שנה עברה שנה חלפה - ארה"ב 2019

@מרסלו-0

ערב טוב מרסלו,

התחלת הכי חזק שלך עם סרט מקסים של הבנות, ואז, כמו שאומרים – הגברת.

איך שהתחלתי לקרוא (ולצחוק) את סיפור הטיול, הבנתי שזה חומר מצויין להעביר עמו את הסגר.

שילוב של דמעות צחוק עם דמעות געגוע למכורתי אל.איי. (חייתי בסנטה מוניקה כילדה-נערה, ואח”כ למדתי באוניברסיטת USC ועבדתי כעוזרת מחקר באוניברסיטת UCLA בצעירותי).

החלטתי שכמו שמתענגים על קינוח מתוק במיוחד בביסים קטנים, ארשה לעצמי בכל פעם לקרוא רק פרק אחד…

מבקשת שכשתגיע בסוף לניו יורק וניו אינגלנד אל תתקמצן על תיאורים וסיפורים וכמובן גם תמונות! גם אנחנו היינו שם בסתיו האחרון, אשמח להזכר.

שנה טובה

Eliron

דיסניילנד

את הביקור בדיסניי שיבצתי ליום שני 23/9, היום השלישי שלנו בארה”ב.
שיקול ראשון חשוב היה לא להגיע בסופ”ש, שיקול שני היה לשבץ את הפארק דוקא בהתחלה היות ונורא ציפו לזה בגדר “חלום”.
יחסית לציפיות שלי, לא עזר לא התאריך סוף ספטמבר ולא הביקור ביום שני – היה מאוד עמוס.
מהסתכלות ימינה ושמאלה בתור בכניסה ראיתי המון הורים עם ילדים קטנטנים, או מבוגרים בכל הגילאים ללא ילדים.
הגענו עם הפתיחה בבוקר והיה טוב, ככל שעבר הזמן הפארק הלך והתמלא עוד ועוד.
מעניין מה הולך שם באוגוסט.. בסדר, היה עכשיו שומם ועדיין הוא סגור

מצעד ההפתעות #1

בהתחלה חשבתי לבקר בפארק יומיים אבל זה לא השתלב בלו”ז.
בנוסף הכוונה הייתה להזמין מלון של דיסניי, כי מהניסיון של דיסניי-וורלד המלונות יושבים בתוך הפארק והאורחים מקבלים כניסה אליו שעה אחת לפני כולם.
בדיסניילנד הסתבר זה שונה – ראשית המלון נמצא מחוץ לפארק אם כי צמוד, ודבר שני השעה הנוספת היא לסירוגין יום בפארק דיסניילנד ויום בפארק ההרפתקאות.
יום שני יצא היום הלא נכון מהבחינה הזו, והמלון של דיסניי גם הפשוט ביותר Disney's Paradise Pier Hotel עולה ללילה כמו מלון באילת..
הבנות התלהבו אבל הוסבר להן שעדיף להשקיע את אותו הכסף בשופינג, אבל אני בשושו מצאתי הזדמנות לפתרון.
בפרה-היסטוריה של המאה הקודמת את הטיסות עבודה לבוסטון היינו עושים ב-TWA. נצברו לי שם מלאאא מיילים שלא יצא לי אף פעם לנצל.
טיסה TWA 800 התרסקה, החברה פשטה רגל, AA רכשו אותם ושמרו לי על הנקודות המון שנים.
להזמין עם הנקודות האלה טיסה כלשהי לא הצלחתי, זה היה סיוט ומציק בכלל לנסות, רק חיפשתי איך להיפטר מהם אבל באופן יעיל.
אז גיליתי שאני יכול להזמין את המלון הנ”ל ללילה אחד תמורת כמעט כל הנקודות שהיו לי – בתוספת דמי טיפול/מיסים (אני כבר לא זוכר מה) בסך 58$.
כך יצא לי לשלם 205 ש”ח בלבד והמלון זכה לתואר “הזול ביותר” בטיול, רק לילה אחד, אבל הבנות הופתעו.
כאמור שהינו בו לילה לפני, הרכב נשאר שם בחניון ביום שאחרי כי ממילא שילמנו את ה-25$ חנייה כאקסטרה.
התמונה הקודמת מהחדר במלון.

כרטיסים
רשמתי כבר – לא ראיתי שום סיבה לרכוש כרטיסים מראש בניגוד להרבה יעדים אחרים אליהם שיריינתי מקום ראשון עם פתיחת ההרשמה אליהם.
אין הנחות, לא ידוע לי כי הפארק מתמלא והכרטיסים אוזלים, אין תמריץ.
מנגד אם קורה משהו בלתי צפוי אמנם ניתן לשנות תאריך, אבל אני לא גר שם בכדי לנצל אותם בכל זמן אחר.
מה אם נניח תפרוץ איזו מגפה כלל עולמית כמו בסרטים??? בעאאהה נוו אין סיכוי, זה לא יקרה, בכ”ז כמעט 2020...
ערב קודם במלון רכשתי כרטיסים אונליין, כולל MaxPass.
התוספת הייתה מאוד שווה בעבור התמונות המקצועיות שהם מצלמים ואז מורידים, וגם עבור ה-FastPass.
האחרון דורש קצת תכנון נכון מראש כדי להזמין כל פעם את האטראקציה הבאה (חייב לעבור זמן מסויים בין הזמנה להזמנה).
קצת מביך אבל את הביקור בפארק לא תכננתי לעומק בסגנון גרמני, זרמנו עם מה שבא לנו לעשות באותו רגע גם אם זה דרש לקפוץ מפה לשם בפארק בהתאם להזמנה הבאה האפשרית. תורים ארוכים הפס חסך באופן יעיל.

תמונת מקס ברזולוציית מקור

הביקור
את הבנות עניינו מיקי ומיני ולכן מיד אחרי האייקון “העולם קטן מאוד” עברנו לצילומים וחיבוקים כנ”ל בבתים שלהם. עם הפתיחה היה די ריק.

אותי עניין הסרט שגדלתי עליו מגיל 12 ובמשך מעל 40 שנה, את הפרק האחרון שלו ראינו השנה בקולנוע “מלחמת הכוכבים”

בהמשך התרכזנו בעיקר בריידים ולפי ההזמנות שעשינו באפליקציה.
אי שם בערב נגמרה האפשרות להזמין תור מהיר (כלומר הכל הוזמן כבר) וכך הבנות בילו שעה בתור לטירת הרוחות, טעות לא להזמין קודם.
במרץ, בסגר הראשון, התחלתי לערוך את הסרטונים וגיליתי דבר מעניין מאוד שקרה ברכבת ההרים החשוכה Hyperspace Mountain, בזמן בו אני צורח כמו נמושה במטרה להצחיק את הבנות (זו מסורת כזו בפארקי שעשועים שגם מדחיקה את הפחדים).
הנה לכם בפרסום ראשון ובלעדי הסרט הקצר של הרייד הזה (ההתחלה שלו בלבד).

לקראת ערב הקשישים התעייפנו, וכך כפי שצפיתי מראש ישבתי והזמנתי מוטל ליד הפארק לאותו לילה, במקום לנסוע לחברים בואלי.
את הפארק עזבנו בסגירה לא לפני שצפינו במופע הלווין.

לילה ספוקי וטוב, ושבת שלום.

Eliron

יום כיף בדרך לסן-פרנסיסקו

כבר ביום הרביעי לטיול 24/09 היינו זקוקים ליום יותר קליל.

את רוב הימים לא התחלנו בארוחות שחיתות – הסתפקנו באיזה טייק-אוויי בד”כ מסטארבקס.

היום באנהיים פתחנו באיזי עם חיוך

משם התחלנו לנסוע צפונה קודם ל-Arts District לכמה תמונות.
ואז סיור התרשמות בדאון טאון

דקלים בבוורלי הילס ורודיאו דרייב

לקראת ערב חזרנו לוואלי להחלפת ציוד – המזוודות היו אצל החברים וכל פעם לקחנו מה שדרוש לסיבוב הבא.
משם יצאנו על ה-I5 לכיוון סן פרנסיסקו, למוטל נידח באמצע הדרך במקום ששמו קואלינגה Coalinga.
דרך של 3 שעות ו-9ד נסיעה, הגענו ב-22:00 בלילה, מהר למיטה, עם שעונים מכוונים ל-6 בבוקר יציאה לדרך.
היה שווה ביותר את ה-65$ ללילה, שבר את הנסיעה הארוכה הראשונה שלנו, נסיעה בלי אתרים בדרך.

הנסיעה ל-SF תהיה לה משמעות מיוחדת בהמשך, ראש השנה מתקרב.

Eliron

סן פרנסיסקו

ימים 5-6 ד-ה 25-26/09

ב-6 בבוקר כבר היינו בקבלה של המוטל ללילה להחזרת מפתחות.
לא בנינו על זה אבל הארוחת בוקר הכלולה הייתה לא רעה, הפתעה, כל אחד הכין לעצמו איזה בייגל עם גבינה וקדימה לדרך.

היעד הראשון הטווין-פיקס, לא עצרנו עד לשם, בכ”ז דרך של 195 מייל (313 ק”מ) ארכה 5 שעות (!) כולל עומסי התנועה לכיוון העיר, וכל הסיבוב עד העצירה הראשונה.

היינו צריכים לקחת איזה 10ד עצירה לפני העיר לפחות להתפנות, למרות שבטווין פיקס יש 00 כפול עם שטיפה עצמית.

אחרי התצפית על העיר ירדנו ליעדים המרכזיים: לומברד, גשר שער הזהב מכל הכיוונים, סוסליטו, פארק אלמו (The Painted Ladies), שכחנו את הבית של "צער גידול בנות” לא מצער נורא.
זה היה אחד הימים החמים ביותר בסן-פרנסיסקו 34 מעלות, וזה היה חםםם.
בערב פגשנו חברה במסעדה בדאון טאון, אפילו מאוורר לא היה להם.

שיחזור תמונת סטיל מ-1997 בסוסליטו

צניעות בפארק

קפה קלאודה עם החברה, תוך כדי הקרבת פרק הבכורה של הישרדות עונה 39 (ההזדמנות היחידה לצפות בלייב..) עם פיצוי סטייק

ביקור בסופר הוא תמיד חוייה, הקופאית הנחמדה גם הנפיקה לי כרטיס חבר Safeway.
אוקטובר בפתח.

לא קנינו, היינו בשריים, טוב..בסדר.

למחרת אצלי המתח עולה, עוד נבין למה.
ביקור על הבוקר מתוכנן באלקטרז יצא לדרך, המשך במזח פיר 39, מגדל קויט, פארק הגולדן גייט.
בערב היו תכנונים לסיורי לילה…אבל משום מה מנוחה קצרה במוטל הפכה לשנת לילה.

ברחתי הצידה, היו לי כמה שיחות ווצאפ פרטיות עם ישראל

נראה כמו הכנה למגפה 2מ’ מרחק

ממרומי המגדל

הכיוון האחרון שנשאר

חם לא חם, אני מכיר מישהי שכל ביקור שלה בגשר הזהב הסתיים בצילומי ערפל.
אין תלונות.

Eliron

לצלם את הזריחה

הגעתי ל-27/9 במטרה להדביק את היום לפני שנה,יום היציאה לכביש מס’ 1.
כיום ערב כיפור, אז אתרכז רק במצעד ההפתעות #2

ערב קודם הודעתי לאשה כי בבוקר אקום מוקדם לצלם את הזריחה.
זה לא משהו חריג אצלי, עשיתי קיטועי זמן כאלה (timelapse) אפילו באילת, ופה יש את גשר הזהב.
אף אחד לא בדק היכן המזרח או מה מצלמים בבוקר ערפילי עם זרזיף של גשם.
קמתי, אמרתי יצאתי, תישנו, היום הארוך על הים יחכה.

כמה חודשים קודם לכן…

הבן החייל מתקשר אלי ואומר לי שמע, יש לי קורס, אבל הוא מסתיים בשבוע שלפני ראש השנה ואז בתוכנית רגילה של שבועיים.
הצבא כמו בצבא זה נמשך כמה שבועות כן יש קורס, לא אין קורס, כן יש, לא אין, לא יש, כן אין, בלגן.
עד שהגענו לסבירות גבוהה שיתאפשר לו להצטרף אלינו לשבועיים החל מהסופ”ש שלפני ראש השנה.
ההחלטה איך, כמה ולאן הוא סיפור ארוך בפני עצמו נעזוב אותו כרגע. בסופה הוזמנה הטיסה הישירה לסן-פרנסיסקו של יונייטד, זו שיוצאת חמישי בחצות מהארץ ונוחתת פה (או ששם) בשעה 5 ומחכה לאינמיגרשיון בשעה 6.
האפשרות שכלום לא יצא לפועל יחסית לאזרח רגיל גבוהה, לכן הוחלט שלא מספרים על כך לאיש, אף אחד, חבל לייצר עוגמת נפש.

בחזרה להווה
יום קודם, בבוקר שלי, כבר עקבתי מה מתקדם בארץ ודאגתי לקבל דיווחי הרגעה.
הקורס בכלל הסתיים שבוע קודם, קוצר, אז לא היה לחץ של זמן להספיק לטיסה.
שבוע קודם, אחרי שהמראנו, שותף לסוד גם הסבא כי הוא היה אמור לדאוג לנכד ולקנות אלפיים דברים שאשתי רשמה לו כדי שיעבור על החייל חג קל.
יומים לפני עודכנה הסבתא כדי שלא תבשל לו לשבת.
בלילה פה ושם מבלי שישמו לב עקבתי באפליקציית מעקב אחרי הטיסה, ובחמש כבר יצאתי לצלם את הזריחה, כלומר ל-SFO.

הטעות היחידה הייתה שביקשתי מהנשים להמשיך לישון והן עשו זאת בשמחה.
לא התלבשו לא התאפרו, עד שהערתי אותן בעצמי וניסיתי שיצאו מהמיטה.
מסיבה זו כל מה שקרה אחר-כך והתיעוד שלו לא מורשה לפרסום.
אמרתי להן שמצאתי מישהו מפורסם בגשר הזהב והוא הסכים לבוא להגיד לכן שלום במוטל, ואז, נפתחה הדלת ונכנס המפורסם.
אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא (התנגן ברקע)
היה קשה מאוד לשלוט ולהנמיך את הווליום בחדר.
כשנרגעו שיחות לארץ וכמה תמונות ראויות לווצאפים של המשפחה וחברים קרובים.

שנה טובה וחתימה טובה לכולם.

שירליץ

@מרסלו-0

איזה הפתעה מהממת!

ובכלל, סיפור טיול נהדר.

shani ben ari

@מרסלו-0

וואו. איזו התרגשות ואיזו הפקה. רעיון מדהים.

מוני

@shani-ben-ari

שלום

יישר כוח!!!

מוני

@מרסלו-0

מקסים ומרגש!

מחכה להמשך…

שנה טובה!

Tal1968

@מרסלו-0

וואהו, איזו צמרמורת.

כל כך מרגש

שנה טובה

Eliron

המשך יבוא! אני חייב להשלים את הפער בימים.
הרגשתי קצת לא טוב מכיפור ואז קצת עומס עבודה ובניית סוכה היום.
(לא לדאוג מקורונה אני שמור כמו הכספת בבנק ישראל, נחשב בסיכון)

בינתיים חג סוכות שמח !

Eliron

כביש 1

ימים 7-8 לטיול, 27-28/09

בסיום ההתרגשות של תחילת היום, והתארגנות לנסיעה של הנשים והתייר החדש, יצאנו לדרך.
סוף סוף הנשים הבינו למה התעקשתי לא להעמיס את הרכב בתיקים ומזוודות לסיבוב בן 4 ימים. הסידור כיסאות בפסיקה הוא 2-2-3 כלומר הכיסא הבודד בתא מטען משמש לנוסע החמישי.
מהמוטל נסיעה של כמה דקות שוב לפורט פוינט בפרסידיו, כדי שחייל יחווה ויצטלם עם הגולדן גייט, ואנחנו ניפרד – ומשם נתחיל את כביש 1 ממש מההתחלה לאורך הים (כלומר נפגוש אותו אח”כ אבל אנחנו מדרימים על קו החוף).

אגב אתמול צפיתי בסדרה “אמריקה מהאוויר” המשודרת בכאן 11 בפרק של סן-פרנסיסקו, מדהים, ממליץ – למדתי קצת על העיר, למשל שכל הפארק עד חוף בייקר הוא עדיין פרסידיו, ולא הגולדן גייט פארק שהוא הסנטרל פארק שלהם. אלה דברים שמתפספסים כשמקדישים מעט לעיר אחת.

כל ההמלצות לגבי כביש 1 שקראתי פה היו על 3 ימים, וגם נרשם פעם שרצוי חצי שנה
זה הזמן לומר שזה נכון, מודה ומתוודה, קשה לספוג את כל היופי הזה, וקשה שלא לפספס אם לא מקדישים מספיק זמן לכל יעד בטיול.
מנגד באמת צריך חצי שנה אולי לא על כביש אחד, אבל לטיול מיצוי ממשי של כל האזור הזה, ומנגד אחר כפי שנאמר כמה פעמים אפשר גם לעשות את זה ביומיים כמוני, אבל זה יהיה בזרירות עם יותר נסיעה ותצפיות, פחות יעדים וטיולים רגליים, כפי שעשינו.

היום הראשון היה אם כך מהגולדן גייט, על החוף, עד סן סימיון: תצפיות בדרך, דרך 17 מייל, מעבר בכרמל.
היום השני מסן סימיון ועד Thousand Oaks שם קבענו לארוחת ערב עם... לא צריך ניחוש, עוד חבר אחר: מורו ביי, סולוונג (טעימה), סנטה ברברה, מליבו דרך טירת הרווק לסושי.

יום אפור אינו יום בהיר אבל יש לו את הייחוד שלו

אייפונים מתחברים טוב יותר למערכת, אני מנווט עם סייג’יק

אני מכור לתמונות האלה, עוד סופר בדרך – לקחנו קצת צידה

17 מייל

אי שם

גשר Bixby Creek

מסעדת Nepenthe – רק עברנו שם, הצהריים היה פאסט פוד מחיקנו, אין לנו שעה פלוס לשבת.

הייתי חייב להתקשר

זה מהמם

בפארק היורה זה היה דינוזאור משתזף – מורו

סולוונג באווירת סופ”ש – אפשר לדלג ולנסוע לדנמרק

סנטה ברברה אני חושב – בהרבה מקומות אני נוהג לסייר סתם, כמו בכרמל, ואז לחזור למסלול

חוף מליבו

סיום הולם ליומיים מדהימים

סיימנו עם לינת לילה בואלי – החברים כבר תפסו עמדות בלאס ווגאס לקראת ראש השנה, אנחנו נצא בבוקר לדרך.

Eliron

לאס-ווגאס

ימים 9-10-11-12 לטיול 29/09-02/10

ראש השנה / ווגאס הוקדש לחופש בתוך הטיול (והנסיעות) בצוותא עם מארחינו מהוואלי.
חג ביחד, והם יקירי ווגאס כפי שאנחנו יקירי אילת (חופשות עד שבוע אצלנו הן באילת ולא בחו”ל).

ערב חג פצחנו בארוחת בוקר מושחתת, כראוי לחג, עם חברה של האשה שעוד לא ראינו.
צידה לדרך מהסופר וקדימה נסיעה ארוכה לווגאס.
חשבתי שאני היחיד שמתבלבל בין חגים, מתי צריך ראש של דג? בכל אופן במצות אף פעם לא בלבלתי.

על הדרך הבית של איטי, והלאה ישר לקזינו

כמה תור 24/7 להצטלם עם השלט הזה

לארוחת חג הוזמנו לקהילה הישראלית, היה כיף, אנשים מדהימים
ולא היינו לבד כמו השנה..

ווגאס כמו בווגאס, מה שעושים שם נשאר בווגאס.
אנחנו לא מהמהמרים, טיפה מכונות מזל בשביל הקטע.
האמת מהמכונות הייתה ממש אכזבה, רובן אלקטרוניות מתוסבכות. הרגילות של פעם עם 3 גלגלים הן במיעוט ולא שציפינו להרוויח בזה, אבל למה הן רק בולעות ובולעות מבלי לתת מדי פעם משהו, להאריך את השהות במכונה תמורת 20$.

בינינו היו חצאי ימי שופינג באאוטלט הדרומי (קניון סגור) ובצפוני (הפתוח), היה יקר לא קנינו כלום.
סתם.. מרוב עומס והליכה נאלצתי לשבת ולשמור.
בכלל שכחתי שרציתי לבקר בנורט-פייס, ואז פתאום במקרה נתקלנו בחנות שלהם.
הנוער מכיר את הסיפור מאילת, ללא מע”מ מעיל NF עולה בין 650 לבין 750 שקל.
הגדול והבינונית קנו באילת מכספי עמלם, כי ככה זה נוער הם חייבים, אני לא מוציא כאלה סכומים על מותגים.
זכור לי גם הויכוח האם בארה”ב יש מותגים בזול או לא, אני אמרתי אם יש מבצע זה משתלם ואם אין אז לא.
אז עדיין המע”מ בווגאס הוא מעל 8%, אבל איך שנכנסנו אני וזוגתי לחנות היה מבצע 60% הנחה על הכל.
האשה מצאה מעיל, אני מצאתי לי, ופתאום מגיעה הקטנה ולא מעיזה לבקש. אני אומר לה בחרת כבר?
היא עונה “מה אתה קונה לי?” אמרתי לה בטח זה לא מגיע ל-200 שקל למעיל.
אז הגדולים החליטו שגם הם חייבים עוד אחד… יצאנו חמישה במחיר אחד באילת + מע”מ.

בינינו היה גם סטריפ, מלונות, ביום, בלילה, בופה, חנויות, פרימונט.

אפילו נשאבנו לתוך משחק מחשב כפי שקרה ל- “טרון”, הפעם למשחק האלים האהוב עלינו GTA

המשך בחלק ב’..

Eliron

וגאס חלק ב’

ו’ אחת או 2? לא חשוב, אותה עיר לאס-ווגאס, נבאדה (או נבדה או נוואדה גם גוגל לא עוזר).

מצעד ההפתעות #3

בוקר אחד מוקדם הודעתי כי אני הולך להביא דאנקין דונטס תתארגנו.

לקח לי לפחות שעה אבל הם לא חשדו, העיר גדולה.
חזרתי עם דונטס ושוב תודות לפורום הזה עם משהו יותר שווה

זה רק 4 מקומות אז זה קצת מסבך עניינים, אבל רוב הזמן אחד נסע עם החברים.

דבר אחד אני חייב להגיד – חנות מותג כגון M&M זה מדהים, אבל זו ממש שטות לקנות שם, המחיר פי כמה יותר מהסופר

אבל היינו חייב להשתטות זה בכ"ז בהרכבה עצמית (עם השם לא הזמנו עוד יותר יקר)

לא עוזבים את העיר עבור דולר אחד, אבל נפרדים מהקזינו מבלי לגעת

והמלצתם אז איך נסרב? דרך ניו-יורק לבלאק-טאפ, חוויה צבעונית לפעם אחת

ביום האחרון אחה”צ נצמצם ליעד הבא.
יצאנו דרך סכר הובר לשנת לילה בקינגסטון, אמצע הדרך בערך לגראנד קניון.

לילה טוב אריזונה.

Eliron

סיבוב פארקים #1

יום 13 לטיול 3/10

לסיבוב פארקים הקדשתי 3 ימים.
במקור תכננתי 4 אבל כדי להקדיש עוד יום עם חברינו היקרים מ-LA קיצצתי יום בפייג’.
כאמור לא הייתה לנו אפשרות לטראקים מבחינה בריאותית, וזה החמיר עם הזיהום שלי באצבע בדיוק בימים אלו.

היום הזה יתחיל בקינגמן אריזונה ויסתיים ב-Page.

שוב התחלנו עם ארוחת בוקר לא ישראלית אבל מספקת במלון.
כמה דקות לתמונה עם השלט של כביש 66 (ואין לי מושג איפה יפה עם הניאונים לאורך הכביש) והיישר לגראנד קניון (גדה דרומית).
שם נחנה את הרכב ונעלה להסעה לאורך התצפיות לכיוון מערב, ובחזרה ניסע ברכב מזרחה מסביב לסיבוב הפארסה ואז לינה בפייג’.

בכל ההזמנות לא הסתכלתי אם יש או אין ארוחת בוקר במוטלים/מלונות, טענתי שניקח בחוץ, אבל היה מספיק טוב גם בלי הבייקון

זה מה שנקרא לסמן V על כביש 66, אני לא בטוח שיהיה לזה עתיד אחר.
טסנו בהמשך למזרח עם קשיש אמריקאי שבדיוק סיים מסע לאורך כל הכביש עם חבר וחזר לביתו, נשמע מאוכזב מהעניין.
הוא עשה זאת בתור משימת חובה לחיים, ולפני שיהיה מאוחר מדי עבורו.

מה אומר ומה אגיד – שווה את החצי יום ואף יותר.
לנוער זה הספיק, ברגע שהם משיגים את התמונה לסטורי זהו, אפשר להמשיך הלאה.

בדרך לפייג’ למדתי 2 דברים.

למלא דלק כל בוקר : התחייבתי לזה עם עצמי אבל היום פספסתי, וכן פתאום עשיתי חישובים האם אני מגיע לעיירה הבאה.
תמיד שיהיה מספיק מזומן זמין : בעיירה הייתה תקלת תקשורת ושילמנו על הכל במזומן, שהיה לי במקרה.

כנראה ההליכה הכי ארוכה ושווה שלנו, לקראת שקיעה זה וואו – Horseshoe Bend

משם נמשיך למלון בפייג’, בילוי בוולמארט, ארוחת ערב ושארית קטנה מווגאס…

סיפור ישראל הקטנה – אמריקה הגדולה

ערב אחד בווגאס אומר לי הנער, אבא משפחת כהן שם בדוי לפי האינסטגרם גם באזור הם באותה דרך קצת לפנינו, לברר איפה הם וניפגש?
אמרתי לו נערי, פה זה ארה”ב לא ישראל, לך תדע איפה הם יקח שעה להגיע לכל אחד מאיתנו זה כמו לנסוע להיפגש בת”א (מירושלים).
אנחנו בבילוי הלילי בוולמארט ופתאום אבא! הנה הם!!
איזו שימחה הייתה, כל הטיול אנחנו בדד ללא שום חברים, ופתאום פוגשים מכרים מהארץ.
תבינו, זו לא משפחה שאנחנו בקשר איתם – הבן פגש באיזו הדרכה את הבת בצבא, ויצא שהיא הבת של מישהו ששנינו מכירים זה הכל.
בשביל מה לתכנן מפגשים? בטח לא בת”א אם יש את פייג’.

ישראלים אחרים שאיננו מכירים המליצו להגיע לפה, היה טוב

לילה טוב פייג’.
מקום שלא שמעתי עליו בחיי עד שקראתי אודותיו פה, יש לנו שם השלמות לעתיד (+סדונה שבאותו מעמד).

IO.

@מרסלו-0 אמר:

לקח לי לפחות שעה אבל הם לא חשדו, העיר גדולה.

איך? איך עדיין לא חושדים??? מרסלו – יה ערמומי אני הייתי חושדת בך קבוע 🤪

“איזו שימחה הייתה, כל הטיול אנחנו בדד ללא שום חברים, ופתאום פוגשים מכרים מהארץ.” חחח אין , אתה גדול!

@מרסלו-0

מרסלו, הטיול שלך הוא פשוט כמו מים צוננים להלך במדבר…

מצפה להמשך.

ואם כבר מדבר, ואיזור פייג’… אני מצרפת תמונה של ההורסשו בשעת צהריים, ועוד תמונה מאנטילופ קניון הסמוך (מביקורנו במאי 2016).

Eliron

סיבוב פארקים #2

יום 14 לטיול 4/10

היום נעשה מסע “מטורף” אבל הוא נבדק לעומק לפי ההמלצות שלכם, וגם הצליח.
אנטילופ היה בספק בגלל הזמן, המחיר, האם זה שווה את זה.
אבל חגגתי יום הולדת אז הלכתי על זה.
אחרי כן נסיעה לברייס, תצפיות שם כמה שעות, ונסיים ב-Hatch יוטה כבר בדרך לציון וחזרה לווגאס.
חובה לציין כי לשעה שזזה במעבר בין המדינות לא הייתה שום משמעות, חוץ מלעבור במוטל לפני 9 בערב (שעון מקומי) כי זו הדרישה אבל עברנו הרבה לפני בדרך לברייס.

קמתי שוב לפני כולם, הפעם בלי הפתעות, פשוט הלכתי לשלם על אנטילופ.
הם מאוד קשיחים שם דורשים להגיע שעה וחצי לפני, מה שלא היווה בעיה כשהם גג רבע שעה מהמלון, כלומר ללכת לשלם ולחזור ישר לסיור.
כמובן הזמנתי מקום לסיור הראשון ולא לצהריים כי כך נבנה היום, לשעה הזו אפילו נמצא מקום לכאלה שבאו בלי הזמנה מוקדמת.
הסיור שווה וקיבלנו מדריכה מדהימה שעשתה לנו תוספת קטנה בצד וגם לימדה אותנו לצלם פרו בטלפון, אלופה.
למדתי לצלם בסלולר מאינדיאנית, זה נשמע לי בדיוני לו סופר לי שכך יהיה בילדותי.

המקום שווה ומדהים.

בסיום נסיעה ישר לתצפיות של ברייס דרך צ’ק אין מהיר במוטל.

מבלי לשכח לתדלק

פארק מרשים, עברנו על רוב התצפיות האפשריות, סוף סוף ממש קררר

מבחינת אנטילופ הסיור מודרך ולקח בערך את השעתיים המוקצבות לזה – למרות עלותו הגבוהה לא שכחנו לתת גם תשר מכובד למדריכה המדהימה.
מבחינת ברייס לא חסר לנו זמן – נראה כי עוד כמה שעות היו מספיקות גם לטיול רגלי מעגלי כלשהו.

ארוחת ערב חגיגית ביציאה מהפארק ולילה טוב האצ’

לצרף איזה סרטון קצר או שניים?
מישהו מסתכל בהם?

Eliron

סיבוב פארקים #3

יום 15 לטיול 5/10

היום זו תהיה נסיעה מהאצ’ לאמצע הדרך היעד הסופי לוס אנג’לס.
הנסיעה תהייה דרך פארק ציון (אולי זאיון? העיקר לא לרשום מה שלא צריך), עם עצירה במסלול ה-overloock כפי שהמלצתם לממהרים.

לעבור “סתם” בפארק זו לא בעיה כי קנינו את הפס השנתי היפה – דוקא בניגוד לכל מה שנרשם כי רק לעבור לא נותן כלום, התרשמתי יפה מהיופי של הפארק ורק נשאר לחלום על פעם אחרת להגיע לכמה ימים ולעשות סיור רגלי קל כזה או אחר בעמק.
הפעם רק הנוער עלה בסוף למסלול באשמת הזיהום המחמיר שלי, אנחנו עשינו סיבוב ברכב וחזרנו לאסוף אותם אחרי שעה או משהו כזה.

מסלול של מייל די קליל

יש בו נוף יפה ע”פ התיעוד של הילדים

אני אהבתי גם את המעבר ברכב, עם כמה עצירות, מרשים

מיישם את מה שלמדתי מהאינדיאנית שלי

וואגס היא עיר הנופש של החברים – כך החלטנו שהיא עיר תאומה של אילת, לא לצחוק! נוף וים כזה אין לווגאס בכ”ז.
אז בדרך מאילת למרכז יש את יטבתא, בדרך מווגאס אל LA יש את Primm, שם עצרנו ללילה בריזורט מגניב כזה.

הקזינו שלהם היה יותר נחמד, פעם ראשונה שפדיתי בקופה קצת “רווחים” (כלומר מה שנשאר מ-10$ אחרי שמיציתי את המכונה).
הרגשתי שם ביג.

יש אאוטלט צמוד אבל הוא לא היה משהו, מיצינו את הקניות בעיר הגדולה, אבל מצאתי לי נעלי ספורט רחבות במקום להמשיך להסתובב בנעלי אילת (או ווגאס).
קנייה מצויינת דוקא, נייק במחיר מצחיק.

לילה טוב פרים.

יש לי סרטון קצרצר של ציון שבמקרה הכינותי מראש אם תרצו.
אני יכול להכין משהו מאנטילופ גם.

dhz

@מרסלו-0

אני חוויתי שלג בברייס קניון בתחילת אוקטובר.