הולנד - להשלים את הציור, לצייר את השלמות
-
היום הרביעי – גינות וזכרונות, מפות מבולבלות, רכיבות והפלגות – ומתיקות של יערות
בוקר עלה בארצות השפלה.
עת להתעורר בחיוך ליום נוסף של חופש, ליום נוסף של טיול, ליום נוסף של חו"ל.
אני קורא לי ספר עם הקפה הראשון, והבית אט אט נמלא בקולות.
עוד ארוחה מעלה בנשמה ארוכה, וכפי שמעידים אשפי גרמי השמיים, החמה היום היטב תחמם וחומה היטב עוד יורגש, גם אם עוד לא ממש יהמם.
נו טוב, פיוטים בצד – עומד להיות חם יותר היום.
הטמפרטורות יטפסו להן לאזור ה – 25-27 מעלות, וכך צפוי להיות בימים הקרובים בכל אשר נפנה.
מכל מקום, שעות הבוקר עודן נעימות – וכהרגלנו (אותו מצאנו מבורך ומיטיב) – אנו יוצאים על מנת להגיע ליעדנו הראשון היום – בשעת הפתיחה, השכם בבוקר ההולנדי, היינו – בשעה 10:00.
-
פנינו מועדות למוזיאון הפתוח אשר בארנהיים (Openluchtmuseum Arnhem).
בשנה שעברה ביקרנו במוזיאון הים הדרומי באנקהויזן וגם בזאנסה סכאנס, ומעט התלבטנו האם נפיק הנאה מהז'אנר גם בארנהיים.
בעקבות התייעצויות מוקדמות אותן קיימנו עם מומחי משפחת הפורום, בהן עמדנו על הדומה והשונה והמייחד והמבדיל, ועקב כך שמצאנו כי אנו חובבים של מוזיאונים פתוחים – החלטנו לבוא גם בשעריו של מוסד מיוסד הולנדי זה.
היתה זו גם הזדמנות לרכוש – שוב – את כרטיס המוזיאונים.
בעניין זה ולטובת אלוהי הפרטים הקטנים והגדולים, נעשה ברשותכם הפוגונת – ואביא גם לכאן את שכתבתי עוד בטרם התחלתי בסיפורנו זה – אודות התמורות הלא משמחות שהתחוללו בעניין כרטיס זה.
-
כידוע או שמא לא, תנאי השימוש בכרטיס המוזיאונים עוברים שינוי.
ככלל – בראייה ההולנדית – מלכתחילה – הכרטיס הזה נועד יותר למקומיים מאשר לתיירים.
הדבר מוצא ביטוי גם באתר ההולנדי למהדרין של הכרטיס.
מטעמים שלא נכנס אליהם כרגע – וכבר לפני יותר משנה – נקבע כי אם אינך יכול לתקף את הכרטיס באינטרנט בליווי כתובת מגורים מקומית והצהרה על נכונותה – הכרטיס הזמני שרכשת יהיה בתוקף לחודש בלבד מעת הפעלתו הראשונה.
השנה – מעט לפני הרכישה – נתקלתי בכלל נוסף שלא הייתי מודע אליו, ואני די משוכנע שהוא חדש – לא רק שהכרטיס הזמני תקף לחודש, אלא שהוא תקף לחמישה אתרים בלבד!
למעשה, כשבררתי את העניין בעת הרכישה, הנציג הארנהיימי שמולי לא הכיר מגבלה חדשה ומעצבנת זו ואף נטה להכחישה, ברם אולם עמיתתו הידענית שהאזינה לשיחה - הבהירה לו מייד שזהו אכן המצב המצער.
לכן – שימו לב ותכננו היטב.
אנחנו עדיין חסכנו סכום ניכר שכן בחרנו בקפידה את חמשת האתרים בהם ניצלנו את הכרטיס – אבל הדבר מצריך מודעות ותכנון נכון.
היות שכך, ועל מנת להבהיר - איני ממליץ שלא לקנות את הכרטיס – אלא שבחינת כדאיותו אינה טרוויאלית והדבר דורש תחשיב מדוייק.
על מנת לבחון את הדברים –
הכינו רשימה של אתרים רלוונטיים עבורכם אליהם ניתן להכנס עם הכרטיס (ניתן גם לחלק את הרשימה למקומות שאתם משוכנעים כי תבקרו בהם ולמקומות נוספים אופציונליים לגביהם מדובר באפשרות בלבד).
בידקו כמה יעלה לכם כרטיס המוזיאונים ומהי עלות הכניסה ללא הכרטיס (בידקו כמובן תחילה את חמשת המקומות שעלות הכניסה אליהם היא הגבוהה ביותר - מתוך 'הרשימה הוודאית').
קיצורם של דברים - המפתח הוא מודעות, תכנון ושימוש מושכל בכרטיס.
כך למשל – לא כדאי ׳לבזבז׳ שימוש בו כדי להכנס למוזיאון הצעצועים בדבנטר שעלות הכניסה אליו ממש נמוכה.
-
וכעת – זמן לשוב לסיפורנו.
עבדכם הנאמן, אשר בשגרה איש לא היה מחבר שירים לכבוד יכולות הניווט שלו (פרט אולי, במחשבה נוספת, ללהקת ראשים מדברים שיחדה עבורו את שירה הידוע – we're on a) road to nowhere), הצטייד בשלל הסברים, והמלצות ממוספרות וממופות היטב, כיצד לתור את השטח הגדול והפתוח והיכן מצויות שכיות החמדה שבו, וכך, משוכנע בצדקת הדרך, התייצב הוא שמח וטוב לב בשביל הזה שהתחיל שם על מנת להוכיח לבני משפחתו הטובים את יכולותיו.
נקל איפוא לשער, עד כמה היתה גדולה אכזבתי עת פתחתי, כידען גדול, את מפות האתר שנמסרו לנו אחר כבוד זה עתה בעת רכישת הכרטיסים, והסתבר לי כי לא תכנון ולא יער – המפה כולה חדשה היא, ומעצבנת בעליל, ואין עוד זכר לכל אותם מספורים טובים וישנים אותם שיננתי, אשר הוחלפו באחרים.
לא זו אף זו – שמות האתרים במפה המייאשת והמתחדשת אינם מרמזים מספיק על שטומנים הם המקומות המוצפנים, וכך רבה בוקה ומבולקה וכסינדרלה בחצות שבתי ועטיתי עלי את מחצלות הנווט דה לה שמעאטה שהינני בחיי היום יום.
אז בנתיים תהנו לכם מעט מאותו שיר נהדר וזמזמו ביחד איתי את מילותיו וכבר אנו מתחילים לטייל במוזיאון הפתוח לרווחה הלזה.
Well we know where we're going
But we don't know where we've been
And we know what we're knowing
But we can't say what we've seen
And we're not little children
And we know what we want
And the future is certain
Give us time to work it outYeah
We're on a road to nowhere
Come on inside
Taking that ride to nowhere
We'll take that ride
I'm feeling okay this morning
And you know
We're on the road to paradise
Here we go, here we goWe're on a ride to nowhere
Come on inside
Taking that ride to nowhere
We'll take that ride
Maybe you wonder where you are
I don't care
Here is where time is on our side
Take you there, take you thereWe're on a road to nowhere
We're on a road to nowhere
We're on a road to nowhereThere's a city in my mind
Come along and take that ride
And it's alright, baby, it's all right
And it's very far away
But it's growing day by day and it's all right
Baby, it's all right
Would you like to come along
You can help me sing the song
And it's all right, baby, it's all right
They can tell you what to do
But they'll make a fool of you
And it's all right, baby, it's all rightThere's a city in my mind
Come along and take that ride
And it's alright, baby, it's all right
And it's very far away
But it's growing day by day and it's all right
Baby, it's all right, yeah
Would you like to come along
You can help me sing the song
And it's all right, baby, it's all right
They can tell you what to do
But they'll make a fool of you and it's all right
Baby, it's all rightWe're on a road to nowhere
We're on a road to nowhereWe're on a road to nowhere
-
נו טוב, כמובן שלא נתנו לזוטות מעין אלה להעכיר את מצב רוחנו – וכך במיוחד משהתגלו לנו נופיו הכה יפים של המוזיאון הפתוח, כמו גם העובדה שרבים משביליו מוצלים ומוסתרים מעין השמש הצפוייה לצלוף קמעה בהמשך.
אז פצחנו בסיור חופשי במהלכו ניסינו פה ושם גם לפענח את אותה מפה מסובכה, ואף על פי כן, ושמא – אולי דווקא בזכות חופש ניווטי זה שנחת עלינו שלא בטובתנו – התחבב עלינו המקום מאוד.
מלכתחילה, ואלא אם תקדישו לכך יום שלם, קשה עד מאוד להנות מכל מכמניו של אתר רחב ידיים זה.
אנו הרכבנו לנו סיור בפינות חמד שונות.
בחנו בקתות ובתי חווה ישנים שהובאו למקום מרחבי הולנד וקראנו אודותיהן ואודות אורחות החיים של יושביהן.
הצצנו בבית הספר המרתק של פעם ולמדנו כיצד קנו בו ילדים דעת.
פגשנו בחמור מהנהן (בתרגום חופשי, ולא – לא נתקלתי במראה!) – הלוא הוא הכינוי למשאבות ותיקות אשר שימשו לשאיבת נפט מהקרקע;
ביקרנו במפעל גבינה הפועל באמצעות קיטור;
טיילנו לנו בגנים הבוטניים במקום – עוד סוגה חביבה עלינו במיוחד.
וגם –
השתעשענו (חלקנו לפחות) ברכיבה על אופניים משונות ובהליכה על קביים גבוהות, ואף טעמנו לנו לראשונה פופרטיס (poffertjes) שהיו חביבים אך לא מעולים.
וניתן מעט לתמונות לדבר …..
-
-
-
-
על מנת שלא להכביד יתר על המידה על רגלינו הדואבות, גם בפתח הסיור וגם בסיומו נסענו לנו בטראם - רכבת המקומית העוצרת בתחנות שונות ברחבי האתר ומהווה אטרקציה חביבה בפני עצמה, גם בזכותם של הפנסיונרים החביבים המאיישים אותה והלבושים במדי קונדוקטורים של פעם.
השעות חלפו להן חיש קל, ומשגבר החום החלטנו לסיים את סיורנו בביקור במיצג ההולנדרמה שכה הומלץ – לא רק כאן בפורום.
בשלב זה הסתבר כי אותה הולנדרמה התפוגגה לה ביחד עם המפות הישנות לעולם שכולו טוב, כך יש לקוות, ובמקומה מוצגת איזו תערוכה בהולנדית לא מדוברת ולא מתורגמת אודות אישים בולטים בתולדות העם והאומה החביבה.
משכך הסתבר, נפרדנו בלב טוב מהמוזאון הפתוח הזה ונסענו לנו אל עבר יעדנו הבא אשר בשלב התכנון המוקדם סיקרן אותי מאוד – וקבלו אותו (מחר
) במחיאות כפיים – את יער אמסטרדם הקרוי בלעז הולנדי - Amsterdamse Bos… -
שמוליק, אני מתגלגלת כאן מצחוק נוסטלגי מהראשים המדברים, הרגליים המשוטטות והחמור המהנהן. לא היינו במוזיאון הפתוח בארנהיים, נראה שגם ילדים גדולים עד גדולים מאוד (נאמר, רק כדוגמא, בעשור הששי לחייהם) יכולים להנות שם ביותר ולכן יש מקום בעקבותיך, לשקול חוויה מתקנת בהולנד.
אגב גם לנו יש שם שורשים, למרות שכמו יהודים רבים הולנד אצלנו היתה רק סוג של תחנת מעבר בין ה”מולדת” האוקראינית לארץ הקודש, הרי שאמי בילתה שם את שנות ילדותה הראשונות ודודי האהוב נולד שם (באפלדורן), מה שמוסיף עוד סיבה להתחיל להצטרף אל החלום.
-
אני מוחה כפיים לקראת הביקור שלכם ביער אמסטרדם.
מעניין מה יש לראות ביער אמסטרדם?
אמתין בסבלנות עד שתגלה לנו את קסמו מחר.
-
עכשיו אומרים שחובבי גנים אתם? אז לפינת ה"אוי חבל ש" המעצבנת:
כה קרוב לארנהיים שוכן ביתו של אדריכל נוף מופלא במיוחד, פיט אודולף, שפותח את גנו הפרטי לציבור -והנה בא האוי חבל....עד אוקטובר 2018. אם מתכוון לעשות סיבוב השלמות שלישי, ראוי להזדרז. -
שמוליק , אתה יכול להתקדם
אני עושה הפסקת עוגיה, בכל זאת הנאמנות למפלגת המתוקים מחייבת .
המתיקות הטעימה הזו מצטרפת למזרקות, לרוח הדמוקרטיה , לתמונות של המשפחה היפה שאתם
ולך שיודע לספר סיפור
אני אשב לי פה על עוד עוגיה הולנדית או שתיים…. -
ערב טוב חברות וחברים יקרים מהמרכז המהביל,
יונה וקשת –
השורשים הם אלה שלעיתים, כדברי המשוררת, נוטעים בנו ניגונים, ומי כמוך יודעת
…באשר למוזיאון הפתוח – הקראתי לבני המשפחה את שכתבת, ושב והתחדש לו הדיון המנסה לעמוד על הדומה והשונה בכל הנוגע למוזיאונים הפתוחים או דומיהם, בהם ביקרנו בהולנד.
הניסיון הזה לאבחן ולמיין לא פשוט, וכמובן שגם העדפות וטעמים אישיים תורמים את תרומתם.
אם בכל זאת אתבקש לנסות ולאפיין איזה איפיון משמעותי, אומר, במצוות המשפחה המטיילת שלי, שהמוזיאון הפתוח בארנהיים הוא כנראה זה המספק מענה רחב יותר דווקא גם לצעירים בחבורה.
כפי שאבחנת נכון – מבוגרים בעלי נפש חפצה ואהבה לסוג זה של מוזיאונים –ימצאו אף הם את המקום כמהנה מאוד.
ועוד שני הבדלים נראים לעין –
המוזיאון הארנהיימי הוא המשתרע על פני השטח הגדול ביותר מהשלושה שמניתי. אחריו בא מוזיאון הים הדרומי. זאנסה סכאנס הוא הקטן מהשלושה.
ובנוסף – במוזיאון הים הדרומי – כפי שמעיד עליו שמו – לים ולמאבק בו נוכחות בולטת. המוזיאון בארנהיים פחות ממוקד. זאנסה סכאנס ממוסחרת יותר ועטופה בעטיפה צבעונית ונחמדה.
אלעד –
ביער ביער, ביער נרקוד – מייד …
TAGA –
כשלעצמי למדתי במרוצת השנים להסכין עם קיומה של הפינה הזו שהזכרת, בבחינת הכרח בל יגונה.
אגב – באחד מטיולנו הזוגיים הזכורים לטוב באיים הבריטיים – יצאנו ליום סיור בגנים פרטיים דוגמת אלה שהזכרת, בסביבות לונדון.
עד היום זכורה לי היטב התמונה הבאה – אנו יושבים לתה של מנחה בפינת חמד מרהיבה באחד הגנים, המוגנת מהגשם היורד לו וטיפותיו הגדולות זולגות על החלונות ויוצרות נהרות נהרות – בבואות דרכן משתקפים גם הגנים שבחוץ. אנו שותים לנו תה ואוכלים סקונס והכל בכלי חרסינה מפונפנים ובריטיים למהדרין, ואז מתגנבת התחושה הזו שאומרת – תעצרו הכל. ככה בדיוק זה צריך להיות …
היה יום מדהים ….
טובה –
משנתת את האות המתוק – זהו בדיוק הזמן להמשיך עוד קמעה
-
מטעם שאינו ברור לי די הצורך, יער אמסטרדם אינו מתוייר מאוד – כך התרשמתי – על ידי בית ישראל, והכתיבה עליו בלשון הקודש, בהתאם – אינה רבה (אם כי בהחלט קיימת).
לא התעצלתי, תרתי במרחבים הוירטואליים והתפתחה בי הכרה ברורה למדי שטוב נעשה אם נקדיש למקום מספר שעות וניתן לו את הכבוד המגיע לו – ואכן – יער אמסטרדם הגשים את הציפיות ואף למעלה מכך.
הפקדנו את טוראן לנוח בחניה נוחה בכניסה לפארק רחב הידיים הזה אודותיו תוכלו לקרוא כאן.
אגב, זו גם החניה לפארק החבלים פאן פורסט, אך לשם אנו מיועדים להגיע ביום אחר, ולא נקדים את המאוחר, שכן חבלים אמיתיים אלה מהזן המפחיד, ולא חבלי משיח.
-
עם הגעתנו, ולאחר טקס התאמה סבלני ולבבי, שכרנו לנו אופניים בנקודת ההשכרה הסמוכה מאוד לחניה, ורכבנו לנו בשבילי היער – פארק המקסים הזה.
גם כאן שלטה השלווה בכל, וביחד עם הנופים הירוקים והרוח הקלילה המכה בפנים - היתה זו חוויה מרנינה ונהדרת.
עקבנו אחר השילוט וכך הגענו גם למים רבים המהווים אף הם נדבך חשוב ביער.
ניתן לרחוץ במים כמובן, לשוט כשעה וחצי בכל נתיבי המים שביער וגם לשוט בסירות קאנו, ואנו (הנהג הבוגר והעתודה הצעירה) בחרנו באופציה השלישית, כאשר נשות המשפחה הבוגרות ניצלו את הזמן על מנת לפוש להן ולצפות בבני אמסטרדם המבלים להם בנחת ובשמחה במקום.
גם באגם בעת השייט, וגם מסביבו, שלטה כל העת אותה פסטורליות לבבית מבורכת עליה כבר סיפרתי, המרחיבה את הלב ומדבקת במובן הכל כך טוב של המילה.
-
צעירים ומבוגרים, נשים וטף, משפחות, זוגות וקבוצות חברים מבלים להם ברחצה, ברכיבה, בטיול ברגל, בשייט, בשיחה ובמשחקים באופן שלא פוגע ולא פוגם זה בהנאתו של זה, אלא להיפך, ושוב מתברר כי הדבר הזה עליו אנו חולמים ולו אנו מייחלים אכן אפשרי ואכן מתרחש.
את הכרטיסים לשייט בקאנו רכשנו במחיר מוזל המוענק למי שמשלב כמונו גם השכרה של אופניים.
בתום השייט שבנו ועלינו על האופניים, הלכנו לנו עוד מעט לאיבוד בשבילי היער, גם במכוון וגם קצת פחות, ולבסוף תם לו גם פרק ספורטיבי מלבב זה של היום.
היער הסב לנו אושר ואנו ממליצים בחום לבקר בו.
-
על מנת לסיים את היום באופן משביע רזון, נסענו כעת מרחק מספר דקות למסעדת הפנקייקים Boerderij Meerzicht המצוייה בצידו השני של הפארק, ואכן היה זה סיום נהדר.
המסעדה (אשר פרטים נוספים אודותיה תמצאו כאן, חמודה ומשמחת את לב כל רואיה, וגם התקרובת הפנקייקית שהוגשה היתה טעימה וערבה מאוד לחיכנו.
ישבנו לנו שמחים וטובי לב במסעדה, ובתום הארוחה חזרנו מרחק נסיעה קצר לביתנו שקיבל אותנו בזרועות פתוחות לעוד ערב הולנדי קסום.
וכך תם לו יום זה ומחר – יום חדש ...…
-
שמוליק, כשיש מדינה, או עיר שמרגישים בה “בבית”
ואפשר לחזור ולבלות בה עם המקומיים
וקצת פחות כתיירים( משוחררים “מהמאסטים “ )
אז ללכת לאיבוד במוזיאון הפתוח, בלי להצמד למספרים ומפות, מרגיש נהדר.
ומה שלא נספיק הפעם, ישאר לפעם הבאה, בהולנד המשוחררה.
אני ממש מרגישה את השחרור הזה בחווית הקריאה פה
וזה מרגיש לי כמו בניו יורק שלי
(חוץ מהמתוקים שאצלך מוסיפים לחוויה הטעימה )
ממתינה לפינוקי מתוקים הבאים
ותודה
טובה
-
שמוליק – נהדר ומקסים סיפור שלכם,
הולנד היא אחד המדינות שתמיד בא לך לחזור והיא אף לא מאכזבת,
בטיולינו הקודם לפני כמה שנים טובות לא הצלחנו להגיע לעיירת סניק לצפות בתחרות ההזויה הזאת, תודה שהבאת אותה אלינו,
אוהבת את בחירות ואת הקצב הסיפור שלך,
מצטרפת בכיף לקוראים נלהבים,
ליליה
