חזרנו מצפון אנגליה
-
עמיחי
תודה רבה על ההשקעה בכתיבת הסיפור ובמידע הנפלא, אני כל כך נהנית מסיפור הטיול שלכם .
כמובן ששומרת לעתיד.
מחכה להמשך..
שרה
-
יום 4: בדרך לשום מקום...פותחים את הבוקר עם תחזית: היום יהיה חם. אז מסתבר שגם באנגליה יכול להיות חם. אפילו מאוד, ברמה אפילו לא צפויה. למזלנו זה היה היום החם היחיד בטיול.
לתחילת היום מתכננים לבקר בתופעת טבע: קניון צר ויפה.
מסלול טיול הכנסיה של לוד - Lud's Church - מפה (חניון)
שוב עשינו את דרכנו אל לב הפיק, והפעם בכביש נהדר, ממש נידח, בלב הירוק של הפיק. החננו את הרכב במגרש החניה וחיפשנו את התחלת המסלול. השילוט לא היה ברור ולכן התחלנו ללכת לכיוון הכפר הסמוך. הדרך הייתה ארוכה ולא ממש הגענו למסלול. אחרי לא מעט מאמץ מצאנו מקומי חביב שהסביר לנו שאנחנו לא בכיוון ושלח אותנו לכיוון הנכון. הגענו לתחילת המסלול כבר עייפים והחום היה כבד. כבר בתחילת המסלול (הפעם באמת המסלול) הבנו שזה לא היום הכי מתאים למסלול כזה והחלטנו לוותר.
בדיעבד, מסתבר שבהכנות לטיול פיספסתי את ההסבר המפורט שג’ני כתבה לגבי המסלול. כנראה שבזמן אמת זה היה עוזר לנו מאוד. אז הנה הקישור לטובת המטיילים שיגיעו למקום.
-
עמיחי,
איזה כייף לקרוא את הסיפור שלך – להיזכר באחד הטיולים היפים שלנו באנגליה ולהכיר מקומות שלא ביקרנו בהם.
אהבתי מאד מאד את הבחירות שלך ואת הפסטיבלים המיוחדים שמצאת.
נהנית לטייל איתך בממלכה בעיקר שאני כרגע אצל הבת דודה ממערב.
-
עמיחי,
אתם אלופים, ואתה פשוט אנציקלופדיה למטייל בכל אזור שאתה מגיע אליו, לא ראיתי אדם שאוסף (ומתחלק בכיף) כל כך הרבה מידע !
באת לנו בדיוק בזמן, כבר כמה שנים פוזלים לכיוון אי הבריטי ולא עזרנו אומץ,
תמונות והמסלול מדהימים
ליליה
-
החלטנו שמספיק טבע להיום והמשכנו אל היעד הבא:
גני בידולף - Biddulph Grange Garden - מפה - אתר
הכניסה לאתר חינם עם הכרטיס של נשיונל טראסט. הגנים הם גנים מטופחים מאוד של בית אחוזה (בבית עדיין גרים והוא לא פתוח לביקורים). הגנים ממש מטופחים. המקום הכי יפה בגנים זה האיזור בסגנון המזרח הרחוק.
כדאי להקדיש למקום בערך שעה – לחובבי גנים.
-
ליליה – כאשר תיסעו לאנגליה, אשמח לעזור בכל דרך שהיא (וגם בכל מדיה
)מיכל – אז האמת שברקע ההתרגשות מפתיחת השירשור פשוט נשכח לי החלק החשוב שבו אני מודה לכל מי שכתב סיפורי טיול וכך עזר לי להכין את הטיול שלנו. אז אני אשאיר את זה לסוף, בתקווה שלא אשכח שוב. אבל ממש בקטנה, תודה רבה לכל אחד מכם, חלק מכם שכבר הצטרף לשירשור קודם, וגם לך מיכל, על הסיכומים הנהדרים.
שרה – אני בטוח שאחרי הגיחה הקרובה שלך לאיים את בוודאי תרצי לשוב לשם. יש משהו קוסם בטיול באנגליה: האנשים הנחמדים כל כך שפגשנו, התיקשורת הקלה (כולם מבינים אנגלית), הנופים, הירוק, העושר התרבותי וכמובן אינסוף האתרים והאטרקציות.
-
לסיום היום רצינו אטרקציה חביבה לכל המשפחה, אז נסענו ליער הקופים של אחוזת טרנטהאם:
יער הקופים - Trentham Monkey Forest - אתר - מפה
אחוזת טרנטהאם היא אחוזה גדולה ומפורסמת מאוד, וגם פופולרית בקרב תיירים. קראנו שיש שם גנים יפים, שייט באגם, מסלול רגליים יחפות, פארק חבלים ועוד. אבל לנו לא היה זמן לכל אלה והגענו ישר ליער הקופים.
מדובר בשטח די גדול של יער טבעי שהיה בעבר שייך לאחוזה. את השטח גידרו והביאו להקה של קופי מקוק ברברי (זן נדיר מאוד בסכנת הכחדה, מוצאו בהרי האטלס במרוקו). לפי הסברי המדריכים, הקופים חיים בטבע בתנאי מזג אוויר דומים מאוד לאלה באנגליה, ולכן הם חיים שם בשטח היער הפתוח. יער הקופים הזה דומה במתכונת ליערות קופים אחרים באירופה – הקופים מסתובבים חופשי, עוברים גם בשבילים (המדריכים מקפידים שלא יהיה מגע עם הקופים). יש שעות האכלה שבהם הם מתקבצים לשטח יותר מצומצם ואז גם המדריכים מסבירים על הלהקות השונות בפארק, על היררכיה חברתית ועל מנהגי הקופים. הגעתי למסקנה עם עצמי שאין הרבה הבדל בינם לבין בני האדם...
מדובר באטרקציה לא זולה – 36 פאונד לחמישתנו. אבל מאוד אהבנו. אני מעריך שאפשר לבלות שם שעה, אבל אנחנו כל כך נהננו שנשארנו שם שעתיים וחצי (יצאנו רק כי סגרו כבר את המקום).
-
יום 5: מנהרת הזמןהיום מתוכנן להיות יום בסימן המורשת ההיסטורית של אנגליה
לפני שנגיע לארוע המרכזי של היום, אנחנו מחליטים לבקר באחד מהאתרים החשובים של המהפכה התעשייתית – מפעלי קרומפורד. מפעלי קרומפורד זה המקום החשוב ביותר באזור הנקרא תחנות עמק דרוונט – אתר מורשת עולמית של UNESCO. זה המפעל הראשון בעולם שבו טוו כותנה בגלגל מסתובב שמונע מכוח המים.
תחנת מים כותנה קרופורד - Cromford Mills - מפה - אתר
הכניסה לאתר היא בחינם. אפשר להסתובב בחצר, ולהתרשם מהמפעל. יש גם מוזיאון לתולדות המקום (כניסה בתשלום, 5 פאונד למבוגר, ילדים בחינם).
זו הייתה הזדמנות טובה לדבר עם הילדים על ההבדלים בין העולם של פעם, לפני כ 250 שנים, לבין היום. פעם ילדים עניים היו עובדים מבוקר ועד ערב, מתפרנסים בקושי. מצד שני זו גם הייתה ההתחלה של התפתחות התנאים לעובדים והנושא של הטבות סוציאליות.למי שמבקר כאן, ממליץ מאוד לקפוץ גם אל הרציף הסמוך
בירדסווד - Birdswood - מפה - אתר
כאן יש תעלת מים פסטורלית, שביום היפה הזה הייתה מלאה בברווזים וברבורים ששייטו להם במים. יש כאן גם ספינה שלוקחת מטיילים לשייט תעלות. למי שיש קצת זמן יש כאן בית קפה נחמד וגם גלידריה.
זו גם הייתה הזדמנות לספר לילדים על החשיבות של מערכת תעלות המים בבריטניה, על ההקמה שלהן בעקבות המהפכה התעשייתית והחשיבות שלהן בהובלת חומרי גלם וגם סחורות.
סה”כ ביקור בתחנות קצר מאוד, בין חצי שעה לשעה (כולל הרציף).
-
למי שמבקר בקרומפורד, כדאי לבדוק את שאר האטרקציות בעיירה מטלוק הסמוכה. זו עיירת תיירות פופולרית ויש שם לא מעט – כולל פארק שעשועים (גוליבר), רכבל (הגבעות של אברהם) ועוד ממש הרבה אתרים. יש באזור גם רפטינג וקיאקים.
אחרי הביקור בקרומפורד המשכנו אל הארוע המרכזי של היום – פסטיבל ימי הביניים של צ’סטרפילד. לי היה בדימיון עיר תעשייתית, אבל למרבה השימחה גיליתי שמרכז העיר צ’סטרפילד השתמר יפה כעיירת ימי ביניים מקסימה, הרבה מבנים, חלקם מעץ, עתיקים ויפים. מרכז העיר הוא אזור שלם של מדרחובים ללא תנועת רכבים. צ’סטרפילד היא עיירת שוק ידועה וכמעט כל יום יש ברחבת השוק המרכזית שוק בנושא אחר (שוק איכרים, שוק פישפשים, שוק אומנות וכו).
שווקים של צ'סטרפילד - Chesterfield Market - מפה - אתר
למי שחובב שופינג, כדאי לדעת שצ’סטרפילד היא יעד מעולה לשופינג. מסביב למרכז יש בינייני חניונים גדולים, ובמרכז נמצאות כל החנויות הכי פופולריות שאהובות על חובבי השופינג – פרימארק, Sports Direct, H&M, TK Maxx
ועוד ועוד.אבל עם כל הכבוד לשופינג, אנחנו הגענו לכאן עבור פסטיבל ימי הביניים של צ’סטרפילד:
פסטיבל ימי ביניים בצ'סטרפילד - Chesterfield Medieval Fun Day - אתר
מי שקרא את השירשור מתחילתו כבר בטח למד שהמשפחה שלנו חובבת פסטיבלים. בודדים מבין הקוראים קראו גם על הטיול שלנו בשנה שעברה בעמק המוזל, אז אהבנו מאוד את פסטיבל ימי הביניים של טרייר. אז שאנחנו ניתן לפסטיבל ימי ביניים לחמוק מאיתנו?
-
פסטיבל ימי הביניים בצ’סטרפילד הוא בחינם, כולל כל הפעילויות. העלות היחידה היא לחניון (עלות שולית של כמה פאונד).
רחבת השוק עצמה הייתה חגיגיגת ביותר עם הרבה הפעלות. פה ושם נוספו דוכנים בסגנון ימי הביניים. פגשנו למשל נפח שיצר עבודות מתכת בשיטות עתיקות מסורתיות.
ברחבי העיר הסתובבו שחקנים בתחפושות ושיעשעו את המבקרים. בסימטאות היו פזורים הרבה מוקדי עניין, כמו למשל העמדה של מספר הסיפורים וגם הופעות הרחוב של ליצני החצר.
ברחבה הגדולה שליד משרד המידע לתיירים הוקם כפר ימי ביניים. במשך רוב היום היה אפשר להסתובב בין האוהלים, וכל כמה זמן היה מופע.
מופע אחד שראינו בהתחלה היה הדגמה של קרבות עם כלי נשק עתיקים.
בהמשך (חזרנו לשם אח”כ) הייתה הפעלה בהשתתפות הילדים – לימדו את הילדים את כללי הלחימה עם חנית, לשמור על קו אחד אחיד ואחידות בתנועות. בהתחלה חששנו שהקטנים לא יסתדרו עם ההוראות באנגלית – אבל מסתבר שילדים יודעים להסתדר יותר טוב ממה שנדמה לנו.
השעות עברו בלי ששמנו לב, וגם למרות שהיה יום חם (במושגים של אנגליה). פשוט ממש נהננו בעיר. מבט בתוכנית ואנחנו רואים שלהמשך מתוכננים לנו עוד 2 פסטיבלים היום: פסטיבל הקריקט של צ’סטרפילד (קריקט זה חלק אינטגרלי בתרבות האנגלית, ורצינו מאוד לראות על מה מדובר), וכן פסטיבל הריקודים של צ’סטרפילד, שהוא חלק מפסטיבלים מסורתיים של “הלבשת בארות” (= Well dressing). לטובת מי שמתכנן לבקר בעיר, מצרף כאן קישורים לפסטיבלים האחרים:
פסטיבל קריקט צ'סטרפילד - Chesterfield Festival of Cricket - מפה - אתר
ארוע ריקודים בצ'סטרפילד - Chesterfield Garland Dancers - אתר - מפה
בהחלטה מהירה החלטנו שעקב השעה המתאחרת, העייפות והחום אנחנו נאלץ לוותר על עוד פסטיבלים, ולכן יצאנו מהעיר לכיוון אטרקציה אחרת, גם היא בסיגנון היסטורי…
-
בריטיםהסיפור מתנהל כאן לאיטו, בהתאם לזמן הפנוי שברשותי. אז לוקח הפוגה קטנה כדי לספר על הבריטים.
לפני הנסיעה היה לנו חשש לא קטן לגבי הבריטים. מי שקורא חדשות, וודאי שנתקל במנהיג הלייבור הבריטי ומעשיו, בפועלו של רוג’ר ווטרס ושאר דיווחים שמשאירים קצת הרגשה ש”כל הבריטים נגדנו”.
לשמחתנו גילינו שהמציאות רחוקה מכך. לא בטוח עדיין אם זה בגלל שטיילנו באנגליה הכפרית ששונה מאופיה מאנגליה של לונדון (קצת דומה להבדל בין אמריקה הכפרית לבין אמריקה של הערים הגדולות) או אולי סיבה אחרת.
יתרה מזו: גילינו כי הבריטים, בניגוד למשל לצרפתים, הולנדים, גרמנים ואוסטרים, מאוד מאוד אוהבים תיירים, מאוד נכונים לסייע ולעזור, לענות לשאלות, לייעץ, אפילו אם הם צריכים להתאמץ בשביל זה. כל כך בולט הניגוד ממדינות אחרות שביקרנו בהן.
רוב הבריטים, כמו במרבית המדינות, לא מאוד מרוכזים בחדשות חוץ. בטח לא ברמה שאנחנו מדמיינים את המדינה שלנו כמרכז העולם. הבריטי הממוצע, כמו גם מקבילו הגרמני, הצרפתי או הקנדי, לא מעסיק את עצמו יום יום במחשבות שיטנה כלפי ישראל, ומבחינת הבריטי הממוצע ישראל היא פשוט עוד מדינה.
במקומות שבהם כן הייתה התייחסות לישראל, ההתייחסות הייתה חיובית ביותר. בהמון מקומות ממש שמחו לשמוע שאנחנו תיירים מישראל, וגם הראו חיבה מופגנת.
אז פרט להמון מקרים כאן ושם, הנה מקבץ סיפורי בריטים חביבים שקרו עד מועד הסיפור:
הקופאית באחוזת ליים שלא יכלה לתת לנו את הכרטיס של נשיונל טראסט כי פלי התקנות היבשות היינו אמורים לבוא עם השובר מודפס. אז היא לא חסכה מאמץ, התקשרה להנהלה לבקש אישור, חרגה מנהלים, הכל בשביל לעזור לנו.
השחקן שהיה מחופש בתילבושת בכניסה לטירת בולסובר שגילה המון חיבה לישראל, וממש התעקש להעניק לנו סיור פרטי ברחבי העיירה בולסובר.
הגברת החביבה שהאכילה את הדגים בגני בידולף באוכל מיוחד לדגים שקונים במקום. פנתה אל הילדים מיוזמתה והציעה להם לתת להם גם אוכל לדגים שיאכילו. התפתחה שיחה, וההפתעה שלה הייתה כל כך גדולה כאשר שמעה שאנחנו מישראל. מסתבר שבכנסיה שלה, ובעוד כנסיות באזור, האהדה לישראל כל כך גדולה עד שיש להם תפילות מיוחדות לשלום המדינה שלנו, והם מובילים קמפיינים גדולים לאיסוף תרומות. ההפתעה שלנו גם הייתה גדולה אחרי שהיא שלפה סמל של מגן דוד שתמיד נשמר אצלה בתור אהדה למדינה שלנו.
ולמה מתאים לי לספר את כל זה עכשיו?
האירוע שהכי הפתיע אותנו היה בצ’סטרפילד. היו ברשותנו כמה שטרות של פאונדים אנגליים שנשארו לנו מפעם, ומסתבר שאי אפשר כבר לשלם איתם כי החליפו באנגליה את כל השטרות וחלק מהמטבעות. אז ניצלנו את הביקור בצ’סטרפילד כדי להיכנס לסניף בנק כדי להחליף – הפקידה ממש רצתה לעזור לנו, אבל בגלל חוקי הלבנת הון אין אפשרות להחליף שם את השטרות. הסיפור חזר על עצמו גם בבנק נוסף, וב2 הבנקים שלחו אותנו אל סניף של דואר.
אז עברנו במקרה גם ליד סניף של דואר – וגם שם הפקידה ממש רצתה אבל לא יכלה לעזור בגלל אותם חוקים.
במקרה, זוג בריטי חביב שעמד בסמוך שאלו אותי לפשר הדבר. הסברתי להם שאין אפשרות להחליף שטרות, אלא רק להפקיד שטרות ישנים לחשבון בנק, דבר שתייר לא יכול לעשות.
הם לקחו את זה ממש קשה. “לא ייתכן שתייר ישלם בבריטניה מס על עצם היותו תייר במדינה שלנו”. באופן הטיבעי ביותר הם שלפו ארנק, שאלו אותי מה הסכום שאני רוצה להחליף, ולהפתעתי הרבה לקחו את השטרות הישנים שלי ונתנו לי שטרות חדשים. “אל תדאג, אנחנו כבר נסתדר”.
מאוד הופתעתי לטובה מיחס הכנסת האורחים.
בהמשך השירשור אחזור לנושא הזה עוד כמה פעמים.
-
הבריטים אוהבים מאוד את ההיסטוריה והמסורת שלהם והם משקיעים מזמנם וגם מכיסם הפרטי כדי לשמר את המורשת. יש הרבה אתרים ואטרקציות שמופעלים לגמרי על טהרת המתנדבים.
ברחבי אנגליה עדיין נוסעות לא מעט רכבות היסטוריות. רבות מהן מופעלות ע”י אגודות של מתנדבים. רכבת הפיק היא אחת מהרכבות ההיסטוריות האלה – רכבת במסלול היסטורי, מופעלת עם הקרונות המקוריים וגם קטרים מקוריים מונעי פחם.
רבות מהרכבות מציעות נסיעות הלוך ושוב והנוסעים משלבים את הנסיעה עם ביקור בתחנות לאורך המסלול. אנחנו מיהרנו לצאת מצ’סטרפילד כדי להספיק להגיע לנסיעה האחרונה באותו היום של רכבת הפיק – ולכן האפשרות היחידה שלנו הייתה נסיעה הלוך ושוב.
רכבת קיטור - Peak Rail - מפה (תחנת מטלוק) - מפה (תחנת רוזלי) - מפה (תחנת דארלי דייל) - אתר
הרכבת יוצאת מתחנת רוזלי לפי לוח זמנים באתר. חשוב לשים לב, כי הזמנים משתנים בין עונות השנה והימים בשבוע. יש גם מבצעים – ביום שהגענו היה מבצע של ילדים בחינם.
אין צורך להזמין מראש – פשוט אפשר להיכנס לרכבת, בתחילת הנסיעה עובר כרטיסן וקונים ממנו את הכרטיסים. הרכבת מתנהלת באיטיות ולנו יש זמן הפוגה קצת לנוח ולהתרשם מהקרונות ההיסטוריים.
הרשים אותנו מאוד המסירות של המתנדבים. כולם פנסיונרים חביבים. כולם מבצעים את תפקידם נאמנה – המוכרת במיזנון של הרכבת מקפידה להיות בעמדה גם אם אין אף אחד שיקנה כלום… הכרטיסן מקפיד מאוד על התילבושת (שנראית עתיקה...) ולילדים יש חוויה כי זו רכבת כמו הרכבת להוגוורטס מסרטי הארי פוטר.
הנסיעה הייתה קצת ארוכה מידיי, כי את הרעיון הבנו עוד לפני שהרכבת הגיעה לתחנה האחרונה… אבל בסה”כ הייתה גם מנוחה לרגליים אז החוויה הייתה חיובית.
-
סיום הנסיעה של הרכבת - עדיין יש לנו כוח, אבל רוב האתרים כבר סגורים. אז החלטנו שזה הזמן לקצת שופינג.
את התרבות האמריקאית אני מכיר היטב, ולכן שמחתי מאוד לגלות שגם באנגליה בנו אאוטלט בסיגנון אמריקאי. אז נסענו לבקר
מתחם אאוטלט מזרח המידלנדס – East Midlands Designer Outlet – מפה
למי שמכיר ואוהב אאוטלטים אמריקאים – ירגיש כאן בבית. מגרש חניה ענקי, שמקיף מבנה גדול ושטוח עם חנויות רבות בעיגול, כאשר גם חלק מהרשתות כאן הן אותן רשתות מוכרות מארה”ב. אפילו סטארבאקס יש כאן, להשלמת החוויה האמריקאית. תעצמו את העיניים ותדמיינו שאתם בארה”ב. אפילו מצדיק להאריך את הדרך חזרה בנסיעה הלוך וחזור של 20 דקות...
אחרי כמה מציאות טובות חזרנו לדירה עייפים אך מרוצים...
-
יום 6: לחם ושעשועיםלכל אחד יש בכל טיול את היום שלו הוא הכי מחכה. אצל הילדים זה בד”כ היום שבו הולכים לפארק שעשועים גדול (פנטזיהלנד, אפטלינג וכו). ובכן, בטיול לצפון אנגליה, יש כמה פארקי שעשועים אפשריים, אבל ללא ספק הגדול והמפורסם בין כולם הוא האלטון טאוארס.
פארק שעשועים אלטון טאוארס - Alton Towers - מפה - אתר
ואכן הפארק לא איכזב. היה לנו יום עמוס מאוד, מאוד השתדלנו להספיק ולנצל ולבקר בכמה שיותר מתקנים…
איזה עוד פארק שעשועים אתם מכירים שבמרכזו נמצא בית אחוזה – שנראה כמו ארמון – אמיתי (לא תפאורה)? ועוד בתוך הארמון בנו את אחד מהמתקנים של הפארק – הארמון המתהפך…
בפארק אפשר למצוא את כל סוגי המתקנים ולכל הגילאים: מתקנים לילדים קטנים, גילאי הביניים וגם מתקנים בהחלט מפחידים לילדים גדולים וגם נוער.
בהשוואה, לדעתי גם הפנטזיהלנד (גרמניה) וגם האפטלינג (הולנד) הם פארקים יותר מוצלחים יותר מאשר האלטון טאוארס – בעיקר בגלל שבאלטון טאוארס יש את אותה כמות מתקנים אבל על שטח כפול, וזה משמעותי מאוד.
-
כמה טיפים שיעזרו לכם לתכנן יותר טוב את הביקור בפארק אלטון טאוארס:
- שעות הפתיחה של הפארק די מצומצמות – מ 10 בבוקר ועד 18:00 אחרה”צ
- הפארק ענקי ולכן נדרש תיכנון מוקדם של הביקור – כי גם ככה אי אפשר להספיק הכל.
- מומלץ מאוד להתקין את האפליקציה של הפארק – כדי לקבל עידכונים על מצב התורים
- חלק מהמתקנים נפתחים רק ב11. המידע על שעות הפתיחה של כל מתקן לא מופיע בשום מקום באתר – אבל כן מופיע באפליקציה. כדאי להתחשב בשעות הפתיחה של המתקנים (אנחנו ביזבזנו זמן כדי להגיע למתקן בהתחלה – רק כדי לגלות שהמתקן סגור ונפתח רק ב11)
- הפארק מחולק לאזורים, וחלק מהאזורים מרוחקים מאוד. הפארק הוקם למעשה בשטח של אחוזה ישנה, והגנים ההיסטוריים של האחוזה הם היום חלק מהפארק. הגנים נמצאים בעמק וכדי לחסוך את הירידה+עליה לעמק במעבר הוקם רכבל – אבל הרכבל לא פעל ביום הביקור שלנו “בגלל הטמפרטורות הגבוהות”. כדאי לקחת בחשבון
- הכרטיסים לפארק די יקרים. בתחילת השירשור יש לינק לאתר שבו אפשר למצוא קופונים והנחות. אנחנו השתמשנו ב2 קופונים על אריזות של שוקולד קדבורי שהקנו לנו 2 כרטיסי מבוגר בחינם ברכישה של 2 כרטיסי ילד, וכרטיס ילד שלישי רכשנו ב 50% הנחה עם קופון של סבון ידיים (ראו תמונה). כל אחת מהאריזות האלה עלתה לנו כפאונד אחד, כך שהחיסכון משמעותי…
- החניון של הפארק ענקי, וגם רחוק יחסית מהכניסה. יש אפשרות ללכת ברגל (כ20 דקות הליכה) או לנסוע ברכבת פנימית של הפארק. אנחנו הגענו חצי שעה לפני הפתיחה וכבר היה תור ארוך לרכבת. כדאי להקדים.
- הפארק שייך לרשת מרלין, הבעלים של רשת סי לייף. בהתאם – יש בפארק אקוואריום של סי לייף, ממש נחמד ומומלץ.
-
יום 7: איזה כיף בדאדלייום אחרי השיא של פארק שעשועים גדול הוא יום מאוד מאתגר בטיול משפחתי – אחרי שעברנו את השיא, היום שכולם מחכים לו – איך אפשר לשמור על תחושת החשק של הילדים לטיול?
אז במקרה שלנו – מתכננים יום בילוי לאטרקציה מהסוג האהוב עלינו – מוזיאון פתוח.
את היום פתחנו בנסיעה יחסית ארוכה (כמעט שעה וחצי) אל לב אזור “הארץ השחורה”. בשיאה של המהפכה התעשייתית, לפני כ 250 שנים, האזור של ה “black country”, או “הארץ השחורה” היה אחר לגמרי ממה שהוא נראה היום. המחוז היה מלא מכרות פחם. המוני כורים היו עובדים עבודת פרך במכרות, תחת תנאים בלתי אפשריים של סביבת עבודה לא “נחמדה” בלשון המעטה. מקרי מוות רבים כתוצאה מתאונות עבודה, חוסר איוורור וחוסר הקפדה על תנאי תברואה.
מעל פני השטח הצטברו מפעלי תעשיה כבדה רבים מאוד. כל אחד מהמפעלים פלט עשן שחור כבד וזיהום האוויר היה בשיא. ממש פלא איך אנשים חיו כאן בתנאים כאלה.
אחרי שנים רבות, כאשר ממזמן כבר המכרות הפסיקו לעבוד, המפעלים כבר לא נמצאים כאן, המקום השתקם, וחזר להיות ירוק. אבל בלב הארץ השחורה הוקם “מוזיאון חי”, שתפקידו לשחזר, ולו במעט, את הוואי החיים בתקופת המהפכה התעשייתית.
מוזיאון פתוח בלאק קאנטרי - Black Country Living Museum - מפה - אתר
למי שכבר היה במוזיאונים פתוחים, צפויה כאן הפתעה. זה המוזיאון הפתוח הטוב ביותר שהיינו בו, בפער ניכר (משיג בהרבה את מקום 2 – המוזיאון הפתוח של קומרן).. בניגוד למוזיאונים אחרים, המוזיאון כאן הוא “חי”. אז נכון, גם במוזיאונים פתוחים אחרים יש הדגמות של בעלי מקצוע, אבל כאן הביאו את השתפות המציגים לשיאים. המוזיאון מעסיק כמות עצומה של שחקנים, כאשר כל שחקן לובש תלבושת מתאימה, משחק דמות והשחקנים מפוזרים ברחבי המקום. לכל מקום שאליו תפנו תתקלו בשחקן של המוזיאון, שישמח להציג בפניכם את האזור שלו.
מיד בכניסה פגשנו את שוטר המחוז שהיה ממש להוט להסביר לנו מה תפקידו וניסה לעזור לנו כמיטב יכולתו. המשכנו אל תצוגת כלי רכב של תחילת המאה ה20, ומשם לבית שבו יושב שחקן ומספר סיפורים על תקופת מלחמת העולם ה2 בבריטניה.
-
בכל רחבי המוזיאון פזורים שחקנים שתפקידם להמחיש למבקרים את הוואי המקום. המקום ענקי ולא מרגישים צפיפות בכלל. יש קו של אוטובוס עתיק (ולפעצים גם טראם עתיק) שיכול להקפיץ אתכם מאזור הכניסה עד האזור התחתון.
אחת התחנות שבה מתעכבים הכי הרבה זמן זה המכרה – מכרה פחם אמיתי שנמצא בשטח המוזיאון. הסיור מתקיים כל כ20 דקות והוא מעניין מאוד (לשים לב שהמכרה חשוך, כל משפחה מקבלת פנס אחד, לא מתאים למי שפוחד מחושך או לילדים קטנים).
באחד הרחובות הראשיים שם מתקיים מופע של קוסם \ להטוטן (תמונה) שמשעשע את המבקרים. כדאי גם להיכנס אל בית המרקחת (יש תמונה), שם יסבירו לכם המציגים על תרופות שהיו נהוגות פעם (יש הפתעות!)
-
השחקנית הכי מדהימה הייתה במכולת – השחקנית המוכרת בחנות נתנה לנו הופעה ממש משכנעת על תנאי הקיצוב והעוני בשמן המלחמה, ממש נכנסה לזה. קטע מרגש מאוד של איזה 20 דקות, רק לכבודנו. מזל שהיא לא ידעה שהבת הקטנה לא דוברת אנגלית…
בפארק של המוזיאון התקיימו שעשועי ילדות עם משחקים של פעם.
היינו במוזיאון נטו 4 שעות (לא כולל השיט בתעלות). לא הספקנו הכל, ועל הרבה מקומות שם נאלצנו לדלג – כדי להספיק הכל צריך להתעכב פחות, או להשקיע יותר זמן.
ממש ממש אהבנו את המקום – אהוב על כל בני המשפחה.
-
עמיחי, הצלחת להלהיב אותי לגמרי עם המוזיאון הפתוח הזה! זה לגמרי מה שאני אוהבת
ודרך אגב, מה זה המוזיאון הפתוח של קומרן?...
-
השלמתי קריאה לאט לאט. למרות שלא מתכננת טיול בזמן הקרוב לאזור, תמיד נהנת מסיפור טיול טוב לאי הבריטי
