ברלין וסביבתה - דיווח מהשטח
-
יום 12 - 13.6.19בפוטסדאם תכננו לחנות ליד שער ברנדנבורג המקומי, אך היה מלא. לכן חנינו בחניון של הרובע ההולנדי. החניון במרחק של כמאתיים מטר מערבית מכנסיית פטר ופול.
בדרך דילגנו בין השלוליות בפארק הצמוד לכנסיה, שהוצף ומדשאותיו הפכו לאגמונים.
טיילנו ברחוב ברנדנבורג היפה, שהוא למעשה מדרחוב, כולל ביקור בחלק מחנויותיו. אכלנו ארוחת צהריים בקפה Lindner, שבו מצאנו להפתעתנו מיזוג... ליד שער ברנדנבורג התחזקנו בקפה קר ועוגת פרג.
המשכנו לכיוון הגנים של הארמון. הלכנו בהם כמה מאות מטרים ולא מצאנו סיבה להמשיך ללכת מרחקי ענק בחום הכבד. לארמון הרחוק מאד ממילא לא היתה לנו כוונה להגיע.
עד שהגענו חזרה לחניון כבר היינו מחוסלים שוב מהחום.
נסענו למרכז הקניות היפה Stern, כעשרה קילומטרים משם, ואחרי קפה קר להתאוששות בבית הקפה פנטזיה, בקרנו בחנות REAL הענקית, שבה מצאנו פריטים מעניינים במחלקת ה-לא מזון.
יום 13 - 14.6.19
מסלול אחרון במרכז ברלין.
חנינו בחניון Parkhaus Dom Aquaree תמורת 2 אירו לשעה. זה חניון ענק של מרכז מגורים, משרדים ומסחר חדש ומהודר.
משם טיילנו דרך:
קתדרלת ברלין, ענקית ומרשימה. רק מבחוץ כי הכניסה עולה כסף.
פארק Am Lustgarten אשר בחזית של Altes Museum, ובו מזרקה לא מיוחדת.
הגשר עם הפסלים על הנהר Schloss Bridge.
אי המוזיאונים כולו בעבודות, לכן הקפנו אותו, עברנו את הגשר שליד Bode Museum אל החצר
Heckmann-Hofe אשר ב-Oraninburger 32. בדרך עברנו ליד בית הכנסת הגדול של ברלין שלידו שוטרים כמובן. לא מצאנו שום דבר מעניין בחצר.
המשכנו אל מתחם 8 החצרות Hackesche Hof. חצרות עם חנויות, מסעדות ובתי קפה. הכניסה הראשית דרך Rosenthaler 40. הכניסות לחצרות מסומנות בספרות רומיות. למרות התאור הרומנטי שקראנו על חצרות אלה לא מצאנו בהן שום קסם. בסימטה שיוצאת מ-Rosenthaler 39, יש ציורי קיר, שנראים יותר כלכלוך על הקירות, וכל הסימטה מלוכלכת וגדושה בצעירים שמשום מה נמשכים אליה.
הלכנו דרומה לצפות בכנסיית סט' מרי שמצטלמת יפה על רקע המגדל באלכסנדר פלאץ.
לידה מזרקת נפטון גדולה עם פסלים מעניינים.
וחזרה לחניון. כל הסיבוב כשעתיים ורבע בהליכה לא מהירה. היה יחסית נעים כי הגענו מוקדם וטרם נכנסנו לחום הגדול.
-
שוקי, כשחצי הודעה נמחקת ואין כוח לכתוב להשלמה מוחקים הכל. לי גם קרה בחו"ל שמה שכתבתי נעלם ולא המשכתי.
-
-
התלוצצתי… לא היתה חלילה כוונה לפגוע, פשוט נזכרתי בתשדירי השירות בזמנו על אגרת הטלוויזיה: “מה עם החצי השני?”
-
יום 14 - 15.6.19בסופ"ש השני של יוני מתקיים בעיירה Bernal bei Berlin פסטיבל ההוסיטים, פסטיבל ימי ביניים. היום התהלוכה, שתתחיל עוד מעט, ואנחנו כבר ממוקמים עם עוד רבים לאורך ציר התהלוכה.
בדרכנו לעיר ראינו את משתתפי התהלוכה נוהרים למקום הכינוס ליד תחנת הרכבת.
הצלחנו להגיע לחניון שתכננו במרכז הקניות Bahnhofs Passage שלוש שעות ראשונות בחינם, קצת לפני חסימת הכבישים הסמוכים.
-
התהלוכה ארכה שעה בדיוק והיתה מושקעת מאד וחביבה. לפי אתר העיר השתתפו כ-1600 איש. תלבושות של התקופה, תזמורות, כלי רכב, ליצנים, מאד נעים, בפרט שהקהל עומד בנימוס על המדרכה, מוחא כפיים ומשוחח עם הצועדים שחולפים על פניו. עוד כתוב באתר של העיר, שלסופ"ש של פסטיבל ההוסיטים מגיעים כל שנה כ-22000 איש. מהתכנית של הפסטיבל הבנו ששבת היא היום המרכזי. לא בטוח שהעיירה מצדיקה ביקור ללא הפסטיבל.
בהמשך טיילנו בעיירה Bernau bei Berlin, בשער האבן המרשים, בכיכר השוק שהיום הפכה באמת לשוק, ואף נכנסנו לרגע לפארק של העיר, שהפך לאיזור אוכל ענק עם מתקני משחקים לילדים. צפוף ולא בשבילנו. חם מאד ולח מאד ואין היכן להתחבא. מעונן, ואין משב רוח קל. הלכנו לארוחת צהריים טובה במסעדה מרשימתנו Steakhaus am Stadtpark. אוכל טוב מאד, שרות של שני מטומטמים, מלצר ומלצרית, שכל דבר צריך לבקש מהם פעמיים, הם כביכול מבינים אנגלית, אבל לא מביאים מה שמבקשים. אחרי צהריים קצת התבהר והתחילה רוח קלה מאד.
בשמחה חזרנו למזגן של הרכב והמשכנו להשלמת קניות כשאנחנו נוסעים להנאתנו בכבישים לא מהירים. סיימנו בקפה קר, עוגת פרג ועוגת מרציפן, בבית קפה סמוך למגורים.
כבר הזמנו מזוודה נוספת בנקודות טיסה, וזה יקל עלינו את האריזה.
עוד מעט נעשה גם צ'ק אין באינטרנט לטיסה של מחר.
אנחנו מאד שמחים שהטיול מסתיים וחוזרים הביתה, ושזהו הלילה האחרון כאן.
יש לנו מסלול טיול למחר, שהנסיעה בו לא ארוכה מאד וכוללת 4 תצפיות שתוכננו מראש על הSpree, וגם גן ורדים, ככל שנספיק בדרך לשדה התעופה.
סביר להניח שלא אדווח מחר על יום הטיול האחרון והטיסה הביתה, וזה יושלם בהמשך השבוע.
-
תודה על הדיווח. החום והגשם לא מעודדים אני מקוה שבכל זאת הנופים והרכישות האירו טעם טוב.
דרך צלחה הביתה.
-
תודה רבה ושבוע טוב!
-
תודה רבה על הדיווח המקיף. נהניתי מאוד , גם הפעם. -
תודה רבה!
-
תודה רבה לך.
סליחה שלא הגבתי קודם כי משום מה לא קבלתי התראות על פוסטים חדשים.
המון מידע.בטוח אעזר בשרשור בהמשך.
כל כבוד על ההשקעה
רותי
-
חזרתי להשלים קריאה והצטערתי לקרוא שמזג האוויר החם חזר וקצת קלקל לכם. מקווה שהיתה לכם טיסה יותר טובה בחזור ונחיתה רכה בארץ .
תודה על השיתוף ,
עדי
-
יום 15 – 16.6.19קצת לפני 10:00, שעת הצ’ק אאוט, אנחנו עוזבים את המגורים מצפון לברלין. Ferienhaus Gregor שם המקום, וממש לא מומלץ, ולא בגלל המיקום.
איננו ממהרים, נותנים לנווטן לקחת אותנו בגבישים לא מהירים אל נקודת התצפית הראשונה:
52.496650 צפון, 13.457200 מזרח – מצאנו בדוחק חניה בשכונת מגורים, הלכנו כ-100 מטר אל גדת ה-Spree לתצפית עליו ועל פסל ענק המוצב ליד הגדה הקרובה.
משם אל נקודת התצפית השניה – 52.491108 צפון, 13.467531 מזרח – פארק ענק ביותר על גדת הנהר עם משטחי דשא גדולים, וגם גן ורדים ומזרקה. לצערנו כמויות אשפה גדולות מכערות את הפארק, כולל בקבוקי אלכוהול שחלקם מנופצים.
ואל הנקודה השלישית, שגם היא באותו פארק אבל יותר מזרחה – 52.485726 צפון, 13.482061 מזרח – מרינה קטנה וגשר אל אי קטן בתוך הנהר. נראה מאד עמוס מבחינת צפיפות החניה, אבל לא רצינו ללכת הרבה בחום. לכן נסענו עד הקצה ליד המרינה, שם יש רחבה גדולה, וחיכינו בסבלנות ממש דקות ספורות עד שהתפנה מקום. יש שם תחלופה גדולה של כלי רכב ולא צריך להתיאש. אני מאמין שפחות צפוף שם בימי חול. צפינו במרינה, עלינו על הגשר בשיפוע מתון עד מרכזו לתצפית על הנהר ועל האי, לא מצאנו סיבה להמשיך ולרדת אל האי (ואחר כך לעשות את הדרך חזרה) כי ראינו מהגשר שעל האי יש בסך הכל עוד כמה מסעדות.
הנקודה הרביעית – 52.445710 צפון, 13.627258 מזרח – כ-15 קילומטרים מזרחה – מרינה קטנה ושפך הנהר אל אגם קטן. גם פארק חביב לידו, וגם אפשר לרדת במדרגות תלולות (לא ירדנו) אל מנהרה מתחת לנהר המובילה לאי קטן בתוך הנהר. גם כאן היה צפוף מאד ולבסוף חנינו ברחוב סמוך והלכנו כמאתים מטר למקום.
ארבע התצפיות היו מוצלחות וחשבנו שכך יהיה גם בחמישית. אז חשבנו…
נסענו אל העיר העתיקה של Kopenick, שיושבת על אי קטן. לא התכוננתי כראוי לביקור כאן, ואם הייתי מתכונן הייתי משתדל להגיע באמצע השבוע. המקום פקוק בכלי רכב, אין שום סיכוי לחניה קרובה, אלא רחוק מאד. עשינו סיבוב ברכב תוך כדי חיפוש חניה, וראינו שהמקום יפה מאד ומעניין, אבל מכיון שלא מצאנו חניה במרחק סביר, פשוט עזבנו את המקום. לא, לא נחזור לביקור נוסף.
ב- Buckow אכלנו ארוחת צהריים מאוחרת לא מוצלחת במסעדה האיטלקית Sole D’ Oro ואחר כך משכנו זמן בבית קפה מרשת Dresig ב- Groszieten, כ-10 קילומטרים משדה התעופה, על כוס קפה קר, עד שסגרו שם.
השלמנו את הנסיעה לשדה התעופה, תדלקנו תדלוק אחרון לפני החזרת הרכב בתוך השדה במחיר שהיה סביר לחלוטין, והגענו בקלות לחניון P4, שבו מרכז החזרת הרכב של שדה התעופה שוינפלד. שימו לב, כדי להכנס יש לקחת כרטיס חניה כדי לפתוח מחסום, ועם אותו כרטיס להכנס דרך מחסום לאיזור החזרת הרכב בתוך החניון. ההחזרה היתה קצרה ומהירה וללא בעיות. לא קבלנו שום מסמך שמאשר החזרה תקינה, ולכן הלכנו עם המטען אל המבנה שבו דלפקי ההשכרה. בדלפק של אויס נתקלנו באדיוט מדופלם, שרק רצה לשכנע אותנו שלא צריך מסמך, ושאנחנו יכולים להכנס לאינטרנט ולראות את החשבונית הסופית. התעקשנו, ונאלצנו להמתין עשרים דקות עד שסיים הליך השכרה לגברת גרמניה, כולל הרבה פטפוטים וצחקוקים, וחוסר מיומנות בהפעלת המחשב שלו. לאחר שסיים איתה הנפיק לנו תוך דקה מסמך המאשר החזרה תקינה עם יתרה אפס. אמרנו לו בנימוס מה דעתנו עליו…
למרות ההמתנה לא איחרנו שום דבר והגענו לטרמינל דקות ספורות לפני פתיחת הדלפקים לצ’ק אין. עברנו בטחון ישראלי אצל בחורה עם סגנון פיקודי, שחושבת שאנחנו עובדים אצלה, והלכנו לכיוון שער העליה למטוס. השילוט לא ברור, ויושבים ללא מיזוג במסדרון לא נעים עוד לפני בקורת הדרכונים.
-
אחרי בקורת הדרכונים עברנו עוד בדיקה של משקל הטרולים שלנו, לוודא שלא עברנו את 8 הקילוגרמים המותרים, למרות שכבר נשקלו בצ’ק אין, והגענו לאיזור הישיבה של הגייט, שם היינו אמורים לשבת כשעה ורבע ללא שירותים. בפועל ישבנו שם קרוב לשעתיים, כי המטוס שבא מהארץ איחר בשלושת רבעי השעה, וזה היה גם העיכוב ביציאתנו. באיזור הישיבה חולקנו לאיזורים לפי הרשום על כרטיסי העליה למטוס, ועל פי איזורים אלה אמור היה להיות סדר העליה למטוס. בפועל כולם עלו ביחד…
המטוס, אותו מטוס כמו בהלוך, 737-800, צפוף ולא נוח. למזלנו היתה לנו שלישית מושבים לשנינו וכך יכולתי לשבת על הצד, ושנינו אפילו העברנו כמחצית מהטיסה בשינה. כולם במטוס היו מחוסלים, אחרי יום ארוך והמתנה ארוכה לטיסה, והיה שקט מוחלט, אפילו ללא בכי של ילדים קטנים. לקברניט היו כמובן תרוצים לרוב על סיבות האיחור. כמובן שבעליה למטוס היתה הסתערות כללית על השרותים של המטוס, כי לא היו שרותים בגייט והיינו שם זמן רב.
ירדנו מהמטוס במדרגות לאוטובוס שהעביר אותנו לטרמינל, ושאר הפרוצדורה עד היציאה משדה התעופה היתה חלקה.
נהג המונית המתין לנו והביא אותנו לפנות בוקר של יום שני לביתנו.
בזאת תם סופית הדיווח שלי מהשטח לטיולנו “ברלין וסביבתה”. בדיעבד, טוב שבקרנו בברלין בנסיעתנו האחרונה לגרמניה. אם הרושם הראשוני שלנו על גרמניה היה מברלין, יתכן מאד שלא היינו נוסעים כל כך הרבה פעמים, ומפספסים מקומות יפים ומעניינים.
נסיעתנו הבאה תהיה בסתיו לפורטוגל. לאור (לחושך) חוסר ההתיחסות של הצוות הטכני של הפורום לתלונות הגולשים, ולא רק לנושא העלאת התמונות שאני הדגשתי, אשקול לקראת הנסיעה הבאה אם בכלל לטרוח כל יום ולהעלות דיווח מהשטח, או להסתפק ברישום ידני של חוויות עיקריות עבורי ועבור הנוסעת. אני רואה שאפילו הצמצום הניכר בתנועה בפורום לא מפריע להם.
תודה לכל העוקבים, ותודה מיוחדת למפרגנים שאפילו הטריחו עצמם בתגובה.
