנו החביבה.
מזג אוויר קיצוני כתוצאה משינויי מזג אוויר גלובלי-כבר אמרנו? סיוכי רב שמזג האוויר המשוגע באירופה-גלי חום ועצירת גשמים ממושכת ומצד שני שטפונות הן תוצאה מתופעה מדאיגה זו.
בכל אופן, למגיעים ללונר זי-כדאי לעשות את כמה שיותר מוקדם . האגם מפורסם ולא סתם ועמוס בהתאם. הרכבל קצת מוזר-רק קרונית אחת עולה ויורדת כל הזמן והעובדים מעמיסים עליה עד קצה גבול הנשיאה שלה, מה שעושה את הנסיעה לא כל כך נעימה. אבל מראה האגם שווה את חוסר הנעימות הזה, לטעמי. אפשר להקיף את האגם, מסלול קליל . בגשם לא מומלץ החלק המערבי (שמאלה מתחנת הרכבל) כי הוא תלול, צר ועלול להיות חלק.
עד לפני שנה או שנתיים נערכו באגם ק”קונצרטים “ של קרן האלפים. השנה התבטל.
הרכבל כלול בפאס האזורי ואם יש כרטיס אורח של העמק מקבלים הנחה. יש גם הנחה למבורים מעל 65 וכמובן לילדים..
-
אני רואה שעוד יש שרידי שלג על ההרים סביב הלונרזה. זה מחודש יולי? התחלה? אמצע?
-
אכן היינו באגם ב3/7. כפי שרואים בווב קאם אין עכשיו (או כמעט אין) שלוגיות כאלו. זה באמת חלק מהקסם של האגמים האלפינייים.
ובכללי יש בחבל פורלרברג פחות פסגות מושלגות וקרחונים לעומת טירול...לפחות ממה שהצלחתי להתרשם.
-
איזה יופי נירית לחזור איתך למחוזות יפים. התמונות שלך מזמינות כל כך.
אני רוצה לנסות תאוריה אחרת לעניין ציורי ה”אוויר”, ללא סימוכין – פרסקו שמצוייר בתוך מבנה שונה מפרסקו שמצוייר באוויר הפתוח. הוא צריך להיות מחומרים אחרים לגמרי שהם עמידים בפגעי הזמן – גשם ושמש ואולי מכאן השם.
מחכה להמשך
רבקה
