איך נפטרים "מהנגיף" הזה שנקרא תאילנד?
-
אז זה התחיל לפני שנה בערך שהחלטתי ממש באופן ספוטנטי לקחת חופש למשך שבועיים לתאילנד. זה באמת הייתה החלטה בין רגע. הזמנתי כרטיס ותכננתי מסלולים וכו' ובסוף הגעתי לתאילנד. עוד מעט כבר עברה שנה וחזרתי לשם כבר 4 פעמים. חזרתי היום משם.
אני באמת לא יודע מה לעשות. אני כ"כ מאוהב במקום הזה, באנשים וגם באישה מדהימה שכבר כמעט שנה שאנחנו ביחד.
באמת כבר התחלתי לחשוב לעבור לשם, אבל צריך להיות ריאלי כי אני לא רואה איך אני משיג שם עבודה נורמלית.
אני אומנם בן 30, אבל מאוהב "תרתי משמע".
הכאב לב כל פעם לנסוע לשבועיים שלושה ולחזור ועוד להשאיר את האישה שם, זה קורע את הלב.
אני כותב את זה עכשיו והעיניים מתלמאות דמעות.
אני מבקש מכל הצינים בבקשה לא לצחוק.
-
אתה במשפחה טובה!!meninblack שלום,
אל תנסה להלחם בנגיף . אין דרך להפטר מהמחלה . מה שנדרש זה רק משככי כאבים!!
הנושא הזה עולה פה כמעט מידי יום . יש הרבה חולים כאלה . מה לעשות זה המחיר.
יש מספר דרכים להתמודד עם המחלה:
א. מיד כשעולים למטוס בחזרה ארצה מתחילים לתכנן את הנסיעה הבאה.
ב. נכנסים לפורום הנוכחי מדי יום. קוראים מגיבים וזה מרכך את הכאב. זה בדוק!
ג. נוסעים לפחות פעם בשנה לתאילנד.
ד. אחרי שתבין שהפורום הנוכחי חשוב לך תגיע גם מידי פעם למפגשי פורום. זו קבוצת התמיכה הטובה ביותר שיש.
ה. נכנסים מידי פעם לאתרי הטיסות ובתי המלון ומתעדכנים בעלויות של טיסות וחדרים. זה משכיח קצת את הכאב . לפחות בזמן הגלישה באתרים..
עבודה- אם עוברים לתאילנד צריך כסף או עבודה בתור עצמאי או פנסיה קבועה. להיות שכיר שם לא בא בחשבון.
אהבה - אני לא רוצה לאכזב אותך אבל היו הרבה מקרים של גברים שהתאהבו בנשים וחשבו שהן מחכות רק להם שיגיעו בכל פעם . הגברים האלה שלחו להם כסף בכל חודש תוך אמונה שהן נאמנות רק להם. בסופו של דבר גילו שלא כך הדבר...אבל אל תתיאש...אולי אצלך זה אחרת.
תהיה חזק!!
נתי
-
אתה במשפחה טובה!!זה בדיוק מה שאני עושה. כשאני עוד בתאילנד ולפני שאני חוזר אני יודע כמעט בוודאות שאני אהיה שם מקסימום עוד חודשיים שלושה וסוגר כמה שיותר מהר טיסה. זה פחות או יותר משכיח את הכאב.
אני נכנס לפורום, אבל אני קורא על אנשים שמתכוונים לנסוע ואני מקנא בהם ורוצה להרוג אותם
אין מצב בעולם שאני אסע לתאילנד פעם אחת בשנה - איןןןןןן!!!
עבודה - עד הפנסיה אני כבר אתפגר נראה לי.
לגבי האהבה - מדובר על בחורה שעובדת בחברה גדולה. ממש לא צריכה כסף ממני. מעולם לא שלחתי לה כסף. דווקא היא שולחת לי מידי פעם מתנות די בוטח בה ונותן את אמון שלי בה. בסה"כ היא לא ליידי בר או משהו בסגנון. מקווה שיהיה בסדר... 
-
ברוך הבא
היי וברוך הבא
הישאר איתנו בפורום, כולנו פה נגועים בנגיף הקטלני הזה.
כאן תקבל ותעניק תמיכה ועידוד לכולם ומכולם ככל שניתן,עד לנסיעה הבאה.
איך נפטרים מהנגיף אתה שואל????
לא רוצים להיפטר ממנו !!!!!
הגעגועים עצומים......(עכשיו גם עיני דומעות)
וההתאוששות איטית ועל כך יעידו החברים פה.
חזק ואמץ!!!! -
למה להיפטר מהחידק?מדוע להיפטר מהחידק? זו המחלה הכי טובה בעולם (כשנמצאים בתאילנד), אם כי כשנמצאים בארץ היא מעט מכאיבה.
כל הכותבים הקבועים שרושמים כאן חולים במחלה הזו, חושבים על תאילנד 24 שעות ביממה ומתכננים כל הזמן איך ומתי להגיע. ואנחנו לא לבד - יש עוד הרבה כמונו בארץ (וגם בעולם) שלא משתתפים בפורום.
כנס לפורום כל יום, תכנן נסיעות, אם אתה רוצה לעבור לשם אז תכנן את החיים שלך כעצמאי שיכול לעבוד גם משם (להיות עצמאי שם זו מעט בעייה. לא שהיא לא פתירה אבל זה בעייתי), בוא למפגשי פורום ועשה כל דבר שיזכיר לך את תאילנד.
עצה חשובה - אל תאבד את הצפון (והכוונה היא לביטוי ולא לצפון תאילנד ), משום שזה רק ירחיק ממך את תאילנד.
ולגבי האישה, אני שמח לשמוע, ואני מקווה שהיא תשמור לך אמונים ושתמצאו את הדרך אל האושר.
אגב, ברוך הבא לחברה טובה של מכורים
-
חברים אתם רואים, יש יותר גרועים ממני.אבל בעצם, אני מינואר הייתי רק 3 פעמים והשנה עוד לא נגמרה.....עוד יש סיכוי. -
יופי ארז... כל הכבוד לך....באמת..... -
פורום "צרת רבים חצי נחמה"meninblack
אני במקרה עובד בטבע שמיצרת אקמול אז כך שאני מבין במשכחי כאבים
במתקן PILOT (ניסוי) של טבע עוד לא מצאו תרופה
גם במפעל נהיה "מגיפה" המון עובדים נוסעים והמנהלים מתלוננים
לכן אני אומר - הגעגועים זה מה שמדרבן אותנו לחסוך כל אגורה לנסיעה
ותחשבו על זה
DSCF0846.jpg(גודל:20.75KB) DSCF1030.jpg(גודל:16.62KB)
-
נתי,אם כך אז מצבינו כלל לא טוב...אני מתכוון,שאם ישנם אנשים שעד כדי כך מכורים לנגיף(תאילנד)ולא מבריאים,אז אנחנו לא בסדר.עושה רושם שהנגיף עוזב אותנו ואנו נירפאים.אתה כותב לmeninblack ליסוע פעם בשנה והוא רוצה להיות שם כל הזמן...ובכלל,ראה מקרה "קשה" של ארז שלנו,כל יום הוא על מטוס לתאילנד.ואתה מדבר על שנה הבאה?
אני מתחיל לדאוג-אנו מתחילים להרפא מהנגיף,מה יהיה????
אולי במפגש הבא ניקח קצת דם מארז ונערבב עם שלנו,מה אתה אומר-זה יעזור להידבק יותר חזק בנגיף???
meninblack,אני מניסיוני יכול להגיד לך שמה שמחזיק אותנו פה בפורום זה האהבה ללא גבולות לתאילנד,בדיוק מאותם סיבות שאתה פרטת(ואפשר לפרט ללא סוף,לכולנו מלא סיפורים).
אחי,ההמלצות שקיבלת פה ממש במקום,תשתתף הרבה בפורום(אבל תהיה עינייני)וכך תרגיש יותר קרוב לאהובותיך(החברה ותאילנד).
יהיה בסדר וכמו שאומרים:אם החיים עוברים אז הכל עובר בחיים! -
ברוך הבא למועדון....עצתי לך,
בשבוע הבא יש מפגש של אנשי הפורום. 20/10/2009
תסתכל, יש הודעה של הרוזן על כך,(תגלגל קצת למטה), תבוא,תכיר הרבה חולים במחלה הזו...חחח...
-
איך נפטרים "מהנגיף" הזה שנקרא תאילנד?כול פעם שאני חוזר שואלים אותי איך היה ....
את מי זה מענין ... הראש שלי כבר חושב על הפעם הבאה !!!
אתה צעיר סדר לעצמך עיסוק שיוכל לממן אותך שם !!! ושב לך שם מה שיותר למה גן עדן זה שם וזו סיבה מספקת לרצות להיות שם ועכשו !
טיילתי והרבה... ואין על תחושת החופש שיש בתאילנד בשום מקום אחר שאני ביקרתי בו (אני בן 56 ). ואני לא יכול לעבור מכול מני סיבות אז אני שם לפחות פעם בשנה ובשאר הזמן מפנטז כמו כולם על הפעם הבאה להגיד לך שזה פשוט אני לא יכול אבל זה מה יש ואני שמח על הסידור הזה ואוהב את אישתי על זה שהיא מאפשרת לי לנסוע לבד לחופשה נהדרת בגן עדן .
והנגיף הוא אחד המתנות שקיבלתי במהלך חיי ... אך איזו מתנה .
כול טוב לך ושתמצא דרך טובה להתמודד עם הנגיף הזה
בהצלחה .
ממורעל קשיש .שמחה תאילנד 6.09 038.jpg(גודל:6.78KB)
-
איך נפטרים "מהנגיף" הזה שנקרא תאילנד? -
אופטימיות קוסמית. -
איך נפטרים "מהנגיף" הזה שנקרא תאילנד?התרופה הטובה ביותר, מניסיון אישי, היא פשוט לעבור לחיות בתאילנד .....
או כמו שאמר ברנרד שאו: " הדרך הטובה ביותר להלחם ביצר היא להכנע לו"
כבר לפני שנים הבנתי שאין דרך להכניע את הוירוס הזה ואז החלטתי להכנע לו. מרגע הכניעה, כל יום שעובר זה יום של בריאות וחיוכים. מבלי רצון לזרות מלח על הפצעים - לחיות בתאילנד (בבנגקוק) זה אפילו טוב יותר מאשר זה נדמה (לא שחייתי רע גם בארץ).
אני יכול לספר לך שבבנגקוק מתגוררים מזה שנים לא מעט ישראלים - עם חלקם אני נפגש לעיתים קרובות - חבר'ה מצויינים אחד אחד. רובם נמצאים שנים ארוכות (מעל 7 שנים) והם מצאו להם עבודה ופרנסה בכבוד. אני יכול לדווח לך מקרוב שהם נראים מצויין וחיים טוב.
-
הכול בידים שלך..עזוב אותך מכול משטויות.. "נגיף" מחלה" "קבוצת תמיכה" וכול הבולשיט הזה.. זרים רבים חיים שם ומאושרים שלקחו את החלטה הזו.
אם מתאים לך לחיות בתאילנד ואתה רציני להצליח, אז אין כמו להסתדר שם לא רע.. נידרשת החלטה בוגרת ומוטיבציה לא יותר.
והעיקר לנסות.
בהצלחה -
איך נפטרים "מהנגיף" הזה שנקרא תאילנד?אני באמת רוצה לעבור לשם. זה לא רק מה שנקרא "דיבורים באוויר". אני לא נשוי פה ואין לי ילדים ואין לי כביכול מה להפסיד. אני עוד צעיר (יחסית) ומקסימום לא הלך שם אני יכול תמיד לחזור ולהתחיל מחדש.
אני פשוט צריך את נקודת התחלה הראשונה. חדר יש לי שם עם זוגתי. חדר חדש עם כל מה שצריך (חוץ ממים חמים ) ועולה 4000 באט לחודש. לא נורא. העניין זה העבודה. אין לי בעיה לעבוד קשה ולא מפחד מקושי. פשוט לא יודע מה לחפש, איפה לחפש. אני צריך את העזרה הראשונית.
מה שבטוח, אנחנו מתכננים ילד ואני מאוד ארצה שיתחנך בתאילנד. בכל פעם שהייתי שם הייתי נכנס לבתי ספר ולמרכזי חינוך כדי לראות וסתם להכיר והייתי פשוט בהלם. הילדים שם פשוט מחונכים טיפ טופ. אין התחצפויות, איך רעש בשיעור. זה פשוט מדהים. וזה לא שיש להם חדרי מחשבים ומזגנים בכל כיתות או משהו כזה, הפוך, נראה די עני. לפני כמה ימים שהייתי שם (התגוררתי ליד בית ספר) ראיתי שיעור בסיגנון טאי צי עם מניפות. אתם רואים ילדים בגילאי 6-10 (מצטער...אין לי ילדים ככה שאין לי אומדן) ואיזה דיוק, איזה משמעת. פשוט נעמדתי דום במשך שעה ולא יכולתי לזוז.
-
לא נפטרים ממנו.... (למה ???)למה להיפטר ממנו, הוא עושה רק טוב.
מבין את כל הגעגועים שלך למקום, ורק מי שהיה שם יוכל להבין את מה שמרגישים כל מה שרשמו פה כל האנשים הנפלאים האלה.
זה בסדר... גם אני בכיתי כשעזבתי את תאילנד בפעם האחרונה (פברואר 2009).
אף פעם לא חשבתי שאפשר להתגעגע למקום, לאנשים כן אבל למקום ???
היום אני יודע שאפשר גם אפשר ומתגעגע כל יום.
-
לא נפטרים ממנו.... (למה ???)שלום לכל החברה פה, אני חדש גם בפורום וגם בקטע של החיידק התאילנדי, עבר כבר שבוע מאז חזרתי ארצה אך המצב רק מחמיר מיום ליום (בניגוד לחבריי שכבר נגמלו לגמרי) ולכן אני מבין שאני בבעיה, פשוט לא מבין מה אני עושה פה בארץ.
מן הסתם אני כבר מתכנן את הנסיעה הבאה אם כי זה בעייתי בגלל לימודים , אבל לא נורא תמיד אפשר לאלתר.
אני כרגע בן 27 לומד לתואר כלכלה וניהול יש לי עוד איזה שנתיים וחצי לסיום ("הפתוחה" לכן ההערכה לא מדוייקת)חוץ מהלימודים אין לי שום דבר בארץ שמחזיק אותי כרגע, לא עבודה רצינית לא אישה או ילדים כלום ואין גם שום תכנון כרגע.
כמו כן תמיד היתה בי ההרגשה של לא בבית כאשר אני נמצא בארץ אבל אחרי תאילנד אני חושב שמצאתי מדינה שאני מרגיש בה הכי בבית בעולם.
(יש לי כבר חברה שם אומנם רק הזמן יגיד עד כמה זה רציני אבל לפחות כסף היא לא ביקשה בחודש שהיינו ביחד)והרבה אנשים מקומיים שיצא לי להתחבר איתם הרבה בקלות ממה שאני מתחבר אם האנשים בארץ.
גם אין לי איזה דרישות כלכליות גבוהות, אלה יותר לחיות את החיים עצמם. ראיתי שיש פה כמה חברה שגרים ועובדים בתאילנד, השאלה שלי איך מתחילים מאיפה, במה עובדים? הרי המחיה שם לא כזאת זולה כמו שמתארים בפורומים.
ויש את הצד הרפואי שגם צריך לכסות ואת הויזות.
אז אם יש למישהו עצם לזרוק או רעיונות איפה כמה ולמה אני אשמח אם תשתפו אפילו חלקית ואני בטוח שיש עוד רבים שירוויחו מזה.
ראיתי שיש הרבה דרישה ללימוד אנגלית אם שכר גבוהה וכדומה , אבל לי זה נראה כמו איזה בועה.
מכירות של תכשיטים , שזה לא רע אבל צריך הון עצמי מסויים וקשרים מקומיים שעדיין אין לי לכן גם זה לא בדיוק אופציה לפחות לא כרגע,
אם כי עולים בי כמה רעיונות בנושא.
וחשבתי אולי הקטע של תרגומים למשל. ללמוד תאילנדית (אני יודע שלא קל אבל הכל אפשרי אם רוצים -ורוצים) בנוסף אני שולט מצויין בעברית רוסית ואנגלית אז אולי עוד שנתיים לאחר סיום הלימודים אפשר יהיה לעשות אם זה משהו.
אני לא בן אדם פזיז כלומר בא לי עכשיו וזהו אבל אני בהחלט רוצה לתכנן את עתידי שם , כל עזרה תתקבל בברכה. ותודה לכולם .
זה כמו בשיר של פורטיסחרוף " הכל אפשר אם משלמים להיות אפילו אלוהים"
השאלה למי לשלם וכמה. -
לא נפטרים ממנו.... (למה ???)לכל אלה שחולמים ומתכננים - זה אפשרי בהחלט, רק שצריך לקום ולעשות מעשה. בתאילנד לא מחכה לכם "הדוד והדודה באמריקה" שיעזרו לכם להסתדר. אם מישהו מצפה לשבת בארץ ותוך כדי זה לארגן דברים בתאילנד - זה לא יקרה. הדרך היחידה היא קודם כל לעשות את המעבר ואח"כ דברים כבר יקרו ויתגלגלו מעצמם. -
דעתי הנחרצת בנושא הוא אין כמו להיות תייר במדינה זרדעתי הנחרצת בנושא הוא אין כמו להיות תייר במדינה זרה.
למרות שיש לי אפשרות לחיות בתאילנד אני לא יעשה את זה בגלל שלטייל ארכך לא תהיה אפשרות כי אתה תהיה עסוק כמו בתוכנית ההישרדות חחחחחח
וליוצא דופן למי שיש הכנסה אוטומטית של כמה אלפיים בחודש בלי לעבוד זה באמת יכול להיות גן עדן .
אני ניזכר שלפניי 20 שנה החלום היה אמריקה היגעתי לשם והייתי בעננים.
אחריי כמה חודשיים נגמר הכסף ויאלה עבודה כדיי לשרוד.למזלי יש לי ידע בהרבה תחומים ואחד מהם תפס שם ובסביבות 3 שנים חסכתי כסף וברחתי כל עוד נפשי .למרות שגם שם חיי לילה ומקומות יפים יש בשפע.
למדתי שבשביל לטייל ולהנות צריך לבזבז כסף ולא לחשוב על המחר ...
