שניים חומוס אחד ספגטי - חזרנו מהגארדולומיטים
-
ובכן –
חזרנו מ-16 יום חמימים וקיציים בצפון איטליה.
4 לילות בעיירה לימונה בצפון אגם גארדה,
5 לילות באורטיסיי בואל גארדנה אשר בדולומיטים
5 לילות בעמק אנטרסלבה סמוך לגבול האוסטרי
2 לילות לסיום בונציה.
מנסים להתאושש מהמעבר הזה מכחול וירוק על כל גווניהם לצהבהב – חם – אפרפר של אוגוסט הישראלי (with all the respect)
הבלוג:
-
איזו הפתעה נעימה!
כיף שאתה משתף גם כאן
תודה על משב הרוח המרענן
לימור
-
תגובה שניים חומוס אחד ספגטי - חזרנו מהגארדולומיטיםבונז'ורנו גיל ואדיס וברוכים השווים
הבמבינו שלכם ממש גדל !
אני שומרת לי לקרוא - איטליה תמיד באה בטוב.
עדי
-
הי, איזה תמונות יפות, הולכת לקרוא.
( איך גדל הילד שלך….מעניין עוד כמה זמן תוכל לסחוב אותו על הכתפיים ) -
נהניתי מכל רגע של קריאה וטיול איתכם! אין עליכם!
רבקה
-
איזה טיול נהדר, תודה.
אפילו גרדה-קיץ מסתמנת דרככם כסוג של אופציה.
נפעמת כל פעם מחדש מהעמידות הטרמית שלכם. מאז דלקת גרון נוראית לאחד וצינון איום לשני אחרי טבילה בקפואים של ורזסקה נזהרים גם בצוננים... נראה שההפסד כולו שלנו. -
יופי של טיול , תודה על השיתוף.
מקסים בעיני איך אתם מצליחים בכל מקום להימנע ממשוואת האטרקציות הרגילות ( אגם גארדה= גארדלנד\ ארוחת אבירים\ פארק מים), .דולמיטים= מרמולדה וכן הלאה. ולמצוא לכם פינות חמד מעניינות.
יחי האיש הכתום.
-
גיל!!
כמה כיף לראות אותך פה!
קראתי בנתיים את שני הבלוגים הראשונים. כל כך שמחה שככה התרשמת מגארדה והדולומיטים.
היינו שם לפני שנתיים וכמוך ביקרנו בלימונה, מלצ’סינה וריבה המהממות, וכל כך היה לי חבל שבפורום אין לגארדה מספיק יחסי ציבור טובים...כן, יש עיירות יפהפיות גם בגארדה!!
גם לגבי הדולומיטים ומסלול סשדה -קול רייזר המיוחד (אגב זוכר שהמלצתי לך וצירפתי תמונות…?? חששתי אז להמליץ מידי בהתלהבות כי היית אחרי האלפים הברניים ואוסטריה אז סייגתי מעט שאולי ההרים לא מרשימים כמו באלפים וכו’)
אבל שמחה שנהניתם כי האזור באמת מיוחד!
אגב, אנחנו חזרנו מאוסטריה, וחייבת לך תודה על מספר מקומות שהלכנו רק בזכות הבלוגים שלך:
- 1אגם המלכים כולל המסלול שמקיף את אגם אוברסי והאחו המהם עם הנוף לאגם
- 2 אגם הינטרסי היפהפה במיטרסיל
- 3 האגם הלבן המדהים באמת שטובך
אז גם האלפים הברניים, גם הדולומיטים וגם אוסטריה – כולם אזורים מדהימים!
-
תודה לכולם - ויפה שעה אחת קודם!איילת – תקשיבי קטע:
כבר שנים אני לא מצליח לקרוא סיפורי טיול שמשתרשרים להם באלפי הודעות, אלא רק בלוגים.
דוקא את שלך – צרות בצרורות – קראתי בשקיקה מהתחלה עד הסוף לפני שנתיים מהסמרטפון בהאלשטט
לכולם קורות צרות בטיול ואת גם היית כנה וסיפרת עליהן…
בכל אופן – הסיפור שלך ליווה אותי במהלך כל ההכנות לטיול הזה וגם במהלכו…
המשפחה מודה לך מאד על פארק החבלים באורטיסיי
ולשאלתך – זו היתה הפעם האחרונה חביבה בהחלט שהוא עולה לי על הכתפיים בטיול. למעשה כבר אמרתי את זה בשנה שעברה בקרואטיה, ובכמה סיטואציות בטיול הזה היה לי ברור שאם לא אעזור לו אנחנו לא נגיע לעולם לשום מקום…
לא ברור לי איך ילדונים אירופאים בני 4 שועטים בהרים עם מקלות הליכה כמו עיזי בר ושלי רק רוטן ורוטן...
דינץ –
אני ממש מצפה לשמוע את הסיפור שלכם – מניח שגם לכם היה ממש חם?… עד היום אני חושב שהאגם השני שם בקוניגסי הוא מהיפים שראיתי באירופה…
תגידי? הילדה שלכם צעדה את כל המסלול מסשדה לכל רייזר? היא לא רטנה?… לא ביקשה ‘על הכתפיים’?…
וכן, הדולומיטים מקסימים ואני חושב שאולי אין באמת טעם להכנס להשוואות כל האיזורים האלו יפים ומיוחדים בדרכם… בעיקר בשמש
טרמינלית –
כבר למדנו שלרוב ‘חוכמת ההמונים’ עובדת, ‘כל העולם’ בדכ הולך למקום מסויים כי הוא שווה
אנחנו ספציפית רגישים להמולה ודוחק ומשתדלים להיות ‘יצירתיים’ – ולא, זה לא קל להיות יצירתי באוגוסט מהבחינה הזו, ולמען האמת, באף מקום בו היינו לא באמת היינו לבד, רק לא שמענו עברית טגה – את צודקת, המים בעמק ורזסקה באמת היו קפואים!!! דוקא רוב האגמים בהם היינו בטיול הזה היו יחסית די נעימים
חוץ מזה עוד אף אחד לא מת מצינון קל. מה שלא הורג מחשל!!!
רבקה – תודה! עכשיו רק מנסים להתאושש מהחזרה המבאסת לשיגרה. זה רק לי או שיש לי הרגשה שמפעם לפעם זה רק נהיה יותר קשה?….
עדי – כן, הוא גדל, וגם נהיה די כבד
רק אתמול הוא היה איתנו באגם לוגאנו בן חצי שנה במנשא….לימור – משתף משתף… אין ברירה, רק אחרי ש-’אפתר’ מהעניין הזה יהיה אפשר להתחיל לחשוב על סלובניה
-
זה לא רק לך….
-
הי גיל,
כן, גם לנו היה ממש חם...במיוחד בשבוע השני לטיול. את הגשם פגשנו אחה”צ אחד בקניון הלאמר קלאם, ועוד פעמיים בשעות הערב – לילה. וגם זה לזמנים קצרים..לא יאומן שזו אוסטריה...
לצערי אף פעם אין לי את הזמן לכתוב סיפור טיול… מהטיול בדולומיטים העליתי סיכומון קצר עם תמונות, אם יזדמן אעלה גם קצת מאוסטריה…
לשאלתך על המסלול מסשדה לקול רייזר – בתחילה הילדונת רטנה אבל בסוף נסחפה לאווירה ונס שזו היתה ירידה…
אגב היא בת כמעט 7...והיא אכן נוטה לקטר הרבה!! אבל יש לנו גם ילדון בן 4 שהפתיע בענק והלך ברגל לבד את המסלול סביב אוברסי כולל קטע המדרגות הקשה, את מפלי קרימל, את הקניונים, את התצפית לחמשת האצבעות ועוד...כל ילד זה עולם אחר
והילדון שלכם נעשה מתוק משנה לשנה!
-
גיל , כל פעם שמישהו מספר לי שסיפור טיול שלי תרם לו, אני ממש ממש שמחה.
במיוחד אם זה טייל שווה כמוך.
והפארק חבלים באוטיזי באמת שווה במיוחד.
אתה מוזמן לשרשור תיאלנד שפתחתי עכשיו….גם בו יהיו צרות
אני דווקא מעדיפה לקרוא את השרשורי טיולים האין סופיים, לא פעם האינטרקציות ההערות והשאלות תוך כדי מספקות מידע יקר מפז, שלא מוצאים בבלוגים.
אפורופו ילדים מקטרים.
בגיל 5+ הם הלכו הרבה יותר טוב מהיום.
היום בן ה 13 שלי מקטר המון ולא אוהב ללכת ( אחותו בת ה 15 דווקא הולכת מצויין והתחילה ממש להעריך טבע יפה...כמובן לא כמו את פריימרק וספורה….אבל היא מעריכה טבע יפה. רואים את ניצני החינוך )קראתי את הבלוג שלך, כרגיל טיול מהמם.
ניראה שמישהו למד מימך לקפוץ למי האגם ולא משנה מה הטמפרטורה שלהם -
איזה כייף למצוא כאן קישורים לבלוג. בהחלט אפנה לי זמן איכות עם כוס קפה על מנת לקרוא.
מאוד מאוד אוהב את הטיולים שלכם ואת האופן בו אתה מתאר אותם.
-
גיל איך אני תמיד אומרת משובח כרגיל,
הייתה לי הרגשה שתאהבו את ריבוי האגמים ושפחות תאהבו את ונציה באוגוסט. יש לי הרגשה שאף אחד לא אוהב את ונציה באוגוסט אבל פוחדים להודות בזה….
כייף לקרוא את הטיולים שלכם
שרון
-
תודה גיל! כמו תמיד כיף לראות ולקרוא, וביחד איתכם להשתכשך ולהתרענן באגמים בכל טמפרטורה אפשרית (והרבה!!!), לצחוק, ללכת בהר וביער, ולהנות מפינות/פנינות שאף אחד אחר כאן עוד לא גילה
יופי של גארדולומיטים
-
גיל מקסים! אכן הילד גדל ונשאר מתוק מתוק. נדמה לי שהילדים שלנו באותו גיל (6?).
אנחנו טיילנו שם לפני 3 שנים, לדעתי אזור מהמם, לא חושבת שהוא סובל מיחסי ציבור נחותים בפורום או בכלל.
אגב, אנחנו לפני טיול נוסף בצפון איטליה- הפעם חוזרים לאגם קומו ומאגו’רה וגם נקדיש זמן למילנו, נעזרת בסיפור הטיול שלך לשם.
-
איימי ש–
את צודקת, הילד שלי קצת יותר קטן מהגדולה שלך
הוא יהיה בן 6 בעוד 4 חודשים…ואצלנו, לפחות, זה היה הטיול הראשון שהרגשתי שיש לי ‘נער מתבגר’ קטן בטיול, שרוטן על מסלולי הליכה וטבע ורוצה אטרקציות, מגלשות, פארקי מים…
אם אני לא טועה את אגם מולבנו גנבתי ממך
צפנת –
תודה שקראת!
אצלנו המגלשות הרים עברו בשלום… אני התגלשתי ראשון וניצן אחרי עם אדיס שגלשה באיטיות מזעזעת ויצרה פקק אחריה 
ולמטה ניצן רטן ש-’אמא מתגלשת לאט ופעם הבאה הוא מוכן להתגלש רק עם אבא….שרון –
אפשר לומר ששמנו וי על הונציה הזו, אבל באמת שהיה גל חום חריג, הבנתי שברוב אירופה עם טמפרטורות קיצוניות, גם באוסטריה, שוויץ, גרמניה, אנגליה – מעל 30 מעלות רוב הזמן בעיקר לפרק זמן מאד ממושך יחסית
הי שמוליק –
טוב לראות אותך פה
איטליה וקפה זה תמיד הולך מצויין. אני זוכר שהלחצת אותי קצת לפני חצי שנה בהתלבטויות פה לגבי הפקקים והחום של גארדה, ששם דוקא היה ‘בסדר’ יחסית עם החום (ופקקים לא היו לנו) שהיכה בנו בעיקר בדולומיטים ובונציהאיילת – התחלתי לקרוא את ‘תאילנד’ ואחזור כשהאשכול ‘יצבור בשר’… וכן ניצן לגמרי ירש ממני את החיבה לקפיצה למים קפואים…
דינץ – אני סומך עלייך שתעלי קצת תמונות ותתני איזה סיכומון קצרצר… כשהיינו בשוויץ וניצן היה בן 3 הוא ממש שעט אחרינו, כמה שיכל, במסלולים.
בסופו של דבר זה עניין של מוטיבציה ואני מניח שאולי אנחנו לא מטיילים איתו ברגל מספיק בארץ
-
הי גיל, תודה על עוד סיפור מרהיב מפרי עטך.
כרגיל, אני יכולה רק לקנא ביכולת ההליכה האינסופית שלכם. הלוואי עלינו.
אם יורשה לי לתת טיפ קטן וצנוע של מי שאין לה יכולת הליכה מספקת – למפל טרבלה לא חייבים ללכת בטיול רגלי קצר, בינוני, או ארוך. בצוק העתים (ולדעתי במקרה שלך היה צוק העתים) אפשר פשוט לנסוע באוטו, לחנות ב- Casa Trevella ולתת קפיצה מאחורי הבית, מהלך שנמדד בשניות עד דקות ספורות (תלוי בגובה אליו תבחרו להגיע) לראות את המפל מקרוב. אולי ידעת את זה כבר, אבל העדפת טיול טבע? ברור שעדיף, אבל לפעמים עדיף ציפור אחת ביד, לא?
גם אני נשארתי וחצי תאוותי בידי עם אגם אנטרסלבה שלכם. אנחנו עברנו אותו בכיוון מאיטליה לאוסטריה, וראינו המון אנשים צועדים ביערות שליד, המון מכוניות חונות ומקום עם המון פוטנציאל טבע. רק אחר כך קלטתי שזה אגם שלא הקדשתי לו תשומת לב תכנונית, וממילא לא היה לנו זמן. גם לי רשום לחזור שוב.
דווקא מעמק פוסטריה הגדול לא התלהבתי, לפחות לא בקטע שאנחנו נסענו בו בדרך מכיוון ויפיטנו עד אגם בראיס. לא שלא היה יפה, כמו כל האזור, אבל הנוף היה “רך” בהשוואה לסלעיות של אזור סלה למשל. אז או שלא הבנתי לאיזה עמק אתה מתכוון, או שמזג האויר המעונן הסתיר לנו את מה שהיה צריך להתלהב ממנו, או שהסלעיות היפה נמצאת מזרחה לאגם בראיס?
-
הי פסגות –
אנחנו בעצם לא גרנו ממש בעצם פסטוריה אלא בעמק antholztal – זה בעצם הכביש שמוליך מ-valdeora לכיוון אגם אנטרסלבה ומשם מטפס לכיוון הגבול האוסטרי. עמק אנטהולץ הוא עמק קטנטן ומרהיב ונראה כולו כמו גלוייה.
בעמק פאסטורה עצמו, יש המון יעדי טיול, אבל אני מסכים איתך – לנסוע ‘סתם’ בעמק, בכביש, זו לא אטרקציה גדולה, כי הוא לא צר או דרמטי ובודאי שמרשים פחות מ-’סתם נסיעה’ בעמק גרדנה או בעמקים האוסטריים בטירול, ולא ממש מהווה ‘אטרקציה’ בפני עצמה –
לעומת זאת ‘כשמחפשים’ את הנקודות האטרקטיביות שלו יש בלי סוף. אגמי ברייס ודוביאקו ואגם מיזורנה והמון רכבלים לפסגות ההרים, ומפלים וכמובן כל האיזור של קורטינה
הטיפ שלך על מפלי טרבלה – ‘עליתי’ על העניין הזה עוד בגיחה הראשונה לשם עם המשפחה – כשאנחנו היינו ‘בעלת הבית’ ישבה בחוץ והיה ברור שאין מצב להחנות שם אז הורדתי את המשפחה והחנתי בחנייה המסודרת (300 מטר למעלה) ואז הצטרפתי אליהם רק שגם את זה פספסנו וטיפסנו וטיפסנו וטיפסנו…
ו… תודה
-
כן, נסענו בעמק antholztal הזה, והוא הרגיש לי הרבה יותר “רציני” מהעמק הרחב, אבל באמת היינו רק בדרך, והיה יום מעונן – אי אפשר להצליח במאה אחוז בטיול חצי מתגלגל…
לגבי בעלת הבית שישבה בחוץ, טיפ גם למען הדורות הבאים: גם כשאנחנו הגענו, בעלת הבית יצאה די מיד החוצה. שאלנו אותה בנימוס אם מותר לחנות אצלם כדי לראות את המפל והיא אמרה שכן. בינתיים גם ירד (כנראה) בעלה, אומן העץ, ונכנס לסדנה שלו, ואנחנו נכנסנו גם כן (קצת לשם נימוס, וקצת כי היה מעניין), ראינו קצת את העבודה שלו, ואפילו קנינו ממנו איזה חיה קטנטנה מעץ. יש לי הרגשה שזה חלק מהעניין אצלם – סוג של קידום מכירות וקשר בינאישי עם תיירים.
