מליון לדורדון ומה שביניהם
-
מליון לדורדון ומה שביניהם
באוקטובר האחרון יצאנו לטיול בצרפת מהעיר ליון לדורדון ומה שביניהם
פלוס תוספת לא מתוכננת של ביקור בעיר ג'נבה.
הטיול היה צריך לארוך 14 ימים והתארך ל- 16 ימים באדיבות אל על.
פרטים בסוף.
לפני שנתחיל בתיאור הטיול תודה לאנשי הפורום שעזרו לי בעצות או
בשרשורים שכתבו בעבר על טיוליהם בחלק מהאזורים בהם ביקרנו.
תודה ליונית מנהלת הפורום על טיפים שמילאו לנו את הדרך מליון לחבל
פריגור ועזרה בהתנהלות בשדה התעופה בג'נבה.
תודה גם לנילי שנעזרתי בשרשור שלה על חבל דורדון וכן עצות על העיר
ליון בה ביקרה חודש לפנינו וגם על מפת ליון שטרחה והביאה לי לפני הטיול.
תודה גם לנוסע המתמיד שנעזרתי בשרשורו על חבל דורדון ושטיולנו בדרך
חזרה מהדורדון לג'נבה התנהל פחות או יותר לפי המתווה שלו וכן העזרה
בהתנהלות בשדה התעופה בג'נבה.
השרשור של הנוסע המתמיד חלק ראשון
השרשור של הנוסע המתמיד חלק שני
תודה גם לרווית שלא מוכרת לי בכלל אבל השתמשתי בבלוג המצוין שכתבה על העיר ליון -
ותודה גם למי שעזר לי לבחור לבסוף בדורדון גם אם על דרך השלילה.
בדרך כלל אכניס כול יום יום טיול אחד אבל לא תמיד אז השרשור צפוי לארוך
כשבועיים וחצי.
-
יום 1 – שישי 11 באוקטובר – הכפר Perouges ותחילת ביקור בליון
טסים טיסת בוקר עם אל על ונוחתים בג'נבה לפני 10 בבוקר. לאחר ביקורת
הדרכונים אנחנו עוברים לצד הצרפתי של השדה לפי ההוראות של
יונית והנוסע המתמיד כלומר עולים במעלית קומה אחת לאולם הטיסות היוצאות
ושם לפי שילוט מגיעים למקום בו עומד שוטר גבול ומה שהוא דורש לראות כדי
שנעבור זה רק את ה- Boarding pass שלנו שמוכיח שהגענו בטיסה. בצד הצרפתי
אנחנו הולכים לדלפק של SIXT לקחת את הרכב ששכרנו.
הפקיד חייכן ובשלב מסוים מציע לנו שדרוג לרכב אוטומטי בתוספת 100 יורו ואני
אומר לא. בשלב זה הוא ומר לי שבעוד מעט יותר משבועיים הוא מתכוון להגיע
עם עוד קבוצה של ארבעה לטיול ראשון בישראל ומתחיל לשאול אותי שאלות על
ירושלים, מצב הביטחון שם וכולי. לאחר שעניתי לו הוא מודיע לי שבגלל שעזרתי
לו הוא משדרג לי את הרכב לרכב BMW אוטומטי ועם GPS מובנה ללא תוספת
תשלום. האמת רכב נהדר ושדרוג שווה ביותר אבל כשחזרתי לארץ ראיתי שאחרי
החזרה SIXT חייבו אותי ב- 51 יורו. כשהתקשרתי אליהם הם אמרו שאני חתמתי
על זה ושלחו לי את הטופס עם החתימה. הסתבר שבנייר שקיבלתי מהפקיד שעליו
חתמתי ושאורכו היה כ- 4-5 עמודי פוליו הסתתרו שתי שורות קטנות עם התשלום
הנ"ל. טוב חתמתי חתמתי אבל התלוננתי אצלם שהפקיד רימה ושזה נקודה שחורה
לסניף שם.
לא ברור לי למה הוא היה צריך לרמות. יכול להיות שהייתי לוקח את העסקה הזו
במחיר 50 יורו אם הוא היה מציע כי הרכב באמת היה משהו אבל מרגיז שאומרים
לך שזה בחינם ולוקחים תשלום. בכול אופן את הלייקים שהוא ביקש שאני אשים לו
במשוב שהחברה שולחת הוא לא קיבל או יותר נכון קיבל בהפוכה.
יצאנו לדרך בנסיעה ארוכה עד הכפר Perouges שנמצא כ- 25 ק"מ לפני
העיר ליון קרוב לכביש הראשי. זהו כפר מבוצר משוקם ומשומר שנבנה ע"י מהגרים
מפרוג'ה שבאיטליה ובסגנון איטלקי. רצינו להגיע לארוחת צהרים במסעדה שנקראת
Ostelleriy de via Perouges הנמצאת במבנה בן 500 שנה השומרת על אווירת הימים ההם
כולל מלצריות בתלבושת פולקלוריסטית אבל ה- Sygic הוביל אותנו אל שדה ליד הכפר
והכריז שהגענו ליעד כשכול מה שיש מסביב זה שדות של ירקות. טוב לא ידעתי
שאני צריך לקטוף את חומרי הגלם לפני שאני מגיע למסעדה. הפעלנו Waze ואתו
הגענו קרוב ליעד. כיוון שנסענו ללא Tolls הגענו רק ב- 10 ל- 2 כשהמסעדה פתוחה
בצהריים רק בין 12-14. ניסינו את מזלנו וכצפוי אמרו שלא מקבלים אורחים יותר עם
נחמה פורתא שגם אם היינו מגיעים ב- 13 הם כבר לא היו מקבלים אותנו. שוטטנו
קצת בכפר ונכנסנו למסעדה אחרת לארוחה מקוצרת לא רעה. איתנו במסעדה
הייתה גם חבורה של מספר לא קטן של צרפתים שישבה סביב שולחן גדול אחד.
כשהם קמו אז כמו טכס פרידה מהארוחה הם פצחו בשירה צרפתית מרנינה
והתוצאות לפניכם אם כי צילמתי אותם מהגב כי התעצלתי לקום.
צרפתים שרים במסעדה ב- Perouges
אז הנה כמה תמונות מסמטאות הכפר Perouges.
-
עזבנו את Perouges והגענו לעיר ליון. היעד שלנו היה מוזיאון מפגש הנהרות
שנמצא בקצהו של האי עליו נמצאת מרכז העיר ובגלל שהוא מרוחק מהמרכז
החלטנו לבקר בו עם כניסתנו לעיר.
המיקום שלו קצת מסובך ועקב חסימות בכביש בגלל עבודות ואי בהירות באיזה
גשר להגיע אליו קצת הסתובבנו סביב עצמנו עד שהצלחנו למצוא את הגשר
המתאים ורק אז גילינו שלמוזיאון הענק אין בכלל חניה למכוניות אז חצינו עוד
גשר לצד השני של הנהר והתחלנו לחפש חניה אבל בכול מקום או שתפוס או
שאסור לחנות או שזה בתשלום עם תוויות שלא היו לנו ולפתע פתאום בה לציון
גואל בדמות רחוב צדדי קטן עם חניה חופשית של בסך הכול 4 מקומות חניה
שאחד היה פנוי במיוחד בשבילנו. כול מה שנותר זה לחצות את הגשר ולהגיע למוזיאון.
מוזיאון מפגש הנהרות Musee des Confluences נמצא על מפגש הנהרות Rhone ו- Saone
אבל אין לו דבר וחצי דבר עם המפגש הזה מלבד המיקום הפיזי. למעשה זהו מוזיאון
ההיסטוריה של הטבע. בפועל ראינו שהוא מין שילוב של ההיסטוריה של הטבע עם
ההיסטוריה האנושית. לדעתי הוא שני רק למוזיאון Field הנהדר להיסטוריה של הטבע בשיקגו.
המבנה בו נמצא המוזיאון הוא מיוחד וחדיש מאוד עשוי ברזל וזכוכית ונראה קצת כמו חללית ענקית.
-
אפשר לראות במוזיאון מאובנים, שלדי דינוזאורים, שלדי ממותות חלקם
משוחזרים ועוד מוצגים שהגיעו מבטן האדמה או מהחלל. אני התעניינתי יותר
בהיסטוריה של הטבע מאשר ההיסטוריה האנושית וזה מתבטא גם בתמונות.
-
-
-
-
יצאנו מהמוזיאון אחרי שעה וחצי (אפשר להיות שם גם שעתיים)
ופנינו לגדת הנהר הקרובה לשוטט ברובע Confluence שבו מתחולל מהפך ארכיטקטוני
שאמור לשנות את קו הרקיע של העיר ולהגדיל את שטחה. כשאנחנו מתקרבים מתברר
שבעצם מדובר בבנייני זכוכית חדשים וחכמים שמסביבם נבנו מין חיפויים בצורות שונות.
כך בנין הטלוויזיה בירוק זרחני או קוביה כתומה שאחד מקירותיה קעור או בנין שנראה
לנו מרחוק כאילו עשוי מקלפים.
אגב גילינו שברובע הזה יש הרבה מקומות חניה אז למי שמגיע עם רכב למוזיאון הפתרון
הוא לחנות ברובע הזה.
החושך יורד ואנחנו חוזרים לאוטו ונוסעים למלון שלנו לשלוש הלילות הקרובים
שהוא Mercure Lyon Centre Saxe Lafayette ושנמצא קרוב לשוק המקורה,
מחוץ לאי המרכזי אך מאוד קרוב לגשר Pont Wilson המוביל אליו. המלון לא
זול ולא יקר מדי. אני מניח שמי שמגיע ללא רכב יכול לקחת מלון יותר זול ויותר
במרכז אבל לנו זה התאים בגלל האפשרות ל- Valet parking בתשלום שפתרה
לנו את בעיית החניה. החדר היה גדול במיוחד.
-
מצטרפת בעניין.
אני אוהבת את הסיפורים שלך, ובדיוק אני כותבת במקביל בפורום השכן על מדריד , אז זו הזדמנות להגיד לך תודה גם על סיפור מדריד שלך ( שבו שמעתי לראשונה על מתחם אמנות הגרפיטי / מפעל הטבק ) .
גם הפעם כבר בפתיחה הבאת זווית אדריכלית מעניינת -
אני זוכרת שמי שביקר בליון צילם בתים מצויירים / עם גרפיטי , אבל לא זוכרת שראיתי אצל מישהו בסיפורי ליון קודמים את הבניינים הצבעוניים האלו - אהבתי מאוד !
מחכה להמשך
עדי
-
הי עודד,
חיכיתי בסבלנות והאשכול הגיע
הפתיחה נהדרת, וראיתי שהפסדנו את מוזיאון מפגש הנהרות כפי שכתבת לי.
גם צילומי הבניינים החדישים יפיפיים!
נילי
-
גם אני מצטרפת בעניין רב – נראה לי סגנון טיול שאני אוהבת, ובטוח אקבל רעיונות טובים.
-
יום 2 – שבת 12 באוקטובר – העיר ליון
עוברים את גשר Pont Wilson לאי המרכזי שבו נטייל כול היום.
מיד אחרי הגשר עוברים על פני מלון גרנד הוטל המפואר ובהמשך מגיעים לכיכר Bellecour
הענקית שציפינו שתהיה ריקה אבל הסתבר שזה היה יום חג כלשהו ולכן היה ריכוז
של אנשים בכיכר עם בלונים וטיירות באוויר.
וגם זכינו לראשונה לראות את העוגות של ליון בחלון ראווה.
מלון גרנד הוטל
כיכר Bellecour
העוגות של ליון
-
לא רחוק מהכיכר נמצאים שני מוזיאונים צמודים שנכנסים אליהם בכרטיס אחד
והם המוזיאון ההיסטורי לרהיטים ועיצובים איטלקיים והמוזיאון להיסטוריה של הבדים.
מה רבה הייתה אכזבתנו כשהתברר שהמוזיאון לעיצובים איטלקיים נסגר לרגל שיפוצים
ונותרנו עם מוזיאון הבדים בלבד. המוזיאון מתאר את תולדות הבדים ושטיחים מהיפים
בעולם כולל תלבושות היסטוריות מתקופות שונות בדי משי וקטיפות ובדי ז'קארד לריפוד.
בעיני זה היה מוזיאון בינוני. בעיני אשתי יותר מזה. יש במוזיאון גם אולם עם דוכנים בהם
מוכרים ארנקים ועוד אביזרים אישיים.
-
-
התחלנו ללכת לאורך הנהר שגדתו השנייה היא העיר העתיקה כשאנו חולפים על
פני גשר Napoleon Bonaparte , צופים לראשונה על כנסיית
Basilique Notre Dame de Fourviere שעל ראש הגבעה מעל העיר העתיקה ושבה
נבקר מחר וחולפים על פני שוק St Antoine לפירות וירקות הפרוס לאורך הנהר
שהתמונות שבחרתי ממנו הן דווקא של פרחים.
מול גשר Palaise de Justice אנחנו פונים מעט לתוך האי כדי לבקר בחנות השוקולדים
שוקולטרי Fleurs These en Chocolat שמתמחה בהכנת זרי פרחים אכילים על טהרת
הסוכריות השוקולד והמרמלדה. אנחנו צילמנו את זה אבל קנינו דווקא קופסאות פרלינים.
הכנסיה פורבייר
גשר נפוליאון בונפארטה
פרחים בשוק Antoine
בחנות השוקולדים
-
חזרנו לגשר Justice כדי לקחת את השייט בנהר אך התברר שבשעות הצהריים אין
שיוטים. החלטנו להמשיך לטייל ולחזור לפנות ערב לשיוט האחרון.
שוטטנו לאורך הנהר והגענו לציור הקיר הראשון שלנו בליון והוא הספריה העירונית
או La Bibliotheque de la Cite. בציור המיוחד הזה שמשתרע על פני 5 קומות על שטח
של 400 מ"ר מתועדים ספריות ספרים ואנשים. בקומת הקרקע מצוירים ספריה, בית קפה
ספרותי, ואף שתי דמויות שנראות כאילו הן נמצאות מחוץ למבנה. 500 כותרים מצוירים
כאן בהם הנסיך הקטן של סנט אקזופרי, ספרי שירה בלש ומחזות. כמו בספריה אמיתית
חלק מהספרים סגורים וחלקם פתוחים ואחדים מונחים באלכסון ובאחרים יש סימניה.
אפשר להבחין גם בכסת של דיו, משקפי קריאה ומקטרת מעשנת. כשמסתכלים בקומת
הקרקע כשעוברים אנשים בשר ודם אתה תוהה מה אמיתי ומה מצויר.
ואולי זה המקום לדבר על ציורי הקיר בליון לפני שנגיע לעוד ציורים.
בליון עשרות ציורי קיר הפזורים ברחובות והם מרכיב משמעותי באופייה של העיר.
הכול עבודתה של קבוצת ציירים מליון שנקראת עיר היצירה או CiteCreation. הקבוצה
הזו נוצרה ע"י 11 אומנים שלאחר גמר לימודיהם בבית הספר לאומנות של ליון ב-
1978 הקימו סדנת אומנים שיתופית שעסקה במיזמים חברתיים עממיים כמו ציור קיר
בבית חולים פסיכיאטרי וכדומה. בהמשך הם התפתחו וציירו גם בערים אחרות בעולם
כולל ציור הקיר המפורסם ברחוב אגריפס בירושלים המתארת את שוק מחנה יהודה וסביבתו.
בכול מקום הציורים משקפים את מציאות החיים במקום שבו הוא מצויר.
-
לא רחוק משם וגם ליד הנהר נמצא ציור קיר מפורסם נוסף שנקרא אנשי ליון או
La Fresque des Lyonnais. בציור הזה שמשתרע בעצם על שני קירות של הבניין ושטחו 800
מ"ר מצוירות מרפסות שניצבות בהן 30 דמויות שחיו ופעלו בחיון וסביבתה במשך השנים.
אפשר לזהות את הקיסר הרומי קלאודיוס, המדען אנדרה אמפר, ממציאי הראינוע האחים
לומייר, אנטואן סנט אקזופרי מחבר הנסיך הקטן ואת השף בן זמננו פול בוקיז.
-
-
מול הציור הזה נמצא עוד ציור קיר והפעם מחווה לטוני טולה או Hommage a Tony Tollet.
זה ציור קטן יחסית בעל צבעים עזים חמים ועמוקים שמוקדש לצייר הצרפתי יליד העיר
טוני טולה שחי בשנים 1857-1953. בתמונה הצייר יושב בחדר עבודתו ומצייר וסביבו
כמה מיצירותיו. אפקט התלת מימד מושג בעיקר מלוחות עץ של הרצפה וקורות בתקרה
המדגישים את הפרספקטיבה של חלל הפנים. זה ציור די חדש של הקבוצה שנחנך
בספטמבר 2012.
גם ליד הציור הזה יש עוד ציור שלא ידעתי עליו אז קבלו תמונה שלו בלי פירושים.
ציור קיר מחווה לטוני טולה
ציור קיר נוסף
-
עדי – שמח שהצטרפת. אכן אזור מפגש הנהרות יחסית די חדש כולל המוזיאון וקיים רק כמה שנים וגם
אני לא ראיתי שהוזכר איפה שהוא בסיכומי הפורום. מי שיבור אחרי כנראה יראה עוד
בניינים משוגעים כאלה כי האזור בפיתוח עד 2021.
הסתקרנתי והצצתי לשרשור מדריד ששלך. ראיתי שלבסוף לא הלכתם לטבקלריה. לא נורא
פעם הבאה. רק מקווה שהמקום ישאר כי מדובר בשטח נדלני מבוקש.
נילי – כבר דיברנו בפרטי אז ברוכה הבאה לשרשור. אזור מפגש הנהרות יהיה סיבה טובה לך לחזור
שוב לליון:)
עמית – גם שמח שהצטרפת. יהיה מעניין גם בהמשך.
