איך שורדים טיסה ארוכה עם ילדים קטנים?
-
יעוץ עם רופא לגבי טיפות אוזניים להפרשי לחצים בנחיתה + בקבוקבהמשך לענייני אוזניים. פעילות לעיסה בזמן שהמטוס עוזב את הקרקע מקילה על אלו שסובלים מכך. אבל מה שזה אומר שעל ההורה לזהות מתי מתבצעת ההאצה האמיתית להמראה ולהעניק אז את הבמבה/ביסלי הראשון…
וכהערת אגב. כל עניין הטיסות עם הילדים לא חייב להיות נורא. אנחנו עושים את זה די הרבה , ועשיתי את זה לבד בטיסות ארוכות עם גילאים דומים לשלך. לא אומר שזה החלק הכיפי של הנסיעה.. מצריך קצת הכנה, אבל לא חייב להיות מסויט.
תהנו!
-
בהחלט מקווהתודה רוח אקס אף ושוב תודה גדליה.
אני אכן מקווה שלא יהיה סיוט. מדובר בטיסה ארוכה במיוחד [הלוואי שיכולנו להרשות לעצמנו טיסות ישירות או לפחות במחלקת תיירות פרימיום או עסקים, אבל אני חושש שמלגות פוסט דוקטורט לא בדיוק מתקרבות לשכר בהייטק], שגם עבורנו הגדולים תהיה לא קלה, אז קשה לי להאשים את הקטנות אם הן יאבדו את זה לגמרי. אני מקווה שהניסיונות להציג את זה להן כחווייה ולא כמטרד יעזרו במשהו, אם כי אחרי עשרים שעות גם החווייה החוויתית ביותר כבר לא נראית כמו משהו לכתוב עליו הביתה.
-
המראה ונחיתהסוכריה על מקל יותר יעילה לטעמי בזמן המראה/נחיתה.
גם עוזרת נגד בחילות בנסיעה.
-
קחו ליתר בטחון אקמול וטיפות אוזניים למטוס.
וכמובן בגדי החלפה.
אנחנו גילינו בטיסה הראשונה עם הבנות (שהיתה לניו יורק) שאחת מקיאה, והשניה סובלת מכאבי אוזניים בלתי נסבלים (עד היום אגב, והיא כבר בת 16.5).
-
תודה גם לשירלי, ושוב למיכלתודה

צודקת שירלי – אמנם בטיסה הקודמת הכול עבר בסדר, אבל שעה וחצי בדרך ליוון לעומת שלוש טיסות ארוכות לארצות הברית זה כמו שמיטה לעומת הר סיני. ניקח שפע בגדים להחלפה.
מיכל – נגעת כאן בנקודה רגישה. מי היה מאמין שאחרי למעלה מעשרים שנים שבהן אני טס בלי שום בעיה [ועושה עוד כמה דברים שהופכים את קיבותיהם של רבים ממכריי], דווקא בטיסה הנינוחה ממכסיקו לפני שלושה שבועות אחטוף פתאום, out of the blue, בחילה אדירה. כמו בשיר ההוא של הביטלס, ביליתי את כל הטיסה עם שקית הנייר על הברכיים. בקיצור, הפעם אין שום סיכוי שאשכח סוכריות חמוצות.

-
זה לשירלי, אבל לא רק לההבת שלי סבלה מלחצי אוזניים בטיסה , ממש עד בכי . פשוט כאבים חזקים ביותר .
ולא שלא היו לי טיפות אוזניים.
דייל אל על שראה אותה סובלת על הטיסה סיפר לי על מוצר של אטמי אוזניים מיוחדים שהם פיתוח של חברת נווה פארמה.
המוצר נקרא :
Ear planes mini
יש לפי מידות ( ילד/מבוגר).
אין לי שום קשר אליהם אבל ממליצה מאוד כי מאז שקניתי לה את האטמים ( הזמנתי באינטרנט ) זה מדהים כמה שזה עוזר לה.
ותודה לעומר - דייל אל על, שכבר הצלחתי מאז למצוא אותו ולהודות לו .
ואם כבר סוכריות - אצלנו המנצחות הן מנטוס ונראה לי שעשינו פוסט דוקטורט על זה.
רובוט, חוץ מעניין כאבי האוזניים ( טופל )+ חרדת הטיסה שהיתה לבת ( גם כן כבר טופל וחוסל..) , ההקאה עליי בטיסה להונג קונג... בסהכ הטיסות סבבה לגמרי.
ממש לא מאבק.
הילדים שלי ישנים רוב הטיסה ואוהבים לטוס, כמו ההורים שלהם… הגדול במיוחד ( הבת - מאתגרת יותר...אבל לא ויתרנו כי טיסות הן חלק מהחיים שלנו).
פשוט בטיסות ממש ארוכות לפעמים צריך קצת אוויר ( כי אי אפשר לישון 15 שעות...) ולכן הצעתי את המושב המועדף.
אפשר גם סתם לפצל הושבה, בלי תשלום למועדף..
המושב עלה לנו 150 דולר .
החזרנו את ההוצאה בכך שלא נשארנו בלוס אנג'לס ( יקר רצח באוגוסט ) אלא המשכנו עירניים עם הנחיתה לסן דייגו וממנה התחלנו את הטיול.
בטוחה שתעברו את זה בסדר בכל מקרה.
טיסה נעימה
עדי
-
אני חייב לכם עידכוןבסופו של דבר, זה עבר הרבה יותר פשוט וקל ממה שחשבנו.
הבנות היו גיבורות, עזרו ושיתפו פעולה גם בחלקים הקשים יותר של הטיסה. הן גם ישנו לא מעט, לעומתנו שכמעט לא עצמנו עין.
כמעט כל חוברות העבודה, משחקי היצירה והחטיפים שהבאנו נשארו בתיק. בסופו של דבר הן בעיקר ראו סרטים במערכת הבידור או ישנו. במעבר במוסקווה איפשרנו להן לרוץ ולהשתולל קצת. בניו יורק כמעט לא היה זמן, כי היה מעבר סיוטי לגמרי בין טרמינלים, עם כל המזוודות והתיקים. גם אז הן היו אחלה, ולמרות שהן בדיוק ירדו מטיסה של תשע שעות, הן לא קיטרו ואפילו עזרו לנו לסחוב את המזוודות הקטנות. בטיסה האחרונה, מניו יורק לאוסטין, הן כבר ישנו עמוקות.
תודה לכל מי שעזר כאן.

-
שתהיה לכם קליטה מוצלחת ונעימה במעון החדש
-
מאחלת לכם הצלחה בקליטה והנאה מלאה מהשהות
בטוחה שתנצלו כל רגע פנוי לטיולים – לא לשכוח אותנו כאן ולדווח. -
איך הסתדר נושא הכסאות? גם בזה מחכים לעידכון
-
איזה יופי שעבר בקלות! שימשיך כך.
-
הטיסה הכי "מפחידה" שהיתה לי, לפני הרבה שנים, היתה כשהייתי צריכה לטוס לבדי לניו יורק, טיסה ישירה, עם שלושת ילדיי, אז בן 5 ובני שלוש וחצי, שם חיכה לנו בעלי שיחיה.
הגעתי עם תיק גדול וכבד, מלא וגדוש במשחקים, ספרים, חטיפים ופעילויות לטיסה.
עד שהתיישבנו במטוס אני כבר הייתי עם גב שבור מכאב סחיבת התיק הכבד תוך כדי גרירת ילדים גמורים מעייפות. והילדים?...תוך עשר דקות נרדמו, אחד מהם עוד לפני ההמראה בכלל, והתעוררו קרוב לנחיתה. את התיק הכבד לא פתחתי אפילו פעם אחת כל הטיסה…
מאז עברנו עוד הרבה טיסות עם הילדים, כולל עם תינוקות קטנים יותר בהמשך, והמסקנה הכי ישובה שאני לקחתי מהטיסה ההיא זה גם לא לסחוב דברים מיותרים.
ספר קריאה עבורכם, למשל? ספק גדול אם תגיעו לזה. עדיף לחסוך את המשקל העודף. תסתפקו בחוברת תשחצים (שגם בה לא תיגעו בטח).
לכו על פעילות שאתם יודעים שתופסת חזק לאורך זמן. בן השש שלי, למשל, כללללל הטיסה הקיץ מלוס אנגלס לארץ, חוץ משעתיים של שינה בערך, שיחק טטריס. בטיסה של חמש שעות הוא ישב וצייר כל הדרך.
דוקא לגדולים היה יותר קשה להעביר את הזמן...אבל כמו שאנשיםטובים כבר כתב, זה סיוט שיודעים בדיוק מתי הוא נגמר, ויש בזה מן ההקלה.
על מה לא לוותר? בגדי החלפה לבנות, ומה שנקרא בעגה ההורית "חפצי מעבר", שזה כל מה שעוזר להן להירדם ולהרגיש בבית- בובות הפרווה שלהן/שמיכה/כרית/מוצצים...וסווטשיר ט!
תהנו!!!
-
תודה!על הברכות ועל התמיכה.

בקשר לכיסאות, אני מודה שלא היינו בטיחותיים בטירוף. בהמלצתכם לקחנו בוסטר לגדולה, אבל כשהזמנתי את ה-Uber, לא הצלחתי למצוא את האפשרות של הזמנת כיסא, ולכן הקטנה נאלצה לשבת על הברכיים של סבתא. כולנו הגענו בשלום, תודה לאל.
ובפעם הבאה בהחלט לא ניקח כל כך הרבה דברים. אני דווקא קראתי המון בטיסה, אבל מהקינדל ששוקל כלום.
