"אמא הטיול הזה עקף את ארה"ב!" –או- סוודיקה תאילנד!
-
הכל החל לפני קצת פחות משנה..

כרגיל מחפשים יעד לקיץ הבא, והרעיונות רצים..
האיים האזוריים? איסלנד?
והנה אורנה מפרסמת את הסיפור שלה על .. תאילנד!
תאילנד
אני
אנחנו

אף פעם לא הייתי במזרח..
נראה לי עולם אחר ולא משהו שיכול להתאים לי.
מה לי ולמדינת עולם שלישי שכזאת



אבל כנראה שבאותו זמן היו לי כמה גרמים עודפים של אומץ וקפצתי למים.
לא בדקתי הרבה, לא קראתי הרבה,
ממש רק מינימום כדי לקבוע את תאריכי טיסות הפנים.
הבכור מצא לנו כרטיסים וקדימה.. תאילנד

מראש אמרתי לכל המשפחה – אנחנו הולכים להיות התיירים הכי טמבלים בעולם וניסע למסלול הכי שחוק שיש והכי תיירותי שיש.
אני לא מבינה כלום מה שקורה שם.
הם לא נבהלו.
אז מה במסלול? הכי צפוי!

פתיחה בצפון עם הדרכה פרטית, קוסמוי (בטן גב?? אנחנו??) ולסיום מעט בנגקוק.
די מהר סגרתי הדרכה פרטית לצפון עם פוקי, ולא סתם אלא ביקשתי את המדריכה של אורנה – ניקי (וכך היה
). הזמנתי מלונות לקוסמוי ולבנגקוק דרך למטייל תאילנד (כמו כולם כבר אמרתי??) ו..כיביתי מנועים.
לא קראתי שום דבר נוסף במשך רוב השנה (כנראה הדחקה יעילה ביותר
), ובכלל - אם יש מדריכה ונהג בצפון, כמה כבר נותר לתכנן??חודש לפני הטיול התעוררתי והבנתי שבכל זאת יש לי קצת עבודה לעשות, וזה המקום להודות:
בראש ובראשונה לאיילת ולאיריס שטיילו במקביל איתי ועזרו בכל שאלה לפני במשך ואחרי הטיול ובכלל היה נורא כיף איתן!
לאורנה שבזכותה הטיול הזה בכלל נולד!
ולשאר מספרי הסיפורים ומייעצי העצות שחלקם השקיעו בי לא מעט בכל אמצעי התקשורת הקיימים– דפנה, שרון, אלעד, יערי, ג'ני, יונה וקשת (יסמין) , עדי, keves, דרקון, טל וסליחה אם שכחתי מישהו...
שורה תחתונה:
היה שווה!!

(והציטוט בכותרת הוא של פיקאצ'ו בן 10, שתהה כל הטיול האם זו תהיה התוצאה ובסוף הכריז על המנצח!)
-
יוצאים לדרך!ובכן אז יצאנו לדרך – חמישתנו.





אני, בן הזוג, הבכור החייל, האמצעי המלש"ב, ופיקאצ'ו בן 10 (שדרש לא לקרוא לו יותר קטנצ'יק בפורום!
)אורך הטיול הוכתב ע"פ מספר ימי החופש שהקציב לנו החייל, 12 ימי חופש ועוד סופ"שים – בערך שבועיים וחצי... קצת דחוס אבל הסתדרנו.
טסים בטיסת אל על , טיסת לילה נוחה (וממקסמת את ימי הטיול במינימום ימי חופש), כמה זמן שלא טסנו באל על...
קצת דרמה מתרחשת במהלך היום בגין חסימות כבישים ורכבת ע"י הנכים שמעכבות את החייל ומשבשות לו את זמן ההגעה אבל בסופו של דבר הכל בא על מקומו בשלום ואנחנו מוצאים את עצמנו בנתב"ג שמחכה לנו די ריק באופן מפתיע.
מתייצבים בבורדינג, הדיילת מעבירה את הכרטיסים והם לא עוברים – שואלת אם ביקשנו לשנות מקומות ישיבה.
לא, לא ביקשנו...

בינתיים מעמידים אותנו בצד.

תוך דקה שתיים מגיעה דיילת אחרת ומבשרת –
קיבלתם שידרוג לביזנס! כל החמישה!
וואו...



זה לא קרה לנו מעולם
סיפתח חבל על הזמן לטיול!

אנחנו בוחנים מיד את המיטות של הביזנס.. ושוקעים מהר לשינה טובה.
איזו טיסה!

נוחתים בבנגקוק, את המזוודות לא צריך לאסוף ואנחנו מנווטים לפי השלטים הרבים בשדה – transfer to Chiang Mai , ממתינים לטיסת ההמשך של Thai Airways.
טיסה קצרצרה (אבל מוגש בה אוכל באופן מפתיע), אנחנו נוחתים בשדה הקטן של צ'אנג מאי ואיזה כיף שכל המזוודות הגיעו!

קצת החלפת כסף מינימלית, ומשימה אחרונה וחשובה – סימים לבני המשפחה בדוכן TRUE ליד גלגל המזוודות – דוכן קטן עם תור ארוך שחלקו הגדול ישראלים, אבל הנציגות עובדות במהירות שיא של מכונה משומנת ואנחנו לא באמת ממתינים הרבה.
ובחוץ – מחכה לנו ניקי המדריכה עם שלט, להיכרות ראשונה ולהסעה למלון עם הנהג אד ועם הואן המפואר שישמש אותנו.
“קצת” שונה מטיול רגיל שלנו בו הצעד הבא הוא ללכת לקבל את הרכב השכור

הנסיעה למלון לא ארוכה.
השתכנו במלון מובנפיק שנמצא ממש בשוק הלילה – Night Bazaar. ארחיב עליו בהמשך אבל בקצרה אומר שהיינו מאוד מרוצים.
ומה עכשיו?
קראתי שאנשים באים מהטיסה ויוצאים לשוק הלילה, והיה נראה לי הזוי, אבל בזמן אמת..
ברור שכן



בכלל לא היינו עייפים ומיד ירדנו לרחוב לטעום את שוק הלילה של צ'אנג מאי.
אינספור דוכנים לאורך כל הכביש הראשי..
שרוואלים
ותיקים
ופסלוני פילים

הנוכחות הישראלית מורגשת בכל פינה, והמכבסה (והצ'יינג') מעבר במרחק שני צעדים.


והנה הסונגטאו האדום שקראנו עליו.. מונית השירות העירונית.

ועוד לא דיברתי על שלל דוכני האוכל.. למשל מנגו עם סטיקי רייז.. קלאסי.


אנחנו ממשיכים עוד קצת לכיוון Kalare Night Bazaar.
שומעים את ההופעה מרחוק והולכים לפי המוזיקה...
פתאום אני רואה את מסעדת Ping-Ping.
משהו מנצנץ לי בזיכרון
שקראתי עליה.. ואנחנו מתיישבים.אפשר לראות שיש להם מטבח מסודר, אני מקווה שזה יספיק כדי לשמור על הבטן שלנו.

המסעדה מאוד מאוד פשוטה, מנות קטנות יחסית שעולות כמה שקלים כל אחת (פאד תאי צמחוני עולה כ 5 ₪, מנת עוף עם קשיו כ 10 ₪.. זה סדר הגודל).
גם אם כל אחד אוכל שתי מנות.. עדיין החשבון מסתכם בכ 100 ₪ לכולנו.
ואי אפשר בלי בננה לוטי בדוכן ממול.
רק לראות באיזה מיומנות היא מכינה את זה…

בבטן מלאה המשכנו לכיוון מרכז השוק, היכן שיש הופעה.
מסביב עוד הרבה דוכני מכירה ויש גם ריכוז משאיות אוכל מכל הסוגים והמינים. אפילו משאית צמחונית.
ב 11 בלילה- סוגרים..
ואנחנו חוזרים למלון..
בדרך מגניבים עוד קניה של שרוואלים ומזכרות לפיקאצ'ו (והכי חשוב תיק לחמותי
), משייפים את מיומנויות ההתמקחות שלנו שבלעדיהן אי אפשר כמעט בכל מקום בתאילנד, מבקרים ב seven-eleven שמול המלון (אין על המיקום שלו!) וחוזרים לישון מבסוטים.מדד הכוכבים לשוק הלילה של צ'אנג מאי (כולל כל הביקורים שעוד יבואו...)
אני 5 בן הזוג 5 בכור 5 אמצעי 5 פיקאצ'ו 5 ("בזכות המזכרות היפות")





כן! אחלה התחלה לטיול!

-
פנינית יקרה!
גם את התחלת?? רק אני משתרכת מאחור השנה

על השדרוג לביזנס לא סיפרת לי … שיחקתם אותה ! איזה כיף.
️


גם אנחנו היינו במובנפיק סוריוונג, וגם לנו היה שם מוצלח מאד ואפילו שודרגנו פעמיים לסויטה. אין על המיקום שלו!!! מעולה ונוח.
מחכה להמשך קורותיכם
היה לי העונג לשתף פעולה

איריס
-
מממ שרשור מתחרה
הנה כבר התחלתם אחרת מאיתנו , אנחנו כבר ביון החמישי ועוד לא הגענו לשוק הלילה
היה ממש כיף להכיר
-
איריס ואיילת
כמה טוב שאתן פה איתי!
כל טיול הוא משהו קצת אחר…
מאמינה שזה יהיה די ברור בהמשך
כבר ממשיכה ליום הטיול הראשון
-
פנינית ! יופי של אנרגיות לפתיחה !
לא פלא שלא הייתם במצב ללכת לישון , כנראה תודות לטיסה בביזנס וגם להבדלי השעות אבל לדעתי אלו פשוט האנרגיות של תאילנד מעל הכל.
התגעגעתי למדד הכוכבים שלכם וכיף שפתחתם עם 5 גורף. אני קצת מקנאה בכם שיש עוד את הראשוניות הזאת וההתלהבות של ההתחלה

לפני אי אלו שנים גם אני הגעתי לתאילנד בפעם הראשונה והשוק בצ'אנג מאי היה הראשון שפגשתי ( נו, חומוס ).
מבינה גם את הציטוט של פיקאצ'ו ( שצודק שהוא כבר לא קטנצ'יק כי הוא כבר בגיל ההתבגרות..)
כי בעוד אנחנו מתלבטים כל פעם בין ארהב לתאילנד (שזה קטע כי איך אפשר להשוות בכלל ? ) הילדים מזמן סימנו את תאילנד כמקום ראשון.
איריס - מקווה שתספרי ויהיה לנו פה טריו.
Kapunka
עדי
-
יום 1 - עצמאיים בצ'אנג מאי - חלק א'באופן מפתיע עקב שינויים בתוכנית לקראת הטיול נוצר לי יום עצמאי ללא הדרכה בצ'אנג מאי.
היום שנבחר הוא היום הראשון לאחר הטיסה.
לא רציתי להתחייב לקום מוקדם לטיול מודרך וכך דווקא על ההתחלה עם כל החששות שהיו לי מתאילנד יצאנו לטיול עצמאי בעיר.

לא ממש ישנו טוב בלילה
, כנראה שגם ג'ט לג של ארבע שעות משפיע והיה לנו קשה לישון ברצף.בכל זאת בשמונה וחצי בבוקר (שעה ממש מוקדמת עבורנו) הצלחנו לצאת מהחדר לארוחת הבוקר במלון.
ארוחת הבוקר הייתה בהחלט חוויה..

המלון מוכוון סינים ובהתאם מצאי ארוחת הבוקר כולל הרבה מנות בשריות ומרקים.
יש גם פינה צמחונית שכנראה מיועדת לתיירים ההודים וגם אופציות יותר מערביות – חביתות למיניהן בהזמנה אישית, קורנפלקסים, ואפילו יוגורט וגבינות קשות.
משום מה בתאילנד כמעט ולא נתקלנו בסלטים טריים וגם פה – צלחות ירקות חתוכים זה המקסימום.
כנראה שכדי להיערך לתיירים הישראלים לא נפקד גם מקומו של הוופל הבלגי..
בפתח המלון אנחנו שואלים את השוער כמה לדעתו תעלה מונית למקדש הראשון בתוכנית – Wat Phra Singh (המילה Wat עוד תחזור הרבה בטיול ופירושה מקדש).
200 באט הוא אומר.
אנחנו יוצאים ומוצאים נהג סונגטאו פנוי. מיקוח קל מביא לנסיעה אישית עבורנו למקדש ב 100 באט.
איזה חיסכון...

(100 באט כ 10 ₪)
זה המקדש הראשון שלנו והכל מעניין ומרשים.

כרטיס כניסה למקדש עולה 20 באט, אנחנו חולצים נעליים בפעם הראשונה בתאילנד. בכל הנוגע לצניעות בלבוש ההקפדה במקדשים היא רק על נשים. לעומתן גברים בהחלט יכולים להיכנס למקדש במכנסיים קצרים ובגופיה.
אנחנו מגיעים באמצע תפילת בוקר של תלמידי בית הספר. הנזיר מתפלל והם חוזרים אחריו. חוויה.

כולם יושבים מול הבודהה הגדול, הנחשב לבודהה הנערץ ביותר בצ'אנג מאי.
רוב התלמידים מתרכזים בתפילה
חלקם מוצאים עיסוקים אחרים מסתבר.


בסיום התפילה הם באים עם כלים של מים ומרוקנים אותם בחרדת קודש למיכל משותף.


במקביל לתפילה אני עוקבת אחר טקסי הענקת מתנות לנזירים.
אפשר להביא מזון אבל גם כל דבר אחר שהנזירים זקוקים לו כמו נרות או נורות חשמליות.
הנזיר מברך את מי שמביא לו מתנה, מזה עליו מים ונותן לו סוג של צמיד או חוט.

בפעם הראשונה אני עדה לעוצמת הכוונה של המתפללים במקדשים הבודהיסטים.
ניכר עליהם שהם מתרכזים מאוד בתפילה ובבקשות שלהם.
אומנם מדובר במקדש שגם תיירים מבקרים בו, אבל כזה שיש בו חיים דתיים וקהילתיים אמיתיים, והחוויה האותנטית הייתה מרתקת.
אנחנו יוצאים מהבנין הראשי וגם התלמידים מסיימים את התפילה.
מה עכשיו? תור מסודר לגלידה




אני מסתכלת טוב ולרגע לא מאמינה..

זה גביע גלידה

לא

זה סנדביץ' גלידה


סטארט אפ ששווה להביא לישראל?

מאחורי הבנין הראשי עוד כמה מקדשים קטנים יותר ואנחנו מבקרים גם בהם, ביניהם אחד מוזהב כולו כולל פילים מוזהבים.


התלבטתי הרבה אם לשלב עוד מקדש ביום הזה (צפויים עוד לא מעט בהמשך הטיול) ואני חושבת שצדקתי!
מדד הכוכבים למקדש Wat Phra Singh.
אני 5 , בן הזוג 5 ("בזכות החוויה האותנטית של תפילת התלמידים") , בכור 5 , אמצעי 5 ("מקדש לא תיירותי") , פיקאצ'ו 5 ("מקדש מיוחד, בודהה ענק")
וואו איזו תמימות דעים..

אל דאגה בהמשך הדברים ייראו כבר אחרת...

-
וואו, כמה תאילנד יש השנה...מהווה מתחרה רצינית לסקוטלנד שאף היא מככבת.…
אז בתאילנד עוד לא היינו והתגטבה של הבת שלך סקרנה אותי והצטרפתי לסיפור.
-
הי פנינית, שמחתי לעזור!
עדיין לא הספקתי לקרוא הכל אבל הצצה בתמונות- קצת שונה משלנו. וסיפורי תאילנד השנה מעוררים געגועים קשים.
זה כל פעם מפליא אותי מחדש שאני שומעת על אנשים שחוששים מטיול לתאילנד (ואני לגמרי הייתי שם בעצמי) ואחרי הטיול שואלים את עצמם איך לא עשינו את זה קודם?
ומיקה מיקה – לפי הפורום באמת זה ניראה כאילו כולם נסעו או לתאילנד או לצפון אנגליה

-
איזה כייף לקרוא!
בשביל לטייל בתאילנד חייבים מדריך מקומי?
מחכה להמשך...
-
בוקר טוב יקירתי

איזה כיף שהתחלת לכתוב. פיספסתי בערב, מקווה שנשאר עדיין נשאר מקום בשורה הראשונה, בביזנס גם הולך
(סחטיין!!!)מודה ומתוודה שהרמתי גבה כשכמה פעמים לאורך השנה אמרת לי שאין מה לתכנן לתאילנד
והנה בסופו של דבר יצא לו טיול שווה ביותר! התגעגעתי לסיפורים שלך עם המדדים. סולחת לקטנצ’יק שנהפך לפיקאצ'ו (ואני חשבתי שאני פיקאצ'ו כשטיילתי במעיל גשם צהוב בטיול האחרון שלנו) והכי חשוב, שנתן ציוני 5, ובכלל שתי פתיחות של חמישיות פה אחד. וואו


הולך להיות פה שמח
(את זה אני יודעת וממתינה לסיפור המלא וראות את התמונות בגדול)אז אני פה מחכה בסבלנות להמשך
תודה רבה על השיתוף
שבוע טוב
לימור
-
פנינית יקרה,
תודה רבה על הפרגון!!
שומעים את השמחה שלכם עד האלפים הצרפתיים!
מלון מובנפיק היה בשיפוצים לפני שנה, טוב לדעת ששיפוצים מסתיימים אצלם מהר….
מקווה שהיה לכם נחמד עם ניקי ועם אד. אנחנו מאוד אהבנו את השקט שלהם, את העובדה שלא שרו לנו “אל המעיין” וכד.
אורנה
-
הי פנינית,
איזה כיף!!! התמונות, הסיפורים, המראות והריחות (נשבעת שהרחתי, כל חוש כאן מעיר את החושים האחרים).
ואת יודעת איך אומרים – אין דבר כזה להיות רזה מדי, עשירה מדי או עם יותר מדי סיפורי תאילנד

אני מאוד מתחברת לגישתך לגבי המבנה הקלאסי של הטיול בתאילנד – מה אנחנו יודעים, לפעמים חוכמת ההמונים היא באמת חכמה… וגם עם זה שבהתחלה הטיול הזה קצת מרתיע, בעיקר בשבילנו שהתרגלנו כבר לפורמט מסויים של טיול משפחות, ובסוף יוצאים עם הראש בעננים והתהייה איך לא חשבנו על תאילנד קודם.
ואיזו התחלה פגזית עם השדרוג לביזנס והביקור בצ’וק-לילה! (ככה המדריכה המהממת שלנו, טו, קראה לשווקי הלילה. היה לה ארסנל לא רע של מילים בעברית, ואחרי הטיול שלנו הוא אפילו גדל).
לוקחת ביס מהבננה לוטי וממתינה להמשך.

-
פנינית
תענוג!
עוד לפני שהתחלתי לקרוא ראיתי את הכותרת ועלה לי חיוך
.נשמע מדהים וכל פרט יעזור (טסים עוד 3 שבועות… התרגשות).
מאוד נהנת מהכתיבה (ואיזה חלום ההפתעה בביזנס)
-
"אמא הטיול הזה עקף את ארה"ב!" –או- סוודיקה תאילנד!עדי – כיף שבאת! את צודקת בעניין של הראשוניות! הכל הכל חדש ומיוחד!
מיקה – ברוכה הבאה, טוב לראותך שוב ואולי משהו ישתנה…
שרון – בדיוק כמו שכתבת : איך לא עשינו את זה קודם?? לעצמי אני יודעת את התשובה

חן – גם אני הוגה בשאלה הזו האם אפשר היה להסתדר בלי הדרכה?
קודם כל נושא ההדרכה רלבנטי לצפון, בקוסמוי ובבנגקוק זה סיפור אחר. כבר פתרנו חלק מהדילמה.
לגבי הצפון השאלה מה זה להסתדר לבד.. ברכב? תחבורה ציבורית? טיולים מאורגנים מזדמנים? (ויש הרבה כאלה שיוצאים מצ’אנג מאי)
בצ’אנג מאי עצמה בוודאי שאפשר להסתדר לבד, כולל האטרקציות מחוץ לה שבדרך כלל כוללות גם איסוף מהמלון גם אם הן קצת רחוקות (למשל אומגות, פילים).
אפשר גם לשכור נהג מונית כדי להגיע למקומות כמו כפר האומנים או דוי סוטפ או דוי אינתנון , זה הרבה יותר זול. לי לא הייתה סבלנות לזה. צריך להבין שלרוב (לרוב, תמיד יש את מי שיספר על נהג מופלא שמצא) – הנהגים לא יודעים אנגלית ולכן קשה לתקשר איתם. זה חלק ממה שיוצר את האבסורד לעיניים ישראליות של אחד שנוהג ואחד שמדריך. כמובן שזה שמגיעים לדוי אינתנון לדוגמא (זה היום הבא שאכתוב עליו) לא אומר שהכל ניתן לביצוע ללא הדרכה.. ממש לא, וגם בגלל זה לא רציתי להיות רק עם נהג.
נקודה נוספת היא שמעבר לנהיגה בצד שמאל התאילנדים נוהגים כמו משוגעים. בן הזוג נהג בהרבה מדינות בעולם בלי שום בעיה אבל אחרי הטיול הזה אמר שפה לא היה מוכן לנהוג.. הם מתקרבים להולכי רגל לדוגמא בצורה שאנחנו לא נעז לעולם.
לגבי האיזורים הצפוניים יותר, איזור צ’אנג ראי וכדומה, נראה לי יותר מסובך להסתדר ברכב. כלומר לטייל אפשר, אבל זה יהיה טיול אחר ואולי יכלול הרבה הרבה יותר התברברויות מאשר בטיול “רגיל” ובוודאי לא יכלול את כל מה שיסופר פה או שסופר בטיולים אחרים שכללו הדרכה פרטית. רק לחשוב כמה זמן לוקח לתייר בודד לארגן את המעבר ללאוס למשל.. כשבאים עם מדריך הכל מתקתק.
כך שבסיכומו של עניין – לדעתי התועלת בהדרכה פרטית (ועוד לא דיברנו על זמן השינה בזמן הנסיעה..) עולה על החסרונות, והעלות איננה בשמיים.. אז.. זו הסיבה שהרוב בוחרים כך, בוודאי ובוודאי כשמספר הימים לחוץ ואנחנו לא תרמילאים שיש להם את כל הזמן שבעולם.
מקווה שחברותי לתאילנד יביעו גם הן את דעתן…
לימור היקרה – מה הייתי עושה בלי העידוד והתמיכה האינסופיים שלך?
אין עלייך!אורנה – איזה כיף לך שאת נהנית לך באלפים הצרפתיים! אהבתי מאוד ויש לי פנטזיה לחזור… גרמת לי לדמיין את ניקי שרה “אל המעיין” והעלית לי חיוך גדול גדול על הפנים! לא.. ממש לא וטוב שכך! גם אצלכם אד היה הנהג?
יונה וקשת – את יודעת הרי שגם הסיפור שלך היה נר לרגלי.. לא קראתי כל כך הרבה אז כל סיפור נתן את אותותיו! צ’וק לילה..
חייבת לומר שעם כל יתרונותיה של ניקי, קליטת מילים בעברית ממש לא הייתה חזקה אצלה..
אחרונה חביבה שירה – איזה כיף שמחכה לך!! מבטיחה להזדרז ולסיים את הסיפור מהר כי.. גם אני עוד כמה שבועות טסה שוב, (ליעד הרבה פחות אטרקטיבי), צריכה לפנות את הראש והלב! בכל מקרה, כל שאלה וכל תהיה – אשמח לעזור בשמחה!
כבר ממשיכה בסיפור
-
יום 1 - עצמאיים בצ'אנג מאי - חלק ב'ומה עכשיו

עוד מקדש
, אחד עתיק הפעם.בחצר המקדש Wat Phra Singh ממתינים הטוקטוקים..
יאללה ניסע עם אחד מהם

עוד התמקחות קלה ומגיעים לאותו מחיר – 100 באט ואנחנו נדחסים במיומנות כולנו בטוקטוק אחד.



חוויה ראשונה של טוקטוק.. שנוסע כצפוי בהתאם לחוקי תנועה שידועים רק לו.
המקדש הבא הוא מקדש עתיק משנת 1411, ונקרא Wat Chedi Luang.

למעשה אי אפשר להיכנס אליו , הוא נמצא על גבעה ולכן פעם היה המבנה הגבוה ביותר בצ'אנג מאי.
בפינות שלו – פילים.

במתחם נמצאים פסלים ומקדשים נוספים אליהם ניתן להיכנס.
אומנם מעונן ממש אבל די חם ובעיקר לח.
בשולי המתחם בית קפה קטן שמאפשר לנוח במיזוג..
איזה כיף!
מדד הכוכבים למקדש Wat Chedi Luang.
אני 4 בן הזוג 5 ("בגלל הפילים") בכור 4 אמצעי 4 פיקאצ'ו "לא זוכר"
מפה עוד טוקטוק ועוד 100 באט ואנחנו מגיעים לשוק Warorot.
זהו שוק מקורה שאמור להיות שוק אמיתי של תאילנדים..

לא שוק של תיירים.
במבנה אחד אנחנו מוצאים מוצרי אוכל וביגוד שהוא אכן לתאילנדים וממש לא משהו שיש סיכוי שמי מאיתנו ילבש, לא בטיול ולא בשום הזדמנות אחרת!
אני רואה פה דוכן שמוכר רק חולצות צהובות… מה זה?
עוד נשוב לזה בהמשך….
בינתיים מתחיל גשם חזק
ואנחנו מתעמקים בסחורה עוד בעל כורחנו..
כשנחלש קצת הגשם עברנו את הכביש למבנה הסמוך, שם הגענו לשוק הבשר והדגים שאכן נראה אותנטי ביותר.
מישהו מעוניין לבשל מרק צבים?

יש גם קטנים אם זה משנה לכם….

או נחשים?

הריח במקום כמו שאתם יכולים לדמיין..

מה שגרם לפיקאצ'ו לדרוש סיום מיידי של הביקור



מדד הכוכבים לשוק Warorot
אני 3 בן הזוג 3 בכור 4 ("בזכות הצבים") אמצעי 3.5 (כנ"ל) פיקאצ'ו 1 ("לא יפה")
מפה כבר ניתן היה ללכת ברגל חזרה למלון, דילגנו לנו בין השלוליות ובדרך מצאנו ככה סתם על הדרך מקדש סיני


מנוחת מיזוג ב.. פיצה האט הסמוכה למלון, מקלחת קצרה ואוספים אותנו לסדנת בישול!
למעשה אני היחידה שבאמת מבשלת בבית
, כך שבחירה בסדנת בישול לחמישתנו ממש איננה טריביאלית.אבל – הצעתי, והסכימו
, והלכנו על זה.יש הרבה מאוד אפשרויות לסדנאות בישול בצ'אנג מאי.
בחרתי באחת מהן – AsiaScenic ע"פ המלצות בטריפ אדוויזור וגם בטיפים פה באתר.
הסדנא מתחילה בגן הירק ובהיכרות עם עשבי התיבול התאילנדים ועם חומרי גלם כמו חצילים קטנטנים וירוקים, ממש לא כמו החצילים שלנו..
אחר כך מטיילים לשוק סמוך ומקבלים עוד כמה הסברים וחוזרים למטבח לבשל.
כל מנה נאכלת מיד לאחר שהיא מבושלת כך שכדאי לבוא רעבים...

קיבלנו מדריכה מאוד נחמדה בשם Indy, והתחלנו בעבודה... והיא היתה מרובה!
אפשר לבחור כל מנה שתהיה צמחונית או עם עוף, ולתבל בהתאם לאהבות האישיות.
אז איך היה?
לי היה כיף להיחשף למטבח התאילנדי ולהבין מה בעצם נותן את כל אותם טעמים מוכרים שהופיעו במנות במשך הטיול, ובאופן פלאי – מה שלא עשינו ואיך שלא עשינו – יצא טעים!

אבל בכל הקשור לאפשרות לשלב ילדים בסדנה, למרות שקראתי פידבקים חיוביים דווקא על האספקט הזה, ולמרות שתואר שהכל מוכן לך וממש לא צריך לדעת לבשל – זה לא פשוט.
הקצב מאוד מהיר. תחשבו על זה שהמדריכה מחוייבת לכל הקבוצה להספיק את הבישול של כל מה שתוכנן, ותוכנן הרבה… היא לא יכולה להתעכב גם אם היא מאוד רוצה ומאוד נחמדה.
כשצריך לתרגם כל הנחיה וגם לעזור בביצוע לילד, קשה להספיק, למרות שהצלחנו במשימה בחלק מהמנות.
ניתן לבוא כצופה ולא כמשתתף בעלות הרבה יותר נמוכה אבל רציתי לתת לכולם הזדמנות להתנסות בעצמם ולמצות את החוויה.
הקושי השני היה האורך של הסדנה, ובפרט כשהיא הייתה אחרי הצהריים, בערך עד תשע בלילה.
מעייף לבשל כ"כ הרבה שעות ברצף..
אני כן ממליצה לחובבי בישול על החוויה, אבל פחות למי שלא רגיל לבשל ולילדים.
מדד הכוכבים לסדנת הבישול
אני 4 בן הזוג 3.5 ("היה מעניין לראות מה מסתתר במנות המוכרות אבל אני לא אוהב לבשל") בכור 4.5 ("טעים אבל ארוך מדי") אמצעי 2.5 ("ארוך מדי") פיקאצ'ו 0 ("אוכל לא טעים")
מה עכשיו

כדאי להבין שבתאילנד לא הולכים לישון מוקדם..

הלילה עוד צעיר

זה היה הזמן להתנסות ב foot massage מול המלון.
חצי שעה, 120 באט לאדם.
זו הייתה רק פעם ראשונה..

הפכנו את העניין לבילוי קבוע לפני השינה.
אפילו פיקאצ'ו ניסה!
מדד הכוכבים ל foot massage
אני 5 בן הזוג 4 בכור 5 אמצעי 4 פיקאצ'ו 5
ועכשיו באמת הגיע הזמן ללכת לישון..

בפרט כשמחר צריך להתייצב לפגישה עם המדריכה בשמונה לפנות בוקר!
-
פנינית,
התחלה של טיול בשדרוג לביזנס זה סימן לטיול מוצלח


הכותרת של פיקאצ'ו שלך ענקית!!!!
תביא עמה עוד מלאאאאא תיירים מהפורום לתאילנד

ובכלל פיקאצ'ו שלך מסתמן ככוכב הטיול
המקדשים נראים מרשימים ביותר

בהחלט הסיפורים שנכתבים כרגע בסטריאו על תאילנד בפורום עושים חשק

רובי
-
פנינית, אני לגמרי איתך בכל מילה ומילה שכתבת לחן אודות הטעם בלקיחת מדריכה ונהג לטיול בצפון. אצלנו, עם הפציעה שלי באומגות והביקור בחדר המיון (אליו הגענו דרך מכונת הזמן לשנות החמישים של המאה הקודמת), שאף אחד, מהרופא שבדק, טכנאי הרנטגן ועד האחות שהזריקה ותפרה והחתול שצפה בכל זה מהצד, לא דיבר שם אנגלית, אני לא רוצה אפילו להתחיל לדמיין מה היה עובר עלינו אם היינו לבד בכל הסיפור הזה. בכל זאת, כמאמר המשורר – “הופה הופה הופה, פה זה לא אירופה”.
אבל האמת היא שגם בלי האירוע החריג הזה אין בעיני כל טעם או הגיון לוותר על השירות הזה שממש כפי שכתבת, נותן תמורה כל-כך הרבה יותר גבוהה מהמחיר שמשלמים עבורו.
ועוד נקודה קטנה לגבי המחיר: בתאילנד כרטיסי כניסה לאטרקציות נמכרים למקומיים במחיר נמוך בהרבה מהמחיר לתיירים, וכשמשלבים בטיול המודרך אטרקציות יקרות מאוד (גם במונחים ישראלים! בניגוד לשאר הדברים בצפון תאילנד) כמו יום בחוות פילים ואומגות, חוסכים סכום ניכר בהשוואה לרכישת כרטיסים לאותן אטרקציות באופן עצמאי כתייר. כך שהחסכון, אם נותר כזה, בטיול עצמאי – הופך לזניח למי שמעוניין לשלב אותן בטיולו.
ואני לגמרי עם פיקאצ’ו בנוגע לזוחלים האומללים בדליים שבצ’וק...

-
לגבי טיול עצמאי.
אפשר עם מוניות( לנהוג לבד גם לי ניראה טרוף )
אבל נגבלת השפה קשה
לכן הטיול יקח הרבה יותר זמן,
יהיו הרבה התברברויותתגיעו למקומות לא נכונים ותפספסו ( כמו שקרה לנו בקוסמוי….ספוילר להמשך ).
והחסכון….יהיה , אבל במחיר טיול פחות טוב.
והמחירים שצפון מאוד נמוכים גם ככה.
לכן ניראה לי מיותר -
רובי ברוך הבא! אתה יודע שילדים גונבים את ההצגה, נכון?

יסמין ואיילת.. קונצנזוס!