הכתב התאילנדי
-
נשר ... ברשותך תיקון קטןכעת לשיעור השני
ก เก แก กา กุ ก้ กู กิ กี กะ กึ กื กา กำก๋ กะ กๆ ไก เกือ เกา ולא תאמינו יש עוד...
למי ששאל לגבי צורת ההגיה.כמו שכתבתי למעלה,אין אפשרות לבטא את ההגיה בכתיבה אך ניתן לראות את המשמעות שנוצרת כאשר אנו מוסיפים את הסימנים בנפרד וביחד על אותה האות.
กั-ק' רפה טון נמוך.
กะ-ק' טון בינוני.
กา-ק' טון גבוה. שלושת ה-ק' מחלל הפה.
เก-ק'(סגול)קצר
แก-ק'(סגול)ארוך.שני ה-ק' חיוך+שיניים לא לחוצות+גרון.
וכך הלאה והלאה.
הוספתי קובץ שמתאר כיתוב תאי(משמאל לימין).אני מקוה שזה הקובץ
בכל שורה יש 4 מילים:
המילה השמאלית כיתוב והגיה תאית.
המילה שלימינה כיתוב תאי והגיה עברית.
המילה השלישית משמאל עברית הגיה תאית.
המילה הימנית ביותר כיתוב עברי פירוש מילולי בעברית. -
נשר ... ברשותך תיקון קטןאני חושב שזה הקובץIMG.jpg(גודל:4.08KB)
-
איתן ...מה הבעיה ללמוד תאיתראיתי ילדים בני 4 מדברים תאית בתאילנד
-
אה ושכחתי השירשור מאוד מפתיע וטוב .נשר מאיפה נפלתעלינו
לטובה כמובן -
נשר ... ברשותך תיקון קטןנשר, תודה על המידע המעניין, למרות שאני גר בתאילנד עדיין אני נתקל ביומיום במכשולי השפה.
הערה לקובץ שצרפת, נתקעתי במילה הראשונה. נאם אמור להיות למיטב ידיעתי שם כללי לנוזל, לא תמיד מים. מי שתיה רגילים הם נאם פלאו ורוטב דגים זה נאם פלה. שמן זה גם נאם משהו אם אני לא טועה וכן הלאה.
אשמח להבהרות. -
שלמהנאם זה מים .... נאם פלאו - הכוונה למים פשוטים (לא מינראליים)
המילה nam עם צירופים שונים - מתקבלות משמעויות שונות
nam som - מיץ תפוזים
nam manaou - לימונדה - אם תוסיף את המילה pan - תקבל ברד
אבל ...
nam man rot - דלק למכונית ....
talat nam - שוק צף -
שלמהכן , בדיוק לבעיה הזו כיוונתי.
הנאם זה לא בדיוק מים. גם ההגדרה שלי כנוזל היא לא מדוייקת כמובן,
אין חפיפה במשמעויות בין תאית ועברית ואין שום מקום להקביל, רק
לנסות בקירוב. -
שלמהאתה טועה, שלמה
nam yen - זה מים קרים (yen = קר) לא מתכוונים לאיזה שהוא נוזל קר.
ה nam pla שהזכרת - זה פשוט "מי דגים"
זה בדיוק כמו המילה jai שהזכרתי. .... jai = לב
אבל :
son jai = מעניין (to interest)
ne jai = בהחלט (sure)
khao jai = מבין
tat sin jai = להחליט
pra lad jai - להתפלא (surprise)
tok jai - להזדעזע (shock)
pho jai - מסופק
dee jai = שמח
ועוד הרבה מילים עם jai .... אבל המשמעות של jai לבדו היא "לב"
גם בעברית יש את צורת הסמיכות "מי ...." למשל "מי סודה" שבתאילנדית יהיה nam soda
ז"א - העובדה שכאשר מצרפים למילה nam מילים אחרות ומקבלים משמעויות שונות לא הופכת את המילה nam למשהו כללי. כאשר היא לבדה - משמעותה היא - מים. -
אבלעדיין לא ניתקלתי באחד שאמר רק נאם. תמיד היה מצורף לזה דבר מה נוסף. -
כייש הרבה סוגים של מים - מים קרים, מים פושרים, מים חמים, מים פשוטים, מים מינראליים - אז אם תגיד רק מים - איזה מים יביאו לך ?
nam keng = קרח (keng = קשה) .... ז"א - מים קשים.... (ולא איזה שהוא נוזל קשה)
ישנם הרבה מקרים שאומרים nam ללא תוספת כלשהי כאשר אין משמעות לסוג המים. -
כיאתה רגיל לשמוע את המילה nam רק בהקשר של משקה (או מי דגים להבדיל). מה שבעברית נקרא מיץ הוא בתאילנדית צירופים שונים של המילה nam ולכן אתה שומע את המילה הרבה.
אם בעברית לא היו אומרים "מיץ" אלא "מים תפוז" או "מים לימון" וכן הלאה, היית שומע את המילה הרבה אבל מים לבד היו נשארים water ולא liquid -
כילא אוכל לכתוב כי גם שלמה וגם ה-דר' צודקים כי זה ישמע כאילו אני יודע יותר וזה לא נכון
המילה פלאו היא מילה מרכזית בשפה התאית היא מתארת ריק וכלום מוחלט.
היא מקבילה ל"עברית היפה" אותה עברית שאנו משתמשים בה לעיתים רחוקות(טוב אנחנו לא דן קנר)
אני מתנצל שבחוברת שכתבתי לא התייחסתי לפלאו,היא פשוט נועדה לתאילנדים.
נם פלאו-מים בלי כלום.
קאו פלאו-אורז ללא כלום.
הונג פלאו-חדר ללא חפצים.
סיה וולה פלאו-זמן מבוזבז.
שים לב שלמה לתמורה שחלה בשפה,נם פלאו קיימת במספר מקומות ובמיוחד שזר מגיע לקנות מים ויצביע על סוג המים שהוא רוצה,אז המוכר יוסיף את המילה פלאו.כמובן שנוח יותר להגיד נם פלאו והמוכר מיד יבין.
אבל שימו לב מה קרה לקאו ולסיה,כשאתה תבקש אורז בד"כ תבקש אותו עם עוד משהו וגם אם לא תגיד פלאו מה שתקבל יהיה אורז לבן.אותו דבר לגבי סיה,היום כבר לא אומרים סיה וולה פלאו,המילה פלאו הושמטה.
וכאן נכנס הבדל המעמדות בתאילנד בין רמת האוניברסיטה וטלויזיה לבין הרחוב ברמה הגבוהה תאמר הפלאו אך ברחוב בד"כ המבוגרים משתמשים בה.
אם תרצו אוכל לכתוב על כמות התיאורים של טוב,טוב מאוד,מאוד טוב מאוד וכו',שם באמת תראו איך השפה השתנתה במהלך השנים. -
כיאני אישית לא נתקלתי בזה שמישהו מזמין סתם "קאו". זה תמיד יהיה "קאו פלאו" (או "קאו קאו" או "קאו סוי" .... שהם אותה גברת בשינוי אדרת) -
כיהשפה התאית כמו כל שפה אחרת,מורכבת מאמונה,ידע,אגדה.כדי לפתח דיון משמעותי בפורום נכבד זה,רצוי להסתכל על השפה התאילנדית מבחוץ פנימה ולא להיפך.כדי להבין אותה על הניואנסים שלה,נצטרך יותר מאשר ללמוד אותה(פנימה)ויותר לראות את החברה הסובבת אותה.אם ניקח את הסינית לדוגמא(כתב המילים)נראה שהכתב זהה בכל מקום אך הניב שונה.בדיוק כך התאילנדית,אם נרצה להבין אותה באמת נצטרך להמנע מהחשיבה של לא שמעתי או לא מייחס חשיבות למה שנאמר,אלא,פשוטו כמשמעו,לקבל את העובדה שישנם שינויים באזורים גאוגרפיים שונים לאינטונציות של השפה.לדוגמא,נסו לדבר עם כפרי באזור דוי טאהו בתאילנדית רגילה(עירונית),חוץ מחיוך של כבוד אליך ו"מיי חוייג'י" לא תצליח להתקדם יותר.
וכאן אני מגיע לנושא שרציתי לכתוב עליו והוא המילה "טוב",
מילה רגילה ופשוטה(די).
כמה פעמים אנו דוברי השפה שומעים את המילה "די"(ארוי די)?
אני מאמין שלא מעט.
אבל כעת בוא נראה כמה מאיתנו חשופים למילים הבאות:
MAK
MAK KWA
MAK TI SUT
MAK KEN PAI
NOI KEN PAI
NOI KWA
PO SHAI DAY
HASIP HASIP
DI LOY
DI KWA
DI DI
ורבות המילים המתארות טוב ופחות טוב,כמה באמת אנחנו שומעים את כולן?
הרי הם קיימות בשפה,אבל הסיכוי לשמוע גם מתלמיד אוניברסיטה את המילה"MAK KEN PAI" הוא שואף לאפס.
זאת אומרת שאין אפשרות מתוך רצון להבין את הזולת/שפה להתכחש לעובדות.
הרוזן,אני יודע שאני קשקשן לפעמים אבל תעצור אותי אם אני מטריד -
נשרק'ה ....אני חטפתי קצת בראש כאן בעבר כאשר תיארתי את הבדלי המעמדות בין תאילנדים שונים ואת העובדה שתאילנדי מזהה תוך משפט אחד מהיכן הדובר בא, מוצאו, השכלתו ומעמדו החברתי. אין בעצם עירוב חברתי בין המעמדות השונים בתאילנד.
כבר דובר כאן לא מעט על כך שתיירים פוגשים באופן טבעי את בני המעמדות הנמוכים שמשרתים אותם בבתי המלון, מסעדות, תחבורה, מסג'ים ועוד כך שהחברה התאילנדית משתקפת בצורה שונה בעיניי התיירים כתוצאה מהמפגש הזה.
בין בני המעמד הבינוני והגבוה ובין תיירים בקושי מתקיים איזה שהוא מפגש באשר הם חיים ועובדים ומבלים במקומות שתיירים לא מגיעים אליהם. קיימת גם הפרדה די גדולה במקומות שאותם תאילנדים סועדים ומבלים ובין המקומות שתיירים הולכים אליהם כך שלתיירים אין כמעט הזדמנות לפגוש תאילנדים מהמעמדות הללו.
בסיכומו של דבר, תאילנד וגם בנגקוק הן די שונות ממה שמצטייר בעיניו של תייר. -
נשרק'ה ....רגע רגע רגע
שאף אחד לא ייחס משמעות שלילית לכפריים לעומת העירוניים.כנראה שלא הסברתי נכון ולא כתבתי עדיין מדוע מדברים ככה בכפרים בשונה מהעירוניים.
אין קשר בין האינטונציה של הדיבור להשכלה!!!
כשכתבתי"מיי חוייג'יי" לא התכוונתי שהכפרי בור לעומת העירוני,כוונתי היתה להמחיש את ההבדלים באינטונציות של השפה בלבד.
הסיפור של ההבדל הוא שונה לחלוטין ומתבסס בכלל על המלך ראמה הראשון שנחשב נאור ופתח את הדלת לתושבי סין שבחרו לשבת מטבע הדברים באזורים הנוחים להם והם הפריפריה.נחשפתי לחומר כתוב של תושבי סינים ולשמחתי אני משתתף מהצד בטקסים כאלו ואחרים שמגיעים משורש ההוויה הסינית.כמו כן ברבות השנים פתחה שושלת ראמה את הדלת ללאוס,בורמה(מיאנמר)וגם הם בחרו לשבת במקום שנוח להם והוא בפריפריה.איני כותב בכוונה על הפארסה של כפרי ה"הילטריב" כי זוהי הנקודה הכי לא נוחה לי לדבר עליה.
ברור כי הדור החדש וכאחד שמכיר את הנושא משנת 1989 אוכל לומר שחלה תמורה בשפת הכפריים עצמם עכב החשיפה הרבה לעיר.אם פעם חקלאי ביצע עיסקאות בארטר,תן לי חלב ואני אתן לך בשר.היום גם החקלאי מבין את עוצמת הכסף ואנו רואים חקלאים רבים מוכרים את מרכולתם בדרכים המובילות לכפרים.היום החקלאי יודע שהוא צריך להתאים את שפתו לשפה הנהוגה בעיר על מנת לקדם את עינייניו.אם חינוך הילדים היה פעם בכפר,היום הוא יוצא למרכזים אזוריים.אם פעם היית יודע תאית בלבד וזה היה טוב,היום בערי השדה מוצעים קורסים ברמה בסיסית של אנגלית בחינם. -
מטריד?ממש להפך.
לי כאחד שחי את תאילנד של היומיום, לא את הרמה האקדמית שלה כל מידע כזה מוסיף.
קרו לי לא מעט פעמים שהגעתי לעיירות או כפרים שלא הבינו את מעט התאית שלי כי היא בנגקוקית, באיסאן או בצפון הדברים נהגים אחרת.
אין לי אשליה שים אחד אדבר תאית מושלמת, להשתפר יש לי עוד בהרבה.
תודה על הידע שאתה חולק איתנו. -
נשרק'ה ....הגדרת את זה די נכון למה שאני מכיר.
אין קשר בין ניב איזורי להשכלה, יש קשר בין ניב איזורי לבין השפה הכלל תאילנדית, תאי, ובין מעשיות בעסקים.
הרבה יוצאי פריפריה משכילים ככל שיהיו כשהם בחברה סגורה יעדיפו לדבר בניב המקומי ולא בתאי הרשמית כי זו אווירה של בית מבחינתם.
אין ספק שהחשיפה לעירוניות תצמצם את התופעה עם הזמן, זה אולי יבאס תיירים אבל צריך לזכור שהתאילנדים לא חיים עבר תיירים אלא עבור עצמם. -
נשרק'ה ....כל שאמרתי הוא - שתאילנדי מזהה במשפט אחד את מוצאו, מעמדו והשכלתו של הדובר ..... לא מדובר כאן בהתייחסות כלשהי, חיובית או שלילית, אלא ציון עובדה בלבד. -
נשרק'ה ....כמו שאמרתי דר',היתה לי טעות בסגנון הכתיבה ואני מצר על כך.
וכעת לנקודה המרכזית בשוני בין שפת ההרים,שפת צ'אנג מאי ושפת בנגקוק.בניגוד למדינות אחרות השלטון האי הוא שלטון מלוכני רוב הזמן מקידמא דנאן.אי לכך ובהתאם לזאת לא התפתחו ניבים רבים והם מרוכזים דרך שלושת הניבים שהזכרתי לעיל.ניב ההרים התפתח מהאזור הסיני กวางตุง אותו אזור מרכזי שממנו הגיעו תושבי הפריפריה,כאן מגיע גם החיבור ל-LOY KRATHONG,התושבים הסינים אוהבים את הצבע האדום,התאים אוהבים את הלבן,בחג מרכזי זה,שימו לב שישנם כדורים לבנים,כדורים אדומים וגם כדורים בצבע אדום לבן.זהו סמל החיבור של בודהה לעמים אלו(איני רוצה להכנס לתפישה הבודהיסטית,זהו דיון ארוך בפני עצמו).
אותו ניב סיני עם חיתוך דיבור חד,חותך והברות קצרות כשהאות "ש" היא מרכזית והיא מודגשת וננשפת(גם כאן זהו סיפור מעניין אבל לא עכשו). .
השפה הבנגקוקית(פאסה תאי)התפתחה במשך השנים מתוך "לוחות הברית" של המלך לפני 752 שנה ועברה מטרמופוזה תוך השמטת תוספות למשפטים שלמים.
פאסה צ'אנג מאי"-אין הסכמה טוטאלית בין חוקרי השפה לגבי הדרך בה התחיל השינו,אך ברור לכל כי יש הבדל בין הפאסות השונות.תושבי צ'אנג מאי מכנים את עירם "מדינת צ'אנג מאי" וכך הם מתנהגים,יצירת חוקים עירוניים שאינם עולים בקנה מידה אחד עם "מדינת בנגקוק".כמו שכתבתי אפילו השעון של צ'אנג מאי מקדים את בנגקוק ב-6 שעות...מבחינה עסקית ברור שאין הבדל שעה אבל מבחינת התנהלות,בהחלט יש הבדל.
התושבים נוהגים ללגלג על הפאסה תאי ולכן הם מדברים אותה לאט,כדי להגיד כמה הם לא מתקדמים .
אם תדבר עם תושב צ'אנג מאי,תשים לב כי כבר בבית הספר,מלמדים את הילדים לדבר לאט יותר,להשתמש בשפת הגוף ולדבר על משל הסיפור.תושב צ'אנג מאי ידבר לאט לאט ולכן אם אתה בטוח ששתי נשים עומדות ברחוב ומדברות 20 דקות ותחשוב כמה נושאים חלפו ביניהן,אתה טועה,זהו עדיין אותו נושא
