חזרנו מטיול נהדר בביג בנד. שמונה שעות נסיעה לכל כיוון, קמפינג, ויומיים מלאים בפארק. זה פארק יפהפה – מדברי בחלקו והררי בצד השני. הפארק ענקי, עם המון נסיעה בתוכו, אבל יש תחנות דלק וחנויות [עם מבחר משובח וזול להפתיע של בירות!]. מכיוון שההגעה לפארק מאוד קשה, ואפשרויות הלינה מוגבלות מאוד [אנחנו תפסנו בערך את מקום הקמפינג האחרון, כמעט אי אפשר להזמין מראש, והמלונות בסביבה יקרים ומתמלאים מהר], יש מעט מאוד מטיילים בכל רגע נתון. אפשר לנסוע במשך שעות ארוכות בלי לראות עוד כלי רכב, וגם במסלולים אין כמעט אנשים, למעט הפופולריים והנגישים ביותר [וגם בהם מדובר במספר קטן מאוד של מטיילים]. רוב הזמן זה רק אתם והטבע, ויש המון ממנו – נופים דרמטיים שכאילו נלקחו מתוך מערבון. החום היה כבד מאוד [סביב ארבעים מעלות צלזיוס], אבל למרבה השמחה, חלק גדול מהמסלולים כוללים את הריו גראנד[ה], כך שאפשר להתרענן במים. הנה כמה תמונות מהפארק. אם יש שאלות, אני אשמח לענות.  

חזרנו לישראל היום בצוהריים, אחרי טיול של חודש באלסקה וקליפורניה ואחרי שנתיים בטקסס. הטיול היה נהדר, לא יכולנו לאחל לעצמנו פרידה טובה יותר מארצות הברית. וחלק גדול מזה הוא בזכותכם. ההמלצות, האזהרות, ההצעות, וכמובן הדירבון לא לוותר על אלסקה למרות המחיר הכבד [והוא אכן היה כבד, בין היתר כי באמת לא יכולנו לעמוד בפיתוי של פעילויות כמו שייט קרחונים ורכיבה על מזחלת כלבים, שהיו שוות כל דולר]. זה היה טיול אינטנסיבי מאוד, והיו כמה כישלונות מחפירים [לא הצלחנו למצוא את שמורת הרדווד של הנרי קאוול], תקלות מפתיעות [שביתה ראשונה מזה 42 שנים במערכת המעבורות של אלסקה בדיוק ביום שבו היינו אמורים לשוט אילצה אותנו לנסוע ביום אחד את כל הדרך מוואלדיז לאנקורג'], וגם כאלה פחות מפתיעות [את הומר ראינו בעיקר מבעד למסך של גשם; את אנקורג' מבעד למסך עשן]. אבל בסך הכול, כאמור, זה היה טיול כמעט מושלם, שבו הצלחנו לעשות כמעט כל מה שתיכננו, והיו המון הפתעות לטובה [להקת אורקות ששיחקה עם הספינה בסווארד, מוס חוצה את הכביש ליד סולדוטנה, סיור אדיר בחוות איילי הצפון בפאלמר, שידרוג לבקתה פרטית ב-Sheep Mountain Lodge, ודובים שחורים על הכביש בקינגס קניון, אם לציין רק כמה מהן].

אני מקווה לכתוב קצת יותר פרטים ולצרף קצת תמונות, אבל זה בטח לא יקרה בקרוב עם כל הבלגן של החזרה לישראל. אז בינתיים, המון המון תודה לכל מי שעזר לנו עם ההכנות לטיול הזה -- לולי [המשכנעת העיקרית, עם ההצעות שהפכו לשלד המסלול שלנו באלסקה], חובבתטבע, עופר, קרני, מעין, שירלי, ועוד המון שאני שוכח עכשיו כי מי זוכר מתי ישנתי לאחרונה. מקווה להעביר את הידע הזה הלאה בעתיד. ברוכים הנמצאים

מזל טוב על המעבר.

אני מניח שייקח לנו זמן אבל שבסופו של עניין נתרגל.

מה שכן, שלושה נושאים שכבר עלו כאן וכדאי מאוד לטפל בהם:

1. המון משתמשים, והחתול מטה ביניהם, אהבו מאוד את התצוגה המדורגת וההיעדר שלה גורם לנו מועקה עזה. למה בכלל הוחלט להיפטר ממנה? היא הייתה הדרך הכי טובה לדעת איזה הודעות כבר קראנו ואיזה לא – 
2. מה שמוביל לכך שהסימון של איזה הודעות נקראו ואיזה לא הוא הרבה פחות ברור בתצורה החדשה. אנשים לא אוהבים להתאמץ כדי לדעת דברים כאלה – את המאמצים הם מעדיפים לשמור לתיכנון טיולים
3. הקטע של ההודעות האישיות לא ברור – מן הסתם, חלק הארי של ההודעות נשלח בין משתמשים בפורומים. מה ההיגיון של לא לאפשר לגשת אליהן מהפורום אלא רק מהדף הראשי של המטייל? זה מסורבל

אלה שני הסנטים שלי, לפחות בינתיים. אני בטוח שכל הבעיות האלה יקבלו מענה עד המעבר מגרסת הבטא לגרסת האלפא קנטאורי.

שאלה כללית יותר מזה תהיה רק “מה משמעות החיים, היקום והכול?” [ספוילר: 42].

אני רואה שהוספת לשאלה את התגית “ניו יורק סיטי”. אם הכוונה היא להיכנס לעיר הזאת עם אוטו אז הייתי שוקל את זה בכובד ראש. פקקים, נהגים לא לגמרי שפויים, אין חנייה, ומערכת תחבורה ציבורית לא רעה בכלל.

אם התגית סתם השתרבבה לשם איכשהו, אז כמובן שזה תלוי איפה מטיילים. ברוב מסלולי ההליכה תמצא חניון בנקודת ההתחלה [ה-trailhead], לפעמים בחינם ולפעמים בתשלום. בחלק מהפארקים הגדולים, החניון הוא ליד תחנת שאטל שאותו לוקחים אל תחילת המסלול. בערים הגדולות יש בדרך כלל חנייה ברחובות [גם כאן, לפעמים בחינם ולפעמים בתשלום, ולפעמים הן מוגבלות בזמן לשעתיים או שלוש, או שצריך להזיז את האוטו עד לשעה מסוימת], ואם אין [במרכזי הערים, למשל] אז אפשר לחנות בחניונים מוסדרים. בעיירות קטנות יותר בדרך כלל אין בעיה למצוא מקום חנייה חינמי. תמיד כדאי לשים לב לתמרורים כדי לא לחטוף דוח או להיגרר.

מונטריי עיר נהדרת, אפשר בכיף לבלות בה גם כמה ימים.

איזור מזח הדייגים מאוד חביב. יש מגרשי חנייה גדולים לידו, ואפשר לצעוד לאורך הטיילת. יש איזור יותר ממוסחר והומה, עם המון מסעדות ורוכלים ורעש, אבל דווקא הטיילת שמובילה אליו יותר נחמדה.

מוזיאון האמנות נהדר. תערוכות מצוינות ויופי של פעילויות לילדים. גם כיכר העירייה שמולו נעימה מאוד, עם פסלים של דובים ועץ מהחלל ומוזיאון קטן וחינמי.

החופים כיפיים מאוד. לא להחמיץ את השקיעה!

גם העיירה כרמל חביבה ושווה ביקור. היא נוצצת יותר, אפילו מרגישה קצת אירופית, ויש לה חוף יפהפה.

אם אתם עם ילדים, יש במונטריי גן שעשועים נהדר ברוח דני שובבני [Dennis the Menace]. אפשר בכיף לבלות שם אחר צוהריים שלם, כולל פיקניק.

ואם אתם במקרה נטולי גלוטן, יש מאפייה קטנה וחמודה בשם The Morning Dove שכדאי לבקר בה.

עד כאן החוויות שלנו. על האקווריום ויתרנו.

@אנשיםטובים

אנחנו השארנו את האוטו בחניון של המלון ונסענו לפארק וחזרה באובר/ליפט. זה היה מאוד נוח ומאוד מהיר ואני ממליץ.

@erika08

בתוך סן דייגו מאוד פשוט וקל להסתמך על שירותי שיתוף נסיעות כמו Uber או Lift. יש גם תחבורה ציבורית, ויש בתי מלון שמציעים שאטל לכל מיני מקומות בעיר. מה משתלם יותר? אני לא יודע. כשאנחנו היינו שם שילמנו הון תועפות על שכירת מכונית ועוד עשרות דולרים ליום על חנייה במלון, אבל זה מאוד תלוי תקופה, מקום לינה וכמה זמן מראש מזמינים.

@שירליץ

שירלי, קראת את ההודעה שלי?

לנו היו כמה סיוטי חנייה רציניים. באולדטאון, באיטליה הקטנה [שם בסוף התייאשנו וחזרנו למלון כי לא היה סנטימטר חנייה פנוי אחד], בלה הויה [ניצלנו בעור שינינו] ובאי קורונאדו. רק בגן החיות היה קל יחסית לחנות, וגם זה רק כי הגענו לפני שעת הפתיחה. אני מניח שזה תלוי תאריך – אנחנו היינו שם בין חג המולד וראש השנה האזרחית, והעיר הייתה מלאה עד אפס מקום.

@רויתב

בשמחה

המלון אכן יקר למדי, אבל יש לרשת הזאת המון מבצעים מיוחדים. אנחנו הזמנו בבלק פריידיי בהנחה משמעותית, משהו כמו רבע או שליש מחיר. בקיצור, שווה לבדוק מפעם לפעם.

ובכל מקרה, האיזור [רובע פנסי הגז] מאוד נחמד – המון מסעדות, בארים [כולל כמה בארי rooftop נהדרים] ובמרחק הליכה קצרה מהמרינה.

סן דייגו נהדרת. אנחנו אהבנו מאוד.

היינו במלון נהדר במרכז – Hotel Z - A Staypineapple Hotel. היינו עם מכונית שכורה, אבל בדיעבד יכול להיות שהיינו מוותרים עליה, מכיוון ש-

א. במקומות רבים היה סיוט למצוא חנייה, והפסדנו זמן טיול יקר מפז על ניסיונות נואלים כאלה

ב. מחיר החנייה של המלון היה אסטרונומי

ג. שירותי שיתוף הנסיעות בעיר – אובר וליפט – היו מאוד יעילים ובמחירים טובים. בסופו של דבר השתדלנו להשתמש בהם כמה שיותר [או ללכת ברגל, כמובן]. האוטו היה נחמד בשביל לנסוע לשכונות קצת יותר מרוחקות, אבל גם במקרים האלה היה יותר מהיר ומשתלם לקחת אובר

ד. השוס האמיתי הוא שלמלון עצמו היה שאטל – מין עגלה חשמלית גדולה שהיה אפשר לקחת לכל מקום בעיר וגם להתקשר ולבקש איסוף. לא תמיד הוא היה זמין [היה רק כלי רכב אחד, שלפעמים אנשים אחרים כבר הזמינו ולפעמים היה צריך להיטען], אבל כשלא ניתן היה להזמין אותו, יכולנו להזמין אובר והמלון החזיר לנו את דמי הנסיעה. ממש שווה.

”בלית ברירה” זה אומר שמכריחים אותך לטוס? כי אם את לא מתלהבת מזה אז אל תטוסי [למרות שלדעתי טיול כזה הוא אחת החוויות המלהיבות שאפשר לחוות].

המסלול נראה אחלה בגדול, כלומר אם את מוותרת על ברזיל ביודעין. בעיניי היא הרבה יותר מרגשת מאשר אקוודור, וגם יותר מבוליוויה, אבל זה עניין של טעם.

חודשיים לפרו זה אחלה. אולי אפשר לקצץ לחודש וחצי ואת השבועיים שנותרו להעביר לצ’ילה וארגנטינה. חודש אחד בשתי המדינות האלה עלול להיות קצת צפוף, ובפרו אפשר לעשות יופי של טיול בחודש וחצי. מצד שני, כאמור, גם חודשיים או יותר במדינה הנהדרת הזאת אפשר למלא בכיף.

@chenchen1234

באמת מרשים! חבל שלא הגעתי עד שם. למרות שבשהות הראשונה שלי בלה פס היה גביע העולם כך שרוב הפעילות שלי כללה צפייה במשחקי כדורגל במגוון בארים, בתי קפה וסנדוויצ’יות. והפעם השנייה הייתה קצרצרה ולא הספקתי כלום. מצד שני, עשינו טיול טרקטורונים בעמק הירח שהיה מאוד יפה.