טיול ברכב מהודו לויאטנם
-
שלום כולם
אני שוקל לעשות בקרוב טיול ארוך מאוד של 3-4 שנים ברכב מהודו עד לויאטנם, שכולל הקפה של הודו מדרום הודו, לכיוון צפון מערב הודו, ואז לצפון מזרח, משם לנפאל, בנגלדש, בורמה, לאוס, ויאטנם, קמבודיה ולסיים בתאילנד. רציתי לשאול מספר שאלות:
א. כמה זמן אתם חושבים שייקח להשלים טיול כזה, אני מתכנן על 3-4 שנים כמו שאמרתי (אולי פחות?)
ב. כמה אתם חושבים שתהיה עלות של טיול כזה במידה ואני ישן בגסטהאוסים של בערך 50-100 ש”ח ללילה?
ג. האם זה אפשרי מבחינה לוגיסטית? כמה עולה להשכיר רכב? האם זה אפשר לעבור עם רכב ממדינה למדינה באסיה? מה לגבי ביטוחי רכב ותיקונים של הרכב? הרי בטוח יהיה בלאי אחרי קילמוטראז’ כזה ארוך.
אני רוצה לנוח מהחיים, אני רוצה לנסות להתחיל לרשום בלוג טיולים בכל התקופה הזאת, ובשאיפה להתפרנס גם מהבלוג הזה. האם כל הדברים האלו אפשריים לדעתכם? אשמח להמון המון טיפים, תודה
-
זה נחמד שאתה חולם בגדול.אבל מבחינה לוגיסטית זה המון כאבי ראש צריך לבדוק עם כל המדינות אם אפשר להעביר את הרכב דרך הגבולות ממדינה למדינה ויש מדינות שלא ניתן.למשל מהודו לבורמה הם מאוד מקשים עד בלתי אפשרי או מבורמה להודו.ועם דרכון ישראלי כמובן שלא תיכנס לבנגלדש וגם עם הרכב מהודו לבנגלדש.בקיצור יש לך לתכנן לא מעט.בהצלחה.
-
הבנתי שיש כביש מהיר שמוביל מהודו לתאילנד דרך בורמה וצריך להודיע לרשויות בבורמה חודש מראש לפני שאני מגיע. למישהו יש פרטים בנוגע למעבר בין הודו לבורמה? זה אפשרי בכלל? מה הבעייתיות עם המעבר בין הודו לבורמה? האם ישנם סיכונים כלשהם בבורמה?
-
בחישוב פשוט , 50 ש”ח ללילה * 3 שנים * 365 יום בשנה = 55,000 ₪ .
לדעתי אפשר לתכנן על עלות נמוכה יותר ללינה .
אני הייתי מהמר על עלות כללית של הטיול 150 עד 200 אלף ש”ח לשלוש שנים .
אבל זה לא כולל רכב שכור או קניה . (הסכום הזה הוא די ירייה באפלה , מפני שעלות טיול תלויה בהמון גורמים של סגנון הטיול ואופי המטייל) .
לא הייתי בונה על להתפרנס מבלוג טיולים . אני מאחל לך כמובן שתצליח , אבל יש המון בלוגים כאלה ורק מעטים מצליחים להרוויח סכום משמעותי מבלוג טיולים (בייחוד אם זה בעברית , שמראש קהל היעד מצומצם מאוד) .
-
בגדול יש לי הכנסה פאסיבית לחודש, וזה בנוסף לחסכונות שלי, ככה שאני לא ממש מתכנן להתפרנס מבלוג טיולים. אני יודע גם שמאוד קשה להתפרנס מבלוג טיולים, אבל לנסות זה לא מזיק. אני מאוד טוב בכתיבה ובכתיבה תיירותית, ופשוט מקווה לטוב בנוגע לזה, כמובן שאני אכתוב את זה באנגלית.
במדינות האלה יש מצב שאפשר למצוא לינה יותר זולה, כמו שאמרת זרקתי סכומי לינה שהם ירייה באפלה. אבל בגדול אני חושב שאני יוכל לעשות את הטיול הזה מבחינה כלכלית. השאלה היא אם מבחינה לוגיסטית זה אפשרי, מה הסיכונים, האם אפשר לעבור ברכב ממדינה למדינה? החשש הגדול הוא בורמה, המעבר אליה, והשהות בה. קראתי עכשיו באיזה פוסט מ – 2014 שצריך מדריך מקומי שיסתובב איתי, וממש לא בא לי לקחת עוד מישהו איתי. צריך למצוא פרטים עדכניים ל – 2018 בנוגע לבירוקרטיה, לחוקים, והסיכונים במדינה הזו.
-
לגבי הרכב נראה לי אתה חי בסרט
(חושב לנסוע בהודו וונפאל?????)שלא לדבר על המעברים שנראה לי בלתי סבירים)מציע לתכנן טיול על נסיעה בתחבורה ציבורית.
-
יש הרבה אנשים שלמשל עושים את הודו על אופנוע. בנוסף יש כביש מהיר מהודו לתאילנד דרך בורמה. זה אפשרי מבחינת הדרכים. השאלה היא מה מבחינה בירוקרטית וחוקית. אנשים בכל העולם עושים טיולים בין מדינות ברכבים, אם זה באירופה, אפריקה, אמריקה, אוסטרליה. אין שום סיבה שזה לא יהיה אפשרי באסיה
-
הודו על אופנוע זה נפוץ וקל כמו ישראל על אגד...
-
במיאנמר לא צריך מדריך צמוד , כל זמן שאתה מטייל במקומות המקובלים .
הכוונה למקומות המקובלים\מאושרים על הממשל הצבאי . אסור לתיירים להיכנס לאזורים מסויימים , ולא כדאי להסתבך עם הממשל הצבאי שם .
זו מדינה מאוד מעניינת לטיול . אנשים נחמדים מאוד . (לא הממשל הצבאי) .
-
אתה טיילת פעם במזרח??
אתה יודע מה כרוך בנהיגה ברכב בצפון הודו ונפאל?? אתה יודע למה אתה נכנס???
-
ממש בא לך לנהוג פה נכון???
-
טיילתי בהודו, אומנם לא להרבה זמן, אבל טיילתי שם. בנוסף הייתי באזור ה – 8 פעמים בתאילנד, כולל השכרת רכב ונסיעה על הכבישים הבינעירוניים והמהירים שם, וגם השכרת אופנוע. אני יודע שאנשים נוהגים שם כמו פסיכים, אבל כשאתה מיומן בנהיגה יש פחות סיכון, וברוך השם אני מיומן בנהיגה ויש מאחורי קילומטראז’ שאין לכל אחד. בהודו תרבות הנהיגה היא הרבה יותר מפחידה, ולא התנסיתי בנהיגה שם. אבל אני מאמין שאפשרי להתגבר על העניין הזה.
-
נו באמת, הבאת דוגמא קיצונית אחי, אני מדבר איתך על דרכים מהירות ודרכים בינעירוניות, אני לא מדבר איתך על לנהוג על כל כביש מצ’וקמק באמצע שום מקום. אני רוצה לנסוע על הדרכים הראשיות, לראות עולם, להכיר אנשים ותרבויות, אני לא מתכוון למקומות שמהם יוצאים לטראקים, או נסיעות מסוכנות.
-
זאת דרך בין עירונית
חכה עוד לא עברתי איתך לנפאל
-
נשמע מעניין, אבל קח בחשבון שבחלק מהמקומות נוהגים בצד שמאל של הכביש, ובמקומות אחרים, בצד ימין של הכביש, לא פשוט (ובעיקר, לא בטיחותי).
-
-
חן, אל תיתן לגולני להפחיד אותך. הוא מומחה ומעדיף ללכת ברגל.
ראיתי משפחות שמשוטטות בהודו בכלי רכב ממיני ואן ועד אוטובוסים מוסבים לשינה. נפגשתי ושוחחתי איתם. זה בהחלט אפשרי חוויתי ומתגמל.
יצא לי גם לנהוג (שעתיים) בכביש מהיר בהודו. בהחלט מאתגר בהתחלה אבל לאט לאט מתאמנים ולומדים את כללי הנהיגה של ההודים (בעיקר את השימוש בצופר לפתרון כל הבעיות).
הנהיגה בצד שמאל לא אמורה להוות בעיה. תעקוב אחרי התנועה. הבעיה היחידה היא ביציאה מחניות כשאין מישהו לפניך. אז עושים לאט ועושים חושבים.
לדעתי הבעיה העיקרית שלך היא מעברי הגבול, ויש לך הרבה כאלה. אני מציע להשקיע הרבה אנרגיה לחיפוש מקורות שיתנו לך את הפתרון הנכון.
העברת רכב בבעלות פרטית ממדינה למדינה כרוכה בהרבה רגולציה הן של הרכב עצמו, והן של הרישוי והביטוח כשלכל מדינה דרישות משלה. זה לא אירופה עם סט רגולציה אחיד. (מעבר הודו-בורמה. תקרא בסוף).
אשר למסלול ולהוצאות הסר דאגה מלבך. ואת המסלול תשנה עוד עשרות פעמים בזמן הזה.
יעלה לך יותר זול לחיות 3-4 שנים במזרח מאשר בארץ. תוכל למצוא מקומות לינה בדולרים בודדים אם תרצה. וגם אם נעלה את החישוב של דורון ל 300000ש”ח לשלוש שנים זה 8000 ש”ח לחודש. ואם תקנה רכב שתוכל לישון בו אז בכלל תחסוך הרבה.
בהצלחה
-
היי רוני
אני פשוט נזכרתי בתמונה שצביה שלחה לי לא מזמן על הדרך לעמק צ'אמבה
-
קח כמה: 2010 לוסאר, עמק ספיטי. סתם שיטפון מקרחון שנמס ולקח את הכביש.
אז מה, יש לבחור 4 שנים לחכות שיפתחו הדרך.
-
כיוון שיש לך המון זמן לטיול הזה, לא הייתי טורח על מעבר גבול ממדינה למדינה ברכב, החלפת לוחית רישוי, מסמכים, סיפורי גבול (ולך תדע שבצד השני יקבלו את המוצא של הרכב), אלא למכור את הרכב לפני מעבר מדינה, ולקנות חדש במדינה הבאה (תלוי בכישורי המיקוח שלך)
שכירות בוודאי לא באה בחשבון, ואני בספק שאיזשהי חברה אמינה תיתן לך לעבור כל כך הרבה מדינות.
הבעיה העיקרית היא מבחינת רישיון נהיגה זר ובעלות על רכב, אני לא יודע את החוקים בכל במדינה (בסין למשל צריך להוציא רישיון נהיגה סיני בשביל לנהוג)
הכי מאתגר מבחינת נהיגה אכן תהיה נאפל, אבל קח את הזמן הרב שיש לך כמקדם בטיחות – סע לאט יותר, תן לרכבים הגדולים לעקוף ואל תיסע בחושך. נסיעה מקטמנדו לפוקרה שלוקחת יום, תעשה ביומיים-שלושה.
המן שהקצבת 3-4 שנים קצת לא ריאלי, כי הוויזות שייתנו לך קצרות יותר מהתקופה, אז תצטרך גם להתעסק בהארכות ויזה שלרוב עושים בערי בירה וערים גדולות.
