תמונות ורשמים מהוארז
-
בבוקר היום השני…………….
המשך העליה בעמק וההליכה לאורך לגונה חתונקוצ’ה
-
סנטה קרוז - טיול הצד לאגם ארוואיקוצ׳האחרי שעברנו את הלגונה המוארכת, צעדנו כחצי שעה במשטח חול טובעני שהוא המשך יבש של הלגונה שלאחריו חיכינו לקבוצה שהשתרכה.
אחרי שחיכינו לא מעט זמן, אכלנו חטיפים ונחנו קצת החלטנו לא לחכות לארבעה האחרונים שכלל לא היה ברור מתי יצאו לדרך לאחר שלא התייצבו לארוחת הבוקר מפאת ״השעה המוקדמת״.
זהו טיול הצד היחידי שהכרנו אנחנו בטרק הזה והוא ממש ממש יפה.
שיא הטרק כנראה ובוודאות לא טיול צד שכדאי/אפשר לוותר עליו.
״הטיול״ מתחיל בטיפוס תלול צפונה לעמק גבוה יותר מהעמק הראשי של הטרק שלאחריו עמק חדש ויפה עם צמחיה מעניינת.
למדנו שמהעמק הצדדי ניתן יהיה לראות את ה״הר של אולפני פארמונט״ ושהלגונה אמורה להיות יפה וממנה או סביבותיה ניתן לראות גם את הר האלפאמיו המפורסם (נבחר בעבר ל״הר היפה בעולם״ לא ברור על ידי מי ומה היו הקריטריונים).
-
ההר של אולפני פארמונט?
כך הציגו לנו אותו, אבל עכשיו אני מבין שזו טענה פרואנית שאין לה הרבה סימוכין למעט העובדה שאם טוענים משהו מספיק פעמים לאורך זמן, אז היא יכולה להשתרש ואחר כך כבר קשה לדעת.
תמונות של ההר ״המצוייר״ לעומת צילום (לא שלי כאן) של הטוען למקור.
-
טיול הצד בעמק העליון
-
-
האגם
שהינו באגם כשעתיים,מקשיבים לשקט הבלתי מופרע, מתמכרים לשמש וליופי האנדיני
-
סנטה קרוזהמאהל בערב השני
-
סנטה קרוזהיום השלישי התחיל בטיפוס לפונטה אוניון הפאס היחיד בסנטה קרוז
-
-
הירידה מהפאס ארכה מספר שעות
-
את הלילה השלישי בחר המדריך משום מה לעשות ממש בכניסה לפארק ולא כמה מאות מטרים מעל בעמק עם הנוף בו רעו האלפקות.
למחרת בבוקר ירדנו בעמק לכפר היפה קולקהבמבה שהזכיר לי במעט כפרים בנפאל……..
מקולקבמבה סיימנו בעליה בשמש לוואקריה לשם הגיעה ההסעה ושם נפרדנו מהחמר והחמורים שסחבו את הציוד
-
בנסיעה בדרך חזרה להוארז עברנו רכוב את הפאס “פורטה צ’ואלו” שמתהדר בנוף מרהיב כולל שתי הפסגות של “הואסקארן” (ההר הגבוה בפרו) בדרום והפסגות של הואנדוי בצפון
-
טרק הוואיוואשהפעם נאספנו מהמלון אחרי ארוחת בוקר במונית אל הסוכנות……
אחרי התוודעות הדרגתית עם הקבוצה הציג המדריך את עצמו והבנו שהוא אחד משניים ששמענו עליהם חוות דעת חיובית עוד לפני הטרק.
בדרך הארוכה אל “רכס” ההרים הוואיוואש, עצרנו בצהריים בעיירה צ’יקוואן להפסקה של צהריים והצטיידות אחרונה ……
את דמי “הפרוטקשן” בסך 200 סול לאיש שילמנו בתחנת הביקורת הראשונה ביימאק. מסתבר שיש חידושים ומשלמים לכל ה”קהילות במסלול” כבר הכל מראש בכרטיס אחד שנשמר אצל המדריך.
כשהגענו 6 ק”מ לפני מחנה הלילה הראשון, “הציע” המדריך ל”מי שמעוניין” לרדת להליכת “היכרות”. כמובן שכל הקבוצה ירדה………….
טיפסנו כ200 מטר מעל הכביש והלכנו לכיוון מחנה הלילה תחת עינו הבוחנת של לוקה המדריך
-
במחנה פגשנו קבוצת ישראלים צעירים שמיד הזמינו אותנו ל”פ”קל קפה” כמו שזה נקרא היום.
קפצנו על המציאה כי האוהלים שלנו לא עמדו עדיין ובעיקר כי הם עניינו אותנו יותר מהקבוצה שלנו.
הם המשיכו להזמין אותנו לקפה גם בערבים הבאים ובמשך הימים החלפנו הרבה אינפורמציה וחוויות
-
בבוקר המחרת עלינו עם שחר ובדיוק בדקה שקבע לוקה אל הפאס הראשון מבין השניים שתוכננו לאותו יום
הפאס קיבל את פנינו ברוח מקפיאה וישר הבנו שלא הבאנו מספיק שכבות בתיקי היום
-
בירידה מהפאס לעמק הרחב והצבעוני שנפתח התחממנו קצת
אני חושב שציפיתי לפסגות מושלגות שיפתחו בפנינו מייד אבל זה קרה רק לאחר כשעה ובמינון צנוע……
הייתה לנו התחלה די מינורית לטרק
-
בעמק בירידה מהפאס…….
-
אחרי עמדת הביקורת התחילה עליה לפאס השני שתוכנן לאותו יום.
לוקה אסף אותנו ואמר שהפאס השני הוא די ״משעמם״. הוא העלה ״אפשרות״ שנעשה טיול צד שעולה ועוקף את הפאס ממערב ומגיע לתצפית על אגם יפה.
הוא הסביר שלא כולם יוכלו להצטרף מכיוון שזה מאריך את הטיפוס והדרך ו״הציע״ לשני המזדנבים הקבועים שילכו בדרך הרגילה עם קנדי (כמו הנשיא) הטבח עד למאהל הלילה.
המזדנבת הקבועה השלישית הייתה בחורה צעירה וחזקה מאוד שהתעקשה כל הטרק לסחוב את כל הציוד האישי שלה על הגב (13-15 קילו) כדי ״לא להעמיס על החמורים״. היא סבלה או נקרעה (תלוי איך מסתכלים על זה) כל הטרק אבל שמרה על העיקרון שלה. היא הפסידה הרבה טיפוסים וטיולי צד בגלל המשקל שסחבה.
מכל מקום בשלב ההוא המדריך הציע לה להצטרף אבל אמר לה שתצטרך לשנס מותניים וללכת בקצב של הקבוצה.
כולנו קיבלנו את ההצעות של לוקה.
קנדי הטבח השמנמן נראה פדלאה ולא היה ברור איך הוא יוצא לטרקים בכלל. ובכן הוא הפתיע די מהר בצעד מהיר וקליל כשהיה מדביק אותנו בדרך אחרי שקיפל את המאהל עם החמורים.
בימים האחרונים ראיתי אותו רץ עם החמורים והחמרים הצעירים ממנו במהירות שמעוררת השתאות.
-
דרור , מה היה הרכב הקבוצה ? כמה אנשים , וכמה מהם ישראלים ?
הבחורה הזו שסחבה את כל הציוד שלה , הייתה ישראלית ?
-
אני ויובל הבן שלי היינו הישראלים היחידים בקבוצה.
הבחורה שסחבה את כל הציוד שלה וגם הרבה מאוד אוכל הייתה גרמניה שגם לא אכלה גלוטן והביאה איתה בתרמיל המון אוכל.
בגדול היא או הלכה או אכלה כל הזמן
. היו זוג בלגים ״מבוגרים״ (בגיל 50) שלמרות הציוד המקצועי והעובדה שהם מטיילים הרבה השתרכו מאחור.
זוג צרפתי נחמד בסוף שנות ה20
גרמניה חזקה נוספת בסוף שנות ה20
אוסטרלית די חזקה באמצע שנות ה30
אמריקאי שרירי מאוד אבל קצת כבד באמצע שנות ה30
ואמריקאי אתלט על בן 25 שמתכנן לטפס את 7 הפסגות הגבוהות בעולם וכבר טיפס את הדנאלי באלסקה. הוא גם עשה כבר כמה טיפוסים וטרקים לפני כן בהוארז ועשה את ההסתגלות הכי ארוכה לפני הטרק.
אני הייתי כמובן החיטיאר של הקבוצה שמנתה 11 איש.
היו ישראלים רבים ב3 קבוצות אחרות שטיילו במקביל אלינו.
הייתה במקביל עוד קבוצה חמישית של מיטבי לכת שעשו דברים די יוצאי דופן.
ה״משתרכת״ שלהם הייתה ישראלית די צעירה שאמרה לנו בפעם הראשונה שעברנו אותה בטרק שהכי כייף בחול לטייל רחוק מישראלים אבל בכמה הזדמנויות חיפשה אותנו כי ״שעמם לה״.
גם אנחנו הברזנו הרבה לקבוצה שלנו שהרבתה לשחק קלפים (למרות שגם שיחקנו לא מעט) והלכנו לאוהל של הקבוצה של ה״חיילים המשוחררים״ שמאוד אהבה אותנו ואנחנו אותם מה גם שחלקם הגדול היו בגיל של הבן שלי או ממש קרוב.
