מליון לדורדון ומה שביניהם
-
-
-
-
-
יונית – לפני הטיול קראתי שתי אסכולות לגבי נסיבות הטבח. אחת שזה כפר שנבחר במקרה כי הגרמנים
עברו שם וזה יכול היה להיות כול כפר אחר. השנייה שיום קודם נהרג חייל גרמני במארב של
הרסיסטנס ולכן הטבח בכפר. לא שמעתי קודם על ההסבר שלך עם הטעות בשם הכפר אבל
ייתכן שהוא מתיישב עם האופציה השנייה כלומר שזה היה נקם על הרג החייל אבל בכפר
הלא נכון בגלל הטעות באיות. בכול אופן תודה על ההארה.
נילי – אכן לא קראתי על סיפור הכפר אורדור בשום סיכום שראיתי פה בפורום ורק יונית ידעה עליו
בשרשור שעשיתי לפני הטיול. ייתכן שזה נובע מחוסר מודעות לסיפור וייתכן שזה עקב העובדה
שההגעה לכפר היא יותר משעה לכול כיוון מהמקום התיירותי הכי קרוב מדרומו. לא יודע. בכול
אופן שמח שחידשתי והארתי את הסיפור.
-
כן- יום קודם נהרג(או רק נפוצה שמועה) על קצין גרמני שהוצא להורג על ידי הרזידנס
רק מה? זה לא היה בכפר הזה
ראה על המפה- המרחק קרוב השמות דומים ואולי מזה נבע הבלבול.
הייתי שם לפני שנים,עוד לפני שהקימו את מרכז ההסברה.
הכפר -כמובן אותו דבר.
-
כשגמרנו בצהריים עם הטירה נסענו לכפר La Roque Cageac רק כדי לברר מתי יש
שיוטים של סירות ה- Gabarres לאורך נהר הדורדון. ידענו שבאוקטובר יש שיוטים
רק אחה"צ אבל לא ידענו ממתי מתחיל אחה"צ ורק הנחנו שהשיוטים יוצאים כול שעה
עגולה כי אורכם שעה. חנינו ליד המעגן ומזלנו הטוב שוב שיחק לנו כי הגענו בשעה 14
והסתבר שאוטוטו יוצא שייט. מיד נרשמנו ועלינו לסירה. השיוטים הללו הם לאורך
5 ק"מ ומגיעים בערך עד לטירת Castelnaud בה ביקרנו אתמול.
סירות ה- Gabarres הן סירות המפרש המסורתיות שכבר בימי הביניים אפשרו סחר
בין מרכז צרפת לנמל בורדו ומשם לצפון אירופה.
-
-
אחרי שאכלנו צהרים בכפר החלטנו להשאיר את הביקור בו לשעה יותר מאוחרת
כי גני Les Jardins de Marqueyssac נסגרים בשעה מסוימת והכפר לא.
הגנים הבנויים על מצוק ליד הנהר נוסדו במאה ה- 19 ע"י ג'וליאן דה סרוול בעיקר
בסגנון איטלקי. הגנים נמצאים על שטח די גדול שבו פזורים עצי ושיחי תאשור כי
סרוול הוא שיח/עץ חזק מאוד ועמיד בפני רוחות ופגעי מזג אוויר ואינו זקוק למים
רבים. את היצירתיות הפגין בעזרת הגיזום בשלל צורות. הגן נזנח לשנים ארוכות
ובזכות תרומות שוקם ונפתח בשנת 1996. בשטחו יש טירה משפחתית ששמשה
למגורים פרטיים וכיום משמש מוזיאון פתוח לקהל.
לנו הגן נראה יפה בעיקר קרוב לכניסה. בהמשך היו גם אזורים פחות מרנינים ושדורשים
הליכה ארוכה אבל היו מהגן תצפיות טובות על הנהר.
-
-
-
קראנו שבגן מסתובבים טווסים אבל לו ראינו אפילו אחד עד שיצאנו מהגן וממש
ליד הכניסה הסתובב לו טווס יפה שאף החליט מסיבה לא ידועה להדגים לנו את
עקרון ההכבדה ופרס את נוצותיו.
-
חזרנו לכפר La Roque Cageac וסיירנו בו.
זהו כפר קטן שבתיו כמו תלויים על צוק מרשים שנופל לתוך נהר הדורדון.
עולים במעלה הסמטאות וצופים מלמעלה על הנהר.
סוף היום וחוזרים למקום הלינה בסרלט. יותר מאוחר בערב אנחנו שוב יורדים
לעיר העתיקה והפעם למסעדה שהייתה מומלצת לי מראש וזו המסעדה של
מלון La Couleurvrine שנמצא ממש קרוב למסעדה של אתמול. בהחלט ארוחה
מצוינת וגם על המסעדה הזו אני ממליץ.
-
יום 8 – שישי ה- 18 באוקטובר – חבל לוט
היום אנחנו מטיילים לחבל לוט שנמצא כ- 40 ק"מ ממזרח לסרלט כשמטרותינו העיקריות
הם מערת פדירק והכפר רוקאמדור. האמת חשבנו שזה שייך לדורדון אבל קריסטין תיקנה
אותנו שזה שייך לחבל לוט.
לפני שמגיעים לחבל לוט אנחנו עוצרים בכפר הקטן Carlux הנמצא כ- 15 ק"מ ממזרח
לסרלט ממש קרוב לכביש הראשי מזרחה. זו הייתה המלצה של הנוסע המתמיד שאמרה
שיש שם שרידי מצודה שכדאי לעלות עליה ולצלם לכול הכיוונים ואכן כך היה. היא נמצאת
על גבעה קטנה ומוסיפה עוד קצת גובה אז אפשר לצפות ממנה על הסביבה הירוקה.
לא שיא הנוף של הדורדון אבל יפה. מומלץ לעצירה קלה למי שעובר בסביבה.
-
עוברים לחבל לוט ותחנתנו הבאה היא נקודת תצפית Belvedere de Copeyre שהיא עוד
המלצה של הנוסע המתמיד. הנקודה צופה על נהר הדורדון. הגענו אליה והיה חניה אך
בהתחלה לא ראינו איך מגיעים לתצפית עד שראינו מעבר מאוד צר עם שלט קטנטן שמראה
מאיפה עולים. התצפית יפה אך היות ויום קודם היינו בתצפית הכי יפה מטירת Castelnaud
אני אומר שכדאי אם עוברים בסביבה.
המשכנו הלאה וממש בסביבה עוד המלצה מהנוסע המתמיד הוא גשר Gluges
אבל הוא לא הרשים אותנו והמשכנו הלאה.
-
ממשיכים מזרחה ומגיעים לראשון מבין שני היעדים העיקריים שלנו להיום וזה
מערת Padirac המכונה גם התהום של פדיראק. המערה מתחילה בפיר ענק המסתיים
בנהר תת קרקעי. אפשר לרדת במעליות כמעט עד הנהר ואפשר לרדת ברגל במדרגות
ולגלות את הפיר טפח אחרי טפח. אנחנו בחרנו לרדת ברגל ולא הצטערנו אז הנה הפיר
כפי שהתגלה לנו בשלבים.
-
בסופו של דבר מגיעים למין מעגן שממנו יוצאות סירות השטות על הנהר התת קרקעי.
לכול סירה יש משיט. השייט עובר לאורך שני ק"מ ואורך קרוב לחצי שעה. אסור לצלם
מהסירה ולכן אין תמונות. אחרי שמגיעים ליעד בצידו השני של הנהר התת קרקעי יש
מסלול מעגלי שכולל מדרגות שהולכים לאורכו ורואים את הנטיפים היפים של המערה
כשהמערות מוערות בחלקן. בגלל התאורה החסרה חלק מהתמונות לא יצאו לי טוב
אבל בכול זאת יש סט סביר. המסלול הוא רק חלק מ- 22 ק"מ של גלריות תת קרקעיות
שרובן אינן פתוחות לקהל הרחב. פה כבר מותר לצלם.
-
בסוף הסיבוב חוזרים למעגן ושטים חזרה בסירה ומשם הליכה קצרה ועולים למעלה
במעלית או יותר נכון שתי מעליות אותן צריך להחליף בדרך. סה"כ צריך להקדיש
למערה כשעתיים והמלצה חד משמעית לבקר במערה הזו.
-
אנחנו ממשיכים לכפר L'hospitalet שהומלץ בפורום כולל בסיכומים של הנוסע המתמיד
ונילי כנקודת תצפית טובה על הכפר התלוי רוקמאדור ואכן מהטיילת הרחבה של הכפר י
ש תצפית טובה מאוד.
-
עכשיו נוסעים לרוקמאדור עצמו. בתחילה נוסעים לתחתיתו אך אין מקומות חניה ולכן
עשינו את מה שהומלץ בסיכומיהם של נילי והנוסע המתמיד ונסענו למעלה לחניה העליונה. י
ש שתי מעליות אחת עד למתחם הדתי והשנייה מאזור המתחם ועד לרחוב למטה.
כמו נילי והנוסע המתמיד בחרנו לעשות את הדרך למטה ברגל קודם למתחם הדתי ואח"כ
לרחוב התחתון. לאחר שביררנו ששעת סגירת המעליות היא 6 בערב היינו חופשיים
לטייל כאוות נפשנו עד שעה זו.
קצת על הכפר. לא ידוע למה כבר במאה התשיעית הפך האתר למקום עלייה לרגל.
מה שידוע הוא שבשנת 1166 ביקש תודב מקומי להקבר מתחת למפתן הקפלה של
הבתולה. כשהתחילו לחפור את הקבר מצאו גוויה שמורה להפליא ומאז התחילו להתרחש
נסים במקום. לפי תיאוריה אחת המת היה מתבודד מצרי ולפי אחרת יהודי תושב יריחו
ממעריצי ישו הנוצרי שנאלץ לברוח עם אשתו מארץ ישראל בסירה כשמלאך משמש
להם מורה דרך. לפי האגדה הם התיישבו בלימוזין ואחרי מות אשתו פרש האיש לעמק
האלזו הפראי וחיי שם חיי פרישות. לגויה ניתן שם אוהב סלע או Rocamator ומאז נקרא
הכפר רוקאמדור. הכפר הפך אחד האתרים החשובים לעלייה לרגל והוא נהרס ע"י
הפרוטסטנטים בזמן מלחמות הדת ולא חזר יותר לתפארתו אך חלק מהמבנים שופץ
והוא משמש שוב מקום עלייה לרגל לצליינים ולתיירים
