"אמא הטיול הזה עקף את ארה"ב!" –או- סוודיקה תאילנד!
-
ממשיכה לטייל ולהנות איתכם, הצטיידתי כעת בכוס של שייק פסיפולרה ושקיק של חטיפי ג’וקים וחזרתי למקומי בשורה השניה משמאל
הזכרת את המכבסות, וזה אחד הדברים הכי שווים בתאילנד… נכנסים למכבסה הקרובה, שתמיד נמצאת במרחק כמה צעדים מכם, עם ערימה מטונפת, ומקבלים למחרת את הכל נקי, מקופל כמו חיילים וריחני כמו שדה סחלבים. ובזיל הזול כמובן, גם באיים שבאופן כללי יותר יקרים מהצפון בדברים אחרים.
ולגבי הציורים היפים במפעל המטריות – לא רוצה לבאס אותך או את איילת, אבל גם אנחנו כמובן רכשנו ציורים כאלה, הן על מגן הטלפון והן על טי-שירט, והם לא האריכו ימים והתפוגגו די מהר… אבל כשהיו – בהחלט היו יפים
-
בנתיים על התרמיל שלי הציור מחזיק מעמד ( אצל החברה שלי זה מזמן נמחק מהפאווץ )
דרך אגב באחד השווקים היותר הזויים המדריכה שיכנעה אותנו לטעום איזה סוג של ג’וק
זה היה די איכס...רק המחשבה.
לקחתי ביס ומייד התחרטתי -
בעעע איילת אשכרה טעמת ג’וק?
אני רק צחקתי...
-
אני לא חושב שהתאילנדים אוכלים את הג’וקים בעצמם.
לדעתי הדוכנים של הג’וקים הם רק בשביל התיירים. -
זה לא היה ג’וק
זה היה איזשהו חרק
מטוגן.
המדריכה שלנו טענה בתוקף שזה טעים והיא מאוד אוהבת ואכלה המון לידנו כדי להוכיח
אז טעמנו
-
נהנית לטייל איתך בסיכום הטיול המפורט שלך
תודה רבה על ההמלצות והדיס המלצות שבדרך!
אני חושבת שבתכנון טיול שכזה, הייתי משתמשת בהדרכה מקומית. התגובות פה בהחלט חיזקו את עמדתי
-
מקסים, תודה על השיתוף , מחכה לחלק של האיים.
אהבתי מאוד את מדד הכוכבים , כולל הנימוקים המלומדים של הילדים לדירוג.
-
מי אמר מקדש הכסף ולא קיבל?
-
נהיה צפוף פה בפורום ולקח לי זמן להכנס אבל ממש שמחה שעשיתי זאת. מקסים מאד פה אצלכם במזרח.
אוגרת המלצות, בסוף נגיע גם.
-
יסמין – חיבתך לכביסה התאילנדית זכורה לי היטב..
ובאמת נתקפים בהלם קל כשפותחים את השקיות המקופלות כולל סידור הגרביים בזוגות 
לגבי הציורים ידעתי שזה לא הכי עמיד.. אצלי כבר נמחקה לפיל רגל.
אבל לבכור יש מגן אחר קשיח עם שקע, והציור בתוך השקע – כך הוא לא נשחק.
טרמינלית ו TAGA – שמחה שגם אתן קוראות
כן יש פה המון שירשורים שווים הקיץ!חן – נותר רק להתקדם לתיכנון הטיול..
יוסי ל – אחלה טיפ על מקדש הכסף!
אני קראתי על מקדש הכסף בקישור הזה
כללית מנצלת את ההזדמנות להמליץ על האתר, חיפשתי בו הרבה כדי לתכנן בעיקר את היום הראשון העצמאי שלנו ואני מסמפטת את הרשימות שלו
ואיילת… המדריכה שלך הורגת אותי! נראית ממש הפוכה מניקטה שלנו!
-
יום 5 - משולש הגבולות ועודהמלון בטאטון יושב על שפת נהר ה Mae Kok, וממש מולו יוצא השיט בנהר (הי, אולי מצאנו בכל זאת יתרון במלון הזה?
)בשמונה בבוקר אנחנו כבר על הסירה ארוכת הזנב.. שטים ודי מהר.
השיט נעים בהחלט אבל גם הוא לא מצליח להצדיק את הגיחה לטאטון.
בסיומו הואן ממתין לנו כרגיל בנקודת הסיום.
מדד הכוכבים לשיט בנהר ה Mae Kok
אני 4 בן הזוג 3 בכור 4 אמצעי 3 פיקאצ'ו 5
מפה אנחנו ממשיכים לגני המלכה האם - Doi Tung Royal garden .
מדובר בגנים שהוקמו גם הם כחלק מה Royal project לספק תעסוקה לאיזור, והמלכה האם נהגה לגור פה בוילה. מדובר באמו של המלך התשיעי של תאילנד (המלך הנוכחי הוא העשירי).
הגנים נעימים, מלאי פרחים
, מלאי קבוצות ישראליות גם כן…
אפילו הצלחתי ללכוד במצלמה את הפרפר המיוחד הזה…
לא משהו שלא ראיתם מעודכם אבל יפה.
מדד הכוכבים לגני המלכה האם
אני 4 בן הזוג 5 ("מטופח ויפה") בכור 5 ("מאוד יפה") אמצעי 4 פיקאצ'ו 5
במקום יש גם אפשרות למסלול tree tops בתשלום נוסף, הביקור בו אורך כחצי שעה-שלושת רבעי שעה. אם מעניין כדאי לקחת זאת בחשבון, נראה לי שיכול להיות חוויתי, בעיקר עם ילדים.
הביקור הבא – שווקי שבטי הקארן, כולל שבט ארוכות הצוואר.
עוד כשהיינו בארץ, הבכור ניסה לשכנע אותי לא לבקר בשבט ארוכות הצוואר.
לדעתו מדובר בהתעללות וביקור התיירים מעודד את המשך המסורת הזו.
אני מודה שלא התעמקתי יותר מדי, קראתי את ההסברים שמופיעים בסיפורים השונים, וזרמתי עם העדר.
כשהגענו למקום, ניקטה הסבירה לנו את הרקע.
לדבריה מדובר בשבט שגורש מבורמה ונקלט בתאילנד, נתמך ע"י אנשי עסקים וחלק מהתמיכה מתבטאת בפעילות המכירות בשוק.
אבל למה הם “עונדים” טבעות על הצוואר?
הסבר ראשון שסיפקה ניקטה הוא שהשבטים הללו גרו ביער והאמינו שטבעות הנחושת ירחיקו מהם נמרים.
אבל.. הרי הטבעות הן רק על הנשים
.על זה אמרה ניקטה שנשות הקארן מאוד יפות, ומצטיינות בעור פנים מושלם, והטבעות מסמנות אותן מפני גברים אחרים שלא יחשבו להתחתן איתן.
בנקודה זו אני חושבת שירד לי האסימון והשתכנעתי מהטיעונים של הבכור.
הביקורים התיירותיים מחזקים את המסורת הזו שתימשך.
היא מהווה אטרקציה תיירותית וגורמת נזק גופני בלתי הפיך לנשים.
נכון שזו מסורת.. אז מה
גם בהודו היתה מסורת שהאלמנה שורפת את עצמה עם שריפת בעלה המת, והמסורת הזו הופסקה עם השלטון הבריטי בעקבות ההתנגדות שלו.
צריך גם פה לפחות להצביע ברגליים – ולא לבוא.
לאחרונה ראינו כתבה שהמנהג בכל זאת בדרכו להסתיים.. יותר ויותר נשים מתנגדות.
שמחנו לראות בכתבה שכנראה שזו רק הצגה לכמה שעות לתיירים, רוב הנשים הפסיקו לענוד את הטבעות ואלה שכן עונדות כנראה עושות זאת רק בשוק הזה..
ובכל זאת – אין מקום לעודד את ההתנהלות הזאת.
מאחר שבכל זאת לקח לי זמן לעכל את כל התובנות הללו, סיירנו קצת בשוק.
ניקטה הסבירה לנו איזה צעיפים אורגות ארוכות הצוואר בעצמן ואיזה הן מוכרות ומתחלקות ברווחים עם אנשי העסקים שתומכים בהן.
וביקשה – פה לא להתמקח.
קנינו כמה פריטים במחיר מופרז ולא התמקחנו, קצת צילמנו. הגדולים סירבו לשתף פעולה.
בכל הדוכנים אותה סחורה באותם מחירים, רק המוכרות משתנות, וחלקן יושבות שם עם ילדיהן הקטנים.
וכן.. הן יפהפיות ממש! אז ?
מדד הכוכבים לשוק ארוכות הצוואר
אני 0 בן הזוג 4 ("עצוב") בכור 0 אמצעי 0 פיקאצ'ו 0 ("התעללות")
בניגוד לשוק ארוכות הצוואר, לידן נמצא שוק של שבט אחר.
גם הוא שבט מיוחד, המוכרות לובשות כובעים מקושטים צבעוניים.. אבל ללא טבעות על הצוואר. אפשר להסתפק בו אם כבר הגעתם למקום. גם השבטים האלה זקוקים לתמיכה והנשים לא משלמות על כך בגופן.
מפה לארוחת צהריים במסעדה נעימה משקיפה לנהר ה Mae Khong, בו נשוט ללאוס הסמוכה.
אנחנו מדברים עם ניקטה על משולש הגבולות – האיזור של נהר המקונג שמסביבו שלושת הגבולות של שלוש המדינות מאינמר (בורמה), לאוס ותאילנד. הוא נקרא "משולש הזהב" על שם הסחר באופיום שבוצע באמצעות זהב.. המטבע הבינלאומי.
לגבי המעבר הקצר ללאוס - כמו שתואר פה בפורום לא מעט, מדובר בפרוצדורה מנוהלת היטב של הפקדת הדרכונים וכרטיס המדריך של ניקטה אצל פקידי משטרת הגבולות, ואנחנו עוקפים את כל התורים ושטים בסירה פרטית ללאוס, אומרים שלום לבודהה הגדול שמשקיף על הנהר.
אבל לפני הביקור עצמו בלאוס.. שטים לכיוון ההפוך, בו ניתן ממש לראות מכל עבריך את שלושת הגבולות – מאינמר (בורמה), לאוס ותאילנד.
אחר כך מפליגים ללאוס.
ומה יש פה בלאוס?
שוק.. עוד שוק!
ניקטה שכפי שכבר הבנתם הפטריוטיות התאילנדית חזק בליבה, רומזת לנו שלא כדאי לקנות בו..
עדיף לסייע לעסקים המקומיים בתאילנד! מה פתאום לאוס!
מצד שני – אם אתם כבר קונים פה אז לפחות תתמקחו
הסחורה החמה בשוק לאוס היא נחשים ושאר יצורים משומרים בוויסקי.
מסתבר שהוויסקי מיועד ממש לשתיה... לא אצלנו.
עוד בשוק- המון תיקים, נעליים, בגדים, וגם המון ישראלים ומוזיקה מזרחית בקולי קולות מאחד הדוכנים.
קבצנים ילדים שתיארה אורנה – כמעט לא ראינו, רק ילדה אחת.
שווה להקדיש זמן לכל הסיפור?
הייתה לי הרגשה שהילדים יאהבו את הרעיון.. וצדקתי!
למבוגרים אני פחות ממליצה., למרות שהייתה חוויה.
מדד הכוכבים לשיט ושוק לאוס
אני 4 בן הזוג 3 בכור 3 ("שוק ממוסחר") אמצעי 5 ("בזכות הנחשים") פיקאצ'ו 5 (כנ"ל)
עוד לא הסתיים היום –
אנחנו ממשיכים למעבר הגבול למאינמר (בורמה) – גשר בעיירה Mae Sai.
שימו לב לחילוף הדגלים באמצע הגשר. זו הנקודה הצפונית ביותר בתאילנד.
למאינמר עצמה אנחנו לא עוברים, מעבר מצריך ויזה בעלות של 1000 באט לאדם.
הכביש המוליך לגשר פקוק כולו, רבים מבני מאינמר עובדים בתאילנד וזו שעת החזרה שלהם הביתה.
בכל צידי הדרך אינספור דוכני שוק למיניהם, אבל השעה כבר מאוחרת והם מתחילים לסגור.
אנחנו מספיקים לקנות לפיקאצ'ו חולצת מזכרת, וחוזרים לואן.
מדד הכוכבים לגבול מאינמר
אני 3 בן הזוג 3 בכור 3.5 אמצעי 3 פיקאצ'ו 2 ("אין שום דבר יפה פה")
הגיע הזמן לנסוע לצ'אנג ראי..
אנחנו ישנים טוב ב"מיטות" שלנו בואן בנוהל הרגיל ומגיעים למלון
Nak Nakara resort.
מלון מקסים ומומלץ (פירוט בהמשך), אבל לנו יש בו רק לילה אחד.
צ'אנג ראי מפתיעה אותנו.
אפילו מנסיעה ברכב מרגישים שזוהי עיר הרבה יותר מודרנית ומתוחזקת מאשר צ'אנג מאי, והתחושה רק מתחדדת כשאנחנו מטיילים ברחובות ובשוק הלילה.
לשוק הלילה הגענו בשאטל החינמי של המלון, אבל גם בלעדי שאטל מדובר בנסיעה לא ארוכה בטוקטוק או מונית.
השוק מאוד מאוד נעים.. אווירה שונה לגמרי מאשר הבאסטות של צ'אנג מאי.
אנחנו משוטטים לנו ופתאום – נפתחו ארובות השמיים, ובגדול.
השוק עוצר מלכת
כולם מתחבאים בדוכנים, גם אנחנו.
יושבים...
בן הזוג מנהל שיחה ארוכה עם בעלת הדוכן.
ומה היא אומרת לו :”שב, שב.. אתה לא צריך לקנות פה שום דבר. לי בכלל לא אכפת מכסף”.
בסוף נחלש הגשם (אלא מה) והגחנו מהדוכן החוצה.
מדד הכוכבים לשוק הלילה של צ'אנג ראי
אני 4 בן הזוג 3.5 ("מיציתי שווקים!") בכור 4 ("בצ'אנג מאי יותר זול") אמצעי 4 פיקאצ'ו 0 ("לא יפה ויקר")
הצבעת רוב (טוב.. תספרו ילדים מול הורים ותבינו) הביאה לארוחת לילה בפיצריה.
גם פה המון ישראלים ובכלל עומס נוראי.
לפחות דגמנו פעם ראשונה את הקינוחים של רשת סוונסן הסמוכה.
מפה חזרה למלון.. צריך טוקטוק, בפרט שיורד גשם.
100 באט והגענו.
הגדולים עוד בדקו את הבריכה.. בניגוד למקומות אחרים פה ניתן להיכנס אליה בכל שעה.
איזה יום
-
מלון Nak Nakara resort בצ'אנג ראיאיזה מלון כיפי.. נהדר!
חדרים מעולים וגדולים, לשם שינוי עם דלת מקשרת.. כמה נוח.
נישנושים בלובי בחינם, ארוחת בוקר פנטסטית, בריכה 24/7, כל המלון מוקף ירק, שאטל לשוק הלילה...
חיסרון אחד של המלון הוא ששהינו בקומה שניה ללא מעלית, אבל כשהצוות של המלון מביא לך את המזוודות איכשהו זה מתגמד..
היינו חוזרים? כן בהחלט
-
יום 6 - המקדש הכחול, המקדש הלבן וחוזרים לצ'אנג מאילא ייאמן אבל היום יום אחרון שלנו לטיול המודרך עם ניקטה.
התרגלנו כל כך..
יציאה מוקדמת ב 7:45 אחרי ארוחת הבוקר הטובה ואנחנו כבר במקדש הכחול.
כל כך מוקדם שהמקדש מחכה רק לנו.
הנה השלישיה שלי בפנים..רק הם והבודהה.
את המקדש עיצב תלמידו של האומן הלאומי שעיצב את המקדש הלבן.
לא ראינו פה פעילות כלשהיא – תפילה או נזירים – אבל המקדש מקסים!
מדד הכוכבים למקדש הכחול
אני 5 בן הזוג 5 בכור 5 אמצעי 4 פיקאצ'ו לא יודע
מפה אנחנו ממשיכים למפל , שנקרא מפל Mae Sai.
בתוכנית המקורית היינו צריכים לבקר במפל אחר (Khun Korn) אבל הגישה אליו נחסמה עקב תלאות מזג האוויר בשבוע שעבר.
Mae Sai ?
זה לא השם של עיירת הגבול ליד מאינמר?
אני שואלת את ניקטה והיא מסתכלת עלי ברחמים.. מה פתאום!
והוגה את השם של המפל באינטונציה קצת שונה מאשר את שמה של העיירה.
לא דומה בכלל! ברור!
באמת איך עלה על דעתי שזה אותו שם?
(כן ככה זה תאילנדית..)
טיול קצרצר בדרך למפל, לא משהו רציני – קצת מדרגות, וגם המפל – חביב ולא יותר מזה.
מדד הכוכבים למפל Mae Sai.
אני 3 בן הזוג 3 בכור 3 אמצעי 3 פיקאצ'ו 0
מפה אנחנו מגיעים למטעי התה של המשפחה שבבעלותה מותג הבירה סינגה, ליד פארק סינגה (אליו לא נכנסנו).
יש פה תצפית יפה לנוף, ואפשר גם לעבור בין שורות צמחי התה.
בעבר המשפחה גידלה פה אורז, (כעת מגדלים את האורז באיזורים יותר אופטימלים גיאוגרפית ופה יותר מתאים לתה), ויצור הבירה – הוא בכלל לא פה.
בעיני לא משהו העצירה הזו.. לא שמענו שום הסבר על התה, רק תצפית נופית נטו.
בן הזוג אהב יותר.
מדד הכוכבים לתצפית שדות התה
אני 3 בן הזוג 5 ("נוף מדהים") בכור 3 אמצעי 3.5 פיקאצ'ו לא יודע
אנחנו ממשיכים בנסיעה למקדש הלבן.
ניקטה ממשיכה להסביר לנו על האג'נדות החברתיות של האומן הלאומי שעיצב אותו... כזכור נושא שמאוד קרוב לליבה.
בזמן בניית המקדש האומן הזה העסיק נערים מהסביבה ולימד אותם את כל המלאכות, וגם כיום מסתבר שיש עוד תוכניות רבות להמשך.
המקדש הלבן הוא בין האטרקציות התיירותיות המובילות באיזור, ובהתאם הוא עמוס תיירים לעייפה.
כולכם כבר ראיתם את התמונות בכל מקום ובכל זאת…
אי אפשר להתעלם מהיופי..
אבל החוויה לא דומה למקדשים אחרים שביקרנו בהם. לא ראינו תפילה במקום, לא של נזירים ולא של אנשים שביקרו.
אחרי ההתפעמות מהמבנה החיצוני נכנסנו פנימה יחד עם שאר התיירים. הנעליים מאוכסנות בשקית ניילון שכל אחד לוקח איתו.
סמוך לכניסה מיצג של ידיים מושטות. כמו כל דבר במקדש הלבן, הכל סימבולי.
הידיים המושטות מסמלות את הסבל האנושי ואת הגיהנום.
הגשר דרכו עוברים המבקרים בדרך לפנים המקדש נקרא "הגשר ללידה מחדש" ומסמל את המעבר ממעגל החיים והמוות לחיים חופשיים מסבל.
חיים כאלה יושגו אם האדם יתגבר על הפיתויים הארציים והחמדנות האנושית.
אנחנו נכנסים פנימה.. לא מוצאים משהו מיוחד במינו ויוצאים החוצה.
פתאום בן הזוג נזכר – אבל איפה דמויות הקומיקס שסיפרת עליהן
נכון, הרי קראתי שיש פה במקדש דמויות קומיקס מפתיעות.
הלכנו לשאול, ומסתבר שהן נמצאות בפנים המקדש, ממנו כבר יצאנו.
לא היו קפדנים איתנו (בכל זאת פה תאילנד ולא ארה"ב) ונתנו לנו להיכנס שוב.
זו היתה בין הנקודות הבודדות בהן התאכזבתי מניקטה שלא נכנסה איתנו למקדש, וגם לא הסבה את תשומת ליבנו לכך שיש פה אלמנט מפתיע שכזה.
עברנו שוב את הגשר, והנה הדמויות נמצאו על קיר הכניסה למקדש מצידו הפנימי.
מדובר בציורים קטנטנים ממש שקל לפספס אם לא יודעים שהם דווקא על הקיר הזה אבל הם רבים מאוד..
הלו קיטי, ספיידרמן, BEN-10, הארי פוטר, קונג פו פנדה, מיניונים, סופרמן.. ועוד ועוד.
מה הם עושים פה?
אני לא רואה מצב שבו יהיה בית כנסת או כנסיה או מסגד שבו ישולבו איורים שכאלה!
כשחזרנו לרכב שאלנו את ניקטה על משמעות ציורי הקומיקס.
לא הצלחנו להבין ממנה האם מדובר באמצעי להתקרב לילדים (הנערים שהאומן לימד? או ילדים שמבקרים?) או שהאומן תופס את גיבורי הקומיקס כסמל שלילי של הקידמה שיש להתרחק ממנה.
המסר העיקרי שלו לנערים היה לדברי ניקטה – עם כל הקידמה, אל תשכחו את המסורת, אל תשכחו מאיפה באתם ואת כיבוד ההורים והמשפחה שלכם.
כמעט ושכחתי – בנין השירותים.
גם הוא מעוצב בצורה מיוחדת, ודווקא בצבע זהב שמסמל את הגשמיות, בניגוד ללבן של המקדש שמסמל את הרוחניות.
איך נסכם את הביקור?
בניגוד כנראה לדעה הרווחת פה, המקדש הזה לא היה חביב הקהל אצלנו במשפחה.. למרות היופי המהמם שלו.
מדד הכוכבים למקדש הלבן
אני 5 בן הזוג 4 בכור 3 ("ממוסחר") אמצעי 2 ("מיותר ומתויר") פיקאצ'ו 0
דרומה דרומה עכשיו ושוב אנחנו ישנים שנת ישרים בואן.
מתעוררים לארוחת צהריים.
בופה פתוח, גם פה – ישראלים. והוראות בעברית בשירותים.
ממשיכים בנסיעה עד להפסקה הבאה – המעיינות החמים Mae Kajan hot spring , מקום שמראש נועד לשמש כהפסקה חביבה ולא יותר מזה.
אפשר לטבול את הרגליים במים החמים (וזה מה שאנחנו עשינו!), ובמקום אחר המים כה חמים (98 מעלות) שניתן לבשל בהם ביצים!
מדד הכוכבים למעיינות החמים
אני 3 בן הזוג 3 בכור 3.5 אמצעי 5 פיקאצ'ו 5
ממשיכים בנסיעה..
פקקים ועבודות בכביש..
והנה הגענו חזרה למלוננו מובנפיק בצ'אנג מאי.
קצת לוגיסטיקה – איסוף כביסה ואם כבר אנחנו פה – עוד כביסת אקספרס, שיהיה.
קניית מזוודה נוספת (השווקים עשו את שלהם).
והתפנינו לערב אחרון בצ'אנג מאי.
בעקבות המלצתו של יערי אנחנו נוסעים למתחם One Nimman, ברחוב נימן.
ממש לא קרוב למלון שלנו, אבל הטוקטוק נוסע..
לא ברור איך אבל 120 באט בלבד.
מדובר במתחם דוכני אוכל סטייל שוק האוכל של שרונה, הכל נקי וממוזג, ומצד שני מציע מגוון נהדר של אוכל.
הילדים בוודאי אהבו לאכול פה יותר מאשר במסעדת פינג פינג!
יש במקום גם קומה שניה של חנויות, הכל יקר אבל מצד שני פריטים מעוצבים ומיוחדים, זו לא הסחורה של שווקי הלילה וגם לא של חנויות רגילות.
מדד הכוכבים ל ONE NIMMAN
אני 4 בן הזוג 3 בכור 5 אמצעי 5 פיקאצ'ו 5
חזור אנחנו מתפתים להצטרף לסונגטאו האדום המקומי.
אלא שמצטרפים עוד נוסעים, והנהג לא ממש מוצא את היעד שהם אמרו לו.
הזמן עובר ולנו נמאס..
ברגע שאמרנו לו שגמרנו להמתין, החליט הנהג שעדיפה ציפור אחת ביד משתיים על העץ, אמר לנוסעים הנוספים שלום (אם אני מנחשת נכון) והחזיר אותנו למלון.
מה עושים כדי לחגוג את הערב האחרון שלנו?
foot massage כמובן...
ובזאת מסיימים את החלק הצפוני של טיולנו.
היה נהדר!!
-
ואחרון חביב עמיחי
לך אני רוצה לומר – NEVER SAY NEVER
תראה איך עשית חשק לי לאנגליה.. כבר מתקשה להחליט בינה לבין סקוטלנד לבין אירלנד, וכל אלה איזורים שבכלל לא באו בחשבון קודם (אצלי לפחות)!
-
פנינית יקירתי,
הנה קפצתי מסקוטלנד להגיד לך שלום ולשלוח חיבוק. בחיי שגם אני התגעגעתי אלייך, עם הכוכבים
ועם המשפחה החביבה שלכם.ובטח שאין על הציטוטים של קטנצ’יק (בשבילי הוא נשאר כזה, לא יעזור!). הוא קופירייטר מלידה ואני לא שוכחת את “הלוואי שכל העולם היה פיורד”. מיתולוגי.
אז מעולם לא הייתי בתאילנד (וגם לא במזרח הרחוק… וידוי). מאד מעניין לי כאן ואני נהנית מהתמונות ומהדירוגים של בני המשפחה.
נמשיך לקפוץ בין המדינות והיבשות ואולי גם נדביק אחת את השניה…
ביג לייק למקדש הכחול !!
להת’..
שירלי
-
שירלי היקרה!
איזה זיכרון שיש לך ואיזה נוסטלגיה..
עברו איזה 5 שנים מאז הטיול שלנו בנורבגיה
שמחה לגלות שגם את איתי בסירה של אלה שעוד לא היו במזרח עד היום..
יש לי הרגשה שתדביקי אותי בהתלהבות שלך מסקוטלנד
הפוך.. לא יודעת.. מכירה סרבני מזרח אדוקים
אבל מי יודע.. עובדה שאפילו אני הגעתי לתאילנד
אמשיך לעקוב אחר עלילותייך.. בטוחה שתפנקי אותנו בשירשור ארוך זמן רב!
-
יום 7 - טסים לקוסמויטיסה פנימית ישירה הוזמנה לצהריים בבנגקוק איירוויז.
אנחנו זוכים לישון קצת יותר, וב 10 מתייצבים במלון ניקטה ואד.
הרי לא יעלה על הדעת שנגיע לשדה התעופה בעצמנו, נכון?
השדה קטן, ניקטה חלילה לא מניחה אותנו להסתדר בו לבד.
היא מלווה אותנו גם בשקילת המזוודות ועד פתח הבדיקה הבטחונית (כמעט וחשבתי שהיא עומדת להעביר אותנו לידי דיילת הילדים
).אנחנו נפרדים מניקטה נרגשות, סלפי למזכרת, וכמובן טיפ שמן.
היה ממש מעולה איתה!
הטיסה אמורה להיות די קצרה, אבל היא כוללת ארוחה.
לפיקאצ'ו הגיעה ארוחה כשרה.
אהממ!
פתאום שומעים ברמקול – לא ניתן לנחות בקוסמוי עקב מזג האוויר הסוער... מונסון
המטוס ממשיך לאי אחר – קראבי.
כולנו שומרים על קור רוח.
אחרי המתנה של כשעה במטוס בקראבי מקבלים אישור לחזור לקוסמוי, טיסה של 20 דקות והפעם אנחנו נוחתים בשלום.
יוצאים מהמטוס – איזה רוח חזקה
חושבת על איילת שתיכננה ללכת לים... (מעניין שהיא ויתרה על הרעיון!
)ותוהה – מה קורה פה? זה מזג אוויר לנופש?
ההסעה שהזמנו דרך אוליסיה מ Secret Kohsamui צלחה את כל העיכובים והנהג חיכה לנו בדיוק בזמן – היה מעולה.
כמה דקות ואנחנו מגיעים למלון שלנו בקוסמוי - מואנג סמוי.
אורנה המליצה, למטייל תאילנד המליצו, זול זה לא היה... אבל הזמנתי.
המלון מעולה (וכרגיל פירוט בהמשך) , אנחנו מתארגנים ויוצאים לחפש אוכל בצ'וואנג הסואן.
מה יש בו בצ'אוונג?
שילוב של עזה עם טיילת אילת... כולל הישראלים!
אנחנו בכיוון שוק הלילה של הצ'אוונג, הוא לא כל יום אבל היום כן.
הולכים ברגל.
השוק נמצא סמוך לקניון סנטרל פסטיבל- שתי ציפורים במכה אחת.
מה יש בשוק? כמו כל השווקים ופה ניכרת עייפות החומר... כבר ראינו הכל!
ובכל זאת זו ההזדמנות לטעום ג'ק פרוט טרי (טעים!)
ויש גם שיפודים שלא ממש בא לנו לטעום!
מדד הכוכבים לשוק הלילה של הצ'אוונג
אני 3 בן הזוג 2 ("מיציתי, פחות מוצלח") בכור 2 ("טיילת אילת") אמצעי 4 פיקאצ'ו 4
לעומת זאת, בסנטרל פסטיבל יש (גם) את ה FOOD PARK – מתחם אוכל שעובד על כרטיס מרכזי שטוענים אותו.
אנחנו בודקים – ומתאהבים במסעדה ההודית שבמתחם, יותר נכון דוכן שלה – NOORI INDIA. במקביל ממש ליד מתחם האוכל יש גם KFC לילדים בררניים.
חוזרים ברגל למלון, בדרך רואים שלא כל המסג'ים פה תמימים כמו בצ'אנג מאי.... (כשמדובר במסג' תמים הבחורות לובשות מדים, וכשלא – אז לא...)
כיף להתפנק בסוויטה שלנו בג'קוזי לסיום היום.. והולכים לישון
-
מלון מואנג סמוי -קוסמוימואנג סמוי נחשב לאחד המלונות המומלצים (והיקרים) בצ'אוונג.
מלון לא גדול, כולו סוויטות שמאורגנות במבנה של כפר נופש טובל בירק מהמם.
ארוחת בוקר מצויינת (פיקאצ’ו מסתייג
) מוגשת לשפת החוף הפרטי
כל סוויטה – הכי מפנקת שיש.. ענקית
ועם ג'קוזי כמובן.. (סילחו לי שהספקנו לבלגן עוד לפני הצילום..)
מכל סוויטה יוצאים לפאטיו קטן
קיבלנו שתי סוויטות סמוכות, ביקשתי קומת קרקע וקיבלתי.
באשר לבריכה ולחוף הים.. חלק מאוד חשוב בנופש באיים:
הבריכה מעולה, חוף הים פוטוגני ביותר ומושקע אבל בני המשפחה התלוננו קשות שהוא בגובה כה נמוך, גם כשנכנסים עד סופו.
בתוך המים גדלו צמחים, וכדי שלא יצופו אצות לא אטרקטיביות על פני המים כמו במלון של איילת נמצא פה פיתרון יצירתי – במלון הועסקו שתי שולות אצות במשרה מלאה
חסרונות? פיקאצ'ו דרש לכתוב שהשבילים בין החדרים מבלבלים... אוקיי כתבתי.
אז היינו חוזרים?
היה מלון סופר מפנק אבל לא יודעת אם היה שווה את המחיר שלו בהתחשב בעובדה שבסופו של דבר לא היו מרוצים מהחוף.
מצד שני כל השאר היה נהדר.. וזה לא שהחוף היה נורא.. אבל לא בדיוק כמו שרצינו.
-
פנינית יקרה
אני ממשיכה לעקוב בעניין
לגבי הצפון למרות שטיילנו באותו מרחב
וחלק גדול מהבחירות היו דומות , הצלחת לחדש לי עם מגוון המקדשים…
אנחנו דוקא אהבנו את הנוף היפה באזור טאטון והמקדש הסיני ( דוקא עליו פסחתם? ). ישנו שם במלון מקסים בטבע ואם לא אתעצל עוד אספר עליו.
בצפון שיחק לכם המזל עם מזג האוויר. אצלנו קצת פגם.
אז נראה שהיה לכם טיול יפה ומגוון ומאד, ולמעט העצירה בקראבי גם ( טפו טפו) נטול תקלות...
שרק ימשך כךנהנית לראות מה הפסדתי בקוסמוי
תמשיכי תמשיכי
איריס
-
הסוויטה ניראת פצצה !
גם אני פחות התחברתי לקוסמוי. הייתי בתיאלנד לפני כמעט 30 שנה. בטיול מסוג שונה לחלוטין. גם לא היו כאלו מלונות מפנקים אז. בפעם הראשונה באיים הייתי שבוע בקוסמוי אהבתי אבל שעברתי לקופנגן הבנתי שהוא הרבה יותר לטעמי.
בפעם השניה פשוט דילגתי על קוסמוי ישר לקופנגן.
תמשיכי, אני פה איתך לאורך כל הדרך...
