מפות וכלים שעוזרים מאוד בתכנון טיולים
-
תודה פסגות!
טיפ מאוד חשוב!
האם ניתן לחנות במגרשי החנייה הקטנים השייכים לבתי המלון במפלי גולינג?
המגרש הייעודי נראה די קטן ובוודאי עמוס באוגוסט..
-
תודה לכל המגיבים, מתעניינים ומשתפים.
צפנת, פנינית, דור, עדי, chenRoz, צביה, תודה על ההתעניינות. כמו שאתם בוודאי יודעים, מאוד עוזר שיש עידוד והתעניינות.
כבש, אחרי שמפות מישלן נסחבו להן הלוך ושוב במזוודה שלי כבר כמה טיולים רצופים ללא שימוש, הגעתי למסקנה שחסל סדר נייר. אולי חלק מהעניין זה גם כמה ההכנות שאנחנו עושים מפורטות לפני הטיול, וכמה אנחנו משאירים לשטח. אצלי, מסתבר שההכנות כבר כל כך טחונות עד דק, עד שהמפה הכללית יושבת לי בראש, ואני לא צריכה לפתוח אותה. הרי מפות נייר הן בדרך כלל ברזולוציה נמוכה, כך שצריך באמת לאלתר באופן משמעותי בשטח כדי להצטרך אותן בטיול.
עוד נקודה לעניין המפות, אכן מסך הטלפון הנייד קצת קטן לעומת תחושת המפה הגדולה, ולכן קניתי טאבלט 10 אינץ’, והוא מחליף את את כל הניירות. המסך מספיק גדול כדי להרגיש בנוח גם עם מפות, וגם עם תחליף להדפסות A4, ומצד שני הוא מספיק קליל כדי לסחוב אותו בלי בעיה. אהמ אהמ, בטאבלט אפשר גם לעשות זום על מפת גוגל או מפת מישלן, כך שלא צריך לחפש משקפי קריאה כדי לקרוא את האותיות הזעירות על המפה...
Tallula, אכן קראתי פה כמה וכמה סיפורי טיול של אנשים שמנוסים הרבה יותר ממני בהליכה בשטח, ועדיין מסתבר שיש התברברויות ואנשים תועים בדרך. זאת אחת הסיבות העיקריות שהחלטתי לכתוב את השרשור הזה.
לי, דורון, אתם מעלים גם נושא אחר שאני מתחבטת בו רבות, איפה כותבים את כל האינפורמציה של ההכנה לטיול. קובץ אקסל, מפת גוגל וכו’. מה שממש ממש חבל לי, זה שמפות גוגל אמנם כבר זמינות אופליין, אבל לא המפות שאנחנו בונים עם נעצים. אלה לא זמינות אופליין, כך שאם כותבים את כל האינפורמציה במפה, עדיין חייבים גלישה סלולרית. אמנם אנחנו משתדלים שיהיה לנו לפחות מכשיר אחד עם גלישה זמינה, אבל לא תמיד זה מסתייע, וגם אם כן, כבר היינו במקומות נידחים שפשוט לא היתה שום קליטה. אני חייבת גיבוי אופליין. זה דיון מעניין בפני עצמו.
דורון, לא ניסיתי את סיג’יק בניווט רגלי. האם אתה מתכוון ברחובות של ערים, או ניווט שטח? קשה לי להאמין שניווט שטח עובד, כי אפילו בכביש שמותר לנסוע בו היו לי מקרים שמפת סיג’יק לא הכירה אותו.
צחצח, התחושה שלי לגבי ניווט בערים זה שעדיין גוגל נעים לי יותר בעין מ-OSM, דווקא כי מפת OSM כל כך מלאה בפרטים עד שהעין מתפוצצת בתוך עיר. למרות זאת, ובייחוד ברגע שיורדים מרחוב לתוך גינה, או לאורך נחל וכו’, כדאי להעיף מבט גם ב-OSM. מאוד נוח לראות אייקונים שמסמנים איפה יש גינת שעשועים לילדים, שירותים ציבוריים וכו’.
Telo, אתה כותב שאתה מנווט רגלית עם גוגל גם במקומות נידחים ובמסלולי הליכה. גם אני נתקלתי במסלולי הליכה שמסומנים גם בגוגל, והוא אפילו נותן פרופיל גובה ומרחקים, אבל אי אפשר להשוות את רמת הפירוט. כמו בדוגמא של מפלי גולינג, שם אין שום מידע במפת גוגל. אם אני מפספסת משהו שאתה מכיר – אשמח ללמוד.
דרקון, אני לא מכירה את הכלים שאתה משתמש בהם בארץ, אבל מסתבר ש-OSM מתפתח גם בארץ. אמנם ליד הבית שלי סימון השבילים לוקה בחסר (מן הסתם כי אף אחד לא טרח לעדכן), אבל בהחלט ראיתי מיפוי מפורט של אתרי טבע ידועים.
Tzoni, אני מכירה את האפליקציה, למרות שלא משתמשת בה. אם אני לא טועה גם היא מבוססת OSM. היא שייכת לחלק השני של השרשור הזה – החלק של הביצוע בשטח. בינתיים אני בחלק של התכנון, שאותו מכינים בדרך כלל על מחשב ביתי ולא בנייד.
Anatital, החניון הייעודי של מפלי גולינג דווקא לא נראה לי קטן. הוא תופס את כל השטח של המצולע הגדול שמצוייר שם. הזכרון שלי מהמקום כבר בן כמה שנים טובות, ודווקא לא התרשמתי שאמורים לחנות בחניון של מלונות באזור, אבל אני לא בטוחה. בכל אופן, לפי המפה קשה לדעת. לכאורה, אם החניון פרטי, והמפה מעודכנת לפרטי פרטים (מה שלא בהכרח קורה) אז הוא אמור להיות בפונט ובציור עמום (כמו disabled). מנסיוני, רצוי מאוד לא להסתמך על פרטי הפרטים במפות האלה כאילו הם "כזה ראה וקדש". תמיד צריך להטיל ספק ולנסות לברר בעוד מקומות.
לא פעם אני רואה חניה נוחה וקרובה, או כביש שלכאורה לא קיים במפת מישלן, ואז לפעמים זו אכן תגלית, ולפעמים זאת הטעיה, כי החניה קיימת אבל פרטית, הכביש סלול אבל סגור לתנועה. לתשומת לבכם.
אני מקווה שלא שכחתי פה אף אחד.
עכשיו אתקדם לשלב הבא...
-
תודה, ה OSM נשמע מצוין.
בנתיים לסימון שבילים השתמשתי ב maps.me ועבד מעולה!
-
המשך תיאור האתר של www.openstreetmap.orgהשלב הבא שמעניין אותי הוא מרחקים. אמנם בדוגמא הנוכחית מדובר במרחק קצר יחסית, אבל זו רק דוגמא. מימין לכפתור ה-Go, יש כפתור עם ציור של חץ, לחיצה עליו פותחת אפשרות למסלול. בוחרים למטה באופציה של Foot (GraphHopper), ממלאים את הקואורדינטות, ומקבלים מסלול.
אפשר למלא את הקואורדינטות בכמה דרכים:
כתיבה או העתקה ישירה לשדה,
גרירת הנעץ לנקודה במפה, או
עמידה על נקודה במפה, לחיצה על עכבר ימני ובחירה באחת האופציות של מסלול מ/אל. משום מה האפשרות השלישית לא תמיד מדייקת במיקום הנעץ, אבל אפשר תמיד להזיז אותו על ידי גרירה פשוטה למקום הרצוי.
אז עשיתי מסלול מהחניה עד לנקודת התצפית על המפל התחתון וזה המסלול שהתקבל. 264 מטרים, עליה של 31 מ’, ירידה של 3 מ’. זה כלי זריז ופשוט לבירור מהיר, אבל כלי מוגבל. אי אפשר לעשות מסלול שמורכב מיותר נקודות, המידע על עליות וירידות הוא חלקי ומתומצת.
-
קניונינג, כמו שכתבתי למעלה, לדעתי maps.me זו עוד אחת משלל האפליקציות והאתרים שבנויים על גבי המידע של OSM. לכן את כבר למעשה משתמשת ב-OSM.
-
האתר של GraphHopperאם קודם השתמשנו באלגורתם של GraphHopper כדי לעשות מסלול בין שתי נקודות באתר הבסיסי של OSM, אז מסתבר שיש גם אתר ייעודי של GraphHopper: לינק.
והנה דוגמא של מסלול של 3 נקודות, מהחניה של מפלי גולינג, דרך התצפית על המפל התחתון, ועד למעלה.
כמו שניתן לראות, באתר הזה אפשר לעשות מסלול של יותר משתי נקודות, וגם קיבלנו גרף שמציג את הגובה בנקודות נבחרות על המסלול, כך שאמורים לראות את גובה פני השטח לאורך המסלול. אם תעבירו את העכבר לאורך הגרף (או שמא יש לקרוא לו היסטוגרמה?), תקבלו גם מידע ויזואלי איפה אתם על המסלול, ומה הנתונים לגבי הנקודה).
הבעיה היא שהגרף מציג קפיצות גובה גדולות וזה מאוד לא משקף את המציאות בשטח. אולי זה בגלל שנקודות הדגימה מעטות מדי, ולכן לא נוצר גרף עליה רציף ורואים קפיצות?
בקיצור, אתר נחמד, אבל אני לא משתמשת בו, כי הוא לא לפה ולא לשם.
המשך יבוא, ותזכרו, אני עדיין בשלב התכנונים על מחשב ביתי. מעניין, האם יש פה אנשים שמתכננים את הטיול על הנייד?
-
הי
אין לי הרבה מה לתרום כי אני נעולה על גוגל. ומבינה לחלוטין את מה שאת אומרת.
מעניין מאוד הכלי שאת מספרת עליו.שיגמר עוד כמה ימים הלחץ המטורף בעבודה אלך לבדוק אותו בפרוטרוט
תודה -
אצלי המפה ממש לא יושבת בראש אלא מתיישבת אחרי זמן מה ביעד – לרוב אין לי שום הכנות לטיול, מגיעים ואז מחליטים. לכן למפה רחבה מנייר יש משמעות רבה. אף פעם הן לא נקנות מראש (למעט פעם אחת כשהיעד היה חור באמצע האוקיינוס ובאמת לא היו בו מפות נורמליות של המקום...), אלא פשוט מה שמקבלים חינם בדוכני מידע לתייר/מקומות לינה וכו’, ולכן אקח אותן לפי הצורך ומקסימום אם לא השתמשתי אז אחזיר בחזרה או אעביר לתייר אחר, כי חבל על הנייר.
בגדול, התחושה שלי וגם מחקרים מראים שניווט קבוע דרך תוכנות ניווט פוגע ביכולת ההתמצאות והניווט שלנו במוח. לכן גם כשיש לי גוגל מפות למשל אעדיף לא להיצמד למסלול הרגלי שלהם אלא לאלתר ויותר לבדוק בעזרתן את הכיוון הכללי. מפות מנייר בכלל עוזרות לכך: הייתי באחת הערים הגדולות בעולם, ואחרי זמן מה כבר התחלתי לנווט בקלות ללא מפות גם ברחובות שלא היכרתי באזור מגוריי, כי המוח כבר תופס את הכיוון הכללי. זה גם יותר כיף, כי בטיול המטרה היא לא להגיע במהירות ממקום למקום כמו בנסיעה לעבודה אלא לגלות ולחקור ולראות דברים חדשים גם בדרך.
כך שעזרים ואפליקציות זה אחלה לעזרה ולסיוע (וגם אצלי הן פועלות לא מעט), אבל בעיניי צריך להשאיר מספיק מקום לאלתור, לשיטוט ולקצת עבודה עצמית.
-
איזו תגובה של גבר...
מבחינתי התכנות ניווט הן הצלת נפשות והסיכוי העיקרי שלי להגיע איכשהו ליעד בלא תוכנת הנווט האנושית שלצידי. ה osm נראית תוספת ברוכה במיוחד, גם לשלבי הטרום טיול. תודה רבה על ההכרות.
-
בעמוד ענן יש חידוש, מפות טופוגרפיות לחו”ל, בתשלום.
לא בדקתי עדיין.
-
אני משתמשת בוויז, גוגל מאפס (בעיקר לניווט רגלי עירוני) ובמפות נייר.
ההכנה שלי לטיול היא לא של איסוף מל"מ אלא לימוד על התרבות, ההיסטוריה והגיאוגרפיה של המקום, ופחות מתעסקת במיקום של מקום חניה או שירותים ציבוריים. זה nice to have אבל ממש לא חובה.
אבל אני קוראת בעניין כי תמיד טוב שיש כלים נוספים.
-
תזכורת קטנה למי שמשתמש בגוגל
שימו לב לתאריכים של התמונות. הן תמונות הלווין והן סטריט ויו. לרוב הן לא מאד עדכניות
ולכן דברים משתנים. לפעמים משתנים מאד!
ולפעמים בסטריט ויו – רחוב אחד יהיה עדכני וסמוך לו לא. כלומר תוך כדי שנעים לאורך הכביש אנחנו קופצים בזמן קדימה ואחורה.
הנה דוגמא מטיול הקיץ האחרון – שקלתי את מלון הולידיי אין אקספרס (חדש יחסית) בשדה התעופה CDG. רציתי לראות את האיזור ואיך יהיה ללכת בו ב-1 בלילה עם המזוודות.
זהו סטריט ויו מאיזור המלון – מיוני 2015 – שטח פתוח איפה שהמלון
https://goo.gl/maps/D4ALE3jTGVL2
ואם תזוזו טיפה ימינה עם הכביש (תלחצו על החת ימינה) תראו תמונה עדכנית יותר מיוני 2018 עם המלון
https://goo.gl/maps/dCK82D3DDZL2
ובתמונת לווין רואים איזור בניה
-
גבר או לא גבר, יש משהו שמוריד מהספונטניות והחוויה בתכנון מדוקדק עד הפרט האחרון.
מצד שני, תכנון מהודק לא מותיר ‘בזבוז זמן’ ומכוון אותנו לאתרים היותר ‘שווים’ בעיננו (במיוחד לאלו ביננו שזמנם קצר ושלא ידוע אם יחזרו שוב לאותו היעד)
פסגות, חידשת לי לא ידעתי.
בעיקר השתמשתי ב maps.me לא לצורך תכנון אלא להכוונה כאשר בפיצולים לא היה ברור לאן להמשיך.
-
היכרתי לא מעט אנשים שהיו חותמים על התשובה שלי, גם נשים וגם גברים. לא ברור לי מה “גברי” בלא לתכנן או בלא ללכת בדיוק אחרי מה שאומרת תוכנה. הרי המטרה בטיול רגלי בעיר למשל היא לא להגיע מהר מנקודה אחת לשנייה כמו בסידורים בחיי היומיום, אלא לראות, לטייל וליהנות. כמה מחוויות הטיול הכי טובות שלי והאתרים הכי מעניינים שראיתי היו כאלו שהגעתי אליהם במקרה בשוטטות, כי הלכתי בכיוון הכללי שהתוכנה/מפה הראתה אבל בנתיב שנראה לי יותר מעניין תוך כדי הליכה. לדעת הכל מראש נראה לי משעמם.
ניווט זה גם לא הצד החזק שלי, אגב. אבל כשמפקידים את המשימה לגמרי בידי מכונות, יכולת הניווט שלנו רק מתדרדרת (זה לא אני אמרתי, יש מחקרי מוח בנושאים הללו). ותמיד אפשר לעצור ולבקש הכוונה.
-
תודה לכל המגיבים והמעורבים.
בעניין הספונטניות מול התכנון המדוקדק, לאנשים בריאים וחסרי דאגות אין ספק שיש הרבה כיף בספונטניות, למרות שגם כאן, מעט מדי הכנה גורם לטיול מבולבל ומתברבר. זה אולי מעניין בעתיד הרחוק כשנשב אל מול האח וניזכר בימינו בפלמ”ח, ואיך בזבזנו חצי יום כי תעינו בדרך, אבל בזמן אמת אני חושבת שעדיף פשוט ללכת למקום הנכון.
לאנשים עם מגבלות בריאותיות או אחרות, אומרים ש-beggars can't be choosers, אומרים גם ש-necessity is the mother of invention. אני אפילו לא מדברת עדיין על שלב הביצוע וההתברברות בדרך. אני מדברת על שלב התכנון: כשיש מגבלות, אז המשמעות היא שלא כל טיול בטבע ניתן בכלל לביצוע. כל אחד צריך לבדוק עבור עצמו ומשפחתו אם הטיול מתאים ליכולות. זה נכון גם לאנשים בריאים שאינם ספורטיבים, או בכלל למשפחות שרוצות לטייל עם עגלה. אם אני אראה שההליכה למפל ארוכה מדי או תלולה מדי כנראה שאני אוותר עליו. משפחה אחרת אולי תוותר על טיול אם השביל לא נגיש לעגלה.
אנשים טובים, חחח, הבאת דוגמא נהדרת! אכן גם אני נתקלתי בעניין הזה. במסגרת חקירת מקומות אני משתמשת כבדה בסטריט וויו, או כמו שגיל קורא לו “האיש הצהוב של גוגל”, ואכן צריך תמיד להסתכל על התאריך ולהביא בחשבון שאולי זה לא מעודכן. זה נכון, כאמור גם למפות OSM. העולם משתנה, והתיעוד שלו מתעכב. תהיתי גם לגבי תמונות הלווין של גוגל, שם לא לגמרי ברור לי מאיזה תאריך התמונה.
כבש, האמת שאני די מבינה את דבריך. אני ניווטתי באמצעות מפות מישלן שנים אחרי שאנשים אחרים השתמשו ב-GPS-ים. עד היום אני משתדלת לעשות ניווט מושכל בנסיעה ברכב, כלומר, למשל, להגיע למקום בכביש נופי ואיטי ולחזור באוטוסטראדה. אכן, ככל שמתעצלים יותר, וסומכים יותר על GPS-ים כך ההתמצאות מתרופפת. מצד שני, אני שמה לב שכשאני בטיול עצמו אני רוצה מקסימום חופש. אין לי כבר כוח להתאמץ, לפתוח מפה ולפענח לאן ללכת. אולי הזדקנתי.
לכן, אם מאוד חשוב לי לנסוע דווקא בכביש קטן א’ ולא בכביש קטן ב’, אני מתכנתת את סיג’יק מראש למסלול הייעודי, כך שבלחיצת כפתור יתמלאו רצונותי בלי טירחה בזמן אמת. פשוט הגעתי למסקנה שלי, באופן אישי, נוח יותר לטרוח הרבה בערב שבת ולנוח בשבת. אולי בגלל כל הטירחה הזאת, אצלי המפה כבר יושבת עמוק בראש. בכל אופן לגיטימי לגמרי למי שמעדיף כך או אחרת.בשיטוט בעיירות ובערים גם אנחנו אוהבים קצת ספונטניות, ואנחנו פונים לרחוב שנראה לנו מעניין באותו רגע, ובאמת שומרים על התמצאות בראש. נדיר שאנחנו פותחים מפה בהליכה בעיר, וכשזה כבר קורה אז זה רק כדי להבין איפה אנחנו. מעולם לא הפעלנו ניווט רגלי אקטיבי.
לגבי השרשור הזה, והכלים שאני מספרת עליהם, אם אפשר היה לערוך את הפוסטים בדיעבד, הייתי משנה את הכותרת של השרשור מ”מפות וכלים שעוזרים מאוד בתכנון טיולים” ל”מפות וכלים שעוזרים מאוד בתכנון טיולים בטבע”. זאת למעשה ההתמקדות שלי כאן, והצורך האמיתי שלי בכלים הנוספים האלה, במקום בו מפות גוגל לא מספיקות.
-
פסגות תודה רבה ,
קצת נעלמתי מחוסר זמן / ניסיון להשלים את כתיבת הסיפור שלי , אבל אני כאן בחזרה ושמחה ללמוד.
מסכימה עם כל מה שכתבת .
כמי שמטיילת עם אבי שהוא כמעט עיוור חשוב לי לדעת למה לצפות . כדוגמה אחרונה ,בג'ספר לא היו לי מספיק כלים וידע להחליט אם לצאת למסלול עמק 5 האגמים או לא , כי כל אחד שחזר משם כתב תיאור אחר לגמרי לגבי המסלול ובפערים גדולים.
אני מאמינה שאם היו לי כלים , או זה היה ממש חשוב לי אז הייתי בוחנת את זה יותר לעומק ,אבל היה נוח לי יותר פשוט להשמיט את זה ולהוריד את המסלול מהבחירות שלי , ואולי פספסתי בכך.
אז נכון שהדוגמה שלי היא אולי קיצונית יותר , אבל גם אנחנו כולנו יום אחד נתבגר כדרך העולם , ועדיין אני מקווה שנרצה לטייל , גם אם יהיה לנו יותר קשה לעשות זאת פיזית , ולכן השיקולים שלנו והתכנון שלנו יהיו אחרים.
ועדיין אחרי כל מה שכתבתי ,
לפעמים למקומות הכי יפים הגעתי לגמרי בטעות....
בשנים האחרונות שאלתי עצמי לא פעם אם אני לא מתכננת מדי , עד שזה כבר מוציא קצת את ההנאה מההגעה למקום עצמו .
אז הגעתי למסקנה שכן להשאיר מרווח לטעויות ... ולא הכל צריך להיות מתוכנן לחלוטין...
אבל בטיול טבע ספציפית אני שוב מסכימה איתך.
בהחלט אחר כך בטבע עצמו אפשר להחליט לטעות / לשנות מסלול מבחירה בשטח , ועדיין להיות תחת הידע המוקדם.
בקיצור, בתכנון מול ספונטניות , אני עדיין רואה את הרווח שבתכנון מוקדם.
-
תכנון מול “טעות”
נכון שהכי כיף המקומות שהגענו אליהם בטעות
אבל אם ניקח למשל טיול עירוני – חוסר תכנון יכול להוביל לבזבוז עצום.
סתם לדוגמא תחשבו על הליכה בתל אביב מכיכר דיזינגוף לכיוון צפון
אפשר ללכת דרך רחוב דיזינגוף (שהוא מזמן לא מה שהיה בשנות ה-80 אבל עדיין רחוב מעניין)
ואפשר ללכת דרך רחוב ריינס שאין בו שום דבר מעניין בערך
תחשבו גם על רחוב 32 מול רחוב 34 במנהטן, השדרה הרביעית מול החמישית וכו’.
אם לא נברר מראש איזה רחוב יותר מעניין – אנחנו עשויים ללכת “סתם”
אז זה כיף לטעות “בקטן” אבל פחות כיף לטעות “בגדול”
-
גם בנהיגה, כמה מקומות מהיפים ביותר היו כאלה שאליהם הגעתי בגלל טעות בניווט.
בנסיעה שלא בכבישים מהירים אני מגביל את הטיול ל-100-200 ק”מ ביום (לא כולל אחרי הגעה למלון וטיולים בסביבה הקרובה) ובעצירות מנוחה ביישובים בדרך אני מקבל לעתים קרובות הצעות להגיע למקומות שכמעט רק המקומיים יודעים עליהם והם יכולים להיות שיא היום או אף שיא הטיול.
זה לא כולל ארה”ב ואטסטרליה. עם המרחקים העצומים שם חייבים לנסוע מאות קילומטרים ביום (או לטוס).
-
שבת שלום לכולם,
ספונטניות זה כמו לקנות מניה, בניגוד לקניית אג”ח מדינה. מניה, כמו שהיא יכולה לנסוק מעלה, היא יכולה גם לקרוס מטה. לפעמים מגלים פנינים, לפעמים כל הטיול מבורבר. כמו תמיד, כל אחד צריך להחליט כמה אחוזי מניות הוא שם בתיק ההשקעות שלו. בגיל מבוגר עדיף תיק סולידי. בגיל צעיר אפשר להתפרע יותר.
אז אם השיחה התפתחה לכיוון הזה, אני חושבת שאסטה רגע הצידה, ואכניס לתמונה את “הספונטניות המוקדמת”. במקום (או בנוסף ל) להחליט באופן ספונטני בשטח לנסוע בכביש קטן שמסתבר כיפהפה, אני מחליטה בשלב התכנון (שהופך בעצמו לחצי טיול בפועל במשך המון חודשים) לנסוע קצת בכביש הזה ולהתרשם ממנו. אני יכולה גם להסתכל על המפה של האזור ולהחליט באופן ספונטני שבא לי לראות איך נראה מקום מסויים. אולי ימצא חן בעיני? אולי אמצא איזו פנינה? מדהים כמה פנינים אפשר בימינו למצוא בצורה ספונטנית שכזאת.
יש מקומות שבהם חשוב לי לדעת לא רק אם אתר טבע או מקום מסויים מתאימים ליכולות הפיזיות שלנו, אלא גם האם הם לטעמנו האישי. נתקלתי בהמון סופרלטיבים בתיאורים של אזורים, אתרים ומסלולים, אבל בפועל הסתבר לי שבעיני המקום משעמם, או סתם לא בא לי טוב בעין. בטיול האחרון שלנו בדרום וויילס זה היה ממש הבדל בין טיול שהוא כישלון מבחינתי, לבין טיול שיצא אוסף של פנינים שקולעות בול. כי יש Coastal path משעמם, ויש מרשים, יש חוף שמזכיר לי את חוף תל-אביב, ויש חוף מיוחד בעיני. יש כביש שרואים בו רק שדרת עצים שמסתירה את כל הנוף, ויש כביש עם נוף פתוח.
אז הכלי לטיול המקדים הזה בטח מוכר לרוב האנשים, והוא גוגל-סטריט-וויו. אני מכירה אותו כבר זמן רב, אבל שמתי לב שקודם לא השתמשתי בו באופן כל כך כבד כמו עכשיו. אז למאותגרים טכנולוגית, או סתם מי שלא שם לב עד כה – פעם חשבתי שצריך לגרור את האיש הצהוב על רחוב מסויים ואז הוא פותח תמונה של הרחוב ומאפשר להתחיל “לנסוע”. מאוחר יותר גיליתי שהרבה יותר נכון זה פשוט להקליק על האיש הצהוב, ואז מתקבל חיווי על המפה של כל המקומות שלהם יש סטריט וויו. מסלולים שניתן “לנסוע בהם” מצויירים כקוים כחולים.
יש מדינות שלא הרשו לגוגל לעשות סטריט-וויו בגלל ענייני פגיעה בפרטיות. למשל, אוסטריה. לכן שם אין כמעט בכלל, אם כי לאחרונה ראיתי צילומים בכמה כבישים של איזה גוף אולי פרטי. זה נראה חובבני וקצת כמו ניסוי, מה גם שצולם בחודש בלתי מוצלח בחורף, כשהנוף אפרורי ולבן.
לעומת זאת, יש מדינות ששם לא רק שיש סטריט-וויו מפואר בכבישים וברחובות, מסתבר שיש אפילו במסלולי טבע נבחרים. למשל בדרום וויילס. בדרום וויילס יש תיעוד של חלקים גדולים מה-Coastal paths, של מסלולי טבע בשמורת ה-Brecon Beacons, ומן הסתם עוד. אז אם יש מזל, והמסלול שחשבתם עליו מתועד, אפשר להתרשם באופן מלא במה מדובר. כך פסלתי מסלולים משעממים ו/או קשים מדי, ובחרתי לי פנינים שהן בדיוק לטעמי.
כשמקליקים על האיש הצהוב, מגלים גם שיש לא רק מסלולים בכחול. יש גם המון בועיות עגולות קטנטנות שמפוזרות על המפה. אלה הן תמונות 360 מעלות שהעלו בדרך כלל אנשים פרטיים. הבועית אמורה להיות ממוקמת בקואורדינטות של המקום שבו צולמה התמונה. בפועל יש סטיות קטנות ו/או גדולות וגם טעויות ממש, אבל בגדול זה בדרך כלל אינפורמטיבי, בייחוד כשיש מקבץ תמונות ממקום מסויים. כשיש מקבץ, בדרך כלל מדובר באתר שהרבה אנשים מבקרים בו.
כמו שציין כבר אנשים טובים, כדאי להסתכל על התאריך שבו צולמה התמונה. לא רק השנה מעניינית, אלא לפעמים גם החודש. כך ניתן להתרשם לפעמים איך צפוי להיראות אתר טבע לאורך השנה. מאוד אינפורמטיבי לשוקלים לטייל בתאריכים לא קונבנציונלים.
הצצתי עכשיו בתמונות 360 מעלות שבמפלי גולינג, וחלק גדול מהן, בייחוד אלה שבין קצה הדרך לבין המפלים עצמם, נראות לי שגויות. המקבץ הגדול באזור המפלים עצמם כן נותן מושג כללי מה רואים שם. מצד שני, לא יכולתי להתרשם איך נראית הדרך למפל. בואו נגיד שכדי להראות את גדולת הכלי, לא הייתי בוחרת במפלי גולינג כדוגמא.
-
זה לא לגמרי נכון. קודם כל “מעניין” זה בעיניי המתבונן. יש אנשים שמאוהבים בכל רחוב שני בתל אביב וחושבים שהיא מדהימה, וחלק שחושבים שהיא נראית כמו אתר בנייה מאובק ויקר במיוחד. יש מי שיגיד שדיזנגוף לא מעניין בכלל, הרבה חנויות בגדים ורעש, בעוד שבריינס נעים ושקט ללכת עם כמה בניינים מעניינים מבחינה אדריכלית.
גם תכנון כביכול מפורט לפרטי פרטים שבודק כל סמטה בגוגל סטריט ויו מפספס מלא – למשל, בעיר אסייתית גדולה בה ביקרתי יש רחובות שנראים בתוכנה הכי רחוב מגורים משעמם. ואז אתה מגיע בשעה אחרת מהמצולמת, ומגלה שוק מדהים שבו אתה מבלה 4 שעות. היה לי גם מקרה באירופה שנכנסתי לחנות חביבה למראה ברחוב משעמם, והדלת האחורית בה הובילה למתחם ענק בתוך המבנים עם הופעות, אוכל מעולה, תערוכות אמנות וכו’ בלי שום שלט מהרחוב.
ומה זה “לטעות בגדול”? בין כיכר דיזינגוף לפארק הירקון זה פחות מחצי שעה הליכה. משעמם? חתוך אחרי 5-10 דקות לרחוב ליד.
אם כבר, תוכנת ניווט ממילא נותנת את הדרך המהירה ביותר, לא היפה או המעניינת ביותר. ולשבת ולראות כל רחוב שני בתל אביב בגוגל סטריט ויו כדי להכריע בתחרות היופי זה לי אישית הרבה יותר משעמם ויותר ארוך…
בעיניי גם “הליכה סתם” לפעמים מזמנת את הדברים הכי טובים. כן, היו פעמים שחירבתי זמן לשווא (ואז פשוט חתכתי או תפסתי אוטובוס כדי לקצר את ההליכה ברגע שמיציתי), אבל גם מצאתי ככה לא מעט מהאתרים הכי מרתקים, מיוחדים, לא עמוסים שפגשתי, ואפילו הגעתי כך לחוויות מיוחדות. ובלא מעט מקומות, שוטטות היא ה-דבר (פריז = אייפל, שאנז אליזה וכו’ שעממו אותנו ולא באמת מייצגים את העיר, בעוד ששוטטות בכמה שכונות מיוחדות היתה נפלאה והרבה יותר אותנטית וכיפית עבורנו).
לא שזה רע לתכנן או לא נכון, חלילה – אבל לא חייבים לתכנן הכל לפרטי פרטים. מפסידים כך המון, ולעתים גם ההליך (כשהוא יותר מדי מפורט) יכול לייגע את חלקנו.
