סלובקיה – הפתעה של סתיו!
-
פנינית,
הדירה שלכם בבודפשט נראית מעולה
ברכות על לימוד הסלובקית
השיר העממי הסלובקי
אוהב את הדירוג שלכם וכרגיל פיקאצ'ו מושך את הפוקוס
הופתעתי לראות שלג בסלובקיה בספטמבר
התמונות שלכם מהיום הזה מרהיבות 
סלובקיה על הכוונת שלנו (ואם נגיע מבודפשט אזכור לעבור בדרך "של כולם" ולא בדרך המפותלת "של פנינית"
)מחכה להמשך.…
רובי
-
בוקר טוב יקירה
הבטחתי וקיימתי והשלמתי קריאה.
אהבתי מאוד את הדירה שלכם בבודפשט, בעיקר את הוטרינה עם הנוף לבזיליקה. מיקום
באשר לסלובקיה, גם תמונותייך בזמן אמת וגם כאן בגדול, הראו לי כמה הסוחה בלה אכן לא מתאים לנו ובטוח לא לזמן בו טיילנו בסלובקיה, מאידך אני כל כך שמחה שעשיתם אותו ואיזה סיפוק – עליך זה תפור וראייה לכך מדד ה 5
השלג שהצלחתם למצוא ועוד בסוף ספטמבר
, כיף גדול גדול 
התמונות מהיום הזה פשוט מרהיבות. הרבה יותר יפות מסלובקיה שלי. גם בלי תכנון מוקדם הצלחת לעשות אחלה של טיול. שאפו
מחכה בכיף להמשך
יום טוב
לימור
-
פנינית,
במעבר חד מתאילנד גם אני נהנה תמיד להזכר בבודפשט וגם אני קורא בעניין על סלובקיה בה לא ביקרנו.
התמונות המושלגות יפהיפיות!
שמוליק
-
עושה חשק לקפוץ לסלובקיה.
מה המחיר של הלינות? והאוכל?
כמה עלה הטיול ( ללא הטיסות ) ? -
הי פנינית
ממשיכה ללוות אותך בהנאה גדולה מהתמונות והתיאורים וכמובן הכל שמור אצלי.
כל הכבוד לכם על הסוחה בלה! וגם המסלול בין שני האגמים בשלג נראה מדליק.
תודה גדולה
דבורה
-
פנינית
איזו הפתעה שאת מספרת לנו עוד סיפור.
תודה על הפירגון.אני המום לראות את הסוחה בלה ריק. כשאנחנו היינו ביום חם בקיץ, היה תור ארוך לסולמות. כל הכבוד שעשיתם את כל המסלול כולל הירידה הארוכה ברגל בחזרה.
והשלג זה צ’ופר רציני. איזה יופי הוא נראה בתמונות.אלעד
-
הנה איך אפשר ליהנות משינוי טיסה ולא לקטר על חברה ועל שינוי.
ללא ספק טיול של 10 ימים הוא כייף גדול!
-
דפנה – כיף לראותך פה..
פקטור 2 במסלולים הוא מה שנקרא to be on the safe side
בנושא הזה הסלובקים גרועים לא פחות מהשוויצרים בתיזמון שלהם.
הרי שוויצרי גם בן 80 עוקף אותי בקלילות של איילה.
הכלל תקף בעיקר בעליות אבל בכל מקרה כשמטיילים חמישה ביחד, ורגע אחד זה רוצה שנעזור לו למצוא מקום למעיל שהוריד, וזה רוצה חטיף אנרגיה ממני, וזה רוצה לצלם, וזה קושר שרוכים.. זה גם מעכב (טוב שיש תירוצים
).. נכון??רובי – איזו קריאה של כל פרט..
אתה מפתיע אותי שסלובקיה על הכוונת – לא אקזוטית בעליל!
לימור – תודה על המחמאות יקירתי. רוב (או כל) הדירות ממש לא עומדות בסטנדרטים שלך
שמוליק – תודה שהצטרפת!
אכן קצת שונה מתאילנד…
נאלצנו ללמוד שוב איך סוחבים מזוודות, נוהגים, מטגנים חביתה בעצמנו… מלאכות קשות!
איילת – סיבכת אותי BIG TIME!
כמה עלה הטיול… אין לי מושג.
אבל אנסה לתת כיוון כללי.
סלובקיה מדינה זולה אבל היא מדינת יורו ולא זולה כמו רומניה, ממש לא..
- לינה בדירות כמו שלנו- גדולות, פונקציונליות ובמיקום נוח אבל לא דירות חלומיות בלב הטבע – עלו כ 300 שח ללילה.
אתרים – המסלולים עלו גרושים, אם בכלל.
מה שכן עלה לא מעט היו הרכבלים – רכבל הלוך ושוב לאגם סקלנטה (תיכף אספר עליו ביום הבא) עולה 20 יורו למבוגר, 16 יורו לילד , כך שיוצא לא הכי זול למשפחה.
בנוסף פארקי המים גם אינם זולים. המרחצאות למבוגרים שהיינו בהם עלו רק 8-9 יורו ל 3-4 שעות לאדם, זה די זול. אבל פארק מים כמו בסנובה (גם עליו בהמשך) עולה כ 24 יורו לאדם ליום שלם וזה כבר הרבה כסף, כמו ישראל…
דלק – דומה לישראל, קצת פחות
אוכל – בסופר היה נראה שהאוכל זול. מדד המילקי או יוגורט לבן – 1.20 שח (את זה אני זוכרת דווקא אפרופו המילקי בגרמניה...)
במסעדות –
מרק כ 2-3 יורו
קינוח כ 3 יורו
מנת פסטה – לדעתי כ 5 יורו, לא בטוחה
סטייק – כ 9 יורו, גם כן לא ממש בטוחה
מה שאני כן בטוחה הוא שבמסעדה האיטלקית שאכלנו כולנו והיא הייתה יחסית זולה, והיינו רעבים, שילמנו על כולנו 37 יורו לחמש מנות עיקריות ברמת מחיר של פסטה כולל קצת שתיה/מרק/קינוח (לא לכולם).
דבורה – שמחה מאוד שאת עוקבת, כמובן תרגישי חופשי לכל שאלה..
אלעד – מה נשמע? כן השנה היתה שנה מרובת טיולים.. לא נתלונן
אמה – טוב שאת מעלה את הנושא הזה של ה REBOOKING.
אני חושבת שלא הייתי חושבת להתעמק בו לולא הבן שלי חשב עליו, כי זה הרי כמעט מצחיק – הקדמת הטיסה בשעתיים הייתה שינוי כזה מינורי, בקלות יכולתי לאשר בלי לחשוב על זה יותר מדי.
כשנכנסים לאופציה הזאת עוד לפני שבוחרים בה סופית אפשר לראות איזה שינוי תאריכים ניתן לעשות ללא עלות ואפשר גם לשנות את היעד עצמו ליעד אחר דומה. אנחנו העדפנו להישאר עם בודפשט, אני חושבת שהמנוע הציע לנו גם רומניה אבל כרטיסים לרומניה בדרך כלל זולים גם ככה כך שלא ראינו פה איזה הזדמנות מעניינת ונשארנו עם בודפשט.
עם זאת, כשנכנסתי לאופציית הREBOOKING ראיתי שיש איזה בעיה במושב שמור לפיקאצ’ו והוספתי כסא JUST IN CASE, חשבתי לעצמי שעל זה אריב איתם כבר אח”כ. מה שקרה שזה כנראה שיגע אותו וחוייבתי בעלות “שינויים” של יותר מ 1000 שח.
התעצבנתי, פתחתי קריאה באינטרנט, ניסיתי גם להתקשר אבל אמרו לי שזה יטופל רק באינטרנט. הם עונים תוך חודש. ואכן – אחרי חודש יצרו קשר, הסברתי שמגיע לי כל התשלום חזרה ו….קיבלתי את כולו בחזרה. כל השינוי היה לחלוטין בחינם.
-
גם אני מצטרפת,
טיול מקסים ותמונות משגעות, במיוחד בתוספת השלג. איזה כיף קפיצות הבונוס האלו כשכבר עשיתם טיול רציני לא מזמן ובבודפשט כבר הייתם ואפשר סתם ליהנות בנחת.
מזדהה עמוקות עם תלאות ההזנה האינסופית של 3 בנים...
נשארת בכיף להמשך -
יום 8 - מאגם סקלנטה למפלי הרבניוקהיום אנחנו עוזבים את הטטרה הגבוהים..
אבל לפני זה אולי כדאי שנעלה עליהם סוף סוף?
בתוכנית חיבור של שני אתרים (שניתן לבקר בהם בנפרד) אבל אנחנו העדפנו לחבר .
עליה מהעיירה Tatranská Lomnica ברכבלים לאגם סקלנטה Skalnaté pleso, משם נלך ברגל למפלי Hrebienok , מהם נרד בפוניקולר לעיירה Starý Smokovec, וממנה נחזור ברכבת לרכב שלנו .
העיירה טטרנסקה לומניקה קרובה מאוד לדירה שלנו (איזה כיף).
אנחנו חונים וחונכים לראשונה את כרטיסי ה GOPASS שלנו. אלה כרטיסים אישיים שמקנים הנחות ופטור מתורים מאתרים מסויימים, ניתן להזמין הביתה בדואר או לעשות במקום. הנחה גדולה יותר ניתנת לרכישה שלושה ימים מראש. לדעתי ממש לא כדאי ועדיף לחכות לתנאי מזג אוויר יותר ודאיים.
כמו שתיארו פה רבות בפורום העלייה מתבצעת בשני רכבלים שונים שהשני בהם מביא לאגם - Skalnaté pleso.
אם דאגנו שהשלג
לא יחכה לנו עוד יום..כמו שאתם רואים הוא חיכה.
בהחלט.
מצד שני, הראות לא היתה מושלמת כמו שניתן לראות ולא הצטערתי בכלל שלא קניתי כרטיסים לרכבל הנוסף לפיסגה.
אפשר לראות אותו בתמונה, זה הרכבל האדום הקטן שמוביל לפיסגה - Lomnický štít – וצריך להזמין אותו מראש בדרך כלל כי הביקוש עולה על ההיצע. הוא גם עולה "רק" 26 יורו הלוך ושוב למבוגר (בתוספת ל 20 יורו עד האגם...).
בפייסבוק האגם הושמץ בעונה זו בתור שלולית.
והאמת... לא רחוק מהאמת.
לא
אז קצת הסתובבנו סביב האגם, קצת צילמנו
, האמצעי היה חייב להגיע לאיזה סלע אתגרי במיוחד שם באמצע, ואז הגיע הזמן להתחיל את המסלול.מתחנת האגם יוצאים שלל מסלולים (כולל הקפת האגם עצמו), המסלול האדום למפלי הרבניוק יוצא ליד המסעדה ולא ליד האגם עצמו.
אנחנו מתחילים לרדת במסלול...
שלג ממש רציני ואני מתחילה לחשוש אם בקצב הזה נסיים את המסלול עד החושך
אבל מהר מאוד מגיעים למסלול נקי משלג, אולי קצת בצדדים.
המסלול הוא על צלע ההר ומשקיף על העמק.
בשבילי ההתחלה הזו הייתה קצת מאכזבת. לא רואים הרים ממול, וגם לא את פיסגת ההר עליו אנחנו מטיילים, והנוף של העמק... לא בשבילי. נעשינו מפונקים.
אבל בהמשך המסלול כשמתחילים להתקרב לביקתה Zamkovského chata, באחד העיקולים פתאום נשקפו אלי שוב ההרים המושלגים ועשו לי טוב בלב.
המשכנו ללכת עד לבקתה.
זה היה הזמן לנוח וקצת לאכול
(המחירים בבקתות יקרים יחסית).הבקתה נמצאת במקום פסטורלי על שפת נחל ובין אם אוכלים בה או אוכלים לידה זה מקום נהדר להפסקה.
כשסיימנו חזרנו כמה מטרים לאחור מהבקתה, שם נמצא המשך המסלול האדום להרבניוק.
והנוף...
והשלכת…הנה דוגמית:
ועוד אחת:
אנחנו ממשיכים עוד קצת ופתאום אנחנו לא מאמינים למראה עינינו!
שועל
מסתובב לו בצידי השביל ולא רק שמסתובב לו יושב בשקט ומדגמן בהנאה שלל פוזיציות
ההפתעה היתה מושלמת
אפילו פיקאצ'ו שלף את הפלאפון האישי שלו לצלם....
אני מבינה שהוא כנראה התרגל לאנשים (אולי מאכילים אותו?) ורבים רבים פוגשים אותו במסלול אבל כשהוא הופיע לראשונה הוא הפתיע אותי.
כך המשכנו עד למפל הראשון - Obrovsky vodopad.
הכוונה שלי היתה לעבור למפלים נוספים בשביל הירוק/כחול אבל ראינו בשביל הודעה שחלק מהם לא שמישים עקב תלאות מזג האוויר של הימים האחרונים כך שהמשכנו בשביל האדום עד סוף המסלול.
בנקודה הזו יש אבובים יבשים בעונה, ויש גם אפשרות לרדת למטה ב mountain carts (כולל סיכוי לשבירת רגל – ללא תשלום נוסף , ליאור יספר
), על הכל ניתן לקרוא באתר בתחילת ההודעה הזו.אנחנו פנינו לכיוון הפוניקולר, וירדנו בו מטה (6 יורו לאדם).
ומה עכשיו? איך נמצא את תחנת הרכבת?
קיבלתי את העצה ללכת "עם כולם"...
ובאמת – "כולם" הלכו לכיוון מסויים (ירידה ישרה מהפוניקולר) אז הלכנו איתם ומצאנו את עצמנו חיש מהר בתחנת הרכבת.
התיזמון בין הפוניקולר לבין הרכבת עובד מצויין, הרכבת יוצאת בכל שעה שלמה, והפוניקולר יצא חצי שעה קודם – זה מתאים בדיוק אם הולכים מיד לרכבת ולא עוצרים בדוכני האוכל שבדרך. חבל לפספס את הרכבת בכמה דקות.
כרטיס עולה פחות מיורו לאדם, לא לשכוח לתקף.
פה אני נזכרת לספר שסלובקיה ואנגלית זה לא כל כך הולך ביחד...
רוב האנשים לא יודעים אנגלית כי זו לא שפה שנלמדת כראוי בבתי הספר, אבל בדרך כלל מי שלא ידע אנגלית ידע למי לפנות בסביבתו שיבוא לעזור לו בתירגום.
רציתי לשאול בתחנת הרכבת באיזה רציף לעמוד.
הגורמים הרשמיים שם לא ידעו אנגלית אבל עובר אורח עזר בתירגום.
ואם כבר אני מזכירה את הרציף אז שתדעו – זה הרציף הקרוב לכניסה לתחנה, לא צריך לעבור צד.
הנסיעה כחמש תחנות ובכל מקרה טטרנסקה לומניקה היא התחנה הסופית ואין אפשרות לטעות.
אנחנו מסיימים את הנסיעה אבל איפה הרכב שלנו?
שיטת העדר עבדה מצויין גם הפעם.
לא כדאי ללכת לצד הכביש, להולכי רגל יש דרכי קיצור אחרות לרכבל.
זהו.. הסתיים המסע.
מדד הכוכבים למסלול מאגם סקלנטה למפלי הרבניוק
אני :3 להתחלה, 4 להמשך, בן הזוג : 2 להתחלה, 4.5 להמשך ,בכור 5 ("השועל גנב את ההצגה") ,אמצעי : 1 להתחלה, 5 להמשך ,פיקאצ'ו 5 ("בגלל השועל")
ומה עכשיו?
רעבים!!!
אבל רגע, רק היום בבוקר קראתי שוב את הסיפור של לימור ודיברנו על הכפר זדיאר.. Zdiar .
אם ניסע עכשיו לטטרה הנמוכים לא נגיע אליו בטיול.
אנחנו מסכמים על קומבינציה- ארוחת ערב זריזה בכפר (לא משהו יקר או ארוך – יש פיצריה) ואחרי זה ניסע לדירה בטטרה הנמוכים.
זדיאר בכלל לא בכיוון אבל גם לא רחוק, כרבע שעה.
בדרך אני עוד קוראת קצת עליו .
על הבתים המיוחדים, ועל האוכלוסיה שגרה בו – בני קהילת הגורל שמדברים שפה משלהם.
מגיעים לכפר ופה ושם מתחילים לצוץ הבתים שראיתי באינטרנט, מקושטים בסגנון מיוחד.
הנה אחד לדוגמא:
והנה עוד אחד
אבל הפיצריה –
סגורה.
שוב אנחנו נשארים בלי אוכל בספטמבר
הסבלנות לכפר בספסל האחורי נגוזה סופית והם דורשים פיצוי :
“אנחנו דורשים שהכפר יכלל במדד הכוכבים כדי לתת לו אפס!!”
טוב....
יצאתי בזול אני חושבת!
מדד הכוכבים לכפר זדיאר
אני :3 בן הזוג : 1 בכור 0 אמצעי : 0 פיקאצ'ו 0
כנראה שככה לא נהנים מהשקט והשלווה בכפר הציורי הזה...
צריך לבוא בנחת ולאכול במקום יפה.
אז מה יהיה? מורעבים פה!
נסענו שוב לאותה מסעדה איטלקית בפופראד Utopia.
רק שהפעם השעה היתה מוקדמת יותר והמסעדה הייתה מלאה לחלוטין, לא היה מקום לשבת אז לקחנו פיצה (מעולה ונדיבה) בטייק אווי.
ועכשיו – הגיע הזמן לנסוע
לדירה שלנו בטטרה הנמוכים, בליפטובסקי מיקולש.הנסיעה לא כל כך ארוכה, אבל שווה לדעתי לפצל את מקומות הלינה כמו שעשינו, ארחיב בהמשך.
אנחנו מגיעים ל privat lienka.
זו דירה שהמילה פונקציונלית מתאימה לה יותר מכל...
לא המרקר הכי זוהר בקלמר.
יש דירות הרבה יותר יפות באיזור יאסנה, בלב הטבע, אבל הן גם עלו הרבה יותר ואנחנו היינו בסימן לואו קוסט.
מה היה טוב בדירה – המיקום היה נוח, הדירה גדולה והחניה קרובה מאוד. השירותים הופרדו מהמקלחת. בעלת הבית מאוד רצתה שנהיה מרוצים בתיאוריה אבל במעשה היא לא ממש השתדלה שזה יקרה.
ומה פחות טוב – הדירה נראית טוב באינטרנט אבל במציאות זו דירה די ישנה שעברה קצת שיפוץ.
ה WIFI קצת קרטע...
אבל מה שבאמת היה מעצבן :
קודם כל שבבוקר גיליתי שהמקרר היה כבוי. זה אחד הדברים שהכי מטריפים אותי שחוסכים עלי כמה אגורות בחשמל ולא לכל הפחות מסבים את תשומת ליבי לכך שכרגע הוא לא פועל.
שנית, הסדינים שלנו היו במרקם של מגן מזרון מחוספס כזה – התקשרנו לבעלת הבית שגרה בסמוך והיא הביאה סדינים אחרים.
אבל השיא היה שגיליתי שהיא ביקרה בדירה כשלא היינו. לא יודעת מה היא עשתה אבל הזבל לא פינה את עצמו! זה לא מלון שיש בו ניקוי חדרים ואתה יודע שיכנסו ומבחינתי זו חדירה לפרטיות.. לא מקובל בכלל.
מקווה שלא צריך לענות על השאלה אם היינו חוזרים.
ובכל זאת.. ישנו טוב.…כל האינסידנטים הללו לא הרסו לנו את היום או משהו בסגנון.
הכל בסדר, כנראה שאנחנו עמידים
מצרפת כמה תמונות של הדירה למקרה שמישהו עוד לא השתכנע…
-
בוקר טוב יקירה
קבלי התנצלותי על זדיאר. עד כדי כך לא אהבתם שמרגישה “אשמה” שגרמתי לכם לסטות לשם ועוד להישאר רעבים. מאידך מותר לפעמים גם לא להסכים. על טעם וריח אין…
מצרפת שתי תמונות של זדיאר. מה שאותי קנה בכפר הזה הוא השילב של הירוק האירופאי שבהחלט היה חסר לי בסלובקיה.
מעבר לכך היו שם גינות ירק מתוקות עם פסלי ברווזונים וגמדים…
-
אך איזה יופי פה
שלג (ולא רק בפסגות!!), נוף מקסים ושועל דוגמן - תענוג!
ובאשר לזדיאר - על בטן ריקה כל מקום יקבל 0
-
כניסת בעלת הבית לדירה – אחד הדברים שהטריפו את אשתי בטיול האחרון!
היינו בצ’כיה, וכנראה באזור הזה נהוג שהם נכנסים חופשי לבית בזמן שאנו. מטיילים.
-
חוץ מתמונות דירות ו2 של זדיאר איני רואה את התמונות..רואה שצירפת אבל הן לא עלו?
קצת ירוק,יעיל לנשמה
-
אמה זה אצלך, אני רואה את כל התמונות
-
איזה יופי, כמה יפה אגם פופרדסקה בשלג, היינו שם באוגוסט (בהמשך הטיול מנורבגיה עברנו לפולין ומשם גיחות לסלובקיה), בשלג כמובן הרבה יותר יפה. התלהבתי גם מהשועל היפה, אחת החיות האהובות עלי.
-
רואה ירוק בעיניים!
-
הי פנינית יקרה!
כמה שאני אוהבת את הכוכבים שלך, לא חשוב באיזו מדינה…
אני לא מאמינה שהאמצעי שלך תיכף יתגייס! הזמן עובר כל כך מהר…
גם לנו וויז עשו שינוי די שדי היה מעצבן, אבל העיתוי היה מושלם, כי שוב נפלה לנו נסיעה על טקס צבאי… ואם היינו מבטלים – היינו מקבלים מהביטוח 80% החזר. כך ש “בזכות” וויז – קיבלנו החזר מלא. לכן הבכור שלך צודק – לא מאשרים כלום עד שלא עושים חושבים…
הצחיקו אותי הבנים שלך עם דירוג אפס כוכבים
שרשו שייכנס למדד המשפחתי של הטיול. ילדי פורום כהלכתם!וחוץ מזה , השלג הזה נראה כל כך יפה בתמונות!
להת’…
שירלי
-
לימור – “חומוס עושים באהבה או שלא עושים בכלל...”
בדיעבד כנראה שהיה עדיף לשלב את זדיאר ביום אחר שלא צריך לנסוע בו למעבר דירה, ויחד עם מסעדה טובה אני בטוחה שגם המקטרים היו חושבים אחרת.
כמו שכתבה צפנת – אין באמת מה להתייחס לדירוג על בטן ריקה… רק להשתעשע מהילדים וממה שניחם אותם
הכפר אכן ירוק ופסטורלי, ברווזים לא ראיתי אבל פגשתי כבשים!
dira20 – לא חשבתי על זה שאולי זה נהוג שם להיכנס לדירה…
הרי מה שמרגיז פה זו ההפתעה שבעניין.
במלון אני יודעת שהחדרנית תיכנס וזה לא מפריע. מעניין.
אמה – שמחה שהירוק חזר לעיניים..
זברה – פולין וסלובקיה שילוב קלאסי! מחכה לחלק הזה בסיפור שלך
שירלי – ברוכה השבה!! אני מקווה שאת גם שבה לסיים עבורנו את הסיפור המושקע כתמיד שלך
כבר ממשיכה
-
יום 9 - דייריאתמול בערב ירד האסימון לפיקאצ'ו שיש פה טיול שלם של מסלולים.
רגע- מה קורה פה?
מסלולים זה טוב אבל לא רק מסלולים
מה שהיקשה על שילוב "אטרקציות" ולו חלקיות (למעט פארקי המים) היה תאריך הטיול מחוץ לעונה.
חלק גדול מהאטרקציות שמיועדות לילדים (כמו פארק חבלים לדוגמא) פתוח רק בסופי שבוע או נסגר מוקדם.
כך שהבטחתי לפיקאצ'ו שהיום מסלול אחרון, ואחר כך יהיה משהו אחר.
המסלול היום הוא בין המפורסמים ביותר בסלובקיה פה באיזור – מסלול דיירי Diery היוצא ממלון דיירי בכפר Terchová.
הוא נמצא שעה מערבה מליפטובסקי מיקולש, שנמצאת בעצמה מערבה מפופראד.. זו דוגמא לדעתי לכדאיות בפיצול הלינות.
אנחנו נוסעים לראשונה באיזור הזה ואני חייבת לציין שהנסיעה מאוד נעימה...
מצד אחד נוף יפה וירוק לצד נהר,
מצד שני הכביש נוח ללא פיתולים.
מגיעים למלון דיירי ולהפתעתנו המרובה מגרש החניה מלא!
מה זה? הם לא שמעו על ספטמבר?
בעוד אנחנו תמהים מגיע אוטובוס שלם של תיירים..
ממש מוגזם!
אנחנו מסתובבים סביב, בסוף מוצאים שאפשר להמשיך פנימה ויש חניה נוספת (תשלום 5 יורו).
מבט נוסף בחניה מגלה שרוב הרכבים מצ'כיה.
מיד נזכרתי בסיפור של אורה על החג הפולני שהביא להם שותפים רבים פולנים למסלול.
בדיקה מהירה בגוגל גילתה שאכן זה המצב – חג בצ'כיה...
הם באו לטייל ביום החופש שלהם.
במסלול דיירי הרבה מאוד אפשרויות שבילים.
האפשרות המקובלת היא להתחיל בשביל הכחול, לסטות לשביל הצהוב שיש בו סולמות ולחזור חזרה בכחול.
אז התחלנו בשביל הכחול.
הדרך די פשוטה ונינוחה ועוברת ליד נחלים ומפלונים קטנים.. נחמד.
ברגע שמופיע השביל הצהוב אנחנו עוברים אליו, כבר מיומנים בסולמות.…
בהמשך השביל הצהוב עובר ביער סבוך רחוק מזרימת הנחל (בניגוד לכחול) , מאוד חלקלק ושוב אני מברכת את מקל ההליכה שלי.
לא אהבתי את החלק הזה של המסלול, הוא מאריך מאוד את הדרך ללא נוף או משהו בתמורה, וה"אטרקציה" היחידה שיש בו ואין בכחול היא הטיפוס בסולמות שנמצא ממש בתחילתו.
כך אנחנו ממשיכים עד הבקתה ב Podziar שקוראת לעצמה - Koliba Podziar (קוליבה היא מסעדה בסלובקית).
התואר קצת גדול על בקתה שיש בה רק מנה אחת חמה מוצעת
אבל נחמד מאוד לשבת שם ולנוח קצת.ומה עכשיו?
רוב המטיילים חוזרים בשביל הכחול.
אנחנו בחרנו להמשיך הלאה, לפי ההצעה בלינק שצרפתי.
בשביל הכחול – קודם ל Pod Palenicou, אחר כך ל Pod Tanečnicou, משם חזרה במסלול ירוק ל Pod Palenicou, ושוב חוזרים על אותו מסלול כחול ל Podziar.
מובטחים לנו עוד סולמות, טיפוסים, מפלונים ונחלים...
כמה שההבטחה הזו התממשה!
ממש לאורך כל הדרך, על כל צעד ושעל!
אבל.. קל זה לא היה.
אני חושבת שהמסלול הזה הוא הקשה ביותר שעשינו.
מעבר לקושי בסולמות ובטיפוס על הסלעים, ומעבר לעובדה שהכל חלקלק, המסלול הזה בניגוד למסלולי הסולמות הקודמים שבהם היינו בגן העדן הסלובקי הוא דו סטרי. גם עולים בסולמות אבל גם יורדים, אפשר לדמיין שיש פה עומס ופקקי תנועה יותר בקלות.
התמורה היתה מלאה...החלק הזה של המסלול היפה ביותר! ממש נהדר!
אבל.. למרות זאת, תוך כדי הליכה פיקאצ'ו מאס במסלול.
אם תיזכרו שכבר בבוקר הכריז שזו לא התוכנית הכי הכי בשבילו זה לא ממש מפתיע.
לא נורא, מעבירים את הזמן במשא ומתן עד איפה נלך לפני שנסתובב ונחזור.
אני והאמצעי אומרים לו – בוא נראה מתי נגיע לנקודה הראשונה, ל Pod Palenicou ואז נחליט אם ממשיכים הלאה או מסתובבים.
הדרך הייתה כל כך קשה שלצערי שימוש נוסף בפקטור 2 לדרך שנותרה הביא אותי למסקנה שאם נמשיך הלאה אנחנו עלולים לא לסיים את כל המסלול עד החושך..
וכך פיקאצ'ו קיבל את שלו בשמחה, והתחלנו לחזור בכל הסולמות והסלעים....
בדרך פגשתי ישראלים שלא העלו על דעתם שצריך גם לחזור את הדרך הזו...
הם היו בטוחים שכמו תמיד עולים בסולמות וחוזרים ביער.
לכן לתשומת לב מי שבא לטייל שם – המסלול הירוק הרלבנטי לא מהווה אלטרנטיבה לכל קטע הסולמות של המסלול הכחול, רק לחלקו. יש מסלול ירוק אחר שיוצא מ Pod Palenicou – הוא לא מביא לחניה! קצת מבלבל ולכן הנה המפה שצילמתי
להפתעתי – דווקא יותר קל לרדת כשכל כך חלקלק... פשוט מתיישבים...
מזל שזה יום מסלול אחרון כי הכל התמלא בוץ!
כך המשכנו במסלול הכחול עד לחניה.
ההמלצה שלי למי שיש לו יכולת לעשות מסלול יותר קשה (ומקסים) –לא לבזבז זמן וכוח על המסלול הצהוב, ללכת כל הדרך בכחול עד Pod Tanečnicou, לחזור מעט בירוק ושוב בכחול. למי שרוצה מסלול קל יותר – לדעתי הכחול יפה יותר – עד Podziar וחזרה, אז מה אם אין סולם?
ועוד המלצה חשובה – מסלול דיירי נחשב למשפחתי וקליל, מתאים לסבא/סבתא/ילדים קטנים מאוד. לדעתי זה נכון בערבון מוגבל עד ההתפצלות למסלול הצהוב. מעבר לזה הוא לא קליל, גם לא קשה אבל ההחלקה מחייבת זהירות.מדד הכוכבים למסלול דיירי
אני 5 בן הזוג 5 בכור 4 ("הרבה פינות חמד אבל אין אטרקציה מרכזית כמו מפל גדול") אמצעי 2 ("בגלל שהסולמות דו כיווניים") פיקאצ'ו 0 ("מעצבן ומחליק").
בשלב זה מלאי בוץ עייפים ומורעבים לא נותר אלא ללכת לאכול.
ומה יותר טוב מקוליבה שלימור המליצה עליה?
נסענו לקוליבה ברוזמברוק, על הדרך חזרה לליפטובסקי מיקולש.
הקוליבה יפה, נעימה, מזל שקצת חשוכה שלא יראו את הבוץ...
לטעמי אין מציאות גדולות באוכל הסלובקי.
המאכל הכי ידוע שלהם הוא ההלושני – ניוקי קטנטן ברוטב גבינה מלוחה.
אבל באנו עד לסלובקיה... לא נטעם?
מומלץ למי שרוצה לטעום את המאכלים הקלאסיים הסלובקיים.
ומה עכשיו?
קצת טסקו ולישון. מתבקש.
