האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!
-
האגדה היפנית שלי מתחילה לפני הרבה שנים כשבתי הקטנה (כיום בת 33) היתה בכיתה ד’ וקיבלה בבית הספר שיעורי בית להכין עבודה על עם שלו מנהגים מיוחדים.
היתה לנו בבית חוברת על יפן שרק קיבלנו ביריד תיירות בגני התערוכה , והצעתי לה לכתוב על יפן. כמו אמא פולניה מצוייה (מרומניה) קראתי את החוברת והשתתפתי בהכנת העבודה, ותוך כדי התאהבתי ביפן וביופיה על שלל הטקסים והאמונות.
אז גם נטמן הזרע אצל בתי ומשיכתה ליפן, אליה נסעה בטיול אחרי צבא לחצי שנה בהן עבדה וטיילה, ולאחר שהתאהבה ביפן שבה אליה לטיול נוסף של חודשיים עם שילוב עבודה בחוות חקלאיות וטיולים.
אני שונאת טיסות ארוכות ויפן עקב כך שנים רבות היתה מחוץ לתחום. ברגע של אי שפיות זמנית, החלטתי לנסוע ליפן כדי לראותה במו עייני – את יפן ההיא שהתאהבתי מהעבודה של בתי… ומהעובדה שבתי התאהבה בה כל כך. נסעתי לראותה ולחוות אותה במו עייני ובנשמתי.
מה מצאתי ומה גיליתי אתם מוזמנים לקרוא .
האם גם התאהבתי ביפן – תצטרכו להגיע לסוף הכתבה.
אני כבר אזהיר אתכם מראש שהתמונות קשות לצפייה וממכרות.
-
ביפן ישנן הרבה אגדות יפות אבל אגדה יפנית מרגשת כתב דווקא אהוד מנור ז”ל בשיר יפיפה שאת הלחן הלחין אריאל זילבר, שמייד כאשר אהוד מנור שמע את הלחן שהזכיר לו את יפן כתב את מילות האגדה הנוגעת ללב על הצייד שלא מצא צייד וחזר ליד ביתו והוציא תסכולו בברבור.
החלום ששלח אותו שוב לנהר והברבורה שלא התנקמה בו בגופו אלא שלחה יד בנפשה כדי שיתענה על המעשה שעשה כל ימי חייו וגם ההתאבדות שיחררה אותה מיסוריה על אובדן אהובה.
בחמש קם צייד
ויצא את ביתו.
אל היער צעד
ודרך קשתו.
עד הערב סבב,
לא הצליחה דרכו.
גם צמא, גם רעב
אחזו אותו.
סר פנים ונסער
חזר לכפר,
והנה זוג ברבורים
בנהר.
לבנים ויפים,
אוהבים וזקופים,
מיד
חץ שלח באחד.
שם ראשו על הכר
הצייד שעייף,
וחלום לא מוכר
את שנתו טרף.
נערה מעונה
אל הבית פרצה,
ובידה הקטנה
אחזה נוצה.
שתי עיניה צופות,
יפות, נוזפות,
כל הלילה
דמעותיה שוטפות.
מה חטא, מה עוון
אהובי הלבן?
מחר
לך ליד הנהר.
בחמש קם צייד
ויצא את ביתו,
אל המים צעד
ודרך קשתו.
ברבורה לבנה,
ראתה את הצייד בעינה.
היא שלחה מקורה
וקרעה בבשרה,
מולו,
צללה בצילו.
כל העולם דממה.
כל העולם שממה.כאן בביצוע ליאור ייני שקולו העמוק חודר הישר לנשמתי
-
יום 1-2
טיסת טורקיש יצאה בזמן – טיסהבת שעתיים ועשרים דקות מובילה אותנו לאיסטנבול ולאחריה קונקשן קצר אבל ללא עמדת ביקורת דרכונים אלא היישר לבדיקת מטען היד, הובילו אותנו לטיסת המשך בת 12 שעות. הגענו לעת ערב עייפים ורצוצים כי אני איני ישנה בטיסות. למזלי לטורקיש יש מסכים אישיים בהם סרטונים בהם צפיתי על יעדים עתידיים מעניינים עבורי.
הגענו היישר למלון שיהיה שלנו ל-4 הלילות הקרובים מלון מצויין –
GRAND PRINCE HOTEL NEW TAKANAWA
מחלון חדר האוכל הבחנתי בעוברים השבים הממהרים ליום עבודה, כשרובם מחוייטים בחליפות ממש כמו בארצנו
, ובצמחייה המהונדסת שכה מקפידים בגיזומה שדווקא בעירי חולון שבה גם גן יפני בהמשך הרחוב שלי יש גנן נפלא, שכנראה עבר הכשרה ביפן.
-
יום 3
יצאנו לטיול עם 35 מטיילים נוספים עליהם מנצח המדריך המצויין יואב גל מכפר יחזקאל במקור, שטרח להזכיר לנו את מוצאו השכם והערב. הוא קיבל לפני שנים מילגה ביפן ושהה שם במשך 3 שנים. סיפר לנו על תלאותיו וקשייו בהתערות בדברים הקטנים שבחברה זו ועל כך בקטנה בהמשך.
יפן היא ארץ של תורים, ניגודים ושכבות אילו המאפיינים החשובים ע”פ דברי המדריך ועל כך נעמוד בהמשך.
את היום פתח באימרה יומית יפנית שכה אהבתי. האימרה לבוקר זה:
העין הרואה אינה יכולה לראות את עצמה.
טוקיו ביפנית: 東京都
טוקיו שוכנת באי הראשי של יפן – הונשו. שבו נבקר במהלך טיול זה.
על הבוקר טוקיו סואנת שכן האנשים ממהרים לעבודה, המונים חוצים את מעברי החצייה, וישנם כאלה אפילו ששקועים בסמטרפונים עד כדי כך בטוחים שלא יאונה להם כל רע בעת החצייה. לא פלא שהיא סואנת שכן במטרופולין הזה מצטופפים רק מעל 35 מליון אנשים!!!
טוקיו נחרבה 3 פעמים בעבר : פעם ע”י התפרצותו של הר פוג’י השוכן לא הרחק ממנה, פעם ברעידת אדמה בשנת 1923 ופעם בעת הפצצתה ע”י האמריקאים במלחמת העולם השניה.
טוקיו נחשבת לעיר הבירה של יפן אם כי לא הוכרזה על כך ובאופן פרדוקסלי קיוטו הינה עדיין עיר הבירה.
הביקור הראשון על הבוקר במזג אויר קריר ונעים היה בגנים הקיסריים שם לומדים לראשונה על סוגי השערים ביפן כאלה עם 2 שערים בצדדים וכאלה עם 2 קורות אופקיות כשחבל משתלשל ביניהם.
למדנו על היסודות החייבים להיות בכל גן יפני: הדומם – אבנים, הצומח ולאו דווקא פרחים אלא יותר צמחייה שכמובן מהונדסת – גזומה באופן מיוחד, והצמחים ניטעים בהתאם לעונות השנה כדי שבכל עונה יהיה את המאפיין שלה, והרעש כמו חצץ שבפסיעותינו עליו יש משום סוג של מדיטציה.
בגנים אחרים נתקלנו במאפיינים נוספים שיש לגן היפני של זרימת מים או מים באגמונים, בגשרונים מקומרים, ובמנורות יפניות מיוחדות.
-
כיאה למתחם קיסרי שיש לשמור עליו חומה מקיפה אותו וחפיר עם מים כדי להקשות על כניסת אוייבים. שער ראשון קטן ולאחריו שער מסיבי נוסף הניצב בצורת”ר” לראשון שוב להקשות הכניסה לאוייבים.
בעת שהגענו למתחם טיפלו בניקוי הלכלוך במים המקיפים את מתחם הקיסר.
כתבה מעניינית מאד של גילי חסקין על הגנים היפניים ועל עיצובם. הגנים היפניים הגיעו אל יפן מסין ולכן לא מפתיע שקיים דמיון מסויים לגנים הסיניים.
-
רחל היקרה,
איזה כייף שהתחלת לספר!!
ובמיוחד כשמדובר בחלום ישן שלי אותו אני מקווה יום אחד להגשים.
הפתיחה נהדרת ומסקרנת ואני לא הולך לשום מקום
שמוליק
-
היי ,נראה מעניין מאד ותמונות יפות.
האם ניתן לטייל לבד.
-
רחל חברתי היקרה,
חיכיתי לאשכול שלך וכדרכך בקודש, הוא הגיע עם תמונות נהדרות, פסקול משובח ומידע נהדר, החושף טפח מעולם ,שרובו אינו מוכר לי.
אצלי ההיכרות הראשונית עם יפן החלה בילדותי עם ספר הילדים הנפלא- “נוריקו סאן, הילדה מיפן”, שחברה הסופרת השוודית-אסטריד לִינְדְגְרֶן, בתרגומה של לאה גולדברג, עם הצילומים בשחור לבן של הצלמת, חנה ריבקין־בריק .
כאן אפשר לקרוא על גיבורת הספר לאחר 60 שנה.
ספר אחר מומלץ ביותר, הנמצא גם הוא בספרייתי,המשלב מידע על יפן , בעלילתו הנפתלת והמרתקת על תולדות משפחת הבנקאים היהודית, אפרוסי, הוא “ הארנבת עם עיני הענבר”.
מצפה בכיליון עיניים לבאות
נילי
-
יעד מסקרן ביותר רחל, תודה על הדיווח. אגיע לשם כנראה אחרי סין.…
הערכה שלך אם יש לעלות יומית למטייל העצמאי?
-
הו הו הו, הולך להיות כאן שמח, הולכת להיות כאן חגיגה. גם רחל , גם יפן.. התחלה מצוינת. ברור לך שאני הולך להיות כאן עד הסוף..
-
רחל היקרה!
גם אני כאן (בטוחה שלא היה לך ספק). התחלה מבטיחה ביותר.
מצפה בסבלנות להמשך.
לפני הרבה מאוד שנים טיילתי עם חברה טובה במזרח. בשלב מסויים דרכינו התפצלו (בנועם). היא המשיכה ליפן (דרך הפיליפינים), אני המשכתי לאוסטרליה. היה לי כיף מאוד באוסטרליה אבל מודה שמבחינה חוויותית ותרבותית בדיעבד הייתי צריכה להמשיך איתה...
לימור
-
רחל יקרה,
אני כל כך שמחה שחזרת לספר על היעד השווה הזה!
ותראי איזה עולם קטן: יואב גל הוא קרוב משפחה שלנו. לעתים אנחנו מטיילים איתו טיולים משפחתיים בארץ, באמת אדם נעים ובעל ידע נרחב ביותר!
עוקבת אחרייך,
אורנה
-
יקירתי
איזה כותרת אגדתית ,
עם תמונות צבעוניות של חוויה יפנית 
וכהרגלך בקודש טעימות מידע שניכנס לאווירה 
אצלי יפן השונה והמרתקת נקראה לראשונה בשנות ה90 מתוך “החוויה היפנית” של שפרה הורן- חמש שנים התגוררה ביפן והיתה מנהלת הקהילה היהודית של טוקיו .
הסרט “פריחת הדובדבן “, זרע בי את החשק להגיע לשם מתישהו .
תמשיכי תמשיכי
רואה כבר שתהיה לנו שבת טובה
-
היי רחל !
ברוכים השבים !
תפסתי מקום בשורות הראשונות ומחכה בסבלנות להמשך העלילה.
הטעימה הראשונית ,מבטיח רבות.
התמונות יפות מאד !
-
גם אני מחכה להמשך !
התחלה מבטיחה
יפן היא עוד אחד מהיעדים הרחוקים העתידיים שלי מתישהוא...
-
ערב טוב חברים יקרים!!!
בתי הקטנה שביקרה ביפן הלכה לאחר ביקור וסיפורי יפן ואני התפניתי להגיב לכם.
ראשית מודה לכם על תגובותיכם החמות!!!
שמוליק – כמה נחמד מצידך להתייצב ראשון . לא היה לי שמץ של מושג שזהו יעד שהינו גם חלומך. אני כבר ממתינה להרחבותיך שאני בטוחה כי תבואנה במהרה.
ארי – היעד אכן מעניין ותודה על המחמאות. בהחלט ניתן לטייל לבד. בתי טיילה לבד ואפילו נהגה ברכב, למרות שהנהביגה שם היא בכיוון מנוגד לזה שבישראל וזה דבר אינו קל. מרב ית המטיילים בוחרים בהתניידות בתחבורה ציבורית שהיא מאד טובה.
העלות תלוייה בטיסות שתמצא שזה המרכיב הכי גדול. יש היום טיסות של החברה הסינית החדשה ואולי תמצא דרכה טיסה זולה ליפן. בכל מקרה טיול עצמאי דורש הרבה עבודת הכנה במיוחד אם זמנך ועיתותיך מוגבלים.
כרטיס רכבות שינקסן יש לרכוש מראש מהארץ. לינות בהתאם לכיס. ככל שאתה במרכז העיר העלות גבוהה יותר. הכניסות למקדשים בדרך כלל חינם. לא נהוג לתת טיפ במסעדות.
תקרא בלוגים בלמטייל.
נילי – כמה שאני שמחה לראותך כאן אם כי אני יודעת שזה לזמן מוגבל.
את הספר נוריקו כאן, הילדה מיפן כבר סופר לי אודותיו. הכתבה ב-YNET מאד מעניינת – מודה לך!!!
אני קראתי רק את זכרונותיה של גיישה וכעת אני קוראת את יפן המסורתית של פרופ’ בן עמי שילוני שאחריו אמשיך ליפן המודרנית.
גולני – אני כבר מחכה לשמוע את סיפוריך כשתשוב מיפן. בטוחתני שתטייל שם באופן פרטי
דני – מקווה שיהיה כאן שמח. אשמח שתלווה אותי עד הסוף ושתשאב רעיונות לטיולך ביפן.
לימורי – את משמחת אותי שהגעת הלום. הבחירות שלנו בחיים אינן מקריות. אני בטוחה שאם אנ י הגעתי ליפן כנגד כל הסכויים גם את תגיעי אם תרצי מאד.
אורנה’לה – באמת עולם קטן שאת קרובת משפחה של יואב המדריך המצויין . אני כבר רוצה להיות קרובת משפחה שלו גם. את חושבת שאם אחותה החורגת של אמי חיה בקיבוץ שלך יעזור בעניין?
טובה’לה – התחבטתי רבות איזו כותרת לתת לכתבה והשיר אגדה יפנית נתן לי את המענה. את פריחת הדובדבן ראיתי בוושינגטון בשנת 1981 ובגולן כמעט כל שנה אבל אין דומה זה לחג שנחגג סביב זה ביפן. ספק או אוכל להגיע לכך בעתיד.
המטייל המתמיד – ברוכים הנמצאים. כיון שתפסת מקום טוב בשורה הראשונה אסור לך לזוז שמא מישהו יתפוס את מקומך.
דפנה – תהיי כאן בקשב אולי הכתיבה והתמונות יביאו לך חשק לטעום מיפן.. היא מסקרנת.
עבורכם עוד כמה תמונות מהגן הקיסרי מטה.
-
קוריוז קטן: בגני הקיסר כל הנכנס מקבל כרטיס מפלסטיק אותו יש לשמור מכל משמר. אחד האנשים מהקבוצה לא מצא אותו. לא עזרו לו תחנוניו לשלם עבורו ולצאת לחופשי, עד שלא השיב להם את הכרטיס השווה זהב – סירבו לתת לו להמשיך בטיול. שמעתי גם שלעיתים הם נאותים למלא טופס שלאחריו נאותים לשחרר אתכם.
הכי טוב שימרו על הכרטיס כאילו היה אוצר יקר.
רגע לפני שנכנסנו למוזיאון הצצנו לבית ספר או גן ילדים – לא ברור לי גיל הילדים, וצפינו בהם בשיעור התעמלות. הם היו כה מקסימים איך הם לא ממרים את פי המורה/הגננת. כמה הם מושמעים.
מוזיאון אדו בטוקיו ביפנית: 江戸東京博物館
אדו היה שמה הקודם של טוקיו. תחילתה של אדו בכפר דייגים קטן.
תקופת האדו התחילה בשנת 1603 ונמשכה כ-265 שנה. בתקופת האדו היתה הסתגרות מהעולם החיצון .
הביקור במוזיאון אדו היה מאד מעניין. ראינו איך חיו בבתים הקטנים כשהרצפה היא טאטאמי מן סוג של מחצלת קש עשויה שכבות, מרפדים את הרצפה איתה במלבנים , ככל שהגודל של הטאטאמי גדול יותר האדם עיר יותר. הקירות הן מחיצות זזות שבאמצעותן ניתן להרחיב או להקטין את החדר. ראינו את סירות הדייג ששימשו את הדייגים. ואפילו חתול מיילל על גג אחד הבתים.
ראינו מפה על אחד הקירות שהמחישה לנו שהחלק הגדול של השטח היה שייך לסמוראים שהיו בשלטון. משני הקצוות נמצאו 2 מקדשים והיתר נותר למסחר וליתר האוכלוסיה שהיוותה את הרוב אבל שטחה היה מצומצם.
עוד על תקופת האדו ניתן לקרוא בכתבתו המרתקת של גילי חסקין כאן.
עוד על הטאטאמי והבית היפני ניתן לקרוא כאן.
-
רחל שאפו על התמונות והכתיבה המדהימה שלך .אני גאה בך על טיוליך הרבים בחו"ל .המשיכי לטייל ולספר לנו.
-
תמונות נוספות ממוזיאון אדו למטה
-
יעל ערב טוב!!!
מודה לך על המילים הטובות והמחמאות שהענקת לי.
מאחלת לך שתגיעי גם לעולמות אחרים ורחוקים
שתגשימי את חלומותיך.
לתשומת ליבך אם תכנסי לבלוג שלי תראי שהרבה מאד טיולים אני עושה גם בארץ.
לא על כולם מגיעה לספר.
