טקסס - דיווח מהשטח
-
ולסיום הביקור שם, תצוגת שחפים במגרש החניה
-
נוסעים בחזרה אל הגלריה לאמנות בה היינו קודם. ממוקמת בה מסעדה מרשימתנו Citrus Bistro. עד שמגישים את האוכל אני מצלם את הציורים היפים שבמסעדה.
-
האוכל היה טעים, והפסלון בחצר נחמד.
-
חוזרים צפונה לכיוון המלון ומצלמים את הגשר מעל הלגונה מהכיוון ההפוך
-
לסיום נכנסנו לסניף של H-E-B, והבנו למה התכוון חתול רובוט כשהזכיר כמה פעמים את חווית הקניה ברשת. זה סניף מדרגת Plus של הרשת, ובכזה לא בקרנו עד עכשיו. הוא עצום בגודלו ועם מגוון אדיר. צלמתי למזכרת את הויטרינה של Seafood, ולמען הנוסעת את הקיר המדהים עם כלי ואביזרי המטבח.
-
-
נוסעים צפון מזרחה על 77 אל ויקטוריה, שבה תוכננה הפסקה של שני מוזיאונים קטנים וארוחת צהרים.
המוזיאון הראשון היה סגור…
המוזיאון השני בהחלט יכול להיות מעניין.
-
הוא מתרכז בנושאי ארכאולוגיה, ובתקופת השתלטות הצרפתים והספרדים על טקסס.
-
הבעיה היא שברובו מבוסס על טקסטים ולא על מוצגים. לא בדיוק התאים לנו לעמוד ולקרוא כל כך הרבה. לכן צילמנו את עיקרי הדברים בשבילכם והמשכנו הלאה. הכניסה למוזיאון היא בחינם ונאמר לנו שהתשלום הוא לפי רצון המבקר. לא רצינו...
-
העיר ויקטוריה נראית מוזנחת ולא מושכת, ולא התחשק לנו להתעכב בה לארוחת צהריים, מה גם שהשעה היתה מוקדמת.
המשכנו על כביש 59 לכיוון יעדנו לשני הלילות הקרובים Courtyard by Marriott, בעיר Lake Jackson.
מלון מהודר וחדש, ובו הלילה הראשון תמורת 12500 נקודות והשני תמורת 153 דולר ללילה. הכל כולל מס וללא ארוחת בוקר. עם כניסתנו המפגש הקלאסי עם פקידת הקבלה (להלן - פקידה) לביני (להלן - נוסע): פקידה: שלום
נוסע: שלום, יש לנו הזמנה לשני לילות.
פקידה: אני מבקשת כרטיס אשראי ותעודה מזהה.
נוסע: רק רגע, לפני תהליך הרישום אני מבקש לדעת איזה חדר את מקצה לנו.
פקידה: חדר מספר... בקומה השלישית.
נוסע: אבל בקשנו באופן ספציפי חדר בקומה הרביעית האחרונה ורחוק מהמעלית.
פקידה: אני מצטערת, אבל כל החדרים בקומה הרביעית תפוסים.
נוסע: לא יכול להיות, שבכל מלון, הקומה האחרונה תמיד מלאה.
פקידה: כן, רוב האורחים הגיעו אתמול ונשארים לסופ"ש ומלאו את הקומה הרביעית, אבל, רגע, רגע, יש חדר פנוי בקומה הרביעית, אבל הוא על יד המעלית.
נוסע: זה לא מקובל עלינו, וזה לא יתכן.
פקידה: רק רגע, יש חדר פנוי בקומה הרביעית, בסוף המסדרון, והוא רחוק מהמעלית, אבל איננו נקי עדיין, ויהיה מוכן בעוד כחצי שעה.
נוסע: למה לא אמרת את זה קודם ולא הצעת לנו את החדר הזה ביוזמתך?
פקידה: אה, בה.…
הבנתם כבר, תמיד מנסים לתת קודם כל את החדרים הנחותים. צריך פשוט להתעקש מול הקבלה וגם לראות את החדר בעיניים לפני תהליך הרישום.
-
עד שניקו את החדר (בהנחה שלא היה נקי כבר קודם, וניקויו היה סוג של תרוץ), יצאנו לארוחת צהריים מאוחרת. כרגיל, המלצרית מתנפלת עם השאלה מה תרצו לשתות לפני שהתישבנו והסתכלנו בתפריט.כשאנחנו שואלים על מחירי הבירה מקבלים תמיד תשובות מעורפלות בסגנון:
I believe או It's around או It's between. בסוף הסתדרנו. האוכל היה טעים במפתיע.
-
שמות הרחובות בעיר מדהימים במקוריותם:
This Way
that Way
Parking Way Street
ואלה רק בסביבה הקרובה למלון.
-
מכיוון שבמלון יש ארוחת בוקר יקרה, ואין לנו חשק לחזור למסעדה בערב, אנחנו קונים מצרכים לשתי ארוחות ערב ולשתי ארוחות בוקר בסניף של Aldi, חמש דקות מהמלון. נאכל בנוחיות בחדר, בזול ואוכל בריא יחסית.
ב 22 דולר קנינו:
8 לחמניות
חצי גלון חלב
קופסת יוגורט גדולה
קופסת עגבניות שרי
2 קופסאות תותים
2 אריזות סלמון
2 סוגי גבינה
בזאת נסגר יום נוסף שעיקרו בנסיעה של כמאתיים מייל, מהקטע המערבי של טיולנו לקטע המזרחי של טיולנו.
מחר נבקר בגלבסטון.
-
אם אתם חובבי בירה, אל תסתפקו ב-Bud Light. הבירות הטקסניות נפלאות. יש את שני המותגים הנפוצים והזולים יותר, Shiner ו-Lone Star, שאת שניהם אני מאוד אוהב. אבל יש גם המון מבשלות אחרות ונהדרות – Karbach ו-Saint Arnold מיוסטון, Brazos Valley מברנהם, Big Bend מאלפיין, Real Ale מבלאנקו, Four Corners מדאלאס [הבירה עצמה לא מדהימה, אבל יש לה גימיק אדיר של פחית שהופכת לכוס], וכמובן אינספור מבשלות מצוינות מאוסטין: Austin Beerworks, Celis, Independence, Live Oak, Thirsty Planet, Southern Star, ועוד המון. חוץ מזה, יש לא מעט פאבים שמבשלים בירה משלהם, שהיא בהרבה מקרים מאוד מומלצת.
-
ניחשתי לפי צליל ההודעה שאתה מגיב, כי רק אצלך השעה זהה לשלנו.
תודה על האינפורמציה בנושא הבירה. נשאר לנו עוד שבוע כאן אז נעשה מאמץ בנושא.
-
יום 14- 17.3.19היום יוקדש לביקור בגלבסטון ובמיוחד לאסדת הקידוח והמוזיאון שבה.
אנחנו נוסעים דרך Freeport ואחר כך על קו המים.
-
הדרך לאורכה אנחנו נוסעים נקראת Bluewater Hwy. בהמשך הדרך עוברת על גשר אגרה (2 דולר במזומן). משני צדדיה בתים צבעוניים על עמודים.
-
-
עולים על גשר האגרה וממשיכים
-
הדרך אל גלבסטון ובתוכה מלאה בתי נופש וביניהם ירידות מוסדרות אל החוף עבור הציבור.
העיר עצמה פקוקה בגלל המוני הנוסעים של ספינות הקרוז הענקיות שמתנשאות מעל הדאונטאון.
