עוד שאלות זלצבורגלנד
-
@צפנת-לוינשטיין
תודהברור לי שהחוויה בערוץ זה לא אותו דבר. אבל החלק של האגם מרגיש לי קצת דומה ולכן אני תוהה
-
סכר קפרון מקסים מקסים. זיגמונד טון נחמד מאוד ולא לוותר על האגם בסוף ! אין מה להשוות בין סכר לאגם..
ובאופן כללי לא זכורות לי בעיות חניה. קצת חיפושים בהאלשטט, אבל פחות בעייתי מלחפש חנייה בתל אביב
-
אנחנו מאד אהבנו את הסכרים בקפרון. לא לקחנו סיור מאורגן, רק עברנו בין התחנות והסברנו לילדים את העניין של הפקת החשמל...ירדנו ברגל מהחלק העליון לאמצעי שם יש מסעדה נחמדה מאד עם נוף מקסים ומשחקים לילדים. יש שם גם תחנה של האוטובוס שיורד חזרה למטה.
-
קארטינג gokart בשלדמינג
אם אני מבין נכון הירידה לוקחת סדר גודל של 20-30 דקות. אני מניח שהסיבוב כולו כולל המתנה זה כשעה וחצי.
אני מוטרד מנושא הפחד ו/או חוסר הנאה. אני חושש שאחרי 2-3 דקות אחד מאיתנו יחליט הוא לא נהנה, וסתם יתקע עוד 20 דקות בדרך, ויותר מזה אני חושש שאחד מאיתנו יפחד וזה עוד יותר בעייתי.
כל חוות הדעת שאני ראיתי פה באתר היו חיוביות, אבל לא היו כלכך הרבה.
יש לכם מחשבות או תובנות?
-
לגבי קארטינג נזמה לי שכתבו פה בעבר על בעיות בטיחות.
יש קארטינג גם באבטנאו ליד המגלשות הרים. לא עשינו אבל זה היה נראה לי די מפחיד ולא בטיחותי.
-
לגבי כרטיס זלצבורג תשקול טוב אם שווה לך לקנות ל-12 ימים, בהינתן שיש לך שם 8-9 ימים ויש חלק מהאטרקציות שלא כלולות בכרטיס
-
קרטינגים: לנו היתה חוויה מסוכנת שנגרמה בנס!
אחפש לך את הלינק לסיפור המעשה, שאירע בקרטינגים של איזור הופגשטיין, שזה אמנם לא אלה של שלדמינג, אבל זהים לגמרי. בשורה התחתונה, זה לא בטיחותי. אני בהודיה על כך שזה הסתיים אצלנו רק בפציעה קלה של בעלי בשורש כף ידו, כשקפץ לתהום אחרי הבן שהתדרדר אליה עם הקרטינג (אבל לא קרה לו כלום כי הוא נתפס על עץ/שיח).
-
תודה רבה. רוצה לפרט אולי על נסיבות האירוע? נראה לי מהצד שזה בהחלט יכול להיות מסוכן אם מפתחים מהירות גבוהה ומשתוללים. אבל אם נוסעים בזהירות יחסית (והילדים שלי פחדנים יחסית) אז זה לא נראה לי מסוכן.הפעילות הזו נראית לי “מגניבה” ואפילו שקלתי לשלב אותה ביום הראשון בדרך מוינה בבחינת “פתיחה חביבה לטיול”.
לגבי כרטיס 6 או 12 ימים – תודה על הטיפ. נבדוק.
-
הדרך מוינה לזלצבורגלנד וחזרהמזכיר שישנים בפלכאו אבל הטיסות מוינה
נוסעים הלוך ביום שבת – אני מעריך שנצא בסביבות 8-9 בבוקר. חזור ביום שני, סביר שנצא ב 9-10 בבוקר. אני מחפש לראות אם יש משהו מעניין בדרך ובניתיים אני לא מוצא.
לגבי החזור זה קל יחסית – מה שלא הספקנו שיכול יחסית להשתלב בדרך. אם לא אז תמיד אפשר לדהור לוינה, ולעצור בדרך בארמון, או ולנצל את העובדה שאנחנו עם רכב כדי לעבור בקניון SCS.
בהלוך אני חושש שהוא קצת יתבזבז. כי יש נסיעה לא זניחה, וקצת התארגנויות והכל, אז נורא קל למרוח את היום הזה על נסיעה וסופר. אחת הדרכים להמנע מזה היא למצוא משהו מעניין בדרך. מה שראיתי בינתיים זה הכל קרוב יחסית לזצלבורג, ואז אני רואה 4 אפשרויות עיקריות:
- לנסוע במסלול הצפוני, ואז לבקר באיזור האגמים לפני ההגעה לפלכאו – כי זה רחוק יחסית מהלינה אבל בדרך יחסית מוינה
- לנסוע במסלול הדרומי ולשלב את הקארטינג בשלדמינג (ואני עדיין חושב בעיקבות האזהרות) – כי זה יחסית בדרך, לא המון זמן (מכבס אותנו בשעתיים) ויכול להיות פתיחה מגניבה לטיול
- לבקר בזלצבורג בשבת. אולי השוק Salzachgalerien, אולי הופעה בפארק (זה לא במקום ביקור רגוע בזלצבורג של יום שלם, אלא רק תוספת) – כי שבת זו אוירה אחרת של חופש, ששונה מיום של “לתקתק מוזיאונים”
- כל דבר אחר מהרשימה (לאו דווקא משהו שיחסית בדרך או שמתאים לשבת)
רעיונות / תובנות?
-
לא נתקלתי בבעיות חניה אף פעם, גם לא בתקופת שווקי חג המולד- בזלצבורג.
בהלשטט-חיכינו טיפה, ובפעם השנייה גם זה לא.
תמיד יש חניה, ואם לא בחניון הכי קרוב (בקרימל) אז החניון הבא.
לוח זמנים-אתה מכיר את המשפחה שלך והקצב שלהם
אבל לא חושבת שריאלי מתוך לינה בפלכאו להגיע גם לסכרים וגם לקרחון באותו היום!
שוק זלצבורג- שבת/ראשון בלבד-(ולא כל שבוע, נדמה לי שבאוגוסט כן כל סופשבוע) . לא יכולה להגיד שנשארתי מלאת התפעלות ,
כמו 1000 שווקים אחרים דומים, מוצרי טקסטיל,קומקומים של סבתא, עבודות זכוכית ,מפיות תחרה וכו...
אם במקרה תגיעו לגדות הנהר, אחלה. ואם זה יהיה בשעות הנכונות וכו- אוקי.
לא הייתי מכניסה את זה בתור שיקול למסלול טיול בעיר.
-
הי, מצטרפת באיחור…חניה: כמו שכבר כתבו, יש בד”כ חניונים עיליים ייעודיים ליד אתרי טבע ואטרקציות. בעיירות וערים יש בד”כ גם כן חניונים עיליים, בזלצבורג אפשר לחנות בחניון חנה וסע, ויש גם חניונים פזורים. אנחנו נוהגים לחנות בחניון של העיר העתיקה (חניון מקורה וענקי). אולי יקר יותר אבל נוח לשיטוט. נדמה לי שיש להם גם מבצע שאם אתה קונה משהו בעיר העתיקה אתה יכול להזדכות על חלק מהמחיר. לא ניסינו.
החניונים העיליים הם לפעמים חינמיים, לפעמים בתשלום חד פעמי, לרוב בתשלום לפי זמן. צריך פשוט לשים לב לשילוט בכל חניון. לרוב, כשמדובר בתשלום, יש מכונה/ות שאתה משלם מראש כסף לתקופה, והיא מוציאה לך פתקית שאותה אתה שם על הדשבורד של הרכב.
בכל אופן, כדאי לסגל קצת גרמנית של טיולים כדי להבין טקסטים בסיסיים ליד שלטי חניה. בעיירה שלדמינג, למשל, אחרי שהחניון שסימנתי לנו היה מלא בלי תחלופה בכלל, נסענו ברחוב לכיוון חניון אחר ופתאום שמנו לב למקומות חניה בצד הרחוב שלידם שילוט של חניה חינם לתקופה קצרה (לא זוכרת אם שעה או שעתיים). לחניות כאלה בד”כ צריך להשתמש בשעון מקרטון שאמור להיות ברכב. אתה מסמן את שעת החניה, וכך הפקח יודע כמה זמן אתה שם.
בגלל שכתבת שאולי יש לכם קצת בעיית הליכה, אני ממליצה לברר מראש איפה החניון הכי קרוב לאתר. היכרות מוקדמת יכולה להיות מאוד משמעותית. חניון רחוק יותר יכול להיות סתם עוד הליכה רגילה, אבל יכול גם להיות הליכה ארוכה במדרון תלול, למשל באגם גוסאו. אני ממליצה בין היתר על המפות של OSM, שמראות איפה החניון וגם מה תצורתו, ואיפה הוא ביחס למסלול / אתר.
עיירות: אני לא יכולה לדעת מה בדיוק הטעם שלכם בשיטוט עיירות. אני מבחינה בין עיירות מנומנמות עם אוירה של כפר מפוזר, ששם אין משמעות לשיטוט, ובין עיירות שיש בהן לפחות מקטע רחוב אחד שוקק או עם חנויות מזכרות או טיילת. הסוג השני מתאים לדעתי לשוטטות קצרה לפחות. בסוג הזה תבדוק את: שלדמינג, סנט וולפגנג, אולי סנט גילגן (לא הספקנו לבדוק), באד אישל (קצת יותר עירונית), באכטסגאדן (בגרמניה – מומלץ לקפוץ לאזור ליום אחד לפחות), Hallein. סימנתי לי גם את Radstadt אבל לא הספקנו.
לגבי ארוחת ערב בעיירה צל-אמ-זה, לא בטוחה שמומלץ, לאור העובדה שהעיירה שוקקת תיירים מזרח תיכוניים בערך כמו שפלכאו שוקקת ישראלים. האסקפיזם האירופאי קצת נפגם.
מפלי קרימל: לא ממליצה, כי לדעתי המסלול מאוד תלול, ואמנם בירידה זה לכאורה קל יותר, אבל מפעיל דווקא שרירים שלא רגילים להפעיל, והתוצאה בהתאם. אם תוותרו על המסלול ותסתפקו רק במפל התחתון זה לא נראה לי שווה נסיעה כל כך ארוכה. אם תחליטו כן לעשות את המסלול, אני ממליצה בחום על מקלות הליכה, שאפשר לקנות בהמון מקומות באזור. הם מעבירים חלק מהמאמץ לידיים.
לגבי השפה: זו צרה צרורה. במעט המקומות שעשינו איזשהי פעילות מאורגנת, לא הבנו שום דבר מההסברים הארוכים בגרמנית. אם זה דיבור תוך כדי הפלגה באגם המלכים אז לא קרה כלום (סתם טרטור באוזניים), אם זה סיור מודרך לקרחון אז המדריך פשוט עומד זמן ארוך ומדבר, ובכך רק מעכב אותך.
לגבי הסקוטרים בשלדמינג, רק רציתי לציין שבעיני האזור מאוד יפה, ואני ממליצה על גיחה של יום אחד לפחות גם אליו. אם לא הסקוטרים אז יש עוד המון פעילויות שם. תבדוק אם יש משהו מעניין בשבילכם בפיסגת הפלנאי. כאמור, אנחנו אהבנו גם את העיירה עצמה.
לגבי היום הראשון, ההחלטה תלויה גם ספציפית בתכנית הטיול והאתרים הספציפיים שעומדים על הפרק.
-
מוסיפה לגבי מפלי קרימל
אם לא מתכוונים לעשות את ההליכה אין טעם בנסיעה הארוכה רק כדי לצפות במפל מלמטה.
אם כן יכולים לעשות את המסלול אז בעניי הוא שווה נסיעה של שעתיים לכל כיוון כי בעניי הוא היה מהמם.
אפשר כאמור לעשות את המסלול בירידה בלבד ( כאשר לוקחים מונית...) אם יורדים ממנה בירידה הראשונה הרי המסלול למטה אורך כשעתיים בנינוחות רבה.
אם בעיית ההליכה קשורה לכושר וסיבולת לב ריאות אזי אין שום בעיה. ( המסלול גם כולו סלול )
אם הבעיה קשורה לברכיים ויש בעיה בירידה אז יותר מורכב.
אני עשיתי את המסלול בטיול שכמעט בוטל בגלל בעיית ברך ( בגלל זה עשינו רק את הקצר ) ולי המאמץ היה שווה בריבוע. -
למה יש בעיה בהליכה?
האם בעייה פיזית או כי ילדים סתם לא אוהבים ללכת?
אם השני אז אפשר ללמד את הילדים לאהוב הליכות ויש גם מסלולים מותאמים לילדים עם אטרקציות בדרך.
לטעמי כל היופי של המקומות האלה הם ההליכות בטבע. רק כך סופגים באמת את הנוף והטבע
-
תודה לכולם. נתתם הרבה חומר למחשבה!
-
היי אנשים טובים,
חזרנו מאיזור זלצבורג הנהדר ומאד נהנינו.
אתייחס למספר דברים: גם אנו לנו בפלאכאו. באחד הימים עשינו את המסלול הבא: סכר קאפרון+ערוץ זיגמונד טון (מרחק של כ 10 דק’ אחד מהשני), ולקינוח מפלי קרימל (שמאד התלבטתי אם להוסיף למסלול בגלל המרחק – שעתיים מפלאכאו, ואני לא מצטערת שהוספתי).
ידעתי מראש שזה הולך להיות יום קשה מבחינת נסיעות אך כל מקום ומקום היה שווה את המאמץ. לדעתי ולדעת שותפי (ברבים) לטיול.
סכר קאפרון: רצוי לחנות באחת החניות הגבוהות המקורות, אך לא בעליונה ביותר מכיוון שהיא לא מקורה (עולים קצת מדרגות ברגל. ממש לא נורא).לאחר שרוכשים כרטיסים עולים על האוטובוס שנוסע גבוה בהרים בפיתולים ובמנהרות. עוצר בתחנת ביניים ושם עולים על מעלית פתוחה ענקית (יכולה להכיל נוסעים של 2 אוטובוסים), חוויה ממש מיוחדת ונחמדה. עוד עצירה, ועוד אוטובוס שמעלה לסכר העליון (באוטובוס זה רצוי לשבת בצד השמאלי על מנת לראות את הנוף היפה). למעלה נוף מדהים, טיילת יפה, יש גם מוזיאון – לא נכנסנו.
בחזור – אפשר לרדת ברגל לכיוון הסכר התחתון ומשם לתפוס את האוטובוס (לא עשינו מפאת קוצר זמן), ואפשר גם לחזור באותה הדרך. אנו חיכינו הרבה זמן למעלה לאוטובוס. מסתבר שהאוטובוסים יורדים בזוגות או שלשות וכנ”ל גם בהלוך, מכיוון שהדרך היא חד סטרית ואין אפשרות לשני כלי רכב לנסוע בה במקביל. הכל מאוד מתוזמן.
משם נסענו לנקיק זיגמונד טון הנהדר והמרשים. מסלול די קצר על מדרגות עץ (מי שמאד סובל מבעיות ברגליים – יש לקחת בחשבון מדרגות). הנחל שזורם הוא עוצמתי ביותר ומרהיב מאד. ההליכה עד המפל הגדול. משם אפשר לפנות ימינה ולחזור דרך היער לחנייה (זה מה שאנחנו עשינו – וגם יכולנו לראות את האגם למעלה), ואפשר גם לפנות שמאלה ולעשות מסלול מסביב לאגם.
משם נסענו למפלי קרימל – כשעה נסיעה. הגענו יחסית מאוחר. המוניות עובדות נדמה לי עד השעה 17:00 אך הצלחנו לגייס נהג שיקח אותנו בכל זאת. נסענו עד המפל האמצעי (ממש בתחילת המסלול ניתן לראות בזויות שונות את המפל העליון) ומשם ירדנו ברגל (כשעה). לדעתי לא נורא בכלל, אך שוב, מי שסובל מבעיות ברגליים – צריך לחשוב על כך. המפלים עצמם מטורפים לגמרי בעוצמתם ומהממים. זכינו לראות קשת בענן כפולה בתוך המפל, והכל היה כל כך מרהיב, שהיה שווה בהחלט את הנסיעה הארוכה.
לגבי הקארטינג בשאלדמינג – זו פעם שניה שאני עושה קארטינג באוסטריה ולכן ידעתי מה צפוי. המדריכים מסבירים בגרמנית לפני הירידה . חשוב מאד לבקש מראש פרוספקט באנגלית. ניתן לשלוט על המהירות. הברקסים הם בידיות, ותמיד תמיד לעצור/להאט עם שניהם ולא עם אחד מהם, להיות תמיד בצד של ההר ולא של העמק. אם נשמעים להוראות ונוסעים בזהירות, נהנים מהחוויה (אני פחדנית ויכולה להעיד על עצמי שנהניתי מהחוויה. טווח הגילאים שלנו היה 50-65, לא צעירים במיוחד וגם לא הרפתקנים...). האופניים מגיעים במספר גדלים מ XS ועד XL.
-
לגבי הדרך מ/אל וינה:
ביום האחרון בדרך חזרה לוינה נסענו דרך איזור האגמים. עלינו ברכבל הותיק של סנט גילגן, סיירנו למעלה ואיתרנו את שבעת האגמים, וישבנו בבית הקפה/מסעדה לצהריים. מעבר לזה לא הספנו כי רצינו להגיע לפנות ערב לוינה. חושבת שאפשר לעשות את זה גם ביום ההגעה. אנחנו התעכבנו בבוקר די הרבה, אבל אם מנצלים טוב יותר את היום אפשר להספיק אולי גם לסייר קצת בעיירה או בסנט וולפגנג, אבל גם ככה היה מאד נחמד.
-
תודה
אנחנו איטיים, ולכן אני לא רואה איך משלבים את מפלי קרימל עם הסכר ועם ערוץ זיגמונד טון.
אפילו שניים מתוך השלושה מרגיש לי גבולי.
אנחנו אוהבים להרגיש בחופש, שזה אומר שבגדול לא יוצאים מהדירה לפני 9, ולפעמים גם אחרי 10, נהנים מהפסקות ועצירות (כולל הגלידה :)) ובכלל לוקחים את הכל באיזי. אז אני מרמין שהסכר + הערוץ זה אפשרי. אבל הסכר + המפלים כבר מרגיש לי מוגזם, בלי קשר למרחקי הנסיעה ו/או אתגרי ההליכה.
בנוסף – אנחנו משתדלים לאזן בין הימים. יום כזה הוא כולו יום של נופים. ובאיזשהו שלב אני מרגיש תחושת מיצוי מהנוף, בדיוק כמו שאני לא אהנה מיום שכולל 3 אתרים שונים של אטרקציות אקטיביות.
-
עוד שאלת היום ראשון – דכשטיין?
מה שעתכם על דכשטיין (מערת קרח ותצפית 5 אצבעות) ביום הראשון? האם צפוף מדי? כניסה אחרונה למערה ב-15:00. הרכבל פתוח עד מאוחר. אני מעריך שנגיע לאיזור בסביבות 13:00.
צפוף מדי?
כמובן תלוי בשעת ההגעה המדוייקת ובמזג האויר. אני בכל מקרה לא בונה על כלום, אבל כן בונה תוכניות.
ועוד שאלה על דכשטיין
בשביל מערת הקרח צריך ציוד חורף. בתצפית אני מבין שמדובר על הליכה ברגל של שעה בהליכה יעילה ועד שעתיים עם עצירות. עושים את זה עם תיק/ים מלא/ים ציוד חורף? או שיש פתרון מעניים אחר?
-
לדעתי האתר הספציפי הזה מורכב לוגיסטית, ולכן לא מתאים ליום הראשון, בטח לא אם תגיעו מאוחר. אתר כזה הייתי עושה כתכנון ראשי מהבוקר. ראה השרשור בלינק המצורף, עם עצות והתייחסות ספציפית לאנשים שהגיעו בסביבות 13:00.
-
עיירות יפות, חוץ מזלצבורג עצמה כמובן: סנט וולפגנג וסנט גילגן (ביניהן אפשר לרכוב על אופניים או לקחת שיט, או הלוך באופניים וחזור בשיט עם האופניים...). בעיני זה יום חובה בטיול. באגם עצמו אפשר גם להתרחץ, אז לבוא מצויידים.
