עונג של סתיו בדרום איטליה

pninit1234

@ayeletback

איילת את לא תעזבי אותנו בלי שנדע איפה הגלידה והטירמיסו הכי הכי.. נכון??

adivelednizki

@pninit1234

בעינינו הטירמיסו הכי הכי הוא זה של pompi עם התותים.

והגלידה של Grom, אבל פה התחרות ממש קשה…

חשבתי שרק אני נלחמת עם האתר כדי לשים טקסט בין התמונות.…

אילת, שמחה לשמוע שהיית מרוצה מ VUELING כי הביקורות עליהם קצת הרתיעו אותי , ודווקא יש להם מחירים טובים וגם שעות טובות

ayeletback

@adivelednizki

פנינית הטירמיסו של pompi ,יש כמה סניפים בעיר

הגלידה … לא יודעת הלכתי אחרי תומר

יש ה you tube סידרת כתבות ״עשרת הקינוחים הכי טובים ״ ברומא/ברצלונה וכו

אנחנו כבר עשינו את רומא ברצלונה וניו יורק

מומלץ

ayeletback

יום שלישי בבוקר – נוסעים לדרום.
ארוחת הבוקר בדירה מתמצא בעוגיות ארוזות ומיץ.
אז די במהירה הכל באוטו ואנחנו יוצאים לדרכנו.

הנסיעה על לצימר בסורנטו אמורה לארוך כ 3.5 שעות.
מכיוון שנהיגה כל כך ארוכה מעיקה עלי אני מתכננת לשבור את הדרך ל 3 עצירות.

העצירה הראשונה – לארוחת בוקר.
מייד אחרי הכניסה לאוטוסטרדה ( כ 20 יורו עלויות מרומא עד נאפולי ) ישנם כל 20 ק”מ ירידה לתחנות שרות עם דלק ומסעדות חביבות. ( שכוללת גם סופר קטן ).
ארוחת הבוקר כאן משופרת יותר עוגות וכריכים טעימים, בלי שהזמן דוחק לנו.

העצירה השניה – כשעה דרומה היא במינזר מונטה קזינו ( Montecassino ).
מדובר בסטיה של כ חצי שעה , חרחדה מהאוטוסטקדה ( כולל נקודות תשלום ) וטיפוס על גיבעה שעליה ניצב מינזר שהוקדם בשנת 529 לספירה ובו גם התחולל אחד מהקרבות המפורסמים במלחמת העולם השניה. ( https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%94_%D7%A7%D7%90%D7%A1%D7%99%D7%A0%D7%95 )

לא היו לי ציפיות גדולות, והופתעתי לטובה. ממש פנינת חמד יפה וכיפית לעצירה קצרה.

כבר בטיפוס עם הרכב הנוף מתחיל להיות ממש יפה, יותר ויותר עד כדי כך שאנחנו מקדישים לו עצירה ותמונה

משם אנחנו ממשיכים לטפס עד הכניסה למינזר.
בכניסה מיגרש חניה קטן ודי ריק.
שניה אחרי שאנחנו חונים מופיע שומר כלשהו ומבקש 5 יורו לחניה.
( מעבר לזה אין עלויות והכניסה חינם ).
המינזר מורכב ממבנה מרשים

ומחלונות המנזר ומהמרפסות הרבות שבו נוף פסטורלי ממש יפה, עשינו בו סידרת צילומים רחבה – הנה אחד מהם.

ayeletback

נקודת העצירה הבאה היא למטרות שופינג.
אומנם בד”כ אני משאירה דברים כאלה לסוף אבל מה לעשות שהקניון הכי מוצלח ממש ממש בדרך.
העצירה בקניון גדול בשם Campania

( https://campania.klepierre.it לינק לאתר )
יש בו את כל המותגים שמעניינים בנות 16 , וגם מתחם מזון גדול וחביב שאיפשר לנו לשבוע.
הבנות חגגו שם ואנחנו חוזרים עם שלל רב לרכב, מזל שיש לנו תא מטען ענק.

אחרי 2.5 רצופות של בזבוזים מרשימים , אנחנו יוצאים שוב בדרך לכיוון הצימר ב SORENTTO
בדרך עוברים לצד נאפולי שהר הגעש ווזוב ממש חולש עליה.
הילדים קוראים על ההיסטוריה מהאינטרנט, וכולנו לא מבינים איך בונים עיר כזאת ענקית למרגלות הר געש כל כך מסוכן.
חלק מהעיר נימצא ממש על ההר.

כשיוצאים מהאוטוסטרדה לכיוון סורנטו מתחילים להופיע פה ושם נופי ים ראשונים
השקיעה יורדת
המראות יפים ואנחנו עוצרים לתצלומים ראשונים של נופי הים המרהיבים

משם הדרך לצימר קצרה.
לואיג’י שלח לי הוראות מסובכות כדי לא לנסוע דרך כביש צר אליו מוביל ה GPS

אני מסתבכת מההוראות ומחליטה לנסוע עם גוגל מפס, על החיים ועל המוות.
הצלחתי , קצת סיבובים קצת טיפוסים ואנחנו בצימר. בלי שום בעיות.
על הצימר פרטתי המון...אז אוסיף עוד 2 תמונות מהחצר וזהו.
רק אוסיף שלשבת עם ספר על המרפסת אחרי שהגענו עם משקאות WELCOME שהביאו לנו ( הציעו אלכוהול אבל לא רציתי ) היה כיף.

בערב לואיג’י מציע לנו מסעדה ביתית מומלצת.
נימצאת קרוב.
הוא יסיע אותנו ובעל המסעדה יחזיר.
ברור שיש פה דיל, אבל ההמלצות עליו היו כאלה טובות שחשבתי שאפשר לסמוך עליו.
אז היסיעו אותנו והיה מאוד נוח.
והמחיר היה זול
אבל האוכל, אוי האוכל קטסטרופה של ממש.
הזמנו המון דברים והכל נע בין ממש ממש לא טעים לבלתי אכיל בעליל.
אפילו מהמנה גלידה היחידה לארבעתנו נשאר יותר מחצי.
יותר לא הלכנו למסעדות ע”פ ההמלצות של לואיג’י
חוץ מזה הוא היה ממש בסדר.

ayeletback

ועוד 3 דברים על היום הזה :

- אופציה נוספת לעצירה שהיתה לי היתה בארמון קאזרטה, אבל מתברר שבימי שלישי הוא סגור וזה היה יום שלישי.
- באיטליה בכל האוטוסטרדות יש TOLL מעיק.
שימו לב שאתם מגיעים ל TOLL לדלג כמו על הנתיבים למנויים ( TELPASSA ) אבל לשים לב לנתיבים שיש עליהם רק תמונה של כסף לבין נתיבים שיש תמונה של שואר כזה עם כסף. בנתיב של השוטר יש פקיד שאפשר לשלם לו ולקבל עודף ולא צריכים להסתדר לבד עם מכונות דוברות איטלקית ( קצת הסתכנו )

- מי שכתבה/כתב לי שהוא מתכנן לנסוע מוזמן לפנותא לי בפרטי ואשלח לו את הקבצים שהכנסתי.

TAGA

@ayeletback

הי איילת
נהיה צפוף מסביב ולקח קצת זמן, אבל הצטרפתי בהנאה וכבר בפתיח קיבלת את הזדהותי המליאה.

לאיטליה שמור מקום נרחב בליבנו, אבל דוקא בדרום לא היינו כך ששמחה במיוחד על סיפורך. יפה כאן

ayeletback

ברוכה הבאה TAGA ,אין ספק שיפה

ayeletback

יום רביעי בבוקר – סוף סוף מגיעים לדבר באמיתי חופי אלמפי.

כל השבוע מזג האויר לא בישר טובות ליום הזה, וצפה גשם.
היתה לי מחשבה להחליף סדר אבל היא נפסלה מחוסר רצון לנסוע 4 שעות ברצף ולחץ.
למזלנו אתרי המזג אויר החלו בבוקר האתמול לשנות דעתם וטענו שרק בבוקר ירד גשם.
כשהגענו בערב הם שינו שוב את הגירסה והגשם נדד ללילה בין שלישי לרביעי. שרביעי כבר ניצפה כיום שימשי.
וכך היה.
אלוהי מזג האויר אהב אותנו.
כל הימים שלנו היו ימים יפים עם שמיים כחולים

מזג באויר היה מושלם 23-24 ביום 12-15 בלילה.
רק השאיפות שלי לרחוץ בים לא היו ריאליות במזג האויר הזה (היה לנו קר מידי ) לעומת זאת לטיול לא היה טוב ממנו.

ארוחת הבוקר אצל לואיג’י חביבה , אבל מודה שציפיתי יותר לאור ההשתפכויות ברשת.
קצת עוגות ( מאפה ביתי ), קורסונים, 3 סוגלי לחם כמה גבינות ונקניקים, ביצים קשות ריבות.
מיץ וקפה.
האכילה בחדר אוכל קטן ונעים ויש שם שולחנות בחוץ.

אחרי המסע הארוך בארה”ב עם החלפת מלונות תכופה ולוחות זמנים נוקשים, אני מתענגת על טיול כוכב בלי לחצים. שאין בו יותר מידי דברים שהן חובה ושום דבר כמעטלא חייב להיות בשעה מסוימת.

ב 10:00 אנחנו יוצאים לדרך, לא לפני שלואיג’י מביא לי מפות ומסמן לי מיקומים של חניונים מומלצים ( אפרט אח”כ ).

היום יוצאים לדרך אמפלי המפורסמת.
כמה עשרות קילומטרים, על כביש צר מעל הצוקים והים , שנחשב כאחת הדרכים היפות בעולם….. ( לא אני אמרתי – לא יודעת לגבי הכי יפה בעולם...יפה מאוד שם זה בטוח )
על הכביש 2 עיירות מפורסמות מאוד שכולםםם עוצרים בהם. פוזיטנו ואמלפי.

הצימר שלנו על הכניסה לדרך, אחרי מספר דקות נסיעה מתחילים להתגלות הנופים המדהימים.
יש מפרצי עצירה ל VIEW POINT מצ’וקמקים משהו ( זה לא אמריקה ) אבל תמיד הצלחנו לעצור איכשהו.
לא בטוח שהכלל הזה ( תמיד מוצאים מקום ) יעבוד גם בחודשי הקייץ העמוסים.
למרות שהתקופה נחשבת רגועה יש המון תיירים המון עומס וחניה יחסית לא פשוטה למציאה.

הנה 2 תמונות ספתח מה VIEW POINT הראשונים

ה VIEW POINT הבא הוא מעין חורשה נחמדה שחוץ מנופים יש בה שפע של אומנים ומוכרי מזכרות למינהם.
מכרו שם מפות עבודת יד שעד עכשיו אני מצטערת שלא קניתי..

גם המון ציורים מקסימים בעניי, צילמתי כמה כדי להעתיק ולצייר בעצמי .

מהר מאוד רואים את העיירה הראשונה על הדרך – פוזיטנו
היא בנויה על צלע ההר , בתיה צבעוניים והיא מהממת מרחוק ( גם מקרוב ).
הים כולו מנוקד במפרשים לבנים.
שווה לגמרי.
גם הנוער שבד”כ פחות מתלהב ממני מנופים , ניפעם, והמצלמות שלהם עובדות שעות נוספות.
מישהי פה משפשפת ידיים בהנאה, שנות חינוך רבות עשו את שלהן.

צפנת_4018822

@ayeletback

תודה איילת על השיתוף ועל התמונות המקסימות, דרך אמלפי נראית מהממת ביופיה!!

עושה חשק עז לשוב לטיול באיזור (מסתבר שהביקור הקצר (מדי) שלי באיזור היה כבר לפני חצי יובל...)

Tal1968

איילת,

איזה כייף שהתחלת לספר. אני עוקבת בהנאה אחרי כל הטיולים שלכם.

התמונות נהדרות ואני רושמת כל פרט. בתכנון לסוכות הבא.

תמשיכי בבקשה, תענוג להיות פה .

טל

ayeletback

טל וצפנת – ברוכות המצטרפות.

פוזיטנו

אנחנו מגיעים לכניסה לעיירה הראשונה פוזיטנו.
תחילה טיפה פרטים טכנים שיעזרו להבאים בתור.
בכניסה לפזיטנו דרך אמלפי מתפצלת ל -2 אפשר להמשיך על הכביש ולעקוף את העיירה ( בשרך דו סיטרית ) ואפשר לפנות ימינה לתוך העיירה בכביש חד סיטרי.
הכביש החד סיטרי יורד בחדות חלק גדול מאוד מהצוק עליו בנויה העיירה וחוזר ועולה למעלה.
יש שחונים כבר על הדרך הראשנית לפני העיירה, ויש להם חתיכת ירידה ( ואח”כ עליה...כניראה יש אוטובוסים אבל אני לא מתמצאת ).
לאורך כל הירידה בעיירה פזורים חניונים.
לפי ההמלצה של לואיג’י חנינו בחניון הצמוד לתחנת הדלק היחידה בעיירה.
תחנת דלק זו מילה גדולה מדובר באיזור קטנטן עם 2 מסופי תדלוק. בצמוד לו חניון.
מיקום נהדר ממש בנקודה הכי נמוכה שאפשר כדי ללכת לאיבוד בסימטאות.
המניה השיטת בוולה.
שילמנו 7 יורו לשעתיים ( פלוס מינוס )
( אני מסייגת את הטיפ לחניה לתקופה הזאת בשנה לא יודעת מה קורה בקייץ העמוס וכמה אפשר למצוא חניה למטה. בכל מקרה שווה לנסות מקסימום חוזרים חזרה בכביש העוקף ומנסים שוב, לא מדובר בדרך ארוכה ).

פוזיטנו, יצאה מהדמיון שלכם על עיירה איטלקית ציורית.
שחולמים או מפנטזים על עיירה ציורית עם הסימטאות הקטנות והתיירים ובתי הקפה וחוץ הים המנוקד בסירות , והאווירה.
זו בעצם פוזיטנו. בול בגיבעה

תראו את הסימטאות היפות.

והגלריות השונות,

הסימטאות רצופות חנויות שונות, בגדים , קרמיקה ( מאפיין את האיזור ), מליוני מוצרים מלימונים בעיקר בלימונצ’לו אבל גם כל דבר אחר שתוכלו לדמיין מלימונים.

דגמנו חנויות מזכרות והשקענו במתנות , הנערות פירנסו חנויות תכשיטים שונים.
הכי נהנינו מחנות עוגות שווה שפגשנו בדרך ( דגמנו אותה פעמיים פעם בעליה ופעם בירידה ).

בהמשך מתחילה הירידה אל החוף המהמם ביופיו.

דרך בתיה הצבעוניים של העיירה

ובסוף החוף עצמו, רחב ידיים יפה נוף. זרוע בסירות.
אנחנו הולכים לבדוק את טמפרטורת המיים ( בשלב הזה עוד קיוויתי שיהיה אפשר להתרחץ ), אבל האמת הקרירות בערב והעובדה שבאמצע היום כל כך נעים לנו על החוף השימשי ( נעים == לא חם ) מעידה שאין הרבה סיכויים.
וכן המיים קריםםםםם, זה לא שלא היו אנשים שהתרחצו. היו גם היו. אבל לנו היה קר מידי.

לסיום פוזיטנו – תמונות מהחוף

מהחוף אנחנו חוזרים לרכב ( לא לפני עוד סיבוב באותה חנות עוגות ).
וחוזרים לדרך הראשית.
מהצד השני של פוזיטנו אנחנו זורקים עוד מבט לעיר , קשה לשבוע מהמראות.

ayeletback

16 קמ מפרידים בין פוזיטנו לאמלפי.
בכל רגע חושבים שראינו הכל והנה עוד VIEW POINT מטריף יותר מקודמו.
לאורך הדרך ישנן נקודות של חופי ים ( גם רחצה ) קטנים וקסומים שרק מגבירים את הצער שלי שקר מידי במיים.
לילדים באופן מוזר הרבה פחות איכפת ממני

4 ק”מ לפני העיירה אמפלי ממוקמת מערת האיזמרגד.
מערת נטיפים קטנה שיורדים אליה בשייט והמיים בה ירוקים קסומים.
יש שהתפעלו ממנה יש שכתבו שביזבוז.
אנח מחליטה לנסות.
מוצאים חנהי כי מישהו יוצא – איזה מזל.
אז זהו שלא...השער סגור וחשוד.
אני ניכנסת לחנות הסמוכה (בית קפה /קיוסק כלשהו ) ושואלת.
היום סגור אומרים לי אולי יהיה פתוח מחר ( קדימון – לא גם מחר היה סגור בדקנו ).
מיילא ממשיכים לאמפלי.

ayeletback

השעה שעת צהריים מאוחרת ( 15:00 ) העוגות נשכחו וכולנו מורעבים.
אנחנו בפאתי אמפלי , נאכל שם.
לאמלפי נכנסים אחרי גשר/מנהרה ומייד ימין ישנו חניון אין סופי של הנמל.
כשאנחנו מגיעים הוא מלא, פקחים לא מאפשרים לפנות ימינה ומאלצים אותנו להמשיך ישר.
לא נורא, לואיג’י המליץ על חניון מייד אחרי על הדרך ( גם הבלוגים ציינו אותו ) אבל גם בו אין מקום.

כמה דקות ואנחנו מגלים שהפניה שמאלה היא RAVELLO העיירה השלישית שנימצאת לא על קו המיים אלא על ראש ההר.
מתחילים לטפס אליה. כאן הכבישים באמת צרים והנסיעה זהירה מאוד. בקטעים מסוימים אפילו דואגים שיעברו פעם אחת לכיוון אחד ופעם בשני.
הנוף מתפתל על ההרים הירוקים , מאוד פסטורלי ויפה ולרגע לא רואים את הים .
בשלב הזה התמונות הם רק שלי, הנוער מורעב ורק חושב על אוכל

בפאתי ראבלו ישנו חניון. 2 מכוניות עומדות בפתח ללא תזוזה.
אני מסתכלת כמה דקות ומבינה את האלגוריתם. אחד יוצא ואז המחסום האוטומטי נותן לאחד אחר להיכנס.
מצטרפת לתור.
תור דקות אנחנו מצליחים להיכנס ולחנות.
הפעם זו חניה סטנדרטית, אתה חונה לבד לוקח כרטיס ומשלם במכונת אוטומטית – פלא שכזה.
מהחניון מובילות מדרגות לכיכר הראשית של העיירה , הוא מלא בתי קפה אבל הם לא מגישים אוכל חם.
אחת המלצריות מפנה ואתנו למסעדה שמגישה אוכל חם גם ב 16:00 אחה”צ

אין שום דבר יוצא דופן לדווח על המסעדה – אבל שבענו.

טל מלינה

אילת

אומנם טקס הענקת הצלש”ים כבר הסתיים בעמוד הראשון, אבל הצטרפתי באיחור וגם ממני את מקבלת צל”ש עכשיו.

אני רגילה לסיפורי ארה”ב שלך (הפעם התחלפנו), אבל גם באיטליה יש לך הצלחות בלתי מבוטלות,

נראה כיף גדול של איטליה.

מחכה להמשך,

טל

דבורה פ

@taldar

איילת היקרה,

ממשיכה לעקוב ולהיזכר ומתענגת על התמונות היפות והתיאורים. כיף לטייל איתך, תודה!

דבורה

דפנה 11

ממשיכה לעקוב . נהדרת האיטליה שלך ! תמשיכי…..

ayeletback

דפנה, טל, דבורה – טוב לדעת שאתן כאן.

אחרי הארוחה ברוואלו למנה העיקרית.
מצטטת מאתר למטייל
“גולת הכותרת של ראבלו היא שתי הוילות עם הגנים המטופחים – וילה רופולו ווילה צ'מבורנה. , בכל אחת חובה לטייל בגנים ולהגיע לתצפיות מראש המצוק ועד לים.”

שהם אומרים וילה הם מתכוונים לארמון, שגולת הכותרת שלו הם הגנים היפים והתצפית אל הים מהגובה הרב בו נמצאת רבאלו שנותנת מימד מהמם ואחר.
אנחנו בוחרים להתחיל בווילה הרחוקה מבין השתיים וילה צ'מבורנה.
משהו כמו 10 דקות הליכה מהכיכר הראשית של העיירה.
ההליכה כולה בסימטאות הצרות שאחת יפה מחברתה.

הכניסה לוילה עולה 7 יורו לאדם ואנחנו נבלכים בגנים המטופחים והיפים וצועדים בהם לעבר המצוק.

בקצה הגן התצפיות על הים, מגובה רב מאוד הרבה יותר מדרך אמפלי , זה אותו הדבר אבל אחר.
כמו שכביש 1 באורגון האופק מתאחד עם הים ונידמה לרגע שניתן לראות שכדור הארץ עגול

ביציאה מהוילה אנחנו נכנסים למבנה שבכניסה. הוא קטנטן אבל יש בו משהו קסום

אחרי שעה ארוכה של שיטוט בגן אנחנו חוזרים למרכז העיירה.
הנוער מיצה את ז’אנר הוילות ( אל תספרו לאף אחד אבל גם אני ).
אז דילגנו על וילה רופלו ולא אוכל לספר לכם אם זה היה פספוס אדיר. אבל למי שלא ימאס היא ממש על הדרך.
בא לנו גלידה וברשימות שלי יש המלצה לוהטת על Baffone Gelateria Artigianale
מחפשים ומוצאים בקלות. גלידריה קטנה אבל מעולה.
משוטטים עוד טיפה. פוגשים חברים מהישוב בהפתעה ( מכירים את זה שאתם פוגשים מישהו שלא אמור להיות אז לוקח זמן לזהות אותו. אני הולכת מול מישהי שאני מכירה שנים אורכות וחושבת אוייי כמה שהיא דומה לשירי. וכמה שבגבר לידה דומה לטל….רק אחרי כמה שניות ארוכות יורד לי האסימון שזה הם )
עייפנו.

הדרף חזרה ארוכה.
פקקים גדולים באיזור אמלפי.
החושך יורד.
כשאנחנו מגיעים לסורנטו הדבר האחרון שמתחשק למישהו זו מסעדה.
סופר קטן מספק אותנו לחלוטין.
יום מופלא עבר על כוחותינו

adivelednizki

@ayeletback

אילת,

הילדים שלך מתוקים - יפה לראות את האהבה ביניהם ואיך תומר מחבק את נופר –

ואם זה לא גיבוש משפחתי אז מה כן ?

וכשנופי איטליה הם התפאורה אז בכלל אני נהנית לי פה עד מאוד .

מחכה להמשך

ayeletback

עדי תודה, וכן האהבה בניהם מחממת את הלב.

יום חמישי -
בוקר חדש שוב שמיים כחולים . כך צפוי להיות בשאר הימים.
היגיע הזמן לחלץ עצמות וללכת קצת.
לא רק עיירות אלא מסלול טבע אמיתי.
כאן בפורום המליצו על על המסלול “דרך האלים” ( PATH OF THE GODS ) , ובאיטלקית Sentiero degli Dèi

מדובר במסלול בן 8 ק”מ שעובר על הצוק למעלה עם נופי הים המוכרים בזויות אחרות, ומידי פעם גם מסלולים בתוך החורש.
הנה לינק http://www.giovis.com/hpage/pathgodstrailbook.pdf
במסלול יש פינות ישיבה וספסלי פיקניק למי שרוצה לעצוטר לאכול.
הרשימות שלי דיברו על מעבר בי2 עיירות Nocelle ( שממקומת מעל פיזטנו ) ו BOMERANO
כאשר ההמלצה היתה להתחיל מ BOMERANO להשאיר בה את הרכב.
להגיע ל NOCELLE לרדת רגלית ( 2000 מדרגות ) או באוטובוס לפוזיטנו , ומשם לקחת אוטובוס ל NOCELLE

זו היתה גם התוכנית שלי, אבל לואיגי בשיחת התדרוך בבוקר מזהיר אותי שיקח לי 4 שעות !!!!! להגיע בין 2 העיירות באוטובוס ( לטענתו מדובר ב 3 אוטובוסים עם זמנים לא משהו ).
בשום מקום שקראתי לא דיברו על בעיה כזאת, מצד שני לואיגי די אמין.
הוא מציע לנסוע ל NOCELLE שדי קרובה, ללכת עד אמצע המסלול ולחזור חזרה.
אני מחליטה לנהוג על פי עצתו.
ב NOCELLE מוצאים חניה ( בחינם ) בקלות.
המסלול לא קשה ( אם כי מלא מדרגות סלע גבוהות ולא פשוט למי שיש לו בעיות ברכיים ), כולו עליות וירידות, אין כמעט מישור.
יש בו הרבה מטיילים אבל הוא לא עמוס.
הנופים יפים מאוד, המסלול גבוה מאוד ונטפס מ NOCELLE ולא נימאס מהים הכחול.
וחוץ מזה כל כך כיף ללכת באויר , יש הבדל ביו לראות נוף ממסלול לביו לראות אותו מ VIEW POINT.
גם הנוער לא מקטר כי באמת לא הלכנו עד עכשיו כמעט בכלל. ( לא בטבע ...בתוך העיר לא נחשב )