האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!תוך כדי ההליכה הבחנתי במשפחה שהילדים אחזו בבלונים, שהאם והילדים לבשו תלבושת מסורתית ומה טבעי יותר מכך שאבוא לעזרתם לצלמם תמונה משפחתית שיהיה להם לאלבום הפרטי. כמובן שראיתי גם צעד אחד קדימה לבקש אח”כ גם להצטלם איתם דבר שהסכימו בחפץ לב. אני הייתי רטובה כולי למרות שהלכתי תחת מחסה, אבל יצאתי מידי פעם להצטלם.
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!בעודנו פוסעים אני מבחינה בפגודה מרשימה המתרוממת אל על - פגודת גוג'ו-נו-טו (Goju-no-tu). מבנה בן חמש קומות, צבוע בארגמן זוהר, הבולט על רקע הירוק שמסביב.
הפגודה הינה סמל בודהיסטי, המסמל את הר מרו שניצב בלב הקוסמולוגיה ההינדית.
חמש הקומות שהיא בנוייה מייצגת את חמשת היסודות בתרבות היפנית שהינם: אדמה, אש, מים, שמים ועץ.
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!בסמטה אחרת פגשנו שוב בצועדי הפסטיבל והפעם גם ילדים קטנים נשאו את המיצגים האלה , שכאב לי הלב שהם צריכים לשאת את המיצג הכבד הזה.
צהריים אכלנו במסעדה של בית מלון השוכן עם הנוף לים אבל מי ראה את הנוף? האוכל היה טעים אני מקווה שאאתר את המסעדה עבורכם.
כששטנו לכיוון הירושימה נפרדנו מהשער הטוריאי כשהגאות כבר החלה.
-
רחל היקרה,
אני ממשיך לעקוב וממשיך ללמוד.
הסיפור על נשות הניחומים מזעזע כל נים בנפש ואני חייב להודות שהדואליות הזו של עם שסבל כל כך ובו בזמן גרם לסבל נורא כל כך מעוררת מחשבות נוגות...
אני ממשיך ללוות אותך ומצפה להמשך.
שמוליק
-
רחל יקרה,
הייתי קצת עסוקה לאחרונה ובינתיים את ממש התקדמת עם סמינר יפן שלך. .
אז נכנסתי במיוחד למחשב רק כדי לכתוב לך תגובה (באמת קשה עם האתר לאחרונה) ולעודד אותך על ההתמדה בכתיבה כי האשכול הזה מלא ערך מוסף למי שיטייל אחריך.
משאירה לי לקרוא את הכל בסופש בתשומת לב מלאה !
תודה ואל תתייאשי
נ.ב – נכון שטעים הטמפורה ?
עדי
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!ערב טוב שמוליק ועדי היקרים!!!
כדי שתפתח התגובה הלכתי לשתות קפה ומששבתי זה נפתח. פשוט הזוי!!!
שוחחתי עם בתי הערב על נשות הניחומים ואז סיפרה לי שכשלמדה באוניברסיטת חיפה עשתה עבודה סמינריונית שנקראת
“נשות המרגוע בעידן הגלובליזציה.” עוד הגדרה שעושה יותר מדי הנחות לתופעה של ניצול מיני של נשים במדינות הכיבוש. חוברת העבודה נמצאת בביתנו ומיהרתי לקרוא .
התופעה הזו בשנות ה-30 היתה בקרב 200,000 נשים!!! שזה מספר מפלצתי.
ואם חשבתי שבעידן המודרני במדינה מסודרת כמו יפן זה כבר אינו קיים, שכן הזנות הוצאה בחקיקה מחוץ לחוק ביפן משנת 1958, הרי היאקוזה שומרים על הסדר באיזורי הבילוי וגורפים רווחים מניצול הנשים אבל השיא הוא שהחל משנות ה- 60ואילך קיימת עלייה מתמדת של טיולי מין למדינות אסיה השכנות שמספרם הולך ועולה בטור מטאורי. היפנים היו הראשונים להוציא טיילים לקבלת שירותי מין . הם יודעים מראש איזו אישה יקבלו, איזה שירות ומה העלות. ממש מוצר צריכה.
ובנוסף החל משנות ה-70, חברות עבודה יפניות שלחו את עובדיהם לטיולים כאלו כפרס או כבונוס שהחברה נותנת לעובדיה!!!!
בשנות ה-70 קמה קול צעקה של נשים בן ביפן והן במדינות היעד והטיולים נמשכים אבל כטיולי יחידים ובמסווה.
השלב הבא היה ייבוא נשים זרות ליפן לאותה מטרה.
יואב שלנו הסביר לנו כי יפן אינה ארץ הגירה אבל בשטח המין קיימת הגירה רבה ולממשלת יפן יש אינטרס כלכלי מובהק . המהגרות גם שימשו משנות השמונים והתשעים ככלות לחקלאים יפנים. אך לא רק.
נשים מתאילנד לדוגמא נמכרו דרך סוכנים, כשהן בכלל לא ידעו לאיזו מטרה הן מיועדות. לעיתים נמכרו למשפחת היאקוזה ולעיתים למועדונים בהם מספקים שירותי מין. הסכום הסופי שאשה נמכרת דרך כל הסוכנים הוא גם הסכום שעליה לשלם. הסכום יכול לנוע בין 25000$ ל-40000$ ועל זה יש להוסיף שכר דירה, מזון, הוצאות רפואיות וקנסות בגין התנהגות לא טובה..
חלק מהנשים מתאילנד יודעות מראש שיספקו שירותי מין אבל חלקן יודעות שתועסקנה כמלצריות. הפיתוי שנעשה : מספרים להן איזה כסף טוב הן תעשינה ביפן.
כל זה למדתי מעבודת הסמינריון של בתי באוניברסיטה.
************************************************************ ********************
אני מנצלת את העובדה שהצלחתי לפתוח תגובה ולהמשיך בתיאור יום זה.
לאחר השייט נסענו לשדה התעופה של הירושימה. טיסה קצרה שבמהלכה התוודענו לכך כי למרות שאנו לא מופיעים בעיתונות היפנית, ואנו בכלל לא אישו שם, כנראה שבכל זאת ארצנו מעניינת את היפנים כיעד ביקור.
כמו בכל טיסה אני פותחת את החוברת המונחת על משענת הכסא שלפני.
מעלעלת בה , היא כמובן כולה ביפנית, אבל לפתע אני מזהה נופים של מדינת ישראל ועוד עם שילוט בעברית וסימני הדרך לשבילי הליכה בארצנו וכך ראיתי את שביל פרסת נקרות, את מפל דוד,ים המלח, ואפילו שני מטיילים עם קיטבק על גבם כשעל אחד מהם מתנוסס דגל ישראל. תמונה גדולה של אנשים טובלים בים המלח, רק חסר להם העיתון בידם.
לא יכולתי להתאפק וניגשתי לדיילת שדיברה קצת אנגלית והיתה מאד לבבית. שאלתי אותה על כך. לא היה לה מושג על כך שאנו מככבים חזק ביפן.
אבל היא היתה רוצה לבקר בישראל.
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!בערב הגענו למלון TOBU HOTEL LEVANT TOKYO שהינו מלון מאד מפואר
ארבעה כוכבים שעל קירותיו ציורים מקסימים שצילמתי כמה מהם. כמובן שהפלש אינו מיטיב עימם.
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!יום אחרון לטיול – יום ראשון – טוקיו
קמנו לבוקר גשום , ללא תקווה תכלת בשמיים , רק אפורורי וערפילי וגשם ללא הפסקה. ביאס אותי אבל לפחות לא נפל בחלק שראינו את הטבע וגם זה לטובה.
יצאנו אחרי ארוחת בוקר דשנה למקדש אחרון בטוקיו
המקדש של מייג’י נקרא: MEIJI JINGU – ברובע HARAjUKU
מייג’י היה הקיסר הראשון בתקופת יפן המודרנית, שקיבל קיסרות בהיותו בן 16!!! זה היה בשנת 1858. הוא הפך את יפן למערבית יותר וכוחה בעולם כמעצמה כלכלית התחזק.
המקדש נבנה פעם ראשונה בשנת 1920 אך נהרס במלחמת העולם השניה אבל כמו הרבה מקדשים ביפן שנהרסו , גם זה הוקם מחדש. זהו מקדש בנוי בסגנון שינטו ואפשר להבחין בשערים עם שתי הקורות למעלה אופקיות הניצבות על 2 עמודים משני הצדדים עומדים.
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!גשם וגשם ועם המטריות אני רטובה לגמרי. הרבה שערי טוריאי רואים בפארק וגם יער גזום יפה כרגיל ביפן.
כשצילמתי במלון בערב קודם ציורים שמאד התלהבתי לא ידעתי שמדובר באומן מאד ידוע ביפן שהכין 46 עבודות – הדפסי עץ גדולים של 36 מבטים על הר פוג’י
שנעשו בטכניקה של אוקיו-אה (=תמונות העולם הצף) שהוכנו ע”י האומן היפני הנודע קצושיקה הוקוסאי.
טכניקה זו של חיתוך העץ נודעה בתקופת אדו. אולם המשיכה עד המאה ה-19.
על הטכניקה של הגילוף המיוחד והתפתחותה משחור לבן לצבעוני ועוד על האומנים שיצרו זאת ניתן לקרוא כאן.
-
רחל היקרה!
היום האחרון של הטיול שלך הגיע, אבל אני עדיין נמצאת איתך בהירושימה…
כל מה שסיפרת מרתק ומזעזע בו זמנית.
הטלת פצצת האטום על הירושימה היתה אירוע נוראי בתולדות האנושות!
ומה שסיפרת על הנשים הסיניות המנחמות האומללות נוראי לא פחות.
כמה שבני האדם יכולים להיות אכזריים.
יפן נראית כארץ יפהפיה ומעניינת, הטבע וההתייחסות אליו נפלא – אך הסיפורים שמסתתרים ברקע מזכירים לנו את טבע האדם הרע…
כל הכבוד לך על ההשקעה האדירה שלך באשכול! כרגיל, את כותבת מדריך למטייל מ-א’ ועד ת’ – הנוסע העתידי (הלוואי אני בעוד כמה שנים) רק צריך להדפיס ולקחת איתו לטיול!
אכן הכתיבה כאן בפורום מאד קשה ועל כך מגיע לך צל”ש מיוחד!
סיפור העגורים של הילדה סדאקו מוכר לי היטב. הוא מופיע גם כטקסט לילדים באחד מספרי הלימוד לאנגלית. לפני כמה שנים, הכנתי עם התלמידים עגורי נייר בעקבות קריאת הסיפור והעשרת הידע. זה היה פרוייקט מאד מרגש. בזכות הסיפור שלך נזכרתי בזה, ואולי אחזור על הפרוייקט השנה שוב עם התלמידים.
תודה רבה רחל יקרה!
להמשך טיולים מהנים ומעשירים ובריאות טובה
שירלי
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!עוד תמונות שצילמתי במלון בטוקיו – 36 צילומים על הר פוג’י עם עבודות הגילוף המיוחדות בסגנון האוקיו-אה לפניכם.
על האומנים ניתן לקרוא כאן.
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!שירלי היקרה ערב טוב!!!
מודה לך מאד שאת ממשיכה ללוות אותי. הייתי בטוחה שנושא הירושימה יעניין
אותך כבת להסטוריון , אבל זה שהסיפור של סדאקה יהיה מוכר מספר לילדים
ללימוד האנגלית לא העליתי בדעתי.
גם את בוודאי נתקלת בקשיים האדירים להעלות כאן סיפור לאתר וזה מאד
מכעיס.
אמש כבר שפכתי את ליבי בפני יעל כפיר. אשר הבטיחה להעביר את תלונתי
להנהלה. אבל הוסיפה באותה נשימה שלהנהלה יש סדרי עדיפויות.
לאור הקשיים האלה, במידה ולא יחול שינוי איני מתכוונת להמשיך לכתוב
אשכולות.
זהו בזבוז זמן של העלאת כל תגובה ועוד להתקל שפעם התמונות אינן עולות
ופעם הכיתוב נמחק. ופעם לא הצלחתי לצרף את כתובת המלון בקישורית
ונאלצתי להוסיף בגוף הדף שאסטתית נראה לא יפה.
התעצבנתי מספיק לכבודך אסיים את הערב עם משהו מתוק – אגדת עם יפנית
אני מביאה מתוך אתר יפן מונגטארי
יום הילדים או חג הילדים נקבע בעולם ל-5.5
אחד מסמלי החג הוא דמות של קינטארו = ילד הזהב, שהבובות שלו מקשטות את חלונות הראווה ואת חדרי הילדים עם בוא החג. קינטארו, המבורך בכוח רב ובלב זהב, מגיע מהפולקלור היפני, וקיימות גרסאות רבות לסיפור לידתו וחייו. אומרים שדמותו של הילד החזק והגיבור מבוססת על אדם אמיתי בשם סקאטה קינטוקי (Sakata Kintoki) שחי בתקופת היאן (794-1185) ונודע בכוחו הרב,
אך גרסאות על לידתו וזהות הוריו רבות ומגוונות. יש האומרים שכילד נאלץ לברוח מביתו ואומץ על ידי ימה-אובה (Yama-uba) מכשפה שחיה בהרים, ויש המספרים שהוא נולד לימה-אובה עצמה. על דבר אחד כולם מסכימים – כוחו ויכולותיו הפיזיות של קינטארו היו יוצאי דופן. היום אספר את הגרסא המופיעה בספר "101 אגדות יפניות מאוירות", שבעצמו מבוסס על סדרת סרטי אנימציה ששודרה בין השנים 1979-1994 ברשת TBS
יאמה-אובה וקינטארו של קיטגאווה אוטמארו (1806-1753). קינטארו מתואר לעיתים קרובות כבעל עור אדום. קראתי איפשהו שהסיבה לכך היא שבתקופת אדו (1600-1868) השתמשו במשחה אדומה (מבוססת על צינובר) לטיפול במגפת אבעבועות רוח. צבעו האדום של קינטרו אמור להבטיח בריאות וכוח לילדים, כאילו הוא כבר מוגן מאבעבועות.
היה היה בהרי אשיגרה המיוערים ילד בשם קינטארו. מאז לידתו היה קינטארו ילד חזק באופן מיוחד. הוא היה עד כדי כך חזק, שאם היו קושרים חוט אל אבן ענקית וכבדה, הוא היה מסוגל למשוך אותה, כשהוא עצמו רק למד לזחול. כשקינטארו התחיל ללכת, אמו תפרה לו בגד אדום, שהיה גדול מדי עבור קינטארו הקטן, אך הייתה מגולמת בו תקוותה של האם שהילד יגדל בריא וחזק ויגיע מהר לגודל המתאים לבגד.
קינטרו ויאמה-אובה, עוד תמונה מהסדרה של קיטגאווה אוטמארו. כאן דווקא בבגד ירוק. האמת, שבהדפסים קינטארו בדרך כלל מופיע ערום (עם גוף אדום) או בבגד ירוק. עוד לא הצלחתי לברר מאיפה הגיע הבגד האדום המזוהה עם קינטארו היום.
לקינטארו היו מספר חברים טובים עמם הוא נהג לשחק: ארנב, קוף, ובעלי חיים אחרים שחיו ביער. כל יום נכנס קינטארו אל מעבה היער, וחבריו בעלי החיים התקבצו סביבו כדי לבלות יחד. לפעמים הם התחרו בריצה ולפעמים ערכו תחרויות סוּמוֹ, אך גם בתופסת וגם בסומו לא היו לקינטארו מתחרים מבין חיות היער, וכמה שהחיות לא ניסו, תמיד קינטארו ניצח אותן.
כשגדל הילד ואמו ראתה שהבגד שתפרה לו מתאים לו בדיוק, היא הביאה לו גרזן גדול וכבד, אך קינטארו הרים אותו ללא כל בעיה. ידידו השובב טנוקי (שועל ראקון) ניגש אליו וביקש גם להחזיק את הגרזן, אך לא הצליח להחזיק אותו ולו שנייה אחת.
סתיו הגיע אל ההרים, וקינטארו יצא עם חבריו אל היער לאסוף ערמונים. לפתע ראו שהגשר שחיבר בין מצוקי ההר איננו, והבינו שככל הנראה נהרס בסערה האחרונה. קינטארו לא היסס לרגע, לקח את גרזנו, כרת עץ גדול שהיה בקרבת מקום ובנה גשר חדש. חבריו התלהבו ומיד התחילו לעלות על הגשר. אך קינטארו עצר אותם: "רגע, רגע, אל תהרגו את החרק הזה!", צעק להם. קינטארו החזק, היה בעל לב טוב, והרגיש שהוא חייב להציל את הזחל הקטן שראה על הגשר. תמיד הייתה בלבו חמלה גם כלפי החרקים הקטנים ביותר.
קינטארו של צוקיוקה יושיטושי (1892-1839)
החברים אספו ערמונים והתקדמו יותר ויותר אל תוך היער, ולא שמו לב שהגיעו למקום בו גר דוב, הידוע באופיו הפראי. כששמו לב לסימנים של טופרי הדוב על עץ ערמונים גדול, כל החיות נבהלו והתחילו לשקשק. לפתע שמעו את שאגת הדוב. "האא! הנה הוא! בוא, אדון קינטארו, נברח!", זעקו החיות והתפזרו לכל עבר. הדב הלך והתקרב, אך קינטארו לא חש כל פחד. "היי! מי אתה? לא ארשה לאף אחד לפלוש להר שלי!", שאג הדוב. "אז בוא תלחם בי, דוב!", השיב לו קינטארו. קינטארו והדוב לפתו זה את זה והחלו להתגושש. לבסוף, הרים קינטארו את הדוב בשתי ידיו וזרק אותו אל על, וכשהדוב עמד ליפול ארצה, קינטארו תפס אותו שוב בשתי ידיו. "יש! קינטארו ניצח!", צעקו החיות. כך, קינטארו הפך גם את הדוב הפראי לידידו, ויחד עם חבריו האחרים שב הביתה, שם חיכתה לו אמו.
קינטארו על דוב, של אוטגאווה קוניסדה (1865-1786)
כשקינטארו התבגר, הוא שינה את שמו לסקטה נו קינטוקי, ועבר אל עיר הבירה. שם הוא נודע כסמוראי חזק מאוד.
וזהו סיפורו של הילד החזק, ששאב את הידע ואת כוחותיו מהטבע ואת חוכמתו מבעלי החיים שעמם גדל.
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!טיילנו רגלית בגשם עדיין ברובע HARAJUKU. התחלנו ליד רחוב TASHEKITA ובהצטלבות פנינו שמאלה לכיוון OMOTESANDO HILLS שנמצא בעלייה מתונה לכל אורכו. עוד על האיזור ניתן לקרוא כאן.
כאן נחשפנו לראשונה לעניין התורים הארוכים ביפן. ביקשתי מיואב המדריך שישאל את הצעירים שעמדו לאורך הרחוב בתור לכבוד מה הם עומדים. השיבו לו שצריכה להפתח חנות האקססוריז . למרות שזהו יום ראשון החנויות נפתחות בכל יום מימות השבוע. אנו הישראלים לא היינו עומדים בתור כזה – בטוח!!!
כל האיזור מתהדר בחנויות אופנה יוקרתיים כמו ראלף לורן, גוצ’י, אמפוריו ארמאני, פראדה, אפנדי ועוד. היתה לי בעיה באיזה מהם לערוך את מסע
הקניות שלי
החנויות כבר היו מקושטות לכבוד ההלואין שנחגג לקראת סוף אוקטובר ובכלל החנויות מקושטות ומצועצעות כדי שתהיינה זמינות לצעירים שיכנסו לקנות.
בסופו של הרחוב נכנסנו לחנות של לינדט השוויצרית, שכן חברה הזמינה שאביא לבנה מהשוקולד השוויצרי ושתינו שם קפוצ’ינו נהדר עם עוגה. היה שווה לקנות את השוקולד רק כדי לחזות איך עוטפים את האריזה גם כנגד הגשם.
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!עברנו ליד בית הקפה לחתולים שהיה סגור, אכלתי איזה מאפה שבפנים סוג של גלידה. כאן היה כבר תור קטן אבל היה שווה.
חנות פרחים הלהיבה אותי עם שלל הפרחים המוצעים למכירה.
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!נסענו לאיזור החדש יחסית בטוקיו אודייבה – שנבנה על אי מלאכותי מול מפרץ טוקיו. האי נבנה בטכניקה של שיקוע זבל.
בתחילה הוא נבנה ע”י השוגון טוקאגוואה בשנת 1853 כדי להגן על העיר מהים.
דאייבה ביפנית זה שמן סוללות תותחים. אילו הסוללות שניצבו שם כדי להגן מפלישת האמריקאים ליפן במלחמת העולם השניה.
בנסיעה זו נסענו על גשר הקשת בענן שמרהיב ביופיו במיוחד בשעות הלילה.
היום היה יום מאד ערפילי וגשום לכן גם התמונות בהתאם ומתנצלת מראש על איכותן, מקווה שתצליחו לראות את היופי מבין הטיפות.
עוד ראינו את החידוש האחרון ברכבות – הרכבת המגנטית הנוסעת בתוך מנהרה ברובה ללא נהג!!!
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!מוזיאון המדע באודייבה- MIRAIKAN
מדובר במוזיאון בן כ-6-7 קומות שאנו מפאת חוסר זמן התמקדנו במקום בו מופיע אסימוב – הרובוט במופע שקשה לתפוס שהוא גם משחק כדורגל.
מה שיפה שהביאו לשם גם ילדים בעלי תסמונת דאון ומוגבלויות נוספות. וגם כשאחד מהם התחיל לצעוק קיבלו את זה באופן טבעי ולא עשו מזה עניין גדול.
חיים חבר הקבוצה צילם את הרובוט אסימוב . להלן סרטון שצילם.
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!מוזיאון המדע מעניין אבל נועד יותר לילדים .
הרובוטית שממצמצת בעינייה יפה אבל המיצמוץ בקושי ניכר.
הרובוטית השניה המניעה ידיה יכולה לעזור לנכים בפעולות הפשוטות שאינם מסוגלים כמו להביא מזון או שתייה לפיהם.
כתובת ושעות פתיחה וחוות דעת בטריפאדוייזר ניתן לקרוא כאן.
סרטון באדיבותו של חיים הידוע בכנויו הנרי של הרובוטית המניעה ידיה לפניכם.
שירותי נכים במוזיאון המדע סרטון באדיבותה של חברת הקבוצה סימה
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!נסענו לאולם התצוגה של טויוטה שכן כיון שהביקור נפל על סוף השבוע ביהח”ר של מאזדה היה סגור. שם רואים את פס הייצור איך בדקה מיוצרת מכונית, וזו היתה אמורה להיות הפתעה עבורנו.
ההפתעה היתה שהמקום היה סגור. פניתי לשומר במקום חשבתי אולי אם אפעיל עליו את קסמיי הישראלים , אספר לו שבאתי ממדינה מאד רחוקה, יאות לפתוח, אבל כאן ביפן זה לא נורבגיה, שפתחו עבורי סופרמרקט ביום ראשון רק כי הייתי צריכה לקנות שמן לטגן דגים שקניתי מדייג. ביפן יש פרוטוקול והשומר לא יסטה ממנו מילימטר. הוא הראה לי את השלט שהמקום סגור והלך לעמדתו.
דעו שהמקום סגור ביום א’!!!
התמונות יצאו עם הרבה השתקפויות ומצטערת על איכותן.
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!מרכז התערוכות והכנסים הבינלאומי באודייבה
המרכז שוכן לא הרחק ממוזיאון המדע בו ביקרנו והבאתי אותו לכאן למרות שלא ביקרנו בו רק בגלל תצוגת מאגנה ואנימה שם.
תופעה מדהימה שפרצה את גבולות יפן היא המאנגה והאנימה.
פעמים רבות סרטים וסדרות האנימה החלו כחוברות מאנגה שזכו הצלחה. עם זאת, לעתים התרחש תהליך הפוך, בו בעקבות סרטי אנימה נכתבות חוברות של מאנגה. ישנן אנימות שאין להן מקבילת מאנגה בכלל, והאנימה מבוססת על ספר, סרט, אגדה או רעיון מקורי.
האנימה – אנימה הינה קיצור של המילה אנימציה .האנימה היפנית היא ז'אנר רחב מאוד של סגנון אמנותי מצויר בעל מאפיינים ייחודיים המבדילים אותו מיצירות אנימציה מערביות. האנימציה באנימה תהיה לרוב מורכבת, דינמית, צבעונית ומהירה, עם הרבה פרטים, ולרוב עבודה מפורטת ודקדקנית על הרקע, יותר מאשר על הדמויות. הדמויות עצמן בעלות עיצוב דומה, על אף שניתן לראות הבדל בסגנונות אצל אנימטורים שונים. רוב דמויות האנימה ניחנות בעיניים גדולות ופעורות שתופסות את רוב שטח הפנים, הנועדות לשוות להן מראה תמים. כמו כן, אף ופה קטנים יחסית ופרופורציות גוף מעט מאורכות. לרוב ניתן גם לראות תיאורים מוגזמים של רגשות או תגובות של הדמויות: טיפות זיעה גדולות במצבי לחץ, ורידים בולטים בעת כעס ואף התעלפויות ברוב הגרסאות הקומיות של האנימה.
מאנגה – הינה אומנות הקומיקס שבאה בחוברות מצויירות. מאנגה פירושה תמונה מגוחכת. את השם טבע האומן – ההוא מהעבודות שראיתי וצילמתי במלון בטוקיו ערב קודם – קצושיקה הוקוסאי.
בשפה היפנית המילה "מאנגה" מציינת קומיקס לכל דבר, העולם מחוץ ליפן אימץ את המילה ככינוי לקומיקס היפני בלבד. המידע לקוח מתוך ויקיפדיה והתמונות בחסרות הרשת.
-
האגדה היפנית שלי - מתחילתה ועד סופה !!!בהמשך הערב הגענו לקניון עם קומות רבות להשלמת קניות שהיתה בו כמובן גם חנות יוניקלו, וקפה סטארבאקס שרפי ואני לא זזנו ממנו כמעט, כי אותנו לא עניינו הקניות, ומבחינתנו זה היה בזבוז זמן משווע של כשעתיים לפחות.
המשכנו למקום אחר לארוחת ערב מזנון שהיתה טעימה ומה שטוב היה שם שיכולנו לצפות על גשר הקשת בענן בלילה כשהוא מואר והיתה לנו זווית טובה לצפייה, אבל התמונות צולמו בנייד כי הבטריה במצלמת הקנון התרוקנה.
מידע מקיף על טוקיו ניתן למצוא באתר הצויין כאן.
לסיכום הטיול :
יפן מבחינתנו היתה מדינה מאד מעניינת , מדינה עם תרבות שונה ממה שהכרנו עד כה, היו לה צדדים יפים מבחינת היופי והאסתטיקה שאהבנו. זה התבטא בגנים, במזון שהוגש, בחנויות, באריזת המוצרים בקפידה, בשירותים הנקיים והמושבים המחוממים.
היה הרבה נימוס מצידם כלפי התיירים והרבה קידות שלפעמים רצינו לאמר להם טוב בסדר אנו רוצים לרכוש את המוצר קחו את הכסף ודי, תפסיקו עם הקידות, אין לנו זמן לכולן
, אבל כדי למנוע מהם אי נעימות כמובן שלא עשינו זאת.כשהגענו לחקור את הרבדים העמוקים של החברה היפנית – לא אהבתי את מה ששמעתי אודותיה , בנושא ההתאבדויות, בנושא של גידול הילדים וההשקעה בהם בחינוך שרובץ רק על האשה, על נשות הניחומים, בנושא השחיתויות בשלטון, היאקוזה והשפעתה על השלטון.
מבחינת הטבע שיש למדינה להציע לפחות ממה שראינו בטיול, רוב הפעמים זה לא עשה לנו WOW אבל בסרט בערוץ הטיולים שנקרא: יפן מבט מלמעלה שצפינו לאחר שובנו ראינו איזורים יפים דווקא באי הצפוני שאליו כלל לא הגענו.
יש שם קרייטרים מאד יפים עם אגמים ירוקים במרכזם, צוקים אדמדמים ולבנים , איים עם צוקים בתוך הים בצורה של בודהות ועוד.
הייתי מציעה לחברות הטיולים להרחיב את הטיול גם לאי הצפוני.
היה לנו מזל שהגענו לתקופה של פסטיבל בטקאיימה ואחד קטן במיאג’ימה ששידרגו את הטיול, לכן ממליצה לבאים אחרינו להתעניין מהם תקופות הפסטיבלים היפים ולהגיע כשהם מתקיימים.
זכינו במדריך מצויין שמצוייד בהרבה ידע שידע להעביר לנו אותו, ובקבוצה נהדרת שעמדה בזמנים לאורך כל הטיול, שהתנהגה בלי מריבות בין האנשים . שמרה על תרבות ודרך ארץ בכל מקום, ואפילו ששקית עם אפונה (כמו פיצוחים) לאכילה התפזרה בכל האוטובוס, הכל נאסף במהירות ובלי להותיר אף פירור, ובלי שאיש מחברי הקבוצה יבחין במהומה , פרט לאלה שהיו בקרבת המיקום שזה קרה.
תודה לכל אילו שהגיבו וליוו אותי לאורך כל תקופת כתיבת הסמינר/טיול
, שנתנו לי רוח גבית חזקה להמשיך למרות כל התקלות בלמטייל והן לאילו שקראו ולא הגיבו.
להתראות בטיול הבא.
