אלסקה והרי הרוקיס הקנדיים - היה חלום?
-
ממשיכים ליעד הבא ששם אמור להיות לנו מפגש נרגש עם סלמונים שיעלו לכבודנו במעלה נהר פרייזר בחלק העליון.
אנו מגיעים חדורי מוטיבציה לצלם איזה סלמון, אני מצלמת את האבנים בתוך הנהר שמא איני רואה טוב בעין בלתי מזויינת במצלמה, אך אם אתם מבינים אידיש – גורנישט או בספרדית – נאדה. אף סלמון לא טרח להגיע למפגש.
נותרנו עם כל השילוט הקיים במקום לגבי המחזור של הסלמונים עם שם המקום
ואנו מתקדמים הלאה ליעד הבא חפויי ראש איך הסלומונים הבריזו לנו.
-
אנו בדרכנו למפגש מזהיר עם הר רובסון המתנשא לגובה 3900 מ’ והוא הפסגה הגבוהה בהרי הרוקי הקנדיים. מפגש כזה בטוח לא נחמיץ. רןאים שלט המזהיר אותנו שאיילים עלולים לקפוץ לכביש במשך 18 הק”מ הבאים ובמקום איילים רואים פרות. כשמגיעים לנקודת התצפית הר רובסון כנראה התבייש מאיתנו וכיסה עצמו במסך ערפל.
-
הלינה בערב זה היתה במלון CRIMSON שבג’ספר. כמה חיכיתי להפגש איתה שוב. הגענו למלון בסביבות השעה 20.00 . המדריך לקח את הקבוצה לסיור בעיר ואנו הלכנו לסופרמרקט הקרוב כדי לקנות לזניה , לחממה במיקרוגל שבחדר וללכת לישון.
למחרת אנו מטיילים בפארק הלאומי ג’ספר שהוא עצום בגודלו 10,700 ק”מ = שליש ממדינת ישראל!!!זו אחת השמורות הגדולות בהרי הרוקיס הקנדיים.
ראשית לאגם פירמיד, שראשו של הר הפירמיד אמור להשתקף באגם.
אבל השעה שעת בוקר וההר ממש אינו רוצה להשתקף לו. מה שכן ברקיע אני מבחינה בחתיכת תכלת שנותנת לי המון תקוות. טכשהשמיים מתבהרים קמעה התכלת מהשמיים משתקף בתוך האגם והמראה הזה מפיח בי רוח חדשה.
-
אז אני עוזבת מעט את הקבוצה וקורה הנס הגדול, אני רואה סנאי מקפץ לו במהירות מחוף האגם לתוך היער ושוב חוצה את השביל לכיוון האגם וחוזר ליער. הוא מהיר ממני ואיני מספיקה לצלמו.
אבל אנימבחינה בציפור ירוקה יפיפייה , שזוכה ממני לבוק גדול. אם מישהו יודע את שמה אשמח שיעזור.
נכון שהיא מאד פוטוגנית?
אילו היתה כאן השתקפות האגם היה הזה היה מושלם. עוד נשוב אליו...
-
כל כך התלהבתי מאגם פירמיד שאני חייבת
עוד כמה תמונות ממנו.
להנאתכם.
-
ממשיכים לאגם היפה הבא – אגם מאלין – ששמו מגיע מהלשון הצרפתית
MALLE שפירושה רע, מירשע. לדברי המדריך השם נובע מגנרל שהאינדיאנים התנכלו לו והובילו אותו בדרכים עקלקלות ולכן קרא כך למקום.
האגם נמצא בגובה 1200 מ’ מעל פני הים. בדרכנו אליו אנו חולפים על פני הר WHISTLER ששמו נובע מהמרמוטות שמתרוצצות במעלה ההר ושורקות זו לזו.
ואז קורה לנו דבר מופלא פוגשים באייל קורא ובת זוגתו או הגור (לא ברור לי) סליחה על התמונה עם השתקפות החולצה שלי בחלון אבל תדעו שהם היו יחדיו.
אני יורדת מהאוטובוס ומתקרבת אליהם עד שמשטרת “הצניעות” אוסרת עלינו את המפגש הזה מקרוב.
-
כשאנו מגיעים לאגם מאלין חלה למזלנו הטוב התבהרות בשמיים, השמש הפציעה וסוף כל סוף זכינו למראות וצבעים מדהימים של האגם.
אני רואה שיש שם אפשרות לשוט באגם. מייד מתעניינת אך השייט הכי קצר לוקח שעה ומחצה ואילו לנו הקציבו במקום רק שעה. אני מבקשת מהמדריך אולי אפשר הארכה אך מבחינתו זה בלתי אפשרי. אני מאוכרזבת כי מתי אגיע שוב למקום ואזכה לכזה מזג אויר נפלא?
הולכים להקיף את האגם אבל גם לזה אין הרבה זמן שכן מדובר באגם גדול.
חצי שעה הלוך וממהרים לחזור.
-
מרוב שהתלהבתי מאגם מאלין, מיהרתי להראותו אותו לכם, אבל לפני שהגענו אליו, ביקרנו בקניון מאלין שגם הוא היה יפה למראה.
-
בהודו, יש זרמים דתיים רבים. הסיקים, מאוד בולטים בהתנהגותם ובלבושם.
הסיקי חובש טורבן. הטורבן עשוי מחתיכת בד ארוכה מאוד וכבר מגיל צעיר מאמנים אותו עם תשעת הקשרים שיוצרים את הטורבן. הם צריכים לדעת לקשור טורבן תוך דקה וחצי ומקיימים תחרויות.הטורבן יכול להיות בכל צבע. הלובש את הטורבן הלבן בתוך קבוצת אנשים, הוא הבכיר ביותר, ראש המשפחה. במזרח אפריקה רבים חובשים טורבן שחור שאופיני לאזור. בתוך הטורבן הסיק מחביא דקר (סכין) קטן. על אמת ידו יש צמיד כסף. את שערו לעולם לא יגזזוז (יספר) והוא מוחבא בתוך התרבוש. הוא מחבר את זקנו שפמו ושערו. הסיק שהצטלמת איתו אינו האח הבכור במשפחה. לכן הוא חובש תרבוש כחול.
בטיסות הוא אולי יוריד את התרבוש ויחבוש מצנפת. כמובן שאת הסכין הקטנה לא ישא בזמן הטיסה.
מבחינת שפה, אין לסיקים שפה מיוחדת המייחדת אותם. הם ידברו את השפה שמדוברת באזור שבו הם נמצאים.
‘ספר התורה’ של הסיקים שמור במקדש הזהב בעיר ארמיצר שבהודו. כן שמורות בו שתי החרבות (מירי ופירי) שנועדו לשמור על הדת הסיקית. המים (אגמים\נחלים) הם מקום חשוב מאוד באמונתם. רבים מהסיקים הם אכרים והם מתרכזים במחוז פונג’אב בהודו. הסיקים הם יצרני מזון חשובים. כל אכר סיקי ייצר מזון ל25 משפחות לפחות. לפי אמונתם, אסור לסיקים לעשן או לשתות יין ואסור להם אפילו לעסוק במכירתם (כולל סמים כמובן) על מנת שלא ‘לפגוע בבני אנוש’. רבים מהסיקים הם חיילים בצבא הודו. בימי התאספות וחגיגות, הסיקים יתנדבו לנקות ולשטוף אפילו את המקומות המלוכלכים ביותר והנשים תבשלנה בחינם ותצענה מזון לכל אדם.
הייתי נוכח כמוזמן בארוחות של סיקים בבתים פרטיים. הגברים אוכלים ראשונים והנשים מצטרפות אחר כך ואוכלות שאריות מהצלחת המרכזית. (מה שנשאר אחרי שהגברים אכלו. (אישית, זה פגע בי לראות זאת וניסיתי תמיד להתחמק)
אלו היו 2 דקות של ‘הכר את הסיקים’
-
שלום רחל,
לא מומחית אבל מסקירה קצרה של ציפורי קנדה, נראה כמו Pine Siskin)Green morpf.
ראיתי שיש גם כאלה שהן פחות צהובות/ירקרקות בכל הגוף, ויותר בזנב.
-
וגם כאן
-
רחל יקרה,
אין לך מושג כמה אני נהנית.
נהניתי איתך באלסקה, למרות שהיה גשום והראות לא הייתה כל כך טובה.
ועכשיו כשהגענו לקנדה אני מתמוגגת. ממש קסם של טיול וקסם של מקום.
את כותבת כל כך יפה. אוהבת לקרוא את התובנות הביקורתיות שלך.
יש הרבה מה ללמוד מהדברים שאת מעבירה כאן.
רוצה להגיד לך תודה רבה. אני ממשיכה לעקוב.
נועה (הדר)
-
ערב טוב חברים יקרים, שאותי שימחתם מאד!!!
צפריר – כרגיל אצלך הרחבת אותי דעת בנושא הסיקים. יש לי כעת כבר הכנה לקראת הודו ואני כבר יודעת להבחין בין סתם הודי לסיקי. האמת שאני נזכרת שבתי טיילה בהודו היו לה כמה תמונות של סיקים מדהימים. יש למה לחכות בהודו. מודה לך על ההסבר המקיף!!!
צפנת – שמך מעיד על מה שהינך צפנת פענח. הצלחת לפצח מי היא אותה ציפור ירקרקה אותה צילמתי – ועל כך אני אסירת תודה לך!!! הסתכלתי בקישורים שהבאת ואין ספק שלא טעית.
נועה – את מעלה לי במקצת את המורל עם דבריך שמה שרואים מאצלך לא ראו מאצלי. אני מאד מקווה שמה שכתבתי לפחות יעזור לאחרים. מודה לך מאד על דבריך. הגעת לי ביום יפה מבחינת מזג האויר בטיול. ככה זה אין שליטה על מזג האויר. זה כמו מפעל הפיס כשזוכים ביום בהיר כזה.
-
אגם מדיסין – האגם המרפא – MEDICIN LAKE
לאגם אין שום קשר לסין. באגם זה קיימת תופעה מאד מעניינת. הוא יכול להתמלא במים בחורף, ופתאם הוא מסוגל להתרוקן ואיש אינו יודע לאן המים נעלמים ומהי התופעה הזו בכלל. האינדיאנים חשבו ש”רוחות” גורמות לתנודתיות הזו של המים.
הנשים האינדיאניות היו מגיעות לשתות ממי האגם לקראת לידה כיון שהאמינו שלאגם יש כוחות מרפא.
האגם נשפך לנהר הגדול האטבסקה שהוא הנהר היחיד שנשפך לים הארקטי בצפון בעוד שהאחרים כמו הפרייזר נשפכים לאוקיינוס השקט.
אגם מדיסין נמצא בגובה 1900 מ’ ואנו היינו ברי מזל לראותו במלוא הדרו.
-
אגם פירמיד בשנית
אתם בוודאי זוכרים שהתחלנו את היום עם אגם פירמיד שהר פירמיד סירב להשתקף לו במיימי האגם.
עשינו מאמץ והגענו אליו שנית. כדי שההר ישתקף לו במימי האגם, אסור שתנשוב רוח, השמש צריכה להיות בזווית המתאימה ואנו צריכים כולנו לחייך להר.
חייכנו וחייכנו אבל לא עזר. רוח קלה נשבה וההר לא רצה להשתקף לו. אמנם כעת המראה עם ההרים ברקע מדהים טבל מה עם… אתם יודעים מה רציתי.
אתם יודעים איך זה בכדורגל? זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. נכון?
-
המדריך מאיץ בנו לעלות לאוטובוס. אבלה וחפויית ראש אני עולה אבל המצלמה שלי עדיין פתוחה, ואני מתפללת שאולי אולי יקרה הנס ונראה את
ההשתקפות.
כמו בסרטים זה לפתע קורה ואני חושבת שאני בין היחידים בקבוצה שהצלחתי לראות את התופעה ולצלמה. זה היה כהרף עין שכנראה הרוח לא נשבה ומייד לאחר מכן שוב לא נראתה ההשתקפות היפה.
יש!!!!
-
אשאיר אתכם עם הזמרת והיוצרת המוכשרת אלאניס מוריסט שנולדה באוטאווה שבקנדה, וכשהיתה כבר בת 9 כבר כתבה את השיר הראשון שלה.
ניתן לקרוא עליה כאן.
-
רחל יקירתי
קצת נחת מגיע לכם עם ציפורה ירקרקה ונחמדת ואגם פירמיד
אחרי ההרים המבוישים שהסתתרו, השטפונות, הסלמונים שהבריזו למפגש …..
ואת כמו צלמת מקצועית, מוכנה להתאבד בקניון המרהיב SPAHAT בשביל להביא לנו תמונה
וכן רחל, למרות התנאים הבלתי אפשריים יש לך כמה תמונות אומנותיות שאני ממש אוהבת
למשל בהודעה 222 בדרכך למפגש מזהיר עם הר רובסון
התמונה עם טיפות הגשם על השימשה וואוו
אז נכון שלא לזה התכוונת , ובכל זאת
אני כאן איתך, בערפל, בשיטפון ובפריים המוצלח
טובה -
רחל בוקר טוב,
את מבחינתי פשוט השראה
– עוקבת (בשקט) אחרי הטיולים השונים שלך סביב הגלובוס. מאזינה מבין השורות גם לענייני הבריאות ואומרת לעצמי בלחש –
האישה הזו נהדרת. לדוגמה ולמופת איך בשקט ועם כח רצון מגשימים חלום אחרי חלום, הופכים לימון ללימונדה ובמקביל רואים איך העולם והגלובוס נראים כל כך יפה.
...וכל זה מבלי להפחית מהמידע המשכיל שאת תורמת לנו כאן בסיפורייך ומהתמונות שאת מצלמת גם לך למזכרת, אבל גם להעשרת הכלל (שמחתי איתך ממש כשהצליח לך אגם פירמיד
ואגם מדיסין אמנם בלי השתקפות, אבל לא נופל ממנו והסיפור לגביו עוד יותר משדרג אותו ).המקומות הרחוקים עדיין בלתי מושגים אצלי (חובבת טיסות קטנה אני...) ולכן גם אלסקה המאכזבת מבחינתך, מתוך סיפורייך ותמונותייך היתה יפה דיה עבורי
. אם כי – מבינה לחלוטין את הטרוניה לגבי טיול מאורגן (ומגבלותיו).מאחלת לך עוד שפע של טיולים קסומים ולא פחות בריאות טובה ואיתנה
-
טובה’לה היקרה לי ערב טוב!!!
את תמיד יודעת למצוא את המילים הטובות והמנחמות
כדי שאחייך ואראה את מה שהיה יפה בטיול.
ואכן היו ימים בודדים כאלה.
ואת יודעת להאיר הכל בזרקור נהדר כדי להרים את מצב רוחי השפוף קמעה מהטיול הזה שהיה אמור להיות ה- טיול ב”ה” הידיעה.
מודה לך מאד!!!
