הולנד - להשלים את הציור, לצייר את השלמות
-
גם אני כאן
איזה בית נהדר מצאת !
ממשיכה לעקוב...
-
סמדר –
יופי שאת עודך כאן איתנו. האמת חייבת להאמר שגם אני נהניתי הנאה מרובה מהדינמיקה המשפחתית
ואני שמח שהדבר ניכר. שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה גם לכם!אוליב –
חן חן לשגרירת האיים הבריטיים ותודות על השלמת המשימה
פסגות –
אכן את טעותי האטכנולוגית אנסה לתקן כעת. לא מחבט חשמלי כי אם כזה המופעל באמצעות בטריות – וברשותך אמנע מתיאורים פלסטיים של הזרמים העוברים בו ויוצאים ממנו ועל תוצאותיהם העגומות לעולם המעופפים הטורדניים הללו.
ריקי –
אני מאוד שמח שבאת, ועוררת אצלי סקרנות מרובה.
אגב – הערה דומה לשלך התקבלה אצלי מחברה יקרה נוספת.
מובן לי לחלוטין כי ההתבוננות שלנו, כמי שבאים לטייל במהלך חופשה, מוגבלת מעצם טיבה וטבעה, ויש בה מעין מבט על העטיפה ולא על מה שמצוי בהכרח בתוכי תוכה.
יחד עם זאת, למדתי שלא להקל ראש כלל ועיקר בעטיפות. גם להן יש חשיבות וגם הן מעבירות מסרים.
דפנה –
ברוכה הבאה מגן העדן האלפיני, וזו כמובן הזדמנות להמליץ למי שטרם ביקר שם איתך – באשכול הנהדר שלך – לעשות כן במהרה.
אני שמח שאת ממשיכה ללוות אותי.
אשתדל מאוד להמשיך ממש בקרוב ….
-
ערב טוב שמוליק !!!
אגב, שיחתך עם ברט לגבי עליית פני הים, קראתי לפני כמה זמן שגם מי ים התיכון
עולים , איני זוכרת באיזה טווח זמן נקבו, אבל ערי החוף שלנו מועדות גם להעלם אם לא יצליחו לעצור את הפשרת הקרחונים.
התמונות נהדרות ואני נהנית לשוט איתך בסירה. איזה מארח למופת מצאת לך!!
צום קל וגמר חתימה טובה
רחל לבון
-
רחל היקרה –
למקרא הודעתך נזכרתי (בהפוך על הפוך כמובן כפי שנהוג להגיד היום) בסיפור הידוע אודות לוי אשכול – אשר יועציו באו לפניו ושאלו האם כבר עודכן בתחזיות הבצורת הקשה הצפוייה.
לוי אשכול שאל בבהלה – בצורת היכן?
משהשיבו לו יועציו כי כמובן שמדובר בתחזית שחונה ומאיימת למיעוט גשמים בארצנו, נאנח הוא בהקלה וציין שהוא ממש נדאג לרגע שמא כוונתם היתה לבצורת בארצות הברית …..
ומעט יותר ברצינות – אכן – עדכון מדאיג משהו הבאת, במיוחד במקומותינו, כאשר נראה שראשי מדינתנו, שריה ויועציה עוסקים מרבית זמנם בעניינים אחרים לחלוטין וגלים אחרים מאיימים לשטוף את הכל.
ולבסוף – תודה על האיחולים!
שנה טובה וגמר חתימה טובה גם לך ולכל המשפחה.
שמוליק
-
לקראת הבאות
ברשות הקהל נפוש כעת לרגע קט תחת צילה של איזו טחנת רוח משיבת נפש, כשתעלת מים מכחילה לנגדנו ושטרופוואפל ממתיק את יומנו – לצורך איזה תדריך מתודי קצר (במונחים שלי, כן?).
סיום הטיול שלנו כבר מאיים באופק הלח, ואנו ניצבים היום כולנו ומתכוננים לקראת שלושת ימיו האחרונים (את ואתה שם בסוף – נא למחוק את החיוך ...
).עלינו להתמודד כעת עם שני אתגרים.
הראשון מביניהם הוא אתגר טבע איתו מתמודדת היבשת כולה.
גל החום הגדול הולך וקרב.
אם עד עתה נעו טמפרטורות המכסימום סביב 25 מעלות ואף טיפסו פה ושם קצת מעל, הרי שבימים הקרובים צפוייה התחממות נוספת ושיאה ביום השלישי – האחרון לטיולנו.
מכיוון שאנו נמנים על חובבי הקרירות עד כדי כך שמעט גשם עדיף בעינינו על הרבה חום (נו טוב, בעצם גם הרבה גשם עדיף בעינינו על הרבה חום), אתגר מחמם זה חייב מבחינתנו הערכות מתאימה והתחשבות בתנאי מזג האוויר.
האתגר השני הוא אתגר דעת הקהל.
כזכור, אנו בחלקו 'הדרומי' באופן יחסי של הטיול.
והנה – בעוד שדלפט יקירתנו בה פצחנו את ביקורנו באזור, זוכה לאהבת הקהל הרחב (גם אם פחות מכפי המגיע לה לדעתנו), הרי שבכל הנוגע להאג – ועוד יותר מכך – לרוטרדם – הדברים הולכים ומסתבכים.
האג מוזכרת לא אחת בסיפורי הטיול על הולנד, אך הרושם הכללי שאני קיבלתי מאותם סיפורים היה של מין הכרח בל יגונה להקדיש איזה מחצית של יום לכל היותר לעיר הזאת, וגם אז לא לצפות לגדולות ונצורות.
אלה המעטים שטרחו ובילו בהאג יום שלם ממש – לא יצאו על פי רוב מגדרם, לשון המעטה, וכך האג דשדשה לה במרכז הטבלה, אם לא למטה מכך.
היו אף שהגדילו להקטין, וכך למשל כתב מי שכתב ב – ynet כי "הדבר הכי טוב בעיר הוא הכביש לאמסטרדם" (ורק מפאת כבוד הכותב והחג המתקרב אמנע מלציין את שמו).
חמור בהרבה היה מצבה של רוטרדם שממש נלחמת על חייה על מנת שלא לרדת לליגה השניה או שמא השלישית, ויש לא מעטים שסברו שמלכתחילה טוב תעשה אם לא תנסה כלל להתמודד בליגות של המקצוענים.
מילים אחרות – לעומת רוטרדם – אפילו האג יכלה להרגיש חגיגית, גאה ועטורת תשבוחות ....
משכך, וודאי תבינו שהחלטתי להקדיש יום שלם להאג ועוד יום שלם לרוטרדם, כלל לא היתה טרוויאלית, והתלוו לה חששות לא מעטים.
על אחת כמה וכמה שכך בהינתן החום הגדול הצפוי ללוות אותנו.
במצב דברים מאתגר ומאותגר זה, באנו בשערי שלושת הימים האלה, ואודותיהם ואודות קורותנו במהלכם - יסופר גם יסופר, ועוד יושר ויתואר.
-
היום התשיעי – האג האג, איזה יום של חג
אז הנה לכם רמז מטרים כבר בכותרת
קמנו לבוקר שחייך אלינו בביתם של ברט ורני.
קריאת הבוקר עם הקפה שנלווה לה וסיור רגלי קצר בטבע המקסים הסובב אותנו הזריקו עונג בעורקים, ובתום שגרת ארוחת הבוקר המבורכת, פגשנו את טוראן שניער מעליו בחיוך טיפות טל ומעט עלים, ויצאנו בדרך הקצרה להאג.
הפקדנו את טוראן עם חברים בחניון מוצל, ויצאנו לנו בשעת בוקר מוקדמת לכיכר פליין (Plein) שאך זה החלה להתעורר לבוקר חדש (ואין זה כפל מילים ... כך התקבע שמה של כיכר זו לאחר מחלוקות לגביו).
את פנינו קיבל סידור פרחים יפהיפה.
-
בהמשך היום התברר לנו כי נחמדים ורבי חשיבות ככל שאנחנו, לא הוכן סידור זה לכבוד בואנו, ורבים כמותו פזורים להם ככה סתם ברחובותיה של העיר.
מה מוזרים ההולנדים האלה בהעדיפם פרחים על פני בדלי סיגריות, עטיפות מזון ועוד איזה סוגי זבל אורגני או יבש אחרים...
לכיכר יפה זו עוד נשוב – וכעת אנו פונים בואכה הביננהוף (Binnenhof).
צעדנו לנו לעבר מתחם המצודה העתיקה – הביננהוף – חולפים על פני משרד הפנים ההולנדי ומשרד ראש הממשלה. בעת שעברנו שם, נכנסה למתחם מכונית שרד וממנה יצא מי שנחזה להיות שר הפנים – שצעד לו לבדו לתוך הבניין.
תחושה מוזרה מאוד אפפה אותנו, מין חוסר שקט לא מוסבר אשר בלט לנוכח יפי המבנים השקטים, ורק בהמשך היום הבריקה במוחנו הסיבה ונפתרה התעלומה – וגם לכך עוד נשוב במהרה.
-
האג – או כפי שמכנים אותה ההולנדים החביבים – Den Haag (דן האך) - זה המקום להזכיר – אומנם אינה עיר הבירה של הולנד, ואולם מהווה היא את המרכז השלטוני והפוליטי של הולנד, ובין היתר, מוצאים בה את משכנם בית הפרלמנט ההולנדי, ה – Staten Generaal (על שני בתיו: החדר הראשון ‘העליון’ – הסנאט – Eerste Kamer והחדר השני ‘התחתון’ – בית הנציגים – Tweede Kamer), בית המשפט העליון, משרדי ממשלה לרבות משרד ראש הממשלה, וכן - ארמון המלך.
האג היא כמובן גם עיר בינלאומית.
כך, מארחת היא עשרות שגרירויות, כמה ממוסדות האו"ם החשובים ובהם בית הדין הבינלאומי לצדק ובית הדין הפלילי הבינ"ל וכן ארגונים בינלאומיים רבים.
-
הגענו חיש קל לחצר הפנימית של הביננהוף, אשר במרכזה אולם האבירים (Ridderzaal) המשקיף על מזרקה מוזהבת יפהיפיה.
אולם האבירים, על אף שמו, אינו 'אולם' כי אם בניין, המזכיר בצורתו כנסייה לה שני מגדלים גבוהים וצרים.
באולם האבירים פועל כיום הסנאט ההולנדי – ‘החדר הראשון’ של בתי הפרלמנט.
אחת לשנה – ביום ראשון השלישי של חודש ספטמבר (היינו – היום – היום הזה ממש
) – הוא 'יום הנסיך' (Prince Day) – מתכנסת ישיבה חגיגית מאוחדת של שני בתי הפרלמנט בראשות נשיא הסנאט על מנת לציין את ארוע פתיחת המושב השנתי.במהלך ישיבה חגיגית זו נושאים המלך או המלכה את 'הנאום מן הכס' ובו מתווים הם את מדיניות הממשלה כפי שנכתבה על ידי שריה (מקורו של נוהג היסטורי זה בתקופות בהן שלט בית המלוכה על הממשלה והנאום נכתב על ידי יועצי המלך).
אז ישבנו לנו בחצר השקטה לנוכח אולם האבירים שנבנה לראשונה עוד במאה ה – 13, נותנים לקולות הזמן להדהד, מספרים אודות המקום ומתבוננים סביבנו.
-
כעת, שבנו כלעומת שבאנו ויצאנו להביט בכיכר פליין אשר במרכזה הביט עלינו ויליאם הממשיך לשתוק ועל ראשו יונה נחמדת ומפטפטת.
כיכר יפה זו המזכירה כיכרות צרפתיות, מארחת אף היא מוסדות שלטון דוגמת משרד המשפטים העתיק ולצידו בית הפרלמנט התחתון – ‘החדר השני’ – הוא בית הנציגים, היושב בבניין חדש למדי, ולצד כל אלה בתי קפה רבים.
כאן הכתה בנו שוב אותה תחושת חוסר נוחות משונה, מלווה באיזה חשש – ולפתע הבנו !
ראש הממשלה ההולנדי, שריו, חברי הפרלמנט הנכבדים ויועציהם נוהגים כולם בחוסר אחריות משווע שכן האזור כולו נעדר לחלוטין אבטחה!
כך צעד לו אותו שר פנים זחוח לגמרי לבדו, נעדר מאבטחים ופמלייה מצקצקת.
כך גם נעדר בניין בית הנציגים שבכיכר פליין איזו ‘בוטקת’ שמירה מתחייבת ומגנומטרים חודרי כליות ולב, ונדמה כי כל עובר ושב החפץ בכך יכול לבוא בשערי הבניין משל היה זה בית קפה (שלא בימי פיגועים).
אומנם, לא העזנו לנסות לחדור למבנים לא מבוצרים ולא מאובטחים בעליל אלה מחשש פן יבולע לנו – ואולם אם נהיה מעט רציניים יותר – אין כל ספק כי המתחם כולו נעדר את אותן תחושות בהילות וזהירות שכה מאפיינים דומים לו במקומות רבים אחרים, ולא רק בארץ היסטריית הקודש שלנו.
משהבנו את פשר העניין, אי הנוחות המטרידה פינתה את מקומה לתחושה נעימה של נורמאליות לא מתיימרת, של נבחרים המבינים, כך נדמה, מעט יותר, את עובדת היותם נציגים של העם ולא מורמים ממנו. ואולי היה זה אך רושם של אורחים לרגע, את זאת לא נדע.
-
סליחה שאני מתפרצת כך סתם באמצע אבל ביליתי עכשיו כחצי שעה בקריאת אי אלו מההודעות בשרשור הזה (לא מצאתי איפה בדיוק נעצרתי בעבר אז פשוט התחלתי איפשהו) והתענגתי כל כך! אתה מספר כל כך יפה שאני מרגישה כמעט כאילו גם אני בהולנד (וזה כידוע לא דבר של מה בכך מבחינתי).
יופי שאתה משתף אותנו. תודה.
-
שמוליק יקירי ערב טוב !!!
איזה יופי שהדרמת להאג שאני אהבתי וזוכרת שעליתי לאיזו תצפית שלמטה היו נעליים הולנדיות ענקיות שהבנות שהיו אז קטנות התלהבו להכניס את רגליהן הקטנות.
לך אני רואה ציפה אירוע מאד מעניין ובנוסף להיווכח כי שרי הממשלה שם אינם מורמים בעם, ועוד מעיזים ללכת ללא אבטחה – איזו קלות דעת. או כפי שיחשבו במקומותינו – לא לכבודנו שלא יקיפו אותם 2-3 מאבטחים. ככל שיש יותר מאבטחים אתה פרסונה מאד חשובה.
אאחל לך שוב גמר חתימה טובה.
רחל לבון
-
ענת היקרה –
העונג כולו שלי ותרגישי חופשייה להתפרץ בכל עת
בכל מקרה – הולנד מקדמת אותך בברכה – גם אם מדובר רק בביקור וירטואלי.
רחל היקרה –
אני שמח (ולא מופתע) לשמוע שגם את אהבת את האג.
באשר לאותה תצפית – הנה עוד סיבה לביקור נוסף בעיר הזאת, וזו ממש לא הסיבה היחידה. יכלנו בקלות רבה לבלות שם עוד יום אחד נוסף לפחות (גם בתום יום הטיול שלנו והתוספת לו עליה אספר בהמשך).
-
מכיכר פליין המשכנו לצעוד מרחק שתיים שלוש דקות לעבר שדרת Lange Voorhout המכונה בפי תושבי האג 'שדרת השגרירים' היות שהיא מארחת רבים מבתי הנציגויות הזרות אשר בהאג.
בדרך הפרחונית לשדרה הרחבה, המוצלת והכה יפה – התבוננו במראות הקסם של החזית החיצונית של הביננהוף המוקפת בתעלת מים עדויית מזרקות ועטורת עצים, ואף פגשנו בפסלי רחוב מעניינים.
-
לא על מנת להתחכך בקונסולים של כבוד באנו לשדרת 'היער הארוך', אלא – ראשית – כדי לצפות בתוצרי יצירותיהם של האמנים המציגים באליפות העולם בפיסול בחול – יצירות שהוצבו בשדרה, אשר בשגרה נוהגת לארח יצירות של פיסול מודרני.
כפי ששמחתי לגלות בחיפושיי בשלבי תכנון הטיול, אליפות עולם נודדת זו הגיעה השתא עדי האג.
תחילה, יכלו תושבי האג ואורחיה לצפות בהליך היצירה עצמו.
בסיומו – נערכו הצבעות, דורגו דירוגים והוענקו הפרסים לזוכים, ומאז ולמשך עוד פרק זמן לא מבוטל – הוצגו העבודות לקהל הרחב – כשאור השמש מפזז עליהן ביום, ותאורת לילה מיוחדת מאירה אותן עם רדת החשיכה.
אנו, כזכור, פקדנו תערוכה מיוחדת זו בשעות היום – פקדנו, הופתענו לא מעט ונפעמנו.
-
את מוטיב ההפתעה יש לייחס, בראש ובראשונה, זאת יש להודות, לבורותו של עבדכם החפרן בכל הנוגע לסוגה זו של אמנות – בורות שחלחלה גם לשאר בני המשפחה על לא עוול בכפם.
כך, לא שיערתי ולא ידעתי כי הפיסול בחול הפך ברבות השנים להיות ענף כה רב רבדים ומתפתח בעולם הפיסול, עם זרמים וזרמי משנה, אסכולות ואסכולות מתחרות.
ועוד לא שיווינו בנפשנו כי באמצעות הפיסול בחול, בדומה למשיכת המכחול, ניתן יהיה להביע כל כך הרבה.
ובכן – חסכים אלה שלנו התמלאו במהרה במציאות חולית מרשימה מאין כמותה.
סיירנו לנו בין פסלי החול, קראנו את ההסברים המעניינים אודות כל פסל ואודות כל יוצר ויוצרת (ואת חלקם אביא בפניכם בתמונות על מנת שלא להלאות), והבנו כי גם חול יכול להיות שווה זהב.
-
וכאן תוכלו גם לחזות בזוכה בפרס הראשון על העבודה ‘הדרך מסכווינגן’ המציגה חידושים משמעותיים ופורצי גבולות בז’אנר.
-
הפסל הראשון שיוצג כאן למטה הוא פסל פוליטי המצדיע לסובלנות ההולנדית לעומת השמרנות במדינות מערביות אחרות המגבילות את הפסל.
הפסל השני הוא הזוכה במקום השני בתחרות.
-
והנה הזוכה במקום השלישי ועוד פסל אחרון לשיפוטכם.
-
וגם כאן, לא יכלנו, למודי ניסיון שכמונו, שלא לתת את דעתנו לעובדה שאף שומר או נוטר או שוער לא הבדילו בין קודש לחול, ולא דאגו לאורך חייהם של הפסלים, אשר בנגיעה אחת קטנה ניתן להשיבם אל העפר מהם באו.
וגם כאן, לא יכלנו שלא לחוש בדקירה של קנאה נוכח בטחון הולנדי תמים זה ברוח האדם, בתרבותו, בנימוסיו הטובים – בהיותו טוב ולא רע ביסודו – ולא יכלנו שלא לתהות בינינו לבין עצמנו כמה זמן היו שורדים פסלי חול אלה אצלנו אילו כך היו נעזבים לנפשם ללא מגן.
