אלסקה והרי הרוקיס הקנדיים - היה חלום?
-
בוקר טוב רחל,
אז לפחות בשלב הזה נראה שהשמיים הקנדיים מחייכים אליכם ומהווים תפאורה הולמת לשיר הבוקר שלכם שהבאת אותו לכאן בזמן שאין מתאים ממנו.
אנו חולקים אהבה גדולה לגנים – וגני אליזבת נראים נפלאים!
גמר חתימה טובה,
שמוליק
-
אלסקהוואו קראתי את מה שכתבת על אלסקה, והופתעתי וגם אמרתי וואלה
כי מודה ששנים שאני מסתכלת על סיפורי טיולים על אלסקה ורואה את מה שאמרת, ומסרבת לקבל את זה וחושבת שאני מפספסץ וזה עדיין ניראה לי וואו...למרות שבד”כ רוב התמונות הם לא וואו.
מקווה שהרוקיס עשו תיקון, כי שם הייתי וזה וואו אחד ענקי.
( וכנריאה כתבת ופיספסתי למה מאורגן ...) -
רחל, הסיפור שלך מרתק, שופע מידע, והתמונות מקסימות! ממש כיף לקרוא! מחכה להמשך
תודה וגמר חתימה טובה!
-
וויי רחל, לא ראיתי את זה בא. חלום ושיברו. אני חושבת שאיסלנד אשמה. אנחנו ביקרנו בילוסטון שנה אחרי איסלנד וכמוך לא יכולנו להמנע מההשוואות שבהם איסלנד תמיד ניצחה.
מעריכה את הכנות שבסיפור. בגללך אצטרך לחשב מסלול מחדש.
-
לט
אותה תופעה אצלנו , (סמ"ק - סינדרום המקום הקודם)
רק שאנחנו היינו באיסלנד אחרי נורבגיה ....
-
בוקר טוב חברים יקרים!!!
שלא תחשבו שנטשתי אתכם לאנחות
ואיני מגיבה.
יש לי סיבה טובה.
יצאתי לחופשה באופן ספונטני מאד בגן עדן קרוב. כשאדוב ממנו אחזור לספר את עליחות קנדה והרי הרוקיס, וכמובן אתייחס לכל המגיבים כאן.
בינתיים מאחלת לכולכם חג שמח!!!
-
חוב קטן להשלמת המסלול באלסקה
מפות האזור
וסליחה על העיכוב
צביקה
-
רחל יקרה עד מאוד,
את משהו!! הטיולים המאורגנים לרוב אינם פשוטים בשל העומס הרב, כך נראה לי.
התובנות שלך על אלסקה יותר ממדהימות, והכנות שלך היא שם דבר!
אני עוד חוככת בדעתי על היעד הרחוק לקיץ הבא. כבר קראתי את הבלוג המעולה שלך על אפריקה מלמעלה ומלמטה… אני בהחלט רואה את ההבדלים בעצם שני הטיולים האלו בהתלהבותך מהם.
מחכה לפרק קנדה שלך (לאחר שתחזרי מהחופשה ה”כחולה” והשווה שלך
). העושר הרב בדברים שאת כותבת ראוי להערכה רבה! גם אם פחות נהנית בחלקים מסויימים בטיול זה, העשרת מאוד את עולם הקוראים. וזה שתמונתך מתנוססת בגאון עם חיפוש מילים בגוגל או הפוסטים שאת כותבת, מעיד אלפי מונים על תרומתך.
תודה רבה על השיתוף, רחל יקרה, חג שמח ושלומות!
אורנה
-
רחל,
איזה סיפור מרתק, דווקא בגלל האכזבה, החלום ושיברו, זה בדיוק סוג הסיפורים שגורמים לי להתחבר למספר ולעקוב אחריו. זכית בלב שלי.
-
ערב טוב חברים יקרים וחג שמח!!!
תודה לכם שהמתנתם בסבלנות שאשוב מהחופשה הקצרה שבאה ספונטנית מהיום למחר , נכון יותר משבת ליום ראשון שעבר, כאשר דיגדג לי באצבעות לטעום מאיזה אי יווני. מדינה שטרם יצא לי לבקר עד כה ואי היתה התחלה מהממת, אבל זה לסיפור אחר.
רובי – קפטן קוק הזה נראה לי אדם שאהב מאד לנדוד עוד יותר ממך, ולו לא היו אז טיסות לואו קוסט. המסכן נאלץ לשוט בים הסוער ולהמתין חודשים כדי להגיע ליעד.
נהג שהסיע אותי משדה התעופה הביתה בחופשה בזקינטוס סיפר לי שהוא עשה קרוז של 10 ימים באלסקה וכששטו עם סירות מהאניה, ראו הרבה דובים וגם לוויתנים. הוא הזמין את השייט ב- DIRECT CRUISE. שוב זו שאלה מה ראה לפני כן.
שמוליק – אכן הפתיחה בקנדה היתה במזג אויר טוב ונשמתי לרווחה. מה גם שעל הבוקר התחלנו עם גנים אותם אנו כמוך אוהבים. לגבי השיר שצירפתי אנו כנראה היחידים שמתרגשים מהשיר.
איילת – רק שתדעי כי ברוקיס כבר הייתי (אמנם לא בכל האתרים שכעת ביקרנו) כך שידעתי למה לצפות. לגבי אלסקה זה היה הסימן שאלה שהייתי בטוחה שיהפוך לסימן קריאה. חלום בוודאי! אך לא.
טיול משפחתי – משמח אותי לשמוע שאת נהנית מהכתיבה והתמונות והצטרפת כאן למסע.
לט איט – אני בניגוד אליך איני תולה את האשמה כולה על כתפי איסלנד. אלא היא חולקת את האשמה עם דרום אמריקה על שלל הקרחונים המרהיבים שבה, המפלים המדהימים כמו איגואסו, המופעים הרבים שזכינו, ועל דרום אפריקה ובוצואנה על שפע בעלי החיים והציפורים הרבות שראיתי מבלי להתאמץ וגם לא ממרחק רב כמו בפארק דנאלי.
צביה – אני בכוונה לא נסעתי לאיסלנד שנה לאחר נורבגיה אלא עשיתי הפסקה ביניהן כדי שכל אחת תעמוד בפני עצמה ללא השוואה. על אלסקה הלכתי באופן בטוח שהיא תהיה לי וואוו אחד ענק.
צביקה – אין כמוך שצרפת לכאן את המפות שאנשים יוכלו להבין את נתיב הטיול ואיזה שטח מאלסקה תופס הטיול לעומת גודלה, אך יש לדעת כי רובה אינו נגיש. ועוד ישבת על המפות בעוד אתה בעצמך נמצא בטיול בדרום איטליה. טיול מהמם!!! אלפי תודות!!!
אורנה’לה – כבר טיילתי בטיולים מאורגנים כפי שאת יודעת והעומס הקיים בהם אינו מפריע, אגב לא היה מעולם כזה, לא הפריע לי כי אני מטבעי סקרנית לראות כמה שיותר וגם בטיולים הפרטיים איני נחה, אלא מקסימום התרעננות קלה ולהמשך.
בטיול הזה העומס היה מוגזם, וכבר פניתי להנהלת פגסוס עם כל התלונות שהיו לי לגבי תכנון הטיול הזה, חלוקת הזמן, העומס הבלתי רגיל. כל אילו ועוד לטובת מטיילים אחרים בעתיד שהרי לי זה כבר לא יעזור.
תודה לך מקרב לב על המילים החמות והטובות.
האמת שאני עדיין מרחפת מהחופשה בזקינטוס.
ברושים – אני שמחה מאד שהצטרפת וכן שתיאור הסיפור מושך להמשיך לקרוא ולעקוב. אני מקווה שיהיה לי כוח להמשיך עוד הערב מעט.
חג שמח לכם יקיריי ולכל העוקבים השקטים.
-
גשר קפילנו
גשר קפילנו ביקרנו גם בפעם הקודמת. מתקרבים למקום ופתאם צמחו כאן הרבה מאד טוטמים והם עם הרבה צורות אנושיות, רחבים הרבה יותר מאילו השדופים הזכורים לי מהפעם הקודמת, והם גם התרבו במספרם.
המקום עבר פיתוח נרחב. ההעמדה לרכישת הכרטיסים היה ביתן קטן, הגשר המתנדנד הזה מעל הקניון היה צר יותר, כך שאחזתי בשתי קצותיו כדי לייצב את עצמי בעת ההליכה. כעת יש גשר נרחב, כאשר כשאני הגעתי לקצהו לאחר הליכה, כשאני נאחזת בשתי ידיי בצד ימין של הגשר, העלייה היתה לי קשה. לא ברור אם בגלל חלוף השנים, שלא נעשיתי צעירה יותר מאז, או שהגשר התרומם יותר בקצוותיו, בכל אופן בסיומו הרגשתי מהלומות בראשי, שמייד ידעתי כי לחץ הדם הרקיע שחקים.
התיישבתי על כסא, שמזל שהיה בסיום וזאת במקום לעלות על גשרים נוחספים ששמו שם לטובת אוהבי הליכה במרומים. מרגישים שם שהולכים בג’ונגל. ממליצה במיוחד עם ילדים.
כאשר המהלומות ברקות נעלמו, החלטתי לשוב לגשר, להנות מהקניון ולטייל על הגדה השניה הסמוכה לקניון. בסיום התיישבתי באחת המסעדות ושתיתי לרוויה משקה קולה שחילקו שם חינם.
אורכו של הגשר 137 מ’ ונחשב לגשר התלוי המתנדנד הארוך בעולם. הוא נקרא בשם זה על שם קיאפלינו, אחד מראשי השבטים האינדיאניים של האזור. במקור, נבנה גשר קפילנו הראשון ב-1889, על ידי מהנדס סקוטי בשם ג'ורג' גרנט, מה שהפך אותו לאטרקציה העתיקה ביותר של ונקובר. המהנדס בנה אותו כדי שבעל האדמות שמעבר לנחל יוכל להגיע לאדמותיו. ברור שלא חשב על חצי מליון תיירים בשנה. המקום המה אדם.
גובהו 70 מ’ מעל קניון. אין שם קפיצות באנג’י לכל המתעניינים.
בסיבוב הקודם היינו מתי מעט. יחי ההבדל הקטן.
-
הר גרוס
במרחק רבע שעה נסיעה ממרכז ונקובר, מתנשא הר גרוס לגובה 1200 מ’. אז עלינו עליו, ראינו את הנוף. הבטנו לנוף של העיר שהיה נחמד. לי כבר לא היה כוח והתיישבנו בבית קפה עם קפוצ’ינו וטרמיסו. אחרים ביקרו דובים שהיו כלואים מאחורי גדר. ישנן עוד פעילויות שמתאימות לילדים במקום.
לאחר מכן משם שטנו עם ה- SEABUS שכדי לשוט צריך להוציא כרטיס לכל מטייל. וכששבנו לעיר היה לנו זמן חופשי לטייל בונקובר. רפי ואני טיילנו בסטארבקס כי מי עוד יכול לטייל אחרי יום שכולו פעילויות. הפעם אכלנו שם יוגורט וכששבנו למלון ברכנו ברכת הגומל.
-
התעוררנו לבוקר חדש ושטוף שמש, עם שמיים כחולים, ומה יפה יותר מאשר לשוט במפרץ ונקובר מ HORSE SHOE לכיוון NANAIMO
כיון שהכל נצבע בכחול ותכלת גם אני לבשתי תכלת וחיוך גדול נמרח על פני.
במהלך השייט אני מבחינה בלוויתנים מרחוק. אחד מוציא אויר אל על והשני רואה את זנבו עולה ויורד בתנועה מלטפת חזרה למים, כשטיפות המים זולגות מטה. מתלהבת כמו ילדה קטנה כאילו לא ראיתי לוויתנים מימי. זו פשוט היתה הפתעה לראותם כך פתאם ללא התראה.
-
כשהשמש זורחת והשמים כחולים הכל נצבע בכחול ,ואני לא הפסקתי לצלם את יפי הטבע.
אני מקווה שגם אתם נהנים.
-
נסענו שעה קלה עד שהגענו לשמורת MACMILLAN PROVINCIAL PARK
את מקום הימצאו תוכלו לראות בתמונה הראשונה. העצים בחלקם בני 400 שנה כפי שתוכלו לראות שכמה אנשים מקיפים את גזע העץ. חלקם של העצים נשרפו בשריפה שהיתה ביער לפני שנים אך ישנם שם גם עצים ותיקים. היה נחמד לטייל באחד השבילים כשעה. עוד על הפארק כאן.
-
הגענו לעיירה COOMBS בה אכלנו ארוחת צהרים. האוכל היה זול אבל מה שמשך את עייני זה שני אולמות עם פסלי עץ שברובם היו ארוטיים וחלקם בודהות.
-
ברחבה לפני המסעדות היו פסלי אבן כנראה מאותו אומן .
אהבתי את הפיסול היפה.
-
רחל היקרה –
כמה טוב שחזרת אלינו.
אני מודה שאני מעט סחרחר אפילו כאן על הכורסא בעת שאני מנסה לעקוב אחר ההספק יוצא הדופן שלכם, ואיזה יופי של הפתעות ושל מקומות!
לויתנים בהפתעה נשמעים ונראים כמו יופי של חוויה והעין אף פעם לא שובעת מהשילובים האלה של כחול וירוק.
בעניין פסלי העץ – לא יודע אם זה נכון אבל איכשהו נדמה לי שאני מזהה בחלק מהפסלים גם מוטיבים מהמזרח.
ממשיך כמובן לעקוב.
שמוליק
-
שמוליק חברי היקר ערב טוב!!!
שבתי להמשיך את סיפור קנדה והרי הרוקיס הקנדיים כי המתחיל במצווה אומרים לו גמור.
אם אתה מהכורסא מרגיש סחרחר תאר לך מה אני הרגשתי ברגע האמת.
אכן, כפי שכתבתי היו שם בין פסלי העץ בודהות ועוד מוטיבים מהמזרח.
אילו הייתי פוגשת את האומן הייתי חוקרת אותו אבל כיון שקנדה וונקובר בפרט הינה ארץ/עיר קולטת תושבים רבים מהמזרח הרחוק אזי מוטיבים אילו אינם צריכים להפתיע אותנו.
מודה לך מאד על הליווי הצמוד.
המשך חג שמח לך!!!
-
CHEMAINUS
העיירה הקטנה והמקסימה הזו נוסדה בשנת 1853 כעיר שינה. בשנות ה-80 של המאה ה-19 העיר הייתה כפופה לתעשיית היער הפוחתת והולכת והייתה צריכה למצוא פתרון להישרדות כלכלית. הם ביצעו פרויקט של ציורי קיר שהיה אחד הפרויקטים העיקריים של Chemainus וכעת הוא הופך להיות מוניטין של 40 ציורי קיר ועוד ידם נטויה.זו אטרקציה תיירותית מאוד. העיירה מקסימה . לא צריך מדריך מיוחד . אפשר לקבל מפה מקומית במרכז המידע לתיירים- אינפורמיישן. צריכים לפחות כמה שעות כדי ליהנות מהעיירה, מהפארקים ומהחנויות המקומיות.
אנו הספקנו לעבור על מרבית המורלים וגם ליהנות מגלידה מקומית תוצרת עבודת יד.כל המוראלים מספרים את סיפורה של העיירה.
לעיירה קטנה זו תמיד הייתה רוח גדולה: היא נקראה על שם השאמאן והנביא "Tsa-meeun-IS-שפירושו חזה שבור, שלפי האגדה, שרד פצע מסיבי בחזהו לפני שהפך למפקד חזק לעמו: האומה הראשונה Chemainus.
משאבי הטבע העשירים של עמק Cowichan סיפקו את כל הצרכים של החיים, הראשונים לדורות של בני העמים הראשונים, ולאחר מכן למהגרים שהגיעו לחפש עושר וחיים טובים יותר.
הכרייה, הדיג והיערנות היו התעשיות המקוריות באזור, ונמל Chemainus היה אחד הנמלים הראשונים בצפון-מערב האוקיינוס השקט. הגרמנים והסקוטים הגיעו כדי לעשות את ההון שלהם בתעשיות הכרייה והעצים. הסינים עבדו ונאבקו להעביר גזעים ענקיים של עץ לספינות הממתינות. מנסרה הושלמה בשנת 1862. לאחר מכן הגיעה מסילת הרכבת בשנת 1880, והביאה איתה עוד עבודה למקום, גל של פועלים יפניים וממזרח הודו. הגיעו אף הם למקום.
החיים היו טובים, והאנשים. האמינו שהחיים הטובים יישארו כך לנצח.
עוד על העיירה והמוראלים ניתן לקרוא כאן
אני מקווה שתהנו כמוני מהעיירה המקסימה. אתם בוודאי זוכרים כמה אני אוהבת ציורי קיר. והשילוב של ציורי קיר עם ההסטוריה של העיירה השאיר בי רושם עז.
למזלם האנשים היו נחושים להמציא את עצמם ובעזרת ציורי הקיר הענקיים הם הצליחו בכך והעיירה שוקקת תיירים.
