איסלנד - 25 יום בעולם אחר לגמרי
-
הי זברה,
שאפו על טיול כזה עם ילדים, התמונות מרהיבות, ממשיכה לעקוב
מירה
-
אז אחרי שהתעטפנו בכל מה שיש, פסענו לעבר השלט הנמצא בראש העמק הקטן אליו מועדות פנינו. המקום יפהפה, פשוט מקסים, אבל ברגע שאנחנו מגיעים לשלט ולתצפית – הנוף המטורף מכה בנו בחוזקה. זה נראה לגמרי לא אמיתי. בחיים לא ראינו משהו דומה לזה. גבעות רכות אדומות ועליהן מדרגות עץ פוטוגניות להפליא, בין לבין נחל זורם וענני אדים וקיטור מכל עבר. גשרים קטנים עוברים מעל הפלגים. אני נשארת המומה. יורדים למטה. ההליכה במסלול הזה היא על טהרת העלייה והירידה במדרגות… לא קל, בעיקר לסובלים מבעיות ברכיים, אבל שווה כל מדרגה וכל צעד. למתקשים ניתן רק לתצפת מלמעלה או לרדת לעמק ולחזור. מי שרוצה ליהנות מהנוף המטריף רצוי שיסתובב קצת יותר. באפליקציית המפות שאני כ”כ אוהבת MAPY.CZ היה מסומן שביל מעגלי קצר שמתחיל עם כיוון השעון והתחלנו ללכת לאורכו. מרוב התלהבות לא שמתי לב ולא הסתכלתי ב GPS וטיפסנו בטעות על גבעה אחרת… ירדנו וחזרנו למסלול. המסלול מטפס על הגבעות והנוף מתחלף, הצבעים משתנים. מימין ומשמאל אדים וריח גופרית. אנו ממשיכים לטפס עד שמגיעים לקרחון משמאלנו. מכאן הדרך ממשיכה עוד טיפונת וזהו – אין מעבר למרות מהנ שמסומן באפליקציה. בכל אופן – המסלול מומלץ בהחלט גם כהלוך חזור. חוזרים על עקבותינו , עוד כמה עליות וירידות, עשינו כמה מאות טובות של מדרגות במסלול הזה…. ובחזרה לרכב. היה מטורף, פשוט מטורף. חובה, חובה ועוד פעם ח-ו-ב-ה !!! -
@הזברה אמר:
לים על מגלשות מים ולא צריכים דווקא את הגדולות והמפחידות. הכל הולך. אשרינו
בני כמה הילדים?
-
הגדולים בני 10 (בדיוק חגגו שם) והקטנה 5.5
-
כפי שאתם בטח משערים ביום הזה צולמו מאות רבות של תמונות (ב 25 יום הגעתי קרוב ל 9000 תמונות 🤩 ) ומלאכת הבחירה קשה מנשוא
זה מה שהצלחתי לסנן-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
מה שלא יכול לעבור זה ריחות הגופרית, החום של ענני הקיטור רעש בעבוע הבוץ ושריקת המים הרותחים. נסו לדמיין…...
-
נעתקו המילים מפי. ( התמונות – דווקא על ריחות הגופרית אני שמחה לוותר )
( וכן בגיל 10 ו 5 מגלשות זה מדהים – בגיל 16 זה פאסה ) -
מסיימים את המסלול. הוא לא היה ארוך, בסה”כ שהינו במקום כשעתיים וחצי או שלוש, אבל התפירות של המדרגות עייפו את החבורה, והוחלט לוותר על המסלול השני למעיין החם. בחוץ גם כבר התחיל להיות ממש קר, כך שהתאים להתקלף מהשכבות ולהתחיל לחזור. בדרך חזרה עצרנו בשני מבין אתרי מעגל הזהב – מפלי גולפוס. מכיוון שהחבר’ה במושב האחורי היו במצב מעוייף למדי, יצאנו לשם המבוגרים במשמרות. לאחר שבעלי חזר יצאתי אני לסיבוב מהיר בין עמדות התצפית. המפל עצום ובהחלט מרשים ביותר. לא כדאי לוותר.
על היעד השלישי במעגל הזהב (ת’ינגווטליר) ויתרתי – היה נראה לי המוני ופחות מעניין והייתי חייבת לוותר על חלק מהאתרים – אי אפשר להספיק הכל לצערי, גם במסגרת מורחבת של 25 יום.
טוב, נשאר עדיין קצת זמן וכח (טוב לי תמיד יש כח לעוד אתר טבע...), קופצת לסיבוב זריז חזרה בגייזר, הבנים בוחרים להצטרף. חייבת להשיג תמונה טובה של בועת התכלת המטמטמת. עכשיו כבר שעת ערב והאתר פחות עמוס לאחר שכל האוטובוסים כבר עזבו. אנחנו נשארים במקום כ 20 דקות עד שהתמונה המיוחלת מושגת.יש!
חוזרים לרכב ולמלון שלנו, עייפים אך מרוצים.
-
-
-
-
-
-
-
בגללך אני לא עובדת.
הועת תכלת בהחלט מטמטמת -
יום שלישי לטיול. השמש מסתתרת מאחורי העננים, בהמשך נבין שכל יום של שמש הוא מבורך, לרוב היה מעונן, לעיתים גשום. ליום זה תוכנן יום טיול בת’ורסמרק – היער של ת’ור. בשלב התכנון זה היה היום הכי קשה להבנה ולתכנון נכון – לא מצאתי מספיק מידע , לא בעברית וגם לא באנגלית, ולא הצלחתי להבין היכן נמצא כל אתר בשמורה, איך עוברים ממקום למקום, ואיך להגיע בדרך הכי יעילה. במקור תכננו לעשות יום טיול שהולך מהקניון הנמצא בצדו הדרומי של נהר קרוסאו עד להוסדלור, בצידו המערבי. אפליקציית מפי סימנה שהשביל אפשרי ויש גשר להולכי רגל מעל הקרוסאו. אבל מקריאה ברשת הבנתי שזה לא בטוח המצב… בנוסף היה צריך לבחור מבין 3 חברות שונות שמוציאות אוטובוסים ועוצרות כל אחת בסדר אחר בתחנות, ולא כולן עוצרות בכל התחנות... אז אחרי הרבה שעות קריאה פיצחתי את יום הטיול הזה – מובא לכם כשירות לקורא. למעשה יש 3 תחנות בת’ורסמרק. באסאר שנמצאת מדרום לקרוסאו, ולאנגידאלור והוסדאלור מצפון לקרוסאו. ישנן שתי נקודות חצייה לרכב (רק אוטובוסים מיוחדים וסופר ג’יפים יכולים לחצות!!) – אחת מול לאנגידאלור ואחת מערבה משם בדרך להוסדלור. חצייה להולכי רגל יש רק ממזרח ללנגידאלור – בדרך אל באסר (ובכך מתחברים שני הטרקים המפורסמים של איסלנד לטרק אחד של 6 ימים). קניון STAKKHOLTSGJA נמצא מדרום לקרוסאו, לפני ההגעה לבסאר (ממערבה לה). ניתן להגיע אליו עם האוטובוס לבאסאר או ברכב 4X4 רגיל כתלות במצב הזרימה באותו היום. אי אפשר למעשה לשלב את הקניון עם צידו הצפוני של ת’ורסמרק כי אין גשר אלא בסמוך לבאסאר. צריך להחליט אם מטיילים באיזור שמדרום או שמצפון לקרוסאו או שמשלבים את באסאר עם האיזור הצפוני.
המסלול הפופולרי במקום הוא מסלול מעגלי העולה לפסגה – valahnukur ומשקיף 360 מעלות על כל הנוף המדהים שמסביב. הפסגה נמצאת בין הבקתה בלאנגידלור לבין הבקתה בהוסדלור כך שניתן לעשותה כמסלול מעגלי מכל אחת מהן או מסלול בכיוון אחד מבקתה אחת לשניה. בחרנו לעשות את המסלול מעגלי מהוסדלור כיוון שיש שם מעיינות חמים שנוכל לטבול בהם בסיום ההליכה. לצורך הגעה להוסדלור מומלץ האוטובוס של חברת THULE כיוון שהוא נוסע ראשית להוסדלור ואח”כ לשאר הנקודות, וכך גם חוזר מהוסדלור כנקודת האיסוף האחרונה בת’ורסמרק – מה שמקצר למינימום את זמן הנסיעה ומאריך למקסימום את זמן השהות בשמורה. למסלול המעגלי נדרש בין 2-4 שעות תלוי בקצב ההליכה אך יותר תלוי בקצב הצילום… ניתן להאריכו מעט אבל לנו הוא הספיק בדיוק.
את האוטובוס לת’ורסמרק הזמנתי מראש כדי שלא יהיו הפתעות. האוטובוס יוצא מרייקיאויק ואוסף מכמה נקודות בדרך. התחנה האחרונה שלו לאיסוף היא המפל בסליינפוס. שלא יהיה ספק – לא מדובר באוטובוס רגיל אלא בסופר-בוס המסוגל לחצות את נהר קרוסאו הסוער. חלק מהחוויה ביום זה היא בעצם חציית הנהר בספק אוטובוס ספק סירה
בבוקר היום השלישי לטיול יצאנו לעבר המפל. חנינו בחנייה (נדרש תשלום) ועלינו על האוטובוס המיוחד. להפתעתנו גילינו שאנו הנוסעים היחידים – איזה כיף! בשעה היעודה יצא האוטובוס לדרכו.
-
זברה
אין מילים, נפלא נפלא, וכן, גם אני לא מצליחה לעבוד ככה, לא יכולה מלעצור את עצמי לברוח מדי פעם כאן לאתר ולראות מה חדש.
הסיפור שלך ושל נילי במקביל זה פשוט נפלא במיוחד כשאני מחממת מנועים על איסלנד לשנה הבאה., רק שאצטרך לברור בקפידה את האתרים לביקור כי אני רק חולמת לצאת לכמות כזו של ימים.
מחכה להמשך...
-
יושבים באוטובוס ובוהים בנוף הנשקף מהחלונות. וואוו כמה יפה ומאוד שונה ממה שראינו עד עכשיו. בדרך לנהר קרוסאו חוצים כמה זרמים קטנים יותר,ואז מגיעים לחצייה הרצינית. הנהר זורם בעוצמה, מתגלגל ושוצף. הנהג מרוכז כולו, דרוך. תחילה חוצה זרם קל ואז מגיע לנקודה הקשה. הוא נכנס עם הרכב לתוך המים, החצייה היתה לא קלה, יש שיאמרו קצת מלחיצה. האוטובוס ספק נוסע ספק שט באיטיות בתוך הזרם החזק. אנחנו מצלמים בוידאו את החצייה. בהחלט חוויה מיוחדת. לבסוף האוטובוס מגיח אל הגדה השניה בשלום. עשינו את זה (טוב, הנהג עשה, אנחנו רק צילמנו….). מכאן נסיעה קצרה אל הוסדלור שם אנו נפרדים מהאוטובוס עד שעות אחה”צ בהן ישוב לאסוף אותנו. -
חלק מן התמונות נראות כציור אימפרסיוניסטי! וואו! וואו! וואו!
לא זוכרת שנתקלתי בשם kerlingarfjoll . נראה כמיוחד במינו!!!
אנחנו ממש משלימות זו את זו, כי וויתרתי על שמורת תורמסוק בשל אופרצית האוטובוס(אחר כך הצטערתי).
הפלגנו במקום זאת לאיי וסטמן.
גם אנחנו לא היינו בפארק תינגווטליר.
נילי
-
תודה לכל המצטרפים והמגיבים עד כה.
נילי – אשמח לקרוא על חווית וסטמן שלכם, שלנו קצת פוספסה עקב מזג אוויר סוער, ויצאנו בתחושה שלא מיצינו את מה שיש לאי להציע, אם כי נהננו מאוד.
-
ואווו!!! איזה יופי של אשכול ותמונות מאלפות
נכנסתי לפורום להשלמת קריאה אצל נילי השכנה האיסלנדית ונשאבתי לפה.
שמרתי, בתקווה ליישם בעתיד. שילוב של שני האשכולות ואני מסודרת:)
תודה רבה על השיתוף
לימור
-
-
זברה
הצטרפתי גם אני לקריאת החלק השני של הדואט.
כמה יפה.
כמה אני רוצה גם, ועכשיו
כמה זה לא יקרה עכשיו
כי גם אצלי כמו אצל אילת, כמה מגלשות לא יספיקו למתבגר הצעיר
אז גם אנחנו נחכה
בנתיים נהנת בלי די
בבקשה תמשיכו בדואט
תודה
טל
-
תודה למצטרפים .
יורדים מהאוטובוס בהוסדלור, עוצרים לאכול משהו לפני ההליכה, מתחילים ללכת, ואחרי 3 דקות מתחיל גשם. אוףףףף. חוזרים מהר לבקתה להתאגן כמו שצריך עם מכנסי ומעילי גשם ולחכות אולי הגשם יפסיק. מבינים שהגשם לא מפסיק ועלינו לצאת להליכה בגשם. ט וב, זה גשם אירופאי דקיק כזה, לא משהו שצריך להשפיע, ואנחנו מצויידים היטב עם מכנסי גשם שאכן כפי שהומלץ הם די מוצר חובה בטיול לאיסלנד. אנחנו מתחילים בהליכה בשביל המטפס בתוך היער עד שהוא יוצא למין קרחת קטנה בה ניתן להתחיל ליהנות מהנוף. המסלול כולו בעלייה. הוא לא באמת קשה, אבל נדרש מאמץ גופני מסוים. מזג האוויר מתעתע בנו. רגע גשם, רגע קר מעונן, רגע השמש מציצה ומתחמם וחוזר חלילה
אנחו בטיפוס איטי כלפי מעלה. ממש מתחת לפסגה ישנו אוכף חשוף ויפה, שם עשינו הפסקת פירות קצרה (+הפסקת צילום). משם עוד טיפוס חד למעלה. מגיעים סוף סוף לפסגה – מה יש להגיד – הנוף מדהים פשוט מדהים. רואים את כל העמקים והערוצים ב 360 מעלות מסביב. באמת מרהיב. אנחנו נשארים למעלה איזה 20 דקות לספוג את היופי (וגם קצת בייגלה...) ויורדים לכיוון בקתת לנגידאלור. הירידה קלה אחרי העלייה הקשה, והנוף יפהפה. אנו מגיעים לבקתה ועוצרים להפסקת צהריים בספסלים שמחוץ לה. ושוב גשם – שמש – קר- חם, כל שניה מתפשטים ומתלבשים….מכאן ההליכה בחזרה דרך היער עד לבקתה הראשונה נעשית בירידה כמעט כולה דרך היער – הליכה קלה ונעימה. כשאנו מגיעים לבקתה אנו פונים אל המעיין החם – הוא לא ממש רותח וגם נראה די רדוד ובחוץ קר. אני מוותרת, כל השאר קופצים פנימה בשמחה. בינתיים יצאתי לשיטוט צילום קצר באיזור הבקתה. חוזרים לבקתה, קונים שם שוקולד לילדים (יש גם מזנון ארוחת צהריים למעוניינים) וממתינים להסעה שמגיעה בזמן. עכשיו אנחנו כבר לא לבד – מטיילים רבים עולים על ההסעה, כאלו שהגיעו ליותר מיום אחד, ואנו חוזרים שוב את הדרך היפה. שוב חוצים את הקרוסאו הסוער, ובחזרה עד למפל סליינפוס.
איזה יום נהדר!
-
השמיים היו מאוד מעוננים, והצבעים יצאו די דהויים, אפשר רק לתאר איך זה נראה ביום שמש. התמונה הראשונה מחלון האוטובוס בעת החצייה.
-
-
-
-
מלמעלה ראינו אוטובוס של חברה אחרת החוצה את נהר קרוסאו בנקודה השנייה – אל בקתת לנגידאלור
-הבקתה – מבט מלמעלה
-
מגיעים לחניית המפל, מהחנייה רואים יפה את מפל סליינפוס. הקטנה עייפה אין לה כח לטייל גם פה. אנו מתפצלים – אני והגדול הולכים למסלול העובר מאחורי המפל , ממשיך לאורך ארבעת המפלים עד למפל האחרון בשורה החבוי בתוך נקיק, וחוזרים לחנייה. כל הסיפור לוקח כ 30-40 דקות ובהחלט שווה. לא כדאי להחמיץ, גם אם עייפים אחרי ת’ורסמרק...מומלץ מאוד מעיל גשם ומכנסי גשם כי הרסס מהמפל מרטיב!
