מעבר לפאס האנאפורנה
-
החיידק מסרב לעזוב וגיד אכילס עושה סימנים של החלמה אז המחשבות צצות מאליהן.
זה טרק שחשבתי בעבר שלא אעשה בגלל הכביש שנסלל ובגלל שזה הטרק ש״כולם עושים״ אבל כבר מזמן הבנתי שאני המפסיד והטרק ימשיך להנות מטיילים עוד שנים רבות אפילו שהוא ״ לא מה שהיה פעם״.
הבנתי שהטרק מגוון מאוד בנופיו ושאולי אפשר בכל זאת עדיין למצוא איזורים כמו שהיו פעם כי היום כולם מדלגים עליהם.
רוב המטיילים להבנתי מסיימים את הטרק במוקטינאת אחרי שעברו את פאס הטורונגלה. אחדים ציינו ״נפילת מתח״ אחרי הפאס ורצון לחזור לפינוקים של הערים.
ירידת המתח הזו אם אכן היא קיימת נשמעת לי מוכרת מהאוורסט. אחרי שהשלמנו את מעבר הצ׳ולה אשתי החליטה שמספיק לה והיא לא מעוניינת בעוד פאס שהיה מתוכנן ואני נאלצתי לעשות אותו כטיול יום מגוקיו.
אם יש למישהו טיפים איך למנוע או להתגבר על ירידת המתח הזו, אשמח לשמוע.
כמובן שגם הפיתוי של השביל/כביש הכריע לא מעט מטיילים אבל לפחות כרגע אני ממש לא רוצה ללכת עליו ומקווה שגם בטיול נתגבר על הפיתוי.
התוכנית בגדול היא ללכת דרך פיסאנג עליון ונאוול לטיליצ׳ו ומשם לפאס.
בתקווה שנעמוד בהכל ונצלח את ירידת המתח אני חושב להמשיך לקגבני ומארפה ואשמח לשמוע את כל ההמלצות שיש לכפרים שאחרי מוקטינאת.
כמובן שאת כל ההמלצות שיש למישהו לעליה גם אשמח לשמוע.
בשלב זה הכל פתוח לתכנונים ואני לא שם שום מגבלות
תודה
-
היי דרור,
אני לא בטוח בהנחה שלך שרוב המטיילים מסיימים את הטרק במוקטינאת. ב- 3 שנים האחרונות אני מגיע למוקטינאת במסגרת טיול למוסטנג, וממה שאני מתרשם, רוב המטיילים, ממשיך ברגל לג’ומסום…
למרות שהכפר קאגבני, הוא קצת מחוץ למסלול לג’ומסום, כדאי לעבור דרכו, הוא יפה ומיוחד.
אני ממליץ לך ללכת עד גו’מסום, משם לקחת רכב ולהגיע לטאטו פאני (יופי של מעיינות חמים) וכפר נחמד (אלא אם יש לך זמן ללכת עד טאטו פאני), ומשם לעלות לסיקה, גורא פאני. לעלות מוקדם בבוקר לפון היל שהיא תצפית מקסימה על כל רכס האנאפורנה, ומשם לגלוש לנאיה פול ולפוקרה.
-
היי דרור,
אחרי תאי אין מה להוסיף , אבל מחרה מחזיקה –
קקבני שווה להגיע. – רק תכננו כך שלא תצא תחזור מג׳ומסום וחזרה בשעות הצהריים כאשר רוח אימיים מנשבת!
הייתי ב 2008 אבל את הרוח לא שכחתי!
הכפר הטיבטי. מרפה נחמד לבקר בו מג׳ומסום; טיילתי גם לעברו השני של הנהר בזמנו לכפר – לא זוכרת את שמו.
טאטו פאני נחמד מאד עם המעיינות החמים , וכמובן פון היל עליה על הבוקר מגורה פאני!
תהנו
צילה
-
תודה תאי וצילה.
טוב קגבני ומרפה רשומים וצילה יהיה נחמד אם תזכרי בשם הכפר מעבר לנהר (שבו אין כביש אבל יש את שביל הסובב הישן)
כרגע הפנטזיה היא להמשיך על השביל מג׳ומסום עד לטאטופאני ולעלות כפי שתאי ציין.
אגב עשינו את הקטע מגאורפאני לטאטופאני דרך סיקה היפיפייה הנרדמת לפני שנתיים אבל נשמח לעשות בכיוון השני אם כמובן הדברים יסתדרו
-
יש כמה כפרים נחמדים בין מוקטינאת לקגבני בצד הצפני של הנהר. הם אמנם חלק ממוסטאנג אבל למיטב זכרוני לא נדרש פרמיט כדי לבקר בהם.
גם הכפר פליאק, בין קגבני וג’ומסום כשני ק”מ ממערב לקאלי גנדקי נחמד ולא מתויר.
בצד של מנאנג ניתן לסטות (קצת לפני צ’אמה) לעמק נאר-פו, הרבה פחות מתויר ועם כמה כפרים טיבטיים, לחצות את קאנג לה ולהתחבר חזרה לטרק הראשי בין פיסאנג למנאנג. מאריך בכמה ימים.
והכי הכי – להוסיף את מוסטאנג…
-
תודה צביקה
רושם לפני את הכפרים שהוספת………..
לגבי נאר-פו, אני מאמין שעבורינו הוא קצת יותר מסטיה הצידה (מיעוט הגסטהאוסים, המרחקים ביניהם, הפאס והירידה הקשה ממנו….) . הוא בהחלט מענייו אותי לעתיד אבל כחלק מטרק אחר ולא כחלק מהסובב.
לגבי מוסטאנג (“הכי הכי”), יצא לי להתרשם פעם או פעמיים מתמונות של תאי שצולמו שם במשך פסטיבלים וזה בהחלט זכור לי כמרתק וצבעוני. בהנחה שאני לא תופס פסטיבל, מה לתפיסתך מעניין או יפה כל כך כל כך במוסטאנג?
כמובן שהשאלה/ות היא גם לאחרים
-
דרור אינני בבית –
מסתובבת בשלג של לונדון.
אבל צביקה נתן פירוט מעולה .
מוסטאנג – לדעתי שווה טיול גם ללא פסטיבל-
קקבני זה בקצה של מוסטאנג.
לצערי עדיין לא הגעתי מעבר לקקבני.

-
חיפשתי סרטון על מוסטאנג וזה הראשון שעלה לי. אני “מכיר” כבר את ”רם המדריך” הזה מסרטונים אחרים.
ניתן לראות את הטרק שלו ואת פסטיבל טיג’י (החל מהדקה ה11)
-
דרור,
איפה אתה הולך לחפש סרטים על מוסטנג? “חפש מתחת לפנס ותמצא”…

מצרף לך שלושה סרטים שצילמתי על מוסטנג, אחד מהם הוא תקציר (ללא קריינות), שני האחרים הם סרטים בליווי קריינות והסברים. ניתן להתרשם מהנוף וכמובן מהפסטיבל.
קח בחשבון שתוואי ההליכה הרגלית הוא מקביל לזה שהרכבים נוסעים בו…

אני לא בטוח שהטרק הזה שווה ללא הפסטיבל...
מוסטנג – גירסה מקוצרת – https://www.youtube.com/watch?v=fVS3UdS6ujE
מוסטנג – חלק א’ – https://www.youtube.com/watch?v=x5EAFpI6abw
מוסטנג – חלק ב’ – https://www.youtube.com/watch?v=h70CoPhvEak
-
טרם הייתי במוסטנג, אבל השקפתי על חלק מהעמק מרחוק (מהשביל העולה לטרק דולפו) והנוף ניראה מדברי וצבעוני להפליא כמו שאני אוהב. יתרונות נוספים הם הכפרים הטיבטיים ומיעוט המטיילים. יש גם שביל ישיר ממוקטינאת, גבוה יותר, שניראה יפה ביותר במפה. אם אכן דרך הרכב מתפקדת, אולי אפשר ללכת כיוון אחד ולנסוע בכיוון השני.
אם מצדיק או לא? לא יודע...
-
תודה תאי
אכן עדיף לחפש מתחת לפנס
. סרטונים יפיפיים!צביקה,
ניחשתי שזה המדבר שהיה לך “הכי הכי”……..
את נאר-פו הלכת או שמתכנן?
-
עדיין לא הייתי בנאר-פו. התכנית היא לחצות מנאר למוסטאנג דרך דומאדור הימאל (גוש הרים שראינו מרחוק וניראה מדהים). זה טרק קמפינג עם קצת הליכה על קרח סביב הפאס (טרי לה, שגובהו כמעט 5600 מ’). לא ברור מתי ואם בכלל...
-
הי ,
למרות ואולי בגלל העובדה שהאנאפורנה טרי אצלי, החיידק פעיל מאוד…
יכול להמליץ לך על עוד משהו שיחסית לא הרבה עושים. יש יום התאקלמות במאנאנג – הרוב קופצים לאגם גאנגפורנה או למקדש בעיירה לפני, אנחנו שתינו קפה טוב עם עוגה ויצאנו למסע הסתגלות לא קל יחסית – ל ICE LAKE – זו עלייה יומית של 1100 מטר בגובה – ולנו ממש עזר מבחינת ההסתגלות לגבהים בהמשך כולל בטיליצ’ו וכולל לינה בהיי קאמפ ללא שום בעיה (וללא תרופות שהרוב לוקחים).
קרח לא ממש היה שם אבל הרים מושלגים שמקיפים אגם קטן וגבוה בגובה 4650 בערך כולל סטופה, וממש מעט מטיילים (היו אולי 20 איש בדרך סה”כ) ונופים יפים של הרכסים מסביב. מומלץ.
כמו כן גם אנחנו תכננו להמשיך אחרי הפאס אבל תוכניות השתנו בסוף – אבל ממה ששמעתי מחבר’ה שחילקו את החזרה לפוקהארה לשניים – מארפה כפר יפה מאוד – גם אנחנו עצרנו שם לליקר תפוחים ועוגות תפוחים, וטאטופאני – המעיינות החמים לא להיט היה זוג שאמר שדי מסריח שם (לא מנסיון , רק סיפורים של אנשים).
אנחנו התחלנו את המסלול ב28 לספטמבר וחייב לציין שעד מאנאנג – המסלול ממש לא היה עמוס וגם על הדרך אולי ראינו ג’יפ וחצי ביום. ממאננג כבר יותר עמוס אבל עדיין יפה ושווה.
-
קצת תמונות ממוסטנג





-
תאי
צפיתי בהנאה אתמול בערב בסרטונים שלך מנפאל וצפון הודו בשרשרת. קודם כל נחמד לראות את בצ’ו מככב בלא מעט סצינות

בסופו של דבר את הרושם הנופי הכי חזק השאיר עליי הטרק שלכם לפון היל בעת הפריחה הלוהטת של הלאלי גוראס עם הפסגות הלבנות העצומות ברקע.
הייתי פעם בטרק בתקופה הזו בלאנגטאנג אבל עוצמת הפריחה שם הייתה פחות מרשימה.
מתכנן ומאוד מקווה להיות באיזור האנפורנה בעוד 3 חודשים ולראות את זה……
צביקה
ראיתי את השביל והפאס המדוברים במפה. מהסלון שלי זה נראה אתגר רציני וגם אופרציה לא מבוטלת מסדר גודל גבוה יותר להערכתי מזו שהייתה לכם לאחרונה בלאדק. אני משוכנע לעומת זאת שאם וכאשר תחליט ללכת למוסטאנג בדרך יצירתית ו“הרחק מהשביל השחוק”, אז זו בחירה ראויה שלא תבייש את השם שלך
.יויו
תודה על ההמלצה!.
אם אסע זה יהיה עם אשתי ולה יש רעיונות משלה לימים כאלו. את יום ההסתגלות הראשון ב2016 בנמצ’ה באזר היא פירשה כיום מנוחה וישבה עם ספר בבית קפה טוב כשאני הלכתי עם חברי לטיול הסתגלות בכפרים. גם ביום ההסתגלות בדינגבוצ’ה עשינו טיול די סימלי.
בסה”כ זה כנראה הכרחי בשבילה כדי שהיא תצבור כח ומוטיבציה להמשיך. קשה לי להאמין שאצליח לטפס איתה לאגם כטיול הסתגלות אבל רשמתי לי.
כמו כן להבנתי מי שהולך מפיסאנג עליון בקצב נינוח דרך נאגוול לא צריך יום הסתגלות במאננג. היו גם לא מעט אנשים שרצו להימנע מה”המון” במנאנג ובכלל דילגו עליה אבל אני לא מפחד מההמון והרבה פעמים אפילו נהנה ממנו או מצדדים מסוימים שלו. אנחנו לא מחפשים להתבודד בטרקים וחלק גדול מהחוויות שלנו קשורות במפגשים אנושים.
האם הלכתם על השביל בעליה או שהכביש היה מפתה מידי?
פשוט מאוד מנסיוני שביל רכב גם אם הוא ריק ושקט, לא נראה ומרגיש כמו שביל לרגל אדם או בהמה.
הייתי במעיינות בטאטופאני 5 חודשים אחרי הרעידה והיינו בהם לבדנו והיה נחמד אבל גם אם אעבור בטאטופאני אין לי צורך לבקר שם שוב.
האם פגשת חברה שהלכו מג’ומסום לטאטופאני? ואיך הם נהנו?
-
גם אנחנו תכננו מנוחה במאנאנג אבל אחרי קפה ועוגה דיגדג לנו ברגליים ובהחלטה של רגע השארנו את כל הצעירים במנוחה וטיפסנו, בדיעבד זה היה היום המתיש ביותר , אולי מלבד הבוקר של הטיפוס מטיליצ’ו בייס קמפ לטיליצ’ו והחזרה באותו יום לסיריקרקא. לא פגשנו זוגות שהלכו מג’ומסום לטאטופאני אבל גם לא ראיתי בדרך (כשעברנו עם הג’יפ) אנשים שהולכים . מה שכן הג’יפים נוסעים מימין לנהר ואילו משמאל לנהר ראיתי לאורך חלק גדול מהדרך , כפרים קטנים יפים ושביל שעובר לידם, ירוק ויפה להבדיל מהדרך המאובקת.
אם הצטייר הרושם אז אנחנו ממש לא ברחנו מההמונים כי האוכלוסיה שמטיילת שם היא איכותית מאוד(מכל העולם, כשלפחות 50% או יותר ישראלים). התחלנו את הטיול זוג וסיימנו כמעט 20 איש שאספנו בדרך. לגבי ההליכה מפיסאנג עליון לנאוואל וג’איירו אכן אולי קשה יותר אבל גם מאוד יפה, הכפרים מקסימים למרות הטיפוס. גם אנחנו תכננו במקור 3 ימים להמשיך לכפרים שאחרי הפאס , אבל זה ירד מהפרק בסוף מסיבות שונות, והטריגר אולי היה ההגעה ל”בוב מארלי” במוקטינאת עם האוכל המצויין והאווירה, והחגיגה של מעבר הפאס והבירות, הגיעה איזה תחושת מיצוי.
אם יש טיפ שאני יכול לתת לך אז תנסה להימנע מלהגיע לטיליצ’ו בחג של הנפאלים, כמו שקרה לנו כי בבייס קמפ לא היו חדרים כבר ב 11 בבוקר, הרבה ישנו בחדר אוכל על הריצפה תמורת תשלום על מזרן בלבד. אנחנו התארגנו על חדר של 10 אנשים ובסוף ישנו בו 11 ישראלים+5 תיירים נפאלים+6 פורטרים, כולנו על הרצפה, כפיות. ישנתי בלילה הזה כ-40 דקות ואם הייתי יכול להימנע או לוותר עליו אז בכייף. בדיעבד מסתבר שהיה איזה חג נפאלי והיו מאות מטיילים נפאלים שכנראה הגיעו בג’יפים ממנאנג עד לתחילת השביל התחתון לבייס קמפ.
אני ממש לא חושב שכדאי לוותר על מנאנג או לברוח משם. אותנו מאוד הפחידו עם כל “ההמונים” ושהולכים בטור מאוד איטי אבל לא נתקלנו בזה לאורך כל הטרק, אפילו לא ביום של הפאס.
זהו תיהנו
-
תודה יויו
טיילת עם חבר?
לקחתם פורטר או שסחבתם תרמילים?
אני התחלתי לתכנן בינתיים
נעזר באתר הזה שנותן מידע לא רע שמצאתי אתמול (שמעתי עליו) עם ירידה לפרטים
יש איזו התרגשות באוויר למרות שאני לא חדש בעניין

-
הי,
כן טיילתי עם חבר, אישתי הייתה יכולה להתגבר על המסלול מבחינה פיזית וכושר אבל את תנאי הלינה וההיגיינה פחות היתה אוהבת (אבל נראה אולי אצליח לגרור אותה לטרק קצר יותר בנפאל).
לקחנו פורטר מפליי איסט, נשרך אחרינו רוב הזמן אבל דאג לנו לעיתים כשהיה צריך עם בעלי הגסט האוסים. וסה”כ היינו מרוצים. החלטנו אבל שנינו שבטרק הבא
(EBC אולי) אם וכאשר , לא ניקח פורטר אלא נפחית בציוד ונסחוב עלינו.
מכיר את WIKITRAVEL אבל לא חשבתי לחפש שם מידע על האנאפורנה, ואיזה כייף לך שאתה לפני ולא אחרי. תיהנה. אתה בטח יודע שההתרגשות שלפני היא חלק לא מבוטל מההנאה...
-
למי שמחפש מפה סבירה לתכנון (כולל גולני

מתחת לתמונת המפה מקישים על הלינק כדי לקבל את המפה עצמה.
יש שם מפות נוספות של טרקים אחרים וצריך להקליק עליהם כדי להיכנס למפה ספציפית
-
המלצה על דרך ממוקטינאת לקגבני עם נגיעות במוסטאנגאני חושב שצביקה התכוון למשהו דומה אבל כאן יש גם כמה תמונות