איזיג'ט בדרך לקריסה?😱
-
-
נקווה שיחזיקו מעמד!
אחת מהחברות היותר הגונות בשוק שלגמרי הוכיחה את עצמה בזמן משבר הקורונה. יותר מאשמח לטוס איתם שוב כשיתאפשר
-
מקווה מאוד שלא
-
אני מאוד מקווה שאיזיג’ט לא תקרוס, טסתי איתם המון וגם למי שלא טס איתם היא הועילה כי להרבה יעדים עצם התחרות שלה שמרה מחירים נמוכים יותר אצל שאר החברות.
ראינו מה קרה למחירי הכרטיסים של אל על לבודפשט כשמאלב פשטו את הרגל.
בכל אופן בכתבה נראה לי שקצת מנפחים את העניינים, יש מרחק גדול בין תביעה של 2,000 פאונד ללקוח לבין זכיה בתביעה כזו
-
משרד עורכי הדין שיזם את התביעה פנה גם אלי, שכן אחזתי (ועודני אוחזת) בכרטיסי איזיג’ט במועד בו ארעה תקלת האבטחה החמורה. קראתי את פנייתם והחלטתי שלא להצטרף לתביעה (לא מדובר בתביעה ייצוגית). לכאורה יש לי כאן הזדמנות לעשות כסף קל, בין אם 2000 הפאונד הנתבעים או סכום נמוך יותר עליו יתפשרו בבית המשפט או מחוצה לו. מ’כפת לי? עורכי הדין עובדים על אחוזים, והם יקבלו ממני את חלקם רק אם יתקבל פיצוי בפועל.
כאמור, סרבתי להצטרף לתביעה.
נהנתי מאוד, ואני מקווה להמשיך ולהנות גם בעתיד, משירותי חברת איזיג’ט. גם בצורה ישירה – כשרכשתי מהם כרטיסים במחירים שכמה שנים קודם לכן נראו דמיוניים, וביליתי להנאתי במספר יעדים 2-3 פעמים בשנה במקום פעם בשנתיים שהיינו טסים בתקופה שכרטיס לאירופה עלה 500-600$ לאדם, וגם בצורה עקיפה – בכך שעצם קיומם, כפי שציינת, השפיע על כלל שוק הטיסות ו”פתח את השמיים”.
נכון, התקלה חושפת מחדל אבטחה חמור ומטריד. מרגיז אותי שנחשפתי, בגלל המחדל, לסיכון גניבת פרטיי האישיים וגם כספי.
אבל א. בפועל לא נגרם לי נזק; ב. אני בטוחה שחברת איזיג’ט טיפלה בתקלה במלוא הרצינות; ו-ג. בתקופה זו כשכל חברות התעופה נלחמות על חייהן איזיג’ט עושה זאת בצורה הוגנת וטובה (יחסית). אני אמנם נפגעתי מכך שהם קיימו טיסה שלי לברלין בעת התפרצות המגיפה, כאשר ישראל כבר דרשה בידוד מהחוזרים מגרמניה, אבל אם אביט בהתנהלותם הכללית ולא במקרה הפרטי שלי, אני חושבת שהם בסך הכל נהגו בצורה סבירה מאוד עם לקוחותיהם.
אני מאחלת להם חוסן כלכלי ותפעולי, והמשך תפקוד לעוד שנים רבות.
-
אני לא משפטן שמתמחה בדין הבריטי, כאדם מהישוב נראה לי ש:
א. לאיזיג’ט מגיע לחטוף על כך שהיא לא שמרה על הפרטים של הלקוחות כמו שצריך וה ICO צריך לקנוס אותם, כמו שקנס את בריטיש על אי שמירה של פרטי 500,000 לקוחות. אבל אני לא יודע אם יקנוס לפי 4% מהמחזור של 2019 או לפי מחזור 2020 שהוא כמובן הרבה הרבה יותר נמוך.
ב. בתביעה אזרחית סכום הפיצוי שנפסק הוא בד”כ בהתאם לנזק שנגרם ללקוח. לא נראה שהלקוחות יכולים להוכיח שנגרם להם נזק, בטח לא כזה ששווה 2000 פאונד.
בקיצור נראה לי שבכתבה הסכומים יותר ממוגזמים או מופרכים, מקווה שאני צודק
-
א. אין ספק שהמחדל של איזיג’ט חמור, ולכן עונש בצורה של קנס שיושת עליה ע”י הרגולטור חייב וכנראה גם יינתן לה.
ב. לגבי הנזק, במקרה כזה קשה לאדם הפשוט להוכיח נזק, אם פרטיו נחשפו לגורם עוין (וכך קרה ל-9 מיליון לקוחות, לפי הדיווחים), והגורם לא השתמש בהם באופן מיידי וישיר, כלומר לצורך גניבה מכרטיסי האשראי שלהם. לך תדע מה יעשו עם המידע וכיצד ישתמשו בו, אך פוטנציאל הנזק בהחלט קיים. איך בית המשפט יתייחס לנזק פוטנציאלי עקיף שכזה, וכיצד יחליט לתמחר אותו, כשעל הכף נמצא גם השיקול ההרתעתי “למען יראו וייראו”, זו שאלה טובה, אך לא ניתן לומר כי נשלל נזק ולכן התביעה תדחה.
נ.ב. תמחור נזק בכל תביעת נזיקין שהיא יכול להיות עקיף ומורכב, זה לא תמיד עובד בצורה של “נשבר שולחן שעלה 1000 ש”ח, אז תשלם לתובע 1000 ש”ח”.
-
דעתי והבנתי, ואני מדגיש שאני לא משפטן אלא אדם מהישוב:
א. הקנס של ה ICO הוא הקנס למען יראו ויראו. הקנס נקבע לפי אופי העבירה, במקרה של איזיג’ט ובריטיש הוא שמירה לא מספקת על פרטי הלקוח ולא לפי הנזק שנגרם.
בכתבה היה רשום שהקנס הוא 4% מהמחזור, בכתבה הסתמכו על המחזור ב 2019 ולפיו רשמו את הסכומים הפנטסטיים. אני לא יודע אם בחוק נקבע לפי איזו שנה קונסים, אולי לפי 2020?
גם אם הקנס לפי 2019 מדובר ברבע מיליארד פאונד, סכום עצום שאני אפילו לא מסוגל לדמיין אבל הוא חלק קטן מה 18 מיליארד פאונד שנמצאים בכותרת הכתבה.
ונראה ששנינו שותפים לדעה ששמירה לא נאותה על פרטי לקוח צריכה להיענות בצעדי ענישה.
ב. בתביעה אזרחית ככל שאני מכיר בהחלט אמורים לפצות על נזק שנגרם.
אם נשבר שולחן ב 1000 שקלים אכן הפיצוי הוא 1000 שקלים ואפשר להוסיף פיצוי שניתן להוכחה כמו הובלה ואולי גם משהו על עוגמת נפש.
ונטל ההוכחה של הנזק הוא על התובע, לא על הנתבע.
אני לא רואה איך התובעים במקרה הזה מוכיחים נזק ב 2000 פאונד. אפשר לתבוע על החלפת כרטיס אשראי (במידה ולא היה בחינם), אולי על זמן שהוקדש בהחלפת תיבת דואר אלקטרוני והודעה לכל המכרים והקרובים על ההחלפה (אגב, אם באמת הוחלפה תיבת הדואר) ואולי עוד כמה סעיפים אבל אין כאן 2000 פאונד.
אולי משרד עורכי הדין מקווים להגיע לאיזושהי פשרה מול חברת התעופה שתסכים לסכום נמוך יחסית רק כדי לקבל שקט, אני ממציא, נניח 10 מליון פאונד, יקחו את השליש שלהם, יחלקו כמה גרושים בין שאר התובעים וכולם ילכו הביתה מרוצים (הלקוחות קצת פחות).
יכול להיות שאני לגמרי טועה, כמו שאמרתי אני לא משפטן, אבל אני עוקב אחרי כל מיני פרסומים ומעולם לא שמעתי שנפסק סכום כזה לקבוצת לקוחות גדולה בלי שום הוכחת נזק.
-
