הדורבנים חוזרים לארה"ב

[דורבן]

CRATER LAKE NP

 

פארק קרייטר לייק מתחיל להתכסות בלבן...

[דורבן]

ROUGE GORGE

[דורבן]

(NATURAL BRIDGE (PROSPECT

[דורבן]

מים מים (כמעט) משמים...

 

הבוקר התעכבנו ביציאה, דבר שיעלה לנו קצת בהמשך היום...
התכנון היה לצאת ב-08:30 כשבפועל יצאנו רק לקראת 9:40…
פנינו נסיעה ארוכה לקליפורניה. בדרך עצרנו ב-REST AREA וניסינו לצלם את ההר הגבוה עם הקרחונים שראינו בדרך. פרט לגובהו של ההר, משכו את עינינו העננים שכיסו אותו. אבא דורבן ניסה להתחמק מצילום מכוניות שעמדו / נסעו ולכן כמעט ופספס את קצה ההר, שהתכסה תוך זמן קצרצר בעננים. במתחם היה שלט שמסביר על ההרים שבסביבה וכך למדנו ששמו של ההר הוא SHASTA.

 

בהמשך הדרך, איך לא, עבודות בכביש, שהוסיפו לנו לעיכוב הראשוני מעל לחצי שעה סה"כ... מרגיש לנו כאילו האמריקאים קראו את הלו"ז המתוכנן שלנו ולפיו הם עובדים על תיקוני גשרים וכבישים...

 

כעבור כשלוש שעות מאז יצאנו לדרך הגענו ל-BURNEY FALLS. חשבנו שהגענו ל 'עוד מפלים'. ירדנו מהאוטו וקרוב מאוד לחניה יש שלט שמפנה שמאלה לתצפית וימינה לשביל לתחתית ההר, כדי לצפות במפלים בצורה מיטבית. אנחנו פנינו ימינה (בדיעבד, זו החלטה שהתבררה כמוצלחת ביותר) והתחלנו לרדת במורד השביל. השביל היה סלול והזכיר את השביל של BRINK OF LOWER FALLS בילוסטון, בשל המפלסים שלו...

 

כאמור, כאן המסלול הרבה יותר נוח וגם קצר יותר (במרחק ובמפלסים). אמנם ראינו בזמן הירידה בינות לעצים את המים הנופלים מגובה רב, אבל ככל שירדנו למטה הופתענו בגדול! ראינו עשרות מפלים שזורמים יחד, במנעד רחב ביותר, לתוך בריכה נוצצת מהשמש! עמדנו שם דקות ארוכות וצילמנו את רוב המפלים (פשוט אי אפשר לתפוס את כולם בבת אחת. גם בצד, בהמשך השביל היו עוד מספר מפלונים קטנים...) – בתמונות סטילס וכמובן בסרטונים!

 

כשעלינו למעלה, פנינו שמאלה, לתצפית על המפלים מלמעלה, מנקודת הנפילה של המים. מרשים מאוד! שמחנו שלא ראינו את זה קודם. זה היה מקלקל את ההפתעה והקסם שזוכים לה כשיורדים למפלים, קודם, כפי שעשינו.

 

בשל השעה המאוחרת יחסית (מתקרבים ל-14:00) נסענו מיילים ספורים לכיוון העיירה BURNEY, כדי לאכול משהו קל ולהמשיך.

 

התחנה הבאה והאחרונה להיום – LASSEN VOLCANIC NP.
הכניסה הצפונית לפארק לא ממש מרשימה, אבל אהבנו את הדרך. עצרנו במרכז המבקרים הקטן להתייעצות עם ריינג'רית. אמרנו לה שזמננו ממש קצר ולכן היא המליצה על עצירה ב-BUMPASS HELL.

 

התחלנו, בכל זאת, במסלול קצרצר ליד מרכז המבקרים על גדות MANZANITA LAKE והתרשמנו מהרוגע והיופי של הטבע. לא היה לנו זמן להקיף את כולו (כנראה שווה, אבל...)

 

הנסיעה בפארק הקטן מצאה חן בעינינו – כמעט בכל עיקול הנוף משתנה – עצים, הרים, ערימות אבנים, צמחיה בצבע ירוק בהיר מקסים ואחו עם מספר גווני עשבים. עצרנו פה ושם לתמונה. אחד המקומות בהם עצרנו, – החניה של LASSEN PEAK, לתצלום של ההר המרשים. מעט אחר כך,הגענו באחד העיקולים ל-LAKE HELEN. אתמול לא זכינו לחזות ביופיו של ה-CRATER LAKE. היום קיבלנו פיצוי קטן עם יופיו של האגם הכחול הזה! לאחר אינסוף תמונות בכל זווית אפשרית, 

 

מרחק קצרצר נוסף הביא לחניה המבוקשת של מסלול ה-BUMPASS HELL. לפי המפה המסלול באורך כ-1.5 מייל כיוון (אולי קצת יותר). שמענו מאנשים שסיימו אותו שהטיול לוקח כשעה ורבע. קצת התלבטנו, כי השעה כבר היתה אחרי 17:30. בכל זאת יצאנו לדרך הארוכה והמפותלת. רוב הדרך בצד ההר, נוחה למדי (אלא אם סובלים מפחד גבהים), עד שמגיעים לתצפית על האיזור התרמי.

 

הגברים של המשפחה חשבו שזה מספיק, אבל אמא דורבן החמיצה פנים... (אבא דורבן: כן, אמרה לנו שזה בסדר, אפשר לוותר , לא נורא.....לא חשוב. ידענו שנשלם על זה...)

 

בסופו של דבר החלטנו לרדת למטה. ההתחלה נראתה קלה למדי. די מהר המדרון הפך לתלול יותר ויותר... כשהגענו למטה, בחרנו בתצפית הקרובה מצד שמאל למעלה, צילמנו כמה תמונות ו-ויתרנו על ההמשך למטה שהיה אמנם קרוב מאוד, אבל השמש התחילה לעשות דרכה מטה ופרט לקור שהתגבר חששנו להישאר אחרונים וגם שנעשה את סוף המסלול בחשיכה. העלייה בדרך חזרה למעלה לא קלה, אבל הצורך והרצון להגיע כשעדיין יש אור עזר לאזור כוחות ולהמשיך. כשהגענו לחניה השמש כבר התחילה לשקוע מאחורי ההרים.

 

את סוף הדרך בפארק עשינו באור הולך ודועך של דמדומים ראשונים. הצטערנו שלא יכולנו לעצור ולצלם את ההרים האדומים-צהובים שהזכירו את קניון ילוסטון... וגם גשר קטן עליו עברנו כשמשני צידי הדרך בריכות מבעבעות חיזקו את הדמיון.

 

שארית הדרך למוטל הקרוב, כ-10 מייל, עוברת בתוך יער ודי במזל הגענו כשקרניים אחרונות מאירות באור חיוור את האוויר. לנסוע שם בחושך לא חוויה מרנינה במיוחד. איזור המוטל מכיל מתחם עם מספר חדרים (שהיה חשוך כשהגענו) ובמרחק כמה עשרות מטרים – מסעדה וחנות (שהיתה סגורה כמובן בשעה הזו – 19:30). נכנסנו למסעדה, שם קיבלנו אזהרה שהזמנה אחרונה במסעדה היא עד השעה 20:00, עשינו במסעדה גם את הצ'ק-אין, קיבלנו מפתח ונסענו מרחק קצרצר לחדר להתארגנות זריזה וחזרה לארוחה. הספקנו להזמין....

 

אחרי ארוחת ערב חזרנו לחדר שהוא בלי טלויזיה, בלי טלפון וכמובן בלי WIFI (אמנם יש רשת חלשה, אבל היא רק בתוך המסעדה...) עוד חוויה לאוסף.

 

סה"כ החדר מרווח למדי ויש בו מיטת QUEEN אחת ו-2 מיטות TWIN. אמנם הן קצת צרות, אבל עדיין כל ילד ישן במיטה משלו, לפחות הלילה...

[דורבן]

MCARTHUR - BURNEY FALLS

 

מבט מלמטה, ליד הבריכה אליה מגיעים מי המפלים

 

[דורבן]

MCARTHUR - BURNEY FALLS

 

מבט מהתצפית למעלה למעלה.

 

[דורבן]

LASSEN VOLCANIC NP

[דורבן]

LASSEN VOLCANIC NP.

 

MANZANITA  LAKE

 

 

[דורבן]

LASSEN VOLCANIC NP

 

קצת מהנוף שנשקף מהחלון בנסיעה…

 

[דורבן]

LASSEN VOLCANIC NP

 

LAKE HELEN המרהיב, בשעות אחר הצהרים.
מן הסתם בשעות הצהרים הוא מדהים אף יותר!

 

[דורבן]

LASSEN VOLCANIC NP

 

BUMPASS HELL , בדרך לאיזור הגיאותרמי.

 

[דורבן]

LASSEN VOLCANIC NP

 

BUMPASS HELL , זמן קצר לפני שהחשיכה יורדת...

[דורבן]

עצים, עצים... חלקם חיים, חלקם כבר לא (אבל הם עדיין יפים)

 

למודי ניסיון בשל העיכובים בדרכים (בגין עבודות בכביש), השתדלנו לצאת היום לפני התכנון.
במלון לא היתה ארוחת בוקר, אז אכלנו כריכים ויצאנו לדרך.

(עוד) אתמול נודע לנו שמצפה לנו עיכוב כבר בתחילת הדרך (העדכון דיבר על כ-40 דקות). שאלנו את פקידת הקבלה/מלצרית במתחם מתי מתחילות העבודות. התשובה שקיבלנו – הם עובדים 24 שעות…

אכן, די בתחילת הדרך עצרנו למספר דקות. ממש לפני שהטור התחיל לזוז ראינו בצד הכביש להקת תרנגולי בר.

אנו בדרכנו לאחד מפארקי ה-REDWOOD. ה- WAZE   הראה כארבע וחצי שעות נסיעה, למרות שמספר המיילים נראה נמוך יחסית. תוך כדי תנועה התבררה לנו הסיבה:  כביש 36, בו נסענו, התחיל בנסיעה נחמדה של עליות וירידות (קצת מזכיר את הכביש מלאס וגאס ללי ווינינג, ליד הכניסה ליוסמיטי). תוך מספר מיילים הכביש מתחיל להתפתל לאורך עשרות רבות של מיילים במעלה ובמורדות של מספר הרים – פשוט בלתי נגמר!

 

*** אבא דורבן, הנהג: נוף יפה. נסיעה מתישה ביותר. הכביש לא מאפשר נסיעה רצופה של יותר מעשרות מטרים, פניות רבות וחדות, ירידות ועליות בשיפועים משמעותיים. קשה.

 

בדרך ראינו התראה שהכביש סגור רוב הזמן ופתוח רק בין 12:00 ל-13:00!!! (מן הסתם זמן הפסקת הצהרים של הפועלים...) מצד שני מספר מקומות בהם ראינו שלטים של עבודות בכביש נראו נטולי עובדים (אולי בשל הגשם החזק והערפל הכבד שליווה אותנו חלק מהדרך).

 

קצת לפני שהגענו למחוז חפצנו ראינו שלט על חנות ומוזיאון של מחצבים ואבני חן: Chapman's Gem & Mineral Shop & Museum,
Highway 101, Fortuna, CA 95540

החנות  הזו היתה בתכניות שלנו, במקור, לקראת סוף היום. היות והיינו לאחר נסיעה ארוכה ומייגעת עצרנו ונכנסנו. המקום נראה פשוט למדי. החלק של המוזיאון פשוט מדהים!
כבר היינו בעבר (כולל בטיול הזה) במוזיאונים דומים. כאן הייחוד – עשרות עצים מאובנים בצורות ובצבעים מרהיבים!

פרט להם ראינו מאובנים ימיים – כולל חילזון ענק, עצמות דינוזאור, אבנים מכל הגדלים והצבעים. אהבנו במיוחד אבנים שנקראות THUNDER EGGS. אבנים עם צורות עליהן, 2 הזכירו מגן דוד. גם הצבע התאים – כחול!

 

היות ורצינו להספיק לטייל בשמורת הרדווד, קיצרנו את הביקור, לא לפני שהסתובבנו בחלק השני – החנות – המלאה כל טוב אבנים ועצים מאובנים במחירים סבירים. אמא דורבן פירגנה לעצמה חתיכה צבעונית מעניינת של עץ מאובן בגודל קטן יחסית, היות ואין לנו יותר מידי מקום במזוודות…

 

ירדנו במחלף הבא כדי לאכול ארוחת צהרים מהירה וחזרנו לכביש הראשי.

 

נכנסנו לשמורת HUMBOLDT REDWOOD STATE PARK. אנחנו, ההורים התרשמנו מהעצים הענקיים. הילדים הרבה פחות והאיצו בנו לקצר את הביקור ולהגיע למלון. עצרנו בחנות מזכרות ליד עץ ענק והמשכנו בנסיעה לאורך ה- AVENUE OF THE GIANTS, לאורך מספר מיילים, עד שיצאנו.

 

***אבא דורבן: נכנסנו לפארק דרך אחת היציאות מהכביש, כפי שהמליץ הנווטן. ואז, יש לפנות ימינה או שמאלה ל AVENUE OF THE GIANTS –  שזה בעצם כביש של כ 24 מייל, (לא מעגלי) בשדרת עצי רדווד. אנו רגילים שכל פארק מתחיל בביקתת הריינג'ר – תשלום- מפה וכניסה. כאן, פשוט נכנסים ומסיירים (בחינם). בשני קצוות הכביש יש מרכז מבקרים לא מאוייש, עם כמה תמונות ופרוספקטים. את כל זה אנו יודעים מאחר שפגשנו ריינג'ר שעסק בטיפול בעצים והסביר לנו איך זה עובד....וגם נתן לנו מפה. 

לאחר הנסיעה הקצרה בשמורה, הגענו למלון ב-FORTUNA  מוקדם יחסית, כדי לנוח ולאגור כוחות לישורת האחרונה של הטיול.

היות וערב ראש השנה חל היום, חשבנו על טבילה סמלית של תפוח בדבש.
בלובי של המלון ראינו תפוחים. בתמימות שאלנו איפה אפשר למצוא דבש. למרבה ההפתעה פקידת הקבלה הפנתה אותנו לעמדת השתיה החמה ואמרה – שם יש גם דבש!

זמן קצר אחרי שנכנסנו לחדר התחיל לרדת גשם ובמקביל יצאו כמה קרני שמש בינות לעננים – קצה חיוור של קשת נגלה מאחורי הבנין. התחלה נחמדה לשנה החדשה!

 

[דורבן]

CHAPMANS GEM and MINERAL SHOP and MUSEUM

[דורבן]

REDWOODS

[yaar3]

CRATER LAKE -צרת רבים היא לא חצי נחמה. מה עם המ

מה יהיה עם המזג אויר  בשמורה הזו. 

אני הגעתי אליה בסוף אוקטובר  2016

מתוך ידיעה שבד”כ הכניסה הצפונית  והכביש סביב האגם בלוע הר הגעש, פתוחים עד 5.11

ב 16.10.16 התחילה סופה רצינית של שלג,  במשך 3 ימים, 

הכביש והכניסה הצפונית נסגרו , ולא נפתחו שוב עד אביב 2017

 

גולת הכותרת של הטיול  לאוראגון פוספסה לחלוטין. 

 

ממליץ למטיילים הבאים להגיע רק עד  אמצע ספטמבר

ולהקדיש שלמורה יומיים. 

כך שאם ביום הראשון יש בעיית ראות / ערפל/ גשם,   

ניתן יהיה  לנסות שוב למחרת…

 

לדורבן- 

תודה על התמונות המשרימות, 

גם היומיים שהיו לי לארוך החוף התנהלו תחת מבול  בלתי נפסק,  זכיתי לראות הכל דרך מסך גשם ורוח.

שמח לראות שאצלכם היה הרבה יותר טוב . 

 

 

[דורבן]

למי שמתכנן ביקור ב-CRATER LAKE, צריך להביא בחשבון את תשובת הריינג’ר,
כששאלנו אותו מתי התקופה הכי טובה לבוא לפארק:
בפארק יש 3 עונות:
עונת החורף
עונת היתושים

עונת השריפות

 

תבחרו...

[דורבן]

כלבי ים ואבנים צבעוניות

 

הבוקר קצת התמהמהנו ביציאה, כי לא היו לנו תכניות מרובות, דבר עליו נשלם בהמשך...
הנסיעה התחילה בכביש 101 המהיר יחסית. חלק מהדרך עשינו בתוך יער REDWOOD , כשלאחר כשעה וחצי נסיעה, בצד הדרך ראינו חנות מעניינת עם עבודות עץ וקישוטים שונים בחוץ. הנושא של החנות היה אגדת BIGFOOT, אבל היו שם הרבה דברים אחרים ויפים. כשהמשכנו בדרך, באחת הפניות ראינו שלט שמפנה לנסיעה בתוך עץ (DRIVE-THRU TREE). זה לא היה בתכנון שלנו, אבל שמחנו לרדת קצת מהדרך. לאחר נסיעה קצרה מהשער בחורשת העצים הענקיים, מגיעים לעץ REDWOOD   עם מעבר בתוכו. הפתח בעץ לא מאוד גדול וגבוה וקצת היססנו אם נוכל לעבור, בכל זאת ה-GMC  שבו נסענו לא כזה קטן...
התקרבנו לאיטנו, קיפלנו את מראות הצד ו...
הצלחנו לעבור! חוויה.

העברנו שם עוד מספר דקות בחנות המזכרות ובצפייה קצרה באגם קטן ויפה – יש שם שולחנות לפיקניק – מומלץ! לנו לא היה מספיק זמן.

 

(אבא דורבן: מתברר שהשטח הענק הזה של עצי REDWOOD, אגם ומי יודע מה עוד, הוא שטח פרטי של משפחה אחת. שמו את הסבתא בכניסה למכור חור בעץ ב 5$ לרכב, הנכדה מוכרת בחנות, ואת ההורים לא ראינו. הלוואי ולנו היתה חצר עם 1,000 עצים ואגם....)

 

בהמשך הדרך נסענו, שוב, עשרות רבות של מיילים בתוך יערות מסביב ובתוך הרים בלתי נגמרים...

כ-18 מייל לפני FORT BRAGG , התחנה הבאה שלנו, אחרי נסיעה ארוכה ואיטית בכביש פתלתל בין העצים, עם עליות וירידות - יוצאים במפתיע מתוך היער ישר לצד האוקיינוס. זו הפעם הראשונה מזה זמן שרואים את האוקיינוס והמראה מרענן ויפה מאוד, במיוחד אחרי שעות ארוכות של עצים. עצרנו ונהנינו מהנוף – סלעים שונים בים – שמזכיר קצת את חופי אורגון. רוב הכביש בצד הים...
כמובן שגם כאן התעכבנו דקות ארוכות בשל עבודות בכביש…

 

הגענו ל-MacKERRICHER STATE PARK . לא ממש ידענו מה יש בפארק. בזמן שניסינו להבין מהאישה בבוטקה שבכניסה, ניגשה אלינו אישה מבוגרת עם בגדי ריינג'רית והזמינה אותנו למבנה הקטן שבצד. בחדר הקטן, שהוא סוג של מוזיאון, עשרות מוצגים – שיני לוויתנים, פרוות של חיות שונות שככל הנראה חיות בפארק (כלב ים, גירית, שועל, זאב ערבות (KOYOTE), דורבן, לוטרה ועוד...
אבא דורבן ודורבן ב' אמרו שמגע הפרוות היה נעים, ברובן...
בנוסף להסבר על סוגי הפרוות השונים, קיבלנו הרצאה על מיני לוויתנים ועוד.
אם לא היינו עוצרים אותה (בעדינות) היא יכלה להמשיך ולהסביר לנו על האיזור עוד שעות ארוכות…

 

חנינו באיזור WATCHING STATION, LAGUNA POINT. התחלנו ללכת על גשר עץ בתוך היער, לצד החוף. בדרך ראינו ריינג'ר ושאלנו אותו איפה אפשר לראות SEALS. הוא הפנה אותנו לנקודת תצפית ואמר שהם כרגע גולשים (SURFING). הגענו לתצפית ולאחר מספר שניות מצאנו את הראשים השחורים / אפורים מציצים בינות לגלים. לצלם היה קצת קשה, אבל בהחלט נהנינו!

עמדנו שם דקות ארוכות, ממאנים לזוז...
בכל מקרה, הנוף יפהפה והים התהדר בגוונים כחולים לרוב!

 

הנקודה הבאה בה עצרנו – GLASS BEACH. בחרנו במסלול הקצר וירדנו לחוף. לא ראינו הרבה זכוכיות כמו שראינו בתמונות, אבל הצלחנו לאתר כמה אבנים קטנות צבעוניות.  החלק הפחות מזמין בחוף – צמחי ים ענקיים כרותים ששרועים על החוף מוקפים בענני זבובונים...

 

ממש לפני שהתחלנו לעלות בחזרה עברה מעלינו להקת שקנאים – מראה מרשים, חבל שלא הצלחנו לצלם. בדרך חזרה לרכב, אבא דורבן מסתכל לתוך העיניים של נחש שחור ונותן קפיצה. גם אמא דורבן רואה את הנחש. שנינו החשנו צעדים בזמן שהנחש התפתל הלאה מן השביל לתוך הצמחיה

.

הילדים קצת התעייפו ולכן עצרנו במלון, כדי לקבל את החדר, להשאיר אותם ולהמשיך לגנים הבוטניים המומלצים.
לצערנו, הגענו כשלושת רבעי השעה לפני הסגירה והאנשים בקבלה אמרו שצריך לשריין לפחות שעה וחצי למקום. היות ולא בא לנו לנסות לתפוס כמה שיותר- בריצה, נאלצנו לוותר…

 

לסיכום, איזור FORT BRAGG, הנמצא כ- 200 מייל צפונית לסן פרנסיסקו לא היה מוכר לנו והיווה בתכנון נקודת עצירה בלבד, התגלה כאיזור שבהחלט אפשר לבלות בו יום שלם, אם חופי האוקיינוס מעניינים אתכם..

 

[דורבן]

יוצאים מנוף מיוער לנוף ימי

[דורבן]

MacKERRICHER STATE PARK

 

בכניסה לפארק ובחדרון-מוזיאון של הריינג’רית