הולנד - להשלים את הציור, לצייר את השלמות
-
תודה רבה לך רחל,
אני אנצל את תגובתך ואת הפוגת הלילה כדי לציין שתרבות הגנים בהולנד מאוד מאוד מרשימה וניתן למצוא כאלה בין היתר גם בליידן, ברוטרדם, באוטרכט, בכרונינגן, בלוזן (loozen), במסטריכט, במילינגן אן דה ריין, בדמן (demen), בוורדן (vorden) – וזו ממש רשימה חלקית!
אז לחובבי הז׳אנר הולנד היא כר מרעה נרחב ומהנה
וכפי שכתבתי – כמה כייף לחיות במקום שמעריך באופן הזה את הטבע.
שמוליק
-
הליכה קצרה מהגנים הבוטאניים מובילה אותנו לעבר יעד נוסף ששעריו היו סגורים בפנינו בביקורנו הקודם בעיר (שכן שהינו בשכונה ביום א') – שוק הפשפשים המפורסם אשר בווטרלופליין (Waterlooplein Markt).
המדובר, כידוע, בשוק הפשפשים הגדול והמפורסם באמסטרדם ובו מאות דוכנים לממכר פיצ'פקס שונים ומשונים, בגדים, עתיקות, תכשיטים, תיקים, עבודות קרמיקה ועץ ועוד ועוד.
אגב – היודעים אתם על מה ולמה זכו שווקים אלה להקרא בשם שלא הוד לו ולא הדר – שווקי פשפשים?
בכל מקרה, לחבילת ההתמכרויות המתארכת שלנו ניתן בקלות רבה להוסיף גם את השווקים – מכל המינים והסוגים
והשוטטות בשוק המפושפש הספציפי הזה רק תרמה לכך.
-
תוצאתו של השילוב הנהדר הזה בין צבעים, קולות וריחות – באווירה של שוק, אבל הולנדי
- היתה חוויה משמחת המעלה חיוך על השפתיים והמלחינה שיר בלב.גם כאן תרמה לחוויה העובדה שאנו לא באמת ממהרים לשום מקום.
אז עברנו לנו בנחת בין הדוכנים, רפרפנו על אלה והתמקדנו באחרים, שוחחנו וצחקנו עם בעלי המרכולת, ואצל אחת מהן גם ביצענו אי אלה רכישות מוצלחות במיוחד.
או אז הסתבר לנו, כי הגברת הנחמדת היא ישראלית לשעבר ששמחה מאוד לפצוח בשיחה איתנו בעברית, לשתף אותנו בתמונות של בני משפחתה מהדרום העוטף את עזה, לספר לנו אודות הסבל שהם חוו – ולבסוף גם לזכות אותנו בהנחות חביבות ולהעניק לנו מתנה.
גם אצל גברת פשפשת חביבה זו ניתן היה לזהות בנקל את הרגשות הדרים בערבוביה.
מצד אחד – געגועים לארץ ולבני משפחתה.
מצד שני – תחושה ברורה של קושי לוותר על החיים ההולנדיים לטובת ... נו אתם הרי יודעים ....
כמונו שוטטו בשוק עוד רבים וטובים, תיירים ומקומיים, והאווירה היתה עולזת – אך לא צפופה או דחוסה מידי, וגם כאן – בתוך אותה עליצות צבעונית רבת קהל – שררו נעימות ונינוחות שכה תרמו לביקור במקום.
-
-
-
בתום השיטוט בשוק, והתבוננות בתעלות אמסטרדם המקסימות הצמודות אליו, אנו מגיעים לתחנתנו הבאה והסמוכה – מוזיאון בית רמברנדט – ועל כך – בהמשך היום.
-
שמוליק
פשוט מושלם, הסיפור, התמונות , המלל שאתה רושם מתחת לכל תמונה העלה לא פעם חיוך על פני והילדים החמודים .
פשוט נפלא
-
שרה –
המון המון תודה. שימחת אותי מאוד
ובתמורה אני מעניק לך זוג אופניים עם איחולים לנס במשחק של מכבי הערב ….. שמוליק
-
בשנה שעברה נאלצנו לוותר על ביקור במוזיאון הזה – בבית רמברנדט, וכעת הגיעה העת להשלמות
אומר את האמת שמעט חששות ניקרו בלב שמא לא ישא מוזיאון זה חן וחסד לפנינו במידה הראוייה, וזאת לאור אופיו ולאור העובדה שציוריו של רמברנדט דווקא לא מוצגים בו, אלא תחריטים ששימשו אותו להכנת הציורים.
ובכן אקדים את המאוחר ואפיג את החששות.
הביקור במקום הוכתר בהצלחה מרובה והיה מהנה, מענג, מלמד ומעניין.
-
ראשית – היה זה מרתק, לא פחות, ללמוד הן על חייו האישיים שידעו עליות ומורדות והן על עבודתו, של האמן הדגול הזה, שהתנהלו במשך שנים ארוכות בבית הזה ממש בו הוא גר, ולסייר בחדרים בהם הוא צעד, עבד, יצר, הכשיר דורות של ציירים, ריכז את אוספיו ואף ניהל את עסקיו.
שנית – היה מרתק לא פחות להבין את מקומם של התחריטים בעבודתו של רמברנדט.
מסתבר כי בניגוד לבני תקופתו – רמברנדט התייחס ברצינות תהומית כמעט לתחריטי הקדם ציור שלו, וסירב למסור את העבודה הזאת לעוזריו.
לכן - הפכו התחריטים ליצירות אמנות בפני עצמם.
כמעט קשה להאמין, ומדהים ממש לגלות, כמה רגש וכמה הבעה הצליח רמברנדט ליצוק אל תוך התחריטים האלה.
-
וכאן מגיעים אנו שוב לפינתנו הידועה, המוגשת הפעם עם טוויסט נוסטלגי.
רגעים הולנדיים
לי לפחות נעם מאוד הרעיון העומד מאחורי התייחסותו של רמברנדט לתחריטים – הנותן ערך של ממש גם 'לדרך' ולא רק להשגת המטרה, ובנוסף – מכיר במאמץ אותו יש להשקיע בטרם יבשילו הפירות המשובחים וניתן יהיה לקוטפם, ללא קיצורי דרך.
תפיסת עולם מעין זו אינה זוכה, לצערי ולתחושתי, להערכה בעידן בו אנו חיים, המקדש השגים כאן ועכשיו ובכך יוצר מירוץ שאין לו סוף ואין ממנו מוצא.
אבל, די להגג .....
כפי שוודאי כבר הבנתם – אנו ממליצים בכל פה על ביקור במקום.
-
ואם בכל פה עסקינן – מצאנו בסביבתנו הקרובה כמה כאלה רעבים למדי כשיצאנו לנו מהמוזיאון, ומה יותר טוב מסיום מתוק ליום שכזה?
אז יעדנו האחרון להיום הוא עוד מוסד קולינרי הזוכה לתשבוחות מזה זמן וידוע בקידום בינ"ל של עסקי הצינתורים והדיאטות, וייקרא שמו באמסטרדם – Sweetella.
ועד שבאנו בשערי אותו מוסד, שזפו עינינו עוד מעט קט מנופיה של העיר.
-
אם ארצה לדייק, יהיה זה מעט מוגזם לכנות מסעדונת זו של מתוקים בשם 'מוסד קולינרי'.
המארז אינו בוהק ואפילו אינו מרשים.
מין בית קפה קטן, עם כניסה קטנה, ומעבר צר בכניסה המוביל למעט שולחנות פשוטים למראה המוצבים במקום, אבל חברות וחברים, כמו בהרבה מקרים אחרים, אל תסתכלו בקנקנן אלא בסוכר שיש בו
המלצרים במקום חמודים וחביבים, חייכנים ומסבירי פנים והם מציגים בגאווה תפריט מתוק ומסנוור שמציב קשיי בחירה נכבדים והרי גורל וקלוריות.
אז התכנסנו לישיבת דירקטוריון דחופה, נטענו טיעונים, הוצגו נימוקים, נשקלו סיכונים ולבסוף נפל הפור המחומש, ובתקווה מלווה ביראה נעשתה ההזמנה, ותוצאותיה לא איחרו להגיע.
ובכן – היתה זו חגיגה לעיניים, הזרקת סוכר לורידים ותענוג לחיך - והאושר היה רב ולווה בחיוכים מאוזן לאוזן.
קיצורם של דברים – כפי שהבנתם – המלצה חמה לאוהבי המתוק שביניכם ......
היה זה סיום מקסים ליום נפלא נוסף בעיר הכל כך נהדרת הזו.
-
מהמסעדה צעדנו לנו דרך כיכר הדאם השוקקת והשמחה לעוד איזה השלמת קניות בסופר (אם קראתם דיווחים בעיתונות הכלכלית על נסיקת ערך מניות יצרנית גבינת הפילדלפיה – דעו לכם שזה הכל בזכותנו!), ומשם - באמצעות שילוב של טראם ואובר - שבנו למעוננו שעטף אותנו כהרגלו בטוב.
ארוחת הערב נדחתה קמעה מטעמים מובנים, אך גם לה נמצא מקום של כבוד ואיש מאיתנו לא היה נכון לוותר עליה.
לילה ירד על ארצות השפלה, ואנו שקענו לנו בחלומות מתוקים מתוקים.
-
שמוליק
אני כ”כ נהנית מחוסר הדחיפות בטיול ההולנדי שלכם
שמבחינתי אתה יכול להמשיך בקצב הזה עד לטייק 3 בהולנד.
התחריטים של רמברנט הם עולם ומלואו. לא יאומן. מסוג ההפתעות שאני הכי אוהבת בטיולים.
ושמוליק אתה יודע שמתוקים זה עסק מאוד רציני אצלי
אתה כותב “ולבסוף נפל הפור המחומש”
עברתי תמונה תמונה כמתולוגית מלידה
והגעתי ל4 קינוחים
הסבר פרט ?
טובה
-
שמוליק,
אני רואה שהפקת לקחים והפעם אחרי תיאור הקינוחים, צירפת גם את התמונות שלהם
יער אמסטרדם נראה מקסים
ולעניין העיצוב - הקפדה כזאת היא חגיגה לעיניים ומשדרגת טיולים
וממליץ לך להגיע לריגה שם החנויות ובתי הקפה מעוצבים בצורה כזאת מושלמת? שלא רוצים לעזוב את המקום 
ובהמשך למה שכתבת על גן החיות... לדעתי הגיע הזמן שלכם לטיול ספארי
יש לי תחושה שתהנו שם מאווווד רובי
-
שמוליק היקר בוקר טוב של שבת!!!
גם אני אוהבת לשוטט בשוקי פשפשים וזכור לי אחד כזה ב-EDAM שאיני יודעת אם הגעת עד אליה בטיוליך בהולנד אבל היא מיוחדת ויש בה גם חדר צף על המים ולא אגלה לך מה עוד במידה ולא ביקרתם.
תודה לך על המידע לגבי גנים שהם אהבה ישנה נושנה שלי.
המתוקים נראים משהו משהו ולטובה בהקשר לשאלתך קינוח אחד נאכל בטרם צולם. לא כך שמוליק או שהתנזרת הפעם?
רחל לבון
-
שבוע טוב שמוליק.
יאמי לכל המתוקים האלו שצילמת.
להולנדים זה לא חוכמה לאכול אותם. בסוף הארוחה הם עולים על האופניים שלהם ושורפים את הקלוריות המיותרות.אכלתם דג מטיאס אמיתי?
אלעד
-
לא הצלחתי לפענח מה הם המתוקים הללו, שנראים כמו יצירות אמנות. נדרש כאן פירוט.
-
טובה המתוקה –
תשמעי, את חדת עין כתמיד (בכל ההקשרים).
בעקבות הערתך הצודקת אודות הקינוח האבוד, הוקמה ועדת חקירה, אך היא מתקשה לגבש מסקנות סופיות שכן הבן אך שב הלילה מפולין והבת באוסטרליה, ויו”ר הוועדה אינו מצליח לגבות עדויות.
לאור הסיווג המתוק הגבוה שלך, אני יכול להדליף רק לך – ואנא שימרי בשלב זה על דיסקרטיות – שיש איזה מסקנות ראשוניות לפיהן הנסיכה הטכנולוגית והבן הרב ערוצי הזמינו מנות שנראו דומות חיצונית לפחות, ומכאן המחדל שבצילום החסר.
רובי היקר –
שמח שאתה ממשיך ללוות אותנו.
בעניין ריגה – אתה יודע שאני מתייחס להמלצות שלך כאל סוג של תנ”ך ובהזדמנות מתאימה אשמח מאוד לבקר שם.
בענייני ספארי, אני מעט מתקשה לראות את זה יוצא אל הפועל בטווח נראה לעין. אומנם בכורתנו המקסימה המבלה בערבות אוסטרליה מגלה צדדים חדשים ומשמחים באישיותה המוצאים ביטוי בצניחות, גלישות וגם במפגשים מהסוג הקרוב עם וואליבים ופנדות, אך עדיין, הרוח השלטת במשפחה בהקשרים אלה היא זו ש – TAGA היטיבה לתאר באשכול הבולגרי המשובח שלה בהתייחסה אל בנה (בלי החלק המחקרי).
כשלעצמי, הביקור החד יומי שלי בספארי בדרום אפריקה בזמן המונדיאל היה מרתק וחווייתי בצורה בלתי רגילה.
רחל היקרה –
ב – EDAM טרם הזדמן לנו לבקר. אני שמעתי על שוק הגבינות שם ואת הקונספט החביב הזה פגשנו בגאודה במפגש שהותיר בנו את רישומו וגם אי אלו קלוריות
ואיזה כייף שיש עוד אתר להוסיף לרשימה המכובדת עבור הפעם הבאה!
פסגות היקרה –
לא הוגן לעשות לי מבחן אלצהיימרי שכזה
איני חושב שאוכל כעת לשחזר את מגוון מתוקי המתוקים המשובחים שבאו אל קרבנו, אבל פטור בלא כלום אי אפשר – ולמענך ולמען הדורות המתוקים הבאים – הרי מונח לפינכם התפריט של מוסד רב קלורי זה.
אלעד היקר –
איזה כייף שגם אתה ממשיך ללוות אותי.
באשר להרגלים הספורטיביים של ההולנדים – לראות, להעריץ (וכשלעצמי – גם מאוד להתעייף).
ובעניין הדג המלוח – היעלה על הדעת שלא?
אבל לא נערבב כעת שמחה בשמחה ומתוק במלוח וגם לזה עוד נגיע
וגם להמשך הסיפור אני מקווה שעוד נגיע …. ובקרוב …..
