אוסטריה באוקטובר – סיפור הטיול [הקטן] שלנו

[אוהד טבע]

 

שלום לכל חברי הפורום, שאת המידע הראשוני על נפלאותיה של אוסטריה, קיבלתי מכם, בנוסף לדחיפה שלא לוותר גם בתאריכים לא משהו...

תודה רבה גם למנהלים על האתר הנפלא, ובמיוחד ליונית, שאף פעם לא משאירה אותי בלי תשובה, גם אם השאלה – איך לומר – מאתגרת? או 'משונה מדי'....

אנו עדיין באמצע הטיול, אבל תפס אותנו יום גשם, שבו ודאי שבכוונתינו לצאת לטייל, אבל ב'איזי'...

אז יש קצת זמן לנסות ולספר מעט על קורותינו, ולשתף את הקהל במידע וב'טיפים' קטנטנים.

נשמח לתגובותיכם, ולהערותיכם, תמיד זה משפר ומועיל [ומעודד להמשיך בכתיבה...].

אבל לפני הכל כמה תמונות

[chenRoz]

התמונות כבר עושות חשק להמשך...

[אוהד טבע]

לפני שאתחיל בסיפור הטיול עצמו, אספר מעט על קורותינו בדרך לשם...

הוחלט כבר לפני חודש שנוסעים לאיזור זלצבורג והאגמים, והדרך הנכונה לשם היא דרך מינכן.

דא עקא – הטיסות למינכן בתאריכים שהתאימו לנו, היו יקרות מדי.

במוביל הלאומי דרשו מאיתנו או כמה מאות דולרים, או למעלה מ 1000 נקודות [לא שאין לנו, אבל אנחנו תמיד מנסים לחסוך גם בזה].

אז הפור נפל על וינה – לא נורא, ניסע עוד שעה לכיוון הצימר..

הלוך עם המוביל הלאומי ביום ראשון בבוקר [21.10.18], וחזור בע"ה עם 'וייז אייר' ביום שישי לפנות בוקר [26.10.18] [250 יורו – כולל כל ה'פינוקים' ששייך להתפנק בוייז אייר].

וכאן מתחיל מסעינו...

הוחלט, שאחד הדברים היותר מעיקים שיש בדרך לחו"ל, זה התורות בנתב"ג, וצריך לעשות כל מאמץ לדלג על התור.

איך?! אז ככה...

טיסה לוינה [צד אחד] במחלקת עסקים עולה בתאריך הזה 555 נקודות + 30 דולר בלבד.

אז מה הקומבינה?

קניתי כרטיס אחד במחלקת עסקים, וכל המזוודות הגיעו איתי [ארזתי הכל לבד כמובן....].

חברי טסו עם כל ה'עניים' [255 נקודות + 30 דולר] אבל בלי כבודה, ולכן גם הם לא חיכו בתור לצ'ק אין, ואחרי 20 דקות מצאנו את עצמינו ב'קינג דויד' [הכנסתי את אחד מהחברים כנלווה, והשני חייב לעבור בדיוטי פרי].

ויצאנו לדרך.

מו"מ עיקש על זכויותינו, וחברי שודרג למושב מועדף [שלבסוף הוא 'ויתר' עליו].

הטיסה עברה ביעף, ומיד לאחר הנחיתה יצאתי [הלא הייתי בעסקים] לחפש את כל המזוודות [שכולם 'עלי'] וכשנוסעים ב’ביזנס’ המזוודות שלך מגיעות הראשונות.

וכמו 'קינג' אני הולך עם העגלה [ש - מטבע של חמישה שקלים יהודיים הוציאו אותה, ואפילו המטבע נשארה בידי] ליציאה.

ואז הגענו למכס.…

 

[ayeletback]

אהבתי את התאורים ואת התמונות.
ומסקרן אותי לדשמוע על אוסטריה באוקטובר.
אני מחכה להמשך.

 

[אוהד טבע]

כזכור, אני עם עגלה ומלא במזוודות, לבד בגפי [לא מבין אנגלית ובודאי שלא אוסטרית...] והמוכס פונה אלי, ודורש שאשים את המזוודה על השולחן, ומתחיל לשאול שאלות, שלפי שפת הגוף שלו, ברור לי שהוא מחפש אוכל שאולי הבאתי [מה הם חושבים לעצמם? שאשאר רעב כל השבוע?!].

אני מראה לו ביסלי ובמבה, ופחיות [שב'קינג דויד' 'השאילו' לנו] אבל זה לא מספק אותו, והוא דורש שאחפש יותר מה עוד יש לי.

לא עוזר שאני לא מבין אנגלית, והוא מצליח 'לשכנע' אותי לפתוח את הצידנית, ושם...

10 ליטר חלב, 3 ק"ג בשר – חלקו מוכן, וחלקו קפוא, וגבינות צהובות וכו'.

הוא מראה לי תמונה ובה מסומן, שהכל אסור כאן באוסטריה – מה הפלא שהאוסטרים רזים כ”כ?!!

לא אלאה אתכם בתחנונים ובנסיונות שלנו לעצור את מכונת ההשמדה האוסטרית! [כולל נסיון לשכנע שהסטייקים הם בכלל טופו...] רק אומר שבסוף התהליך חויבנו על כל ק"ג שנשלח להשמדה [כלשונו הנוראה של המוכס] 4 יורו ועוד 40 יורו קנס.

ס"ה 92 יורו קנס!!!!

אמנם הם דיווחו לנו בסוף התהליך, שלהבא, ישנה דרך לאשר הכנסת אוכל דרך הרב נוימן – יבוא יום ונברר אודותיו...

הנה אנחנו באוסטריה, חבורת מטיילים שבאה לנפוש כמה ימים עלובים, וכעת, אין לנו מה לאכול ומה לשתות!!!

אבל המח היהודי ממציא לנו פטנטים, ואנחנו לעולם לא נכנע לשום גורם שמעונין אולי להמית אותנו ברעב.

נגררנו בקושי לכיוון תחנת השכרת הרכב כשבמוחינו רצות המחשבות, מה כבר יוכל להתפשל כאן...

פקידה נחמדה [אויס משרתים את לקוחות באג'ט] שמספרת לנו שהרכב שהזמנו איננו ובמקומו..

שודרגנו לסקודה קודיאק 4*4 [שבעה מקומות – מפנק וכייפי].

לא פחות ולא יותר.

טיפ – לאוהבי שידרוגים – תזמינו רכב אוטומט [הכי קטן שיש – 280 יורו ל5 ימים כולל ביטול השתתפות ונהג נוסף חינם] ותמיד [בד"כ] תשודרגו, כי  [בד”כ] אין רכב אוטומט קטן.

וכעת, אין ברירה, נוסעים לוינה לסופר מרקט הכשר, להשלים פערים...

במבט לאחור, יתכן ולכתחילה היה עדיף לעשות ככה, והיינו חוסכים הרבה בלאגן באריזה ובסחיבה..

ממלאים את האוטו בכל טוב ארץ אוסטריה... [הלא יש מלא מקום בבגאז']

ויוצאים לכיוון שלדמינג, שם מחכה לנו דירת החלומות ל4 לילות הקרובים.

ויסעו בני ישראל – ויעצרו על הדרך [סטייה של חצי שעה לכל צד] ב'מפלי מייארה' [Myra Falls] , חמוד קטן, וטוב כדי לשבור את כל הנאכס'…

משלמים בקופה כמה יורויים, ועולים במעלה הנחל ליד מפלונים קטנטנים וחמודים, ומגיעים ללמעלה כדי לראות שאפשר להגיע עם האוטו מלמעלה ולהיכנס…

ירדתי מיידית לאוטו, ועליתי לאסוף את חברי שח”ו לא יצטרכו לחזור באותה הדרך בה עלו….

עוד כמה עצירות קטנות [וגדולות] ויחנו בני ישראל ב – Haus im Ennstal

בדירה חמודה [66 מ"ר], עם בריכה וסאונה שבשבוע זה יעמדו רק לרשותינו!

לילה טוב לכולנו!

[אוהד טבע]

ויהי ערב ויהי בוקר יום שני... השמש יצא על הארץ, ואנחנו יוצאים ל'דר דכשטיין' [אין ראמסו] לגשר התלוי והמדרגות לשום מקום.

משלמים הרבה יורויים ורצים לראות שפספסנו את התור לרכבל שעולה כעת...

אז מה קרה?! נשתה קפה עד הרכבל הבא, אז שתינו, וכמעט פספסנו את הרכבל שאחריו...

ומגיעים ללמעלה, והפיות נפערים [בעיקר של חברי, אני כבר הייתי שם פעם אחת, אז פי כבר היה פעור ממקודם...].

איזה יום יפה... איזה מקום נפלא... איזה נוף מדהים...איזו אטרקציה נהדרת!!!

מסתובבים מסוחררים [וקצת קפואים, לא חלמנו שכ"כ קר שם למעלה]... והמצלמה מתעדת את כל השגעונות והשטויות ששייך...

ארמון הקרח השתנה מהותית משנה שעברה - כעת הכל עשוי לפי מדינות, רק שהאוסטרים לא מכירים במדינה היהודית...

טיפ' קטן לגבי הצלמוניות – המיקום היותר נכון לעמוד לצלם את היורד במדרגות לשום מקום, הוא על הגשר התלוי עצמו, ולא ממולו על המדרגות עצמם.

רק, שיש תור לרדת במדרגות, וצריך לקמבן את זה שאני אצלם את חברי מהגשר ואח"כ ארוץ להצטלם בעצמי, ולא נעמוד פעמיים בתור...

אז קימבנו את הענין לקול צחוקם [מבטיח לכם...] של כל העומדים בתור.

[פסגות מושלגות]

רגע, רגע, לא כל כך מהר.

המפלים האלה נראים מקום חביב שלא מוכר כל כך בפורום. לפיכך, בתור הקולומבוס התורן, נשמח לתיאור עם כמה שיותר פרטים, ובייחוד אם תוכל לתת מיקום בגוגל-מפות, לאן כדאי להגיע עם הרכב אם באים מלמטה, ואם באים מלמעלה, והאם יש מקום חניה גם למעלה, או שרק ניתן לאסוף אנשים.

תודה, ואני כמובן נהנית לקרוא.

[אוהד טבע]

 

לגבי מפלי מיירה [Myra Falls]

פעמים רבות נשאלה השאלה בפורום: מה עושים בדרך מוינה לזלצבורג.

אז זהו, שאין לי תשובה...

כי, אנחנו לא נסענו לזלצבורג אלא לאיזור שלדמינג [מחוז שטיריה]  וראיתי שהוייז יפנה אותנו לכביש אחר מהדרך לזלצבורג, ואז, חיפשתי על הדרך שם מקום לעצור בו.

ומצאתי את מפלי מיירה – Myra Falls

כתובת האתר היא –  Myra Waterfalls, Myrafälle, Muggendorf, Austria

אתר אינטרנט - http://www.myrafaelle.at/

אבל, אנחנו, לא התלהבנו מהמקום מי יודע מה, כפי שאפשר היה להבין ממה ש[לא] כתבתי בתחילת האירועים.

מקום חמוד, המיים זורמים בקלילות ובנחת ויוצרים מפלונים חמודים בירידתם - יתכן שזה בגלל התאריך, וא"כ, יתכן שבתאריכים אחרים המקום שוצף יותר ויפה יותר.

מצרף תמונה מהאתר בו מצאתי את המידע, ושם נראים המפלים הרבה יותר מרשימים...

ישנו חניון אחד בכניסה לאתר, אך, ישנה אפשרות לאסוף [ובלי רשות, אולי גם להוריד...] את החברים, אם מתקדמים עם האוטו כמה מאות מטרים במעלה הכביש, אבל זה לא כ"כ נצרך.

מה עוד, שהבנו שיש אפשרות לטייל שם במסלול ארוך יותר ולא השקעתי בפרטים מהסיבות שהובאו לעיל…

 

אל תברחי דכשטיין עוד נחזור אלייך [לספר, להזכר, ולחזור שוב ושוב]

עולים כעת למטוס לחזור….

מקווה למצוא במהרה את הזמן להמשיך בסיפור הדברים! 

[אוהד טבע]

תובנה שלי אחרי כמה ביקורים באוסטריה ובכמה מדינות שכנות:

האוסטרים משקיעים המון ב:

א. ילדי המטיילים – בכל אתר [כמעט] יש בכניסה גן שעשועים קטן או גדול

ב. גם באתר שבו תצפית יפיפיה על האיזור, משקיעים האוסטרים בגימיקים וברעיונות שהופכים כל מקום למעניין עוד יותר, ובהשוואה לשוויץ למשל או לאיטליה, שם האתרים אמנם מיוחדים ומושקעים, אבל גימיקים.... לא כ"כ.

מדרגות לשום מקום? גשר תלוי [אמנם מצאנו גם בטיטליס...] ארמון קרח - מושקע בהמון רעיונות יצירתיים, ולא רק בפלאי הטבע עצמו, מעקה זכוכית – שמייצר תחושה של הליכה על הקצה, ועוד כהנה  רבות.

בכל אתר שבו ביקרנו, נחשפנו לרעיונות נוספים שבהם שדרגו האוסטרים את הבילוי באתר.

נשמח לשמוע מה דעתכם בענין הזה...

ויחזור לתלמודו...בדכשטיין.

אנחנו ממשיכים למרפסות הנוספות, וכל אחת מדהימה בפני עצמה, והנוף ממשיך להמם את כולנו.

עוד תובנה שלנו אחרי כמה ימי טיול בחודש אוקטובר – אפשר לומר שיום שמשי לגמרי, הוא פחות מומלץ מיום שמעונן חלקית, כי ביום שמשי בהיר, השמש קצת מסנוורת את ההרים והראות פחות מוצלחת, וביום מעונן, הכל ברור יותר, בתנאי כמובן, שהעננים לא מסתירים את הנוף!

כך שאם אתם מתכננים את אחד מימי הטיול לעליה לתצפיות, לפעמים עדיף לבחור יום מעונן קצת, יותר מאשר יום שמשי ובהיר לגמרי.

גם הארמון החמוד מוציא מאיתנו קריאות התפעלות – וכעס רב על ההתעלמות של האוסטרים ממדינתינו הקטנטונת.... [נתקלנו בזה שנית, בתצפית 7 האגמים מעל סנט גילגן, ששם היה עמוד ובו שילוט מה המרחק בין סנט גילגן, לקהיר [!] ואפילו ליוהנסבורג… רק לא לירושלים].

מה איתנו? מה זו האפליה הזו?

למי יש קשרים בקונסוליה שם? אולי יטפל בענין? ואולי על הדרך, ישיב לנו את השניצלים הטריים שהחרימו לנו...

אבל למה להתרגז, הלא בכלל נסענו בשביל להתרחק מהפוליטיקה היהודית... אז למה לנו להכנס לפוליטיקה המקומית?!

הסתובבנו – טיילנו נהנינו – ולכל דבר טוב יש סוף – סליחה – המשך...

אז נעמדים בתור לרדת, וכמובן 'בונים' על לרדת במרפסת שמעל הרכבל, אבל זה מוגבל ל 13 אנשים, ושוב אנו חשים שבאוסטריה איננו VIP, אז לא זכינו להיות בין המאושרים שירדו על הגונדולה למעלה.

אם זה חשוב לכם או לילד כם/שבכם... אז תקפידו להיות בתחילת התור, כי לכאורה, אחרי שתיקפתם את הכרטיס לירידה, אם לא היה מקום על המרפסת, לא יסכימו שתחכו לרכבל הבא, כי הכל ספור שם במדויק, אוסטרים, לא?!

ובימים ההם, אין איש שם על לב, והמסעדות בכלל סגורות, אז אנחנו מסדרים לעצמינו שולחן וספסל, ויושבים לארוחת בוק/צהריים ולימוד משותף – ממש אושר השמור לבעליו!

השעה 15:00 – עוד מעט תשקע החמה [בשעה 18:00] והדירה כידוע במרחק 15 דקות מאיתנו, אז מה נעשה, לאן נלך, כל מקום אחר שבארסנל שלנו, נמצא במרחק שעה וחצי נסיעה לפחות...

אז מעלים שאלה דחופה לפורום הנפלא הזה:

יש לנו רכב 4*4 ואנחנו רוצים לממש אותו, מה אתם מציעים.

והתגובות [לא] איחרו לבוא:

רוב הכבישים הם פרטיים, לא כלול בביטוח של ההשכרה, בחוזה חתמתם שלא תכנסו לדרכי עפר...

איך לומר בעדינות... את כל זה כבר ידענו...

אבל פטור בלא כלום אי אפשר, ולא לנצל את הרכב למטרה שאליה הוא נועד, זה ממש בל תשחית.

ובמצוות בל תשחית כבר הוכשלנו השבוע, כזכור...

אז החלטנו לחפש את המפל שיש בשלדמינג [כך הבנו מכמה ספרים וכמה אתרים] ויצאנו למסע יפיפה בהרים שליד שלדמינג, 'חיפשנו אתונות ומצאנו מלוכה'.

חיפשנו מפל ומצאנו אגמים קטנטנים ומרשימים על הרקע של הנוף של דכשטיין.

[אוהד טבע]

שבוע טוב.

ת’אמת, כבר לא הייתי בטוח שמישהו ממתין להמשך…

אבל קיבלתי מידע ב’אישי’ שיש אולי כמה צופים שכן…

אז ננסה להמשיך.

אחרי שבוע בארץ כמעט שוכחים מהכל…

חזרה לחיים, ופוליטיקה מקומית....

אבל צריך וכיף לנסות להזכר בטיולינו…

בשבילנו, וגם בשביל הבאים אחרינו...

היום יום שני, חזרנו לדירה, ואחרי ארוחת ערב בשרית ומזינה [הלא הצלחנו לשחזר את כל מה שהממלכה השמידה..] ניסינו להתחמם בבריכה המדוברת של הצימר החביב לנו, ובדיעבד התברר שהמים לא היו חמימים כנדרש, אבל בכל מקרה, היה כיף להשתחרר.

ואין כמו שינה לאחר עמל אמיתי!

יום שלישי שנכפל בו כי טוב, קמים מוקדם, כי רק היום אין גשם [בתחזית] וביום רביעי וחמישי מתוכנן גשם..

נסיעה לכיון מפלי גולינג שמאכזבים קמעה [בגלל זה לא טיפסנו ללמעלה אפילו].

ואח"כ נסענו לכיוון נקיק לאמר [ Lammerklamm ] ושם כזכור מהטיול הקודם, הטיפ’ שלי הוא – לרדת מהקופה לכיון שמאל, שזה החלק היותר פתוח של הנקיק, ורק אח"כ, לחזור על עקבותיכם ולרדת ימינה.

גם לגבי החניה באתר, רשמתי בעבר שאין הרבה הבדל, אמנם, מכיון שמצאנו את עצמינו עולים כמה פעמים הלוך חזור לאוטו [מכל מיני סיבות שאין כאן המקום לפרטם, כי הם קשורים למצבו של הזיכרון הנחלש שלי...] אז להבא, אני כן ממליץ למצוא את החניה שממנה אין [25] מדרגות לקופה...

מכיון שכבר [היה נראה לי ש] הייתי בעבר בנקיק לאמר, אז ידעתי שלפנינו סיור של כחצי שעה, הכולל הליכה של כמה דקות לכל צד.

אבל נתברר [על מצב הזיכרון שלי כבר דובר, לא?] שההליכה לכיוון האיזור הפתוח יותר של הנקיק [שמאלה מהקופה – כבר אמרנו] היתה יותר ארוכה משחשבתי, ומדהימה ביופיה, אמנם בתחילה זה נראה די סטנדרתי ואפילו טיפ טיפה משעמם, אבל ככל שמתקדמים, הנקיק הופך ליפה ומעניין, ואפילו מדהים באיזשהו שלב.

טיילנו עד לגשר שעובר גבוה גבוה מעל הערוץ, וכאן היה נראה לנו שהחלק המעניין של הצד הזה הסתיים, אז שבנו על עיקבותינו [אני מקווה שאכן לא טעינו בהחלטה זו].

המצלמה והצלמים לא נחים, אפילו לא בחזור – הכל יפיפה ומרשים, הרבה מעבר לזכרונותי מהעבר.

קפיצה קטנה לאוטו, קפה קטן [ואז התברר שהתעכבנו מעבר למצופה, אז זה הפך לארוחת בוקר רשמית...] וממשיכים לכיון החלק השני של הנקיק, מדהים, מרשים, וקצר מאד, וגם השעון דופק עלינו חזק, שיש [היה] לנו עוד הרבה תוכניות ליום הזה...

שבים לאוטו, ומזדרזים לכיום הלשטאט [דכשטיין – קריפשטיין] [Dachstein Krippenstein  ] .

שעה נסיעה בנופי אוסטריה המדהימים, אבל היום סוכם שלא עוצרים, כי ממהרים להלשטאט...

הגענו לרכבל, וכמובן פספסנו את זה שעולה עתה, ויש לנו 20 דקות, וכמנהג בעלי בתים חשובים, אנחנו מתארגנים בעצלתיים, ומוצאים את עצמינו רצים לרכבל הבא בתור [ושוכחים על הדרך את המצלמה האחת באוטו, ועוד כמה פריטים חשובים שנתוודע להם בהמשך].

הרכבל מתחיל לטפס לכיון דכשטיין, והעיניים [והפה] נפערים למול יופי הבריאה, ומגיעים לתחנה הראשונה.

אבל הלא הגענו באיחור כידוע, אז לא ממתינים, ועולים לרכבל הבא, לתחנה הבאה.

וכאן עלי לציין בכאב, שלא עשיתי שיעורי בית, מה בדיוק יש באיזור, מה בכל תחנה, כמה תחנות בכלל יש, וכו'.

אמנם כשהגענו למקום תיכננתי אז להשיג את המידע מאנשי האתר, אך המתורגמן, היה מדי עסוק, ויצאנו לרכבל בעינים עצומות [לרווחה!!].

אפילו, כשהגענו לתחנה השניה, רצנו לעמוד לחכות ליד קבוצת סינים [או יפנים או תאלנדים – לא יודע] לרכבל השלישי...

אבל אז פתאום [כשהמתורגמן סוף סוף סיים את עיסוקיו] ראינו פתק שהרכבל לא עובד, ובדיעבד התברר שרכבל הזה בכלל לא נוגע לנו, כי אנו הגענו כדי ללכת לתצפית 5 האצבעות, וזו נמצאת כאן בתחנה זו.

ואז גם נתברר ש... חצי שעה הליכה לתצפית, ו... קור אימים בחוץ....וברררררררררררר... רוחות מטורפות [הרבה יותר ממה שחוינו השבוע בארץ, ועוד בקרררררר....].

אז איפה המעיל הכבד? ואיפה הכפפות והצעיפים? וואלה, לא חשבנו שצריך... או ששכחנו, לא משנה...

אבל מי יעצור אותנו??? אה?! אף אחד!!

עברנו את פרעה [ואפילו את האוסטרים...] אז נעבור גם את זה, והניצחון מובטח [השבוע זה הוכח...]

יד היהודים תהיה על העליונה!!!

יוצאים לדרך, והרוח מכה בנו [פשוטו כמשמעו] אבל אנחנו בכלל לא המשוגעים היחידים, יש עוד כמה אסייאתים שצועדים לידינו, רק שהם כן לבושים היטב, אבל גם הם עפים לכל הרוחות [לא תרתי משמע].

ואחרי חצי שעה מוטרפת ומטורפת, אנחנו מגיעים למחזה הכי מיוחד שחזו עיננו עלי אדמות!

הגענו לתצפית חמש האצבעות!!!

[סטאזר]

כן מגיבים או לא מגיבים,

מחכים להמשך…..

התיאורים מושכים התמונות ג”כ והכל בפיוט.

 

תמשיך עד הנחיתה בת”א

[צפנת]

נהנית מהתיאורים והתמונות ומחכה לתמונות מחמש האצבעות

הביקור שלנו באוסטריה הקיץ לא כלל את הדכשטיין (על שני צדדיו), ואני כבר רוצה לשוב ולהשלים את שהחסרנו!!!

[מצטרף חדש חדש]

אז שאני יבין, אם למשל היית פוגש מישהו למחרת שהיה מספר לך שהוא מתכנן ללכת לתצפית 5 אצבעות המדהימה שכולם מדברים עליה, היית אומר לו: “לא מה פתאום יהיה לך מאד קר השתגעתם לעשות את זה עם תינוק” וזה רק בגלל שהג’וקרים שכחו את המעיל באוטו…...

[אוהד טבע]

תודה על העידוד [אפילו פתחתם שם משתמש חדש בשביל זה… רק שהוא לא כ”כ מקורי].

היינו עם מעילים, אבל בלי כפפות וצעיפים.

והיו שם רוחות מטורפות שבכל מקרה לא היה מעשי להנות שם עם תינוק.

ודרך אגב, עדיין לא שמענו, אם הבזים במצודה, טרפו אתכם או לא.

אבל בל נקדים את המאוחר, יש כאלו שעדיין לא יודעים שבכלל פגשנו אתכם...

 

[אוהד טבע]

אני מדלג על התור…

ושולח כמה תמונות מ’תצפית חמש האצבעות’.

אבל, שיהיה ברור, שום תמונה לא מתארת את היופי המדהים שנשקף מהמקום הזה, לא מהדרך אליו, ולא מהתצפית עצמה.

למרות שהיה מעונן, ולמרות כל הרוחות [שילכו לכל הרוחות...] המראה היה מפעים ומעורר השתאות.

אינני בטוח שזה משתקף בתמונות [מה עוד שמי שזוכר, את המצלמה שלי שכחנו באוטו].

 

[adivelednizki]

הייתי עסוקה בכתיבת סיפור הטיול שלי , והנה פתאום שמתי לב שיש סיפור על אוסטריה אהובתי .

 

תודה על התמונות מ 5 האצבעות. לא היינו וזה נראה מדהים  (אבל כל התצפיות מרכבלים באוסטריה מדהימות בעיני , לעומת המפלים שהם רק נחמדים) 

 

ברור להמשיך !

תודה על השיתוף

עדי 

 

[אוהד טבע]

תודה על העידוד!

מפלים באוסטריה, אני מכיר 3

קרימל – יפים מאד

שטויבן – מדהימים

גולינג – לא משהו.

לגבי הרכבלים, חשוב לי לציין.

בשבוע הזה טיפסנו בשלש רכבלים.

בדכשטיין מכיוון שלדמינג, כאן מהלשטאט, ואחרי יומיים מסנט גילגן לתצפית המכונה 'תצפית 7 האגמים’ [לא מצאנו 7 אגמים, אבל כך נאמר לי ע”י כמה ישראלים, שקוראים לתצפית הזו ‘תצפית 7 אגמים’, גם כן הישראלים... מוכרים 3 אגמים במחיר של 7... אבל למה להקדים את המאוחר].

המיוחד בתצפית 5 האצבעות, הוא:

א. מראה האגם, שכאגם יש לו צורה מאד מיוחדת [סקסופון הייתי אומר] ורואים את זה בבירור מעליו.

ב. השילוב של האגם שקוע בין כל ההרים שמסביבו, חלק ירוק, וחלק כבר שלג.

ג. העננות, שלפעמים אפילו נותנת גוון מיוחד ומרשים עוד יותר

ד. צורת התצפית מיוחדת, ובמקרה שלנו [עם כל הרוחות] אפילו מפחידה!!! התצפית גם מחולקת עם גימיקים, למשל, באחת ה'אצבעות' ישנה דרך להצטלם כאילו בתוך מסגרת של תמונה, ובכל אחת ישנה איזו דרך אחרת להצטלם, שאני מודה שלא התעמקנו מה הכוונה בכל אצבע, כי ממש פחדנו לעמוד על המרפסת [היא רעדה ברוח בעלה נידף].

ברור לי שעוד נשוב אלייך...

למרות הקור והרוחות, לא היינו מסוגלים לעזוב את המראה נורא ההוד הלזה, ואפילו שמכל מיני סיבות [שחלקם הוזכרו לעיל במרומז] היינו מאד רעבים וצמאים, הדבר היחיד שזרז אותנו לחזור, היא השעה של הרכבל האחרון היורד מטה בחזרה.

להישאר כל הלילה במתחם, לא בא בחשבון...

חזרנו [חלקנו אפילו הספיקו גם את מה שנקרא התצפית הספיראלית, אבל אני הזדרזתי למתחם ממנו יוצא הרכבל חזרה, כדי להפשיר את עצמותי..].

וככה בריאים [?] ושלמים [בדקנו, אכן!!] שבנו ללמטה חזרה לאוטו, ולכל הדברים ששכחנו בו...

השעה מאוחרת, ותוכניתינו שהיום יהיה היום של האגמים, נגוזה עם הזמן שחלף, אבל פטור בלא כלום אי אפשר, אז מזדרזים לארוחת ערב [טוסטים קפואים שהיינו אמורים לאכול חמים, בתחילת מסעינו באותו היום...] על אגם גוסאו.

מאד יפה, אבל אין לי זכות להביע דעה באמת, כי: הייתי מאד עייף, ירד גשם, והשמש כבר שקעה כמעט, כשהגענו אליו.

קפה חם [רותח!!! טרמוס יקר ששווה כל שקל!!] טוסט קפוא... בכל אופן כמה תמונות מהאגם, ויוצאים חזרה לדירתנו.

אז כבר לא אכלנו ארוחת ערב, כי היינו מלאים מהטוסטים הקפואים, אבל על המרק המהביל והטרי, לא וויתרנו/ויתרתי, וקרסנו למיטה כמעט בלי תוכניות למחר, כי הלא מחר יום גשום כולו בכל המקומות הרלוונטיים עבורינו.

היה מי מאיתנו שניסה לדחוף לכיוון של 'באו נרד לסלובניה שם אין גשם, או אולי בכלל ניסע לבודפשט [כי הוא עדיין לא היה שם אף פעם], שם אפשר לטייל גם אם יש גשם...

רבות מחשבות בלב איש...

אבל 'דבר' אחד לדור, ורק הוא קובע מה נקרא רעיון סביר [.......] ומה נקרא רעיון מטורף...

אבל על כל זה נדון מחר, כעת הולכים לנוח, ומבטיח לכם, הרבה זמן כבר לא היינו עייפים כך [יש לזה הוכחות מצולמות... לא לפרסום...].

הבוקר אור, ויהי הגשם על הארץ, ובמכ"ם [הצלחתי למצוא את המכ"ם של זלצבורג] ענן גשם רציני 'יושב לו' על כל האיזור.

הסברתי לחברי, שביום גשם הולכים למערות או מכרות, ויש כאלו המון באזורינו, אבל זה לא מדבר אליהם.

אבל הלא 'דבר' אחד לדור? והוא הכין את הש"ב לאן הולכים...

אבל החכמה של מנהיג היא להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד, ולאלתר את הפתרונות שיתאימו לכל המשתתפים...

אוי, כמה שאנחנו לא נצטער על ההחלטה הזו!!!

קמנו בעצלתיים, והצעיר שבחבורה, מחליט לפנק אותנו, בהפקה של ארוחת בוקר על גדות הבריכה [ההפקה היתה שלו, המיקום היה רעיון של מישהו אחר... אבל מה זה משנה]...

הוחלט שנלך לנקיקים שבאזורינו, שם נאמר לי שאפשר לטייל גם ביום גשם.

לא סמכתי על המידע באתר, והתקשרנו במיוחד לברר שאכן האתרים פתוחים, ויאלה לדרך.

[סטאזר]

אני מבין שזה טיול של חברים, אז כן זה מפנק….

אבל גם באוסטריה – אם שותים לא נוהגים….

[adivelednizki]

וכמובן שב”נחמדים" התכוונתי למפלי גולינג עליהם כתבת.

מפלי קרימל – זה סיפור אחר לגמרי ומרשים בהרבה.

 

[אוהד טבע]

אשמח לשמוע על עוד מפלים באוסטריה, כי בחיפושים שלי, לא כ”כ מצאתי.