חזרנו מצפון אנגליה
-
אני מאד מזדהה עם חלק ניכר ממה שאתה כותב.
גם אנחנו בביקורינו באנגליה במקומות שונים שמדגימים מה היה פעם [כולל מכרות פחם] דיברנו עם הילדים על התנאים של פעם, עבודת ילדים, ועל העדר תנאים סוציאלים כך שאם אבי המשפחה מת במכרה, לרוב משפחתו היתה נופלת לחרפת רעב.
אני גם דיברתי איתם על זה שעבודת ילדים עדיין לא נעלמה מהעולם, היא פשוט לא מול העיניים שלנו – בעולם השלישי בהחלט קיימת
מאד שמחה לקרוא שנהניתם במוזיאון הפתוח, לא זוכרת אם זו אני שהמלצתי [אני תמיד ממליצה עליו] אבל בהחלט המוזיאונים הפתוחים של אנגליה מעולים והוא אחד הטובים שבהם.
-
טיול נפלא!
אין על האי הבריטי.
-
הי עמיחי!
הנה גם אני הצטרפתי לטיול המקסים שלכם. אני רואה עכשיו כמה הפסדתי בדרך ממנצ’סטר לסקוטלנד – אבל במקרה שלנו היינו חייבים לצמצם ולמהר לצפון, אחרת הפאפינים היו בורחים…
אהבתי את פסטיבל הכפר בפיק ואת תחרות הדחלילים… גם אנחנו ראינו כאלה באיים.
וגם כמובן המוזיאון הפתוח שנראה מקסים! אני חובבת מוזיאונים פתוחים ודגמתי את אלו של הולנד, של שבדיה בשטוקהולם ושל האי סקאיי…
אבוא לבקר בקרוב שוב,
שירלי
-
צפנת – אכן אנחנו חובבי מוזיאונים פתוחים, ומשתדלים לשלב כאלה בטיולים. המוזיאון הזה עלה על כולם, בעיקר בזכות כמות השחקנים ברחבי המקום, וההשקעה של השחקנים ביצירה של אווירה מתאימה.
המוזיאון הפתוח של קומרן נמצא בלב חבל האייפל בגרמניה. זה אחד מהמוזיאונים הפתוחים הגדולים באירופה. היה ממש במרחק הליכה מדירת הנופש שלנו בקומרן. סיפרתי על הביקור שם במסגרת הטיול בשנה שעברה – המערב התיכון של גרמניה - קיץ 2017. הוא היה הפייבוריט שלנו, עד הטיול באנגליה.
דיאנה – איזה כיף שאת כאן. החלק השני של הטיול, שיגיע בקרוב, בצפון ויילס, כנראה יכול לתת פייט לסקוטלנד בהיבט של הטבע הפראי והנופים.
שירלי – אולי לפעם הבאה, בדרך ממנצ’סטר אל סקוטלנד יש את האזורים הגדולים של הלייק דיסטריקט וגם הפארק יורקשייר-דיילס, שאליהם לא הגענו בטיול הזה. הפאפינים (שיגיעו בהמשך כאן בסיפור) לא נותנים תחרות לפאפינים “שלכם”.
לט איט – תודה שבאת
אוליב – אכן הייתה התלבטות בין המוזיאון הפתוח של בלאק קאנטרי לזה של בליטס היל. ואכן את היית זו שהיטתה את הכף לכיוון בלאק קאנטרי. תודה
-
בימי המהפכה התעשייתית נוצר צורך רציני בדרכים מהירות וזולות להעביר חומרי גלם, כמו כותנה, צמר ופחם, וכן מוצרים מוגמרים, מאזורי התעשיה בלב המדינה (לרוב סמוך לנהרות שסיפקו מים לתחנות) אל הנמלים הגדולים (ליברפול למשל).
הדרכים היו רעועות, והפיתרון שנבחר היה לבנות רשת של תעלות מים. התעלות נבנו בכל רחבי אנגליה, תוך כדי מבצעים הנדסיים מורכבים. יש ברחבי אנגליה המון אתרים מעניינים מאוד שקשורים לרשת התעלות, כמו למשל אקוואדוקטים גדולים של תעלות שחוצים נהרות, כולל אחד ענקי מסתובב, “מעליות” לסירות שמשנות מפלס, כמובן תאי שייט ועוד הרבה. בהמשך אני אפרסם קישורים להרבה אתרים כאלה.
היום כמובן אין שימוש תעשייתי לתעלות. אמנם חלקן פחות מתוחזקות, אבל חלקים גדולים מאוד עדיין מתוחזקים – כמיטב המסורת הבריטית (מוטיב חוזר) ע”י אגודות של מתנדבים. הרבה מהתעלות משמשות היום לשייט תיירותי של סירות-קרוואן שמטיילים איתן ברחבי האי. במהלך ההכנה לטיול מצאתי גם המון מקומות שמשכירים סירות כאלה להשטה עצמית (לא צריך רישיון) לפי שעות, לחצי יום או ליום שלם.
אז שייט בסירת-בית לא יצא לנו לעשות בטיול הזה. אבל ההזדמנות לטעום קצת הגיעה בדאדלי. סמוך לדאדלי הוקמה רשת של תעלות לטובת הובלת הפחם והסחורות. העובדה שיש כאן גבעות גבוהות לא הפריעה למהנדסים פורצי הדרך של התקופה ההיא – והם הקימו רשת של תעלות מים שחצובות בתור מנהרות בתוך ההר. כמובן שיש גם רשת של פתחי איוורור. מערכת המנהרות סבוכה מאוד ומרשימה מאוד.
-
ממש בצמוד למוזיאון הפתוח, נמצאת תחנת היציאה לשייט בתעלות של דאדלי שעוברות במנהרות בתוך ההר.
שייט תעלות - Dudley Canal Trust Ltd - אתר - מפה
המקום מופעל ע”י אגודה של מתנדבים. למוזיאון הפתוח יש שער מיוחד שדרכו אפשר לצאת מהמוזיאון לכיוון שייט התעלות – ואז לחזור למוזיאון (כדאי לשמור את כרטיסי הכניסה). אבל כאמור השיט נפרד, התשלום עליו בנפרד, ואפשר גל לבוא אל השייט בלבד ללא ביקור במוזיאון.
אורך השייט כ 45 דקות. הזמנו מראש שייט לשעה 15:00 וכמה דקות לפני כן יצאנו מהמוזיאון דרך השער לכיוון הרציף. השייט מתקיים בסירות ארוכות מאוד והוא עובר דרך תעלות, מנהרות וגם מידי פעם יש פירי אוויר גדולים לאיוורור.
המשיט הוא גם המדריך, כאשר במהלך השייט יש סרט קצר באחת המנהרות, וגם לקראת הסוף יש הדגמה של הסעת הסירה ע”י הנוסעים בכוח הרגליים בלבד על הקירות.
לא נפלנו מהשייט. היה נחמד, נהננו, ואפילו מעניין לראות את המפעל ההנדסי המכובד. לא בטוח שמצדיק את המחיר היקר, וגם את אובדן הזמן שהיינו יכולים לבלות עוד קצת במוזיאון הפתוח שהיה כל כך מוצלח. לפחות סימנו V על שייט תעלות באנגליה. גם זה משהו.
-
אחרי השייט נשארה לנו שעה אחרונה לחזור למוזיאון הפתוח ולנסות להספיק עוד כמה מקומות.
כדאי מאוד להגיע למתחם בית הספר במקום בזמן שיש שיעור. המורה בבית הספר (שחקנית) מגלמת את הדמות שלה כראוי, תלמד אתכם חשבון וגם תינזוף בכם אם לא תישמרו על השקט.
אגב, ממש בסמוך במרחק הליכה נמצאת טירת דאדלי, אטרקציית תיירות מפורסמת בזכות גן החיות המפורסם שנמצא שם. לנו לא היה זמן.
גן חיות וטירה דאדלי - Dudley Zoological Gardens - מפה - אתר
-
יצאנו מהמוזיאון הפתוח ממש בשעת הסגירה ב 18:00, אבל עוד היה לנו כוח להמשיך לטייל. בזמן ההכנה לטיול מצאתי, ממש במקרה, אתר שנראה לי ממש מעניין לבקר שם. זה לא אתר תיירותי, ואף ספר מדריך לא יפנה לשם תיירים. אבל בתור מי שמעולם לא ביקר בהודו, רציתי מאוד לבקר במקדש הינדי אותנטי.
מקדש הינדי - Shri Venkateswara (Balaji) Temple - מפה - אתר - WIKI
זה מקדש הינדי שהוקם כדי לשמש את הקהילה ההינדית הגדולה שבאזור. רוב האביזרים והריהוט הובאו במיוחד מהודו. במקום ישנם נזירים הודים וקהל הינדי מגיע לשם כדי לבקר ולהתפלל.
בהתחלה הרגשנו קצת מוזר. החניה במקום חופשית, אבל בגלל שאנחנו לא הודים במראה, היינו “קצת” שונים מהקהל שרגיל לבקר במקום. סיירנו קצת בין המבנים הרבים שיש במתחם ונכנסנו למבנה המרכזי. תוך כדי סיור, ניגש אלינו אחד הנזירים ושאל אותנו אם אנחנו מסתדרים. הצגנו את עצמנו, והוא שמח מאוד על הביקור. מסתבר שהם אוהבים מאוד מבקרים. הוא הוציא אותנו החוצה למקום שבו אפשר לדבר בקול, ונתן לנו הסבר מקיף מאוד על הדת ההינדית, על המקדש, המבנה שלו, מה רואים בכל פסל ומה הוא מסמל וכו. הוא היה ממש נחמד וענה על כל השאלות. והילדים לא חסכו ממנו שאלות. הם ממש התעניינו ושאלו על כל דבר, כולל כמה דברים שאני הייתי מתבייש לשאול...
למדנו למשל שהדת ההינדית פיתחה מסורת של כבוד לכל שאר הדתות. כדי לסמל את הכבוד הזה, מסביב למקדש הוקמו 7 גבעות כדי לסמל את 7 הדתות החשובות האחרות (בעיני ההינדים) ואת הכבוד כלפיהן. כמובן שהלכנו גם לראות את הגבעה שמייצגת את היהדות – וגם קיבלנו על הדרך שיעור בסובלנות דתית.
המקדש פתוח לביקורים גם של מבקרים שאינם הינדים. כל הפרטים באתר, אבל יש כמה דברים בסיסיים שחייבים להקפיד עליהם כדי לכבד את המקום (קישור לכללי ההתנהגות
- שעות הפתיחה כתובות באתר. פתוח בשעות הבוקר וגם אחרה”צ-ערב (לרוב עד 21 בלילה). יש לכבד את שעות הפתיחה ולהגיע רק בשמנים האלה.
- בתוך המקדשים חובה לחלוץ נעליים. במקדשים הקטנים משאירים את הנעליים בכניסה. במקדש הגדול יש להיכנס קודם לקומה התחתונה, שם יש אזור עם תאים מסודרים כדי להשאיר את הנעליים, ואז עולים במדרגות אל המקדש.
- אסור לצלם בתוך המבנים בכלל! מחוץ למבנים מותר לצלם.
- להשקיט את הטלפון
- לא לנגוע בכלום
- לא להביא שום דבר אלכוהולי או בשרי
- בתוך המקדש, נהוג להקיף את הרחבה עם כיוון השעון ולא נגדו.
- כמובן לשמור על השקט, לא לאכול ולשתות בפנים. זה מקדש דתי ויש לכבד את המקום.
חשוב מאוד להקפיד על הכללים. הם מאוד שמחו לשמוע שאנחנו מישראל, ויהיה נחמד אם דעתם על ישראל תישאר חיובית…
יש במקום סיורים מודרכים בחינם.
אין לי תמונות מתוך המקדשים עצמם (כי אסור לצלם), לכן מצרף רק תמונות מהמתחם החיצוני.
-
יום 8: המעברמגיע היום האחרון בקוטג’ שלנו. כל כך אהבנו את החווה, את המארחים, את הארנבות החמודות שבאו לבקר אותנו. לפעמים קצת מוזר איך בטיולים אנחנו לפעמים נקשרים למקום לינה שהיינו בו רק שבוע, עד שממש מרגישים שם בבית.
רגע לפני שנפרדים מאזור הפיק, מחליטים לעשות עוד מסלול אחד, קצר. הרי הוא ממש כאן, במרחק נגיעה של 15 דקות מה”בית”. המסלול הנבחר הוא מסלול אבני הדריכה של הדובדייל. זהו נהר חביב שזורם לו בלב אזור הפיק, ובנקודת החציה של הנהר הקימו טור של אבנים כך שאפשר לעבור מגדה לגדה תוך דילוג מאבן לאבן.
האבנים של דובדייל - Dovedale Stepping Stones - מפה (מגרש חניה) - מפה (האבנים)
החננו את הרכב במגרש חניה יקר (3 פאונד!). ההליכה לכיוון האבנים קלילה מאוד – שביל סלול, מתאים גם לעגלות. הליכה קצרה מאוד של כ 10 דקות.
אז הגענו די בקלילות למקום – וקצת התאכזבנו. המקום מככב בכל הבלוגים והדיווחים של המטיילים שביקרו באזור הפיק. כל האחרים נהנו כאן.
אולי זה בגלל הבצורת שעברה על בריטניה ב6 שבועות שקדמו לביקור, והשאירו את כל הגבעות מסביב צהובות (כמו שאלון התייחס לזה בתחילת השירשור). אולי השעה המוקדמת, ואולי גם גודל הציפיות שפיתחתי. בכל מקרה, לא התלהבנו. כבר ביקרנו בעבר באתרי טבע הרבה יותר מרשימים. צילמנו כמה תמונות וחזרנו אל הרכב.שורה תחתונה: אני לא חושב שעכשיו, אחרי שאנחנו התאכזבנו, צריך להוציא את דובדייל מה”קאנון” של מטיילי הפורום באנגליה. הרי כולם לפנינו נהנו. אבל הנה שיעור חשוב במדעי הטיול. מידת ההנאה שלנו ממקום מסויים תלויה לא רק מאיכות האתר עצמו, אלא גם, ואולי בעיקר, מהנסיבות, כולל העומס על האתר, מזג האוויר, העייפות שלנו, הציפיות, מידת השובע מהטיול וכו וכו.
מחכה לנו עכשיו נסיעה ארוכה אל ארץ החלומות – ויילס.
-
בוקר טוב עמיחי
לקחתי הפסקה קטנה מסיפורי תאילנד וקראתי את האשכול שלך מההתחלה…
עשיתם טיול מאד יפה . באופן אישי מתה על האי הבריטי ובטח שאחזור.
היה נעים לטייל באזור שלא הכרתי וכעת מחכה לזכרונות יפים מצפון ויילס.
תודה רבה על אשכול יפה ואנפורמטיבי . אני בטוחה שיעזור בעתיד למתכננים
שבת נעימה
איריס
-
איריס – איזה כיף שהגעת.
כמה הבדל יש בין טיול באנגליה לבין תאילנד.
באנגליה קל מאוד להיות עצמאי. המידע שקיים באתרי האינטרנט מדוייק וברור (והכל באנגלית). לא מנסים לרמות אותך, וגם לא רואים בך רק בתור דרך להרוויח כסף. כמובן שיש דאגה עצומה לרווחת התושבים, וגם רווחת בעלי החיים. הקפדה רבה על שמירה על ערכי הטבע. הגיינה ותברואה שאפשר לחלום עליהם.
עוד כמה רגעים אנחנו מגיעים בסיפור אל הדירה בעיירה המקסימה בטסי בויילס ואל המארחים החביבים שלנו, מייקל וטרייסי, אליהם הגענו בזכות ההמלצה שלך.
-
אז אחרי שאנחנו נפרדים מערוץ הדובדייל ומאזור הפיק בכלל אנחנו נכנסים לרכב לנסיעה לכיוון ויילס. לא ניתן לאכזבה שלנו באבני הדריכה להעיב על ההנאה שלנו מהפיק. ישנם בפיק עוד לא מעט אתרי טבע שפשוט לא הספקנו, בינהם האתר שנראה הכי מעניין (ערוץ פאדלי), ואולי יום אחד עוד נחזור לכאן לטיול השלמות (גם המערות של קסטלטון מחכות לנו, ומונזל, והיריד של אשבורן ועוד ועוד).
במקור, תיכננו ביום המעבר לבקר בחלק מהמון האתרים שנמצאים ממש בדרך בין אזור הפיק לאזור צפון ויילס, ושהיו רחוקים גם מכאן וגם מכאן. אבל אחרי מחשבות הבנו שאנחנו רוצים להספיק כמה שיותר להיות בויילס, ולכן נסענו ישירות אל היעד הראשון בויילס – טירת קונווי.
טירת קונווי - Conwy Castle - מפה - אתר
את הרכב החננו בחניה שלמרגלות הטירה (הגענו בצהריים, היינו צריכים לחכות קצת עד שתתפנה חניה). בדרך ממגרש החניה אל הטירה רואים כבר את החומות שסובבות את העיר. למי שרוצה, אפשר ללכת על החומות במסלול שמקיף את העיירה – כניסה בחינם. קנינו כרטיס CADW שישמש אותנו באתרים של ויילס ונכנסנו לטירה.
-
הטירה עצמה שונה מאוד מטירות שהכרנו ממקומות אחרים באירופה. כאן הדגש הוא על מבצר חזק שמשמש להגנה. אין כאן חדרים עם ריהוט עתיק.
בחרנו להגיע לטירה ביום הזה כי היום מתקיים בטירה הפנינג. בחצר המבצר יש פעיוליות שונות לילדים, כל מיני סוגי משחקי מלחמה, אימונים בחרבות, אימון חץ וקשת, שיריון אביר למדידה וגם מספר סיפורים.
-
הטירה מעניינת, בעיקר בזכות זה שהיא שונה מכל הטירות שהכרנו עד עכשיו, וגם הפעילות לילדים נחמדה. אבל עם כל הכבוד, כנראה שהסיבה #1 לבקר כאן זה הנוף המטורף שיש ממגדל השמירה הגבוה. זהירות: המגדל די מסוכן לילדים. צריך להשגיח עליהם שם ב8 עיניים.
האתר כאן מציב קושי טכני בהעלאה של תמונות – במיוחד מהמצלמה האיכותית, בגלל הגבלה על גודל התמונות. אני יכול להעלות לכאן רק תמונות מהטלפון. בתמונות האלה קצת קשה להעביר את התחושה של הנוף. בכל זאת כמה תמונות כדי לנסות להעביר את המראות.
בתמונות אפשר לראות את המזח של קונווי, את מפרץ קונווי, את הנחל, ואת מערכת הגשרים שחוצה את המפרץ (גשר אחד לרכבת מימין, גשר למכוניות משמאל, ובאמצע הגשר העתיק, תלוי על שלשלאות).
-
עוד כמה תמונות. אם אני התלהבתי מהנוף, אולי גם אתם תאהבו.
בעיירה עצמה יש עוד המון מה לעשות ולראות: הבית הכי קטן בבריטניה, טיילת החומות, כמה בתים עתיקים שאפשר לבקר בהם, חנות אחת (The Knight Shop) לדברי אבירים, שידועה בכך שהם ייצרו את כלי הנשק לסדרת סרטי שר הטבעות וגם למשחקי הכס, וכמובן גשר השרשראות.
אחרי הביקור בטירה מיהרנו לחזור אל הרכב כדי להספיק לאתר האחרון להיום. התיכנון הוא שנחזור לכאן להשלים את הביקור (ספוילר קטן להמשך: לא הספקנו, קצת חבל).
-
תודה עמיחי על הפירוט הרב!
ציינת שהנוף בווילס דרמטי יותר.
האם ניתן לומר שבהתאם המקומות בהם ביקרתם בפיק היו בעלי אופי שונה מאשר בווילס? (כלומר בפיק יותר מוזיאון פתוח, הפסטיבלים ועוד ובווילס נשמע יותר על טיולים בטבע? )
עוד שאלה לגבי הפאפינים והעונה שלהם.
שירלי כבר הסבירה באשכול שלה שהפאפינים נעלמים בשבוע הראשון של אוגוסט.
האם מדובר באותו לוז לאנגליה ולסקוטלנד?
מתי מתחילים לראות אותם ואם צריך לבחור שבועיים "בטוחים" ביולי מבחינת פאפינים- מה הכי טוב?
(שוקלת לתזמן טיסה בהתאם ולא אספיק להתעמק מספיק עד הפתיחה של איזי.. באמצע יש לי עוד טיולים.. )
-
אכן, באזור הפיק הנוף הוא של גבעות ובצפון ויילס יש את הפארק הלאומי סנודוניה ששם יש הרים, אמנם לא אלפים, אבל בהחלט דרמטיים. מסלולי הטבע בצפון ויילס יותר מרשימים, במיוחד למי שעושה מסלולים מאתגרים, אז אפשר להגיע לאגמים מבודדים בנופים ללא שום מגע יד אדם (ראיתי תמונות).
כן יש הבדל קצת במינן של סוגי האטרקציות בין האזורים. אבל חשוב להדגיש: ב2 האזורים יש המון אטרקציות למשפחות. לצערנו ויתרנו על המון אטרקציות כי היה לנו רק שבוע.
בפיק הייתי צריך לבחור בין 3 פארקי שעשועים, בצפון ויילס יש אתר אחד שקצת מזכיר פארק (GreenWood Forest Park). מוזיאון פתוח לא ראיתי בויילס, אבל בהחלט יש 3 גני חיות, 2 אקוואריומים, 2 אתרים עם מגלשות הרים, כמה אתרי קארטינג, קירות טיפוס, כמובן מכרות, פארק טרמפולינות תת קרקעי (ZIP WORLD BOUNCE BELOW), פארק וייפאאוט (Surf Snowdonia Adventure Parc), רכבות היסטוריות, פארקי חבלים, מסלולי אומגות, רכיבה על סוסים, שייט בסירה באגם, פעילויות חץ וקשת, אופניים ועוד הרבה. חלק מה”צרות” שיש בתיכנון טיול זה ההבנה שלא נספיק לראות גם רבע ממה שיש במקום. גם בויילס יש פסטיבלים (אולי קצת פחות כי בסה”כ יש פחות תושבים, צפיפות האוכלוסין נמוכה מאוד).
אנחנו בחרנו בשילוב של הפיק עם צפון ויילס ולכן בחרנו את האטרקציות בהתאם כדי שלא יהיו כפילויות. אני מניח שבשילובים אחרים אפשר לבחור גם אתרים אחרים באותם אזורים. יש באמת אינסוף אפשרויות.
לגבי פאפינים: הפאפינים נודדים בחורף דרומה, לכן מבחינת לוחות זמנים הם נמצאים באנגליה אחרי שעזבו את סקוטלנד (אנגליה דרומית לסקוטלנד).
אבל כדאי לתאם ציפיות: בסקוטלנד בוודאי קראת שיש אי שמותר ללכת שם ולצפות בפאפינים ממש מקרוב. בויילס יש את אי הפאפינים, אבל שם זו שמורת טבע, ואסור לבני אדם לעלות לאי. הסירה מתקרבת ואפשר לראות אותם, אבל זה מרחוק, ואי אפשר לצלם תמונות כמו ששירלי צילמה. אלא אם כן יש לכם עדשה 600 ממ כמו של נשיונל ג’אוגרפיק. אנחנו היינו ב 1.8 והיו כבר זוגות אחרונים.
-
תיקון \ הבהרה לגבי הפאפינים:
בחרנו בשייט לאי הפאפינים בגלל שאנחנו אוהבים שייט, וגם בגלל שזה הסיור שהסתדר מבחינת לינת הכוכב שלנו.
בויילס קיימים אתרים שבהם אפשר לצפות מקרוב בפאפינים, בכמויות גדולות. במיוחד ידוע האי סקומר (Skomer Island) שמגיעים אליו בשייט מהיבשת. כדי להגיע לשם צריך לשלב את דרום ויילס במסלול – ולשם אנחנו עוד נגיע ביום מן הימים.
בצפון ויילס אפשר לצפות בפאפינים גם במגדלור שבקצה האי אנגלזי (טל הייתה שם וסיפרה על הביקור).
-
אחרי הביקור בטירה נסענו אל היעד הבא, האחרון להיום – גני בודננט
גני בודננט - National Trust's Bodnant Garden - מפה - אתר
הגנים כלולים בכרטיס הנשיונל טראסט ולכן נכנסנו בחינם. לגנים יש 2 חלקים עיקריים. החלק הראשון, זה שקרוב יותר לבית האחוזה (לשם אין כניסה), הוא חלק שבו יש גנים פורמליים מטופחים. הגנים יפהפיים, כולל כמה בריכות שמייצרות השתקפויות (לנו היה מעונן, בתמונות באינטרנט אפשר למצוא תמונות משגעות של הבריכות מימים בהירים). בחלק הזה בילינו בערך שעה.
-
תודה רבה עמיחי על כל ההסברים!
