אלפ"צ 2017 – המציאות עולה על הדמיון
-
בלילה ירד גשם וגם נשמעו רעמים ואנו מתעוריים ליום אפור וסגרירי, אך ללא גשם – בינתים.
אנחנו מחליטים בכל זאת להמר ולנסוע לכיוון Sixt Fer a Cheval ולסירק הקרחוני. הדרך יפה (אנחנו נמנעים מכביש האגרה ונסועים בכביש המקביל המאריך את הדרך אך במעט) ועוברת בעירות קטנות ואחר כך בכפרים. לכל האורך אנו נתקלים בהרבה עבודות בכביש וקטעים עם תנועה חד כיוונית שלמזלנו לא יותר מדי מפריעם בגלל מיעוט התנועה- בעונה זה יכול אולי להיות סיפור אחר.
אנחנו עוברים את הכפר Sixt וחונים בחניה בתשלום (אפילו שאין הרבה מכוניות הבוטקה כן מאיושת) קרוב לתחילת המסלול ומתחילים ללכת בשלוחה השמאלית של המסלול ל Fond de la Combe.
לאחר קטע קצר בתוך יער בעליה מתונה השביל הופך מישורי ומכל עבר רואים את המפלים הגולשים להם מעל קירות הסירק. אין הרבה מטיילים- בעיקר אחנו והעזים (והגללים שלהם). ההליכה קלה, מהנה ומזג האוויר הסגרירי דווקא מרענן לאחר הימים החמים ומקל על הטיול. (קטעים נרחבים מן המסלול לא מוצלים) עם זאת, אנחנו לא עושים את כל המסלול המעגלי אלא ממשיכים קצת אחרי הBuvette de Prazon ואז חוזרים (ומוצאים את הבופה שהיה קודם סגור ונראה נטוש בשלבי פתיחה) וחוצים את הנהר לגדה הימינית לכיוון החזרה למגרש החניה. זה גם בגלל שאנחנו כל הזמן עם חצי עין על השמיים: העננים האפורים אמנם לא מתפתחים לענני גשם אבל גם לא מתפזרים ואנחנו לא רוצים להתרחק מדי למקרה של מטר פתאומי, וגם בגלל שלדאבוני מסלול של 10 ק"מ גם אם הוא מישורי קצת קשה לי (גב תחתון: "חשבתם שזה חכם שבני אדם יפסיקו ללכת על ארבע ויזדקפו רק על שתיים- אראה לך!"
) וגם בגלל תחושה בשלב מסוים שלהמשיך במסלול יהיה בבחינת more of the same..ובכלל, כאן אני אחרוג קצת מן הקונסנזוס בפורום: הטיול בסירק הוא קל, נעים ,מאפשר מבט על המפלים כמעט לכל האורך (בניגוד למשל לסירק דו גברני בפירנאים הצרפתיים), אבל לדעתי לפחות לא משתווה ל WOW שחיווינו במעברי ההרים, ובסביבת שאמוני.
טוב, התחרות באמת קשה..
אחרי כשעתיים וחצי של הליכה פלוס קצת הפסקת נשנושים אנחנו חוזרים למגרש החניה. גם הפעם אנחנו נתקלים בקבוצה גדולה של תלמידים המתקבצים להם ליד אגם קטן- עם שקיות פקניק חומות בידיהם.
-
מהסירק אנו עולים דרך הכפר Sixt לCascade du Rouget – מפל עוצמתי שנמצא ממש ליד הכביש. קריר למדי כאן והרסס מן המפל מורגש, כך שמעיל הגשם הדק שדחפתי לתיק בבוקר לאור מזג האוויר זוכה לשימוש בפעם הראשונה (והאחרונה) בטיול. חוץ מעוד מכונית אחת שמסתלקת על יושביה כעבור זמן קצר המקום נטוש, ודי נדהמתי לראות בדיווח של שרה תמונה ובה רכבים רבים חונים ליד המפל- אך ארבעה ימים לאחר מכן! כנראה שיש הבדל גדול בין המחצית הראשונה של יוני לשניה מבחינת תכולת תיירים.
התחנה הבאה בתכנון שלנו היא הגן הבוטני בכפר Samoens שנירית המליצה עליו. מקלידים La Jaysinia בתחנה, אלא כשאנחנו מגיעים למרכז הכפר ולצומת שבה צריך לפנות ימינה, אנו מוצאים שהדרך חסומה ע"י מעקה נייד (מהסוג המשמש לגידור בימה וששום תכנת GPS לא תצליח לזהות בזמן אמת) עליו כתוב Route barrée . נו שוין!
מבקשים מן התכנה לחשב מסלול מחדש, נכנסים לסבך של רחובות חד סיטריים ובסוף מגיעים- חזרה לאותו מחסום. אני לא מוותרת ואנחנו עושים סיבוב נוסף על מנת להגיע ללשכת התיירות המקומית, רק כדי לגלות שהיא סגורה ונטושה (כמו הכפר כולו). מחוץ ללשכה יש מעמד עם מפה של הכפר, אלא שהיא סכמטית ללא קנה מידה מדויק וגם לפיה נראה שיש רק דרך אחת המובילה מעלה לגן. בשלב הזה אנחנו מתיאשים ( גם לא הצלחנו להבין היכן מסתתרים בתי האבן היפים עליהם דווחו) ומחליטים לנסוע הלאה. בכל טיול – לפחות אצלנו- יש איזהשו פספוס ואין ספק שאת Samoens החמצנו, אבל עוד ממתינים לנו כפרים יפיפהים למחרת, אז לא נורא..
-
אנחנו מתלבטים מה לעשות בהמשך היום שכן מזג האוויר עדיין לא יציב, ומחליטים לחזור לכיוון שאמוני במטרה לבקר ב Lac Vert בפאסי, אבל איך שאנחנו יורדים מן הכביש הראשי לכיוון הכביש העולה לאגם השמיים נפתחות ואיום הגשם שליווה אותנו עד כה אכן מתממש. בזווית העין אני קולטת את השלט ל Decathlon Mountain Store הנמצאת ממש קרוב לתחילת העלייה המבטיחה לנו מפלט מן הגשם. אך לא חובבי קניות אנו ולכן מיצינו מהר, וגילינו שבינתיים הגשם פסק אבל עדיין לא נראה לנו נבון להמר על המשך ההפוגה ולהפעיל למעלה לאגם (נסיעה של כ 30 דקות) חרף יופיו ,ותחת זאת אנחנו מתחילים לנסוע לאגם מרשים פחות אך קרוב יותר בכפר La Houche אבל שוב איך שמתניעים הגשם מתחדש.
בסוף פשוט חזרנו למלון, בדיוק בזמן להינות עדיין משעת הקפה ועוגה, שהיו מאוד במקום. היתה זו הפעם היחידה בטיול שמזג האוויר שיבש לנו תכניות ותזכורת עד כמה הטיול באזור תלוי בחסדי השמיים. זה נכון כמובן לעוד הרבה מקומות, אבל באלפים הצרפתיים כיוון שהנופים כל כך מפעמים מצד אחד והאלטרנטיבות לימי גשם די מעטים מצד שני, דומה שזה נכון שבעתיים.
אז גם האגם הירוק נכנס לסעיף הפספוסים- אבל גם כאן יהיה לנו פיצוי למחרת.
-
וגם היום נסיים עם סיבוב הערב במדרחוב של שאמוני ועם עוד שקיעה "ממוצעת" ושגרתית שכזאת….
-
-
ג’ני יקירתי
איזה תמונות נהדרות. אהבתי מאוד את התמונות של שמורת הקרקס
-
ג’ני היקרה,
גם אני בין המתגעגעים לאזור, שבו טיילנו לפני כ-4 שנים ,בספטמבר. אני זוכרת שהתייעצתי אז עם גילה ואבי בן יקר, שביתם צופה על אגם בורזה, לפני מועד הטיול, והם אמרו שלדעתם התקופה האופטימלית לטייל באזור (עם הכי הרבה ימים שמשיים) היא במאי או בספטמבר.לנו שיחק המזל בטיול זה.
גם מירה שטיילה במקביל אליך בנורמנדי, סיפרה על גל חום.
אנחנו הגענו עם סיום גל החום, כנראה לאחר שחזרתם מהאלפים הצרפתיים, לשוויץ, לימים גשומים….
שמחה שהיה לכם טיול רגוע ומהנה עם מראות שלגיים.
כיף להתקרר בחום הנוראי שלנו עם תמונותיך הנהדרות!
נילי
-
ריקי, פספסתי אותך בין השורות. טוב שאת כאן, ואת מוזמנת כמובן להמשיך ללוות אותי.
לימור, תודה. דווקא בעניני התמונות הללו פחות הצליחו לנו, אז נחמד לשמוע שאהבת.
נילי יקרה ברוכת השבים. עם כל הקיטורים שלי על החום המעיק, הוא עדיין עדיף בעיני על גשם שיכול לחברב טיול. אני מקווה שהצלחתם בכל זאת לטייול בנופי שוויץ בין הטיפות.
-
היום האחרון המלא של הטיול ואין זכר לגשם. (שנמשך אתמל לסירוגין עד הלילה) איזה כיף לנו , ואכן עוד יום נהדר לפנינו. אנחנו עוזבים את המלון הנעים שלנו ואת שאמוני, נפרדים אט אט ממראה הרכסים המושלגים המקיפים אותה ועושים תחילה את אותה הדרך שעשינו אתמול, אלא שהפעם היעד שלנו הוא Lac Montriond. מגיעים למגרש החניה של האגם, יחד עם עוד קבוצת תלמידים, כל אחד כמובן עם שקית הפיקניק שלו, ויוצאים להקיף את האגם.
איזה נוף, איזה ירוק עז, אילו השתקפויות, איזו שלווה, איזה חומד של אגם.
ההקפה, בשביל מישורי וקל אורכת כשעה בעצלתיים. הזריזים יכלו לעשותה בחצי זמן, אבל מי בכלל ירצה להזדרז כשכל כך יפה מסביב?
כשאנחנו חוזרים למגרש החניה אנו מוצאים את הילדים עדיין באותו מקום, עדיין אוכלים. קשה להבחין באיזושהי פעילות חינוכית שהתרחשה כאן, אבל אם לשפוט לפי מספר הקבוצות שפגשנו במהלך הטיול, ילדי צרפת בהחלט נהנים מן החיים הטובים, לרבות מתן מקום של כבוד לנושא האוכל. ככה מחנכים אותם מגיל צעיר!
-
מהאגם אנחנו לוקחים את הכביש העולה (והעולה מיותר לציין) ל"כפר העזים" Lindarets. גם כאן אנחנו מתפעלים כמובן מן הנוף אבל בעיקר מרוח היוזמה של התושבים. ישבו וחשבו- איך מתפרנסים בכפר די נידח בהרים מחוץ לעונת הסקי? והפתרון המקורי: נביא לכאן עדר עזים, ניתן להם להסתובב חופשי בכפר, נדאג להם למלח לליקוק, יבוא תיירים לראות את האטרקציה ואז אפשר להקים מסביב בתי קפה וחנויות מזכרות עם כל מיני פיצ’יפקעס הקשורים לעזים (ממיטב תוצרת סין כמובן אבל מי בכלל מסתכל על התווית). לא רק זה, אלא נגדיל לעשות ונמכור לתיירים אוכל לעזים כדי שכלכלתם לא תיפול עלינו. פשוט גאוני!
-
ג׳ני הצטרפתי עכשיו וקראתי בשקיקה והתלהבתי מהתמונות
לא יודעת מתי, אבל בטוח אגיע לשם יום אחד
-
מהכפר אנחנו ממשיכים מעלה עד ל Col de Jeux Vert ומשם יורדים באחד הכבישים המרשימים של הטיול (ויש לו כמבון תחרות קשה, גם בסעיף הפיתולים) עד לכפר הנאה עד מאוד Morzine. שילוב של בתי אבן ובתי עץ עם מרפסות מקושטות, כנסייה יפה, פסל חביב, מזרקה, נהר הזורם באמצע- כל המרכיבים הנכונים, אלא מה, בשעת צהריים חמה הכפר כמעט נטוש וגם סניף ה Carrefour עליו בנינו למצרכים לפיקניק צהרים כבר נעול לשעת סיאסטה. (או שעתיים וחצי ליתר דיוק, בין 12.30 -15.00. סתם שתדעו.)
-
-
הי ג'ני,
ממשיכה לעקוב אחרי טיול כל כך יפה.
תמונות פשוט יפיפיות!!! ממש גן עדן!
-
וואו ג׳ני
רק חזרנו לפני חודש והתמונות שלך עושות לי חשק כבר לחזור לשם שוב,
הייתם במקומות מקבילים למקומות שאנחנו היינו וגם במקומות חדשים לי שנראים מקסים ביותר.
אגם מונטריאוד שלך מצטלם כל כך יפה , גם אנחנו אהבנו אותו מאוד , ממש פנינת חמד שכזו
איזה כייף למי שהכוונת שלו עכשיו מכוונת לאלפים הצרפתים.
מקסים ביותר
-
ג’ני יקרה
איזה כיף להיזכר,שכ’כ קל להגיע לאלפ’’צ!
טיסה לא יקרה לג’נבה והופ אנחנו שם.
מדגדג באצבעות יוווווווו!
התמונות מקסימות
-
ג'ני ממשיך לעקוב אחרי הטיול המדהחם שלך בשקט ונהנה מכל רגע. תמונות מדהימות שמזכירות לי כמה נפלא האיזור הזה.
דרך אגב הטור דה פרנס בשנה שעברה עבר דרך מעבר ההרים ליד מורזין. כביש מדהים ביופיו!
-
ג’ני,
חזרנו מאנגליה ועתה התפניתי לקרוא את סיפור הטיול שלך.
וואהו. איזה תמונות נהדרות. אנחנו נהיה שם באוקטובר בטיול זוגי כך שהגעת לי בדיוק בזמן.
תודה,
טל
-
גם אני עוד פה... תמונות מקסימות מאיזור מורזין וכפר העיזים שאליהם לא הספקנו להגיע בשנה שעברה.
-
איילת, מרינה, שרה, אלון, סיגל לימור, פנינית תודה שאתם ממשיכים לטייל איתי.
שרה, אני באמעות התמונות הנפלאות שלך גם השלמתי לי כמה חסרים- סמואנס והאגם הירוק למשל.
אכן בסוף הטיול בן זוגי סיכם אותו כאחד היפים אם לא היפה שזכינו להם. כששאלתי אותו אם אם אפילו יותר מהרוקיס הקנדים,שגם היו מדהימים, הוא השיב שלא יודע אבל כ"כ נהנה מכך האלפ"צ הם קרובים, בלי טיסה ארוכה, בלי ג'ט-לג של שבועים בחזרה. ..
ואכן הנגישות של הזור עם טיסות קצרות וזולות יחסות (תפו, תפו, תפו שימשיכו ככה) היא עוד בונוס ענקי. בהחלט מדגדג להפוך את הגעגועים למעש...
טל, איזה כיף לך שכל היופי הזה עוד ממתין לך בקרוב. מקווה שהמראות המושלגים יעזורו קצת להעביר את הימים החמים עד אז.
